יחידה 2 - מאפיינים ביולוגים

סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






























































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































תוכן

  1. 1 סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 יחידה 2- מאפיינים ביולוגים
  4. 4 1. הכרומוזומים - מהם?
    1. 4.1 כרומוזומי המין
  5. 5 2. ההורמונים - מהם?
    1. 5.1 ההורמונים של בלוטות המין
      1. 5.1.1 א. אנדרוגנים
      2. 5.1.2 ב. אסטרוגנים
      3. 5.1.3 ג. פרוגסטינים
      4. 5.1.4 שתי נקודות להבהרה
        1. 5.1.4.1 א. גם הטסטוסטרון וגם האסטרוגן נמצאים אצל שני המינים:
        2. 5.1.4.2 ב. השפעה התפתחותית
    2. 5.2 מערכת הרביה של הזכר
      1. 5.2.1 א. זוג אשכים
      2. 5.2.2 ב. יותרת האשך וצינור הזרע
      3. 5.2.3 ג. הפין
    3. 5.3 מערכת הרביה של הנקבה
      1. 5.3.1 א. זוג שחלות
      2. 5.3.2 ב. חצוצרות
      3. 5.3.3 ג. רחם
      4. 5.3.4 ד. נרתיק
      5. 5.3.5 ה. פות, שפתיים ודגדן
      6. 5.3.6 ו. בלוטות החלב
  6. 6 3 - 2 : התפתחות מערכת הרביה
    1. 6.1 התפתחות תקינה איברי הרבייה הפנימיים
    2. 6.2 התפתחות איברי הרבייה החיצוניים
  7. 7 השפעות ההורמונים בינקות, בגיל ההתנהגות ובבגרות
    1. 7.1 א. תפקידי ההורמונים בינקות
    2. 7.2 ב. תקופת ההתבגרות
    3. 7.3 ג. תקופת הבגרות
      1. 7.3.1 1. המחזור החודש והווסת
      2. 7.3.2 2. תפקידי ההורמונים בהיריון ובלידה
      3. 7.3.3 3. גיל המעבר
  8. 8 4 תופעות חריגות בהתפתחות מערכת הרביה
    1. 8.1 4 א' סטיות מן המספר התקין של כרומוזומי המין
      1. 8.1.1   חוסר כרומוזום-
        1. 8.1.1.1 1. 0Y
        2. 8.1.1.2 2. תסמונת טרנר (נקבה)
      2. 8.1.2 עודף  כרומוזומים:
        1. 8.1.2.1 3. תסמונת X משולש (נקבה)
        2. 8.1.2.2 4. תסמונת Y העודף (זכר)
        3. 8.1.2.3 5 תסמונת קלינפלטר- (זכר)
    2. 8.2 4 ב' סטיות הורמונליות
      1. 8.2.1 6.  הרמפודיטיות
        1. 8.2.1.1 7. פסידו הרמפודיטיות- (מדומה)
        2. 8.2.1.2 8.  תסמונת אדרנוגניטלית= תסמונת הזיכור של עובר נקבי
        3. 8.2.1.3 9. תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגן (זכר)
  9. 9 הזהות המינית וסוגיית התורשה - סביבה
    1. 9.1 גנוטיפ ופנוטיפ
      1. 9.1.1 גנוטיפ
      2. 9.1.2 פנוטיפ
      3. 9.1.3 גנוטיפ בהתיחס לפונטיפ
      4. 9.1.4 סביבה בהבט ביוכימי
      5. 9.1.5 הגישה האינטראקטיבית
    2. 9.2 הויכוח בין הפסיכולוגים מני וארהארדט לבין הרופאה אימפרטו מקיגנטילי
      1. 9.2.1 א. מני וארהארדט- ניטראליות פסיכו סקסואלית
        1. 9.2.1.1 טענה 1 - ניטראליות פסיכו סקסואלית
        2. 9.2.1.2 טענה 2- תקופה קריטית
        3. 9.2.1.3 ביקורת
      2. 9.2.2 ב. אימפרטו מקגינלי
        1. 9.2.2.1 אימפטרו מקגינל הסיקו 2 מסקנות שסותרות את מסקנותיו של מני
      3. 9.2.3 לסיכום

יחידה 2- מאפיינים ביולוגים

 

  • המין הביולוגי (זכר ונקבה ביולוגים) אינו חד משמעי כמו שנראה ממבט ראשון

 

ארגון הפרק

  1. מהם  כרומוזומים
  2. מהם הורמונים
  3. מערכת הרביה, והתפתחות מערכת הרביה
  4. חריגות/ סטיות כרומוזומליות מההתפתחות התקינה (לא ניתן לתיקון), וחריגות הורמונליות  מההתפתחות התקינה (ניתן לתיקון)
  5. והזהות המינית והויכוח של התורשה סביבה

 

 

1. הכרומוזומים - מהם?

 

  • הכרומוזומים הם למעשה מבנים זעירים בגרעין התא (בכל תא מתאי הגוף יש כרומוזומים) שמכילים את מולקות ה DNA שנושאות את הצופן הגנטי

  • DNA: בכל אחד מתאי הגוף ישנו גרעין, המכיל את ה DAN, חומר התורשה, האחראי להיווצרותן של תכונות ולהורשה שלהם
  • ה DNA , שנמצא בכרומוזומים, מכיל
  1. הנחיות= צופן לבניית כל מרכיבי הגוף
  1. מסוגל להכפיל את עצמו

 

 

  • גנים: בכל כרומוזום יש קטעי DNA שנושא את הצופן הגנטי, יחידות אלה נקראות גנים
  • בגנים יש "הוראות" לביצוע פונקציות ביולוגיות שונות
  • בכל תאי הגוף (פרט לתאי המין) יש 46 כרומוזומים שמסודרים ב 23 זוגות
  • 23 כרומוזומים מקבל הפרט מאביו
  • 23 כרומוזומים מקבל הפרט מאמו
  • בכל פעם כשהתאים מתחלקים הכרומוזומים משכפלים את עצמם כך שבכל תא יש אותו מידע גנטי

כרומוזומי המין

א. הכרומוזום ה 23

  • הכרומוזומים של הזכר ושל הנקבה יראו זהים פרט לכרומוזומים ה 23 שקובע את מינו של הפרט
  • אצל הנקבה: הזוג 23 מורכב משני  כרומוזומים זהים: XX
  • אצל הזכר: הזוג ה 23 מורכב משני כרומוזומים שונים: XY

 

 

ב. חלוקת תאי המין

  • כאשר תאי המין מתחלקים, זוגות הכרומוזומים נפרדים: וכל מחצית עוברת לתא חדש אחר
  • להזכיר: כאשר שאר חלקי הגוף מתחלקים הם יוצרים תאים חדשים עם אותו מספר של כרומוזומים (46)
 
  • הבהרה
  • בזרע יש 23 כרומוזומים בלבד (לא 23 זוגות)
  • בביצית יש 23 כרומוזומים בלבד (לא 23 זוגות)

 

  • עם החלוקה של תאי המין,  בכל תא ביצית חדש מצוי כרומוזום X ובכל תא זרע חדש מצוי כרומוזום X או Y
  • אם תא זרע מטיפוס X יהיה הראשון שיחדור לביצית (= יפרה אותה) יהיה זוג הכרומוזומים ה 23 של הביצית המופרית XX והעובר שיתפתח יהיה נקבה
  • אם תא זרע מטיפוס Y יפרה את הביצית, יהיה זוג הכרומוזומים ה 23 מטיפוס XY והעובר יתפתח לזכר

 

  • במילים אחרות:
  • הנקבה מקבלת מהאם: כרומוזום X , ומהאב: כרומוזום X
  • הזכר מקבל מהאם: כרומוזום X , ומהאב: כרומוזום Y
  • כלומר האב קובע את מין העובר

 

  • הבהרה
  • מין העובר נקבע ברגע ההפריה (גם אם יש סטיה הורמונלית)
  • ההורמונים הם אילו שאחראים על המשך ההתפתחות התקינה
  • בדימוי: הכרומוזומים קובעים את הפוטנציאל המימוש תלוי בהורמונים.

