יחידה 6: סטראוטיפים מינים

סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






























































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































תוכן

  1. 1 סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 יחידות 6 סטראוטיפים מינים מהם?
    1. 3.1 דרכי היווצרות הסטריאוטיפיים- גישות תיאורטיות להסבר היווצרותם של הסטראוטיפים המיניים
      1. 3.1.1 א. גישת הסכמות הקוגניטיביות חברתיות
      2. 3.1.2 ב. גישת התפקידים החברתיים
      3. 3.1.3 ג. גישת חלוקת העבודה בין המינים
      4. 3.1.4 ד. קבוצות פנים וקבוצות חוץ
  4. 4 2. מחקרים על סטראוטיפים מיניים
    1. 4.1 א. תפיסות סטראוטיפיות בקרב ילדים
    2. 4.2 ב. תפיסות סטראוטיפיות בקרב בוגרים
    3. 4.3 ג. דיוק בהערכת התפיסות הסטראוטיפיות של בני המין השני
    4. 4.4 ד. מידת יציבותם של הסטראוטיפים המיניים לאורך זמן
    5. 4.5 ה. הרציה החברתית של המאפיינים הסטריאוטיפיים
  5. 5 קשיים וביקורת במחקר
    1. 5.1 ו. סולמות למדידת גבריות ונשיות
      1. 5.1.1 הסולמות של בם
        1. 5.1.1.1 ארבע טיפוסים על פני שני הסולמות של בם
        2. 5.1.1.2 התייחסות לאנדרוגניות
      2. 5.1.2 סיכום הביקורת המרכזית שנמתחה על מחקרים בנושא סטראוטיפים מינים והפתרון של בם
    2. 5.2 ז. הקשר בין הסטראוטיפים לבין המציאות
  6. 6 3. השפעותיהם של סטראוטיפים מיניים על הפרט
    1. 6.1 א. סטריאוטיפיים כנבואות שמגשימות את עצמן
    2. 6.2 ב. תפיסת עצמית
      1. 6.2.1 1. הערכה עצמית
      2. 6.2.2 2. בטחון עצמי וציפיות עצמיות
    3. 6.3 ג. הצגה עצמית והתנהגות
    4. 6.4 4. סטראוטיפיים מיניים, תפקידי מין ובריאות נפשית= השפעות על תחום בריאות הנפש
      1. 6.4.1 א. רווחה נפשית
        1. 6.4.1.1 מודל ההתאמה
        2. 6.4.1.2 2. מודל הגבריות
        3. 6.4.1.3 3. מודל האנדרגוניות
      2. 6.4.2 ב. השפעות הסטראוטיפיים על תפיסת הבריאות הנפשית בקרב אנשים המקצוע
      3. 6.4.3 ג. הפרעות נפשיות
        1. 6.4.3.1 1. בעיות מדידה
        2. 6.4.3.2 2. הסבר ביולוגים
          1. 6.4.3.2.1 א. הסברים הורמונלים
          2. 6.4.3.2.2 ב. הסברים גנטיים
        3. 6.4.3.3 הסברים פסיכולוגיים
          1. 6.4.3.3.1 א. תיאוריות פסיכואנליטיות
          2. 6.4.3.3.2 ב. תפקידי מין
          3. 6.4.3.3.3 ג. חוסר אונים נרכש- אין אונים נרכש


יחידות 6 סטראוטיפים מינים מהם?

 

  • הגדרה של סטראוטיפיים
  • אילו הם תבניות חשיבה מוסכמות ובלתי גמישות, שמחזיקים בני קבוצה אחת ביחס לבני קבוצה אחרת.
  • תבניות אלה כוללת תפיסות כוללניות יתר על המידה שאינן נכונות בהכרח, המעוגנות לרוב בערכים שגורים, ואשר על פיהן שופטים אירועים ופרטים שונים, נוהגים על פיהן ולא נוטים להעמיד במבחן מחודש
  • הסטראוטיפים נלמדים בתהליך החברות

 

  • הגדרה של סטריאוטיפים מיניים
  • אילו הם תבניות חשיבה שגורות, נוקשות וכוללניות, המייחסות לגבר או לאישה אפיונים, תכונות אישיות והתנהגויות "טיפוסיות" בשל מינם הביולוגי, וזאת מבלי לבחון אותם מול מציאות פרטית כלשהי

 

 

  • סטריאוטיפ מיני יכול להיות שכל הכירורגיים הם גברים, (יכול להיות שמרבית הכירורגיים גבריים אבל לא כולם)

 

  • הסטריאוטיפיים המינים הם יכולים להיות חיובים ולא רק שלילים
  • למשל העיקרון של הכללה יוצר חיסכון ולמידה

 

  • הבעיה של סטריאוטיפיים הוא הכללת יתר
  • מכניסים מידע חלקי ולא בודקים מידע

 

  • כלומר  לעיתים יש תכונות שלא בוחנים מול המציאות
  • למשל נהג משאית- תפקיד גברי
  • מנתח לרוב נחשב כגבר, אבל לא בהכרח
  • גננת לרוב נחשבת לאישה

 

  • קיימים תחומים שבהם נוטים לשייך, באופן סטראוטיפי לבני שני המינים: תכונות, תפקידים, עיסוקים והופעה חיצונית
  • תכונות אופי- למשל עצמאות נתפסת כתכונה גברית ועדינות כתכונה נשית
  • תפקידים- הגבר הוא ראש המשפחה האישה מטפלת בילדים
  • עיסוקים- הגבר נהג משאית האישה פקידה
  • הופעה חיצונית- לגבר כתפיים רחבות לאישה חמוקים

 

  • המרכיב החשוב ביותר מבין הארבע מבחינת היכולת שלנו להפיק מערכת תפיסות שלמה הוא הופעה חיצונית
  • למשל גבר שיגידו שיש לו מבנה עדין ודק יש להניח שנייחס לו תכונות נשיות סטראוטיפיות, עיסוק נשי, ויתכן שתכונות מיניות חריגות

 

  • { סנדרה בם (קשור ליחידה 5) אומרת שהסיבה שסכימת המין היא מרכזית ועליונה היא שהחברה מיחסת חשיבות למין
  • סכימת אישה
  • מה זה אומר להיות אישה
  • אישה לא אינטליגנטית (בעיה)

 

דרכי היווצרות הסטריאוטיפיים- גישות תיאורטיות להסבר היווצרותם של הסטראוטיפים המיניים

  • לעתים קרובות שואלים במבחן כיצד נוצרים הסטריאוטיפיים

א. גישת הסכמות הקוגניטיביות חברתיות

 

באופן כללי

  • גישה זו מסבירה כיצד מתפתחים בכולנו, החל מהגיל הרך מבנים קוגניטיביים המסייעים לנו לפרש את העולם החברתי סביבנו, ויחד עם זאת עלולים לגרום לנו לטעויות בשיפוט- כמו במקרה של סטראוטיפים למיניהם.

 

  • מדובר על תהליך של עיבוד מידע
  • כלומר הסטריאוטיפים נוצרים כתוצאה מתהליך של עיבוד מידע

 

  • דוגמא
  • יש יחידת מידע מסוימת- למשל גבר
  • הפרט קולט מידע
  • מעבד את המידע
  • מכניס את המידע לתוך סכימה
  • וכך נוצרת תכונת חשיבה לגבר בכל מיני נושאים

 

  • הבעיה
  • הבעיה היא שאנחנו קולטים מידע שהוא חלקי ולא בוחנים מידע שקלטנו

 

פירוט

  • הפסיכולוגים החברתיים נוטים לסווג כמעט כל תפיסה והתנהגות של הפרט כפעילות חברתית, ולכנות תפיסה חברתית את הדברים שבהן הפרט קולט, מאחסן, זוכר ומעבד מידע חברתי
  • גישת הסכמות הקוגניטיביות קוגניטיביות היא גישה קוגניטיבית והיא מסבירה את תהליכי החשיבה והשיפוט הסטראוטיפיים.
  • כיום רואים בסטראוטיפיים סוג ספציפי של תבניות ידע המכוונות את אופן עיבוד המידע החברתי של הפרט, ורואים בהם אחת מהדוגמאות שממחישות את הדרך שבה הפרט תופס ומארגן בדרך כלל את המידע שהוא קולט.
  • תבניות ידע אלא הן סכמות קוגניטיביות (ביחידה 5 קוהלברג שלב החיקוי, ובם השתמשנו במושג סכמות קוגניטיביות)- הסכמות משמשות כמעין מסננות שדרכן נקלט במוחנו המידע החברתי. הן מכוונות את הפרט לשים לב למידע המתאם להן ולהתעלם ממידע הסותר אותן ולדחותו

 

  • המידע שבידינו מסווג לסכמות חברתיות שונות, שמפרטות את מגוון הציפיות הכלליות שלנו ממאפייניהם של בני קבוצות חברתיות מוגדרות למשל גזעים, צעירים, עשירים וגם גברים ונשים
  • (* מושג )סכמות מגדר זה למעשה זה מידע באשר לאפיוניהם ולהתנהגיותיהם הטיפוסיים ש ל גברים ונשים- דרך סכמות המגדר הפרט מסנן מידע גם באשר לעצמו, וגם לזולתו.
  • למעשה סכמת מגדר זוהי מסגרת קוגניטיבית שמשקפת את האמונות החברתיות בנושא גברים ונשים, מדריכה ומארגנת את הדרך שבה הפרט מעבד ומארגן מידע חדש ביחס למינים
  • כלומר סכמת המגדר מסיעת במצבים חדשים ומוכרים- לחזות מראש ובקלות את ההתנהגות של נשים וגברים ולהגיב עליה במהירות

 

  • טילור טוענת שההסבר המרכזי לדרך תפקודם של הסטראוטיפים המרכזיים נעוץ בתהליכים קוגניטיביים של קטלוג באמצעות סכמות
  • טילור  ערכה מחקר (טילור ופלקון 1982)- במחקר הראו דיון של שלושה גברים ושלושה נשים שהעלו הצעות שונות- הנבדקים התבקשו להגיד מי הציע איזו הצעה
  • התוצאות הראו שנבדקים שהיו בעלי סכמות מגדר  מפותחות בעצמם היטיבו לזכור מהאחרים אם גבר או אישה העלו הצעה מסוימת אבל הם התקשו לזכור מי מבין הנשים או הגברים האלה את ההצעה הזאת
  • המסקנות הן שסיווג הסביבה החברתית על פי סכמת מגדר מסייע לארגן את זרם המידע הנקלט

 

  • כלומר מי שיש להם סכמות מגדר מפותחות וחזקות נוטים לארגן את המידע בתוכם סביב מושגים שקשורים ב"מין ביולוגי" וב"תפקידי מין" יותר מאשר עושים זאת אנשים שלא מסווגים מינים (אנדרוגנים).
  • אנשים בעלי סכמות מגדרת מפותחות וחזקות יזכרו, יותר מאחרים, פרטים ועניניים רלוונטיים למינם של בני אדם ויסיקו מסקנות ויחליטו החלטות על פי חלקוה ל"גבריות" ו"נשיות".
  • מצד שני- המחקר מראה שיש מעט מאוד בני אדם שסכמות המגדר הן המרכזיות והיחידות שלהן לקליטת מידע בנוגע לעצמם ולאחרים.

