יחידה 3 א: תוקפנות, השגיות, כישורים אינטלקטואלים

סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






























































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































תוכן

  1. 1 סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 יחידה 3
  4. 4 1. מאפיינים פסיכולוגיים
    1. 4.1 גישות שונות להסבר ההתנהגות
      1. 4.1.1 א. גישת התכונות
      2. 4.1.2 ב. גישת המצב
      3. 4.1.3 ג. גישת האינטראקציה: שילוב בין גישת התכונות לגישת המצב
        1. 4.1.3.1 * מושג חשוב: doing gender
        2. 4.1.3.2 שגיאת יחוס סיבתי
    2. 4.2 התפלגותם של מאפיינים פסיכולוגיים
  5. 5 2. תוקפנות
    1. 5.1 האם גברים תוקפנים מנשים
    2. 5.2 תוקפנות של ילדים
      1. 5.2.1 צורת מדידה ונבדקים
      2. 5.2.2 מסקנות כלליות עבור תוקפנות של ילדים בגיל הגן
      3. 5.2.3 ביקורת עיקרית: בעיות מתודולוגיות: הטית הצופה= בעיני המתבונן
    3. 5.3 תוקפנות של מבוגרים
      1. 5.3.1 שיטות מדידה:
      2. 5.3.2 מסקנות תוקפנות אצל מבוגרים
      3. 5.3.3 ממצאים והסברים בתוקפנות
        1. 5.3.3.1 א. גברים מגיבים לרמות נמוכות יותר של התגרות
        2. 5.3.3.2 ב. נשים נמנעות מתוקפנות פיזית (למשל נכונות פחות מגברים לתת הלם חשמלי)
        3. 5.3.3.3 ג. בשאלוני דיווח עצמי המודדים "עוינות כללית" או בניתוח תוכנם התוקפני של חלומות והזכיות בהקיץ וכן במבחני השלכה נמצא שגברים תוקפנים יותר מנשים
        4. 5.3.3.4 ד. ניתוח על של 4 נושאים במחקרים על תוקפנות
    4. 5.4 האם נוכל ללמוד מן הממצאים על המציאות
      1. 5.4.1 א. הכללת הממצאים על קבוצות אוכלוסייה אחרות
      2. 5.4.2 ב. מעבדה מול מציאות החיים היום יומית
      3. 5.4.3 ג.
      4. 5.4.4 ד. הטיית הצופה
      5. 5.4.5 ה. הגדרות אופרציונליות שונות לתוקפנות
      6. 5.4.6 ו. התייחסות לסטטיסטיקות
    5. 5.5 לסיכום
  6. 6 3. הסברים ביולוגיים לתוקפנות
    1. 6.1 3 - 1 מחקרים על בעלי חיים
      1. 6.1.1 תוצאות מחקרים על בעלי חיים
      2. 6.1.2 הקושי להכליל את הממצאים שנמצאו אצל בעלי חיים על בני אדם
      3. 6.1.3 יש מחקר רב במכרסמים לעומת מחקר מועט בפרימאטים
      4. 6.1.4 התייחסות למחקרים על פרימאטים
        1. 6.1.4.1 מחקרים על הורמוני מין זכרים אצל קופים
    2. 6.2 3 - 2 א' הורמונים ותוקפנות: כללי
      1. 6.2.1 חוקרים רבים סבורים שההורמון טסטוסטרון שמיוצר באשכים הוא זה שגורם לתוקפנות
      2. 6.2.2 במחקרים לא נמצא הקשר הצפוי שבין טסטוסטרון לתוקפנות
      3. 6.2.3 אחת הבעיות המתודולוגיות הוא ההגדרה האופרציונלית של תוקפנות
      4. 6.2.4 מחקר על נשים שבדק את הקשר בין טסטוסטרון לתוקפנות
        1. 6.2.4.1 מסקנות החוקרים והסיבה שהגיעו אל המסקנות הללו
        2. 6.2.4.2 בעיות במחקרים מסוג זה
    3. 6.3 3 - 2 ב' הורמונים ותוקפנות: הקשיים הכרוכים בחקר הטסטוסטרון
      1. 6.3.1 א. מדידת הטסטוסטרון- החשוב ביותר למבחן
      2. 6.3.2 ב. האם הטסטוסטרון הוא סיבה או שהוא תוצאה
      3. 6.3.3 ג. האם הטסטוסטרון הוא מצב הוא שהטסטוסטרון הוא תכונה
    4. 6.4 3  - 2 ג': הורמונים ותוקפנות: סיכום הקשר שבין תוקפנות לטסטוסטרון
    5. 6.5 3 3-. השפעות הורמונליות קדם לידה על תוקפנות
      1. 6.5.1 חיות
      2. 6.5.2 מחקרים על ילדים, שנחשפו לכמויות חריגות של הורמונים בהיותם ברחם אמם
        1. 6.5.2.1 מחקר של מאני וארהרדט
          1. 6.5.2.1.1 מסקנות המחקר
        2. 6.5.2.2 גרסה מאוחרת יותר של מחקר זה
        3. 6.5.2.3 בעיות מתודולוגיות
          1. 6.5.2.3.1 מהימנות המשתנה התלוי
          2. 6.5.2.3.2 קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת
        4. 6.5.2.4 לסיכום:
    6. 6.6 3 - 4 כרומוזום Y הנוסף
    7. 6.7 סיכום ההסברים הביולוגים לתוקפנות
  7. 7 4. הסברים פסיכולוגיים לתוקפנות
    1. 7.1 פרויד
      1. 7.1.1 דולאר ומילר
    2. 7.2 גישת הלמידה החברתית- זוהי הגישה הפסיכולוגית העיקרית  להסבר התוקפנות
      1. 7.2.1 מחקרים בתוקפנות בין המינים והשיחה בין הגישה הביולוגית לגישת הלמידה החברתית
        1. 7.2.1.1 א. מחקרים בתוקפנות בהבדלים בין המינים גילו רק מעט הבדלים בין המינים מתחת לגיל שנה
        2. 7.2.1.2 ב. התיחסות להבדלים בתוקפנות בין בנים לבנות
      2. 7.2.2 א. ההבדלים בתוקפנות בין המינים על פי בנדורה
        1. 7.2.2.1 מחקרים
          1. 7.2.2.1.1 מחקרי בובת בובו= בובת נחום תקום
          2. 7.2.2.1.2 ממצאים ממחקר של ריצארסון- עמוד 110-111
        2. 7.2.2.2 סיכום: מתי ילדים ונשים יתנהגו בתוקפנות- גישה של בנדורה
      3. 7.2.3 ב. ההבדלים בתוקפנות בין המינים על פי איגלי וסטפן
        1. 7.2.3.1 תפקידי מין ותוקפנות
          1. 7.2.3.1.1 א. תפקידי המין הגברי
          2. 7.2.3.1.2 ב. תפקידי המין הנשי
        2. 7.2.3.2 תוקפנות ותפקידים חברתיים אחרים: איש הצבא והאתלט משויך בעיקר לגברים
        3. 7.2.3.3 שתי השערות בעקבות התיאוריה של איגלי וסטפן מאומתות על ידי הממצאים
      4. 7.2.4 התנהגות טיפולית
        1. 7.2.4.1 מחקרים וממצאים בנושא טיפוליות
        2. 7.2.4.2 לסיכום ההתנהגות הטיפולית
  8. 8 5. הישגיות ומניע ההשג
    1. 8.1 מניע ההשג והפחד מכישלון
      1. 8.1.1 הישג
      2. 8.1.2 א. מניע ההישג
        1. 8.1.2.1 מניע ההשג של גברים ונשים לפי מקללנד
        2. 8.1.2.2 ערעור על הממצאים שלפיהם מניע ההשג של נשים נמוך מזה של גברים
          1. 8.1.2.2.1 מסקנות: מניע ההשג מושפע מתנאי המבחן
          2. 8.1.2.2.2 מניע ההשג של נשים מקבל ביטוי שונה מגברים: ביטוי שהולם את תפקיד האישה
          3. 8.1.2.2.3 יתכן שמבחן TAT לא בדק מניע השג אלא בדק משהו אחר
          4. 8.1.2.2.4 מניע ההשג תלוי בגיל האישה ובשלב ההתפתחות שלה
          5. 8.1.2.2.5 יש דעה קדומה בנוגע לקשר בין נשיות להשגיות
        3. 8.1.2.3 סיכום מניע ההשג
      3. 8.1.3 ב. הפחד מכישלון
        1. 8.1.3.1 פחד מכישלון
        2. 8.1.3.2 נשים פוחדות יותר להכשל מאשר גברים אבל גברים משלמים מחיר יותר כבד על הכישלון
        3. 8.1.3.3 מסקנות
    2. 8.2 ג. הפחד מהצלחה
      1. 8.2.1 הפחד מהצלחה
        1. 8.2.1.1 השלכות של ההצלחה
        2. 8.2.1.2 מדידה של הפחד מההצלחה
        3. 8.2.1.3 ביקורת על המחקרים של הורנר
          1. 8.2.1.3.1 בעיה של קונפאונדינג + בעית מהימנות
            1. 8.2.1.3.1.1 הסברים חלופיים
        4. 8.2.1.4 לסיכום הפחד מההצלחה
    3. 8.3 ד. ייחוסים סיבתיים להצלחה ולכישלון
      1. 8.3.1 גישת היחוס הסיבתי
      2. 8.3.2 יחוס סיבתי של גברים מול יחוס סיבתי של נשים
      3. 8.3.3 בגלל שלגברים יש ציפיות גבוהות יותר מנשים לנשים אז  לגברים יש שאיפות מקצועיות יותר גבוהות
      4. 8.3.4 הסברים שונים להבדלים בדפוסי ההנמקותלהצלחה
        1. 8.3.4.1 * מושג חשוב: מעגל הציפיות הנמוכות:
        2. 8.3.4.2 * מושג חשוב: אין אונים נרכש- שייך ליחידה 6 אבל קשור גם לפה
      5. 8.3.5 סיכום השגיות ומניע השג
  9. 9 6. כישורים אינטלקטואליים
    1. 9.1 א. האם קיימים הבדלים בין המינים במידת הפיזור של היכולת האינטלקטואלית
    2. 9.2 ב. כישורים אינטלקטואלים ספציפיים (נמוך)
    3. 9.3 1. יכולת מרחבית
      1. 9.3.1 תפיסה מרחבית
        1. 9.3.1.1 רוטציה מנטלית
        2. 9.3.1.2 ויזואליזציה מרחבית
      2. 9.3.2 הסברים ביולוגים ליכולת מרחבית
        1. 9.3.2.1 הסברים גנטיים
        2. 9.3.2.2 הסברים שמקורם בתפקוד המוח
      3. 9.3.3 השפעות סביבתיות
    4. 9.4 2. כושר מתמטי
    5. 9.5 3. כושר מילולי
  10. 10 סיכום ההבדלים המינים בכישורים אינטלקטואלים


יחידה 3

 

  • היחידה דנה בנושאים העיקריים של ההבדלים הפסיכולוגים בין המינים
  • תוקפנות
  • הישגיות
  • כישורים אינטלקטואלים
  • תפיסה מוסרית

 

  • היחידה מציגה ניסוים ומחקרים שמוכיחים שיש הבדלים, וכן את הביקורת על אותם המחקרים והביקורת על המסקנות של המחקרים
  • בגלל מכלול המחקרים היחידה מציגה (איפה שאפשר) את ניתוח העל של המחקרים
  • כדאי לקרוא את היחידה בביקורתיות ובזהירות מכיון שלהבדלים בין המינים בתכונות אישיות, כשרים אינטלקטואלים ובתפיסה מוסרית יכול להיות השלכות פוליטיות וחברתיות
  • יש לשים לב:
  • מינו של עורך המחקר
  • הנבדקים
  • באיזו תרבות נערך המחקר (רוב המחקרים נעשו בארצות הברית ויתכן שאינם מתאימים למציאות הישראלית)
  • באיזו שיטת מחקר השתמשו ומי הבעייתיות המיוחדות לה
  • מחקרי מעבדה מאפשרים לחוקר שליטה על מרבית המשתנים הנחקרים ואז אפשר להסיק גם בדבר סיבתיות, אבל התנאים במעבדה  מלאכותיים מידי אז יש בעיה בהכללה של הממצאים

 

1. מאפיינים פסיכולוגיים

  • המטרה העיקרית של היחידה היא לענות על השאלה האם קיימים הבדלים בין נשים לגברים במאפיינים פסיכולוגיים שונים כגון בתכונות אישיות

גישות שונות להסבר ההתנהגות

  • ישנן שלוש גישות להסבר
  1. גישת התכונות
  1. גישת המצב
  2. גישת האינטראקציה

א. גישת התכונות

  • הגדרה של תכונות אישיות של  בירון ובירן:
  • "תכונות קבועות ויציבות, יחסית, של הפרט,
  • הבאות לידי ביטוי במגון רחב של מצבים,
  • ובתקופות שונות במעגל החיים.
  • תכונות אישיות מייצגות את סך כל הנתונים הפסיכולוגים שהפרט מביא אתו אל כל מצב"
  • כלומר לפי גישת התכונות ההתנהגות האנושית היא בעיקר תוצאה או ביטוי של תכונות אישיות פנימיות ויציבות
  • לפי גישה זו מניחים שאפשר לצפות כי בני אדם יתנהגו התנהגות דומה ועקבית בכל מצב ובכל זמן
  • דוגמאות
  • אישה שמגלה רגישות ביחסים עם משפחה תגלה רגישות ביחסים עם כל בני האדם.
  • אדם שהוא אדיב יהיה אדיב לכולם: לבין הזוג, מישהו שמעצבן אותו, חברים וכד'
  • תוקפן יהיה תוקפן לכולם

 

 

  • הביקורת
  • הביקורת היתה אחרי שהתברר שקשה לנבא את התנהגותם של פרטים על סמך תכונותיהם האישיות

ב. גישת המצב

  • מישל טען כי גורמי מצב מיטיבים לנבא התנהגות אנושית יותר מאשר גורמים פנימיים (= תכונות אישיות)- נקרא גישת המצב
  • ממחקרים עולה שתוקפנות, תלות, גישה לסמכות, נוקשות וקונפורמיות הן התנהגות שמשתנות, (במידה רבה) אצל אותו אדם, ממצב למצב
  • מישל טען שהיחיד יתנהג באופן עקבי במצבי שונים רק כאשר יצפה שאותה התנהגות תוביל לאותן תוצאות במצבים שונים
  • כלומר רק כשהמצב החדש נתפס בעיניו כדומה למצב הקודם והמוכר
  • כשהמצב נתפס כשונה תשתנה גם ההתנהגות

 

  • כלומר לדעתו הרגשתנו והתנהגותנו מושפעות מגורמים חיצוניים ומגורמים פנימיים, ובגלל שאנחנו נקלעים בלא הרף לנסיבות משתנות (גורמים חיצוניים) התנהגותנו משתנה בהתאם
  • דוגמא
  • אנחנו מתנהגים בצורה שונה כלפי ילד בין שלוש ומבוגר בן 80
  • אדם יכול להיות רגוע / השגי בסיטואציה מסוימת ובסיטואציה אחרת יכול להיות תוקפני/ לא השגי

 

  • הרעיון של גישת המצב זו הוא שהאדם נפגש במגוון של התנסויות ופועלים עליו גורמים חיצונים ולפיכך הוא משנה את ההתנהגות שלו בהתאם למצב
  • כלומר הסביבה גורמת לשינוי ההתנהגויות.

 

  • הביקורת
  • הגישה  מדגישה מצבים הגורמים להתנהגות ומתעלמת מגורמי אישיות
  • (במחקר ראו שההשפעה של אינטראקציה בין תכונות למצבים היתה גבוהה מההשפעה המצבים בנפרד והשפעת התכונות בנפרד)

ג. גישת האינטראקציה: שילוב בין גישת התכונות לגישת המצב

  • גישת התכונות וגישת המצב מסבירות רק חלק מן ההתנהגות ולא מספקות הסבר מלא לגבי המקורות שלה. גישת האינטראקציה מציע שילוב של שני הגורמים
  • לפי גישת האינטראקציה השילוב בין גישת התכונות לגישת המצב, (הגישה ששלטת כיום), יש לבדוק כיצד משפיעה הסביבה על ההתנהגות וכיצד ההתנהגות מעצבת את הסביבה בפעולת גומלין דינמית ומתמשכת
  • כלומר האדם (ותכונותיו) פועלים על הסביבה והסביבה פועלת על האדם,
  • האם יכול להגיב לפי הסיטואציה והסיטואציה יכולה להשפיע

 

 

  • על פי גישת השילוב בין גישת התכונות לגישת המצב פעילות הגומלין בין האדם לסביבה מתאפיינת בשלושה גורמים מרכזיים
  1. עקביות חלקית
  1. השפעות שעוצמתן משתנה
  2. השפעות הדדיות

 

א) עקביות חלקית

  • במקום לחפש עקביות אוניברסלית שנכונה לגבי כל בני האדם בכל מאפייני האישיות הנטייה היא לחפש עקביות חלקית:
  • כלומר בני אדם מסוג אחד יתנהגו באופן דומה במצבים שונים, ובני אדם מסוג אחר ישנו את התנהגות במידה קיצונית במעבר ממצב למצב

 

ב) השפעות שעצמתן משתנה

  • השאלה תהיה: מתי / באיזה תנאים המצב משפיע יותר על ההתנהגות, ומתי/ באיזה תנאים ההתנהגות משפיע יותר על המצב
  • השאלה לא תהיה מי משפיע יותר על ההתנהגות בפועל

 

 

כאשר מאפייני המצב חזקים-

  • כלומר כאשר לגורם חיצוני יש השפעה חזקה על רוב בני האדם תכונות האישיות משפיעות פחות על התגובה לגורם חיצוני זה
  • במילים אחרות: ככל שהמצב מובנה יותר וההתנהגות בו ברורות וידועות לכל כך גדלה השפעתו על ההתנהגות, כלומר ההתנהגות צפויה מראש
  • למשל לחכות ברמזור אדום
  • במילים אחרות:
  • כאשר המצב חזק (= ברור וחד משמעי) אז האישיות חלשה (= פחות באה לידי ביטוי)

 

כאשר מאפייני המצב חלשים, מעורפלים או מנוגדים-

  • כלומר כאשר המצב לא ברור אז השפעת האישיות תהיה חזקה יותר
  • במילים אחרות: ככל שהמצב מעורפל יותר ודרישותיו אינן אחידות וברורות לכל, כן תגדל השפעתם של ההבדלים בין אישיים על התנהגות האדם במצב זה.