 

2. ההורמונים - מהם?

  • באופן כללי:
  • כרומוזומי המין מכתיבים את תחילת ההתפתחות המינית של העובר, אך המשך התפתחותו התקינה תלוי במעורבותם של הורמונים
  • מעורבות ההורמונים צריכה להתרחש במינון ובעיתוי מדויקים, קודם כל בעובר, בעיצוב מערכות הרביה, ואחר כך בגיל ההתבגרות, שאז מערכות אלה משלימות את התפתחותן ונוספות תכונות מין משניות בקרב שני המינים.

 

  • ההורמונים נוצרים בכמויות זעירות בבלוטות האנדוקריניות (=בלוטות הפרשה פנימית)
  • כל ההורמונים מגיעים עם זרם הדם אל כל תאי הגוף
  • יש קולטנים ייחודיים המזהים הורמונים מסוימים בלבד, וכל סוג תאים מגיב להורמונים שהוא מזהה בתגובה אופיינית וייחודית לאוו סוג תאים
  • להורמונים תפקידים רבים: ויסות ההתפתחות, גדילה, התבגרות, התנוונות של כלל האורגניזם ושל כל אחד מאיבריו, הספר מדגיש את התפקיד של ויסות הפעילות של מערכת הרביה.
  • בדימוי אפשר להגיד שההורמונים אחראים על מימוש הפוטנציאל, כלומר על:
  • הגדילה
  • קיום המין
  • הומאוסטזיס (איזון)
  • ההיפופיזה (במוח) ממלאת תפקיד מפתח במערכת  האנדוקרינית

 

  • תיאור התהליך של השפעת ההורמונים על בלוטות המין
  • מההיפתלמוס ובלוטות אנדוקריניות אחרות מגיעים הורמונים אל ההיפופיזה
  • ההיפופיזה מגיבה בהפרשה מוגברת או מועטת של הורמונים (לפי הצורך)
  • חלק מההורמונים שההיפופיזה מפרישה מפעילים בלוטות אנדוקריניות אחרות, ובהם בלוטת המין
  • בלוטות המין= אשך ושחלות = גונדות
  • גונדוטרופינים= הורמוני ההיפופיזה שמווסתים את הפעילות של בלוטות המין וההפרשה שלהם

 

  • להורמונים הגונדוטרופינים, וההורמונים המופרשים מבלוטות המין יש תפקיד מרכזי בהתפתחות ההבדלים בין המינים בכל תקופות החיים
  • מהרחם- התפתחות מערכת הרביה, דרך גיל ההתבגרות ובגיל המעבר
  • הגונודוטרופינים מזרזים את גדילתן של בלוטות המין ומזרזים את יצירתם של הורמוני המין באשכים ובשחלות ואת הפרשתם,
  • בלי הגונודטרופינים, בלוטות המין (האשכים והשחלות)  אינם מסוגלות לייצר את הורמוני המין הייחודים שלהן

ההורמונים של בלוטות המין

  • שלוש קבוצות של הורמונים נוצרות באשכים ובשחלות ומופרשות מהם:
  • אנדרוגנים (ובהם טסטוסטרון) - הורמוני המין העיקריים שמיוצרים באשכים
  • אסטרוגנים ופרוגסטינים (ובהם פרוגסטרון)  - הורמוני המין העיקריים שמיוצרים בשחלות.

א. אנדרוגנים

  • ההורמונים האנדרוגנים
  • מעוררים את התפתחות תכונות המין המשניות הזכריות (שיעור והעמקת קול),
  • משתתפים בבקרה על יצירת הזרעונים, משפיעים על פיתוח השרירים
  • ומזרזים את תהליכי הגדילה וההתגרמות של העצמות
  • הורמון הטסטוסטרון הוא סוג של אנדרוגן

ב. אסטרוגנים

  • הורמונים אלה
  • מעוררים את התפתחות תכונות המין המשניות הנקביות (הצטברות שומן באזורים מסוימים,  התרחבות עצמות אגן הירכיים),
  • משתתפים בבקרה על הבשלת הביציות
  • מעוררים את הגדילה והפעילות של השדיים,
  • גם הם מסייעים להתגרמות העצמות

ג. פרוגסטינים

  • הורמונים אלה מכינים את הרחם לקליטת העובר , שומרים על ההיריון ומשפיעים על התפתחות השדיים (אבל מעכבים את הפרשת החלב)
  • כלומר הורמונים אילו הם הורמונים תומכי היריון, הם פועלים בצורה מואצת מהרגע שיש הפריה של ביצית, הם מכירים את הרחם להיריון העובר
  • ההורמון פרוגסטרון הוא סוג של פרוגסטין

שתי נקודות להבהרה

א. גם הטסטוסטרון וגם האסטרוגן נמצאים אצל שני המינים:

  • האשכים מיצרים גם פרוגסטרון ואסטרוגן בכמויות קטנות
  • השחלות מייצרות גם טסטוסטרון בכמויות קטנות.

ב. השפעה התפתחותית

  • יש הבחנה
  • בין ההשפעה של הורמונים על העובר = השפעה התפתחותית
  • לבין השפעה שונה של ההורמונים על הבוגר

 

מאפייני ההשפעה ההתפתחותית

  • מאפייני ההשפעה ההתפתחותית של ההורמונים יכולה להתממש רק בתקופה מוגבלת ומסוימת בהתפתחות העובר. תקופה זו נקראת התקופה הקריטית
  • תוצאות ההשפעה ההתפתחותית מתמידות לאורך זמן, אם כי אצל האדם הן יכולות להשתנות בהשפעת הסביבה (התערבויות רפואיות או השפעות חברתיות)
  • מקצת תוצאותיה של ההשפעה ההתפתחותית רדומות ומושהות ואינן באות לידי ביטוי עד גיל ההתבגרות
  • הביטוי המושהה של ההשפעה ההתפתחותית תלוי בפעילות גומלין של ההורמונים שהופרשו מהשליה ברחם עם הורמוני המין המופרשים בגיל ההתבגרות ואחר כך
  • ההשפעה ההתפתחותית יכולה להתממש רק בתוך תקופה מוגבלת בהתפתחות העובר ואילו ההשפעה ההורמונלית על הגוף המבוגר היא הפיכה ואינה מוגבלת לתקופה מסוימת
  • הגבר והאישה נבדלים גם בכמות ההפרשה של הורמונים אלה אל תוך מחזור הדם ובקצב הפרשתם: הפרשת ההורמונים אצל הנשים היא מחזורית ואילו אצל הגברים היא רצופה  
    3 - 1 : מערכת הרבייה
  • למערכת הרביה של הגבר ושל האישה יש שני תפקידים מרכזיים
  1. ליצר הורמוני מין
  2. ליצר תאי מין (=תאי רביה) בשלים- זרעונים וביציות

מערכת הרביה של הזכר

א. זוג אשכים

  • האשכים אילו הם הגונודות של הזכר
  • בתוך האשכים  נוצרים
  • הזרעונים
  • הורמוני המין, בעיקר האנדרוגנים - שהטסטוסטרון הוא אחד מהם.

