יחידה 3ב - הבדלים בתפיסה מוסרית

סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר



































































































































































































































































































































































































































































תוכן

  1. 1 סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 7. הבדלים בתפיסה מוסרית
  4. 4 שתי חלוקות שונות
    1. 4.1 חלוקה לפי נקודות מוצא: פרויד מול פיאג'ה, קוהלברג, גיליגן
    2. 4.2 חלוקה לפי השקפת עולם גברית מול נשית: האישה מול הגברים
      1. 4.2.1 סולם אחד (אצל התאורטיקנים הגברים) מול שני סולמות אצל גיליגן
    3. 4.3 פרויד והפסיכואנליזה
      1. 4.3.1 פירוט התיאוריה של פרויד
        1. 4.3.1.1 עבור בנים
        2. 4.3.1.2 עבור בנות
        3. 4.3.1.3 בנים לעומת בנות
      2. 4.3.2 ביקורת על התיאוריה של פרויד
        1. 4.3.2.1 1. התיאוריה הפסיכואנליטית לא עומדת בעיקרון ההפרכה
        2. 4.3.2.2 2. מחקרים לא תמכו בתיאוריה
        3. 4.3.2.3 3. מחקרים לא מצאו שלנשים יש אני עליון חלש משל גברים או חוש צדק נמוך משל גברים או מצפון חלש מזה של גברים
    4. 4.4 התפתחות התפיסה המוסרית כחלק מן ההתפתחות הקוגניטיבית
      1. 4.4.1 ז'אן פיאז'ה
    5. 4.5 לורנס קוהלברג
      1. 4.5.1 הדילמה המפורסמת של קוהלברג
      2. 4.5.2 לפי קוהלברג קיימים שישה שלבים אוניברסליים בהתפתחות השיפוט המוסרי
        1. 4.5.2.1 רמה 1- מוסריות קדם קונוונציונאלית
        2. 4.5.2.2 רמת 2 - מוסריות קונוונציונאלית
        3. 4.5.2.3 רמה 3 - מוסריות בתר קונוונציונאלית
      3. 4.5.3 הבדלים בין המינים לפי קוהלברג
      4. 4.5.4 ביקורת על התיאוריות הקיימות
        1. 4.5.4.1 החוקרת צ'ודורואו
          1. 4.5.4.1.1 א.
          2. 4.5.4.1.2 ב.
    6. 4.6 קרול גיליגן
      1. 4.6.1 ההתפתחות המוסרית לפי גיליגן
        1. 4.6.1.1 המחקרים של גיליגן
        2. 4.6.1.2 גיליגן הבחינה בשלוש רמות התפתחות מוסר של האישה
          1. 4.6.1.2.1 רמת 1:  רמה מוסרית הקדם קונוונציונאלית
          2. 4.6.1.2.2 רמת 2:  רמות מוסריות קונוונציונאלית
          3. 4.6.1.2.3 רמה 3: רמה מוסרית בתר קונוונציונאלית
        3. 4.6.1.3 הסיפור של היינץ בניתוח של גיליגן
          1. 4.6.1.3.1 לפי גילגן: הילד אומר שהיינץ חייב לגנוב את התרופה בגלל:
          2. 4.6.1.3.2 לפי קוהלברג: הילדה אומרת שלא לגנוב את התרופה
          3. 4.6.1.3.3 פתרון הקונפליקט בעיניים של הילד לעומת העינים של הילדה
        4. 4.6.1.4 גיליגן תוקפת את קוהלברג - השאלות של קוהלברג לפי גיליגן
          1. 4.6.1.4.1 1.  אינן מוסיפות להבנת החשיבה המוסרית של הילדה מכיון שזהו נושא שזר לה
          2. 4.6.1.4.2 2. הנחת הילד זוכה לאישוש והנחת הילדה לא זוכה לאישוש
      2. 4.6.2 סיכום התיאוריה של גיליגן
    7. 4.7 סיכום ההבדלים בתפיסה מוסרית


7. הבדלים בתפיסה מוסרית

·       הפרק מתמקד בהבדל בין המינים בהתפתחות התפיסה המוסרית לפי

·       פרויד

·       פיאז'ה

·       קוהלברג

·       גיליגן

·       וקצת החוקרת צ'ודוראו

 

·       באופן כללי המוסר מתייחס לכל הבט בחיים שלנו:

·       לסוגיות שנוגעות לחיי האדם:

·       המתת חסד

·       הפלות

·       החלטות במעגל החיים (

·       השאלה שנשאלת במוסר היא גם לגבי המניע

·       יתכן שהתשובות יהיו דומות לשני המינים (שני אנשים) אבל הנימוקים עשויים להיות מאוד שונים.

