יחידה 1

סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






























































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































תוכן

  1. 1 סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 יחידה 1- רקע לפסיכולוגיה בין המינים
  4. 4 הקדמה
  5. 5 A מושגים: מין/ ג'נדר
    1. 5.1 א. מין
    2. 5.2 ב. Gender = מגדר
    3. 5.3 ג. הבדלים בין המינים" לעומת "gender"
  6. 6 B) רקע היסטורי
    1. 6.1 א. הקדמה: למה צריך להתייחס למחקרים שנעשו בעבר
    2. 6.2 ב עד שנות השלושים
      1. 6.2.1 1. סר פרנסיס גאלטון (Galton) - הפסיכולוגיה הדיפרנציאלית (בערך 1883)
      2. 6.2.2 2. דרווין תיאורית האבולוציה
      3. 6.2.3 3. סקירת על ראשונה של הלן תומפסון וולי ( Wooley) בער ך1910
      4. 6.2.4 4. מבחני משכל- בינה, טרמן, מבחן הכישורים המנטליים-  תרסטון
    3. 6.3 ג אחרי שנות השלושים
      1. 6.3.1 1. אנסטזי (Anactasi) - 1958
      2. 6.3.2 2. טיילר (Tyler)- 1965
      3. 6.3.3 3. מקובי וג'אקלין - 1974
  7. 7 C) מתודולוגיה
    1. 7.1 C א'1) קריאה ביקורתית של מחקרים: כלים מתודולוגים
      1. 7.1.1 C א' 1 א) * מושג ניתוח על Meta Analysis – בשנות השמונים
        1. 7.1.1.1 א. איתור המחקרים
        2. 7.1.1.2 ב. חישוב גודל ההבדל לכל מחקר
        3. 7.1.1.3 ג. חישוב גודלו הממוצע של ההבדל בכל המחקרים שאותרו
      2. 7.1.2 C א' 1 ב) מחקרי רפליקציה
        1. 7.1.2.1 על הצורך לנקוט זהירות בעת קריאת מחקרים
    2. 7.2 C א'2) קריאה ביקורתית של מחקרים: כלים תיאורטיים
      1. 7.2.1 1. טבעו של מחקר פסיכולוגי באופן כללי
      2. 7.2.2 2. מערכות ערכיות בבסיס המחקר
    3. 7.3 C ב') בעיות מתודולוגיות במחקרי הבדלי המינים (בעיות מחקר בתחום ההבדלים בין המינים)
      1. 7.3.1 1. הנחות יסוד
        1. 7.3.1.1 א. ההנחה הבסיסית שיש הבדלים בין המינים, והבדלים אלה הם בעלי חשיבות
        2. 7.3.1.2 ב. Man = Person (גבר = אדם)
      2. 7.3.2 2. הנסיינים
        1. 7.3.2.1 * מושג אפקט הנסיין= experimenter effect
          1. 7.3.2.1.1 א. אפקט בין חברתי
          2. 7.3.2.1.2 ב. אפקט פסיכו חברתי
          3. 7.3.2.1.3 ג. אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה (זה החשוב)
      3. 7.3.3 3. הנבדקים
        1. 7.3.3.1 א - 1 חקירה של בעלי חיים
        2. 7.3.3.2 א - 2 הקושי ליישום המסקנות מעולם החי על ההתנהגות האנושית
        3. 7.3.3.3 ב. נטייה להשתמש בסטודנטים כנבדקים
      4. 7.3.4 4. תכנון המחקר
        1. 7.3.4.1 א. תכנית המחקר יכולה להשפיע על השאלה הנחקרת וגם על התשובה המתקבלת
        2. 7.3.4.2 ב. הנסיינים משתמשים בנקודות בסיס שונות (הגדרות אופרציונליות שונות) למדידת אותה התנהגות
        3. 7.3.4.3 ג. שימוש או הימנעות משימות בקבוצת ביקורת עשויים גם להשפיע על ממצאי המחקר על ההבדלים בין המינים
      5. 7.3.5 5. הסקת המסקנות והצגת הממצאים
      6. 7.3.6 6. סיכום
  8. 8 ניספח א: אשנב לשיטות מחקר- "הפסיכולוגיה כמדע"
    1. 8.1 1. הקדמה
    2. 8.2 2. החקירה לשיטותיה
    3. 8.3 3. הגישה המדעית


יחידה 1- רקע לפסיכולוגיה בין המינים

  • הפרק מחולק לשלושה נושאים:
  1. מושגים (מין, ג'נדר)
  1. היסטוריה (עד שנות השלושים, לאחר שנות השלושים)
  2. מתודולוגיה (קריאה ביקורתית של מחקרים, בעיות מתודולוגיות במחקרי הבדלי המינים)

 

הקדמה

 

  • שאלות רבות שבהן דנה פסיכולוגית המינים קשורות לאינטראקציה בין השפעות התורשה והסביבה על התפתחות התפיסה העצמית של גברים ונשים, ועל התפתחות דימוי תרבות שונים של גבריות ונשיות:
  • האם דימויי התרבות של גבריות ונשיות מושפעים יותר מהסביבה או מהתורשה?
  • באיזה מידה הם דימוי תרבות מקובלים ובאיזו מידה הם מתארים גברים ונשים בשר ודם
  • האם מרבית הגברים/ נשים תואמים לדימוי של מינם
  • אם כן האם זהו הבדל אותנטי או שקשור לקונפורמיות התנהגותית לציפיות חברתיות
  • אם לא מדוע התפתחו הדימוי מלכתחילה, ומהו המכניזם שעוזר לשמר אותם. (וכיצד עוברים מדור לדור)

 

  • אחת משאלות הקורס (והפסיכולוגיה בכלל) האם אפשר לקבוע שהתנהגות, תכונה, או מאפיין פסיכולוגי הם תוצאת השפעה של הביולוגיה (תורשה, מבנה אנטומי, פיזיולוגיה) או של החברה והסביבה?