ב. יותרת האשך וצינור הזרע

  • יותרת האשך צמודה לאשך, הזרעונים מבשילים ומאוחסנים בתוכה
  • הזרעונים עוברים דרך צינור הזרע

ג. הפין

  • האיבר המחדיר את הזרעונים לגוף הנקבה

 

  • בנוסף:
  • נוזל הזרע מכיל זרעונים ונוזלים המופרשים מיותר האשך מצינור הזרע ומהערמונית
  • יצירת הזרעונים מתקיימת כל ימי חייו של הגבר (שונה מביציות)
  • יצירת הזרעונים נמשכת עד זקנה ושיבה

מערכת הרביה של הנקבה

א. זוג שחלות

  • השחלות אילו הן הגונדות (בלוטות המין) של האישה
  • בשחלות נוצרות
  • הביציות
  • הורמוני המין מקבוצת האסטרוגנים
  • השחלות נמצאות באגן ובקליפתן נמצאות הביציות
  • מספר הביציות בשחלה מגיע לכמה אלפים בלבד
  • הביציות שיבשילו במהלך חיה של האישה מצויים בשחלה  מיום היוולדה (כלומר גיל התאים שיבשילו לביציות כגילה של האישה)

 

הסבר כיצד מתפתחות הביציות בשחלות

  • החל מגיל ההתבגרות (גיל 12 לערך), משתחרר ביצית בשלה מן השחלה בתהליך שנקרא בשם ביוץ (* מושג)
  • תהליך הביוץ מגיע לשיאו כאשר הביצית הבשלה יורד אל חלל הבטן ומשם אל תוך הרחם
  • סופו של תהליך הביוץ יכול להיות התחלה של תהליך: הפרשה, קליטת הביצית ברחם והתחלת חיים

ב. חצוצרות

  • צינורות הביציות נקראות גם בשם חצוצרות
  • בזמן הביוץ, התכווצויות השרירים של צינור הביציות מסיעות את הביצית את אתר ההפריה שבצינור הביצית
  • הביצית נמצאת באתר ההפריה שעות אחדות וממשיכה בדרכה לרחם
  • גם אם הביצית הופרתה היא מגיע לרחם
  • גם אם הביצית לא הופרתה היא מגיעה לרחם ושם היא מתנוונת ומתפרקת

ג. רחם

  • זהו איבר חלול, שרירי, ועשיר בכלי דם, המשמש  למקום הצמיחה של העובר

ד. נרתיק

  • הנרתיק זהו צינור שרירי הקולט את הפין

ה. פות, שפתיים ודגדן

  • אילו הם שלושת איברי הרבייה החיצוניים של האישה
  • הדגדגן, כמו הפין, בנוי מכלי דם, גם הוא מתקשה בעקבות גירוי מיני

ו. בלוטות החלב

  • זהו החלק המזין את הולד
  • בלוטות אילו מתפתחות ומגיעות לכלל פעילות בנקבות בלבד, אף כי שרידיהן מצויים גם בזכרים

 

3 - 2 : התפתחות מערכת הרביה

 

  • אחרי שהביצית מופרת חלים נוצרים ממנה תאים רבים ואז מתרחש תהליך התמיינות- תהליך הנותן לכל תא ובתא את מבנהו ואת תפקידו הייחודי, בסיום התהליך נוצר גוף
  • השלבים המכריעים בתהליך ההתמיינות הוא התפתחות מערכת הרביה. תהליך ההתמיינות קובע אם העובר יתפתח ויהיה זכר או נקבה

 

  • מספר עובדות בסיסיות

 

א.

  • מינו של העובר שנקבע בעת ההפריה נתון לשינויים נוספים במהלך התפתחותו לפני הלידה-
  • כלומר מינו של העובר נקבע בסדרה מורכבת של שלבים, ששיבושים שונים עלולים לחול בהם, וכל זאת לפני שנולד

 

ב.

  • כל עובר מתחיל את התפתחותו כעובר בלתי מוגדר מבחינה מינית
  • אומנם בהרכב הגנטי של הביצית המופרית מוטבע הפוטנציאל להתפתחות מינית מוגדרת, אולם מימושה של ההתפתחות הגנטי תלוי בהשפעת ההורמונים שמועדה שלהם קריטי ביותר.

 

ג.

  • מערכת הרבייה (שלא כרוב מערכות גופנו) עדיין לא בשלה ובוגרת גם לאחר שהתפתחותה בעובר הושלמה
  • מערכת הרבייה משלימה את התפתחותה בתקופת ההתבגרות

התפתחות תקינה איברי הרבייה הפנימיים

  • דף מצורף: נספח 3.2

 

א. השלב הבלתי מוגדר 4-10 שבועות

  • המין של העובר לא מוגדר מבחינת פעילות ההורמונים
  • כלומר מוגדר זכר -XY או נקבה- XX, אבל מבחינת האיברים המין לא מוגדר
  • בשלב זה עובר זכרי ועובר נקבי נראים אותו דבר, אין סימנים חיצונים ואין סימנים פנימיים
  • רכס גניטלי
  • גם לעובר הזכרי, וגם לעובר הנקבי יש רכס גניטלי שיתפתח לאזורים שונים
  • האשכים או השחלות מתפחים מרכס תאים הנקרא רכס גניטלי,
  • הרכס מתחיל להתפתח בתחילת השבוע הרביעי לחיי העובר
  • לרכס הגניטלי יש ליבה וקליפה
  • מהליבה יתפתחו תאי המין הראשונים: זרעונים, ביציות, שחלות אשכים (לבדוק קליפת שחלות אשכים)
  • אצל עוברים מסוג XX קליפת הרכס תתפתח בהמשך לשחלות ואילו הליבה תתנוון
  • אצל עוברים מסוג XY תאי המין יתפתחו  באזור הליבה ואילו הקליפה תתנוון

 

  • לסיכום: בתקופה זו מערכת הרבייה הראשונית של זכרים ושל נקבות זהה, ומינו של כל עובר בשלב זה הוא בלתי מוגדר

 

 

ב. התקופה הקריטית 6-8 שבועות

  • זוהי תקופה קריטית לעובר זכרי
  • אם בתקופה הזאת לא תהיה פעילות הורמונלית תקינה אז יכול להיות הפיכה במין העובר
  • כלומר יכול להיות עובר XY שיסבול מ "חוסר רגישות לאנדרוגן", ואז הוא לא יתפתח כזכר, (בדימוי: הכרומוזומים התחילו ההתחלה, וההורמונים לא ימשיכו) התוצאה שיצא זכר שאין לו אברי מין חיצונים, יראה כבת
  • במילים אחרות:
  • הפרשת ההורמונים האנדררוגנים היא תנאי הכרחי להתפתחותם של צינורות הרביה אצל הזכר, אשר מהם יתפתחו אחר כך זוג יותר האשכים, זוג צינורות הזרע, וזוג שלפוחיות נוזל הזרע.
  • בשלב זה מינו של העובר הזכרי עדין הפיך
  • כלומר התפתחות לקויה של התאים ברכס שתתבטא בחוסר הפרשה של הורמונים אנדרוגניים, תוביל להתפתחות נקבית, שאינה מצריכה אנדרוגנים

 

 

שבוע 6-8  עבור זכר

  • אצל עובר זכרי מבחינה כרומוזומית (XY)
  • בהתפתחות נורמלית הקליפה מתנוונת, ואברי מין ראשיים מתפתחים בליבה (אשכים)
  • הטסטוסטרון יפתח את צנורות הרביה הזכרית (יותרת אשכים, צינורות זרע, שלפוחית נוזל הזרע)
  • במקביל טסטוסטרון גם ינוון את צינורות הרביה הנקבית

 

  • בשבוע העשירי נוצרים האברים החיצוניים, נוצר  הפין ואפשר לראות כלפי חוץ את מין העובר

 