 

  • למשל היקלעות לתרבות זרה לחלוטין- במצב כזה תלויה התגובה באדם עצמו, בתכונותיו, ולא בגורם חיצוני.
  • במילים אחרות
  • כאשר המצב חלש (מעורפל לא ברור) אז האישיות חזקה (= יותר באה לידי ביטוי)

 

ג) השפעות הדדיות

  • הסביבה החברתית (מצב) היא פונקציה של האדם והתנהגותו החברתית
  • דברים רבים נקבעים על ידי הפעולות של האדם עצמו- האדם בוחר היכן להיות, מתי ועם מי-
  • במידה רבה האדם בוחר את תנאיו ויוצר אותם
  • למשל:
  • ילד א' מכה את ילד ב'
  • ילד ב' מגיב ומכה את ילד א'
  • ילד א' קיבל מכה -  שזה סיבה למשהו, אבל בעצם גם תוצאה של התנהגותו של א'

* מושג חשוב: doing gender

  • אלינור מקובי הראתה שרבים מהבדלים האישיות בין המינים מתגלים בעקר בסיטואציות שבהן מצויים שני המינים ביחד
  • במחקר ראו /ילדות התנהגות באופן תלותי רק כשנכחו ילדים בנים בחדר, כשהן היו לבד נעלמה ההתנהגות התלותית שלהן והן שיחקו בכל מרחב החדר- זוהי דוגמא לגורמי מצב (נוכחות / אי נוכחות של ילדים בני המין השני)

 

  • ווסט וצימרמן טבעו מונח כללי doing gender- פירושו מכלול ההתנהגות שאנחנו מפיקים מעצמנו בנוכחות בני המין השני ואיננו מפיקים בחברת בני מיננו
  • doing gender = "הפקת התנהגות, התואמת את תפקידי המין, כפי שתפקיד זה נתפס בעיני המתנהג
  • התנהגות זו מדגימה כיצד לגורמי מצב (גורמים חיצוניים) יכול להיות השפעה על ההתנהגות האנושית

 

  • גורמים פנימיים (כגון נוקשות/ גמישות שבה אנו תופסים את תפקיד המין שלנו) משפיעים על מידת אימוץ התנהגות ה doing gender בקרב אנשים שונים

 

  • כלומר ככל שהאדם תופס את תפקיד המין שלו בצורה יותר נוקשה אז יש יותר סיכוי שהוא יתנהג ב doing gender
  • וככל שהאדם תופס את תפקיד המין בטשטוש הוא יתנהג בצורה פחות doing gender
  • אבל יכול להיות שהמצב ישפיע על doing gender כמו פגישה עיוורת, פגישת מחזור וכד'.

 

  • {בהמשך, בנושא תוקפנות,  נדבר על תפקיד מין, תפקיד מין זהו תפקיד חברתי שכולל התנהגויות חברתיות שאנשים נוטים בגלל שהם משתייכים למין זה או אחר}
  • למעשה ככל שאנשים תופסים יותר חזק את תפקיד המין שלהם אז הם מתנהגים בdoing gender יותר חזק)

 

  • דוגמאות ל doing gender
  • פלרטטנית
  • לעצור להחליף גלגל
  • לשלם בפגישה עיוורת
  • להביא פרחים
  • לפתוח דרך

שגיאת יחוס סיבתי

  • אנחנו נוטים להסביר התנהגות של אחרים כנובעת מגורמים פנימיים (תכונות אישיות)
  • אנחנו נוטים להסביר את ההתנהגות שלנו כנובעת מגורמים חיצוניים (מצב)
  • הדבר הזה גורם לנו  "לדעת" מראש את תכונותיהם הבסיסיות של גברים ונשים (קשור לסטראוטיפיים מיניים)

התפלגותם של מאפיינים פסיכולוגיים

  • כשמדברים על תכונות אישיות קבועות של גברים לעומת נשים מתעוררת בעיה מכיון שהדיון מטשטש את ההבדלים בתוך הקבוצות (בתוך קבוצות הגברים לחוד ובתוך קבוצת הנשים לחוד)
  • תכונות האישיות המבדילות בין גברים לנשים נתפסות לרוב על פי הסטראוטיפים המיניים כהפכים.
  • רוב תכונות האישיות מתפלגות התפלגות נורמלית (צורת פעמון)
  • אפשר לתאר את הבדלי האישיות בין המינים כשתי עקומות נורמליות חופפות חלקית (עמוד 84)-    
  • אבל יש לזכור שגם אם אומרים גברים חזקים (מבחינה גופנית) מנשים אז הכוונה היא שהגבר הממוצע חזק מן האישה הממוצעת אבל יש נשים שהם חזקות ממרבית הגברים ויש גברים שם חלשים ממרבית הנשים

 

2. תוקפנות

  • בנושא התוקפנות יש  דילמת התורשה סביבה
  • הסברים ביולוגים
  • הסברים פסיכולוגים

 

  • הפרק מגיע למסקנה שאם יש שוני בתוקפנות בין גברים לנשים אז הוא קטן מאוד
  • באופן מדויק יותר: הממצאים מראים שגברים, בממוצע, יותר תוקפניים מנשים אז זאת רק בתנאים מסוימים ורק בסוג מסוים של תוקפנות- בתוקפנות מילולית

 

 

אלימות ותוקפנות

  • באופן כלי ההבדל בין אלימות תוקפנות זוהי הכוונה
  • תוקפנות זהו הפוטנציאל
  • אלימות זהו המימוש
  • לא תמיד תוקפנות תבוא לידי ביטוי ולכן יש קושי לבדוק את התוקפנות

 

  • אלימות:
  • זהו מעשה הרסני, שבהפעלתו מושקע כוח גופני רב.
  • בפעולות אלימות בולטת ההרסנות ולא רק את הכוונה המסתתרת מאחורי הפעולה
  • (ולא בכוונה = תוקפנות)

 

  • תוקפנות
  • זוהי התנהגות, המכוונת לפגוע באדם אחר (באופן מילולי או גופני) או ברכוש.
  • מילת המפתח היא הכוונה
  • (ולא בביצוע עצמו= אלימות)

 

  • גישות שונות ניסו להסביר מהי תוקפנות
  • הפסיכואנליזה: רואה בתוקפנות דחף
  • למידה חברתית: רואה בתוקפנות תגובה נלמדת

האם גברים תוקפנים מנשים

  • מתוך ממצאים עולה שבאופן כללי גברים יותר תוקפנים מנשים על פי כל המדדים ואמצעי המחקר השונים, ההבדל מתחיל לבוא לידי ביטוי כבר בגיל 2-3

תוקפנות של ילדים

צורת מדידה ונבדקים

  • צורת המדידה
  • בגן הילדים:
  • תצפיות על מריבות ופעולות תוקפניות אחרות שנערכות 

 

  • בבית הספר:
  • מדדים של הרסנות ממשית ופנטזיות תוקפניות בעת משחר
  • באמצעות דירוג מידת התוקפנות כפי שהורים, מורים וחברים בני אותו גיל מעריכים
  • הנבדקים
  • המחקרים של ילדים צעירים נערכו לרוב בגני הילדים
  • הילדים שנצפו היו בדרך כלל בני המעמד הבינוני

 

מסקנות כלליות עבור תוקפנות של ילדים בגיל הגן

  • הבנים הוערכו כתוקפנים יותר מבנות
  • במחקרים לפני 1966 וגם אחרי 1966
  • באנגליה ובבריטניה

 

  1. בנים יותר מעורבים בקרבות ובהתגוששות (הגדרה אופרציונלית לתוקפנות)
  2. בין בנים יש יותר קונפליקטים

 

  • א) תוצאות לדוגמא בגיל הגן
  • קונפליקטים בין בנים היו תכופים יותר מאשר קונפליקטים בין בנות או בין בנים לבנות
  • פעולות תוקפניות והבעות פנים תוקפניות היו מרובות יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות = בין בנים יש יותר קונפליקטים

 

 

  • א) תוצאות לדוגמא עבור גיל בית ספר עממי
  • במדגם משולב של ילדים מגיל 3-11 בתרבויות שונות
  • נמצא תוקפנות גופנית ומילולית גבוהה יותר בקרב בנים מזו שבקרב בנות

 

  • ב) הבדל נוסף בין המינים אצל ילדים
  • המשחק של הבנים כרוך ביותר מאבקי "קרבות כאילו" - התגוששות והיאבקות - מאשר זה של הבנות

ביקורת עיקרית: בעיות מתודולוגיות: הטית הצופה= בעיני המתבונן

 

  • במחקר של קונדרי וקונדרי
  • צפתה קבוצת סטודנטים וסטודנטיות בסרט וידאו שהציג תינוק מגיב לגירויים שונים
  • מניפולציה
  • לחלק אמרו שהתינוק הוא נקבה
  • ולחלק נאמר שהתינוק הוא זכר
  • אירוע
  • התינוק הגיב לצעצוע קופץ
  • תוצאות
  • סטודנטים שנאמר להם שהתינוק זכר ראו בדמעותיו התינוק ובבכי שלו ביטוי של כעס
  • סטודנטים שנאמר להם שהתינוק נקבה ראו בדמעותיה ביטוי לפחד
  • הסבר התוצאות
  • הבכי קיבל משמעות רגשית של כעס או פחד בהתאם לסברתו של המתבונן באשר למינו של התינוק.

 

  • הסבר הבעיה במחקרי תוקפנות
  • האם הממצאים שהתקבלו בדבר התנהגות תוקפנים יותר של בנים לעומת בנות הם תיאורים סוביקטיביים של התנהגות ממשית או ביטוי לציפיות ולסטראוטיפים של הצופים

 

  • כלומר עולה השאלה  האם הממצאים בנושא התוקפנות שכתבתי קודם לכן היו מתקבלים אילו לא היו נותנים לילדים שנצפו את תוויות המין

 

תוקפנות של מבוגרים

שיטות מדידה:

  • שיטות מדידת תוקפנות של מבוגרים סובלות פחות מבעית "הטיית הצופה" וזאת להבדיל משיטות מדידה המשמשות בתצפית על התנהגות חופשית של ילדים בשטח

 

  • החוקרים יוצרים ניסויים מבוקרת במעבדה שמאפשרים ביטויים של תוקפנות מילולית ומאפשרים למדוד א נכונותו של הנבדק לבצע מעשים תוקפניים כלפי אדם אחר
  • למשל הניסוי של מיליגרם

 

  • משתמשים בסולמות עוינות ובשאלוני תוקפנות שונים
  • בדיקת סטטיסטיות של פשיעה אלימה

מסקנות תוקפנות אצל מבוגרים

  • על פי כל המדדים נמצא שגברים בממוצע תוקפנים יותר מנשים

 

ממצאים עיקרים שכדאי לזכור

א) גברים מגיבים לרמות נמוכות יותר של התגרות (סף נמוך יותר)- כלומר נשים צריכות הרבה יותר גירוי כדי להגיב

 

ב) נשים נמנעות יותר מתוקפנות פיזית

הסברים

  • נשים מגלות אמפטיה רבה יותר כלפי הקורבן שלהן (לכן קשה להן לפגוע)
  • נשים חוות חרדה גבוהה יותר לרגשות התוקפנות שלהן (יש שאלה האם פשוט הן לא מדווחות יותר)
  • (והחרדה מעכבת את התוקפנות שלהם כלומר שנשים תוקפות יותר כשלא צופים בהן).

ממצאים והסברים בתוקפנות

א. גברים מגיבים לרמות נמוכות יותר של התגרות

  • ההבדלים בתוקפנות בין נ שים לגברים הלכו וקטנו, ההסבר לכך הוא
  • גברים נוטים להגיב בתוקפנות לרמות נמוכות של התגרות יחסית לנשים
  • אבל, כאשר מידת ההתגרות רבה אז שני המינים מגיבים בדרת תוקפנות דומה

ב. נשים נמנעות מתוקפנות פיזית (למשל נכונות פחות מגברים לתת הלם חשמלי)

  • הסברים  אפשריים לכך:
  • נשים חוות חרדה גדול יותר בקשר לרגשות התוקפנות שלהן מגברים, וחרדה זו היא גורם מעכב חזק ביותר לתגובות התוקפניות שלהם
  • (ממצא נוסף) נשים מתנהגות ביתר תוקפנות כאשר הן סבורות שלא צופים בהן
  • נשים נוטות לחוש יותר אמפתיה כלפי ה"קרבן " שלהם מאשר גברים

 

ג. בשאלוני דיווח עצמי המודדים "עוינות כללית" או בניתוח תוכנם התוקפני של חלומות והזכיות בהקיץ וכן במבחני השלכה נמצא שגברים תוקפנים יותר מנשים

  • הממצאים הללו עומדים בסטירה מסיומת לממצאי המעבדה
  • הסבר אפשרי לסתירה זו היא שהמדדים שמבוססים על דיווח עצמי מתארים את התנהגות הנבדק בעיני עצמו והם משקפים כנראה את השפעת הסטראוטיפים המיניים על תפיסתו העצמית
  • למשל: אם סטראוטיפ גברי כולל רכיב של תוקפנות ושל הנשי אינו כולל תוקפנות כלל אז יש להניח שגברים- יותר מנשים- יתארו את עצמם כתוקפנים ויחשפו יותר בקלות פנטזיות תוקפניות

ד. ניתוח על של 4 נושאים במחקרים על תוקפנות

 

1. גיל הנבדקים:

  • ההבדל בין המינים יורד עם הגיל:
  • ההבדל גדול ביותר בקרב ילדים על גיל 6 (d=0.58) מאשר בקרב סטודנטים (d=0.27)

 

2. השיטה שלפייה מודדים תוקפנים

  • ההבדלים בין המינים היו גדולים יותר במחקרים נטורליסטיים (=צפייה בבני אדם בסביבתם הטבעית בלא התערבות הנסיין) מאשר במחקרי המעבדה
  • כאשר שיטת המידה היתה צפיה ישירה, מבחן השלכה או הערכת חברים הבדלים בין המינים גדולים יותר מאשר בשיטת הדיווח העצמי

 

3. מאפייני הסיטואציה של הניסוי

  • הפער שנמצא בין המינים היה פונקציה של מאפייני הניסוי השונים
  • נבדקים תוקפנים יותר מנבדקות וזאת כאשר התוקפנות גורמת כאב או פגיעה גופנית
  • ההבדל בתוקפנות בין נבדקים לנבדקות בולטת פחות כאשר היא גורמת נזק פסיכולוגי או חברתי
  • ההבדלים בין המינים היו גדולים יותר במצבים שבהם נשים- יותר מגברים- תפסו את ההתנהגות שלהן כגורמת נזק לזולת או חשו אשמה, חרדה וסכנה לעצמן.

 

4. השנה שבה נערך המחקר

  • הפערים בתוקפנות בין גברים לנשים הלכו וקטנו במהלך השנים
  • הסברים:
  • יתכן שהשינויים החברתיים בתפקידי המין בשנים האחרונות השפיעו על שינויים בהתנהגות
  • בשנים האחרונות יש נטיה לפרסם יותר מחקרים שבהם לא נמצאו הבדלים בין המינים
  • יתכן שחוקרים ונסיינים שינו את תפיסותיהם לגבי התנהגויות מצופות/ רצויות משל בנים וגנות

האם נוכל ללמוד מן הממצאים על המציאות

  • עולה השאלה באיזו מידה המחקרים שנערכו בנושא התוקפנות מייצגים את המציאות

א. הכללת הממצאים על קבוצות אוכלוסייה אחרות

  • האם נוכל להכליל את מסקנות המחקרים גם על קבוצות אוכלוסייה שלא נדגמו (למשל בני אדם מבוגרים, לא משכילים וכד')
  • יש לזכור שמרבית המחקרים נשענים על מידע שנאסף באמצעות נבדקים שקל להגיע ע אליהם: ילדים, מתבגרים וסטודנטים

ב. מעבדה מול מציאות החיים היום יומית

  • במרבית המחקרים הפסיכולוגים בודקים תוקפנות שנוצרת בתנאי מעבדה מלאכותיים או על פי דיווח עצמי האם אפשר להכליל את המסקנות על ההתנהגות בפועל בחיי היום יום

ג.