A מושגים: מין/ ג'נדר

  • תת פרק זה עוסק בהבחנה בין מין לבין gender

 

באופן כללי

  • מין ביולוגי
  • זה כל התכונות והשינויים האנטומיים והפיזיולוגיים שיוצרים הבדל ברור בין זכר לנקבה
  • אבל לא כל הדעות הקדומות המסורתיות מעבר למין הביולוגי שהוא עובדה

 

  • מגדר= מין פסיכולוגי = gender - גבר או אישה
  • אבחנה בין גברים לנשים על סמך קריטריונים פסיכולוגים חברתיים, סביבתיים, תרבותיים
  • הוא כולל את כל המאפיינים המרכיבים הלא ביולוגים שנתפסים בתרבות כמתאימים לזכרים או לנקבות
  •  
  • באופן כללי ההקבלה בין זכר לנקבה ולמיגדר היא לא הכרחית - אבל יש נטיחה ליצור הקבלה
  • ההקבלה בין זכר- גבר, ונקבה= אישה מתרחשת לעתים קרובות בהתיחס למקצועות, התנהגות וסממנים חיצוניים
  • אבל יכול להיות

הגדרה מגדרית

הגדרה מינית

גבר

זכר

אישה

נקבה

אישה

זכר

גבר

נקבה

  • זהות מגדרית ומשיכה זה שני דברים שונים
  • טרנסג'נדרים = אין זהות בין הגדרה מינית ומגדרה

 

ההסברים אפשריים לטרנסקסואלים

  1. הפרעה נפשית
  2. הסבר סביבתי- אופן הגדילה
  3. טעות של הטבע- שיבוש
  4. בחירה

 

א. מין

בתחום הפסיכולוגיה נהוג להגביל את השימוש במושג מין לאותם מקרים שבהם נדרשת הבחנה בין בני אדם על בסיס ביולוגים.

ב. Gender = מגדר

  • מכיוון שלא נוכל לבדוק, על בסיס ביולוגי, דמות שאנחנו רואים (=מין) , נוכל לזהות את מינה על פי כמה תווים חיצוניים וכן על פי מרכיבי התנהגות מסוימים- זוהי הבחנה על פי gender
  • gender פירושה הוא כל אותם מרכיבים לא ביולוגים של מין, הנתפסים בתרבות כמתאימים לזכרים או לנקבות
  • ההגדרה של gender זוהי הגדרה חברתית תרבותית וזאת בשונה מן ההגדרה הביולוגית של המילה "מין"
  • במילה gender התחילו להשתמש רק לפני פחות מעשרים שנה, המטרה של השימוש במילה הוא לצמצם את השפעתה של ההנחה המסורתית שלפיה יש הקבלה הכרחית ובלתי נמנעת בין המין הביולוגי למין הפסיכולוגי (כלומר בין זכריות לגבריות, ובין נקביות לנשיות).

ג. הבדלים בין המינים" לעומת "gender"

  • במונח הבדלים בין המינים הכוונה להבדלים ביולוגים בין גברים לנשים או להבדלים שיש להם בסיס ביולוגי מובהק
  • במונח gender אנחנו מתכונים למכלול ההבדלים האחרים בין נשים לגברים:
  • הבדלים בהתנהגות, בתפיסה העצמית, בתפקידי מין, במאפינים פסיכולוגים
  • הבדלים שאנחנו מניחים שהם תוצאה של גורמים חברתים ותרבותיים= נלמדים

 

B) רקע היסטורי

 

באופן כללי

  • 1883 גאלטון- נשים נחותות  מגברים בכל הפרמטרים, פרויד
  • 1905 - מבחני המשכל של בינה, 1917 הם פורסמו
  • זהו מבחן שבודק יכולת כללית- משכל יחיד
  • מבחן ללא הטיה מינית- התוצאות הם שאין הבדלים ביכולות בין שני לבנות
  • 1930 - תרסטון- מבחנים שבודקים כשרים ספציפיים
  • שש מבחנים נפרדים שבודקים שש כשרים שונים
  • כושר מרחבי, כושר מתמטי, כושר מילולי
  • ממצאים שהראו שיש הבדלים בין גברים לנשים בכשרים אילו בתחום המילולי נשים טובות יותר

 

פירוט

א. הקדמה: למה צריך להתייחס למחקרים שנעשו בעבר

  • הסיבות שצריך ללמוד על המחקרים שנערכו בעבר
  1. מחדד את הרגישות שלנו ל "סכנות" מתודולוגיות ולפרשנויות שאורבות לנו בתחום זה.
  1. התיחסות למחקרים שנעשו בעבר למעין  מחקרי אורך (=מחקר הבודק אותה קבוצה לאורך זמן)-
  • אנחנו לא רוצים להגביל את עצמנו לתקופת זמן אחת בלבד:  נעשו מחקרים בעבר על אותה קבוצת גיל בזמנים שונים בהיסטוריה ולפיכך גם בהקשרים חברתיים שונים, אפשר להשתמש בממצאי מחקרים אלא כדי לבחון הנחות אודות שינויים שהתרחשו באוכלוסייה מסוימת לאורך זמן,  את השינויים (=ממצאי המחקר) אפשר לייחס לשינויים חברתיים רלוונטיים שהתרחשו במהלך פרק הזמן שעבר בין המבחנים.
  • (למשל נעשה מחקר אורך של מבחן משכל בקרב אוכלוסיית בני ה- 11 בשנים שונות 1932, 1972 בסקוטלנד )

ב עד שנות השלושים

  • במהלך הדורות טבע האישה נתפס כנושא אקדמי וחברתי, וכאשר נוסדה הפסיכולוגיה המודרנית היא לא מיהרה לטפל בנושא הפסיכולוגיה של האישה. שאלת הנשים היתה שאלה חברתית מעיקרה

1. סר פרנסיס גאלטון (Galton) - הפסיכולוגיה הדיפרנציאלית (בערך 1883)