 

  • מצד אחד יש הבטים חיובים לסכמות- יש  ייעול של תהליך עיבוד המידע
  • ומצד שני יש להם גם הבטים שלילים- כמו סטראוטיפיים
  • סכימה חברתית קוגניטיבית עלולה לגרום לטעויות בהסקה.
  • הסטריאוטיפ מבוסס על מידע חלקי ואינו מושא להערכה מחודש
  • לסטראוטיפ יש כוח לדחוק הצידה כל עדות גם אם היא מוטעית או שגורה,  ולהכתיב ציפיות של פרט או חברי קבוצה מאחד החברים  בתוכה.
  • {כשעומדים להעסיק גבר, אנחנו מייחסים לו מראש את התכונות הבולטות ביותר של בני מינו, ויתכן שנמנעים להעסיק אישה בתפקיד ספציפי מחשש שניחנה באותן תכונות נשיות סטראוטיפיות שלא יאפשרו לה, למשל, לקבל החלטות ענייניות בלא לערב בכך רגשות}

 

ב. גישת התפקידים החברתיים

 

באופן כללי

  • גישת התפקידים החברתיים להסבר הסטראוטיפים המינים טוענת שהסטראוטיפיים המיניים נובעים מהתפקידים החברתיים השונים שמוחזקים, בדרך כלל, על ידי גברים ונשים. (הגישה של איגלי וסטפן לפי יחידה 3)
  • גישת הריבוד החברתי מוסיפה גם את ממד הסטטוס לתפקידים החברתיים שגברים ונשים ממלאים

 

פירוט

  • לפי גישה נוצרו והתפתחו תפקידים חברתיים נפרדים לבני שני המינים ואז נוצרו הסטראוטיפיים המיניים
  • בגלל שנשים וגברים עוסקים,  בדרך כלל, בתחומים שונים, אז יש הנחות על תכונות וכישורים שטבועים מלידה, כביכול, בנשים ובגברים.
  • הסטראוטיפ שלפיו לבנות ולנשים כישורי שיתוף וטיפול יותר מכישורי ביצוע הוא תוצאה של התפיסה שלפיה הנשים אחראיות לבית, והגברים עוסקים במשרות מחוץ לבית.
  • במילים אחרות התוכן של הסטראוטיפים המינים הוא תוצאה של חלוקת העבודה וחלוקת המשימות בין גברים ונשים

 

  • יש התנהגויות מסוימות שמצפות מהאנשים ששיכים לסטטוס חברתי מסוים ומין מסוים
  • הסטריאוטיפ הוא שלנשים יש כישורי שיתוף וטיפול והצפיה היא שהן תעסוקנה בתחומים האלה
  • מצפים מנשים שתדענה להחליף חיתול, לטפל בתינוק שתשטוף כלים
  • הסטריאוטיפ הוא שלגברים יהיה כישורי ביצוע
  • שגברים ידעו להחליף גלגל

 

  • התפיסה הסטריאוטיפית אומרת
  • שנשים תיהנה אחראיות לבית
  • שגברים יהיו אחראים לפרנסה

 

  • איור בעמוד 98 מסכם את ההסבר של גישת התפקידים החברתיים להוצרותם של הסטראוטיפים המיניים

 

 

Ü  יצירת  ציפיות מתפקיד המין Ü  הבדלים בין המינים בהתנהגות חברתית Ü  ניתוח עמדות ומיומנויות הקשורות למין Ü  חלוקת עבודה בין המיניםÜ  יצירת ציפיות מתפקיד המין Ü 

 

 

  • חלוקת העבודה בין המינים, גורמת לציפיות שונות מנשים וגברים (סטראוטיפים מיניים)
  • מן הנשים מצפים להתנהג באופן שיתופי וטיפולי (הן בבית)
  • מהגברים מצפים להתנהג באופן ביצועי (בשל העבודה שלהם מחוץ לבית)
  • בגלל העיסוק השונה גברים ונשים מפתחים מיומנויות שונות ועמדות שונות
  • ההבדלים בכישורים השונים יוצרים את הבדלים בהתנהגות חברתית בכיוון הסטראוטיפי
  • נשים יתנהגו באופן טיפולי ושיתופי יותר מגברים
  • גברים התנהגו באופן משימתי וביצועי יותר מנשים

 

  • יש פה מעגליות
  • בנים ובנות מקבלים עידוד שונה ללמוד תפקידים והתנהגות סטראוטיפיות-  מיניות
  • לאחר מכן בבגרות הם מבצעים את ההתנהגויות האלה
  • לארח שנרכשו התפקידים הסטראוטיפיים אנשים נוטים להבחין בהבדלי ההתנהגות ולהסיק כי ההבדלים הם תוצאה של תכונות או יכולות טבועות מלידה ולא של ללמידה- וכך מתחזקים הסטראוטיפיים

 

  • בנוסף, גישת הריבוד החברתי תומכת בגישת התפקידים החברתיים
  • הגישה טוענת שלפיה תפקידי מין הם גם תפקידי סטטוס:
  • התפקיד הגברי הוא התפקיד החברתי של השולט
  • התפקיד הנשי הוא התפקיד החברתי של הכפיף
  • התכונות והעיסוקים הסטראוטיפיים שנתפסים כקשורים במין קשורים למעשה בסטטוס.
  • אדם שימנו לתפקיד דומיננטי יתנהג באופן סמכותי יותר מחברו שכפוף לו אשר יגלה פסיביות ושיתופיות יותר מהאדם הדומיננטי

 

  • לסיכום, גישת התפקידים החברתיים עם גישת הריבוד החברתי טוענת שתפקידי מין יוצרים סטראוטיפיים מיניים.

 

ג. גישת חלוקת העבודה בין המינים

(יכול להיות שייך לגישת התפקידים החברתיים).

 

באופן כללי

  • יש אינטראקציה בין ביולוגיה לבין סביבה
  • נקודת המוצא זה הצורך בהישרדות
  • המקור הוא
  • שהנשים יולדות וצריכות להישאר עם הילד
  • והגברים יוצאים לעבוד פיזי

 

  • הבסיס הזה מוביל לחלוקת עבודה , כלומר שוק עבודה שונה לנשים ולגברים

 

 

פירוט

  • גישה זו מבוססת על ויליאמס ובסט ועל המחקר שלהם בחברות השונות- הם מצאו דמיון רב בין הסטראוטיפים המינים שהתגלו בתרבויות השונות והמגוונות.

 

  • בבסיס הסטראוטיפים המיניים עומדת חלוקת עבודה שונה לבני שני המינים הנובעת מההבדלים הביולוגיים ביניהם
  • החברה מעודדת ומטפחת התנהגויות ומאפיינים פסיכולוגים שמתאימים לכל אחד מהמינים וזאת כדי שיטיב לבצע את התפקידים שיועדו לו (בהתאם לחלוקת העבודה
  • ואז מתפתחת מערכת של אמונות שנוגעות לטבעת של גברים מינים, כלומר סטראוטיפים המינים המועברים מדור לדור בתהליכי החיברות

 

  • למרות שרוב התפקידים יכולים להתבצע עקרונית גם על ידי גברים וגם על ידי נשים, נמצא שבמרבית הקבוצות החברתיות שיותר מעשי להקצות תפקידים מסוימים לכל מין- ההבדלים הביולוגים בין המינים הם אלה שמשפיעים על הקצאת התפקידים השונות לגברים ונשים.

 

  • הגישה מדברת מנקודת המבט של הישרדות הקבוצה

 

  • בגלל שהנשים הן יולדות, וצריכות להתפנות להניק וכד' אז מטעמי יעילות הן לוקחו לעצמן את האחריות הכוללת לגידול הילדים- הן מוגבלות גיאוגרפית ואז מוטלות עליהן משימות ביתיות שלא מפריעות לטיפול בילדים
  • הגברים נחשפים לסכנה גופנית- החברה יכולה להרשות לעצמה לאבד את מרבית הגברים בתוכה ועדין לשרוד אבל לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את הנשים בגיל הפריון

ד. קבוצות פנים וקבוצות חוץ

  • באופן כללי
  • לפי גישה זו אנחנו נוטים לראות את חברי הקבוצה שאליה אנחנו לא משתייכים כדומים זה לזה וזאת יותר מאשר חברי הקבוצה שאליה אנחנו משתייכים

 

  • פירוט

 

קבוצת פנים

  • זוהי קבוצה שהפרט משתייך אליה
  • ישראלי שייך לקבוצת הישראלים
  • גבר לקבוצת הגברים

 

קבוצת חוץ

  • קבוצה שהפרט לא משתייך אליה

 

  • בני אדם נוטים לתפוס את קבוצת הפנים שלהם כקבוצות הטרוגניות (שהחברים שונים זה מזה)

 

  • בני אדם נוטים לתפוס את קבוצת החוץ כקבוצות הומוגניות (שהחברים דומים זה לזה)
  • למשל אישה תגיד שכל הגברים אותו דבר

 

  • התייחסות זאת לקבוצות חוץ מובילה לסטריאוטיפים, כלומר כשמסתכלים על קבוצת חוץ לא רואים מציאות ספציפיים אלא רק דברים באופן כללי

 

  • במחקר שנעשה נבדקים ונבדקות התבקשו לבחון פרטי עמדות סטראוטיפיות בנוגע לנשים ולגברים כמו ("טיפול בתינוק הוא דרך להבעת אהבתי " וכד'), חצי מהנשים וחצי מהגברים היו צריכים לחשוב איזה שיעור מהגברים יסכים עם פריטי העמדות, והחצי האחר היה צריכים לחשוב איזה שיעור מהנשים יסכים עם פריטי העמדות
  • התוצאות היו שגברים ונשים נטו לראות בבני המין השני, קבוצת החוץ, קבוצה הומוגנית בתכונותיה יותר מאשר בני מינם (קבוצת הפנים)

 

סיכום- איך מסבירות הגישות השונות את היווצרות של סטראוטיפיים מיניים

  • גישת הסכמות הקוגניטיביות חברתיות- הסטראוטיפיים מתפקדים כסכמות שבאמצעותן אנו מעבדים ומקטלגים מידע. סכמות אילו עלולות לגרום לעתים להערכות לא מדויקות ולטעויות בהסקה.
  • גישת התפקידים החברתיים- סטראוטיפים מיניים נובעים מתפקידים שונים שמחזיקים נשים וגברים
  • גישת חלוקת העבודה- בגלל צורך בהישרדות ואינטראקציה בין הבדלים ביולוגים לחברתיים נוצר שוק עבודה שונה לגברים ונשים
  • גישת פנים וחוץ- נשים וגברים נוטים לתפוס את קבוצת החוץ שלהם כהומוגנית יותר בתכונותיה מקבוצת הפנים שלהם.