  • האם מדדנו תוקפנות במעבדה או שמא נמדדו משתנים אחרים
  • יש הסבורים שההתנהגות התוקפנית שמופקת במעבדה
  • משקפת את הדרישות המודעות/ לא מודעות של הנסיין מן הנבדק
  • או רצונו של הנבדק לעזור (למשל כשנותנים הלם חשמלי כשרוצים ללמד מישהו)

ד. הטיית הצופה

  • הבעיה המתודולוגית של הטיית הצופה = בעיני המתבונן, כפי שכתבתי על הבעיה המתודולוגית של צפיה בילדים

ה. הגדרות אופרציונליות שונות לתוקפנות

  • האם ההגדרה האופרציונלית בניסוי זה או אחר היא הנכונה להגדרת תוקפנות.

ו. התייחסות לסטטיסטיקות

  • כדאי להסתכל על  הסטטיסטיקות שבהן נתונים על פשעים אלימים (שהם ביטוי לרמה גבוהה של תוקפנות)

 

  • ממצאים: רוב הפשעים האלימים הם על ידי גברים

 

  • למרות שיש עליה מסוימת באלימות של נשים ובפשעי נשים ההבדל עדיין מאוד גדול
  • זה שמדווח על מקרי אלימות של נשים בהרחבה זה בגלל שמקרים אלה הם מקרים יוצאי דופן

 

לסיכום

  • אלימות גלויה הנה בעיקרה מאפיין גברים
  • אבל באירועי תוקפנות פחות אינטנסיביים (כמו אילו שנוצרו במעבדה) ההבדל בין המינים ניכר פחות

3. הסברים ביולוגיים לתוקפנות

 

  • ישנם שלושה הסברים ביולוגים לתוקפנות
  1. השפעת ההורמונים על התוקפנות
  1. השפעות הורמונליות קדם לידה על התוקפנות
  2. כרומוזומים XYY- תסמונת ה Y העודף כסבר להתנהגות תוקפנית

3 - 1 מחקרים על בעלי חיים

תוצאות מחקרים על בעלי חיים

  • במחקרים רבים נמצאו הבדלים בתוקפנות בין זכרים לנקבות
  • ברוב המקרים הזכר תוקפני מהנקבה
  • בקרב מינים רבים של בע"ח התוקפנות היא עונתית
  • עבור זכרים: בעונת ההולדה והגידול
  • בקרב הנקבות: בהגנה על מקרום הדגירה, ביצים או הצאצאים
  • מחקרים בעכברי מעבדה מראים שטסטוסטרון גורם לרמה גבוה של תוקפנות בקרב זכרים

 

 

  • אבל בקרב מינים אחדים של מכרסמים החיים בטבע כגון אוגרים וגרבילים הנקבות תוקפניות כמו הזכרים
  • כלומר הזכר אינו תוקפני יותר מהנקבה
  • במקרים אלא ההורמונים הנקביים אצל נקבות קשורים בהתנהגות תוקפנית.

 

הקושי להכליל את הממצאים שנמצאו אצל בעלי חיים על בני אדם

  • יש קושי להכליל את הנתונים שנמצאים בבעלי חיים על בני אדם בגלל:

 

א. קביעות מול עונתיות

  • בקרב מינים רבים של בע"ח גילוי התוקפנות של הגברים הוא לא קבוע אלא בר לידי ביטוי בעונות מסוימות, הקשורות לתהליכי הרביה.

 

ב. נקבות מול זכרים

  • יש מינים שבהם הנקבות מגלות תוקפנות - באופן עונתי או קבוע - יותר מזכרים

 

 

ג. הורמונים נקביים מול הורמונים זכריים

  • בקרב מיני מסוימים התוקפנות של הנקבות קשורה בהורמונים נקביים ולא זכריים

 

ד. חיות מעבדה מול חיות בטבע

  • יתר התוקפנות של הזכרים מול הנקבות הושג באמצעות מחקרים על חיות מעבדה ולא בע"ח בסביבתם הטבעית, יתכן שבעלי חיים בטבע מתנהגים באופן שונה מחיות מעבדה

יש מחקר רב במכרסמים לעומת מחקר מועט בפרימאטים

  • עולות שתי שאלות
  1. מדוע משתמשים הפסיכולוגים במודל שהוא דווקא סוג מסוים של מכרסמים (עכברים וחולדות) ולא במודל אחר כגון אוגרים וגרבילים
  1. מהי מידת הרלוונטיות של התנהגות מכרסמים להתנהגות המין האנושי

 

  • תשובות אפשריות והבעיתיות שלהם
  • הצטבר מידע רב על עכברים, העכברים נגישים לחוקרים ונוח לגדל אות במעבדה
  • יחד עם זאת הבעיה היא שמחלקת המכרסמים ומחלקת הפרימאטים (קופים) התפצלו זו מזו בשלב מוקדם בתהליך האבולוציה של היונקים

התייחסות למחקרים על פרימאטים

  • הקופים קרובים לבני האדם יותר מעכברי מעבדה
  • הקופים הזכרים אינם תמיד תוקפנים מהקופות הנקבות
  • בקרב מינים של קופים שבהם יש הבדלים משמעותים בגודל הגוף בין זכרים לנקבות הזכרים תוקפניות יותר, אבל במקרים שבהם גודל הגוף אינו שונה אז לא בהכרח הזכרים תוקפנים יותר מהנקבות

מחקרים על הורמוני מין זכרים אצל קופים

  • מעט מאוד מחקרים נערכו על השפעת הורמוני מין זכריים שניתנו לעוברים ברחם, על הבדלים בהתנהגות של קופים זכרים והתנהגות של קופות נקבות
  • ממחקר שנעשה בנושא הסיקו החוקרים שחשיפה לטסטוסטרון ברחם משפיע על נקבות רזוס צעירות-  ההשפעה באה לידי ביטוי בהתנהגותן המינית ובתחומי התנהגות אחרים.
  • הבעיה במחקר שהחוקרים לא הביאו בחשבון את התנהגות האימהות כלפי גורות "נקבות" שמבחינתן היו , כנראה, גורים זכרים (קופות רזוס מתנהגות באופן שונה כלפי גורים זכרים לעומת גורות נקבות).

 

3 - 2 א' הורמונים ותוקפנות: כללי

חוקרים רבים סבורים שההורמון טסטוסטרון שמיוצר באשכים הוא זה שגורם לתוקפנות

  • בגלל שרבים סבורים שההורמון טסטוסטרון שמיוצר באשכים הוא זה שגורם לתוקפנות אז בעבר סורסו פושעים אלימים (כלומר הופסק ייצור הטסטוסטרון בגופם) וזאת במטרה להשקיט אותם
  • השיטה הזאת הצליחה רק במקרים שבהם התבצעו פשעי מין - הקשר בין פעילות מיני לטסטוסטרון הוא ברור
  • השיטה לא הצליחה בפושעים אלימים שלא על רקע מיני
  • גם אצל קופי רזוס לא נמצא קשר בין סירוס לבית הפחתת התנהגות תוקפנית.

במחקרים לא נמצא הקשר הצפוי שבין טסטוסטרון לתוקפנות

  • לא מצאו תוצאות אחידות בין רמת תוקפנות לבית רמת טסטוסטרון בדם.
  • מחקרים מצאו מתאם נמוך בין טסטוסטרון לתוקפנות

אחת הבעיות המתודולוגיות הוא ההגדרה האופרציונלית של תוקפנות

  • לצורך מדידה של תוקפנות ולצורך חישוב המתאם בין תוקפנות ובין רמות טסטוסטרון צריך להגדיר את המושג תוקפנות.
  • לעתים מגדירים תוקפנות כמעשים תוקפנים שנצפו ונמדדו על ידי סוהרים בבתי כלאה או על ידי החוקרים עצמם
  • לעתים מודדים תוקפנות באמצעות מבחנים פסיכולוגים - ואז למעשה מודדים פנטזיות תוקפניות שהתעוררו בנבדקים אחרי גירוי מסוים
  • לעתים מודדים רגשות כעס, עוינות או דיכאון שמוגדרות כתגובה תוקפנית.

 

  • כלומר במחקרים השונים שבהם נתקבלו מתאמים בין רמות טסטוסטרון לבין משתנים אחרים ההגדרה אופרציונלית של המשתנים היתה שונה בכל מחקר ולכן קשה להסיק מסקנה כוללת.

 

מחקר: אסירים, שלוש קבוצות (תוקפנים, דומיננטםי, לא תוקפנים ולא דומיננטים). קבוצה 1 הרבה יותר טוסטרון (לבדוק מחקר זה)

מחקר על נשים שבדק את הקשר בין טסטוסטרון לתוקפנות

  • רוב המחקרים שבדקו קשר בין רמות טסטוסטרון לבית התנהגות תוקפנית או התנהגות שקשורה לתוקפנות נערכו על נבדקים גברים ורק מיעוטם נערכו על נשים.

 

  • 2 קבוצות ניסוי:
  • נערך מחקר שהשווה רמות טסטוסטרון אצל שתי קבוצות נשים
  1. נשים מנהלות, בעלות מקצועות חופשיים, סטודנטיות
  2. נשים במקצועות פקידות, שירות, עקרות בית

 

  • הממצאים
  • רמות הטסטוסטרון של סטודנטיות, נשים במקצועות חופשיים ומנהלות היה גבוה קצת יותר מזה של השאר (קבוצה ב')

 

  • מסקנות מוטעות
  • היה אפשר לטעות ולחשוב שנשים שבדמן נמצא, באופן טבעי, ריכוז גבוה יותר של ההורמון הגברי טסטוסטרון הן יותר אסרטיביות וגבריות יותר ואז הן בוחרות בקריירות שמוגדרות כגבריות- המסקנות היו שונות.

מסקנות החוקרים והסיבה שהגיעו אל המסקנות הללו

  • עובדות נוספות
  • עובדה היא שלחץ (stress) מוריד את רמת הטסטוסטרון
  • רמת טסטוסטרון יורדת במקרים של לחץ פיזי (לפני ניתוח) וכן לחץ פסיכולוגי
  • במחקר הנ"ל נמצא שנשים שעובדות מחוץ לביתן התלוננו על פחות סימפטומים של לחץ (כאב ראש, הפרעות שינה, דיכאון, חרדה) לעומת עקרות בית
  • מצאו שנשים שעובדות מחוץ לבית אז העיסוקים הנשים המסורתיים (פקידות, מכירות ועבודות שירות) זהו עיסוק לוחץ ביותר במונחים של בריאות נפשית וגופנית.

 

  • המסקנה של החוקרים
  • היתה שנשים בעיסוקים נשיים מסורתיים חוות לחץ במידה רבה יותר מהאחרות והלחץ גורם לירידה בייצור הטסטוסטרון

בעיות במחקרים מסוג זה

  • יש לשים לב לקושי של יחסי סיבה ותוצאה בכלל שמדובר במחקר מתאמי
  • במצבי לחץ מסוגים שונים רמות הורמונליות רבות משתנות בגוף ולכן אי אפשר לייחס שינוי בהתנהגות ספציפית (עליה ברמת התוקפנות) לשינוי בהורמון אחד (טסטוסטרון)
  • במחקר בקופי רזוס מצאו שבמצבי לחץ רמת של שישה הורמונים עלתה ושל ארבע הורמונים ירדה

 

3 - 2 ב' הורמונים ותוקפנות: הקשיים הכרוכים בחקר הטסטוסטרון

  • לפי דבס, ישנם שלושה סוגים  קשיים שכרוכים במחקרים שבודקים טסטוסטרון:
  1. קשיים שמקורן במדידת הטסטוסטרון
  1. קשרים שמקורם בשאלה האם הטסטוסטרון הוא סיבה להתנהגות כלשהי או תוצאה של התנהגות
  2. קשיים שמקורם בשאלה האם יש להתייחס לטסטוסטרון כאל תכונה או כאל מצב.

א. מדידת הטסטוסטרון- החשוב ביותר למבחן

  • מדידה
  • אפשר למדוד את הטסטוסטרון באמצעות דם או רוק
  • דגימת הדם פשוטה יותר  ויש מתאם גבוה בין רמות הטסטוסטרון בדם וברוק
  • בעיות
  • ישנם הבדלים אינדיווידואליים ברמת הטסטוסטרון (כלומר שונות גדולה בתוך כל קבוצה)
  • רמות הטסטוסטרון בגוף משתנות בלי הרף
  • יש תנודות בטסטוסטרון מרגע לרגע ומשעה לשעה
  • יש מחזורים בולטים שבהם הטסטוסטרון יורד בכ 50% בערב לעומת הבוקר
  • (לפיכך צריך לבדוק את כל הנבדקים באותם שעות)
  • בתחילת החורף רמת הטסטוסטרון גבוהה מזו שבעונות האביב והסתיו
  • אצל נשים רמת הטסטוסטרון גבוה בתקופות הביוץ.

 

  • מהימנות בינונית
  • מהימנות של בדיקות שנערכות במרווחים יומיים היא 0.64
  • מהימנות של בדיקות שנערכות במרווח זמן של שנה לארבע שנים היא 0.50
  • יש לקחת בחשבון את המהימנות הבינונית של ממצאי המחקרים.

 

ב. האם הטסטוסטרון הוא סיבה או שהוא תוצאה

  • הטסטוסטרון הוא גם סיבה וגם
  • טסטוסטרון כסיבה:
  • הטסטוסטרון מסייע בבניית השרירים ובפיתוחם וכן בזיכור
  • הטסטוסטרון יוצר הבדלים בין המינים בעיקר
  • בתקופה שבה נמצא העובר ברחם אימו (הטסטוסטרון משפיע על התפתחות אברי המין),
  • וכן בגיל ההתבגרות (אחראי אל התפתחות שרירים, העמקת קול, שיעור)= (פרק 2)
  • במקרים אילו הטסטוסטרון הוא גם משתנה מסביר= משתנה בלתי תלוי.

 

  • מכיוון שאי אפשר לערוך ניסוי ישיר אז בודקים גברים ונשים שמקבלים טסטוסטרון למטרות רפואיות
  • כגון: נשים בגיל המעבר כחלק מטיפול הורמונלי- יש בעיה להכליל את הממצאים לקבוצות אחרות

 

  • טסטוסטרון כתוצאה
  • טסטוסטרון עולה בקרב נבדקים בתגובה לניצחון בתחרות ויורד בתגובה להפסד

 

 

  • בגלל הקשיים אז רוב המחקרים שחקרו את הקשר בין טסטוסטרון להתנהגות (למשל תוקפנות) הם מחקרי מתאם ולא מחקרי ניסויי

 

 

  • דבס מעדיף לראות בטסטוסטרון סיבה ותוצאה גם יחד
  • למשל:
  • אצל ספורטאי שניצח בתחרות ספורט הטסטוסטרון יכול לעלות
  • העליה של הטסטוסטרון יכולה לגרום ליכולת שלו לנצח בעתיד
  • לפי דבס חשוב להבין כיצד המערכת פועלת ולא להחליט באופן שרירותי האם הטסטוסטרון הוא משתנה מסביר או מוסבר

ג. האם הטסטוסטרון הוא מצב הוא שהטסטוסטרון הוא תכונה

  • דבס סבור שהטסטוסטרון הוא גם מצב וגם תכונה
  • טסטוסטרון כתכונה
  • לכל אחד מאתנו יש רמה בסיסית אופיינת של טסטוסטרון משלו עם תנודות למעלה ולמעטה
  • טווח ההבדלים הבין אישים הוא גדול
  • כמות טסטוסטרון אצל גברים גבוהה פי עשרה, בממוצע, מזו שנמצא ברב נשים
  • אבל בקרב כל אחד מהמינים (גברים/ נשים) נמצאו אנשים אשר כמות הטסטוסטרון שנמצאה אצלם היתה כפולה מאשר אצל אחרים בקבוצה שלהם
  • טסטוסטרון כמצב
  • בניסוי מעבדה מצאו שהרמה של הטסטוסטרון משתנה כ 15-45 דקות לאחר התרחשות כלשהי (נצחון בתחרות למשל)
  • במחקרים נטורליסטיים שבדקו שינוים בטסטוסטרון לפני אירועים שונים מצאו שהשינויים נשמרו ימים, שבועות ולעתים חודשים עד שחזרו לרמה הנורמלית.

3  - 2 ג': הורמונים ותוקפנות: סיכום הקשר שבין תוקפנות לטסטוסטרון

  • דבס מראה שהמתאמים שבין טסטוסטרון לבין רכיבי התנהגות תוקפנית הם נמוכים ועולים לעתים נדירות על 0.20
  • לסיכום
  • כשבודקים את הקשר בין תוקפנות לטסטוסטרון אפשר להגיד שאין הסקת מסקנות חד משמעתיות בדבר חוזק הקשר וכיוונו, הסיבות לכך הן
  1. מתאמים נמוכים
  2. הגדרות אופרציונליות שונות
  3. ישנן תנודות ברמת הטסטוסטרון שלא מאפשרות מדידות ברמת מהימנות גבוהה
  4. רוב המחקרים הם מחקרים מתאמים ולפיכך אי אפשר להסיק האם הטסטוסטרון גורם להתנהגות תוקפנות או שהוא מעלה את רמת הטסטוסטרון.