  • ( פסיכולוגיה דיפרנציאלית זהו תחום התמחות מיוחד הבודק הבדלים בין אנשים במשתנים פסיכולוגיים שונים כגון: תכונות אישיות, התנהגות וכד', כמו כן הוא בודק הבדלים בין קבוצות: בין מינים, בין גזעים, בין מעמדות חברתים שונים, בין קבוצות גיל שונות ועוד).
  • Galton ערך מחקר גם בנושא ההבדלים בין המינים: הוא כימת, והשוואה בין גברים לנשים בתכונות גופניות ומנטליות שונות.
  • Galton הושפע מההשקפות הויקטוריאניות של בני זמנו.
  • ל Galton היו דעות קדומות רבות בנושא ההבדלים בין נשים לגברים דבר שהשפיע על מחקריו ועל הפרשנות שנתן לממצאים האלה.
  • שני דברים עיקריים אפשר ללמוד מ Galton
  1. הוא היה הראשון שעסק בחקר הבדלים בין המינים
  1. הוא משמש דוגמא לעובדה שהערכים, העמדות, והאידיאולוגיות של החוקר עלולים לחלחל לפרשנות ממצאיו.

2. דרווין תיאורית האבולוציה

  • בסוף המאה ה 19 שילבו את תיאוריית האבולוציה של דרווין בתוך עולם הפסיכולוגיה של אז (הזרם הפונקציונאליסט בארה"ב), דבר שעודד לגיטימציה למחקר האישה
  • ההנחה היתה שההבדלים הפסיכולוגים בין המינים, הנם תוצאה טבעית של ההבדלים הביולוגים ביניהם
  • ההבדלים נתפסו כבעלי תפקיד חשוב בשימור הגזע האנושי ובהתפתחותו
  • הדיון באיזה שהתקיים רק בזיקה לגבר, ותפקודה נתפס כמובחן וכשונה מזה של הגבר, וכמשלים לו.

3. סקירת על ראשונה של הלן תומפסון וולי ( Wooley) בער ך1910

  • וולי ערכה את הסקירה הראשונה בהיסטוריה על המחקר הפסיכולוגי בנושא ההבדלים בין המינים.
  • וולי ביקרה את המחקרים בצורה טוטאלית:
  • היא מצאה מספר קטן בלבד של מחקרים בנושא, מסקנות המחקרים היו מוטות, והצביע על בעיות מתדולוגיות

 

  • וולי כתבה: שבמחקר בנושא ההבדלים בין המינים
  • "היו מספר רב של הטיות אישיות, 
  • היגיון שהוקרב על מזבח דעה קדומה
  • קביעות בלתי מבוססות
  • הבלים רגשניים".

4. מבחני משכל- בינה, טרמן, מבחן הכישורים המנטליים-  תרסטון

  • המחקר בנושא ההבדלים בין המינים בתחום הכישורים נכנס שלב חדש עם התפתחות של מבחני משכל
  • את מבחן המשכל הראשון תכן הפסיכולוגי הצרפתי בינה, טרמן הרחיב את המבחן ופרסם את המהדורה האמריקאית הראשונה של מבחן סטנפורד בינה (1916)
  • למרות התפיסות שרווחו בתקופתם האמינו בינה וטרמן שאין כל הבדלים בין המינים במשכל הכללי, ולפיכך ניסו לבנות את המבחן בלא הטית מינית, כדי שייתן ציונים מממוצעים שווים לבנים ולבנות.
  • מבחן סטנפורד בינה התבססו על רעיון המשכל הכללי, וקבעו ציון אחד לכל נבחן  IQ ,תרסטון (שנות השלושים והארבעים של המאה) האמין בקיום של כשרים אינטלקטואלים אחדים, הוא גילה אותם באמצעות טכניקה סטטיסטית שנקראת ניתוח לגורמים. תרסטון מבחן בין שבעה כישורים שונים.

ג אחרי שנות השלושים

  • עד לשנות השלושים של המאה נאספו נתונים רבים וסקירות נרחבות של מחקרים, והחלו להופיע בנושא ההבדלים בין המינים בכישורים. לרוב, הסקירות התפרסמו בספרי לימוד בתחום הפסיכולוגיה הדיפרנציאלית, שתי עבודות שייצגו עמדו אופייני לפסיכולוגים עד סוף השישים היו העבודה של אנסטזי ( 1937) והעבודה של טיילר (1947)

1. אנסטזי (Anactasi) - 1958

  • כישורי הנשים בתפקודים מילולים ולשונים גבוהים מאלה של הגברים, מינקות ועד בגרות
  • כישורי הגברים גבוהים מאלה של הנשים במבחנים שבודקים יכולת מספרית (הבדל שמתגלה רק במהלך בית ספר יסודי), הבדל לטובת הגברים רק בהיגיון מספרי ואילו במבחני חישוב בנות שוות לבנים ואף עולות עליהם.

 

  • בהקשר אחר, אנסטזי אמרה שסוגים שונים של הבדלים בין המינים שנמצאו במחקר בתקופת זמן כלשהי, הצטמצמו, או אף נעלמו כליל, במחקר שנערך בתקופת זמן מאוחרת ממנה, כנראה בשל השינויים החברתיים שהתחוללו בין שתי תקופות אלה.

2. טיילר (Tyler)- 1965

  • מסקנות דומות לאנסטזי
  • נשים עולות על גברים ביכולת מילולית (בשטף מילולי ולא באוצר מילים)
  • גברים עולים על נשים ביכולת מתמטית, כשהמדד הוא היגיון מתמטי, ולא חישוב מתמטי בלבד
  • גברים עולים על נשים במבחנים הבודקים יכולת מרחבית.