 

·       ישנן שתי חלוקות של ארבעת התאורטיקנים המרכזיים בנושא

·       חלוקה לפי נקודות מוצא:

·       פרויד אל מול  פיאג'ה, קוהלברג, גיליגן

·       חלוקה לפי השקפת עולם גברית מול השקפת עולם נשית

·       פרויד, פיאזה, קוהלברג כנגד גיליגן

שתי חלוקות שונות

חלוקה לפי נקודות מוצא: פרויד מול פיאג'ה, קוהלברג, גיליגן

·       נקודת המוצא של פרויד היא פסיכואנליטית: "אנטומיה היא גורל"

·       כלומר הבדלים אנטומיים מובלים להבדלים פסיכולוגים בלתי נמנעים

·       נקודת המוצא של פיאזה, קוהלברג, גיליגן היא נקודת מוצא קוגניטיבית: תהליכי תפיסה וחשיבה- מעין קופסה שחורה

·       ההבדלים בין המינים זוהי התפתחות קוגניטיבית שונה- התפתחות הדרגתית של המוסר

 

חלוקה לפי השקפת עולם גברית מול נשית: האישה מול הגברים

·       גיליגן אומרת שהעמדה של פרויד, פיאז'ה, קוהלברג, זוהי עמדה שיפוטית יותר

 

·       גיליגן טוענת שהתאורטיקנים הגברים רואים בהבדלים בתפיסה המוסרית הבדלים כמותיים

·       כלומר התפיסה המוסרית של גברים היא טובה יותר מול התפיסה המוסרית של נשים, גברים חושבים טוב יותר, וגם בבעיה מוסרית גברים יתפתחו טוב יותר.

 

·       גיליגן אומרת שההבדלים בתפיסה המוסרית אילו הם הבדלים איכותיים

·       כלומר זה לא שהגברים חושבים יותר טוב מהנשים אלא הגברים חושבים שונה מהנשים

·       ההתמקדות של גיליגן בהבדלים היא שונה: הבדלים איכותיים

 

סולם אחד (אצל התאורטיקנים הגברים) מול שני סולמות אצל גיליגן

·       לפי גיליגן התאורטיקנים הגברים מציבים את הגבר ואת האישה על  סולם אחד של תפיסה מוסרית - ואז הגברים מגיעים יותר גבוה מהאישה על הסולם הזה (מתחבר לעמדה שהוצגה ביחידה 1 לפיה האדם- גבר)

·       גיליגן אומרת שיש שתי סולמות שונים

·       סולם לגבר, וסולם לאישה

·       גיליגן פיתחה סולם מיוחד לאישה

 

·       לפי גיליגן (הפירוט נמצא בהמשך) הגברים  מדגישים יותר הבטים של חוקים, זכויות

·       הדגש אצל נשים הוא יותר על יחסים בין אישים, תקשורת בין אישית, אחריות

·       גם הגברים וגם הנשים מתמודדים בשאלות מוסריות, אבל בשאלות מוסריות שונות

·       גברים מתמקדים בהבטים חוקים, זכויות, כסף

·       נשים מתמקדות ביחסים בין אישים

 


פרויד והפסיכואנליזה

באופן כללי

·       נקודת המוצא של פרויד היא שאנטומיה היא גורל

·       בגלל ההבדלים האנטומיים בין המינים נוצרו ההבדלים בין המינים בתפיסה המוסרית

·       בגלל ההבדלים האנטומיים מתפתח אצל הבן אני עליון חזק, ובהשפעת האני העליון החזק מתפתח תפיסה מוסרית מפותחת מזו של הבת.

 

פירוט התיאוריה של פרויד

·       לפי  פרויד האישיות מתחלקת ל: סתמי, אני, ואני עליון

·       סתמי= החלק הפרימיטיבי, הבלתי מודע באישיות שמאכלס את הדחפים הבסיסים, הפעולה של הסתמי חסרת הגיון ומחשבה: הדחפים לוחצים להתבטא ולבוא לסיפוקם בלי התחשבות המחשבה אם הדבר הנחשק הוא אפשרי, מציאותי או מוסרי

·       אני עליון= מאוכסנים ערכי הפרט, לרבות העמדות והתפיסות המוסריות שנטעה בו החברה- האני העליון זה המצפון שמתפתח בעקבות הפנמת הילד את איסוריהם של הוריו ושל מבוגרים אחרים על פעולות מסוימות

·       אני= בורר בסכסוך בין הסתמי שרוצה לעשות מה שמתחשק לו, והאני העליון שרוצה לעשות מה שנכון וצודק, הוא מיצגת את המציאות הפיזית והחברתית ומתפקד ברמה ההכרתית.

 

·       לפי פרויד האישיות הבוגרת נבנית בשלבי הילדות המוקדמת: התהליך מתרחש בתיאום של המין עם "שלבי ההתפתחות הנפשית מינית" (פסיכו סקסואלית)

 

·       בכל אחד משלבי ההתפתחות הנפשית מינית שולט צורך ביולוגי המונע בידי הלבידו הממוקד באזור גופני ארוגני (=אזור הגורם הנאה)

·       שלב אוראלי- ההנאה מתמקדת בפה, שלב זה נמשך עד גיל 1-2

·       שלב אנאלי- ההנאה מתמקדת בפי הטבעת מגיל 2 עד 3-4

·       שלב פאלי- זהו שלב הקריטי מבחינת התפתחות ההבדלים בין המינים בתפיסה המוסרית, נמשך מגיל 3-4 עד גיל 6, ההתעניינות מרוכזת באיברי המין, הלבידו משנה את כיוונו- במקום להיות מכוון פנימה הוא מופנה כלפי אובייקט שמחוצה לו

·       הילד אוהב את אימו

·       הילדה אוהבת את אביה

·       נטיית הלבידו אל בן  המין השני מלווה בהתנהגות ובאיבה להורה בן אותו מין שהילד/ה רואה אותו/ה כמתחרה