שבוע 10 עבור אישה

  • אצל עובר נקבי מהבחינה הכרומוזומית ( XX )
  • העדר  הפרשת הורמונים אנדרוגנים - אם לא הופרש טסטוסטרון אז תיווצר נקבה
  • כלומר הנקבה מתפתחת על בסיס זה שלא מופרשים אנדרוגנים

 

  • בעובר נקבי מתחילים להתפתח בשבוע העשירי צברי תאים, שבמרכז תא ביצית יחיד שנשאר רדום על גיל ההתבגרות המינית (שהשחלות לא מפרישות אנדרוגנים)
  • העדר הורמונים אנדרוגניים גורם  להתפתחות זוג צינורות נקביים, שמהם מתפתחים צינורות הביציות, הרחם והנרתיק.
  • מהצינורות הזכרים נותרים רק שרידים מועטים שאין להם תפקיד

 

 

התפתחות איברי הרבייה החיצוניים

  • גם בהתפתחות של איברי הרביה החיצונים יש שלב התפתחות בלתי מוגדר,  זהו שלב שאי אפשר להבחין בין עובר זכרי לעובר נקבי.
  • עד סוף השבוע התשיעי יש דמיון בין אברי המין החיצונים של הזכר ושל הנקבה, צורתם הסופית מעוצבת רק בשבוע השנים עשר לחיי העובר

 

  • (* מושג )פאולוס:
  • כבר מהשבוע השלישי לחיי העובר יש גבשושיות תאים שהולכת וגדילה
  • עד השבוע התשיעי גודלה בעובר הזכר ובעובר הנקבה זהה
  • מהפאלוס יתפתחו הפין של הזכר והדגדגן של הנקבה
  • מזוג הקפלים הגיניטליים ( מושג) (שנמצאים לצידי הפאולוס) יתפתחו זוג האשכים של הזכר והשפתים הגדולות של הנקבה.

 

לסיכום

א.

  • למעשה עד גיל עשרה שבועות אי אפשר להבחין בהבדלים בין המינים
  • ההתמיינות של מערכת הרבייה מתחיל בבלוטות המין (אשכים ושחלות) ונמשך אל האיברים החיצוניים
  • חשיפה לאנדרוגנים בשלב המכריע חיונית להתפתחות זכרית תקינה.

 

ב

  • הפוטנציאל להבחנה המינית טמון בהרכבה הגנטי של הביצית המופרית אך מימושו תלוי בהפרשה תקינה של הורמונים
  • הכרעה לכיוון ההתפתחות זה או אחר בראשית הדרך מותנית בהשפעת האנדרוגנים המופרשים מן האשכים (לאחר נוצרו)
  • אם לא נוצרים האשכים (ואז אין הפרשת אנדרוגנים) אז העובר יתפתח לנקבה.

 

 

 

השפעות ההורמונים בינקות, בגיל ההתנהגות ובבגרות

  • תת פרק זה  דן בהשפעות מאוחרות יותר של ההורמונים בינקות, בגיל ההתבגרות ובבגרות

א. תפקידי ההורמונים בינקות

  • סמוך ללידה חלה בגוף התינוק התפתחות, שבגללה דפוסי הפרשת ההורמונים של זכרים  בוגרים שונים מאילו של נקבות בוגרות.

 

  • בתקופה זו האשכים של התינוק מפרישים במשך זמן כמות גדולה של טסטוסטרון- דבר שמשפיע על ההיפתלמוס- הדבר משפיע שמוחו של התינוק יהפוך להיות זכרי- כלומר התכונה של ההיפתלמוס לעורר הפרשה מחזורית של גונדוטרופינים מן  ההיפופזה
  • אצל הזכר- דפוס הפרשה רציף של גונדוטרופינים המופרשים בקצב אחיד
  • אצל הנקבה אי הפרשת הטסטוסטרון משאירה אותה עם דפוס הפרשה מחזורי של גונדוטרופינים שיופרשו בבגרות (יתבטא במחזור החודשי ובווסת)

 

  • התפתחותה של מערכת הרבייה נשלמת רק בתום תקופת ההתבגרות, בעקבות השפעות הורמונליות מתמשכות

ב. תקופת ההתבגרות

  • מוגדר מגיל 11-13 ועד גיל 18-21

 

  • בגיל צעיר ההורמונים מופרשים בקצב איטי וברמה נמוכה
  • בהתבגרות גוברות ההפרשות של הגונדוטרופינים מההפיפוזה ושל הורמוני הרבייה מבלוטות המין, כתוצאה מכך מתרחב תהליך ההתמיינות המינית והוא חל גם על תכונות גוף חיצוניות נוספות= תכונות מין משניות

 

  • הפרשת ההורמונים בגיל ההתבגרות גוברת וגורמת ל
  • גידול גופני מהיר
  • התפתחות הדרגתית של אברי הרבייה ולבגרות מינית (אצל בנות הופעת ווסת, אצל בנים הימצאותם של זרעונים בשלים)
  • מביא להתפתחותן של תכונות מין משניות

 

  • תכונות מין משניות
  • שידים- אצל נערות מתפתחות בלוטות חלב
  • שיער ערווה: נערות בבית השחי ובאזור הערוה, נערים גם באזור הבטן, חזרה גפים ופנים
  • שומן- אצל נערות מצטבר שומן תת עורי במיוחד באוזר השדיים והעכוז וזאת בשלה השפעת האסטרוגנים
  • שרירים- אצל נערים יותר מנערות בגלל ההשפעה של האנדרוגנים
  • קול- העמקת הקול בקרב שני המינים, אצל נערים התהליך קיצוני יותר.

ג. תקופת הבגרות

  • הספר מתמקד בעיקר בהשפעות על הנשים

1. המחזור החודש והווסת

  • אחד ההבדלים הביולוגים בין המינים זהו דפוס הפרשת ההורמונים החל מגיל ההתבגרות
  • אצל גברים יש הפרשה נמשכת של ההורמון אנדרוגן
  • אצל נשים יש ישוני מחזורי בהפרשתם של אסטרוגן ופרוסטרון המתרחש במסגרת המחזור החודשי

 

  • משך המחזור בממוצע הוא כ 28 ימים (בין 15 - 45 ימים)
  • המחזור מתחיל ביום שבו מתחילה הווסת ועד היום ה12 לערך- בתקופה זו יש עלייה ביצירת אסטרוגן
  • ביום ה 12 לערך משתחררת מן השחלה ביצית שמתחילה לנוע לכיוון הרום
  • אם הביצית לא מופרת במהלך תנועתה אז יצירת האסטרוגן מתחילה לרדת ויצירת הפרוגסטרון מתחילה לעלות
  • רמת שני ההורמונים הנ"ל יורדת בצורה תלולת ימים אחדים לפי חילת הווסות
  • המחזור ההורמונלי מתחיל מחדש

 

  • שינויים הורמונלית מחזורים אלה (וסת) גורמים לשינוים גופנים אחדים כגון נטייה לאגור נוזלים בגוף ולעליה במשקל
  • יש הבדלים גדולים בין הנשים חלק מדווחות על עליה במצב הרוח לפני תחיל הווסת ויש כאלה שלא חשות שינוי רגשי וכד'

2. תפקידי ההורמונים בהיריון ובלידה

  • הריון ולידה הנם תהליכים פיזיולוגיים ומהלכם התקין מותנה בהפרשת הורמונים שונים
  • בשלושת חודשי ההריון הראשונים, השחלה מפרישה את ההורמון פרוגסטרון, התומך ברחם ובהיריון
  • הפסקת הפרשת הפרוגסטרון עלולה לגרום להפלה או ללידה מוקדמת.
  • בשלב מאוחד יותר של ההריון השליה היא שמפרישה פרוגסטרון ובכמויות גדולות
  • השליה היא איבר משותף לאם ולעובר (עוברים גזים, חומר מזון וויטמין בין האם לדם העובר ומסוקלים חומר הפסולת של העובר)
  • בהמשך השליה מתחילה לפעול כבלוטה אנדוקרינית ומפרישה הורמונים שהעיקרים בהם הם הפרוגסטרון והאסטרוגן
  • בהמשך רמת האסטריול (סוג של אסטרוגן ) עולה בתלילות לקראת סוף ההיריון