 

3 3-. השפעות הורמונליות קדם לידה על תוקפנות

  • הסעיף עוסק בשאלה האם רמות חריגות של הורמונים ברחם משפיעות על התנהגות תוקפנית בשנות הילדות והנערות וכיצד.

חיות

  • בקרב כמה בעלי חיים כגון ציפורי שיר מסוימת ממין זכר וממספר קטן של בעלי חוליות שאצלם קיים קשר קבוע בין הורמונים לבין סוגי התנהגות מסוימים אז הטסטוסטרון משפיע גם על התפתחות המוח.
  • יש חוקרים שמסיקים מהעובדה האחרונה שהטסטוסטרון שנמצא במהלך התפתחות העובר הזכרי יוצר מעין נטייה מוקדמת חזקה יותר בקרב בנים, שבגלל זה הם מגלים יותר פעילות גופנית ומשחקים במשחקים "פראים" יותר ולומדים התנהגות תוקפנית במהלך ההתבגרות.

מחקרים על ילדים, שנחשפו לכמויות חריגות של הורמונים בהיותם ברחם אמם

  • ניסו לבדוק
  • האם חשיפה לאנדרוגנים בכמויות חריגות קודם הלידה מגביר תוקפנות
  • האם חשיפה לאסטרוגן ברמות חריגות מפחית תוקפנות.

 

  • חקרו תקלות רפואיות
  • בדקו ילדים שנולדו לאמהות אשר קיבלו טיפול הורמוני באמצעות זריקות או כדורים במהלך ההיריון
  • בדקו ילדים שסבלו מתסמונת אנדרוגניטלית (AGS) הגורמת לבלוטות האדרנל ליצר אנדרוגן בכמויות גדולות מידי.

מחקר של מאני וארהרדט

  • מהלך המחקר
  • נבדקו 15 ילדות שסבלו מ AGS ו 10 ילדות שאמהותיהן טופלו בפרוגסטינים במהלך ההיריון
  • חוץ מהעובדה שאברי המין החיצוניים של כל הילדות היו זכרים אז הן היו נקבות נורמליות (XX)
  • כל הילדות נותחו על מנת לשנות את צורתם החיצונית של איברי מינן מזכרית לנקבית.

 

  • ממצאי המחקר
  1. הילדות ואמהותיהן דיווח על התנהגות שובבה יותר מזו שדווחה בקבוצת הביקורת
  1. הילדות העדיפו מכוניות וצעצוע ורובי צעצוע מבובות
  2. הילדות ייחסו חשיבות רבה יותר לקריירה מאשר לנישואין

 

  • לא נמצאה בקבוצת המחקר תוקפנות רבה מזו שנמצא בקבוצת הביקורת
  • לא נמצא נטייה רבה יחסית לקבוצת הביקורת ללכת מכות עם חברים או חברות.
מסקנות המחקר
  • החוקרים הסיקו שהאנומליה ההורמונלית ברחם גרמה לזיכור המוח העוברי של ילדות ולפיכך להתנהגות אופיינית לבנים

גרסה מאוחרת יותר של מחקר זה

  • מהלך המחקר
  • בן השאר בדקו גם בנים שסבלו מ AGS - כלומר נחשפו לכמויות חריגות של אנדרוגנים ברחם
  • תוצאות  המחקר
  • בנים שלקו ב AGS היו אנרגטיים יותר
  • לא דווח על מכות ומריבות למעלה מין המקובל (אצל הבנות ואצל הבנים)

 

  • מסקנת החוקרים
  • מסקנת החוקרים נוסח בפחות חריפות מקודם
  • הם אמרו שחשיפה לאנדרוגן ברחם הנה אחד הגורמים להתפתחותם של הבדלי מזג בין המינים ובתוכם
  • לעומת המסקנות החד משמעיות במחקר הקודם שאמר שההתנהגות האופיינית לכל אחד משני המינים נקבעת רק על ידי הורמונים קודם הלידה.

בעיות מתודולוגיות

  • בגלל שחוקרים רבים נשענים על המחקרים שתוארו אז כדאי להצביע על הבעיות המתודולוגיות
מהימנות המשתנה התלוי
  • התנהגות הילדים (המשתנה התלוי) נשפטה על ידי דיווח האימהות
  • אבל ההכרה של האימהות במצבן החריג של בנותיהן (שנולדו עם איברי מין זכריים) היתה השפעה על הדרך שבה הן תפסו את התנהגותן של הבנות

 

 

  • יש בעיה של הטית הצופה= הטית המתבונן
  • תיארתי את הבעיה בבעיות מתודולוגיות במחקרים על תוקפנות אצל ילדים.
  • יש לשער שהאמהות אשר השתתפו במחקרים של מאני וארהרד ציפו למצוא אצל בנותיהן, אשר נולדו עם איברי מין זכריים, התנהגויות סטראוטיפיות גבריות, ואולי אף פירשו התנהגויות ניטראליות שלהן בדרך זו.
קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת
  • יתכן שקבוצת המחקר וקבוצות הביקורת לא היו שונות זו מזו רק בערכי המשתנה הבלתי תלוי הנחקר
  • במחקר זה ההבדל היחידי שהיה אמור להיות הוא  שההבדל בין הקבוצות יהיה רק במידת החשיפה להורמונים ברחם
  • אבל יש הבדלים נוספים:

א. כל הנבדקות בקבוצת המחקר טופלו בילדותן בקורטיזון

  • יתכן שקורטיזון גורם לעליה במצב הרוח ואפילו לפעילות יתר

ב. כל הנבדקות בקבוצת המחקר עברו ניתוח לתיקון איברי המין קודם שהגיעו לגיל שלוש

  • מחקרי מילה משפיע על עליה ברמת הפעילות, הערנות והרוגז

ג. יתכן שהנשים שמקבלות הורמונים בזמן הריון מסיבות שונות סבלו ממחלות שונות לפיכך יתכן שהן היו במצב של לחץ

  • יתכן שיש קשר בין מצב הלחץ שבו מצויות נשים בהיריון לבין התנהגות תוקפנית של ילדיהן.
  • לפיכך שכל אחד משלושת ההבדלים האלה או שילוב שלהם, בין קבוצת הביקורת וקבוצת הניסוי יכול להסביר את ההבדלים, בהתנהגות הבנות.

לסיכום:

  • למרות שממצאי המחקרים של מאני וארהרדט מוכיחים את הקשר שבין חשיפת העובר לאנדרוגנים לבין תוקפנות אנו מוצאים שהבעיות המתודולוגיות הרבות שנמצאו בהם אינן מאפשרות לקבל את מסקנותיהן כמות שהן, בלי מחקר נוסף
  • לא נוכל לומר בוודאות שקיימות הוכחות חד משמעיות להנחה, שלפיה הורמונים ברחם משפיעים על בנים, במידת התוקפנות, האקטיביות או האתלטיות, יותר מאשר על בנות.

3 - 4 כרומוזום Y הנוסף

  • בשנות השישים והשישים חשבו כרומוזום Y הוא זה שאחראי על התוקפנות הרבה יותר של גברים לעומת נשים
  • לפיכך הניחו שגברים בעל הרכב כרומוזומלי חריג - XYY יהיו תוקפנים במיוחד - אבל ההנחה לא אומתה
  • כן מצאו שהכרומוזום Y הנוסף (XYY ) גורם לאינטליגנציה נמוכה
  • מרבית הקרימינולוגים סבורים שההתנהגות עבריינית נובעת מאינטליגנציה נמוכה יותר מאשר מתוקפנות שטבועה מלידה.

סיכום ההסברים הביולוגים לתוקפנות

  • כשמתחילים לדבר על ההבדלים בין המיני שקשורים לתוקפנות מדברים על המסקנות של מקובי וג'קלין שטענו שההבדלים בתוקפנות בין המינים קיים על בסיס ביולוגי
  • אבל ברוב המקרים לא מצאו כלל הבדלים בתוקפנות בין גברים לנשים
  • קיימות חולשות מתודולוגיות שמקשות לקבל את המסקנות של המחקרים שטוענים שההבדל בתוקפנות הוא על בסיס ביולוגי.

 

4. הסברים פסיכולוגיים לתוקפנות

 

  • הפרק מזכיר את הגישות של פרויד ושל דולאר ומילר- גישות שלא מסבירות את ההבדלים בין המינים אבל גישות אילו השפיעו רבות על החשיבה ומהחקר בנושא התוקפנות
  • לאחר מכן הפרק דן בעיקר בשתי גישות שרווחו בפסיכולוגיה החברתית אשר ניסו לתת הסברים להבדלים בתוקפנות בין המינים
  • בנדורה
  • איגלי וסטפן

פרויד

  • פרויד סבר שאנחנו מונעים על ידי אינסטינקטים מולדים פנימיים:
  • אינסטינקטים של החיים- מטרתם לשמר את האדם ולדאוג לקיומו למשל רעב, צמא ומין
  • אינסטינקטים של המוות= אינסטינקטים הרסניים- פועלים להרס ולכליה של האדם וגופו ותמיד מגשימים את מטרתם (המפגש עם המוותר הוא בלתי נמנע)
  • מכיוון שהאינסטינקטים של החיים לא מאפשרים לאינסטינקטים של המוות (למשל תוקפנות) לבטא את עצמם ישירות על האדם אז התוקפנות מופנית החוצה כלפי אובייקטים חלופיים. (ובגלל זה האדם יוצא למלחמות וכד')
  • על פי פרויד התוקפנות מולדת.

דולאר ומילר

  • ניסוי לקשור בין התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד לבין הביהביוריזם
  • פתחו את ההשערה בדבר הקשר בין תסכול לתוקפנות.

 

  • טוענים
  • שתסכול שחש האדם בשעה שנחסמת דרכו אל המטרה מעוררים באדם נטיה לתקוף
  • הנטיה מצטברת כשלא ניתן לה פורקן
  • כלומר התוקפנות אינה דחף מולד אלא תגובה טבעית ואוניברסלית למצב של תסכול שהמטרה שלה זה לסלק את המקור המעכב או לפגוע בו

גישת הלמידה החברתית- זוהי הגישה הפסיכולוגית העיקרית  להסבר התוקפנות

  • בגישת הלמידה החברתית ישנם שתי גישות מרכזיות
  1. גישת הלמידה החברתית של בנדורה
  1. הגישה של איגלי וסטפן

 

 

  • גישת הלמידה החברתית רואה בתוקפנות דפוס תגובה נלמד, כמו כל התנהגות אחרת
  • התוקפנות נלמדת בדרך החיקוי ובעקבות תצפיות בהתנהגות הזולת.
  • ככל שההתנהגות מתוגמלת יותר כך גדלה הנטייה שלה לחזור על עצמה.

 

  • הלימוד להתנהג או לא להתנהג בתוקפנות מתואר באופן סכמתי לפי הסדר הבא:
  • מודל
  • צפיה
  • חיקוי
  • חיזוק

 

 

  • בתיאורית הלמידה החברתית דנים בתוקפנות אינסטרומנטלית
  • תוקפנות אינסטרומנטלית = תוקפנות שעוזרת לאדם להשיג את מטרותיו

 

  • מקור התוקפנות הוא לא כעס או מפחי נפש
  • מקור התוקפנות הוא מערכת תגמולים שמספקת הסביבה לביטויי תוקפנות.
  • הסיכוי לתוקפנות עולים אם בעקבותיה בא תגמול חיובי.

 

  • גישת הלמידה החברתית מדגישה את יכולתו של האדם לרכוש התנהגות באמצעות הזולת
  • הזולת מלמד את האדם, בדוגמא שהוא מספק, כיצד אפשר לתקוף ומתי לעשות זאת.

מחקרים בתוקפנות בין המינים והשיחה בין הגישה הביולוגית לגישת הלמידה החברתית

א. מחקרים בתוקפנות בהבדלים בין המינים גילו רק מעט הבדלים בין המינים מתחת לגיל שנה

  • לפי דעת הלמידה החברתית זוהי עדות תומכת בהשערה לגבי השפעות הסביבה
  • העדר הבדלים בין המינים בגיל הינקות, לפי שהשפעות הסביבה באו לידי ביטוי, מחזק את החשיבות שאפשר לייחס לגורמי הסביבה בעיצוב התנהגויות בכלל ותוקפנות בפרט
  • בניגוד לכך, ממצא זה משמש את החוקרים שרואים בהשפעות ההורמונליות את הגורם להבדלים בתוקפנות בין המינים
  • אומרים שהטסטוסטרון עדיין לא בא לידי ביטוי בגיל הינקות ובגלל זה עד גיל שלוש כמעט ולא רואים הבדלים בין המינים
  • הגישה החברתית עונה על טענה זו שגם אחרי גיל 3 רמת  ההורמונים אצל הילד נמוכה ולא יתכן שבגלל זה הם הופכים להיות תוקפנים ומפה נובע שיש פה חיזוק לסביבה.

ב. התיחסות להבדלים בתוקפנות בין בנים לבנות

  • הגישה הביולוגית
  • טוענת שבגלל שבנים יותר כבדים גבוהים וחזקים פיזית מבנות הם חוששים פחות מפגיעות ולכן נוטים להיות מעורבים בתוקפנות גופנית
  • גישת הלמידה החברתית
  • רואה בנטיה הבולטת בחברה המערבית לעודד את מעורבותם של בנים ב"התנהגויות גבריות", "להתנהג כמו בן" וזהו הגורם המכריע המעצב את ההתנהגות של הבנים
  • לעומת זאת לבנות ניתנות פחות הזדמנויות לסגל לעצמן התנהגויות תוקפניות
  • גם באמצעי התקשורת בנים מוצאים יותר מודלים תוקפנים לחיקוי מאשר בנות
  • הורים נותנים לגיטימציה להתנהגות תוקפנית אצל בניהם יותר מאשר אצל בנותיהם
  • בנים מקבלים חיזוקים מחברים על התנהגות תוקפנות

א. ההבדלים בתוקפנות בין המינים על פי בנדורה

  • לפי בנדורה הבנות לא מסכימות להתנהג בצורה תוקפנית לא בגלל הבדלים ביולוגים בין המינים וגם לא מהבדלים בתהליכי למידה של התנהגויות חברתיות
  • אלא, הבנות לא מסכימות להתנהג בצורה תוקפנית בגלל הבדלים בין המינים בהפנמת עכבות חברתיות:
  • כלומר הבנות מסגלות לעצמן תגובות תוקפניות ממש כמו בנים אבל מופעלים עליהן לחצים רבים יותר מאשר על בנים שלא לנהוג בתוקפנות
  • כלומר הן לומדות לנהוג בדרך שהולמת את מינן :
  • מפנימות עכבות ביחס להתנהגות תוקפנות
  • נוהגו בתוקפנות רק אם מובטח להן אישור חיובי להתנהגותן
  • גם על בנים מופעלים לחצים לנהוג בדרך הולמות את מינם אבל איסור על התנהגות תוקפנית הוא לא דרך שהולמת את מינם
  • במילים אחרות בנים כן מקבלים חיזוקים על התנהגות תוקפנית

 

 

  • בנדורה טוען שילדות מחונכות שלא להתנהג בתוקפנות ("התנהגות שלא מתאימה לילדה) ובגלל זה הן מפנימות עכבות כנגד התנהגות תוקפנית
  • העכבות שיש לילדות כנגד ביטויי תוקפנות גופניים הן תוצאה של חינוך מונע
  • כאשר מסולקות העכבות האלה אז פוטנציאל התוקפנות שלהן זהה לזה של ילדים- זכרים
  • כלומר כאשר הילדות מפסיקות לפחד מעונש או מביקורת וההתנהגות התוקפנית מתוגמלת (כלומר  כאשר התנאים לביטוי תוקפנים שווים לשני המינים), אז העכבות שיש לילדות בנוגע לתוקפנות מוסרות.