·       אצל הילד קונפליקט אדיפוס

·       אצל הילדה קונפליקט אלקטרה = קונפליקט אדיפוס (תלוי בשנות ההגדרה של פרויד)

 

·       בגלל שלבנים יש פין, ולבנות יש פות אז פתרון הקונפליקט שונה אצל ילדים ואצל ילדות, וזוהי הסיבה להיווצרות הבדלים בין המינים בחוזק האני העליון, וכתוצאה מכך להבדל בין המינים ברמת התפתחות שלהם

עבור בנים

·       בשלב הפאלי (בערך בגיל 5)  מתנסה הילד בקונפליקט אדיפוס (שרצח את אביו והתחתן עם אימו)

·       הילד שונא את אביו ומתחרה בו על האם

·       יחד עם זאת הילד מעריץ את אביו מכיון שהאב נתפס בתודעתו כמפרנס וכמגן, כסמל הכוח שהוא רוצה להזדהות עמו

·       הילד מתלבט ברגשות מעורבים עד שהרגשות המעורבים מתיישבים בלחץ חרדת הסירוס

·       חרדת הסירוס: הבן מפחד שיקחו לו את הפין

·       כשהילד המשתוקק לאמו ומקנא באביו מגלה כי לילדות ולנשים אין איבר מין זכרי הוא מתחיל לחשוש לאבדן איבר המין שלו

·       הוא חושש שהאב רואה את קנאתו ועלול לנקום בו באמצעות סירוס

·       בגלל פחד הסירוס, הילד מדחיק את תשוקתו לאמו ומזדהה עם אביו, בעל איבר המין הגדול משלו = הזדהות עם התוקפן= הבן מזדהה עם האבא

·       באמצעות הזדהות עם התוקפן פוחתת החרדה של הילד מפני נקמת האב (הילד מאמין שהאב לא יעניש מישהו שדומה לו)

·       כלומר האבא לא יפגע בבן מכיוון שלבן יש את מה שיש לאבא אז והם דומים והאבא לא יפגע במי שדומה לו כל כך.

·       פתרון הקונפליקט האדיפלי גודם להתפתחות "אני עליון" חזק ולהזדהות עם תפקיד המין הגברי

·       ההזדהות עם התוקפן גורמת להפנמת הערכים המוסרים והנורמות החברתיות של האב, ובאמצעותם - הפנמת ערכים ונורמות של התרבות בכלל. בצורה זו מתפתח המצפון שהוא הבט של האני העליון, המיצג את מערכת האיסורים והכללים

·       כלומר בתהליך ההזדהות עם האבא הילד מפנים את מערכת הערכים של האבא לתוך האישיות שלו וכתוצאה מכך נוצר אני עליון חזק

·       פרויד הסביר את התפתחותו של אני עליון חזק יותר אצל הבן לעומת הבן בגלל שהבן מונע בדחף גדול על מנת למנוע את חרדת הסירוס ולפתור את קונפליקט אדיפוס

 

עבור בנות

·       הבת מתנסה  בקונפליקט אלקטרה= קונפליקט אדיפוס (בשנים הראשונות זה נקרא קונפליקט אלקטרה ולאחר מכן זה שונה לקונפליקט אדיפוס עבור נשים)

·       כאשר הילדה מגלה, בשלב הפאלי שלבנים ולגברים יש פין ולה אין אז מתעוררת בה קנאת הפין (=תסביך הגבריות) והרגשת נחיתות  בהשוואה לאנטומיה הגברית-

·       כשהילדה מגלה שאין לה פין זוהי חוויה טראומתית ומכרעת עבורה

·       אצל הילדה קנאת הפין מתחילה את תסביך אלקטרה (אדיפוס) (וזה לעומת הבן שחרדת הסירוס פותרת את התסביך האדיפלי)

·       בתחילה הילדה דוחה את אימא ומאשימה אותה שהביאה אותה לעולם עם "ציוד" לא מספיק, ולכן היא מפנה את הלבידו שלה מהאימא שלה אל אביה ומצפה ממנו שיעזור לה להשיג פין.

·       מאוחר יותר הילד מבינה שה"סירוס" לא ניתן לתיקון ואז, כפיצוי, היא מייחלת ללידת בן מאביה

·       כלומר בעוד שחרדת הסירוס אצל הבן פותרת את הקונפליקט האדיפלי וכך יוצר את האני העליון הרי שאצל הבת קנאת הפין רק מתחילה את התסביך האידפלי

 

·       כלומר לילדה יש רגש של קינאה (קינאה זה רגש סבוך ומורכב יותר שנשאר במצב של ערפול לעומת חרדה (אצל הבן) שיותר קל להגיע עם החרדה לפתרון

 

·       כתוצאה מהקנאה הילדה נשארת תלויה בשני ההורים שלה

·       באב יחסי אהבה וקינאה

·       באם - האשמה של האם שהביאה אותה עם ציוד לא תקין לעולם, וכן  הילדה מקנאת באם על זה שהאם הצליחה להשיג גבר

·       לילדה אין תהליך הזדהות כמו אצל הבן, ולכן התסביך לא נפתר או שנפתר באיטיות לאורך השנים.

·       ואז האני העליון של הילדה לא מפותח ואז יש לה תפיסה מוסרית יותר נחותה בהשוואה לגברים.