 

2. מחקרים על סטראוטיפים מיניים

  • ישנם שני מחקרים חשובים (קשור למטלה)
  • מחקר על ילדים - מחקר שערכה הרטלי 1959
  • מחקר על מבוגרים

א. תפיסות סטראוטיפיות בקרב ילדים

  • במחקר שערכה הרטלי 1959 התברר (זהו מחקר חשוב)
  • שילדים בגיל 4-5 יודעים מה מצפה מהם, והם מגבילים את עצמם לפעילויות הנתפסות בעיניהם כמתאימות לסטריאוטיפ המיני
  • בגיל 7-8 הבנים האמינו שמבוגרים מצפים מהם להיות קולנים, מלוכלכים, שובבים שיבלו מחוץ לבית יותר מבנות, שלא יבכו כמו תינוקות ועוד

 

  • במחקר שנערך ב 1985
  • התברר שכבר בגיל שנתים ושלו הכירו ילדים וילדות את הסטראוטיפיים המגדירים את ההתנהגות המתאימה לשני המינים.
  • סטראוטיפיים מינים אלה היו מושרשים חזק ושימשו את הילדים כנורמות של התנהגות כבר בגילאי 10-11
  • במחקר של ווילאס ובסט שבדק שלושים תרבויות
  • התקבלו ממצאים דומים קבוצת בני החמש במרבית התרבויות שנחקרו
  • הגדירו את האישה: חלשה, עדינה, רכת לב, סבלנית, מעושה , רגשנית, רוחשת חיבה- תכונות אילו מתאימות לנטיה הסטראוטיפית הכללית לתלות בנשים: חולשה, רגשיות והתכוונות בין אישית
  • הגדירו את הגבר: פעיל, נמרץ, מבולגן, שחצן, רציני, עצמאי, קולני, בס אכזר, חזק תוקפנית- תכונות אילו מתאימות לנטיה הסטראוטיפית הכללית של הגברים- משקפות את הכוח והפעילות, וכן את מאפייני הביצוע שלו
  • בני השמונה יודעים מה שיודעים בני החמש ובנוסף נוספו לנשים תכונות כמו מפלרטטת, ולגברים תכונות כמו הרפתקן

ב. תפיסות סטראוטיפיות בקרב בוגרים

  • במחקר שערכו ברוורמן ועמיתיה 1972- (זהו מחקר חשוב)
  • מהלך המחקר
  • בתחילה ביקשו מ100 סטודנטים וסטודנטיות למנות את כל המאפיינים, התכונות וההתנהגויות שמבדלים בין גברים לנשים
  • לקחו את התכונות שנרשמו לפחות פעמים ונתקבלו 122 פריטים שמורכבים מתכונות מנוגדות זו לזו
  • כל אחד מהתכונות מוקם על רצף של 60 נקודות
  • אוכלוסיות שונות של נבדקים נתבקשו לצין באיזו מידה מאופיין "גבר" בכל אחד מהתכונות, ובאיזו "אישה"
  • כלומר החוקרים ראו בסטראוטיפים המינים את המידה שבה גברים ונשים נתפסים כבעלי תכונה מסוימת, למשל:
  • גבר על פני רצף של תוקפנות/ לא תוקפנות
  • אישה על פני רצף של תוקפנות/ לא תוקפנות
  • מחקר זה שונה ממחקרים אחרים כי במחקרים קודם נבדקים היו צריכים להגיד על כל תכונה אם היא גברית או נשית ואילו במחקר של ברוורמן הנחקרים היו צריכים להגיד באיזו מידה כל אחת מהתכונות מאפיינת "גבר" ובאיזו מידה כל אחת מהתכונות מאפיינת אישה

 

  • תוצאות המחקר
  • החוקרים הגדירו סטראוטיפיים  "גבריים" ו"נשים" את    המאפיינים אשר לפחות 75% מהנשאלים הביעו הסכמה באשר להיות מאפיינים גברים או נשיים.
  • התקבלו 41 זוגות של תכונות (עמוד 107)
  • אפשר לחלק את הקבוצה לשנים:
  • ממד ביצוע/ כושר (תוקפנות, עצמאות, אובייקטיביות וכד'
  • ממד חום /והבעה (עדינות, רגשנות, וכד'

 

  • גברים תוארו בעקביות כ: אגרסיביים, עצמאים, אובייקטיביים, דומיננטיים, נמרצים, תחרותיים, הגיוניים, רחבי אפקים ושאפתניים יותר מהנשים. וכן כפחות רגשיים, פחות מתרגשים מקטנות ופחות תלותיים מנשים-
  • נשים תוארו מרבות בשיחה, טקטיות, עדינות, דתיות מסודרות, ורגישות לזלות יותר מגברים.

 

  • הגברים נתפסו בעלי יכולת ביצוע טובה מזה של הנשים
  • הנשים נתפסו כבעלות יכולת להביע רגש וחמימות יותר מגברים.

 

  • מחקרים מוקדמים, ומאוחרים (שחזרו על המחקר של ברוורמן) קיבלו תוצאות דומות כלומר ראו שיש הסכמה לאפיונים של גברים ונשים

 

  • במחקר של ווילאמס ובסט שמטרתו היתה לבדוק דמיון ושוני בסטראוטיפיים מיניים כבשלושים תרבויות נמצא דמיון רב בין בני התרבויות באשר למאפיינים הפסיכולוגיים של הסטראוטיפים המינים
  • נמצא שסטראוטיפ הגבר בכל התרבויות שנחקרו מאופיין בשליטה, בעצמאות, בתוקפנות, בהישגיות וכד'
  • נמצא שסטראוטיפ האישה מאופיין בטיפול, בשיתוף, בהכנעה, בנכונות לעזרה וכד'
  • במחקר שלהם הוצגה לפני כל נבדק רשימה של 300 תוארי שם והנבדקים התבקשו לציין האם הוא מאפיין יותר נשים, גברים או שלא מובחן- הנבדקים התבקשו לענות על השאלון כנציגי התרבות שלהם ולא דווקא מנקודת מבט אישית.

 

ג. דיוק בהערכת התפיסות הסטראוטיפיות של בני המין השני

המסקנות מתת פרק זה

  • גברים וגם נשים שוגים בהערכת תפיסות בני המין השני והם לא מעריכים נכונה את הציפיות שיש לבני המין השני.

 

פירוט

  • במחקר של סטנמן ופוקס 1966
  • נמצאו פערים גדולים בין תפיסות "האישה האידאלית בעיני" לבין הערכות הנשים ל"מיהי, לדעתי, האישה האידאלית בעיני גברים"
  • הנשים סברו שגברים מעדיפים נשים בעלות אוריינטאציה משפחתית שמרנית (מחויבות לאימהות וכבנות זוג) מנשים בעלות אוריינטאציה השגית (צורך להתפתח ולהתקדם)

 

  • נמצאו פערים גדולים בין תגובותיהם של הגברים לשאלות "האישה האידאלית בעיני" לבין תגובותיהם של הנשים ל"מיהי, לדעתי, האישה האידאלית בעיני הגברים"
  • הנשים העריכו שהאישה האידאלית בעיני הגבר היא יותר שמרנית מכפי שהיא נתפסה בעיני הגברים עצמם.

 

  • במחקר אחר של סטנמן ופוקס 1974
  • נמצאו פערים בין תפיסות עצמיות של גברים באשר לתפקיד המין שלהם לבין הערכותיהן של נשים באשר לתפיסות אלה
  • הפער בין תפיסות הגבר באשר ל"מיהו, לדעתי, הגבר האידיאלי בעיני נשים" לבין "הגבר האידאלי בעיני" לדעת הנשים בפועל גדול יותר.
  • גברים חשבו שהנשים מעדיפות גברים משפחתים בהרבה מהעדפות של הנשים.

ד. מידת יציבותם של הסטראוטיפים המיניים לאורך זמן

  • ווליאמס ובסט (המחקר הרב תרבותי) סבורים שלא חלים שינוים במשך הזמן בתכניהם של הסטראוטיפיים המינים

 

  • בסאו סבורה שהסטראוטיפים המיניים לא קבועים, ומגיבים באיטיות לשינוי תרבות
  • בסו  הראתה שקיים לפחות שלושה סטראוטיפים מובחנים של האישה
  • עקרת הבית- האישה השמרנית
  • בעלת המקצוע- אשת הקריירה העצמאית, השאפתנית והבטוחה בעצמה
  • ה"שפנפנה" - האישה כאובייקט מיני

 

  • תת הסוגים של הגבר מובחנים פחות (אולי נחקרו פחות)
  • הגבר השמרני-
  • סטטוס
  • קשיחות
  • אנטי נשיות
  • מיומן מבחינה מינית
  • הגבר המיני - דון ג'ואן
  • הגבר המשוחרר- שיש לו תכונות נשיות סטראוטיפיות כעדינות וכרגישות

 

ה. הרציה החברתית של המאפיינים הסטריאוטיפיים

  • לפי המחקרים של ברוורמן שבדקו את הרצייה החברתית של המאפיינים הסטראוטיפיים התברר ש
  • גם נשים וגם גברים מתייחסים לתכונות ה"גבריות" כרצויות יותר מן התכונות ה"נשיות"

 

 

  • במחקרים של פולק וסטין 1972
  • הגברים התלוננו בעיקר על החובות שלהם לפי הסטראוטיפי
  • הנשים התלוננות על המגבלות שלהם שנובעות מהסטריאוטיפ

 

  • התברר שיתרונות התפקיד הגברי כפי שנשים תופסות אותו הם  יותר גדולות מהיתרונות של התפקיד הנשי כפי שגברים תופסים אותו

 

  • שלושה הסברים:
  1. יתכן שהתפקיד הסטריאוטיפי של הנשים כולל יותר חסרונות מהתפקיד הסטראוטיפי של הגברים
  1. נטיית הנשים להתלונן- שזה חלק מהסטראוטיפ, ונטיית הגברים לסבול בשקט - חלק מסטראוטיפ הגברי
  2. ערך חברתי רב יותר מיוחס לתפקיד הגברי

 

קשיים וביקורת במחקר

  • החלק הראשון עוסק בביקורת כנגד שיטת בניית הסולמות למידדת הסטראוטיפיים המינים
  • ההצעות לחלופות
  • החלק השני עוסק בקשר שבין הסטראוטיפים לבין המציאות - שאלות הקשר בין המדידות של תכונות "נשיות" ו"גבריות" לבין ההתנהגות הממשית של בני אדם ותפיסותיהם העצמיות בפועל

ו. סולמות למדידת גבריות ונשיות

באופן כללי

  • כשמציגים על סולם אחד גברי - נשי  (למשל עדינות וישירות) והנבדקים צריכים להגיד  אילו מהתכונות זה גברי או נשים אז זה שאלון שיוצר דיכוטומיה כי אין מצב שאפשר לשלב את שני התכונות- דבר שיוצר שיהיו הרבה סטראוטיפיים
  • וזה לעומת חיבור חופשי (או הסולמות של בם-בהמשך) ששם הנבדקים מפיקים פחות סטראוטיפיים.