3. מקובי וג'אקלין - 1974

  • עד לפרסום ספרן של אלנור מקובי וקארול נאגי ג'אקלין פורסמו אלפי מחקרים נושא ההבדלים בין המינים במאפינים פסיכולוגים
  • אחד ההשגים של מקובי וג'אקלין היה העיבוד השיטתית של הממצאים, עיבודה זה אפשר להעריך (בעזרת גיבוי אמפירי) השקפות ואמונות רווחות באשר להבדלים בין המינים.
  • מרבית ספרי הלימוד של קורסי מבוא באוניברסיטה נשענים על מקובי וג'אקלין
  • מתוך הממצאים של מקובי וג'אקלין כי השקפות ותפיסות רבות באשר להבדלים בין המינים אינן מבוססות כלל.

 

  • דוגמא לתפיסות שלא נמצא להן ביסוס מדעי
  • נשים יותר חברותיות מגברים, לנשים הערכה עצמית נמוכה מזו של גברים, גברים טובים מנשים בעיבוד קוגניטיבי וכד'

 

  • ארבעה תחומים שבהם יש עדות מבוססים להבדלים בין המינים
  • לבנות יכולת מילולית טובה מזו של בנים
  • לבנים יכולת חזותית מרחבית טובה מזו של בנות
  • בנים מצטיינים ביכולת מתמטית לעומת בנות
  • בנים תוקפנית מבנות
  • הביקורת על ספרן נמתחה בעיקר מהכיוון המתודולוגיה והסטטיסטיקה
  • במרבית המחקרים לא היה הבדל בין המינים בנושא המחקר העיקרי
  • המדגמים היו קטנים מידי
  • רבים מהמחקרים עשו שימוש במדדים אשר מהימנות לא ברורה

 

 

C) מתודולוגיה

C א'1) קריאה ביקורתית של מחקרים: כלים מתודולוגים

C א' 1 א) * מושג ניתוח על Meta Analysis בשנות השמונים

  • ניתוח על הינו שיטה סטטיסטית חדשה, יחסית, המאפשרת לחוקרים להכניס סדר במה שנראה כבלבול של ממצאים סותרים
  • שיטה זו מאפשרת לחוקר לשלב את כל ממצאי כל המחקרים שנערכו בנושא כלשהו המעניין אותו, ולקבוע מהי משמעותם המקובצת של כל הממצאים יחד.
  • שיטת ניתוח העל תרמה רבות לתחום חקר ההבדלים בין המינים, בהפריכה דעות קדומות שרווח בזמן רב בקרב אנשים מחקר והציבור הרחב:
  • מצויים כיום אלפי מחקרים שהנושא שלהם הוא ההבדל בין המינים, אבל לעתים תוצאות המחקרים סותרים זה את זה.

 

 

לשיטה יש שלושה שלבים

(למבחן לא צריך לדעת חישובים רק להבין את המושג ברמה תיאורטית)

א. איתור המחקרים

  • מאתרים את כל המחקרים הקודמים שנערכו בנושא המחקר
  • למשל הבדלים בין המינים בתוקפנות

ב. חישוב גודל ההבדל לכל מחקר

  • מחשבים לכל מחקר מדד המודד את גודל ההבדל שנמצא בין גברים לנשים והמציין את כיוונו של ההבדל
  • כיוון פירושו האם גברים קיבלו ציון גבוה מנשים או ההפך
  • הנוסחה היא:
  • (סטיית התקן של ציוני הגברים וציוני הנשים) / [(ממוצע ציוני הנשים)-  (ממוצע ציוני הגברים)]

ג. חישוב גודלו הממוצע של ההבדל בכל המחקרים שאותרו

  • מחשבים את הממוצע של ההבדל המדדים בכל המחקרים שאותרו, את גודלו הממוצע, של ההבדל בין המינים ואת כיוונו

 

  • ניתוח העל נותן תמונה כללית יותר ומשקפת יותר, כלומר בצורה זו התוצאות מקזזות את עצמן למשל:
  • אם במחקר אחד לקחו יותר בנים מבנות, ומחקר אחר יותר בנות מבנים וכד')
  • מנטרל את אפקט הטיות הנסין וכד'
  • במחקרים שנעשו בהם ניתוח על רואים שההבדלים בין בנים לבנות הם לא כל כך גדולים

 

C א' 1 ב) מחקרי רפליקציה

על הצורך לנקוט זהירות בעת קריאת מחקרים

  • כוחה של המילה המודפסת חזק במיוחד כשהמידע שהיא מתבסס מתאר על "מחקר"
  • אנחנו מניחים כי החוקר התמחה בנושא שעליו הוא מדווח
  • גילה את הממצא במצעות שיטה מדעית מבוקרת
  • וממצאיו תקפים ומהימנים
  • עמיתיו של החוקר, מומחים אחרים לנושא בחנו את שיטת המחקר ואת התוצאות בקפדנות

 

  • "צרכנות זהירה" של ספרות מדעית דורשת לא רק קריאה של מה שכתוב "באותיות הגדולות" (התיאוריות והממצאים) אלא מה שכתוב גם באותיות הקטנות (שיטות המחקר, הנבדקים, שיטות ניתוח הנתונים, האם מחקרים אחרים תמכו בממצאים, האם הממצאים עמדו במבחן הזמן וכד').

 

  • זהירות חשובה בכל קריאה מדעית ובמיוחד בתחום שבו מעורבים רגשותיהם ועמדותיהם של אנשים במידה כה רבה כמו בחקר פסיכולוגית המינים

 

  • מחקר רפליקציה, חזרה (replication)
  • הבטחון בממצאי מחקר גדל כאשר אותם ממצאים נמצאו גם במחקרים אחרים שבהם חזרו, בדיוק על כל אותם התנאים
  • מחקרים אלא נקראים בשם מחקרי רפליקציה
  • כלומר התוצאות של מחקר צריכות להיות כאלה שגם אם יחזרו על המחקר (גם עם חוקר אחר) באותם תנאים כעבור זמן אז צריך לקבל את אותם תוצאות
  • (מזכיר את המושג מהימנות)

C א'2) קריאה ביקורתית של מחקרים: כלים תיאורטיים

 

  • ישנם בעיות תיאורטיות ומחקריות שעלולות לשלול את תוקפם של הממצאים שיוצגו בקורס
  • תת פרק זה עוסק בבעיות של מחקר פסיכולוגי באופן כללי

 

א. שאלה מרכזית בחקר המינים היא משמעות ההבדלים בין המינים

  • ההבדלים האנטומיים בין המינים ברורים
  • ההבדלים הפסיכולוגים וההתנהגותית ברורים פחות ויש אי הסכמה רבה בנוגע אליהם.