3. גיל המעבר

  • מתרחשת בין  השנים 45-65
  • בתקופה זו חלים שינום גם בגברים וגם בנשים בעקבות הירידה בהורמוני המין
  • הנשים מפסיקות לקבל וסת, לבייץ ולהיות פוריות בעקבות הירידה בייצור ההורמונים פרוסטרון ואסטרוגן בשחלות
  • אצל גברים יורדת רמת הורמוני המין וחלה ירידה בכוח הגברא ובכמות הזרעונים הנוצרים באשכים (אבל לא ביכולת להנות ממין או להפרות אישה)
  • התהליך המתרחש בגוף האישה מהיר ודרמטי מזה המתרחש בגוף הגבר

 

 

4 תופעות חריגות בהתפתחות מערכת הרביה

  • לעתים רחוקות יש שיבושים בהתפתחות מערכת הרביה של העובר
  • או שנגרמו בשל סטייה מן ההרכב הכרומוזומלי התקין
  • או שנוצר שיבוש בפעילות התקינה של ההורמונים (שנגרמו בשל מוטציות תורשתיות או תקלות אחרות)

 

  • מכיוון שהתפתחות מערכת הרבייה של העובר היא רק שלב אחד בהתפתחות המינית, וישנו גם את שלב גיל ההתבגרות אז
  • ישנם שיבושים שמתגלים כבר בינקות
  • וישנם שיבושים שמתגלים רק בתקופת ההתבגרות

4 א' סטיות מן המספר התקין של כרומוזומי המין

  • באופן כללי חריגות מן ההתפתחות התקינה של מערכת הרבייה במלך היווצרות תאי המין עלולה להתרחש בשני מקרים
  • כאשר בתא המין יש יותר מכרומוזום מין אחד: X או Y
  • כשבתוך תא המין שנוצר חסר כרומוזום אחד
  • שתי התקלות עלולות להתרחש גם בזרעון וגם בביצית

 

  • באופן כללי
  • כרומוזום Y יגרום להתפתחות זכר
  • היעדרו של כרומוזום Y יגרום להתפתחות נקבה
  • (אם נוצרים עוברים עם כרומוזום Y בלבד (בלי X ) הם מופלים בשלב מוקדם של ההיריון שכן כרומוזום X אחראי לתכונות חיוניות רבות ובלעדיו אין העובר יכול להתפתח.

 

  • באופן כללי
  • חוסר בכרומוזום Y גורם בדרך כלל להתפתחות אדם שחזותו החיצוניות נשית
  • בין שהיא עקרה (= תסמונת טרנר), ובין שהיא לא עקרה (למשל XXX)
  • המצאותו של כרומוזום Y אחד לפחות, מביא להתפתחות אשכים בעובר ובדרך כלל לאדם שחזותו החיצוניות זכרית
  • בין שהוא פורה , ובין שאינו פורה (= תסמונת קלינפלטר)
  • יש גם מקרים נדרים שבהם יש חזות נשים לבלי כרומוזום Y (תסמונת חוסר רגישות לאנדרוגן)

 

  • עבור הסטיות הכרומוזומליות אפשר להגיד שהמצאותו של כרומוזום Y יגרום להתפתחות בכיוון הזכרי ואילו היעדרו יגרום להמשך התפתחות בכיוון הנקבי

  חוסר כרומוזום-

1. 0Y

  • למעשה זהו עובר מת- Y לא מחזיק בין אדם
  • כרומוזום Y הוא חלש מבחינה גנטית, הוא לא יכול להחזיק מעמד
  • 0Y פירושו שהזרע Y הופרה חלקית על או הפרה את עצמו

 

  • כלומר אם נוצרים עוברים עם כרומוזום Y בלבד (בלי X ) הם מופלים בשלב מוקדם של ההיריון שכן כרומוזום X אחראי לתכונות חיוניות רבות ובלעדיו אין העובר יכול להתפתח.

 

2. תסמונת טרנר (נקבה)

  • שם הסטיה: תסמונת טרנר, 0X
  • מי שלוקה בה נושא כרומוזום מין אחד בלבד- X
  • שכיחות: 1:2500 לידות של נקבות
  • סיווג: מסווג תמיד כאישה (על פי איברי המין החיצוניים)
  • מראה: נשי (בלי שדיים)
  • זהות מינית: נשית
  • אברי רבייה פנימיים: לרוב ראשונים ושרידים (השחלות מפרישות כמות מעטה בלבד של אסטרוגן לדם, דבר שגורם לאי הופעת וסת ולעקרות, השדיים יתפתחו רק בעזרת טיפול הורמונלי
  • סימני מין חיצוניים: נשיים.  השדיים אינם מתפתחים בתקופת ההתבגרות אבל עד גיל ההתבגרות היא אינה שונה מבני גילה
  • פוריות: לא פוריה
  • משכל: תקין
  • הערות: התסמונת עוררה ענין בקרב החוקרים שכן היא מייצגת התפתחות מינית המתרחשת בעובר בהעדר הפרש הורמונים מן השחלה- התוצאות מראות כי בהעדר הפרשות הורמונים מן השחלה תתפתח מערכת הרבייה לכיוון נקבי
  • פנוטיפ (ביטויים חיצוניים): לרוב לאישה חזות גוצה (=קומה נמוכה וגוף עבה), בית חזה רחב וצוואר קצר. ( השדיים אינם מתפתחים בתקופת ההתבגרות אבל עד גיל ההתבגרות היא אינה שונה מבני גילה)

עודף  כרומוזומים:

  • תסמונת ה X המשולש, תסמונת Y העודף, תסמונת קלינפלטר

 

  • מקרים של עודף כרומוזומים תמיד כולל X אחד לפחות
  • כפי שאמרתי כרומוזום Y בלבד בלי X לא מאפשר התפתחות העובר

3. תסמונת X משולש (נקבה)

 

  • שם הסטיה: X משולש- XXX
  • שכיחות: 1:1200 לידות של נקבות
  • מראה: נשי- מבנה גוף נורמלי
  • זהות מינית: נשית
  • אברי רבייה פנימיים: נשים
  • סימני מין חיצוניים: נשים
  • פוריות: לרוב פוריות (אבל שיעור הירידה בפוריות, העדר הווסת הפיגור השכלי וההפרעות הנפשיות גבוהה בקבוצה זו)
  • משכל: יכול להיות נורמלי ויכול להיות פיגור שכלי
  • הערות:  שיעור הירידה בפוריות, העדר הווסת הפיגור השכלי וההפרעות הנפשיות גבוה בקבוצה זו
  • פנוטיפ

4. תסמונת Y העודף (זכר)

  • שם הסטיה: תסמונת Y העודף - XYY
  • שכיחות: 1:700 לידות של גברים
  • מראה: גברי (קומתם גבוהה מהממוצע)
  • זהות מינית: גבר
  • אברי רבייה פנימיים: גבר
  • סימני מין חיצוניים: גבר
  • פוריות: פורה
  • משכל: נורמלי
  • הערות: בעבר ניסו לקשור את ה Y העודף לעבריינות, אבל תופעה זו לא אומתה.
  • פנוטיפ

5 תסמונת קלינפלטר- (זכר)