 

פירוט

  • הביקורת המרכזית נגדר המחקרים בנושא הסטראוטיפים המינים הופנתה כלפי ההתמקדות היתר סביב המושגים "גבריות" ו"נשיות".

 

  • מחקרים מוקדמים
  • המחקרים המוקדמים  הניחו שהסטראוטיפיים של תפקידי המין משקפים הבדלים ממשים בין גברים לנשים- מחקרים אלא הגדירו סטראוטיפים כתכונות שמבדילות בין המינית ולא תכונות משותפות לשני המינים יחד
  • הנבדקים היו צריכים להגיב לרשימת תכונות ולומר מהן התכונות שמאפיינות גבר ומהן התכונות שמאפיינות אישה
  • במחקרים אחרים התבקשו להגיד מהו הגבר/ אישה הממוצע/ת

 

  • הבעיה במחקרים המוקדמים היא שכאשר נבדקים מקבלים רשימת תכונות נתונה במקום ליצור רשימה משלהם וכאשר הם מתבקשים להתייחס לאפיוניהם של גבר או אישה ממוצעים מתבקשות מאליהן הפקות של עמדות סטראוטיפיות

 

  • למשל שנערכה השוואה בין תגובות של נבדקים שנתבקשו לתאר גבר ואישה באופן חופשי לבין רשימת תכונות נתונה הסתבר שהתגובות החופשיות היו, במידה רבה, פחות סטראוטיפיות

 

  • גם המחקר של ברוורמן לקה בחסר
  • כשהוכנה הרשימה היא הוכנה על ידי קבוצת נבדקים ראשונית כתכונות שמבדילות בין נשים לגברים.
  • כלומר הנבדקים (בהמשך) הגיבו לפריטי שאלון שהיו מבוססים על אמונות ותפיסות שגורות בסביבתם.

 

  • על פי הביקורת  מחקרים מהסוג הזה  מפיקים פרופילים קיצונים של בני שני המינים מהסוג של "הכל או לא כלום":
  • הגברים דומיננטיים, אוטונומיים, אגרסיביים וכד'
  • הנשים רכות, רגשניות, פסיביות סובייקטיביות וכד'.
  • הפרופילים לא נתנו ביטוי לאפשרות קיומה של שותפות בין המינים בתכונות כלשהן או לאפשרות קיומן של דרגות ביניים מתונות של תכונות שונות אצל כל אחד מהמינים

 

  • העניין הוא שגם אם גברים "ממוצעים" הם תוקפנים ועצמאים עדיין זה לא שולל את האפשרות שגם נשים יאופיינו במידה זו או אחרת של תוקפנות. (ולהפך לגבי גברים ורגשות)

 

  • כלומר קטיגוריות של "הכל או לא כלום" הן שגויות באופן בסיסי כי יש להניח שבני האדם הם לא יצורים פשוטים במאפיינים שלהם, סביר יותר להניח שגברים ונשים מאופיינים בדרגות אילו ואחרות של אותה תכונה

 

  • לפי מחקרים ההבדלים בין הגבר הממוצע לבין האישה הממוצעת אינם כה גדולים - וזאת לפי המחקרים השונים שניסוי לבדוק את תפיסותיהם של בני המינים

הסולמות של בם

באופן כללי

  • בם אומרת שצריך להשתמש בשני סולמות ולא בסולם אחד
  • קישור לחומר אחר
  • {מזכיר קצת את גיליגן לעומת קוהלברג}
  • {מזכיר גם את שפה חלשה מול שפה חזקה}
  • היא יוצרת הבחנה בין המין הביולוגי (זכר, נקבה) של האדם לבין הפסיכולוגי (גבר/ אישה) שלו.
  • הסולמות של בם אילו הם סולמות פסיכולוגים.
  • סולם נשיות- כישורי שיתוף וטיפול
  • סולם גבריות- כישורי ביצוע

 

  • כל טיפוס יכול להיות מאופיין על ידי שילוב בין הסולמות ולא קשור אם הוא גבר או אישה.

 

 

פירוט

  • ניסיון חלופי להמשגה ולמדידה של "גבריות" ו"נשיות" היה של בם
  • בם הציעה לראות ב"גבריות" וב"נשיות" ממדים נפרדים ועצמאיים ולא שני קצותיו של ממד דו קוטבי משותף

 

  • כלומר לפי בם כל אדם מאופיין בתכונות גבריות ונשיות

 

בם בנתה שני סולמות נפרדים למדידת גבריותם ונשיותם של בני אדם-:

  • כלומר בני אדם רבים מאופיינים בגמישות בהתנהגויותיהם השונות, הגמישות מתבטאת בהתנהגות המשלבת אפיונים גברים ונשים המתגלים באופן שונה במצבים שונים ובתקופות שונות בחיים.
  • יש סולם הגבריות, ויש סולם הנשיות

ארבע טיפוסים על פני שני הסולמות של בם

1. האנדרוגני

  • ציוניו על סולם  ה"פעילות - ביצוע" (סולם הגבריות) ועל סולם ה "טיפול אקספרסיביות" (סולם ה"נשיות") היו גבוהים
  • (יכול להיות גבר או אישה)
  • דברים שמתקשר מחומר אחר
  • {כשבודקים רווחה נפשית של טיפוסים אז הטיפוס האדררוגני הוא הכי מרווח נפשית}
  • {גם בהתנהגות מינית הטיפוס האנדרוגני הוא הכי מסופק }
  • {גברים אנדרוגנים מעריכים פחות יחסית לנשים אנדרוגניות}
  • {מזכיר אצל יונג את האנימה והאנימוס}

 

2. מסווג מינית גברי

  • פרט שציוניו על סולם ה"גבריות" היו גבוהים, ועל סולם ה"נשיות" נמוכים
  • (יכול לה יותר או אישה)
  • דברים שמתקשר לחומר אחר
  • {סיווג מיני גברי (באופן כללי) תורם לרווחה נפשית  אבל אנדרוגני יותר ברווחה נפשית}

 

3. מסווג מינית נשי

  • פרט שציוניו על סולם ה"נשיות" היו גבוהים, ועל סולם ה"גבריות" נמוכים
  • (יכול להיות גבר או אישה)
  • (גבר שמסווג מינית יותר נשי מצבו פחות טוב חברתית

 

4. בלתי מובחן

  • פרט שציוניו על שני הסולמות כאחד היו נמוכים
  • (יכול להיות גבר  או אישה)

 

  • היתרון בשיטה של בם הוא בהפרדה שהיא עושה בין המין הביולוגי לסיווג המין הפסיכולוגי- כל אדם ללא תלות במינו יכול להיות כל אחד מארבעת הטיפוסים הנ"ל

התייחסות לאנדרוגניות

אנדרוגניות פירושה מידת הגמישות הפסיכולוגית של האדם באשר להתנהגויות סטראוטיפיות מיניות

  • ולא מדובר דו מיניות או נטייה מינית כלשהי
  • אדם אנדרוגני יכול להיות מקשיב ואמפתי כאשר חברו משתף אותו בבעייתו וממונה החלטי ותקיף כאשר עליו לפטר כפיף שלו.
  • שיעור בני האדם שאפשר לסווגם כאנדרוגנים תלוי בגורמים רבים: סוג אוכלוסייה נחקרת, מכשיר המדידה ואפילו השנה הספציפית שבה התקיים המחקר
  • במחקר על סטודנטים בארה"ב התברר ש
  • בערך 40% מהסטודנטים מתארים את עצמם כבעלי תכונות המאפיינות את בני מינם יותר מאשר את בני המין השני. (2+3)
  • 25% מסווגים כאנדרוגנים
  • 10% מתארים את עצמם כבעלי תכונות, שנתפסות כמאפיינות יותר את המין השני מאשר את מינם.

 

 

  • יש עדות על שמידת האנדרוגניות גוברת בגיל העמידה

סיכום הביקורת המרכזית שנמתחה על מחקרים בנושא סטראוטיפים מינים והפתרון של בם

  • הביקורת התמקדה בהתרכזות היתרה במושגים "גבריות" ו"נשיות", וביצירת פרופילים קיצוניים של נשים וגברים בלא מתאן אפשרות לנקודות משותפות בין המינים או דרגות מתונות של התכונות המיוחסות להם
  • בם הציע, באמצעו סולמות המדידה, ממדים נפרדים ולא תלויים לגבירות ונשיות, והפרידה בין מין ביולוגי למין פסיכולוגי.
  • בדרך זו כל פרט עשוי להיות מאופיינות בתכונות נשיות ובתכונות גבריות במידות שונות (בלי קשר למינו הביולוגי).

 

ז. הקשר בין הסטראוטיפים לבין המציאות

  • האם יש קשר בין הסטראוטיפים, כפי שהם מצטיירים במחקרים, לבין המציאות-  כלומר לבין ההתנהגות עצמה
  • האם יש בסיס ריאלי לקיום הסטראוטיפיים

 

  • מחקרים בדקו ישירות את שאלת קיומם של הבדלים בין הסטראוטיפים לבין המציאות, כלומר לבין ההתנהגויות הממשיות.
  • לוט 1978 ערכה מחקר
  • היא שאלה מורים והורים מה ההסתברות שילדים וילדות יתנהגו בצורות מסוימות במצבים היפותטיים נתונים.

 

  • ניתוח התשובות הראה שציפו שילדים וילדות יתנהגו בצורה שונה מאוד.
  • שילדים, יותר מילדות, יסרבו להישמע למבוגרים, יתרברבו לפני חבריהם לכיתה, ויתווכחו
  • לעומת זאת, בפועל, התברר שההבדלים בין הילדים לילדות היו פחותים  במידה רבה מאלו שתוארו בסטראוטיפים המקובלים.

 

  • הפסיכולוגית אונגר 1983 ערכה  מחקר
  • היא הניחה, כמו פסיכולוגים חברתיים אחרים, שערכים ואמונות שכל אחד מאתנו מדווח עליהם בדרך כלל מנחים את ההתנהגות שלנו בפועל ומשתקפים בה
  • היתה חפיפה גדולה בעמדותיהם של גברים ונשים- הם ציינו יושר, אחריות ופתיחות מחשבה- אילו הן תכונות שלא נכללות ברשימות הסטראוטיפיים המינים.
  • כלומר ההבדלים בין המינים המשתמעים מהסטראוטיפיים המינים העולים שוב ושוב במחקרים שונים לא תאמו את הדיווחים האישים של הנבדקים במחקר זה ולא קיבלו ביטוי חיצוני.