 

  • התנהגות שני המינים מוכתבת על ידי אינטראקציה בין משתנים ביולוגים ומשתנים חברתיים רבים. המשקל היחסי של משתנים ביולוגים וסביבתיים אילו תלויה בהתנהגות הפרט  המסוים, בתנאי סביבתו והשפעות התרבות שבה הוא חי.

 

ב. מינם של החוקרים מעורר בעיתיות בחקר הפסיכולוגיה בין המינים

  • כיוון שהחוקרים שייכים לאחד המינים ומושפעים מכוחות הסביבה המעצבים את ההבדל המינים שהם חוקרים, אז גישתם לנושא אינה ניטראלית לחלוטין או אובייקטיבית.

1. טבעו של מחקר פסיכולוגי באופן כללי

  • מדענים שואפים להיות אוביקטיבים ככל האפשר (ניטראליים בהנחותיהם ובציפיותיהם ומנסים להשתמש בשיטות מחקר אמפיריות (ניסיוניות)
  • השאלה בנוגע להבדלים הפסיכולוגים בין המינים רחבה מכדי שחוקר אחד או מחקר אחד יוכלו להתמודד איתה ולכן מחקרים מנסים לענו תעל שאלות ספציפיות יותר.

 

1. השערה:  בתחילה מציגים השערה שמגדירה מהי הציפייה מן הממצאים העתידיים של המחקר

  • ההשערה יכולה להתבסס על תיאוריה מסוימת
  • ההשערה יכולה להתבסס על תצפיות חוזרות בחי היום יום

 

2. משתנים: תפקיד ההשערה לתרגם תיאוריה או הנחה לקשר ספציפי בין משתנים, הניתן לבחינה אמפירית באמצעות מדידה אובייקטיבית.

 

3. איסוף נתונים: החוקרים חייבים להגדיר את משתני המחקר שלהם בהגדרה הניתנת למדידה אמפירית אוביקטיבית (הגדרה אופרציונלית) לפני שהם מגיעים לשלב איסוף הנתונים

 

4. ניתוח נתונים: מחפשים הבדל שהוא מובהק סטטיסטית (=הסיכוי לקבל אותו במקרה היא קטנה ביותר)

 

5.  פירוש של ממצאים: הממצאים יכולים לתמוך או שלא לתמוך בתיאוריה, והתיאוריה יכולה להסביר או שלא להסביר את הממצאים.

 

6. החוקר מתאר בדו"ח מדעי מאורגן וכתוב בסגנון המקובל על הקהילה המדעית בתחום. כך שאם מדען אחר יחזור על אותו מחקר, יהיו בידיו כל הנתונים הנחוצים כדי לחזור על המחקר על כל פרטיו.

 

  • כל מחקר מוגש להערכתם של מומחים לפני שהוא זוכר לפרסום בעיתונות המקצועית
  • המחקרים נבדקים מתודולוגית, בשיטת ניתוח הנתונים שלהם, ובתרומה המקורית או תרומה של ממש לידע קיים.

2. מערכות ערכיות בבסיס המחקר

  • למרות הרצון לאובייקטיביות וניטראליות הרי שבמדעי החברה, בפסיכולוגיה, ובפסיכולוגית המינים בפרט ערכיו של החוקר משפיעים על כל שלב בתהליך המחקר:
  • משלב בניית התיאוריה
  • בחירת ההשערה למחקר
  • בהגדרת משתני המחקר
  • באיסוף בעיבוד הנתונים
  • ובפרשות של ממצאים

 

  • וכן גם בבחירת המאמרים הזוכים לפרסום

 

  • לערכים המשפיעים על כל שלב בתהליך המחקר יש מקורות שונים
  • מקצתם מבוססים על מערכת הערכים האישית של החוקר
  • מקצתם מבוססים על מערכת הערכים המקובלת על אנשי המקצוע החוקרים את הנושא המסוים
  • מקצתם מבוססים על מערכת הערכים המקובלת בחברה בתקופה המסוימת שהחוקר חי בה.

 

  • הערכים החברתיים, המקצועיים, והאישיים משפיעים
  • גם על האורינטציה התיאורטית של החוקר ועל הנושאים שהוא עשוי לבחור למחקר
  • וגם על הסקת המסקנות מממצאי המחקר.

 

  • דוגמא
  • חוקר א': שמרני שחי בתקופה הוקטוריינית ומאמין בנחיתותן הטבועות מלידע של נשים לעומת
  • חוקרת ב': חוקרת פמיניסטית בת זמננו המאמינה בשוויון המינים

 

  • שני חוקרים אלא באים עם מערכת שונה של ערכים

 

  • מערכות הערכים השונות משפיעות
  • על האורינטציה התיאורטית שלהם
  • על שאלת המחקר המסוימת שהם בוחרים לחוקר
  • על המסקנות שהם עשויים להסיק.

 

  • חוקר א' יתרכז בתחום שבו קיימים הבדלים בין המינים, הוא יגלה הבדל ויסביר את הנחיתות המולדת של נשים, ועל סמך כך יסיק שאין לתת לנשים כוח פוליטי
  • חוקרת פמיניסטית תגלה שאין הבדל של ממש בין גברים ולנשים, ותסיק שצריך להיות שוויון זכויות לנשים
  • בשני המקרים יהיה בעיה לחוקר/ת מהתקופה המנוגדת לפרסם את ממצאיו.