 

 

·       קנאת הפין = תסביך הגבריות, נמצאת במרכז הנפש הנשית

 

בנים לעומת בנות

·       לפי פרויד האני העליון של נשים חלש מזה של גברים משום שפתרון התסביך האדיפלי אצל בנים נעשה באמצעות חרדה (סירוס האיבר הקיים), ואילו פתרון תסביך אלקטרה אצל נשים נעשה באמצעות קינאה באם והזדהות איתה שהיא הצליחה להשיג גבר

·       קנאת הפין- נקראת גם בשם "תסביך הגבריות" - והיא במרכז הנפש הנשית.

 

·       בגלל חולשת האני העליון של נשים אז התפתחותן המוסרית לעולם לא מגיעה לרמת התפתחות המוסרית של הגברים

·       תפיסת הצדק שלהן נחותה מזו של הגברים

·       חוש הצד של נשים פתוח אוביקטיבי מזה של גברים

·       בשיפוטן המוסרי הנשים מושפעות מרגשות סוביקטיביים של אהבה ושנאה

 

 

ביקורת על התיאוריה של פרויד

·       ישנם הרבה ביקורות על התיאוריה של פרויד

1. התיאוריה הפסיכואנליטית לא עומדת בעיקרון ההפרכה

·       אי אפשר להעלות על הדעת שום התנהגות אנושית שתוכל לסתור את הפסיכואנליזה

 

2. מחקרים לא תמכו בתיאוריה

·       אצל ילדים לא נמצאה שום עדות לחרדת סירוס

 

3. מחקרים לא מצאו שלנשים יש אני עליון חלש משל גברים או חוש צדק נמוך משל גברים או מצפון חלש מזה של גברים

·       במקרים רבים מחקרים הוכיחו את ההפך

 

 


התפתחות התפיסה המוסרית כחלק מן ההתפתחות הקוגניטיבית

·       רואים בהתפתחות המוסרית חלק מתהליך התפתחות קוגניטיבית

·       וזאת להבדיל מפרויד שרואה בהתפתחות המוסרית חלק מהתפתחות האישיות

·       בעקבות השאלה איך תינוקות סבילים, אילמים וחסרי הבנה נעשים מבוגרים פעילים שמבקשים להבין את הסובב  אותם מסוגלים לבטא עת עצמם וכד', עולה השאלה כיצד מתרחשת ההתפתחות המוסרית, כיצד מתפתחת ההבחנה בין טוב לרע וכיצד מתפתח חוש המוסר

 

ז'אן פיאז'ה

·       לפי פיאז'ה התפתחות האינטליגנציה דומה להתפתחות הפיזיולוגיות וזאת בגלל ששתי המערכות: הקוגניטיבית והביולוגית משרתות את הסתגלות האדם לסביבתו.

·       כלומר לפי פיאז'ה הילד מתפתח קוגניטיבית באמצעות אינטראקציה עם הסביבה- יש תהליך של הסתגלות

·       הסביבה לא יכולה לזרז את ההתפתחות במעבר משלב לשלב אבל היא כן יכולה לעזור לעבור למצב טוב יותר.

 

·       דרך מחקריו של פיאז'ה היתה

·       להציג בעיות בפני ילדים ולבדוק את תגובתם

·       מידי פעם לשנות את הבעיה ולבדוק את השינוי

·       לשאול שאלות קבועות מראש הנובעות לבעיה ולתגובות אליה

 

·       לפי פיאז'ה ההתפתחות הקוגניטיבית היא תהליך המורכב משלבים הנבדלים זה מזה מבחינה כמותית ואיכותית

·       רצף השלבים קבוע ואוניברסלי

·       לא כולם מגיעים לשלב ההתפתחות הסופי

·       למרות הקשר בין גיל לבין התפתחות קוגניטיבית יש הבדלים בין אישים ובין תרבותיים  במשך הזמן של כל שלב

 

·       פיאז'ה תאר גם שלושה שלבים של התפתחות מוסרית (ואת במקביל לשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית)

·       לכל שלב (משלושת השלבים) יש שני הבטים: מעשי ועיוני

·       עיוני נוגע לנורמות המוסריות של בני אדם

·       מעשי נוגע להתנהגות בפעול של בני האדם

·       כל אחד מהשלבים בנוי על זה שקדם לו והוא תלוי גיל

·       יש מודל אחיד להתפתחות של בנות ובנים (כמו בשלבי התפתחות קוגניטיבית)

 

·       פיאז'ה  אומר שבגלל סגנון המשחק השונה של בנים ושל בנות, בנות סובלניות יותר מבנים להפרות של חוקים בשעת המשחק, ובנות לא מגלות עניין בהיבטי החוקים של המשחק

·       בגלל סיבה זו פיאזה הסיק שמבחינת תפיסת החוק, שלפי דעתו הכרחית להתפתחות המוסרית, ילדות פחות מפותחות מאשר ילדים.

·       כלומר בנים מתמקדים בהבטים החוקים של המשחק ובנות פחות- ולכן תפיסת המוסר של בנים מפותחת יותר.

 


לורנס קוהלברג

·       באופן כללי

·       קוהלברג דיבר על שלבים: ילדים מתפתחים באמצעות שלבים מהנמוך לגבוהה.