 

מחקרים

  • באופן כללי המחקרים מחזקים את התיאוריה של בנדורה
מחקרי בובת בובו= בובת נחום תקום
  • מהלך המחקר
  • בנים ובנות בגיל הגן צפוי בסרטים קצרים שבהם המבוגר תוקף בובת בובו
  • לאחר הצפיה בסרטים הילדים שיחקו באופן חופשי בחדר שהיה בו גם בובת נחום תקום
  • תוצאות המחקר
  • הילדים- זכרים שראו את המבוגר תוקף את הבובה נטו לחקות אותו ולתקוף את הבובה יותר מאשר אלה שראו את המבוגר מתנהג בצורה לא תוקפנית כלפי בובת נחום תקום
  • הילדות- נקבות שראו את המבוגר מתנהג בתוקפנות כלפי הבובה לא חיקו אותו במשחקן (אבל המסקנה הטריוויאלית לא הוסקה בגלל המשך המחקר)
  • מהלך נוסף למחקר
  • לילדים הוצא פרס על חיקוי התנהגות של המבוגר המשחק עם בובת הבובו בסרט
  • תוצאות המחקר
  • ילדות- נקבות שהובטח להן גמול חיובי על התנהגות תוקפנית התנהגות בתוקפנות שווה לזו של הילדים -זכרים,
  • מסקנת המחקר
  • יש הבדל בין למידה של תוקפנות לבין מימושה של התנהגות תוקפנות.
ממצאים ממחקר של ריצארסון- עמוד 110-111
  • ממצאים הראו כי כאשר התוקפנות באה בתגובה להתגרות ואינה דורשת אלא לחיצה על כפתור (ששולח זרם חשמלי כתגובה על קבלת זרם) אז ההבדל בין המינים נעלם.
  • מסקנות המחקרים של ריצ'רדסון
  • בתנאים מסוימים כאשר אין התגרות או כאשר תגובה תוקפנית נראית לא מוצדקות או לא מתאימה אז
  • גברים מגיבים בתוקפנות רבה יותר מאשר נשים
  • אבל בתנאים אחרים: בעקבות התגרות חזקה או כאשר תוקפנות נראית התגובה המתאימה
  • נשים נכונות, לא פחות מגברים, לפגוע במי שפגע בהן.

סיכום: מתי ילדים ונשים יתנהגו בתוקפנות- גישה של בנדורה

  • ילדות ונשים יתנהגו בתוקפנות
  • בתנאים שבהם ההתנהגות התוקפנית מתוגמלת
  • בתנאים שבהם קיימת התגרות והתוקפנות היא תגובה על ההתגרות

 

ב. ההבדלים בתוקפנות בין המינים על פי איגלי וסטפן

  • באופן כללי
  • הגישה של איגלי וסטפן לנושא ההבדלים בין המינים בהתנהגות תוקפנית נובעת מתוך גישת התפקידים החברתיים,
  • באופן כללי הן טוענות שהתוקפנות נלמדת במסגרת תפקיד המין

 

  • מושג: תפקיד חברתי: זוהי תבנית של התנהגויות המצופות מן הפרט, ששיך לסטטוס חברתי מסוים. מדובר במיוחד בהתנהגויות שהפרט מפנה כלפי פרטים אחרים, שממלאים תפקידים חברתיים אחרים.

 

  • אפשר לראות בתוקפנות התנהגות במסגרת תפקיד ( role behavior)
  • * מושג חשוב: תפקיד מין: זהו תפקיד חברתי שכולל התנהגויות חברתיות שהפרטים נוקטים בשל השתייכותם למה שמזוהה כמין חברתי (gender) זה או אחר (גבר/ אישה)
  • תפקידי מין זוהי אחת מקבוצות התפקידים המשפיעים על התנהגות תוקפנית, אבל יש תפקידים חברתים אחרים, שתפוסים בדרך כלל על ידי אחר המינים  (כגון: איש צבא, עקרת הבית וכד'), תפקידים אלה משפיעים על ההבדלים בין המינים בהתנהגות תוקפנית. .
  • כלומר,  האדם משייך את עצמו לתפקיד מין ומתנהג באופן שתואם את תפקיד המין שלו
  • גברים צריכים להיות יותר קשוחים, יותר אלימים וכד'

תפקידי מין ותוקפנות

  • תפקידי המין מסבירים את ההבדלים בתוקפנות
  • תפקידי המין מורכבים מנורמות התנהגות המחייבות פרטים מסוימים בשל השתייכות החברתית לאחד המינים (גבר/ אישה)
א. תפקידי המין הגברי
  1. בתפקיד זה יש נורמות שמעודדות סוגים שונים של תוקפנות
  • מצפים מהגברים להיות קשוחים, אלימים ותוקפנים
  • למשל יש שכיחות גבוהה של תוקפנות אצל גברים בספרות ובתרבות.
  • לפי מחקרים
  • בנושא סטראוטיפים הוכח שמצפים מהגברים להיות תוקפנים מנשים
  • גברים קיצונים מנשים בדירוג על סולמות של תכונות קרובות לתוקפנות כמו אסרטיביות ותחרותיות
  • סקרי דעת קהל מראים שגברים תומכים בתוקפנות יותר מנשים
  • הממצאים מראים שוב שגברים יותר מנשים,  בעלי עמדות חיוביות כלפי התנהגויות תוקפניות ואלימות
  • למשל יחסים בין לאומיים, מלחמה, פיקוח חברתי וכד'.

 

2. בתוך התפקיד הגברי יש נורמות הפוכות: נורמות של אבירות

  • על פי האידיאולוגיה של האבירות
  • הגברים צריכים להגן על החלשים ועל חסרי ההגנה
  • צריכים להיות מנומסים כלפי הכפופים להם
  • להגן על הכפופים להם בהקשרים חברתיים מסוימים

 

3. צורות חדשות ופחות מסורתיות של תפקיד המין הגברים תומכות בתכונות כמו רגישות לזולת ויכולת להבעה רגשית

  • בשנים האחרונות מתגלה דפוס של תפקיד מין פחות מסורתי
  • גברים רגישים, קשובים, ונגד אלימות
  • אגל עדיין המגמה של גברים תוקפנים היא מאוד חזקה
ב. תפקידי המין הנשי

1. באופן מסורתי תפקיד המין הנשי אינו מדגיש תוקפנות אלא תכונות טיפוליות ותכונות בין אישיות

  • הדגשת תפקיד המין הנשי:
  • תכונות טיפוליות, רגישות, תכונות בין אישיות ויחסים בין אישיים
  • תכונות אלה מחייבות התנהגויות שלא הולמות תוקפנות כלפי אחרים
  • הדגשה על הימנעות מפגיעה פיזית

 

2. צורות חדשות ופחות מסורתיות של תפקיד המין הנשי מדגיש אסרטיביות

  • לעתים אסרטיביות נתפסת, בטעות, כזהה לתוקפנות
  • באסרטיביות הדגש הוא על העדר כוונת הפגישה

 

 

  • יחד עם זאת התמיכה באסרטיביות של נשים מצביעה על העובדה שגם המין הנשי, כמו הגברי, מעביר מסרים מורכבים ורב משמעיים בקשר לתוקפנות ולהתנהגויות אחרות שקרובות לה

תוקפנות ותפקידים חברתיים אחרים: איש הצבא והאתלט משויך בעיקר לגברים

  • איגלי וסטפן טוענות שיש תפקידים חברתיים אשר תפוסים בעיקר על ידי בני מין אחד- הכוונה למשל לאיש  צבא, ואתלט-
  • התפקידים של איש צבא ואתלט מחנכים לתוקפנות
  • מכיוון שהרבה גברים - יותר מנשים- ממלאים תפקידי איש צבא ואתלט באיזה שהוא שלב במהלך חייהם - אז הם "מתחנכים" לתוקפנות
  • תפקידי צבא מחנכים ערכים מסורתיים של גברים, כאשר התוקפנות היא ערך מרכזי - לא רק במסגרת צבאית
  • השתתפות בענפי ספורט תחרותיים יכולה לקדם התנהגות. תוקפנית ואידיאולוגיה שתומכת בתוקפנות

 

  • למרות שרוב העיסוקים והמקצועות שתפוסים באופן מובהק על ידי גברים אין הכוונה ברורה לתוקפנות הרי שבתפקידי ניהול בעולם העסקים והתעשיה במערב כלול גם מרכיב של תוקפנות
  • לרוב התוקפנות מופנית כלפי חוץ (חברות מתחרות) אבל לעתים הם מופנות כלפי עמיתים לעבודה
  • רוב העיסוקים התפוסים באופן מובהק על ידי נשים מגנים התנהגות תוקפנית ומדגישים צורות שונות של עזרה לאחרים
  • הרבה נשים מועסקות בתפקידי פקידות ושירות
  • רוב הנשים בתפקידים מקצועיים הן מורות ואחריות
  • תפקיד עקר/ ת הבית תפוס על ידי נשים- זהו תפקיד שמדגיש את הטיפול בזולת והדאגה לצרכיו

שתי השערות בעקבות התיאוריה של איגלי וסטפן מאומתות על ידי הממצאים

1. בהתאם לציפיית התיאוריה נמצאו הבדלים בין המינים במידת התוקפנות

  • ההבדל הקטן בתוקפנות מוסבר עלי ידי איגלי וסטפן על ידי זה שתפקיד המין הגברי ותפקיד המין הנשי שונים זה מזה רק בדגש שהם שמים על ההתנהגות התוקפנית וכי בשני תפקידי המין כלולות נורמות שמעודדות תוקפנות ונורמות שמעקבות תוקפנות.

 

2. איגלי וסטפן שיערו שההבדל בין המינים יהיה גדול יותר במחקרים שבודקים תוקפנות שגורמת לכאב או לפגיעה גופנית ב"קרבן" מאשר במחקרים שבודקים תוקפנות הגורמת לנזק  פסיכולוגי

 

התנהגות טיפולית

  • הטענות הרווחות בחברה
  • יש הטוענים שההתנהגות הטיפול הנה המקבילה הנשית להתנהגות התוקפנית לגברים
  • הטענה היא שהטיפוליות נובעת בחלקה או בעיקרה מגורמים פיזיולוגיים וטבועה בנשים מלידה. 

 

  • הטענה של תת פרק זה שההשפעה של הסביבה, ולתפקידי המין יש השפעה מכרעת כל מה שמה שקשור על התנהגות טיפולים (כמו בתת פרק קודם בנוגע להשפעה המכרכת של הסביבה ותפקידי המין על ביטויי התוקפנות)

 

  • התנהגות טיפולית:
  • זוהי יכולת ייחודית לטיפול באחר:
  • חיזוק של ילדים, בעל, תלמידים וכד'
  • זוהי התנהגות מיוחדת בעיקר לנשים והיא נובעת מההריון, לידה הנקה
  • יש נטיה להתייחס להתנהגות זאת כנובעת מבסיס ביולוגי
  • הטענה שהתייחסות טיפולית קשורה רק לנשים ונובעת מבסיס ביולוגית מופרכת בתת פרק זה.

מחקרים וממצאים בנושא טיפוליות

  • אין כל הוכחה לעובדה שקיים אינסטינקט אימהי
  • אין כל הוכחה שנשים -  תמיד, ובכל מצב-  מגלות התנהגות טיפולית יותר מגברים

 

  • כשבדקו תגובה של נשים וגברים לתינוקות וליצורים חסר ישע (כמו גורים)
  • נמצא
  • שבני שני המינים הראו התנהגות טיפולית במידה שווה
  • גברים ונשים נבדלים ביניהם בדיווח העצמי שלהם על ההתנהגות הזאת
  • נראה שההבדלים בין המינים בהתנהגות הטיפולית, הבדלים אשר מתעצמים עם הגיל ובולטים בגיל ההתבגרות הם בראש ובראשונה תגובה על ציפיות החברה (הנבדלות בין שני המינים).

 

  • למרות שאין הוכחות לקיום אינסטינקט אימהי יש מספר ראיות שנשים מגיבות לתינוקות ומטפלות בהם יותר מאשר גברים
  • עובדה זו יוחסה להבדלים הורמונלים
  • לפי ממצא של ארהרדט: חשיפת עובר לאנדרוגן מנטרלת את ההתנהגות הטיפולית.
  • מעקב אחרי ילדות שנחשפו לאנדרוגן בשלב העוברי מעיד שהן מראות פחות התנהגות טיפולית (למשל משחקות פחות עם בובות ופחות מעונינות להיות שמרטפיות)
  • אבל, בניגוד לטענה,   כאשר ילדות אילו מתבגרות הן מתחתנות ומולידות ילדים.
  • לפי באסו, ההשפעה ההורמונלית יכולה, לכל היותר לסייע בלמידתן של התנהגויות טיפוליות
  • בכל מקרה ברור שהורמונים אינם גורמים להתנהגויות "אימהיות" בלתי נמנעות- לשם סימוכין באסו מצביע
  • שאי אפשר להסביר את מספר הרב של מקרי הרצח וההתעללות על ידי אמהות וילדים
  • שגברים גם לומדים התנהגויות טיפוליות
  • שנשים אשר יולדות את תינוקן הראשון לא יודעות איך מטפלים בו ואיך מיניקים אותו

 

  • הוכחה נוספת שטיפוליות לא מוכתבת על ידי ההורמון הנשי הוא
  • שלא כל הנשים הן אימהות טובות ולא כל הנשים מוצאות הגשמה עצמית באימהות
  • נשים אשר מזדהות עם תפיסת הנשיות המסורתית מראות ענין רב יותר באימהות יחסים לנשים שבוחרות שלא ללדת (נשים שבוחרות שלא ללדת נוטות לאמץ תפיסת נשיות לא מסורתית)

 

  • המחקרים הראשונים בנושא טיפוליות נערכו על אימהות
  • המחקרים על טיפוליות של גברים הראה שגברים מסוגלים לגלות רמת טיפוליות דומה לזו של נשים
  • בדקו:
  • אבות שהפכו חד הורים בכורח הנסיבות והיו חייבים לטפל בילדם הראו מידת טיפוליות דומה לזו שהראו אמהות
  • בדקו גברים שהיו מטופלים בהורים חולים או בבת זוג והתברר שהם היו בעלי מידת טיפוליות  כמו נשים- העניקו תמיכה רגיש כמו נשים

 

  • עצם העובדה שנשים נוטות להיות בתפקידים טיפוליים (אמהות, אחיות, עובדות סוציאליות וכד') הנם תוצאה של סטראוטיפים מיניים יותר מאשר ביטוי ישיר של הבדילם ביולוגים בין המינים

 

  • במחקר בין תרבותי נמצא שהבדלים בטיפוליות לא מתגלים עד גיל 7-11 ואז כשהם מתגלים הם פונקציה ברורה של לחצי סוציאליזציה (השונים בין שנים לבנות)
  • בתרבויות שבנות לא השתתפו בטיפול בתינוקות נמצאו פחות הבדלים בין המינים בהתנהגות טיפולית.

 

לסיכום ההתנהגות הטיפולית

  • נשים הן לא בעלות יכולת טיפולית יותר מגברים
  • כאשר הנסיון הקודם ודגמי הסוציאליזציה המינית דומים אז הבדל ההתנהגות בין המינים זניחים
  • כאשר מצפים מהנשים להתנהגות באופן טיפול יותר מאשר הגברים אז הנשים נוטות להמצא יותר בתפקידים  הדורשים טיפול.

 

 

 

5. הישגיות ומניע ההשג

  • נבדק רבות הפער בין הישגי הגברים להשגי הנשים בתחומים של עבודה ולימודים
  • עבודה ולמודים זה תחומים שהחברה המערכת משווה השגיות של בני שני המינים

 

  • בתת פרק זה יש 4 נושאים עיקריים
  1. מניע הישג/  צורך השג
  1. פחד מכישלון
  2. פחד מהצלחה
  3. ייחוסים סיבתיים להצלחה וכישלון

מניע ההשג והפחד מכישלון

הישג

  • מניע ההשג זהו חלק ממערכת צרכים אשר מפעילה אותנו
  • השג זה השאיפה להשיג משהו שיש לו ערך וחשיבות
  • השג זה לעמוד בסטנדרטים של הצלחה

 

  • מקללנד אומר כי השקלול בין השאיפה להצליח, ובין הפחד מהכישלון קובעת את הכיוון, את העצמה ואת העקביות של התנהגות לצורך הישג
  • נטיה חזקה להימנע מכישלון מעכבת את הפרט בהתמודדותו עם מטרות הישגיות
  • נטיה חזקה להצליח מגבירה את נטיות של הפרט להתמודד עם מטרות הישגיות
  • הדומיננטיות של המניעים שונה מאדם לאדם
  • השאיפה להצליח והפחד מכישלון מושפעים גם מגורמי מצב: הערכה של הפרט לגבי הסיכוי להצליח או להיכשל בביצוע המשימה והערכת התגמולים החיובים והשלילים הצפויים בעקבות ההצלחה או הכישלון בביצוע

א. מניע ההישג

  • מניע ההשג באופן כללי (מיעל)
  • ההשג זה צורך של הפרט להתמודד עם רמות הצטיינות שהוא מציב לעצמו
  • זהו צורך טבוע, כמו תו אישיותי
  • צורך ההשג מתפתח מוקדם מאוד בשלב ההתפתחות שלנו
  • צורך ההשג הוא יחסית קבוע:  הוא לא דינמי, הוא טבוע בו לא משתנה מתחום לתחום

 

 

  • מקללנד הניח שההבדלים הבין אישיים בביצוע מטלות משקפים הבדלים יציבים במניע ההישג, ההבדלים האלו באים לידי ביטוי גם בלימודים ועבודה
  • מקללנד השתמש במבחן TAT (צריך לספר סיפור בתגובה לכרטיסים עם ציורים של תמונות) כדי למדוד מניע השיג
  • מקללנד הניח שהנבדק שחש צורך להצליח, יאפיין את הדמויות שהוצגו במבחן TAT כאילו הן חותרות למצוינות ויעסוק הרבה בהשלכות שיש לכישלונות ולהצלחות
  • הציון במבחן נקבע על פי מספר תוכני ההישג שנכללו בסיפור
  • התיאוריה של מקללנד התבססה על ההנחה שיש מתאם חיובי בין עצמת הצורך בהישג לבין השגים ממשיים
  • מקללנד הצליח להראות שיש קשר ממשי בין הציון במבחן, הבודק את מניע ההישג לבין הישגים בלימודים

מניע ההשג של גברים ונשים לפי מקללנד

  • במחקרים חלוצים התברר שמניע ההשג של נשים היה נמוך מזה של גברים
  • לא נמצא קשר בין מניע ההישג של נשים וגברים לבין הישגיהן בלימודים
  • מקללנד התעלם בתחילה מהתוצאות על נשים ופיתח את התיאוריה על מניע ההשג על גברים בלבד.
  • הרבה חוקרים תמכו במסקנה שמניע של ההשג של נשים נמוך מזה של גברים
  • בעזרת ממצא זה ניסו להסביר את ההשגים הנמוכים של נשים בעולם העבודה.