 

לסיכום הקשר בין הסטראוטיפיים למציאות

  • החוקרות הסיקו כי סטראוטיפיים מיניים אינם מבוססים על הבדלים ממשים ומדודים בין המינים. ההבדלים בין המינים במציאות קטנים במידה רבה מההבדלים כפי שהם מצטיירים מהסטראוטיפיים המינים המקובלים ולכל  היותר אפשר לראות בהם הגזמות של משהו שיש בו גרעין של אמת.

 

 

3. השפעותיהם של סטראוטיפים מיניים על הפרט

א. סטריאוטיפיים כנבואות שמגשימות את עצמן

 

באופן כללי

  • ציפיות יכולות להיות של הסביבה ויכול להיות ציפיות של הפרט
  • ציפיות של הסביבה, וציפיות של הפרט תואמות לסטראוטיפים (למשל בדבר תפקידי מין)
  • הציפיות מובילות להתנהגות וכך הן משפיעות על הפרט
  • ילדים שנחשפים לספרי לימוד, סדרות, פרסומת, שיש בהם סטראוטיפיים זה דבר שמוביל להתנהגות.
  • התהליך הוא
  • תפקידי מין (סכמות)/ מובילים לציפיות/ מוביל להתנהגות.

 

  • {הנבואה שמגשימה את עצמה דומה: לאפקט הנסיין/ בדיקת כושר מתמטי- ציפיות של מורים למתמטיקה)/ כושר מילולי

 

פירוט

הסטראוטיפיים מכתיבים לבעליהם ציפיות מעצמם ומזולתם הנוגעות לאפיונים שונים ולהתנהגויות שונות

הציפיות האלה מובילות את הפרט לאימוץ בפועל של אפיונים והתנהגויות ההולמות את תכניהם של הסטראוטיפיים.

 

  • תפיסות הסטראוטיפיות שיחידים או קבוצות מאמינים בהן, נתפסות בעיניהם כאמיתות, הפרט או הקבוצות מפתחים ציפיות מעצמם ומזולתם להתנהגות על פי תפיסות אלה אשר בסוף מתממשות בפועל.

 

  • השפעות של ציפיות הוכרו במחקרים. למשל:
  • אם נשים נתפסות כבעלות תכונות ספציפיות שמבדילות אותן מגברים (למשל חוסר רציונליות) , הרי יש נשים שיפנימו תפיסות אלה (כלומר יתפסו בעיני עצמן כלא רציונליות) ינהגו על פיהן (ימנעו מפעילויות הדורשות במפורש כישורים רציונליים כמו פתרון בעיות מתמטיות- מאחר שלא הולמות את מינן)  ויפתחו תכונות אלה בעצמן (כלומר יגשמו את ההתנהגות הסטראוטיפית  המצופה מבנות מינן)
  • סקירפנק וסניידר 1982 הראו שכאשר בני אדם נמצאים באינטראקציה חברתית כלשהי הציפיות של הפרט מזולתו (להתנהג התנהגות אופיינית למינו) אכן מולידות את ההתנהגות המצופות, המחזקות בפועל ציפיות מוקדמות אלה- דבר שמנציח את קיומם של הסטראוטיפיים המיניים.

 

ב. תפיסת עצמית

  • תפיסה עצמית זוהי הצורה שהאדם רואה את עצמו והיא מורכבת מהבטים אחדים.
  • הספר דן בהבט של הערכה עצמית, ובהבט של ביטחון עצמי.
  • באופן כללי נמצא שלבנות ולנשים תפיסה עצמית שלילית מזו של בנים וגברים

 

באופן כללי הערכה עצמית וביטחון עצמי

  • שניהם משתנים בתקופות שונות בחיים
  • ככל שגיל הנשים עולה אז הערכה העצמית שלהן עולה וגם הביטחון העצמי שלהם עולה.
  • {מתקשר לבלוק- יחידה 5 }

1. הערכה עצמית

  • גברים בדרך כלל מקבלים ציון מעט גבוה מנשים בשאלות לבדיקת הערכה עצמית.

 

  • יש שלושה דברים שמשפיעים על מידת הערכה העצמית: גיל, מידת הסיווג המיני, והבסיס להערכה עצמית.

 

a) גיל

  • במחקר רחב הקיף נמצא שההבדלים בין המינים בהערכה עצמית נראים עם תום בית הספר היסודי והמעבר לחטיבת ביניים
  • הערכה העצמית של בנים יורדת רק מעט עם סיום בית הספר היסודי
  • הערכה העצמית של הבנות יורדת באופן דרמטי ופתאומי
  • גם בין כיתה ו' לכיתה ז' יש נטיה להפחתה עצמית בקרב הבנות

 

  • הסבר- מסרים חברתיים כללים שקשורים בסטראוטיפים של תפקידי המין
  • בנות
  • יתכן שזה בגלל שמצפים מהבנות לנהוג בהתאם לציווים מפורשים יותר של תפקיד המין הנשי
  • יתכן שהן מקבלות מסרים סותרים לגבי פופולאריות שבה על חשבון ההישגיות - עומדות בפני קונפליקט
  • בנים
  • בגיל ההתבגרות מתחזק הקשר בין תפקיד המין הגבר להישגיות- זה משתקף במתאם חיובי שנמצא בין הדימוי העצמי לבין השגים בלימודים
  • בנוסף הסבר- יחס שונה לבנים ולבנות
  • סביבת בית הספר הטיפוסית כוללת דינמיקה בכיתה   שתואמת בעיקר את צורכי הבנים ופחות את צורכה הבנות כשהם לומדים  יחד באותה כיתה (יחידה 3)
  • גם בהמשך בלימודי תואר ראשון המצב לא משתנה.

 

b) מידת הסיווג העצמי

באופן כללי

  • אפשר לומר שככל שיש לאדם יותר מאפייני "ביצוע" (כלומר מאפיינים גבריים) כך תהיה לו הערכה עצמית יותר גבוהה
  • לאנשים אנדרונגנים ולאנשים מסווגי מין "גברים" יש ההערכה עצמית גבוהה ביותר,  לעומת זאת למסווגי מין "נשיים" הערכה עצמית נמוכה באופן משמעותי

 

  • תכונות של ביצוע, אסרטיביות, דומיננטיות מקושרות להצלחה אז אנדרוגנים ומסווגי מין "גברים" יעריכו את עצמם יותר כי אילו תכונות שמקובלת בחברה

 

 

c) הבסיס להערכה עצמית

  • הערכה עצמית נמדדת באמצעות שאלונים סטנדרטים שיש בהם שני קבוצות פריטים
  • קבלת העצמי- המידה שבה האדם מקבל את עצמו כפי שהוא
  • הוקרה עצמית- המידה שבה האדם מוקיר את ערכו ואת יכולתו

 

  • נשים יותר מקבלות את עצמם
  • גברים יותר מוקירים את עצמם

 

  • נשים יותר מציאותיות מהגברים בהערכת יכולותיהן, אך שאיפותיהן נמוכות מאלה של הגברים
  • לגברים יש ציפיות גבוהות מהנשים באשר ליכולותיהם אבל הם נוטים להגזים בהערכם לגבי היכולות שלהם.
  • מחקרים מראים שגברים מעריכים את היכולת שלהם יותר ממה שהיא בפועל {מתקשר לייחוס סיבתי בנוגע להצלחה}, ולכן הם יותר יעיזו {מתקשר לצורך השג}

 

  • לשני המינים יש בסיס שונה להערכה שקשור, אולי לתפקידי המין השונים שלהם
  • גברים משווים את עצמם לגבר הטיפוסי או האידאלי
  • נשים משוות את עצמן לאישה הטיפוסית או האידאלית

 

  • לסיכום
  • גברים ונשים נבדלים ביניהם בבסיס השונה להערכה העצמית שלהם
  • הערכתם העצמית של גברים קשורה ליכולת ולביצוע
  • הערכתם העצמית של נשים קשורה לביצוע וליחסים חברתים
  • גברים מערכיים את עצמם יותר משמעריכות הנשים
  • גברים פחות מקבלים את עצמם.
  • המנבא הטוב ביותר להערכה עצמי, כפי שזו נמדדת בדרך כלל, הוא תכונות אישיות הקשורות לביצוע ("גבריות").

2. בטחון עצמי וציפיות עצמיות

באופן כללי

  • גברים מנבאים לעצמם ביצוע והשגים גבוהים יותר מאשר נשים מנבאות לעצמן וזאת במגוון רחב של גילים, ומשימות.

 

  • יחד עם זאת זה לא בכל תנאי- גורמי מצב משפיעים
  • גורמי מצב כגון תחום ספציפי שבו נדרשת יכולת מסוימת, אפשרות לקבל משוב על הביצוע, אווירת תחרות- משפיעים על הביטחון העצמי של נשים.
  • ובנוסף, כשבודקים התנהגויות נשיות (למשל מיומנויות חברתיות) לא מוצאים הבדלים בביטחון העצמי וביכולת להגיע להשגים.

 

  • סיבות מדוע לנשים יש ביטחון עצמי נמוך משל גברים
  • בנים מתוגמלים על היותן בטוחים בעצמם ובנות מתוגמלות על היותן צנועות וענוות
  • היסטורית חיזוקים וכד' משפיעים עליהן
  • {מזכיר מניע השג של נשים = למניע השג של גברים, אבל החברה מדכאת אותן}

 

  • (מידת הביטחון שמראות נשים תהיה דומה למידת הביטחון שמראים גברים וזאת במצבים נעדרי תחרותיות או במצבים שבהם ניתן משוב על ביצוע)

ג. הצגה עצמית והתנהגות

באופן כללי

  • הצגה עצמית  זוהי תוצאה העצמית של הערכה עצמית וציפיות
  • מדובר על איך האדם מציג את עצמו כלפי חוץ
  • איך מתנהג בפועל- ויתור עצמי
  • ההצגה העצמית מתקשר ל doing gender
  • אשה שמציגה את עצמה בפני אישה תגיב שונה כאשר היא תציג את עצמה בפני גבר.

 

רקע וסיכום עד לפה

  • הפנמה של סטראוטיפים מיניים ושל נורמות התנהגות הקשורות בתפקידי מין מתאפשרת בעקבות היענות ללחצים כלל חברתים, ואף בהיעדרם, ובאופן עקיף, באמצעות הנבואות שמגשימות את עצמם.
  • לאחר שהופנמו הסטראוטיפיים המינים הם מתורגמים למערכת ציפיות התנהגות עצמיות, שמכתיבות דרכי פעולה שונות לגברים ולנשים.