C ב') בעיות מתודולוגיות במחקרי הבדלי המינים (בעיות מחקר בתחום ההבדלים בין המינים)

באופן כללי 5 בעיות בתחום החקר בין המינים

  • אפקט הנסיין
  • בין חברתי
  • פסיכו חברתי
  • נבוא שמגשימה את עצמה.

 

  • תת פרק זה מתמקד בבעיות שמתעוררות באופן ספציפי במחקר חקר המינים
  • באופן כללי
  • כיצד עמדות מוקדמות עלולות להשפיע על כל שלב ועל כל מרכיב במחקר, ולהסיט את החוקר מהאובייקטיביות הדרושה כדי שנקבל את הממצאים ונאמין להם

 

  • 1. הנחות יסוד:
  • ישנם הנחות ערכיות הטבועות בחברה בנוגע לאופי ההבדלים בין המינים וחשיבותם

 

  • 2. הנסיינים:
  • מין הנסיינים וההתייחסות שלהם לנבדקים יכולים להשפיע על תגובות הנבדקים

 

  • 3. נבדקים
  • לעתים בודקים נבדקים בין גיל מסוים ממין זה או אחר דבר שמשפיע על הכללת הממצאים

 

  • 4. תכנון המחקר

 

  • 5. הסקת מסקנות:
  • הסקת המסקנות גם היא יכולה להיות מושפעת מדעות קדומות של החוקר

 

מניע פוליטי

  • לבעיות השונות בכל מחקר מדעי יש משקל מיוחד כאשר נושא המחקר הוא פוליטי. לדוגמא:
  • חוקר שמאמין בחשיבות השוויון בין המינים לא ידגיש יתר על המדה ממצא שנשים נחותות מגברים ביכולת קוגניטיבית מסוימת

 

  • הסוציולוגית ג'סי ברנרד טוענת שיש להבחין, בכל שלב בחקר הפסיכולוגיה של המינים איזה מבין הממצאים המדווחים הוא עובדה מדעית ואיזה מהם הוא רצון החוקרים להוכיח תיאוריה שהם מאמינים בה בכל לב.
  • הסוציולוגית ג'סי ברנרד טוענת שמחקר בנושא הבדלים בין המינים אז בחירת השאלות למחקר, ההגדרה של השערות המחקר, התמיכה הכספית למחקר והשימוש בממצאים הושפעו מאוד משיקולים פוליטיים ולא משיקולים מדעיים,

1. הנחות יסוד

א. ההנחה הבסיסית שיש הבדלים בין המינים, והבדלים אלה הם בעלי חשיבות

  • לפי בסאו הבעיה העיקרית במחקר על ההבדלים בין המינים היא ההנחה הבסיסית שיש הבדלים בין המינים, וכי הבדלים אלה הם בעלי חשיבות.
  • למשל:
  • מכיוון שחוקרים ריכזו את ממצאיהם בנושאים שידוע שקיימים הבדלים בין המינים אז הנתונים משקפים הבדלים מוגזמים בהשוואה לדמיון הגדול שיש בין המינים. לדוגמא:
  • בין המינים, המחקרים גילו הבדלים קטנים ממה שחשבו ביכולת קוגניטיבית, אז המחקר התרכז באותם תחומים מעטים שבכל זאת יש הבדלים
  • המחקר התרכז פחות בתחומים שלא נמצא בהם הבדלים כגון סקרנות, והמחקר התרכז יותר בתחומים שיש בהם הבדלים כגון תוקפנות, כושר מתמטי
  • כתבי עת מדעיים נוטים לפרסים רק ממצאים שיש להם מש/מעות סטטיסטית ולפיכך אם החוקר לא הצליח למצוא הבדל הוא לרוב אינו זוכר לפרסום

ב. Man = Person (גבר = אדם)

  • הנחה שהיתה נהוגה שנים רבים היא שגבר = אדם כלומר הגבר הוא הנורמה האנושית
  • עקב הנחה זו הוסקו מסקנות באשר להתנהגותו של ה"אדם" על סמך ממצאים שהופקו ממחקרים שרוב (כל) הנבדקים היו גברים.
  • כלומר הכוונה היא שהעולם שנקבע הוא עולם גברי (דוגמא היא אחד הקריטריונים לקבלה לקורס טייס הוא כושר גופני מסוים שמתאים לגברים אבל לאו דווקא מתאים לנשים)- הכוונה השיא שהקריטריון של "גבר" הוא אמת המידה.

2. הנסיינים

* מושג אפקט הנסיין= experimenter effect

  • לאינטראקציה בין הנסיין לנבדק יש השפעה על תוצאות מחקרים
  • למשל חיוך שמעניק הנסיין לנבדקות ולא לנבדקים.
  • ככל שהאינטראקציה בין הנסיין לנבדקים תהיה אינטנסיבית יותר כך ההשפעה תהיה גדולה יותר (ראיון לעומת שאלון)

 

  • רוזנטל הבחין בין קטיגוריות שונות של אפקט הנסין:
  1. אפקט בין חברתי
  1. אפקט פסיכו חברתי
  2. אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה
א. אפקט בין חברתי
  • מינו של הנסיין, גילו ומוצאו (גזע) משפיעים על תוצאות מחקריו, גם גילם של הנבדקים, מינם ומוצאם משפיעים על התנהגות הנסיין ובכך משנים את סיטואצית הניסוי.
  • במחקר: 70%  מהנסיינית/ות חייכו אל הנבדקות ורק 12% חיכו את הנבדקים.
ב. אפקט פסיכו חברתי
  • תכונותיו האישיות של הנסיין משפיעות על האינטראקציה החברתית בין הנסיין לנבדק
  • תכונות כגון חום, תוקפנות סמכותיות ורגישות משפיעות על התוצאות שיקבל הנסיין
  • במחקר: חוקרים שמפגינים חום מקבלים תגובות נעימות מן הנבדקים יותר מחוקרים שלא מפגינים חום
ג. אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה (זה החשוב)
  • לנסיינים יש ציפיות מסוימות (מודעות או לא מודעות), הציפיות של הנסיינים משפיעות על הנהגותיהם של נבדקים אנושים.
  • הדבר בולט למשל עם בנות וכושר מתמטי: למורים מסוימים יש ציפיות נמוכות מבנות להשגים בכושר מתמטי, ואכן יש השגים נמוכים לתלמידות לאותם מורים