ערעור על הממצאים שלפיהם מניע ההשג של נשים נמוך מזה של גברים

 

  • אפשר להעביר את המבחן בשני תנאי מבחן שונים
  • מבחן רגוע (ניטראלי)
  • מבחן בתנאי "עירור והשגיות" - להעביר מבחן קודם ולהגיד שהמבחן הראשון בודק אינטליגנציה כד'

 

  • במבחן רגוע (ניטראלי) התברר שמוטיב ההשג של נשים גבוה מזה של גברים
  • בתנאי עירור והשגיות עלה מוטיב ההשג של גברים ואילו של נשים לא עלה.
מסקנות: מניע ההשג מושפע מתנאי המבחן
  • לנשים יש מוטיב הישג גבוה
  • אבל מצבים מסוימים כגון מצבים שמעודדים תחרות אינם מעוררים את מניע ההשג של נשים, (אצל גברים כן מעוררים הישג)

 

  • כלומר ההבדל בין המינים במניע ההישג תלויים בין היתר במצב, ובתנאים שבהם מודדים את ההישג
מניע ההשג של נשים מקבל ביטוי שונה מגברים: ביטוי שהולם את תפקיד האישה
  • הופמן טוענת שמצבי תחרות ואתגר "מעוררים" את מניע ההשג בקרב הגברים ומדכאים אותו אצל הנשים
  • עבור נשים התנהגות נובעת מהשאיפה להיות מקובלת בחברה
  • (רעיון בדבר המקובלת בחברה נשען על הרעיון שנשים, יותר מגברים, רגישות לחיזוק בין אישי)
  • כאשר מתעורר קונפליקט בין מניע ההישג לבין המניע להיות מקובלת בחברה אז מתעוררת בנשים חרדה המפריע לביצוע

 

 

  • המחקר לא תומך ברעיונות של הופמן:
  • המחקר אומר שכנראה שהדבר שמניע את האישה להיות מקובלת בחברה זהו מניע ההישג שמקבל ביטוי באופן שהולם את תפקיד המין הנשי:
  • למשל עקרת בית בעלת ערכים חברתיים מסורתיים רוצה להיות בשלנית נפלאה בגלל שזה הדרך המקובלת וההולמת את תפקיד המין הנשי לבטא הישג ולאו דווקא בגלל הערכה חברתית
יתכן שמבחן TAT לא בדק מניע השג אלא בדק משהו אחר
  • בחלק מהמחקרים
  • כאשר, במבחן TAT, החליפו את דמויות הגברים בדמויות נשים אז מניע ההשג של הנשים עלה
  • כנראה שהיה לנשים יותר קל להזדהות עם דמויות נשים
  • בחלק אחר מהמחקרים
  • מצאו שגם גברים וגם נשים מגיבים תגובות פחות השגיות לכרטיסי TAT שמופיעות בהם דמויות של נשים
  • עולה השאלה האם מבחני TAT בדק את מניע ההישג או שמא הוא בדק משהו אחר כגון התנהגויות הולמות/ לא הולמות את תפקידי המין.
מניע ההשג תלוי בגיל האישה ובשלב ההתפתחות שלה
  • מניע ההשג תלוי, כנראה, גם בגיל האישה ובשלב ההתפתחות שבו היא נמצאת
  • בשלבים ראשונים של חיי האישה ההישגיות עלולה לעורר חרדה ולכן, באופן זמני,  היא מדחיקה אותה
  • למשל בחורה שמצטיינת בצבא ופוגשת את אביר החלומות שלה אז במשך זמן היא עשויה לזנוח זמנית את התוכניות שלה ללמוד רפואה ולחדש אותם רק לאחר שהגשימה את תפקידה הנשי (ללדת ילדים..)
יש דעה קדומה בנוגע לקשר בין נשיות להשגיות
  • משערים שהתפיסה שלפיה קיימת אי התאמה בין נשיות להשגיות
  • גורמת לקושי של נשים להגביר את התנועה שלהם להשגיות במצבי תחרות
  • וכן גורמת לקשר בין  ההשגיות ובין שלב ההתפתחות שבו נמצאת האישה

 

  • בשנים האחרונות התפיסה בין נשיות להשגיות משתנה
  • מניע ההשג של נשים עלה במהלך הנשים (בסוף שנות החמישים לעומת שנות השבעים עלה) מניע ההשג של הגברים לא השתנה

סיכום מניע ההשג

1) אין הבדלים של ממש במניע ההשג אצל גברים לעומת נשים

  • כלומר לנשים יש מניע השג כמו של גברים

 

2) תחרות ואתגר מעוררים את מניע ההשג אצל גברים, אבל מדכאים אותו אצל נשים

  • נשים מונעות להשגים בתפקידים שהולמים את מינן
  • מניע ההשג של נשים תלוי בשלב ההתפתחות שבו הן נמצאות
  • (רואים שמצבי תחרות יותר מרתיעים נשים כמו במכרזים, בעולם האקדמיה וכד')

 

  • (ייתכן שמניע השג זהו תכונות אישיות)

ב. הפחד מכישלון

  • (זהו מרכיב של מניע השג)

פחד מכישלון

  • פחד מכישלון זוהי נטיה לחוש בושה בעקבות הכישלון בהשג המטרה
  • הפחד מעכב את בני האדם מלעסוק בפעילויות השגיות

 

  • הפחד מכישלון מושפע משני גורמי מצב:
  • הסיכוי להיכשל בביצוע המשימה=  הרתעה
  • התגמול השלילי הצפוי על ביצוע כושל= סנקציה

נשים פוחדות יותר להכשל מאשר גברים אבל גברים משלמים מחיר יותר כבד על הכישלון

  • הפחד מכישלון נבדק, שנות השבעים, באמצעות מחקרים שבודקים חרדת מבחנים
  • ציונים של ילדות ושל נשים גבוהים מזה של בנים וגברים, ההבדלים גדלים עם הגיל
  • אם נכשלים אז את הגבר מעריכים פחות מאשר את האישה

מסקנות

  • נשים פוחדות יותר מגברים להיכשל
  • הגברים משלמים מחיר גבוה יותר על כשלון- פחות לגיטימי עבורם להיכשל

ג. הפחד מהצלחה

הפחד מהצלחה

  • תוצאות לא וודאיות של ההצלחה עלולות לעורר חשש, רתיעה, והמנעות מהתנהגות הישגית
  • הפחד הוא לא מההצלחה עצמה אלא מההשלכות של ההצלחה 

 

  • הורנר, גילתה מרכיב שלישי של מניע ההשג (בנוסף למניע ההשג והפחד מכישלון)- הפחד מההצלחה

 

  • לפי המחקרים של הורנר נשים צופות לתוצאות שליליות של הצלחה יותר מאשר צופים גברים

 

  • לפי הורנר
  • פחד מהצלחה זוהי תכונת אישיות יציבה, (כמו פחד מכישלון),
  • פחד מהצלחה זוהי תכונה שנרכשת בשנות החיים המוקדמות
  • פחד מהצלחה מתעורר אצל נשים במצבי תחרות, כאשר הן מעריכות שהתוצאות שלהן תגרור תוצאות שליליות, בעיקר בתחרות עם גברים
  • נשים וילדות חוששות שההצלחה בתנאי תחרות= מלווה בתוקפנות מסוג כלשהו- תגרור אחרי דחיה חברתית ואובדן נשיות.

השלכות של ההצלחה

1) ויתור- הקונפליקט בית קריירה

  • חישוב המחיר: האם האישה רוצה בית עם ילדים על חשבון קריירה או ההפך

 

2) נשים תתפסנה כגבריות

  • ייחוס תכונות גבריות לאישה
  • ככל שהאישה תופסת את תפקיד המין בצורה נוקשה יותר אז יותר תחשוש להיתפס כגברית

מדידה של הפחד מההצלחה

  • הורנר בדקה את הפחד מההצלחה על ידי מבחן השלכה של "השלמת סיפור"
  • מהלך הניסוי
  • סיפור על כך ש"בתום מבחנים הגמר של הסמסטר בבית הספר לרפואה ג'ון / אן מוצא את עצמו בראש כיתות
  • השוני בין הקבוצות הוא בגיבור/ה הסיפור: אן (אישה) או ג'ון (גבר)
  • תוצאות הניסוי
  • ההבדלים בין הסטודנטים לסטודנטיות היו בולטים
  • 90% הביעו רגשות חיוביים חזקים כלפי ג'ון
  • 65% מהסטודנטיות הביעו רגשות של מבוכה ובלבול כלפי אן
  • כגון: דאגה וחששות מפני אבדן נשיות, דחיה חברתית, הרס אישי וחברתי

 

  • מסקנות הניסוי
  • פחד מהצלחה זוהי תכונת אישיות יציבה, שמאפיינת נשים
  • נשים חוששות יותר מגברים מההצלחה ומהתוצאות השליליות של ההצלחה

ביקורת על המחקרים של הורנר

  • טענו שהממצאים לא עקבים והמסקנות לא נכונות
בעיה של קונפאונדינג + בעית מהימנות
  • טענו שהסיפור בודק לא רק פחד מהצלחה אלא גם ערך עצמי נמוך, חוסר ביטחון ופחד מבחינות
  • כאשר שופטים שונים קידדו את הסיפורים התקבלו תוצאות שונות.
הסברים חלופיים
  • התגובה לנשים למצבי תחרות היא ביטוי לרגישות נשית יתרה
  • כלומר יש הגדרה שהצלחה זהו כישלון של אחרים
  • והתגובה של נשים למצבי תחרות היא לא פחד מהצלחה כפי שטענה הורנר אלא יותר מבטאת רגישות לאחר
  • כלומר פחד לפגוע בזולת

 

  • פחד מהצלחה הוא תגובה מיוחדת למצב המסוים שהורנר הציבה לנבדקים
  • וזה לא תכונת אישיות יציבה כפי שטענה הורנר אלא דווקא השפעה מצבית
  • כשבדקו את אותו סיפור כשאן עומדת בראש כיתתה בבית הספר לאחיות או כאשר נאמר שבבית הספר לרפואה יש 50% נשים אז סיפורי הנשים הביעו פחות פחד מהצלחה.

הביקורת החריפה ביותר: נורמות חברתיות

  • הציונים שניתנו על פחד מהצלחה למעשה מבטאים נורמות חברתיות שמכתיבות לגברים ולנשים להביע עמדות מקובלת בחברה כלפי ההצלחה והשגיות של בני שני המינים
  • כלומר הציונים שניתנו על פחד מהצלחה אינם משקפים נטיות אישיות אלא דווקא את המודעות של שני המינים לעובדה שהשגיות של אישה בתחום גברי אינה הולמת את תפקיד מינה

 

  • במחקר דומה למחקר של הורנר התברר שגם גברים ונשים הביעו תכנים של פחד מהצלחה
  • יתכן שבי אדם מנבאים תוצאות שליליות לאישה מישום שערכתם מבוססת עם המציאות (האישה  עושה דבר לא מקובל) ולכן היא תסבול על כך
  • ולא מפני שהם משליכים על גיבורת הסיפור פחד שהם חשים- כמו שטענה הורנר

 

 

  • בנוסף נמצא שנשים בעלות אוריינטאציה מסורתית כלפי תפקידן המיני נוטות להיות פחות הישגיות מנשים בעלות אוריינטאציה בלתי מסורתית  והן נוטות להתחבר עם בני זוג בעלי עמדות שמרניות כלפי תפקידי המינים
  • במחקר התברר שסטודנטים מערכים שיש סיכוי גבוה לנשים לא שאפתניות להתחתן לעומת נשים שאפתניות
  • נשים מצליחות יותר מגברים נתפסות בצורה שלילית
  • כאשר נשים מעדיפות קריירה הן מוצאות פחות חן בעיני גברים.

 

  • תפיסת תפקיד המין של האישה בעיני עצמה קובעת במידה רבה את הנטיה של האישה לחשוש/ לא לחשוש מהצלחה וגם את נכונותה להתמודד עם השגיות במקצועות גברים מסורתיים

 

  • גם גברים פוחדים מהצלחה
  • במחקרים אחרים מצאו ש 50% מהגברים הגיבו בדימוים של פחד מהצלחה
  • בנוסף, מחקרים מצאו שפחד מהצלחה מתעורר כאשר להצלחה יתלוו תוצאות שליליות לבני שני המינים, אבל הסיבות שהפחד מתעורר הוא שונה
  • נשים חווה יותר מצבים שבהם יש להצלחה תוצאה שלילית ולפיכך הן תבטאנה פחד מהצלחה באופן גדול יותר

 

  • חוקרים מצביעים על ירידה גוברת במניע השיג של הגברים
  • ירידה זו משקפת, כנראה, שינוי בחברה המערכת לגבי הישגיות בכלל, ולגבי הישגי גברי בפרט.
  • (ובנוסף, אחרי כישלון  על גברים לא מצליחים נמתחת ביקורת רבה יחסי לנשים)

לסיכום הפחד מההצלחה

  • קשה לקבל את ההנחה הבסיסית של הורנר שלפיה הפחד מההצלחה הוא תכונות אשיות יציבה האופיינית לנשים
  • כנראה שהפחד מהצלחה הוא תגובה למערכת מסוית של תנאי סביבה
  • כלומר הפחד מבטא הערכת מצב שבו הצלחה יכולה להצמיח תוצאות שליליות
  • שני המינים מבטאים פחד מהצלחה כאשר מדובר בתפקיד, שחורג מהדימוי המיני
  • וזאת הסיבה שמבטאים פחד על סיפור על אישה מצליחה בבית ספר להנדסה ומבטאים פחות פחד על אישה אשר מצליחה בבית ספר לאחריות

 

  • כנראה שאין הבדל של ממש בין המינים המן במניע להצליח והן במניע להמנע מהצלחה.

ד. ייחוסים סיבתיים להצלחה ולכישלון

  • גישת הייחוס הסיבתי צמחה מתוך תיאוריית הייחוס הסיבתי

גישת היחוס הסיבתי

  • זוהי התפיסה של הפרט בקשר לסיבות שהובילו לתוצאות של ההתנהגות שלו: הצלחה או כישלון
  • כלומר גישה זו אומרת ש שתפיסותיהם של בני אדם באשר לסיבות שהובילו להצלחות או לכישלונות בביצוע משימות הישגיות יכולות לספק מידע שיסייע בניבוי התנהגות הישגית
  • אפשר להבחין בין:
  • בין סיבות פנימיות לסיבות חיצוניות
  • סיבות פנימיות להצלחה =  יכולת או מאמץ -
  • מיחסים הצלחה/ כישלון לעצמם
  • לא הצלחתי כי לא למדתי

 

  • סיבות חיצוניות = עזרה, מזל, קושי התפקיד
  • מיחסים הצלחה כישלון לסיבות חיצונים
  • הצלחתי בבחינה כי הבחינה היתה קלה/ מזג אוויר וכד'

 

  • הדגש הוא על הסובייקטיבי:

 

  • נשים מייחסות סיבות חיצוניות להצלחה ופנימיות לכישלון
  • גברים מייחסים סיבות פנימיות להצלחה וחיצוניות לכישלון

 

  • בין קבוע= יציב  לזמני
  • בין סיבות קבועות/יציבות, לא משתנות= יכולת
  • הכוונה למשל לחכם טיפש
  • לבין סיבות משתנות = מאמץ או מזל
  • הכוונה מזג אוויר/ למדתי לבחינה הספציפית הזאתי / בחינה הספציפית הזאת היתה קלה

 

 

  • שליטה ואי שליטה
  • בין סיבות שהן בשליטת הפרט =מאמץ
  • ללמוד/ לא ללמוד
  • לבין סיבות שאינן בשליטת הפרט = קושי המשימה
  • בחינה קשה/ קלה
  • הכוונה לדברים שיש לנו שליטה עליהם

 

 

  • (מאמץ, ומרכיבים מסוימים יכולים להיכלל ביותר מקטגוריית סיבות אחת)

יחוס סיבתי של גברים מול יחוס סיבתי של נשים

  • נשים
  • הצלחות
  • מיחסות הצלחות לסיבות חיצוניות למשל מזל או מטלה קלה 
  • (התקבלתי לעבודה כי המראיין היה נחמד) ולסיבות לא יציבות (בחינה קלה)
  • נוטות להאחז בסיבה משתנה למשל מאמץ (ולא כמו סיבה יציבה כמו יכולת)
  • כישלונות
  • מיחסות כישלונות לגורמים פנימיים קבועים
  • נוטות לתלות בסיבה יציבה - כמו העדר יכולת
  • גברים
  • כלומר נוטים לייחס לעצמם הצלחות ו"להאשים" גורמים חיצונים בכישלונם
  • הצלחות
  • מייחסים הצלחות לסיבות פנימיות יציבות בשליטה - כמו יכולת (התקבלתי לעבודה כי אני חכם)
  • כישלונות
  • מייחסים כישלונות לגורמים חיצונים לא יציבים ולא בשליטה- למשל מזל רע

 

 

  • ההבדלים האלה בין גברים ונשים אינו מושפע מההצלחה הממשית בביצוע המטלה, כלומר גם כאשר נשים מצליחות הן נוטות יותר מהגברים להסביר את ההצלחה שלהן במזל ולא ביכולת (גם נשים במועצות מנהלים).