  • שם הסטיה: תסמונת קלינפלטר - XXY (השכיח ביותר), XXXY , XXXXY
  • הנתונים מתייחסים ל XXY
  • שכיחות: 1:700 לידות של גברים
  • מראה: זכרית בעיקרה (אבל יכול להיות מעורב)
  • זהות מינית: מעורב- לא ברור
  • אברי רבייה פנימיים: מעורב
  • סימני מין חיצוניים: לעתים מעורב: לרוב פין תקין אך קטן יחסית, אשכים מפותחים פחות מהרגיל, שיער ערווה מועט ואיברי גוף ארוכים (אבל לעתים מתפתחים אצלם שדיים)
  • פוריות: עקרים (האשכים לא מיצרים מספיק הורמונים אנדרוגניים, וגם בגיל ההתבגרות אין סמני המין המשניים מתפתחים כהלכה)
  • משכל: יש בעיות במשכל- לעתים מלווה בבעיות פסיכולוגית, בפיגור שכלי, בבעיות התנהגות או בזהות מינית לא ברורה
  • הערות:
  • זכר בעל XXY יכול להחשב לנקבה שיש לה כרומוזום Y מיותר או לזכר שיש לו כרומוזום X מיותר
  • המצב לא נתין לתיקון
  • אפשר לאתר את הבעיה דרך בדיקת מי שפיר (שבוע 18 של ההיריון)

 

 

4 ב' סטיות הורמונליות

 

  • באופן כללי יש לזכור שההפרדה בין השפעות שמקורן בכרומוזומים לבין השפעות שמקורת בהורמונים זהו עניין דידקטי בלבד
  • ההורמונים הם תוצרי פעילותם של גנים, ומכיוון שהגנים נמצאים בכרומוזומים אז אפשר להגיד שכל שיבוש הורמונלי מקורו בכרומוזומים
  • במילים אחרות: הפוטנציאל להבחנה מינית אומנם טמון בהרכב הכרומוזומים, אך המימוש שלו תלוי בהפרשה תקינה של הורמונים
  • השיבושים הבאים  נובעים משיבושים הורמונליים בשלבים שונים של ההתפתחות העוברים (גם כשההרכב הכרומוזומלי תקים (XX או XY)

6.  הרמפודיטיות

  • באופן ביולוגי הרמפודיטיות זוהי תופעה שליצורים שלוקים בה יש אברי רבייה ראשוניים זכרים ונקבים כאחת שמייצרים תאי מין משני הסוגים
  • אבל מעולם לא נמצאו אשך ושחלה תקינים בגופו של אדם אחד
  • בני אדם אלה עקרים
  • (זוהי חריגות הורמונלית)

 

  • שם התופעה: הרמפודיטיות
  • כרומוזומים: לרוב תקין, לרובם XX שכולל פיסה מיקרוסקופית של Y שעברה לכרומוזום X. מקצתם זכריים (XY) ומקצתם נקביים (XX)
  • זהות מינית:
  • אברי רבייה פנימיים:
  • סימני מין חיצוניים: של שני המינים (לא התפתחות שלמה)
  • פוריות: עקרים
  • סיבת התפתחות : תמיד קשור לאנומליה הורמונלית דבר שמוביל להתפתחות לקויה של מערכת הרבייה (רוב התקלות ההורמונליות נובעות ממוטציות תורשתיות בגנים שונים וחלק בהתערבויות הורמונליות להם)
  • בשל תקלה הורמונלית נשאים שני כיווני ההתפתחות אצל ההרמפודיטים במצב של שיווי המשקל הראשוני שלהם ואף אחד לא תפתח בשלמות
  • וכך נולד תינוק שיש לו רקמות של אשך ושחלה גם יחד
  • חזות
  • הערות:
  • פנוטיפ

7. פסידו הרמפודיטיות- (מדומה)

  • בגופם של בני אדם איברי מין חיצונים של שני המינים (בניגוד לאברי הרבייה הפנימיים של שני המינים כמו אצל ההרמפודיטים), או סימני מין משנים כגון: פין, אשכים ושדים)
  • תסמונת קלנפלטר (5) יוצרת פסידו הרמפרודיטיות בדרגות שונות
  • לפסידו הרמפודיטים יש לרוב מבנה כרומוזומלי לא תקין.
  • (זוהי תיסמונת הורמונלית וכרומוזומלית)

 

  • גם ההרמפרודיטים וגם הפסידו הרמפרודיטים אינם "שלמים" מהבחינה המינית

הם לא מסוגלים להוליד או ללדת

  • אפשר למצוא בקרב גברים הרמפורדיטים חוסר בהירות לגבי זהותם המינית שמתבטאת בהתנהגות דו מינית (טרנסוויסטיזם, טרנסקסואליות)

 

8.  תסמונת אדרנוגניטלית= תסמונת הזיכור של עובר נקבי

  • עודף הורמונים- טסטוסטרון ופרוגסטרון- בתקופה העוברית המכרעת בהתפתחותן של נקבות נורמליות מן הבחינה הכרומוזמית הוא אחד הגורמים השכיחים להתפתחות תסמונת אדרנוגניטלית
  • יתכנו שלושה מקורות להיווצרות עודף הורמונים אנדרוגנים:
  • בלוטות יותר הכליה של האשה (שמיצרת אסטרוגנים ואנדרוגנים בקרב שני המינים) מייצרת כמו עודפת של אנדרוגנים
  • מטעמי בריאות (שמירת היריון) האם מקבל פרוגסטרון או סטרואדים אחרים (דומים לטסטוסטרון) - היום לא מטפלים בגלל תופעות לוואי שליליות
  • בלוטות יותר הכליה של העובר הנקבי לא פועלת כשורה ומייצרות עודף של אנדרוגנים
  • התוצאות משלושת המצבים (בין שמקורן במוטציות תורשתיות ובין בהתערבות חיצוניות) יש תוצאות דומות: זיכור העובר הנקבי

 

  • שם התופעה: תסמונת אנדרוגניטלית= AGS= זיכור העובר הנקבי
  • כרומוזומים: XX
  • שכיחות
  • זהות מינית: תלוי איך מגדלים
  • אברי רבייה פנימיים: נקביים לחלוטין (שלמים)- יש לה שחלות, לא מתפתח אצלה פין מושלם בצורתו ובגודלו אבל הדגדגן שלה גדול למדי
  • סימני מין חיצוניים: זכריים- אברי המין החיצונים של התינוקת דומים לאלה של התינוק הזכר (למרות שאברי הרבייה הפנימיים שלה נקביים לחלוטין)- לא מתפתח אצלה פין מושלם בצורתו ובגודלו
  • פוריות: יכול להיות בטיפול מתאים-
  • סיבת ההתפתחות: עודף הורמונים אנדרוגנים
  • חזות: מעורבת- זכרית ונקבית

 

  • הערות:
  • בעבר נהגו לקבוע את מין הילדות על סמך הסתכלות באיברי המין החיצונים- הדבר יצר ששני תינוקות עם ליקוי זהה סוגי על ידי רופאים שונים בצורה שונה (זכר ונקבה)
  • התינוקות התחנכו כבני מינים שונים בין אם הדבר תאם את המבנה הכרומוזומלי שלהם ובין אם לא
  • היום מזהים בנות שלוקות בתסמונת הזיכור ומחנכים אותם כבנות- מכיוון שמערכת הרבייה הפנימית שלהן בדרך כלל נורמלית, רבות מהן פוריות ולעתים מספיק ניתוח כדי לשוות לאיברי המין החיצונים שלהם מראה שהולם את מינם
  • כאשר הבנות לוקות בעודף אנדרוגנים עקב פעילות יתר של בלוטות יותרת הכליה שלהן, הרופאים נוטים להתערב באמצעות טיפול הורמונלי במטרה למנוע התפתחות של אברים זכרים ושל סימני מין משניים בעת ההתבגרות
  • כלומר אם מאתרים בזמן ומטפלים (טיפול - ניתוח אברי המין + טיפול הורמונלי) נשים אילו יהיו נשים במלוא מובן המילה כולל פוריות)
  • (במאפיינים הפסיכולוגים של התסמונת הזאת יש פירוט  ביחידה 3)

9. תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגן (זכר)

  • למעשה זהו זכר שהכרומוזומים שלו תקינים ושסיבה כלשהי (לרוב גנטית) הרקמות של הגוף לא מגיבות לפעילות הטסטוסטרון

 

  • אילו הם זכרים שאברי המין החיצונים שלהם אינם מתפתחים בגלל פגם באחד הגנים שבכרומוזום X אז רקמות גופם לא מגיבות  לפעולת הטסטוסטרון שמופרש מאשכיהם- ואז אברי המין החיצונים שלהם מתפתחים בכיוון הנקבי. בהיוולדם הם נראים נקבות לכל דבר, מסווגים ומתחנכים כילדות.
  • לרוב מרחיקים את האשכים באמצעות ניתוח, מכיון שאין להם רגישות לטסטוסטרון אז הפרשת אסטרוגן בגופן גורם להתפתחות השדיים, ולהתגלות האיברים
  • הן גדלות כנשים, אבל אין להן וסת והן עקרות
  • הדבר מתגלה בעקבות "איחור" במחזור
  • מערכת הרבייה הפנימית התפתחה התפתחות דומה לזו של גברים נורמלים ולכן אין להם צוואר רחם
  • רבות מהן נשואות בלי ילדים ביולוגים, הן מתנהגות כנשים לכל דבר וזהותן המינית נשים
  • יש להן חזות נשית, עם רגלים ארוכות מהרגיל

 

 

  • שם התופעה: תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגן
  • כרומוזומים: XY
  • שכיחות
  • מראה: חזות נשית (שדיים מפותים היטב, הפרופורציות האחרות נשיות ולעתים הרגלים ארוכות במקצב מהממוצע
  • זהות מינית: תלוי איך מגדלים
  • אברי רבייה פנימיים: לא שלמים
  • סימני מין חיצוניים: נקביים לא לגמרי מפותחים
  • פוריות: עקרים
  • אברי רבייה חיצונים/ מראה: נקביים לא לגמרי מפותחים
  • סיבת ההתפתחות: פגם גנטי, רקמות לא מגיבות להורמונים
  • חזות: נשית

 

הזהות המינית וסוגיית התורשה - סביבה

  • מעוף ציפור: בתת פרק זה שני נושאים
  • גנוטיפ ופנוטיפ
  • הויכוח בין הפסיכולוגים לרופאה (שאומרת שמה שחשוב זה הכרומוזומים)

 

  • הפרק שואל האם אפשר להסיק שהכרומוזומים וההורמונים הם האחראיים הבלעדיים להתפתחות כל סוגי ההבדלים בין המינים.
  • כלומר מהו המשקל היחסי של התורשה הביולוגית בעיצוב האדם לעומת גורמי הסביבה.
  • לגבי גברים ונשים: האם גברים ונשים דומים ביסודם בכל חוץ ממערכת הרביה?
  • האם ההבדלים בין גברים ונשים הם תוצר השפעות הסביבה שפעלו עליהם במהלך חייהם?
  • הקורס מנסה להציג גישה אינטראקטיבית:
  • זוהי גישה ששמה דגש על ההשפעה המשוקללת של התורשה ושל הסביבה
  • גישה זו אומרת שההבדלים בין גברים לנשים, והתכונות האנושיות נקבעים על ידי גורמים ביולוגיים וסביבתיים המקיימים ביניהם יחסי גומלין.
  • כלומר הגנים לא פועלים בחלל ריק, וגורמי הסביבה, שהאורגניזם נתון בהם משפיעים על התבטאות הגנים בפועל

גנוטיפ ופנוטיפ

  • לא קל להפריד בין תורשה לבין סביבה

גנוטיפ

  • מכלול הגנים המצויים בכרומוזומים של אורגניזם נקרא בשם גנוטיפ
  • זהו מהותו של האורגניזם כמערכת של גורמים תורשתיים
  • הגנוטיפ לא מתגלה לעין בהסתכלות באורגניזם לבדו, אבל הסתכלות בהורים ובצאצאים מראה שיש גנים מסוימים המועברים מדור לדור ונוצרים מצב שבו בפנוטפים של הדורות מופיעות תופעות זהות או דומות זו לזו

 

  • במילים אחרות
  • פנוטיפ זהו מראה של האורגנים כפי שנגלה לנגד עיננו
  • כגון: גובה, משקל צבע

 

  • גנוטיפ זהו המטען הגנטי האמיתי (כלומר הגנים שבפנים)
  • הגנוטיפ לעתים מדלג בדורות

פנוטיפ

  • מכלול התכונות הבאות לידי ביטוי באותו אורגניזם נקרא בשם פנוטיפ
  • כלומר הפנוטיפ זהו דמותו של האורגניזם החי (על מכלול תכונותיו) כפי שהוא מופיעה לעיננו בפועל
  • למשל
  • גודל, צבע עיניים, שיער
  • המבנה הפנימי  של הגוף: רקמות, תאים
  • תכונות אישיות.

גנוטיפ בהתיחס לפונטיפ

  • אפשר להגיד שהגנוטיפ הוא התורשתי ולא הפנוטיפ

 

  • ליבוביץ אמר (1988): "הפנוטיפ של היצור במשמעותו הגופנית והרוחנית כאחת הוא הגנוטיפ שלו פלוס תנאי החיים
  • כלומר:   פנוטיפ = גנוטיפ + תנאי חיים

 

  • במהלך השנים התברר שגנים מסוימים לא באים לידי ביטוי כלל, או שהביטוי שלהם הוא רק ביצירת פוטנציאל שמימושו תלוי בתנאי הסביבה (משקל וגובה)
  • למשל:
  • פנוטיפ- משקל וגובה:
  • תזונה נכונה תעזור לגן של הגובה (משקל) לבוא לידי ביטוי

 

  • לעתים, יתכן שתנאי החיים הביאו לכך שהפנוטיפ יראה אחרת מהגנוטיפ - מראה חיצוני שלא תואם את הגנים עקב תנאי חיים-
  • דוגמא לתנאי חיים יכול להיות: הורמונים של האם, איך גידלו את הילדים וכד'.

סביבה בהבט ביוכימי

  • במושג סביבה הכוונה גם לסביבה שקיימת בתוך התא, סביב לקרום הגרעין שהכרומוזומים נמצאים בתוכו
  • כלומר חומרים שונים שמגיעים מהסביבה, למשל הורמונים שהופרשו מאחת הבלוטות, יכולים להשפיע על פעילות הגנים
  • זוהי שאלה האם במונח סביבה אנחנו מכלילים את ההורמונים כי ההורמונים עצמם נוצרו לפי הצופן הגנטי
  • ומצד שני הפרשת ההורמונים מן הבלוטה נתונה להשפעת המוח והמוח הרי מושפע מהסביבה

הגישה האינטראקטיבית

  • ברור שמסובך להבחין בין תורשה לסביבה כאשר באים לדון בתכונות שקשורות בהתנהגות כמו: מזג סוער/ שקט, כישרון למוסיקה, אופי דיכאוני וכד'.
  • הגישה האינטראקטיבית חוקרת את השילוב בין התורשה לסביבה מתוך ידיעה כי ברוב המקרים הניסיון להפריד בין התורשה לסביבה נידון לכישלון

 

  • המצדדים בגישה האינטראקטיבית משערים
  • שגורמים ביולוגים (= גנוטיפ) קובעים את הטווח ואת הגבולות הפוטנציאלים של נטיות הפרט
  • הסביבה משפיעה על מימוש הפוטנציאל הזה הלכה למעשה- כלומר הסביבה מעצבת את התוצאה הסופית

 

  • קשה לבדוק את המשקל היחסי של גורמים תורשה וסביבה על ההתנהגות האנושית (קושי לערוך מחקרים ניסויים)
  • לפיכך מקור המידע הוא בני אדם חריגים, שמערכות הרבייה שלהם לא התפתחו התפתחות נורמלית בהיות ברחם בתקופת הינקות או ההתבגרות

 

  • "מין ביולוגי" הוא הפיך בשלבי התפתחות העובר השונים, ומהות הזכרות ונקבות שלהם נקבעת לא רק על פי המראה החיצוני של אברי המין.
  • התנהגויותינו המיניות ושאר התכונות וההתנהגויות מושפעות מגורמים נוספים בעיקר חברתים שפועלים עלינו.