3. הנבדקים

  • בחירת הנבדקים למחקר היא בעייתית

א - 1 חקירה של בעלי חיים

  • כשחוקרים משתנים ביולוגים לא חוקרים בני אדם בגלל בעיות מוסר ומשתמשים בחיות.
  • החלטה על אילו בעלי חיים לערוך את המחקר מושפעת מהנחות הנסיין.
  • קופים קטנים מסוג רזוס מגלים הבדל בהתנהגות בין המינים ולפיכך הם נחקרים לעתים קרובות יותר מקופי הגיבון  שקרובים יותר לאדם (קופי גיבון לא מראים הבדלים ברורים בין המינים)
  • במחקרים בנושא תוקפנות משתמשים בחולדות מעבדה (בגלל נוחות) ולא בעכברי שדה ומכרסמים אחרים שמגלים דפוסים שונים של התנהגות תוקפנית.

א - 2 הקושי ליישום המסקנות מעולם החי על ההתנהגות האנושית

  • עולה השאלה האם אפשר ליישם מסקנות מעולם החי על ההתנהגות האנושית
  • המתנגדים אומרים שההבדל בין בעלי החיים לאדם אינו רק כמותי אלא גם איכותי, כלומר אי אפשר לעשות השלכה על מחקרים בבני אדם

ב. נטייה להשתמש בסטודנטים כנבדקים

  • מטעמי נוחות משתמשים בסטודנטים (לפסיכולוגיה) כנבדקים
  • הבעיה היא בהומוגניות שמוכללת על אוכלוסייה רחבה:
  • לרוב הנבדקים אלה הם מדגם בגילאי 20-30, לבנים, מעמד חברתי בינוני, בוגרי תיכון, ונתפסים בעיני עצמם כפסיכולוגים לעתיד

 

  • במחקרים נמצא שבגילאים מבוגרים יחסי הכוחות בין המינים הולכים וקטנים (דבר שקשה לגלותו במחקרים שכל הנבדקים הם סטודנטים צעירים

4. תכנון המחקר

  • א +ב +ג = שיטות וכלי מדידה +מערך מחקר

א. תכנית המחקר יכולה להשפיע על השאלה הנחקרת וגם על התשובה המתקבלת

  • חוקרים מתכנים את המחקר באופן שיאפשר לענות האם השערת המחקר מתאמתת או לא. (וזה בנוסף לבחירת הנושא למחקר, הגדרת הבעיה הספציפי ובחירת הנבדקים) הבעיה היא שבגלל שתכנית המחקר מושפעת מעמדותיו של החוקר היא  יכולה להשפיע גם על השאלה הנחקרת וגם על התשובה המתקבלת
  • דוגמא
  • כשבודקים את ההבדל בין המינים בתגובות רגשיות הדבר תלוי ללא רק בהגדרת המחקר המסוימת של ההתנהגות הרגשית שבנה בחר החוקר אלא גם איך החוקר בחר למדוד אותה.
  • למשל: תשובה על פי  שאלון- גברים ונשים עשויים להתייחס באופן שונה לשאלון.
  • בנוסף, גם תכנון המחקר שבו בוחר החוקר יכול להשפיע על התוצאות
  • שיטות שונות לאיסוף נתונים מגדירות בצורה שונה את משתנה המחקר ומשום כך הם עלולות לתת תוצאות שונות.

ב. הנסיינים משתמשים בנקודות בסיס שונות (הגדרות אופרציונליות שונות) למדידת אותה התנהגות

  • לדוגמא
  • ילד נתפס כפעיל אם הוא רץ ומשתובב, ילדה נתפסת כפעילה אם היא מסדרת את הארון וכד'
  • אבל במחקר החוקר צריך להחליט מהי ההגדרה האופרציונלית של פעילות ולהגדיר אותה באופן זהה לגבי בני שני המינים.

 

ג. שימוש או הימנעות משימות בקבוצת ביקורת עשויים גם להשפיע על ממצאי המחקר על ההבדלים בין המינים

  • דוגמא
  • התנהגות של נשים בזמן הווסת נחקרה רבות, אבל לרוב לא בדקו את השינויים בהתנהגות אותן נשים בתקופות אחרות של החודש, לא השוו אותן להתנהגות נשים אחרות, או גברים אחרים במשך תקופת זמן דומה

5. הסקת המסקנות והצגת הממצאים

  • שלב הסקת המסקנות מהממצאים מושפע מההשערות של החוקרים ומהטיותיהם האישיות- (זהו השלב שמושפע הכי הרבה מהטיות החוקרים). יש נטייה לעשות סלקציה של הממצאים
  • כלומר החוקר עלול להדגיש את הממצאים שיש בו הבדלים אפילו אם ממצאים אלא מזעריים

 

  • למשל
  • כאשר חוקר מעונין להוכיח את מציאותם של הבדלים בין המינית בתכונות אישיות הוא יכול להשפיע על הממצאים בצורות שונות:
  1. לבחור תכונות אישיות שבהן הוא מצפה למצוא את ההבדל הגדול ביותר
  2. לבחור נבדקים מתוך קבוצת גיל שבה ההבדלים בין המינים  עשויים להיות בולטים ביותר
  3. בדיווח של הממצאים יראה רק את הממצאים שמראים את ההבדל
  4. ידגיש את ההבדל בין המינים (לעומת דמיון) בפירוש שהוא נותן  לתוצאות המחקר