 

  • ההבדלים בין גברים ונשים דומים גם כאשר מעריכים ביצועים של אחרים (ולא של האדם עצמו)
  • עבור רמת ביצוע זהה לגברים ונשים,
  • גברים ונשים העריכו שהנבדקים הגברים הצליחו הודות ליכולתם
  • גברים ונשים העריכו שנשים הצליחו להודות מזלן הטוב

 

 

  • כשחקרו את משתנה הציפיות מביצוע בעתיד נמצא שגברים, בתפקידים שונים ובגילאים שונים מנבאים לעצמם הצלחה גבוה יותר משמנבאות נשים

בגלל שלגברים יש ציפיות גבוהות יותר מנשים לנשים אז  לגברים יש שאיפות מקצועיות יותר גבוהות

  • בגלל שלגברים יש ציפיות גבוהות יותר מנשים להצליח
  • ובגלל שלגברים יש ביטחון עצמי רב יותר בניבוי ההצלחה לעתיד יחסית לנשים
  • הם עשויים להסתכן יותר מנשים כדי לממש את הציפיות שלהם
  • ההסתכנות מקנה להם התנסות רבה יותר ומגדילה את ההסתברות שהגברים ישיגו את מטרתם
  • נשים עלולות לוותר על המאמץ מראש וכך הסיכוי שלהן להתנסות בסיכונים, ובהמשך להצליח, קטנה.
  • מכיון שגברים יותר בטוחים גם בהשגי הלימוד שלהם יש להם שאיפות מקצועיות גבוהות יותר.

 

  • למרות שגברים מנבאים לעצמם הצלחה גדולה מזו שנשים מנבאות לעצמן לא נמצא הבדל בין רמות ההישגים הממשיות של שני המינים

הסברים שונים להבדלים בדפוסי ההנמקותלהצלחה

  • לפי הורנר הצלחת נשים כרוכה בציפייה לתוצאות שלילית שונות= נקרא בשם: מעגל הציפיות הנמוכות

* מושג חשוב: מעגל הציפיות הנמוכות:

  • פירושו שלנשים יש מלכתחילה ציפיות נמוכות
  • ולכן הצלחה וכישלון לא משנים את הציפיות (= לא מולדים אצלן ציפיות גבוהות יותר לעתיד)
  • את ההצלחה הן מנמקות בסיבות חיצוניות ולא יציבות
  • את כישלונן הן מנמקות בסיבות פנימיות ויציבות
  • וזאת בנוסף לכך שיש להם ציפיות לתוצאות שליליות, המתלוות להצלחה על פי תפיסותיהן וניסיונן
  • התהליך הפנימי הזה הוא קשור לגורמי המצב החיצונים שאחד מהם הוא הפגיעה בנשיות.
  • כלומר לנשים יש ציפיות נמוכות ואז אין להם צפייה ואין להם תקווה להצלחה

* מושג חשוב: אין אונים נרכש- שייך ליחידה 6 אבל קשור גם לפה

  • כשהפרט חווה אירועים שלילים (למשל כשלונות),
  • כשהפרט מרגיש שאין לו שליטה עליהם (הוא לא יודע איך להמנע מהם)
  • אז הפרט מפתח התנהגות פסיבית וקפואה מעין "כניעה לגורל"
  • נשים סובלות יותר מאין אונים נרכש (קשור גם לתחלואה בדיכאון)

 

  • בנוסף יש גורמים כמו חשש שההצלחה- למשל שכר גבוה, תתפס בעיני הגברים כאיום. והחשש שלהצלחה יתלוו בעיות בטיפול בבית ובמשפחה ועימותים  פנימיים

 

  • יתכן שנשים כן חשות גאוה על הישגיהן אבל הן מהססות ליחסת את ההצלחה ליכולת נובע מהנורמה החברתית שלפיה נשים אמורות להצניע את הישגיהן
  • ומצד שני הנורמה מכתיבה לגברים להתגאות בהישגיהם

סיכום השגיות ומניע השג

  • מידת ההפנמה של תפיסות סטראוטיפיות באשר ליכולתן ולסיכוייהן של נשים להצליח
  • משפיע על נטייתן לצפות להצלחה פחות מגברים
  • לייחס את הצלחותיהן לגורמים חיצונים ולא יציבים
  • ולהאמין שיכולתן פחותה של גברים
  • ולפיכך להאמין שהישגיהן בלתי צפויים

 

 

 

6. כישורים אינטלקטואליים

 

  • כאשר משתמשים במבחנים סטנדרטיים למדידת משכל (אינטליגנציה) עולה כי אין הבדל בין ממוצעי הציונים שמגישים גברים ונשים במבחנים

 

  • בפרק מתמקד בשתי שאלות שהיו מוקד לדיון במהלך השנים

א. האם פיזור הציונים של גברים ונשים במבחני המשכל הוא זהה

  • ישנה טענה היסטורית שלפיה מספר רב יותר של גברים מצוי בקצוות (לא הוכח מחקרית)
  • יש שהשתמשו בטענה זו כדי להסביר מדוע עולים הישגי הגברים במדע, באמנות ובתחומים אחרים על נשים

 

ב. האם גברים ונשים, כשתי קבוצות מובחנות, נבדלים בכישורים אינטלקטואלים ספציפיים

 

א. האם קיימים הבדלים בין המינים במידת הפיזור של היכולת האינטלקטואלית

 

היכולת האינטלקטואלית עצמה היא זאת שמסבירה את הפערים

  • אפשר לטעון שהיכולת האינטלקטואלית עצמה היא זאת שמסבירה את הפערים בהישגי הגברים לעומת הישגי הנשים בתחומי המדע והאומנות- תיאוריה זו מחזיקה עד ימינו עבור חלק מהאנשים

 

 

כדי לבדוק את השאלה אפשר לעשות מספר דברים:

 

  • השוו בין אוכלוסיות גדולות של נשים וגברים ולבדוק אם ציוני המשכל שלהם הם בעלי פיזור שונה
  • מחקר כזה לא נעשה
  • בשני מחקרים שכן עשו משהו דומה התקבלו תוצאות לא אחידות

 

  • בדקו האם יש גברים מנשים בקצוות של עקומת ציוני המשכל
  • בקצה העליון הימני
  • אפשר לראות שיש עליונות של גברים במספר ההשגים האינטלקטואלים
  • בנוסף,  יש מחקר של טרמן על ילדים מחוננים, ומחקר נוסף שעסק במצטיינים ומצטיינות, נמצא שמספר הבנים בקצה הגבוה של עקומת ציוני המשכל היה גבוה ממספר הבנות

 

  • בקצה התחתון
  • בדקו מוסדות של מפגרים אשר הראו רוב גברי

 

ביקורות הסברים חלופיים

  • עבור הקצה התחתון
  • אי אפשר להסתמך על מוסדות מפגרים מכיוון שהמפגרים זכרים מטופלים בדרך כלל במוסרות ואילו המפגרות מטופלת בדרך כלל על ידי בני משפחותיהן בביתן

 

  • עבור הקצה העליון
  • עבור מחקרו של טרומן הם טוענים שהמדגם היה מוטה לטובת הבנים- המורים בחרו את התלמידים
  • עבור המחקר השני הועלו הסתייגות מכיוון שנמצאו גורמים נוספים שיכולים להסביר את הממצאים:
  • לבנים המצטיינים היו יותר ספרי לימוד במתמטיקה
  • הורי הבנות היו אדישים להצטיינות בנותיהן במידה כזאת שהם בכלל לא התכוונו לשלוח אותם ללימודים אקדמיים

 

תיאורית כרומוזום Y

  • האט ניסה להסביר את השערת הפיזור על ידי "תיאורית כרומוזום Y":
  • התיאוריה טוענת שכרומוזום Y גורם לקצב התפתחות איטי יותר של מוח הזכר ועל כן מאפשר לסביבה להשפיע יותר על התפתחות הזכר
  • בשל ההשפעה הסביבתית המוגברת יש לזכר פיזור רב יותר במאפיינים שונים כולל מאפיינים אינטלקטואלים

 

  • השערת הפיזור לא הוכחה במחקר,
  • ובתיאורית כרומוזום Y משתמשים בדרך כלל להסבר את המספר הרב יותר של מאפיינים גופנים של הזכר לעומת הנקבה.

 

ב. כישורים אינטלקטואלים ספציפיים (נמוך)

  • העיסוק בכישורים אינטלקטואלים ספציפיים נובעת גם בגלל הניסיון להסביר את ההתפלגות השונה של גברים ונשים בתחומי העיסוק, המקצוע והלימודים

 

  • הגברים הם רוב בתחומי ההנדסה והמדעים
  • הנשים הן רוב בתחומי ההוראה, השירותים החברתיים והפקידות

 

  • המשך הפרק יעסוק בשלוש יכולויות ספציפיות שהתמקדה בהם תשומת לב מדעית רבה
  • יכולת מרחבית
  • כושר מתמטי
  • וכושר מילולי

 

 

1. יכולת מרחבית

  • היכולת המרחבית, או הכושר המרחבי, זהו היכולת להצליח בפתרון בעיות הדורשות לדמיין סידור או ארגון מרחבי כלשהו, וביצוע פעולות שכליות הכרוכות בו.
  • (למשל נוסעים באוטו וצריכים לדמין את הדרך עד לאן שרוצים להגיע)
  • היכולת המרחבים טובה יותר אל זכרים  מאשר אצל נקבות

 

  • לין ופטרסן מבחינים בין שלושה תת כשרים מרחבים (שבונים את היכולת המרחבית)
  • תפיסה מרחבית
  • רוטציה מנטלית
  • ויזואליזציה מרחבית

 

תפיסה מרחבית

  • תפיסה מרחבית זה היכולת של היחיד לקבוע את היחסים המרחביים של גירוי מסוים ביחס לאוריינטציה של גופו
  • בודקים את זה באמצעות מבחן המוט והמסגרת= חדר חשוך מוט ומסגרת הנסיין מטה את המוט ואת מסגרת והנבדק צריך להעמיד את המוט ישר.

 

  • מניתוח על הגיעו למסקנות שביצוע בנים טובים במידה מסוימת מאלה של בנות.

רוטציה מנטלית

  • רוטציה מנטלית זוהי היכולת להזיז צורה דו ממדית או תלת ממדית באופן מנטלי במהירות ובמדויק
  • בודקים את זה על ידיד הצגת כרטיס שעליו רישום קל קוביות שמסודרות בצורה כלשהי במרחב (ועוד כמה כרטיסים) הנבדק צריך למצוא את הצורה הזהה לצורה שהוצגה בפניו לראשונה- אבל הצורה שינתה את המיקום במרחב. (למשל הסתובבה).

 

  • במבחן זה נמצא יתרון לבנים ולגברים בכל הגילאים, וזהו הכישור היחיד מבין השלושה, שבו נמצא הבדל של ממש בין נשים לגברים.

ויזואליזציה מרחבית

  • זהו כושר שבא לידי ביטוי במשימות שבהן נדרשות מניפולציות מורכבות ורב שלביות של מידע
  • בודקים את זה באמצעות מבחן הצורות החבויות- מראים לנבדק כמה צורות מורכבות ולאן מכן מציגים לפניו צורה פשוטה מסתירים את הצורה הפשוטה והנבדק צריך לאתר את הצורה הפשוט בתוך אחת מהצורות המורכבות

 

  • במבחן זה לא נמצא הבדל בולט בין המינים

 

  • למרות שההבדלים בין המינים בכושר המרחבי הם קטנים הרי שבגלל שהיחס הגברים בעלי יכולת גבוה במיוחד במיומנויות מרחביות לבין זה של נשים בעלי אותו יכולת מרחבית הוא בערך 2:1 (בגלל הציונים הקיצוניים בעקומה)
  • אבל זה לא מסביר למה יש הרבה יותר מהנדסים ממהנדסות היה צריך להיות לפחות 30% מהנדסות.

 

הסברים ביולוגים ליכולת מרחבית

  • מספר הסברים ביולוגים (היום ההסברים האלה נחשבים פחות טובים מההסברים הסביבתיים)
  • מכיוון שההבדלים (הקטנים) האלה באים לידי ביטוי מגיל ההתבגרות יש כאלה שסבורים ששינויים הורמונלים הקשורים בהתבגרות הגופנית משפיעים גם על התפתחות מוחית שונה של נערים ונערות
  • אחרים סבורים שהלחצים החברתיים לקונפורמיות עם תפקידי מין, משפיעים על הביצועים השונים של נערכים ונערות
  • יש הטוענים שההבדלים הגנטיים בין נשים לגברים הם האחראים לתפקודם השונה בתחום התפיסה המרחבית

הסברים גנטיים

 

באופן כללי

  • על פי סטפורד קיים גן, שאחראי להתפתחות יכולת מרחבית גבוהה הנמצא על כרומוזומי X
  • התיאוריה על קיומו של גן ליכולת מרחבית לא אוששה במחקרים השונים וגם מנקודת מבט גנטית, זה לא סביר שתכונה כה מורכבת ומשתנה כמו יכולת מרחבית תהיה מוסברת באמצעות גן ספציפי כמו במתכונת של עיוורון צבעים

 

פירוט התיאוריה של סטפורד

  • לדעתו יש גן של היכולת המרחבית, זהו גן רצסיבי שלא יכול לבוא לידי ביטוי ליד גן דומיננטי אחר
  • אצל זכר- כאשר הגן מופיע אצל הזכר הוא יבוא תמיד ליד כרומוזום Y- לרוב אין חומר גנטי ולכן אין גנים שיכולים "להשתלט" על גנים המצוים על כרומוזום X
  • במילים אחרות: גברים זה XY ה Y מראש הוא חלש מבחינה גנטית אז אין משהו שיפריע לX
  • אצל נקבה- גן רצסיבי על כרומוזום  X יבוא לידי ביטוי רק עם גן רצסיבי זהה ימצא על כרומוזום X האחר- מכיון שהסבירות להימצאות שני גנים רצסיביים היא נמוכה אז על פי סטפורד, מספר גבוה יותר  של גברים שנושאים את הגן ולכן ביצועיהם גבוהים יותר במבחני יכולת מרחבית- הדגם התורשתי הזה נקראה תלוי מין- ומהווה הסבר מדוע עיוורון צבעים והמופיליה נפוצות בקרב גברים יותר מאשר נשים.
  • במילים אחרות: אצל נשים יש XX אז יכול להיות גן שהוא יותר חזק ואז הוא לא יבוא לידי ביטוי

 

  • ממצאים מראים שההשערה בדבר קיומו של גן ליכולת מרחבית לא מספיק מבוססת.

 

  • נבדקו גם בני אדם שנולדת בלי כרומוזום Y שמכונים X0- (סימפטום טרנר), התברר שהיכולת המרחבית שלהם היתה נמוכה בהרבה מהממוצע , זוהי עובדה שסודרת את השערתו של סטפורד. (לאחר מכן ניסו להגיד שהתיאוריה של סטפורד נכונה אבל מוגבלת למין- כלומר רק כשרמת אנדרוגן גבוהה תמצא בגוף= אצל גברים ולא אצל נשים ולא בקרב בעלי סינדרום טרנר)

 

הסברים שמקורם בתפקוד המוח

  • מוח האדם מתחלק לשני המיספרות. עבור בני אדם ימניים:
  • ההמיספרה השמאלית אחראית על הפעילויות המילוליות ועל עיבוד מידע אנליטי- נקראת המוח האנליטי
  • ההמיספרה הימנית מתמחה בכישורים מרחיים והוליסטיים, בעיבוד לא מילולי ותביני, כולל יכולת מוזיקאליים
  • (באופן כללי הסבר זה מדבר על זה שלגברים יש התמחות המספרית)

 

  • ההסבר בדבר התפקוד המרחבי השונה בין גברים ונשים קשור בסברה שלפיה מוח הגבר ומוח האישה מאורגנים בצורה שונה ולפיכך מתפקדים באופן שונה
  • המוח של הגבר הוא לטרלי= צידי מזה של האישה
  • כלומר המוח של הגבר הוא יותר לא סימטרי בארגונו ובתפקודו ממוחה ל האישה

 

מחקרים מאוששים ומפריכים והסברים חלופיים.