 

  • הסטראוטיפיים המינים מגדירים לא רק אפיונים של  פרטים אלא בעיקר את ההתנהגות הנורמטיבית.
  • התנהגות הולמת סטראוטיפיים שגורים מבטיחה קבלה חברתית
  • התנהגות סוטה מהסטראוטיפיים המינים מסכנת את הפרט בדחייה חברתית.
  • על כולנו יש לחץ להתנהג בהתאם לסטראוטיפ המיני.

 

פירוט

  • לגורמי המצב יש משקל רב בעיצוב השונות בהתנהגויות בין המינים- הפרט בוחר את ההצגה העצמית שלו על סמך הערכת הדרישות של המצב הספציפי שבו הוא נמצא

 

  • בעבר חשבו ש: שנשים משנות בקלות את דרכי ההצגה העצמית שלהן מאחר שהן מושפעות בקלות רבה יותר מגברים: הן משנות את עמדותיהן ואת התנהגותם, קונפורמיות יותר מגברים.

 

  • כיום מתברר שנשים וגברים שוקלים במודע את המצב החברתי הנתון, מעריכים את התגמולים שיקבלו באינטראקציה חברתית מסוימת, ובוחרים ללכת בעקביות במודע ותוך שיקול דעת את הדרך להציג את עצמם.

 

  • נמצא שבני שני המינים ממתנים באותה המידה את התיאורים העצמיים שלהם בתגובה להעדפות של בן המין שכנגד במצבים מגוונים נתונים.

 

  • בניסוי של זאנה ופאק 1975
  • הנשים נתבקשו לתאר את עצמם
  • לקבוצה אחת נאמר שהן עומדות לפגוש גבר מושך בעל עמדות שמרניות בנוגע לדמות האישה האידאלית
  • לשנייה נאמרה שהן עומדות לפגוש גבר מושך בעל דימוי לא שמרני לדמות האישה האידאלית
  • לשלישית שהן עומדות לפגוש  גבר לא מושך בעל עמדות שמרניות
  • לרביעית גבר לא מושך בעל עמדות לא שמרניות.
  • לאחר מכן ביקשו  מהנשים בכל הקבוצות לחזור ולתאר תיאורים של עצמן: התברר שדמות הגבר  שציפו לפגוש היתה השפעה על התיאורים העצמים שמסרו
  • בקבוצה הראשונה תיארו את עצמם כפחות אינטליגנטיות ויותר נשיות מהפעם הראשונה
  • בקבוצה השנייה תיארו את עצמן כפחות נשיות מהפעם הראשונה
  • קבוצה השלישית והרביעית לא שינו את הדיווחים העצמיים

 

  • זאנה ערך ניסוי דומה שנבדקות התבקשו לשחק לפני גברים תפקיד של מרואיינות שמנסות להתקבל לעבודה
  • נאמר להם שהמראיין שמרני / ושהמראיין לא שמרני
  • מרואיינות שציפו להתראיין אצל גברים שמרנים היו נשיות יותר בהופעתן מנשים שציפו להתראיין אצל גברים לא שמרנים (נשיות: לבוש, מושכות, דיברו פחות, פחות הישירו מבט, דעות שמרניות בנושא משפחה וילדים)
  • כלומר אפשר לשנות בקלות יחסית את ההתנהגות של בני אדם בתגובה ללחצים סטראוטיפיים.

 

  • גם גברים מאמצים לעצמם התנהגויות ו"תכונות" שהולמות את ציפיות הזולת מתפקיד מינם, הם מתאימים את ה"הצגה העצמית" שלהם למצב הספציפי ולמידע שברשותם ונכונים לנהוג  בגמישות.

 

סיכום ההשפעות המרכזיות של הסטראוטיפיים המינים על הפרט

  • בגלל התפיסה הסטראוטיפית לנשים ולגברים בסיס שונה להערכה עצמית (תכונות הבעה מול תכונות ביצוע) וכן גם נשים מראות פחות ביטחון עצמי מגברים
  • מצד אחד לציפיות ולתפיסות סטראוטיפיות השפעות לחיוב וללשלילה על התנהגותם של גברים ונשים כנבואות שמגשימות את עצמן.
  • מצד שני נשים וגברים מאמצים התנהגויות ותכונות סטראוטיפיות ועושים בהן שימוש בהתאם למצב שבו הם נתונים, בצורה שתביא להם רווח אישי.

 

 

4. סטראוטיפיים מיניים, תפקידי מין ובריאות נפשית= השפעות על תחום בריאות הנפש

  • הסטראוטיפיים המיניים משפיעים עלינו ישירות (גם אם איננו מצייתים להם) בשמשם מעין תקני (נורמות) התנהגות
  • הפחות מאושרים הם אלה שנתלים בתקנים האלה וכן אלא שחשבים שלא מתאימים כלל לאותם סטראוטיפיים מיניים.

א. רווחה נפשית

  • רווחה נפשית מוגדרת כשילוב של כמה משתנים פסיכולוגיים
  • הסתגלות טובה
  • מיעוט תחושות של חרדה
  • ביטחון ביכולת האישית
  • חוויה של אושר
  • לרוב משתנים אילו נמדדים בשאלונים דיווח עצמי

 

  • תת פרק זה שואל האם יש קשר בין המיקום שלנו על סולם ה"גבריות" ועל סולם ה"נשיות" לבין מידת הרווחה הנפשית שאנחנו חווים

 

ישנם שלושה מודלים שהוצאו להבנת הרווחה הנפשית והקשר שלה ל"גבריות" ול"נשיות".

  • המודלים הם תיאורטיים צריך להכיר אותם אבל לזכור שיכולות להיות חריגות מהמודל
  1. מודל ההתאמה

  • על פי גישה זו הסתגלותו הטובה של הפרט (ורווחתו הנפשית בעקבות זאת) תתחזק ככל שיציית יותר לתפקיד המין שלו (שהחברה הכתיבה)
  • כלומר צריך שתהיה הלימה בין ההתנהגות שלו לתפקיד המין שלו. למשל:
  • גבר שהוא מנהל ומהנדס-  תהיה לו רווחה
  • אישה שתהיה מטפלת מורה מזכירה עוזרת בית- תהיה לה רווחה

 

  • דוגמאות לשימוש במודל ההתאמה (מתאים גם במבחן)
  • אם מנהל לא רוצה לקבל אישה לעבודה כי היא צריכה לצאת בשעה 14:00
  • מעבידים שבוחרים פועלים לפי מודל ההתאמה.
  • הורים שרוצים שילדים יבחרו במקצועות שמתאימים לתפקיד המין שלהם

 

  • מחקר (להשלים) תפקיד האישה בת מתקיים מישום שנשים שעובדות מתחוץ לבית יותר מאושרות ולכן הסתגלות טובה יותר...)

 

 

סתירה למודל

  • המחקר, בדרך כלל,  לא תומך בקשר שבין הסתגלות טובה לבין ציות למרכיביו המגוונים של תפקיד המין
  • וכן גם מבחינת ההתנהגות נמצא שהתנהגות קונפורמית עם תפקיד המין הנשי מזיקה לרווחה הנפשית של האישה או שאינה תורמת לה כלל.

 

קשר בין עמדות להתנהגות

  • מחקרים מראים שיש קשר חזק בין עמדות להתנהגות (ולא בין התנהגות לתפקידי מין)
  • הכוונה הוא שהדגש הוא על מה שהפרט חושב כחשוב וטוב לו.
  • כלומר הדבר תלוי בציפיות שיש לאישה כלשהי מעצמה במה שקשור בקונפורמיות לתפקיד המין שלה.
  • נשים שתפקיד המין ברור להן עשויות להרגיש פחות לחץ ופחות מתח כשהן מצייתות לו לעומת נשים שאצלן יש חוסר  עקביות בין הציפייה העצמית מתפקיד המין לבין  ההתנהגות למעשה
  • למשל:
  • אם יש שני נשים שמגדלות את הילדים בבית עד גיל 3
  • אחת מרגישה שזה דבר טוב לעשות והיא עושה ואז היא מרגישה רווחה נפשית
  • שנייה רוצה לעשות דברים אחרים, חושבת שזה בזבוז לקרירה שלה שהיא מגדלת את הבן שלה בבית ואז היא מרגישה פחות רווחה נפשית.

 

  • יחד עם זאת מאמצע שנות השבעים לבני שני המינים חשוב להשיג את המטרות: סיפוק בעבודה, סיפוק בנישואין ובחיי המשפחה, תחושת של יכולת אישית
  • אבל תהליך החיברות של גברים מדגיש את השגת כל שלוש המטרות
  • תהליך החיברות של הנשים, במיוחד השמרני, מדגיש את השגת הסיפוק בנישואין ובחיי המשפחה. (לפיכך נשים עלולות לחוש חוסר סיפוק אם לא השיגו את שלוש המטרות ולחוות עולה ולחץ אם אכן השיגו את שלושת המטרות)

 

  • בהתייחסות למבחן
  • במצב שבו יש פסיקה נגד אישה טייסת וכד' אפשר להציג את מודל ההתאמה, לתאר אותו, ולהגיד שהמחקרים מסייגים אותו.

2. מודל הגבריות

  • מודל זה אומר שיש קשר בין הסתגלות לבין סיווג מיני גבר
  • הדבר נכון גם לגברים וגם לנשים

 

  • התכונות הגבריות מוערכות בחברה והוכח שיש קשר בין תפקיד פסיכולוגי יעיל (=רווחה נפשית) לתכונות שמסווגות כגבריות (= כישור וביצוע)
  • (כישורי טיפול ושיתוף פחות מוערכים הם כישורים טובעניים יותר וגם מתוגמלים פחות.)

 

  • כבר הזכרתי קודם לכן שתכונות ביצוע קשורות בהערכה עצמית גבוה
  • גם כאן מחקרים מראים שיש מתאם חיובי בין ציון גבוה ב"גבריות" לבין" יכולת חברתית גבוה, חוללות עצמית, רווחה נפשית ואסטרטגיות התמודדות המכוונות לפתרון בעיות ולמניעתן. וכן גבריות גבוהה במתאם שליל עם: תחושות חרדה, מתח, דיכאון נוירוטיות, סימפטומים של לחץ, קונפליקטים סביב הישגיות ותחושת חוסר סיפוק מאירועי החיים.

3. מודל האנדרגוניות

  • המודל אומר שהשילוב בין כישורי ביצוע לכישורי טיפול גורמים לרווחה נפשית גבוה יותר
  • האנדרוגניות תורמת יותר לנשים מאשר לגברים כנראה  כי תכונות הגבריות הן יותר מוערכות בחברה.

 

  • המודל לא אושש במחקר
  • לא תמיד נמצא במחקר כי האישיות האנדרוגנית היא בעלת הסתגלות יותר מן האישיות המסווגת מינית גברית.