6. סיכום

  • מדענים בוחרים לחוקר נושאים של פי רוב יש להם דעה מוגדרת על הממצאים שהם מצפים לקבל
  • הענין והדעה האישית של החוקר משפיע על שלבי המחקר
  • לאינטראקציה עם הנסיין יש השפעה על סיטואצית המחקר ועל תוצאותיו
  • יש להיות מודע לכל הבעיות שעלולות לפגום בתקופות הממצאים בגלל המשמעות הפוליטית של הממצאים

 

 

ניספח א: אשנב לשיטות מחקר- "הפסיכולוגיה כמדע"

1. הקדמה

  • הדב     ר המיחד את הפסיכולוגיה לעומת תחומים אחרים העוסקים בנפש האדם הוא ש"הפסיכולוגיה היא המדע של חיי הנפש" (ויליאם ג'ימס 1890)

2. החקירה לשיטותיה

  • הפילוסוף האמריקני צ'רלס ס. פירס מנה ארבע דרכים מרכזיות שבהן האדם משתכנע באמיתות של ידע
  1. שיטת הדבקות
  1. שיטת הסמכות
  2. השיטה האינטואיטיבית
  3. השיטה המדעית

 

 

  • ישנם שלושה ממדים עיקריים להבדל בין ארבעת הדרכים שבהן משתכנע האדם באמיתות של ידע 
  • שיטת המחקר
  • דרך חיפוש המידע
  • דרך החקירה.

 

א. שיטת הדבקות

  • האדם דבק בדעותיו מבלי להטיל בהן ספק, ומבלי לבחון מידע נוסף
  • האדם לא מודע שיש לו בעיה, או שאלה המצריכה איסוף מידע כי לדעתו כל המידע הנחוץ לו מצוי בידיו.
  • (זוהי לא בדיוק שיטת חקירה כיוון שהאדם אינו חוקר ודורש ואינו רוכש ידע, לדעתו הידע כבר קיים ברשותו)
  • כלומר מבוסס על אמונות אישיות, סטראוטיפיים, דרך חשיבה מסוימת

 

ב. שיטת הסמכות

  • דוגמאות
  • הסתכלות באנציקלופדיה וראיה בה מקור מוסמך למידע
  • ילד פונה בשאלה לאביו
  • חולה שהולך לרופא

 

  • שיטת הסמכות יעילה יותר משיטת הסמכות מכיון שהיא מכירה בצורך לאסוף מידע חדש, שלפחות בחלקו הוא מהימן
  • בלעדי שיטה זו האדם לא היה נעזר שקיבל מזולתו, וקשה לדמיין את האנושות מתקדמת מבלי להפיך מידע בין חבריה ובלי לנצל מידע שנאסף ממקורות שונות.

 

  • מידת ההישענות על מידת הסמכות תלויה
  • ברמת הידע שמייחסים לסמכות ובמידת הידע שיש לשואל עצמו
  • במידת המהימנות והאמינות שמיחסים לסמכות שבה מדובר

 

ג. שיטה אינטואיטיבית

  • אנשים מאמצים אמיתות אם הן עולות, לדעתם, בקנה אחד עם השכל הישר
  • אנשים יכולים לאמץ טענות שהם עצמם חקרו או כאלה שקיבלו מזולתם
  • יש לזכור שטיעון "הגיוני" הוא עניין אישי שלא משקף בהכרח את העובדות שבמציאות- לעתים מה שנראה כטיעון הגיוני ברמה האינטואיטיבית מתברר כמוטעה וההפך
  • למעשה זוהי הצלחה בין מידע לבין חוקים הגיוניים לאדם עצמו

 

ד. גישה מדעית

  • לגישה המדעית שתי תכונות המייחדות אותה מהגישות האחרות:
  1. אוביקטיביות
  1. אמפיריות

 

1. אוביקטיביות

  • החשיבה המדעית חייבת להיות אובייקטיבית במובן זה שהיא משוחררת משיפוטים ערכים והעדפות סובייקטיביות מצד החוקר כך שאין תלות בין תהליך המחקר ומסקנותיו לבין זהותו האישית של המדען
  • כלומר כל חוקר שיחזור על המחקר במתכונות המקורית יגיע לאותן מסקנות
  • במילים אחרות נטרול מערכת ערכים/ אמונות שיכולים לפגוע בשיטת המחקר: מספר חוקרים, שאלונים, לצפיות ראיון.

 

2. אמפיריות

  • על החקירה לעסוק במציאות = נתונים
  • נתונים הם עובדות הנאספות במחקר והם הכלי העיקרי המשמש לבדיקת טיעונים שונים
  • כלומר זה איסוף שיטתי בדרכים מקובלים שניתן לחזור עליה .

3. הגישה המדעית

 

תהליך הגישה המדעית

  1. תיאוריה- הסבר תיאורטי- אוסף של חוקים/ כללים שיש ביניהם קשרים
  2. תהייה- שאלות המחקר - הופכת להשערת מחקר- טענה או הנחה שיש לבדוק אותה אמפירית ל גבי קיום קשר בין משתנים

 

בהשערת מחקר יש משתנים

  • משתנה מקבל מספר ערכים- ההפך מקבוע למשל : מין, מגדר, גיל

 

 

  • משתנה מסביר-
  • משתנה מוסבר-

 

  • הגדרה נומנלית - מילונית, משמעות שמקובלת על כולם- למשל דימוי עצמי הגדרה מה זה
  • הגדרה אופרציונלית- הגדרה תפעולית, הפעולות שמשמשות את החוקר למדידת המשתנה. לקבוע אם נתון מסוים משתמשים או לא משתייך, למשל להגדיר אופריציונלית דימוי עצמי.

 

בחירת מערך המחקר

  • מחקר מתאמי (קשר)
  • מחקר ניסוי (סיבתיות)

 

איסוף נתונים- ראיון, שאלון, תצפית

 

ניתוח נתונים- סטטיסטיקה

 

הסקת מסקנות


Comments