 

·       קוהלברג המשיך ופיתח את התיאוריה של פיאז'ה בניסיון להוכיח שתתכן תיאוריה אוניברסלית של התפתחות מוסרית.

 

·       גם קוהלברג (כמו פיאז'ה) מניח שהילד מתפתח באמצעות יחסי גומלין עם הסביבה, וההתפתחות מתקדמת באופן טבעי מרמות נמוכות לרמות גבוהות של הבנה מוסרית

·       התרומות של קוהלברג:

·       פיתח כלי מחקר לבחינת התפתחות המוסרית

·       הרחיב את שלוש רמות ההתפתחות המוסרית לשישה שלבים

·       בדקת את ההתפתחות המוסרית בתרבויות שונות.

 

·       כלי המחקר העיקרי של קוהלברג הוא ריאיון ובנה של שיפוט מוסרי, שמציג תשע  דילמות מוסריות היפותטיות וסדרת שאלות שמטרתה לגלות כיצד הן נפתרות

 

הדילמה המפורסמת של קוהלברג

·       אישתו של היינץ היתה חולה במחלה קשה ורק תרופה של רוקח מסוים יכולה היתה להצילה

·       הכנת התרופה עלתה 200$ דולר אבל הרוקח בקש תמורתה 2000$

·       להיינץ היה רק 1000$ אבל הרוקח לא הסכים לוותר על אגורה

·       בלילה היינץ פרץ לבית המרקחת וגנב את התרופה

 

·       הדילמה מעלה את השאלה המוסרית: האם היה על היינץ לגנוב את התרופה כדי להציל את חייה של אישתו או שלא

·       הסיבות בעד הגנבה ונגד הגנבה נחקרו בסדרת שאלות שהמטרה שלהן היתה לגלות את המבנה המחשבתי המוסרי של הנחקר

 

לפי קוהלברג קיימים שישה שלבים אוניברסליים בהתפתחות השיפוט המוסרי

·       לפי קוהלברג קימות שלוש רמות מוסריות

·       כל רמה מתחלק לשני שלבים

·       ששת השלבים הן מהילדות ועד לבגרות

·       ההתפתחות היא רצופה משלב א' לשלב ו'

·       יש הבדלים בין ילדים במהירות משלב לשלב אבל אי אפשר לדלג על שום שלב

·       קוהלברג מבסס את ששת השלבים על שלוש רמות שיפוט מוסרי שדומות אלא של פיאז'ה

 

רמה 1- מוסריות קדם קונוונציונאלית

·       רמה זו מאפיינת ילדים עד גיל 11

·       תפיסת המוסר שלהם מושפעת מתוצאות פעולותיהם

·       הבנת ההגינות שלהם, אנוכית ומבוססת על צרכים ועל מאורעות חיצונים

 

שלב א

·       תפיסת המוסר מבוססת על ציות ועונש

·       ויתור על אנוכיות בגלל כוח עליון או מעמד חוקי, והמנעות מהסתבכות בצרות מחשש לעונש

·       ילדים מצייתים משום שהמבוגרים נתפסים בעיניהם כחזקים וכבעלי יכולת להעניש

 

שלב ב

·       תפיסת המוסר מבוססת על אנוכיות ונאיביות

·       ילדים משתדלים לספק את צורכיהם בדרך שתאפשר קבלת תגמולים

 

 

רמת 2 - מוסריות קונוונציונאלית

·       רמה זו מאפיינת את גיל העשרה

·       ילדים מתבגרים נעשים מודעים לציפיות הזולת, ומכיוון שאכפת להם הם מנסים להתנהג בדרך המקובלת כדי למלא את ציפיות הזולת

·       מושג ההגינות שלהם מבוסס על מוסכמות חברתיות, על ביצוע נכון של תפקידים, על שימור הסדר הקיים, ועל מילוי ציפיותיהם של אחרים

 

 

שלב ג

·       רצון להיות ילד/ה טוב/ה כדי לקבל אישור מאחרים זאת באמצעות גרימת סיפוק ומתן עזרה לזולת

·       הצעיר שופט את האחריות למעשה על פי הכוונה שעומדת מאחוריו

 

שלב ד

·       המוסר נתפס כמערכת של מילוי חובה, ציות לסמכות וקונפורמיות בלתי גמישה בכל מה שקשור לשימור הסדר החברתי

·       מתפתחים רעיונות של אחריות אישית, כבוד לסמכות ושמירה על הסדר הקיים כדברים נכונים ומוצדקים

·       יש חשיבות למילוי ציפיותיהם של אחרים

 

 

 

רמה 3 - מוסריות בתר קונוונציונאלית

·       רמה זו מאפיינת את גיל הבגרות המתחיל  בסוף שנות העשרה

·       לפי קוהלברג בני אדם רבים אינם מגיעים לרמה זו לעולם

·       תפיסת המוסר מבוססת על קבלת ערכים מוסרים מופשטים, ועל מה שהאדם חושב לנכון, טוב או צודק

·       ההגינות מבוססת על רעיונות של שוויון, ושל זכויות הדדיות

 

שלב ה

·       המוסר נתפס כמערכת של הסכמים, חוקרם וחוזים

·       האחריות מוגדרת במונחי הסכם, המנעות מפגיעה בזכויותיהם של אחרים או ברצון, רצון הכלל וטובת הכלל