 

  • לסיכום
  • אפשר להגיש שהאמונה שלפי קונפורמיות לתפקידי המין הסטראוטיפיים תורמת להסתגלות פסיכולוגית או חברתית טובה - לא קיבלה תמיכה  במחקר (למרות שאנשי המקצוע מתחום בריאות הנפש ממשיכים לדבוק בדעה זו)

 

  • כמו כן נמצא במחקר ש
  • תכונות ביצוע קשורות בהסתגלות טובה
  • סיווג מיני נשי נמצא באמצע מבחינת רמת ההסתגלות.
  • סיווג מיני בלתי מובחן נמצא קשור בהסתגלות  נמוכה

 

הערכה (למבחן): איך נשים יכולות להגיע לרווחה

  • לפי מודל ההתאמה- על ידי מקצוע שתואם את תפקיד המין
  • מודל הגבריות- צריכה תכונות גבריות וקריירה

 

ב. השפעות הסטראוטיפיים על תפיסת הבריאות הנפשית בקרב אנשים המקצוע

באופן כללי

  • סטראוטיפיים משפיעים על תפיסות ועמדות ולא בהכרח על התנהגות
  • אפיונים של אישה בריאה בנפשה הם אפיוני שתופסים אותה כחולה
  • המחקר של ברוורמן מזכיר את המחקר על תפיסות סטראוטיפיים.

 

פירוט

תת פרק זה שואל מהי השפעתם של הסטראוטיפיים המיניים על האובייקטיביות של בעלי מקצוע מתחום בריאות הנפש בבואם להגדיר בריאות נפשית מהי ובאבחונים שלהם בעיות נפשיות.

 

  • ברוורמן ועמיתיה ערכו מחקר1970 (מסדרת המחקרים שלה)
  • קבוצת הנחקרים
  • פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים פסיכיאטרים ופסיכיאטרים  התבקשו למלא שלון לתפקיד המין
  • מהלך המחקר
  • קבוצה אחת היתה צריכה לתאר שמות תואר ההולמים לגבר male בריא בנפשו וכשירה מבחינה חברתית
  • קבוצה שנייה שמות תואר שהולמים אישה female בריאה בנפשה וכשירה מבחינה חברתית
  • קבוצה שלישית נתבקשה למנות שמות תואר ההולמים "אדם" adult בריא בנפשו וכשיר מבחינה חברתית
  • תוצאות המחקר היו דומות למחקרים האחרים של ברוורמן
  • היתה הסכמה רבה למדי בין אנשים המקצוע באשר לאפיוניהם של גברים ונשים - דבר שהעיד על הפנמתם של סטראוטיפים מיניים
  • בנוסף התברר שאפיוני גבר בריא בנפשו דמו לאפיוני אדם בריא בנפשו (שהיו מעין תקן לבריאות נשית) ואילו אפיוני הנשים הבריאות היו שונות.

 

  • תוצאות המחקר של ברוומן משמשות דוגמא טובה לעיקרון "הגבר כנורמה"- שמאפייני התקן לבריאות נפשית הם מאפייני הגברים והנשית סוטות ממנו.
  • הייד: "האישה הממוצעת והנורמלית היא יצור אנושי משוגע"

 

  • ממצאים נוספים: מאפייני אישיות רצוים מבחינה חברתית היו משויכים לגברים והבלתי רצויים לנשים- למשל אישה בוגרת, בריאה וכשירה מבחינה חברתית היא (לפי תשובות הנבדקים)  כנועה מהגבר, מתרגשת בקלות, עסוקה במראה החיצוני שלה וכד'..

 

  • ממצאים נוספים: לא היה הבדל בתשובות של נבדקים ונבדקות

 

  • אפשר לראות שגם לאנשי מקצוע העוסקים בבריאות הנפש יש עמדות סטראוטיפיות בנושא שני המינים

 

  • בסעיף הקודם כתבתי על מודל ההתאמה- מתברר שגבר או אישה שלא מקבלים את תפקיד המין ש"ייעדו" לו הנורמות והסטנדרטים בחברה שבה הוא חי נתפס על ידי אנשי מקצוע ועל ידי "עמך" כמי שתפקודו והסתגלותו לחיים לקוייה.

 

  • (יחד עם זאת יש לזכור שהמחקר בדק עמדות ולא התנהגות טיפול בפועל)

 

  • המחקרים של ימינו מראים שאין שינוי של ממש בממצאים- למשל המחקר של רובנשטין 1995
  • מחקר זה בדק כיצד אנשי מקצוע ישראלים מעריכים את מצבו הנפשי של גבר הממלא תפקידי מין שונים- תפקיד מין קונפורמי ותפקיד מין שאנו קונפורמי
  • במחקר השתתפו פסיכיאטרים, פסיכולוגים קלינית ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים
  • כולם קיבלו תיאור מחקר של גבר שסובל מחרדה במצבי מבחן
  • חצי מהנבדקים קיבלו מתמחה במשפטים שהצליח בלימודיו התיאורטיים אבל לא מצליח לעמוד בבחינת הרישוי של לשכת עורכי הדין- שנערכת בעל פה
  • חצי מהנבדקים קיבלו תיאור של גבר, סטודנט בסמינר למורים שמתעתד להיות מורה בבית ספר יסודי (תפקיד מין נשי) שהצליח בלימודיו התיאורטיים אבל לא מצליח להעביר שיעור מבחן בעל פה.
  • אנשים המקצוע נתבקשו להעריך את חומרת מצבו הנפשי של הגבר בתיאור המקרה שקיבלו.
  • תוצאות
  • אנשים המקצוע ייחסו חומרה רבה למצבו הנפשי של המטופל שהפר את תפקיד המין הגבר (הסטודנט להוראה) מאשר למטופל שסבל מאותה בעיה מוצהרת.
  • פרשנות- שני פרשנויות שונות
  • מודל ההתאמה- אנשי המקצוע מגדירים בריאות נפשית כקונפורמיות עם תפקיד המין והסוטה ממנה מוגדר פחות בריא בנפשו
  • מודל הגבריות- אנשי המקצוע מעריכים כי תכונות "גבריות" תורמות להסתגלות נפשית טובה יותר מהתכונות ה"נשיות"
  • ישנן שני נושאים עיקריים:

א) סטראוטיפים משפיעים על תפיסות ועמדות (לא בהכרח התנהגות)- לקרוא עמוד 134

 

ב) אפיונים של אישה בריאה בנפשה הם אפיונים שתופסות אותה כחולה

(מזכיר מחקר על תפיסות סטראוטיפיות)

 

ג. הפרעות נפשיות

  • תת פרק זה שואל האם בתחום מחלות הנפש החמורות יש לסטראוטיפים השפעה, ומדוע  גברים ונשים לוקים בהפרעות נפשיות מסוימות בשכיחות שונה.

 

  • מחקרים אפידמיולוגיים מגלים שאנשי מקצוע נותנים לגברים ולנשים תוויות אבחנתיות שונות. הדבר בעיקר בולט בדיכאון ובאלכוהוליזם
  • שיעור הנשים המאובחנות כדכאוניות גבוה פי שניים משיעור הגברים שמאובחנים כדכאוניים. (בדיכאון זה הפוך ביחס גבוה יותר)
  • הספר מדבר יותר על דיכאון
  • דכאון מאופיין כעצבות, הערכה עצמית נמוכה, אבדן מוטיבציה, שטיחות הרגש, תלונות על מיחושים גופניים, קושי בריכוז, ירידה בתיאבון, חוסר חשק מיני, עייפות וקשיים בשינה.

1. בעיות מדידה

  • טיעון שהיה נפוץ - אבל מחקרים הפריכו אותו - הוא שמאחר שנמצא קשר בין מעמד חברתי כלכלי נמוך לבין דיכאון, ומכיוון שמעמדן החברתי כלכלי של נשים, בדרך כלל, נמוך מזה של גברים, הרי שהשכיחות של מחלת הדיכאון אצל נשים לא נובעת בגלל היותן נשים אלא בגלל היותם במעמד כלכלי חברתי נמוך
  • טיעון נוסף הוא שנשים, יותר מגברים מתלוננות על בעיות נפשיות ומבקשות עזרה שכן התנהגות זו מתיישבת עם הסטראוטיפיים המינים שלהן, ואילו הסטראוטיפ המיני הגברי אוסר על גברים להתנהג כך- לפי טיעון זה מחלקת הדכאון זהה אצל גברים ואצל נשים- גם לטיעון זה אין תמיכה חד משמעית במחקר.

2. הסבר ביולוגים

  • הוצאו הסברים ביולוגים משני סוגים: הורמונלים גנטיים
א. הסברים הורמונלים
  • נשים סובלות יותר מדיכאון בגלל השינויים ההורמונלים החלים בגופן: לפני קבלת הווסת (מידי חודש), מיד לאחר הלידה, ובגיל המעבר- ירידות חדות ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון וכן שינויים ביוכימיים אחרים הם ההסבר לדכאון בקרב נשים
  • המחקרים בעד ונגד טיעון זה הם בערך שווים
ב. הסברים גנטיים
  • לנשים יש פרה - דיספוזיציה גנטית
  • מקור המחלה נבגן נמצא על כרומוזום X ומכיון שלנשים יש שני כרווזמי X סיכון שלהן לחלון בדיכאון גדול מזה של דברים
  • גם גישה זו לא זכתה לתמיכה ממשית במחקר.

הסברים פסיכולוגיים

  • שלוש תיאוריות פסיכולוגיות שניסו להסביר את הפער בין גברים נשים בדיכאון
א. תיאוריות פסיכואנליטיות
  • (בהמשך ליחידות 3,5) נשים מועדות יותר מגברים לדיכאון בגלל מבנה האישיות שלהן בנוגע מהתפתחותן הפסיכו מינית

 

פרויד

  • בשלב האדיפלי
  • חרדת הסירוס מדרבנת את הילד לפתח אני עליון
  • הילדה "מבינה" שנשלל ממנה איבר המין הזכרי ואיתו הכוח והסטטוס הכרוכים בלהיות זכר- הכרה זו מובילה את הילדה לעוינות כלפי אימה (שלדעתה אשמה במצבה), לירידה בהערכה העצמית ולהתפתחות של קנאה באביה ובזכרים האחרים.