 

  • שאלת התורשה מול סביבה בהקשר המיני: האם הזהות המינית נקבעת באופן ביולוגי (כרומוזומים, הורמונים ומאפיינים מיניים אנטומיים ניתנת לעיצוב על ידי הסביבה.

 

הויכוח בין הפסיכולוגים מני וארהארדט לבין הרופאה אימפרטו מקיגנטילי

א. מני וארהארדט טוענים: הזהות המינית מתעצבת ונקבעת במשך שתי שנות חייה הראשונות של הילד ותלויה במין שעליו פיו הילד גודל, ולא בנוכחות או בהיעדרם של כרומוזום Y , שחלות וכד'.

 

ב. אימפרטו מקגינלי ועמתיה טוענים: הזהות המינית היא גמישה במשך שנות הילדות, וההורמונים בגיל ההתבגרות הם המקבעים אותה באופן בלתי הפיך-

  • הם מייחסים פחות חשיבות למין שהילד חונך לפיו וחשיבות רבה להורמוני המין שמופעים במהלך גיל ההתבגרות

 

  • לכל אחת מהקבוצות יש עדות התומכת בעמדתה

א. מני וארהארדט- ניטראליות פסיכו סקסואלית

 

  • הם טוענים שהזהות המינית מתעצבת ונקבעת במשך שתי שנות חייה הראשונות של הילד ותלויה במין שעליו פיו הילד גודל, ולא בנוכחות או בהיעדרם של כרומוזום Y ,שחלות וכד'.

 

  • הם בדקו ילדים שנפגעו מהתסמונת הארנוגניטלית
  • הם גילו שהיה קל לשנות את המין שיוחס לילוד אם הדבר התרחש במהלך שלוש שנות חייו הראשונות 
  • אבל שינויים בגיל מאוחר יותר היו קשים (אם לא בלתי אפשריים) מבחינה  פסיכולוגית)
  • דוגמא: ילד שגודל כבן, עד לגיל שתים עשרה חווה מועקה כשהתחילו לגדול לו השדיים, והוא בחר לעבור ניתוח להסרת שידיים על מנת לפתור את הבלבול.

 

  • הם בדקו פסידו הרמפודיטים אשר זוהו בלידתם כזכרים
  • אחד חונך כזכר וכתוצאה מכך התנהגת בהתאם לסטראוטיפ הגברי: התפתח באופן נורמלי, תפקד באופן נורמלי  התחתן
  • השני אובחן כהלכה כנקבה, האברים החיצונים שלה תוקנו באמצעות ניתוח, גודלה כילדה וקיבלה על עצמה, בהצלחה, את תפקיד המין הנשי (אברי הרבייה היו נקביים מההתחלה)
  • שניהם קיבלו טיפולים הורמונלים מתאמים.

טענה 1 - ניטראליות פסיכו סקסואלית

  • כלומר למרות הקיום של מין גנטי זהה, ואברי מין חיצוניים זהים, שני בני אדם אלה היו יכולים להתפתח לזכר או לנקבה בהתאם למין שבו זוהו מלכתחילה, ולמין הגידול שלהם.

 

  • ניטראליות פסיכו סקסואלית פירושו שמאותו הרגע שבו היילוד קיבלו את מינו על פי אברי המין החיצוניים שלו, מקבל הזהות המינית שלו חיזוקים נוספים בלא הרף.- ל פי גישה זו הזהות המינית יכולה להתעצב  אך ורק על ידיד נסיבות סביבתיות (למרות שגורמים ביולוגים מעלות סבירות של מצבים מסוימים)

טענה 2- תקופה קריטית

  • קיימת תקוה קריטית לזיהוי המין וליצירת הזהות המינית- עד גיל 18 חודשים אפשר לשנות (אפילו באופן שרירותי) את מין התינוק (
  • כמו במקרה שתיארתי על הפסידו הרמפרדיט
  • אחרי גיל זה שינוי המין עלול לגרום לקונפליקטים קשים והתפתחות פסיכולוגית נורמלית במין החדש לא סבירה

ביקורת

  • בכל המקרים שהם הציגו וגבר שינוי המין (זיהוי מחודש) באמצעות ניתוח או טיפול הורמונלי
  • כלומר שינו את המאפיינים הביולוגים שיתאימו למין הזיהוי
  • כלומר הצלחת הזיהוי המחודש תלויה, לרוב, בשינויים אנטומיים והורמונלים המתאימים

ב. אימפרטו מקגינלי

  • מוכיחה ההפך מהגישה של מני וארהארדט
  • חקרה 38 אנשים שהיה חסר להם אנדרוגן מסוים ולכולם היו אברי מין לא ברורים-
  • 18 מתוכם גודלו כבנות
  • בגיל ההתבגרות התעבה קולם והתחיל להתפתח אצלם פיק ושק אשכים בוגרים
  • 16 מתוך השמונה עשרה קיבלו על עצמם זהות גברית, התחתנו והולידו ילדים.

 

  • מקרים אלה מצביעים שלביולוגיה (להתעצמות הפתאומית של הפרשת הטסטוסטרון בתחילת גיל ההתבגרות) עשויה להיות השפעה חשוב על הזהות המינית.
  • וזה בניגוד לכאורה שזהות מינית נקבעת על ידי גורמים סביבתיים מוקדמים

 

אימפטרו מקגינל הסיקו 2 מסקנות שסותרות את מסקנותיו של מני

  • מסקנה 1: הזהות המינית לא נקבעת באופן סופי בילדות, אלא מתפתחת באופן רצוף
  • מסקנה 2: כאשר המין המיוחד לפרט בלידה סותר את המין הביולוגי הנקבע על ידי טסטוסטרון אז ידוע של המין הביולוגי עליונה

 

  • לגבי מסקנה 1 הדבר מדויק רק אם נניח שההורים שגידלו בנות לא ידעו שלבנות יגדל פין (באות כפרים שבו בדקו את התופעה הדבר מקובל)
  • אם ההורים  ידעו אז יתכן שהאופציה להפוך בעתיד לגברים היתה טבועה בהתפתחותן הפסיכולוגית המוקדמת (ומצד שני המסקנה של מני שהזהות המינית נקבעת באופן בלתי הפיך לאחר שנתיים מנוסחת בנוקשות רבה מידי)

 

  • לגבי מסקנה 2 יש סייגים מכיוון שבאותם כפרים עדיף להיות זכר ולא נקבה מבחינת מחויבויות וכד'

לסיכום

  • ברוב המקרים כל מרכיבי המין הביולוגי מתאימים זה לזה והתינוק מזוהה מרגע לידתו כזכר או כנקבה ומתחנך בהתאם
  • במיקרים שבהם המין הביולוגים והמין המיוחס לילד  שונים זה מזה אז יש כאלה שמסוגלים להתמודד אפילו בגיל ההתבגרות עם שינוי מיני-כאשר השינוי תואם את האנטומיה שלהם


Comments