 

שלב ו

·       שלב זה הוא השלב הגבוה ביותר בהתפתחות המוסרית האנושית

·       בשלב זה הסטנדרטים של צדק ויושר עם סטנדרטים שהפרט בחר

·       המצפון הפרטי משפיע על החלטות במצבים של עימות מוסרי ועל התנהגות יותר מן הכללים והחוקים המוגדרים בידי החברה

 

·       לפי מחקריו של קוהלברג רוב המבוגרים נשארים ברמות ג' ו ד' - הם חדורי אמונה בחוק ובסדר, ומצייתים לחוקים כדי להימנע מגינוים של אחרים

 

 

הבדלים בין המינים לפי קוהלברג

·       קוהלברג מצא הבדלים בין המינים בהתפתחות המוסרית

·       מרבים הגברים מגיעים לשלב רביעי (ברמה השנייה)

·       מרבים הנשים מגיעות רק לשלב השלישי (ברמה השנייה)

 

·       לפי קוהלברג חוש המוסר של נשים מפותח פחות מזה של הגברים

·       התפיסה המפגרת של הנשים  מתאימה להן כי הן מתמקדות ביחסים בין אישיים: תפקידן להבין את רגשות הזולת ולעזור לו

·       נשים צריכות להכיר בנחיתות מערכת המוסר שלהן וצריכות להתקדם בסולם הערכי לשלב הרביעי שבו החוקים חשובים מיחסים בין אישים, ולאחר מכן לשלבים החמישי והשישי שבהם עקרונות צדק אוניברסליים חשובים מחוקים

 


ביקורת על התיאוריות הקיימות

·       בשנים האחרונות חוקרות החלו לבקר את ההטיה הגברית שבתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד ובתיאוריות אחרות של חוקרים גבריים

 

החוקרת צ'ודורואו

·       טענה שהניתוחים של פרויד, שמראים את ההתפתחות הגברים כהתפתחות אנושית בריאה ואת ההתפתחות הנשית כנחותה וכבעייתית מעידים על הטיה גברית ברורה

א.

·       לפי דעתה ההסברים בין המינים בהתפתחות האישית ובתפיסה המוסרית נובעת מהבדלים בחיברות

·       וזאת מכיון שבתרבות המערב האימא זאת המטפלת העיקרית בילדים ובילדות בשנות חייהם הראשונות

·       (הטענה הזאת שונה מפרויד אשר מתבסס על הבדלים אנטומיים)

ב.

·       צ'ודורואו מסבירה שילדות יכולות להמשיך ולהיות קשורות לאימותיהן ובתוך כך לעצב את זהותן הנשית וזאת לעומת ילדים שצריכים לנתק את עצמם (פסיכולוגית) מאימותיהם כדי לפתח זהות גברית

·       כתוצאה מכך

·       נשים בוגרות מוצאות עידוד ונחמה בקשר וחוששות מניתוק ומפרידה

·       גברים מוצאים ביטחון בעצמאות שלהם וחוששים מקשר- הם חוששים מהיבלעות בתוך הקשר ומביטול זהותם הגברית

·       במילים אחרות:

·       נשיות מוגדרת באמצעות קשר- זהותה של האישה מאוימת מפרידה ומניתוק

·       גבריות מוגדרת באמצעות ניתוק- זהותו של הגבר מאוים מאינטימיות

 

·       דעה זו בניגוד לפרויד שדיבר על אני עליון חלש לנשים, תפיסת מוסר מפגרת של נשים , דעה זו מראה שלנשים יש יכולת רבה יותר להבין את רגשותיו ואת צרכיו של הזולת ולהזדהות עמו

 


קרול גיליגן

·       באופן כללי

·       גיליגן בנתה סולם שהוא ייחודי לנשים, שיש בו שלושה שלבים

 

 

·       גם גיליגן כמו צ'ודורואו הצביע על הטיה גברית בתפיסתם של חוקרים רבים

 

·       גיליגן מצאה שתפיסתן המוסרית של נשים שונה מזו של גברים:

·       תפיסת המוסר של הנשים קשורה באחריות ובקשרים אנושים

·       תפיסת המוסר של הגברים קשורה בזכויות ובחוקים

 

·       גיליגן טענה שהתיאוריות שהוצגו ניטראליות מהבחינה המינית והאוביקטיביות מהבחינה המדעית מבטאות למעשה הטיה גברית

·       גיליגן מראה איך כולנו התרגלנו לראות את העולם מנקודת ראות גברית

·       תפיסת תהליך ההתפתחות של הגברים נראה כנורמה

·       גיליגן מסבירה את כל הממצאים שנמצאו בזה שנשים לא מתאימות לתיאוריות (הגבריות) כפי שהוצגו

·       גיליגן אמרה ש חסר לתיאוריות האלה את המידע לגבי המחצית השניה של האוכלוסייה (נשים), אבל במקום להגיד שיש פה מגבלה של התיאוריות אז הציגו את זה כמגבלה בהתפתחותן של הנשים

 

·       גיליגן אמרה שנשים קשובות לאחרים ומושפעות יותר מגברים.