 

 

  • הקשר של הילדה לאביה (שמשמש מודל לכל יחסי האהבה עם גברים בעתיד) חלש מכיון שהוא מבוסס על אהבה נרקיסיסטית.(=נטיה של הפרט להשקיע אנרגיה יצרית בעצמו במקום בזולתו, וציפייה לזכות לשבחים ולתשומת לב מן הזולת).
  • האהבה נרקסיסטית מונעת על ידי שאיפתה של הילדה להשיב לעצמה אל אותו חלק ש"אבד" לא על פי תחושתה ולכן הקשר לא מבוסס על אהבה לאובייקט חיצוני.
  • הנטיה לאהבה נרקסיסטית חושפת את הנשים לסיכון יותר מהגבר ללקות במלנכוליה. בגלל
  • האישה מצפה שהגברים יפצו אותה על אבדותיה (פין, כוח, סטטוס)
  • אבל היא מתאכזבת שוב ושוב
  • לאחר כל אכזבה היא מפנה את האנרגיה היצרית שלה חזרה לעצמה במקום כלפי אובייקטים חדשים
  • האני הפגוע סופג את העוינות שהאישה המאוכזבת חשה כלפי האובייקט שזה עתה איבדה
  • והתוצאה עלולה להיות מלנכוליה ודיכאון.
  • תאורטיקנים פסיכואנליטיים מאוחרים כמו הורני
  • לא ייחסו חשיבות רבה לרעיונות בדבר הדטרמיניזם הביולוגי בהתפתחות האישיות
  • הם הדגישו את קשרי הגומלין שבין התפקידים הביולוגים לבין מגבלות התרבות המוטלות על התנהגותן של נשים.
  • הם הציעו על המגבלות שתרבויות פטריארכליות מטילו על הכוח והחופש האישי של נשים ועל הביטוי המיני שלהן כעל המקור העיקרי לתסכולים ולאכזבות.
  • בנוסף, תפקדי המין של האישה (היולדת תינוקות ומגדלת אותם) מתנגש עם הצורך של האישה להתפתחות אישית ולעצמאות
  • כאשר האישה מוותרת על תפקיד כאם היא סובלת מגינוי הסובבים אותה וגם מתכחשת למרכיב הראשוני והעיקר של ההגדרה העצמית כאישה.
  • בכתיבי הפסיכואנליטיקאים המאוחרים נמצא דיונים נרחבים על קשרי הגומלין שבין הלחצים החברתיים והלחיצים הביולוגים שהאישה נתונה בהם- לחצים אלה עשויים להסביר את תופעת ההבדלים בין המינים בשכיחות הדיכאון בתרבויות רבות.
  • בכל מקרה קיים עושר בתיאוריות אבל גם אצל ממשיכי פרויד אין מחקר שתומך בתיאוריות האלה
ב. תפקידי מין
  • חלק מהתיאוריות שמסבירות את הקשר בין תפקידי המין לדיכאון נשענות על הרעיונות של קארן הורני
  • הורני טענה שנשים רבות מעריכות יחסי אהבה באופן מוגזם, לדעתה, הגורם הוא תחושת הדחייה שחוו מהאב
  • הערכת היתר של האהבה מובילה אותן לחיפושים אחרי אישור עצמי באמצעו יחסים אינטימיים וכעס מופנם כלפי נשים אחרות שמתחרות איתן.
  • מילר וסקארף סברו שפיתוח יחסים בין אישיים הוא מרכיב מרכזי בתפקידה של האישה בחברה (הוזכר ביחידה 3 בהתפתחות המוסרית) - הם סברו שהענין הרב שהאישה מגלה ביחסים בין אישים חושף אותה יותר מאשר את הגברים לייאוש ולדכאון
  • כלומר כאשר יחסי האהבה מסתיימים, האישה מאבדת את ההגדרה העצמית שלה.

 

 

  • בגלל שהכמיהה ליחסים בין אישים היא פן מרכזי באישיות הנשית (לפי גישות אלה) אז הנשים המנסות להצליח בקרירה יתלבטו בין הנטייה הטבעית ליחסים אישיים לבין דרישות הקריירה לעצמאות ולתחרויות.
  • גישת תפקידי המין מעלה גם את הציפיות הסותרות מאישה שנכנסת לעולם העבודה- ציפיות שמקשות על חיי האישה.:
  • מצפים ממנה להיות פסיבית, לא אנוכית ותומכת- בהתאם לתפקיד המין הנשי
  • מצפים ממנה להיות תקיפה, עצמאית, ותובענית אם היא רוצה להשיג הישגים בעבודה שלה.
  • ההשערה שלפי השיכות הגבוהה של דיכאון בקרב נשים נובעת מקונפליקט תפקידי המין קיבלה תמיכה מסוימת ממחקרים אפידמיולוגיים על סימפטומים דכאוניים באוכלוסייה.
  • בקרב נחקרים מועסקים ונשים דיווחו על מספר גבוה של סימפטומים דיכאון יותר מגברים  ובקרב המועסקים הלא נשואים לא נמצא ממצא זה.

 

  • לעומת זאת יש שחושבים שההפך נכון: ריבו התפקידים מגן על האדם מפני דיכאון שכן עומסים לרשותו כמה מקורות לסיפוק ולהנאה, אם אחד מהם מתסכל אותו- נשארים האחרים

 

  • גישת תפקידי המין לא עומדת במבחן גם מישום שקשה לומר שהתפקידים השונים שגברים ממלאים לא גורמים להם לחץ ולתסכול.

 

ג. חוסר אונים נרכש- אין אונים נרכש

(נושא זה מתקשר להרבה נושאים בקורס למשל כשדיברנו על יחסים סביבתיים)

  • הכוונה באין אונים נרכש שהפרט חוה תהליך שאין לו שליטה עליו: רגשי, קוגניטיבי, התנהגותי
  • למשל
  • ילד מוכה (אישה מוכה) לא יודעת איך לצאת מהמצב, לא משנה מה  יא תעשה היא לא מצליחה לצאת מהמצב של חוסר אונים.

 

באופן כללי:

  • עומס רגשי, מטלות יום יומית, לסביבה יש השפעה, עומד עבודה - לנשים..

 

 

פירוט

  • חוסר אונים נרכש מוגדר כמערכת של ליקויים קוגניטיביים ורגשיים וכן ליקויים בהניעה, המתרחשים כאשר פרט חווה אירועים שליליים שאין לו (על פי תחושתו) שליטה עליהם
  • הליקויים כוללים:
  • יזמה מוגבלת להגיב למצב מסוים
  • חוסר יכולת ללמוד לגובה חדשה שתגרום לשינוי
  • עצבות
  • הערכה עצמית נמוכה
  • ליקוים אלה הם תוצאה של ציפיות הפרט שלפיהן לא תהיה לו השפעה או שליטה על תוצאות המצבים שאלהם נקלע ואין לו דרך שיוכל להגיב באמצעותה.

 

  • זליגמן, ממיסדי התיאוריה ראה את הקשר בין חוסר אונים נרכש לבין דיכאון  טען שסוגים מסוימים של דכאון נובעים מתחושת חוסר השליטה של הפרט המדוכא על אירועים חשובים בחייו.

 

  • גישת היחוס הסיבתי מרחיבה את התפיסה המקורית של זליגמן ומסבירה כיצד הגיע הפרט למצב של חוסר יזמה
  • שליטה/ אי שליטה: אנשים הנוטים להסביר אירועים שלילים המתרחשים בחייהם כסיבות המשפיעות על תחומים רבים בחייהם במקום כסיבות שמשפיעות רק על תחום אחד יצפו לחוש חוסר אונים בתחומים רבים של חייהם.

 

  • יציב לא יציב: אלא שמסבירים אירועים שלילים בסיבות יציבות ולא בסיבות אירועים יצפו לחוות חוסר אונים בעתיד
  • פנימי/ חיצוני: אלא שמאשימים את עצמם במקום את זולתם בקיומם של אירועים שלילים יחוו אבדן של הערכה עצמית.

 

  • לסיכום
  • אלא שנוטים לתלות אירועים שליליים בחייהם בסיבות פנימיות, יציבות וגלובליות (ומנגד יתלו אירועים חיוביים בסיבות חיצוניות, ארעיות, וספציפיות) מועדים ללקות בדכאון יותר מאשר שנוהגים ההפך.

 

  • באמצעות חוסר אונים נרכש אפשר להסביר את השכיחות בדיכאון בקבוצות שונות
  • קבוצות שחוות דיכאון: עניים, חסרי השכלה, מובטלים וחולים- אפשר לראות איך כל אחד מחברי קבוצה זו סבור שלפעולותיו אין השפעה, הוא לא יכול למנוע אירועים שלילים או לגרום להתפתחותם של אירועים חיובים

 

  • יתכן שנשים מקבלות יותר מהגברים "חינוך לחוסר אונים".
  • מקובי וג'קלין מצאו בסקירתן שהורים מקדישים תשומת לב שונה לפעולות של בנים ושל בנות
  • הורים גינו או שיבחו התנהגות שלילית או חיוביות של בנים
  • התנהגויות של בנות זכו בדרך כלל להתעלמות
  • גם מורים נוטים להגבי יותר להתנהגות השלילית של הבנים מאשר של הבנות.

 

  • כלומר לבנות יש יותר הזדמנויות ללמוד שהתגובות שלהן אינן גוררות בעקבותיהן תוצאות
  • מחקרים בין תרבותיים מראים שבתרבויות רבות מחנכים בנים לסמוך על עצמום ולהיות פעילים ואילו את הבנות מעודדים להיות תלויות באחרים whiting & whiting 1975
  • גם בבגרותן מצופה מהנשים שלפעולותיהן תהיה הצלחה פחותה מזו של הגברים.
  • במחקרי מעבדה רבים נמצא שביצוע של גברים במשימות שונות (במעבדה) דורג גבוה יותר מביצוע שווה באיכותו של נשים.
  • מיחידות קודמות
  • נשים מצליחות מדורגות, לעתים תכופות, כפחות מקובלות ופחות מעוררות חיבה מנשים לא מצליחות או מגברים מצליחים
  • הישגי נשים מדורגים פחות מהשגי גברים
  • לנשים שביצועיהן בעבודה שוות לגברים יש פחות סיכוי לקידום בעבודה
  • לרעיונות של נשים (בקבוצה) מתייחסים פחות ברצינות
  • כאשר אישה מנסה ליטול שליטה בסיטואציה כלשהי למשל בהפגינה ידע ומומחיות, ידע, או סמכות רואים המשתתפים בהתנהגות שלה משהו ש "לא לעניין"

 

  • בנוסף לזה שנשים חוות יותר אירועים שנוטעים בהן תחושת חוסר אונים נשים גם נוטות לסגנון פרשנות שלילית לאירועים : נשים נוטות לייחס את הצלחתן למזל ואת כשלונותיהן לחוסר יכולת ולגורמים יציבים וגלובאליים אחרים.

 

לסיכום

  • רבים מההסברים לפער בין המינים בדיכאון הם חלק מהסטראוטיפים המינים, המקובלים בנושא הבריאות הנפשית של הנשים
  • הדבר נכון במיוחד לגבי הרעיונות שלפיהם תנודות הורמונליות משפיעות בחריפות על מצבי הרוח של נשים רבות
  • ולשנשים יש נטיה טבעית להשקיע ביחסים בין אישיים
  • אבל למרבית ההסברים לדיכאון בקרב נשים חסרה תמיכה אמפירית מספקת

Comments