  • לפי סקירת מחקרים שערכה מקגלון היא הסיקה שהמוח של הגבר יותר לטרלי מזה של האישה, כלומר מתמחה יותר בתפקוד מילולי בהמיספרה השמאלית, ובתפקוד מרחבי בהמיספרה הימנית.
  • ההבדלים במינים בדרגת הלטרילזציה הם קטנים בהשוואה לעצם הלטרליזציה שנמצאה אצל גברים ונשים כאחד.

 

  • לוי סבורה שלטרליזציה מודגשת היא אכן קשורה בתפקוד מרחבי טוב יותר.
  • היא אומרת שהמוחות שמתפקדים ביעילות המרבית ביותר מאופיינים בחלוקת העבודה ההמיספרית השלמה ביותר
  • לדעתה נשים יכולת לבצע מטלות מילוליות בשתי ההמיספרות ופירוש הדבר שהם פחות לטלרליות בדיבור בהשוואה לגברים
  • כשהמטלות המילוליות "גולשות" אצל נשים מהמיספרה השמאלית הן מפריעות ליכולתה של הימנית לבצע מטלות מרחביות
  • לעומת זאת אצל גברים כל אחת משתי ההמיספרות הנה בעלת התמחות גבוה רק בסוג אחד של מטלות: השמאלית רק בבעיות מילוליות והימנת רק במטלות מרחביות
  • נראה שהדמיון בין התצורות הבסיסיות של הא סימטריה המוחית של נשים וגברים רק על השוני ביניהן אז יש צורך במחקר נוסף

 

  • שבתקופת הילדות ההתמחות ההמיספרית ניתנת לשינוי (כאשר נגרם נזק מוחי לילדים ההמיספרה הבלתי פגועה עשויה לקחת על עצמה את כל הפונקציות של ההמיספרה השנייה) אבל זה לא כך אצל מבוגרים
  • סביר שסביבת ההתפתחות בזמן הילדות ממלאת תפקיד חשוב בהשגת היכולות ההמיספריות בבגרות
  • בנוסף יתכן שהעדפת אסטרטגיות התמודדות שונות היא זאת שיוצרת את הלטרליזציה השונה בשני המינים ולא ההפך. - כלומר אז ההסבר הוא לא הסבר  ביולוגי.

השפעות סביבתיות

  • באופן כללי יש שלושה הסברים
  1. שוני במשתנים
  1. אינטראקציה עם ההורים
  2. עצמאות מול קונפורמיות

 

א. שוני במשתנים

באופן כללי

  • שן מצאה שיש קשר בין ציונים טובים במבחנים של יכולת מרחבית לבין פעילויות ספציפיות

 

פירוט

  • שן בדקה את התפתחותם של ההבדלים בין המינים ביכולת מרחבית ואת הקשר שלהם להשפעות סביבתיות.

 

הממצאים

  • בגילאים הצעירים לא נמצאו הבדלים ברורים
  • אבל קבוצת הבנים בין 12-16  השיגה ציונים גבוהים יותר במבחנים שבודקים יכולת מרחבית בהשוואה לבנות בקבוצת גיל זו- ההבדלים ביכולת זו גדול ה עם הגיל (ציוני הבנות לא השתפרו עם הגיל).

 

  • בנוסף, שן מצאה קשר בין ביצוע טוב יותר במבדקים שבודקים יכולת מרחבית, לבין ניסיון קודם בפעילויות ספציפיות
  • שחמט בקרב ילדים בוגרים
  • רישום בחיק הטבע בקבוצת הגיל הציעה
  • בקבוצת הגיל הבוגרת נמצא קשר ברור בין ביצוע מרחבי טוב יותר לבין התנסות קודמת בטיפול בגופים תלת ממדים (נגרות, בניית מודלים, רכיבה על אופנים, לגו וכד')

 

ב. אינטראקציה עם ההורים

 

  • בנות אשר הציבו את הקריירה שלהן בראש סדר העדיפויות (ולא אימהות ונישואין) השיגו ציונים גבוהים יותר במבחנים שבודקים יכולת מרחבית.
  • ההורים מחזקים יותר בתהליך הסוציאליזציה

 

 

ההסבר של שן לממצאים

  • ההבדל בין המינים ביכולת מרחבית הוא בגלל
  • שבנים משתתפים בפעילויות שמוגדרות גבריות- התנסויות רלוואנטיות יותר למשימות מרחביות
  • בנות תופסות את המשימות המרחביות כלא מתאימות לתפקיד המין שלהן.
  • ההורים הם אלה אשר מחזקים את העדיפות של הילדים בתהליך הסוציאליזציה

 

 

  • המצדדים בגישה הביולוגית יטענו שההבדלים ביולוגים בין המינים יוצרים את ההבדלים בכישורים (כגון כושר המרחבי)
  • שן טענה שבחירת התעסוקה נובעת מתפיסות סטראוטיפיות המכתיבות אילו פעילויות אינטלקטואליות ומקצועיות מתאימות לנשים ואילו לגברים- כלומר הסטראוטיפיים  משפיעים על תהליכי החינוך של בנים ושל בנות ומעוררים בהם ענין שונה במשימות מרחביות- ובעקבות זאת בהתענינות תעסוקתיות/ מקצועיות שונות.
  • כלומר שהציפיות ישפיעו על הבחירה בעיסוקים מאוחר יותר

 

  • מכיוון ששן מתבססת על מחקרים מתאמיים בין התנסויות שונות לבין ביצועים במטלות מרחביות אז קשה להכריע בין הגישה הביולוגית לגישה שלה.

 

  • ישנן עדויות נרחבות במחקר שיכולות חזותית מרחבית הנן מיומנויות שאפשר ללמדן בחלקן
  • ציונים של בנים בכיתה א במבחן להערכת כושר מרחבי גבוהים יותר אבל אם מאפשרים לבנות להתאמן הן משתפרות ומגיעות לרמת ביצועי הבנים. (ביצועי הבנים לא משתפרים בעקבות אימון אולי כי הם כבר התאמנו והגיעו לקצה היכולת)
  • אפשר להניח, בעקבות שן, שלבנים ולבנות חוויות משחק שונות לגמרי ואפשר להניח שהתנסויותיהם מפתחות אצלם כישורים ומיומנויות שונות.

 

  • גם מחקרים נוספים הראו שבקרב ילדים גדולים ציוני הבנות במבחני יכולת חזותית מרחבית היו נמוכים מזה של הבנים אבל לאחר אימון הן השתפרו וסגרו את הפער

 

ג. עצמאות מול אינטראקציה

  • ישנן מחקרים שתומכים בהשערה שילדים שחווים יותר עצמאות ופחות אינטראקציה מילולית יש סיכוי רב יותר לפתח מיומיות מרחביות טובות.
  • בנוסף גם מחקר אנתרופולוגי על כפר בקניה- ילדים שקיבלו משימות שהרחיקו אותם מהבית (לרעות צאן) השיגו ציונים גבוהים יותר במדדים שונים של יכולת חזותית מרחבית מילדים שנשארו קרוב לבית.

 

  • במחקרים בין תרבותיים אחרים נמצאו משני מרכיבים נוספים שמשפיעים על למידת מיומנויות

 

א. חיים במרחבים פתוחים וציונים מיוחדים מגדילים את המיומנויות החזותיות מרחביות

  • אסקימוסים שחיים במרחבים פתוחים וחסרי סימונים וציונים מיוחדים מקבלים ציונים גבוהים יותר במבחנים של יכולת מרחבית מאשר בני שבט תמה  מסיירה לאונה שחיים באזור מכוסה בצמחיה עשירה ומגוונת למראה.

 

ב. במקום שתפקידים חברתים וציבוריים של נשים מוגבלים אז ההבדלים בין המינים במיומנויות חברתיות מרחביות גדולים יותר לעומת נשים בחברות שנהנות ממידה רבה של חופש.

 

סיכום ההשפעות הסביבתיות

  • יש מספר גורמי סביבה שעשויים להשפיע על רכישת מיומנויות חברתיות

 

א משחקים שונים של בנים ובנות בגיל הרך מפתחים - כנראה- כישורים שונים

 

ב. אינטראקציות מוקדמות בין ילדים להורים מעודדות

  • אצל בנות התנהגות מילולית יותר מאשר התנהגות מרחבית
  • התנהגות מרחביות יותר מאשר התנהגות מילולית בקרב בנים.

 

 

ג. בגיל בית הספר היסודי בנים ובנות מתחילים להתאים את עצמם למה שמקובל לתפוס כהתנהגות האופיינית למינם

  • הלחץ לקונפורמיות גדול במיוחד בגיל ההתבגרות

 

  • יתכן שגם גורמים ביולוגים מולדים תורמים להבדלים הנ"ל

2. כושר מתמטי

  • בבית ספר תיכוני בנות משתתפות פחות מבנים בקורסים במתימטיקה
  • רוב החוקרים מסכימים כי השגיהם של בנים ובנות במתימטיקה עד כיתה ז' שווים.
  • מחקרים רבים שנערכו לפני 1974 ושנבדקו הבדלים בין המינים בכושר מתמטיקה בדקו קבוצות עם רמות לא שוות (הבנים השתתפו ביותר קורסים במתמטיקה מהבנות)
  • במחקרים אחרים שנמצאו הבדלים בדקו למעשה משתנים נוספים כמו: מידת החשיבות שייחסו הנבדקים לתרומת המתמטיקה בתיכון ללימודים בעתיד וכד'

 

  • מחקר מפורסם בנושא הוא המחקר של בנבו וסטלי 1980
  • מהלך הניסוי
  • בשנת 1972 החוקרים החלט לאתר ילדים בכיתו ז' וח' שניחנו בהישגים יוצאי דופן במתמטיקה
  • 43% מתוכם היו בנות
  • בדקו במבחן SAT יכולת מתמטית
  • תוצאות הניסוי
  • גילו שממוצאי הבנות היה נמוך ב 7% - 15% בממוצע מציוני הבנים
  • בנים הגיעו לטווח ציוני גבוה פי שלושה עד פי עשרה מהבנות  (היו גם בנות שהגיעו לטווח זה).

 

  • משמעות התוצאות
  • לפי בנבו וסטלי טענות שבנים ובנות בכיתה ז-ח מתנסים באותה התנסות בקורסים במתמטיקה ולכן הסיבה להבדלים נובע מיכולת מתמטיקה טבעית טובה יותר של גברים, ואין לתלותו בתהליכי סוציאליזציה כאלה או אחרים.
  • ביקורת על בנבו וסטלי
  • הם התחשבו רק בקורסים פורמליים במתמטיקה כמפתחים בלעדיים של מיומנויות לידה אבל הם לא הביאו בחשבון התנסויות בלתי פורמליות מחוץ לכיתה
  • האם בנים ובנות באותו קורס במתמטיקה זוכים להדרכה דומה?

 

  • פנרמה ושרמן מצאו גורמים נוספים (מלבד השתתפות בקורסים במתמטיקה) המשפיעים על ההבדלים בין בני הנוער בהשגים במתמטיקה
  • עמדות הורים, עמדות מורים, ניסוי מתמטיקה לא פורמלי משפיעים על הישגי ביצוע גבוהים יותר של נערים לעומת נערות

 

  • בנוסף, במחקר מאוחר יותר מצאו שההורים במחקר של בנבו וסטלי::
  • ההורים של הבנים עודדו את הבנים יותר מאשר ההורים של הבנות-נקנו להם צעצועים ומכשירים שונים כמו טלסקופים ומיקרוסקופים,
  • בנוסף, הורי הבנים טיפחו ציפיות גבוהות יותר מלימוד בניהם בעתיד לעומת הורי הבנות.

 

  • במחקר אחר נמצא שתפיסת הורים לגבי יכולתם המתמטיקה של ילדיהם היו שונות לגבי בנים ולגבי בנות וזאת למרות שההשגים הו זהים.
  • הורי בנים שמו דגש על יכולת - וייחסו דגש גדול ללימודים מתקדמים במתמטיקה
  • הורי בנות שמו דגש רק על השקעת מאמץ- ולא ייחסו חשיבות רבה ללימודים מתקדמים

 

 

 

  • המסקנה (מהמחקר האחרון ) היא שלתפיסות ההורים ולציפיותיהם מילדיהם יש השפעה מכרעת
  1. תפיסות הילדים עצמם, כבעלי יכולת מתמטית כזאת או אחרת
  1. ציפיות הילדים להשגים במתמטיקה
  • מעניין לראות שלהשגים, בפועל, במתמטיקה, היה פחות השפעה על התפיסה העצמית באשר ליכולת המתמטיקה ועל הציפיות בעתיד בתחום זה מאשר לתפיסות ההורים ולציפיותיהם מילדיהם

 

  • במחקרים אחרים נמצא שבנים ובנות לא מקבלים הדרכה שווה ממוריהם. נמצא
  • כי מורים מייחדים זמן רב יותר בכיתה לטיפוח קריאה בקרב בנות  ופחות בקרב בנים
  • ושמייחדים זמן רב יותר לטיפוח לימודי מתמטיקה בקרב בנים יותר מאשר בקרב בנים

 

ניתוח על של הייד ולמון

  • הפער בין ביצועי נשים לביצועי גבירם במטלות מתמטיות הינו d=-0.05 עם יתרון זניח לגברים (אין לזה שום משמעות)
  • החוקרות פירוק את הכושר המתמטיקה הכללי לשלושה תתי רכיבים וחישבו d לכל אחד מהם
  • חישוב (יתרון זניח לנשים)
  • הבנת מושגים מתמטים (יתרון זניח לנשים)
  • פתרון בעיות מורכבות (יתרון זניח לגברים)

 

  • מבחינה התפתחותית
  • בחישוב- הבנות גילו עליונות קלה על הבנים בבית הספר היסודי ובחטיבת הבינים.
  • בפתרון בעיות - לא היו הבדלים בין בנים לבנות עד חטיבת הבינים אבל בבית ספר תיכון התגלה יתרון לבנים בשיעור d=0.29 ובקרב סטודנטים לתואר ראשון d=0.32
  • באוכלוסייה יש לבנות יתרון קל אבל במדגמים של מצטיינים -קצה ימני של ההתפלגות הנורמלית- (כמו במחקר של בנבו וסטנלי) - לבנים יש יתרון על בנות במתמטיקה
  • מ 1974 הפערים בכושר המתמטיקה הכללי ירדנו

 

  • לפי דעת החוקרות יש לשים לב לתפקוד נמוך במקצת של נערות בפתרון בעיות בבית הספר היסודי
  • אומרות שאי אפשר להגיד שהסיבה שנשים נוכחות פחות בקורסים במתמטיקה זה בגלל ההבדלים בין המינים והן חיפשו גורמים מסבירים אחרים
  • למשל האופן שבו תופסים נשים וגברים את היכולת המתמטית וגורמים חיצוניים כגון אפליה מינית בחינוך ובתעסוקה.

 

  • מרבית המחקרים שעסקו בשאלה בין התפקוד המתמטיקה של נשים לגברים התמקדו בגורמים סביבתיים חברתים ולא בגורמים ביולוגים (וזאת בניגוד למחקר שיוחד להסבר בכישורים המרחביים והמילוליים באמצעות גורמים ביולוגים- במיוחד במוח)

3. כושר מילולי

  • בעבר היתה הסכמה כללית שלפי נשים עולות על גברים בכושר המילולי
  • לא היה ברור:
  1. באלו סוגים של כושר מילולי נבדלים ביניהם גברים ונשים ובאילו אין הבדלים בכלל
  2. באיזה שלב משלבי ההתפתחות מופיעים ההבדלים או נעלמים.

 

  • ההבדלים שנמצאו בניתוח על בין הכושר המילולי הכללי של הגברים לנשים הם זניחים ( d= -0.11 לנשים)
  • מחקרים לפני 1974 נמצא הבדל קטן בכושר המילולי
  • מחקרים אחרי 1974 נמצא הבדל זניח
  • הייד ולין טוענות שבחברה האמריקאית אין יותר הבדלים בין גברים לנשים.

 

סיכום ההבדלים המינים בכישורים אינטלקטואלים

  • הפערים בין המינים  בתפקודים האינטלקטואלים מהסקירה של מקובי וג'קלי 1974 הולכים ופוחתים
  • כנראה בגלל
  • מדיניות משתנה של פרסום מחקרים
  • שינוים חברתים בתפקידי המינים שחלו  בעשרים השנים האחרונות

 

  • שתי הגישות העיקריות שמנסות להסביר את ההתפתחות שלנו כבני אדם חושבים
  • הגישה לפיה נולדנו עם יכולות ספציפיות וכל אחד משני המינים ניחן- באופן ביולוגי- ביכולת תפקוד שונה במקצבת מהמין השני
  • הגישה לפיה ההשפעה העיקרית על יכולת התפקוד האינטלקטואלית נובעת מההשפעות הסביבתיות, שהורינו, מורינו משפיעים עלינו (כלומר ההשפעות הסביבתיות מופעלות עלינו באחר שונה אם נולדנו זכרים או נקבות

 

 

  • הגישה שעוברת כחוט השני בכל הקורס ומופיע גם פה היא שאנו מושפעים מהתורשה ומהסביבה אבל איננו יודעים בדיוק מה היחס בין שני כוחות אילו.


Comments