·       היא טוענת שמה שנקראה חולשתן המוסרית של הנשים", (דבר שבא לידי ביטוי בקושי לבטא דעה מוסרית מוחלטת ומוגדרת) מבטא למעשה  חוזק מוסרי שבא לידי ביטוי בתחושת אחריות, דאגה ואכפתיות ביחסים הבין אישיים

·       הבעיה בתיאוריות המקובלת שהן רואות בתחושת האחריות לזולת חולשה מוסרית ובהתפתחות הגבר- שבאה לידי ביטוי בעצמות מחשבה ובערכים הן רואות חוזק מוסרי

 

ההתפתחות המוסרית לפי גיליגן

·       הלבטים המוסריים, כפי שנשים תוספות אותם, הם בין דרישות סותרות של אחריות ולא, כמו אצל הגברים, בין זכויות סותרות

·       אצל נשים המחשבה על קונפליקטים מוסריים קשורה בתנאים החברתיים המיוחדים שהם מעוגנים בהם והם לא, כמו אצל הגברים מחשבה כללית מופשטת

·       גיליגן אומרת שזאת הסיבה שבגללה הנשים לא "הצליחו" להגיע לשלבי ההתפתחות הגבוהים אצל קוהלברג

 

המחקרים של גיליגן

·       התיאוריה של גיליגן התבססה על שלושה מחקרים שערכה על היחס שבין שיפוט לפעולה במצבים של קונפליקט מוסרי

 

 

·       גיליגן מצאה שנשים וגברים מדברים על בעיות מוסריות ב"קולות שונים, המבטאים תפיסה שונה של היחס בין הפרט לזולתו

·       מה שבספרות הפסיכולוגית נחשב הבדלים ברמות ההתפתחות אצלה נחשבה כהבדל בתפיסה המוסרית

·       מה שנתפסו כהבדלי כמות ("גברים יותר מוסרים מנשים) הם לדעת הבדלי איכות (גברים ונשים תופסים את המוסר אחרת)

 

גיליגן הבחינה בשלוש רמות התפתחות מוסר של האישה

·       גיליגן בנתה סולם שהוא ייחודי לנשים שיש בו שלושה שלבים

 

רמת 1:  רמה מוסרית הקדם קונוונציונאלית

·       האישה מקבלת החלטה מוסרית ועוסקת בעצמה בלבד ובהישרדותה

·       השיקולים הם אנוכיים

 

רמת 2:  רמות מוסריות קונוונציונאלית

·       האישה מסיטה את העניין שלה לכיוון אחריות ודאגה לזולת

·       כלומר טיפול באחר מבלי לחשוב על עצמה

 

רמה 3: רמה מוסרית בתר קונוונציונאלית

·       מיזוג של השניים הראשונים

·       העצמי והאחרים נתפסים כתלויים זה בזה

·       מרכז העניין עובר לאיזון עדין בין הדאגה לזולת לבין הדאגה לעצמה

·       בשביל להגיע לשלב זה, על פי גיליגן, צריכה האישה להיות בעלת הערכה עצמית גבוהה כי אחרת ההבט של ה"דאגה לעצמי" עלול להיראות כחזרה לאנוכיות של הרמות הקודמות ולא כאיזון מורכב של דאגה המכוונת לכל

·       הדאגה בשלב זה אינו תוצר של חיברות לתפקיד הנשי אלא עיקרון אתי אוניברסלי שעל כולם ללכת על פיו

 

הסיפור של היינץ בניתוח של גיליגן

·       הילד ( בין 11) תופס את הקונפליקט בהתלבטות בין ערך חומר לבין ערך חיי אדם

·       מכיון שהילד מכיר בבירור בעליונות ערכם של חיי אדם הפתרון המוסרי ברור לו לחלוטין

 

לפי גילגן: הילד אומר שהיינץ חייב לגנוב את התרופה בגלל:

·       חיים שווים יותר מכסף

·       הרוקח יוכל לקבל את הכסף מחולים עשירים אך היינץ לא יוכל לקבל את אישתו בחזרה

·       אם היינץ יובא לפני שופט השופט יסכים עם הגניבה, וגם אם יעניש אותו העונש יהיה מזערי

·       חוקים טועים לפעמים שכן אי אפשר לכתוב חוקים שיתאימו לכל מצב

·       כלומר הילד רואה בהחלטה המוסרית תוצאה של משוואה שמציבים בתוכה את כל הנתונים ופתרונה הוא הפתרון ההגיוני שכולם יסכימו עליו (למשל השופט)

 

לפי קוהלברג: הילדה אומרת שלא לגנוב את התרופה

·       התשובה שלה נשמעת הססנית ומתחמקת

·       חושבת שיש דרכים אחרות מלבד גניבה:

·       אפשר ללוות את הכסף

·       אפשר לקבל הלוואה מהרוקח

·       אבל האישה גם לא צריכה למות

·       הילדה בחנה את מערכת היחסים בין היינץ לאישתו ולא בחנה את הערך היחסי של חיי אדם לעומת רכוש חומרי, או להפרת חוק (כמו הילד).

·       הילדה אמרה שאם היינץ  יגנוב הוא יציל את אישתו באותו רגע אבל אז הוא עלול להילקח לבית הסוהר ואישתו תחלה עוד יותר

·       ולפיכך הוא צריך לדבר על זה ולהשיג את הכסף

·       כלומר הילדה רואה את הבעיה המוסרית כחלק ממערכת יחסים נמשכת: אישתו של היינץ תמשיך להזדקק לו והוא ימשיך לדאוג לה

·       (וזאת להבדיל מהבן שרואה את הבעיה כמשוואה מתמטית שיש לה פתרון לוגי מסוים)

·       במערת היחסים נכללה גם הרוקח כי ההחלטה המוסרית מבוססת על האמונה שהאדם חייב לעזור לזולתו

 

פתרון הקונפליקט בעיניים של הילד לעומת העינים של הילדה

·       בעיני הילד העולם החברתי בנו מבני אדם אשר קשורים זה לזה במערכת חוקים

 

·       בעיני הילדה העולם החברתי בנו מקשרים אנושים וההתחייבות ההדדית היא המלכדת את הפרטים

 

·       הילד תופס את החוק המעניש על גניבה לצורך הצלת חיים כטעות

·       ואילו הילדה תופסת כטעות את המצב שבו הרוחק יכול להציל חיי אדם אך מסרב לעשות זאת

·       הילדה לא הבינה איך הרוקח יכול שלא לתת את התרופה כשהוא יודע שהיא מסוגלת להציל חיי אדם, מבחינתה אם היינץ יסביר לרוקח את חומרת המצב אין ספק שהיינץ יסכים לתת את התרופה תמורת תשלומים

 

·       הביטחון של הילדה מזכיר את הביטחון של הילד באומרו שהשופט יבין את היינץ ויקל על עונשי

 

·       גם הילד וגם הילדה מבינים שהקונפליקט חייב להיפתר בפשרה אך הפשרה שהם חושבים עליה היא שונה

·       בעיני הילד הפשרה מבוססת על מערכת לא אישית של היגיון וחוקים

·       בעיני הילדה הפשרה מבוססת על מערכת של תקשורת אישית

 

·       בעיני הילד המוסכמות הלוגיות שהוא משתמש בהן לפתור העימות מקובלות על הכל

·       בעיני הילדה הקשר והתקשר הבין אישית שהיא משתמשת בהם לפתרון הבעיה משותפים לכל

 

גיליגן תוקפת את קוהלברג - השאלות של קוהלברג לפי גיליגן

1.  אינן מוסיפות להבנת החשיבה המוסרית של הילדה מכיון שזהו נושא שזר לה

·       כאשר המראיין חוזר על השאלות כדי לקבל תשובה נכונה מהילדה (= תשובה מתאימה לדרך החשיבה הגברית) הילדה מסיקה שהתשובה שלה לא נכונה ואז היא מאבדת את ביטחונה

 

2. הנחת הילד זוכה לאישוש והנחת הילדה לא זוכה לאישוש

·       וזאת בגלל שהמראיין לא מבין את דרך חשיבתה

 

 

·       מבחינת המראין לפי שיטת קוהלברג הילדה לא מסוגלת לחשיבה שיטתית בנושאי מוסר וחוק, היא לא מוכנה לפעול בתקיפות נגד סמכות טועה, ולא מסוגלת לפעול ישירות אפילו אם הפעולה יכולה להציל חיי אדם

·       את הסתמכות הילדה על מערכת היחסים המראיין מפרש כתלות וכחוסר אונים

·       את אמונת הילדה בתקשורת- כדי לפתור עימותים מוסרים- הוא מפרש כאמונה תמימה וחסרת בגרות קוגניטיבית

 

סיכום התיאוריה של גיליגן

·       התיאוריה של גיליגן מציגה תפיסה מוסרית שונה למצבים של עימות ובחירה

·       הבנת ההיגיון המשפטי של הילד לא מתוחכמת יותר מהבחינה המוסרית של הילדה

·       צ'ודורואו אמרה, לפי גיליגןשההבדלים בין המינים בהתפתחות האישיות מציג

·       את נטייתן של נשים לתפוס מצבים במושגים של יחסים וקשרים בין אישים

·       ואת נטייתם של גברים במושגים של עצמות והירארכיה

·       שלבי ההתפתחות המוסרית של הילדה מייצגים התפתחות באמפתיה ברגישות ובקבלת אחריות

·       שלבי התפתחות של הילדה מתקדמים

·       משלב ראשוני שעיקר הדאגה בו היא לקיום

·       דרך השלב שהדגש בו הוא על הטוב

·       אל שלב ההבנה הפנימית של אכפתיות ודאגה לזולת- שזהו השלב הטוב ביותר יישוב עימותים ביחסים בין בני אדם

 

·       התרומה העיקרית של גיליגן היא בניסוח הבט אחר של הטיעון המוסרי- זה שמבוסס על יחסים בין אישים, על אכפתיות ועל דאגה לזולת

·       קרוב לודאי שאין הבדלים בין המינים בשימוש בטיעוני ה"צדק" והדאגה"

 

סיכום ההבדלים בתפיסה מוסרית

·       באופן כללי מרבית ההבדלים שנחשבו מוצקים ומקובלים על המינים, בתחומים שונים, הולכים וקטנים במהלך השנים, וחלקם אף נעלמו כליל

·       תהליכי החיברות הנבדלים לבנים ולבנות, הנורמות, ערכי התרבות והביטוי שלהם במוסדות החברתיים (מערכות חינוך ומשפחה) יוצרים את ההבדלים ומטפחים אותם

 


Comments