יחידה 7

סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






























































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































תוכן

  1. 1 סיכום  הקורס 10293 פסיכולוגיה של המינים אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 יחידה 7
  4. 4 השפעותיהם של הסטראוטיפים המיניים על תחום המשפחה
    1. 4.1 1. חיי הנישואין "שלו" וחיי הנישואין "שלה"
      1. 4.1.1 א. תפיסות עצמיות שונות
      2. 4.1.2 ב. משמעויות חוקיות שונות
      3. 4.1.3 ג. האופן שבו נתפסות האהבה והרומנטיקה
      4. 4.1.4 ד. האופן שבו נתפסת עבודת האישה מחוץ לבית
      5. 4.1.5 ה. האופן שבו נתפסת חלוקת העבודה בבית
      6. 4.1.6 ו. דרכי התמודדות עם קשיים ועם פערים בתפיסות
      7. 4.1.7 ז. המחיר הגופני והנפשי
    2. 4.2 2. הבדלים בין המינים בשביעות רצון מחיי הנישואין
      1. 4.2.1 א. מגמות המגבירות חוסר שביעות רצון מחיי הנישואין
        1. 4.2.1.1 1. התפרקותה של המשפחה המורחבת
        2. 4.2.1.2 2. הכרה הולכת וגוברת בעיקרון השוויון בין המינים
        3. 4.2.1.3 3. הפער שבין תפיסות ודימויים רומנטיים של הנישואין לבין המציאות בפועל
      2. 4.2.2 ב. מי פחות שבע רצון: גברים או נשים?
      3. 4.2.3 ג. הצלחה היחסים -אמון הדדי והוגנות
  5. 5 השפעותיהם של הסטראוטיפים המינים על תחום העבודה
    1. 5.1 1. חיי העבודה "שלו" ושלה
      1. 5.1.1 א. תפיסות עצמיות והדדיות נבדלות
      2. 5.1.2 ב. פערים בשכר
      3. 5.1.3 ג. התפלגות מקצועית נפרדת ושונה (הפרדת עיסוקים)
      4. 5.1.4 ד. קידום בעבודה
      5. 5.1.5 ה. תנאי עבודה
      6. 5.1.6 ו. סטראוטיפיים מינים בעבודה
      7. 5.1.7 ז. אפיוני עבודה
    2. 5.2 ההבדלים בין המינים בשחיקה ובעבודה
      1. 5.2.1 שחיקה בעבודה- מהי?
      2. 5.2.2 א. מי שחוק יותר: גברים או נשים
      3. 5.2.3 ב. מגמות המגבירות שחיקת נשים בעבודה
        1. 5.2.3.1 1. הבחירה המקצועית הנבדלת של נשים
        2. 5.2.3.2 2. ציפיות רגשיות מהעבודה
        3. 5.2.3.3 3. קונפליקט עבודה בית
    3. 5.3 ג. היתרונות שבשילוב בית תפקידי בית לקריירה
    4. 5.4 סיכום


יחידה 7

 

·       ביחידה הקודמת (6) הוצגו הסטראוטיפיים כתבניות חשיבה שגורות, מכלילות ונוקשות שאנחנו נאחזים בהם בזמן שאנחנו מנסים לתפוס את סביבתנו החברתית ולהעריכה

·       הסטראוטיפיים הם תבניות חשיבה המכתיבות לנו את הציפיות שלנו באשר לאפיונים של עצמנו, כבני מין זה או אחר, ושל הזולת

·       הציפיות נוטות בסופו של דבר להתממש בפועל בהתנהגות של רבים.

 

·       יחידה 7 דנה בהשפעות של הסטראוטיפיים המינים על היווצרות דפוסי אפיונים, עמדות והתנהגויות טיפוסיות המבדילות בין גברים לנשים באופן שבו הם נתפסים בעיני עצמם ובעיני זולתם- במשפחה ובעבודה

 

 

השפעותיהם של הסטראוטיפים המיניים על תחום המשפחה

·       חוקרים טוענים שמוסד המשפחה בתרבויות המערב נתון במשבר

·       ירידה בשיעור הנישואין, עליה בשיעור גירושין, עליה בדפוסי התקשרות חורגים מדפוסי הנישואין המקובלים

·       בישראל המצב הוא שונה

·       המשפחה הגרעינית יציבה למדי

·       חלוקת העבודה המסורתית נשמרת

 

·       ישראל נחשבת למדינה מודרנית מבחינה כלכלית, פוליטית, ותרבותית

·       בישראל, יחסית למדינות מערביות אחרות, מוסד המשפחה ממשיך להיות יציב ומרכזי (שיעור הנישואין והגירושים דומים לחברות מסורתית כמו ירדן ותוניס)- אם כי בדור האחרון הפער נוטה להצטמצם

 

·       אפשר להבחין בין שני סוגים "טהורים" של חלוקת עבודה וסמכויות במשפחה (חברות שונות מצוינות על פני הרצף):

סוג של חלוקת עבודה וסמכות במשפחה

·       הטיפוס המפריד- מתקיימת הפרדה ברורה, נוקשה, וחסרת שיתופיות בין תפקידי בין הזוג: האישה ממונה על משק הבית והילדים והבעל על הפרנסה

·       הטיפוס המשותף- אין הפרדה ברורה בין תפקידי הבעל והאישה ויש שיתוף פעולה ביניהם בתחומים שונים

·       יש חפיפה בין הטיפוס המפרד למשפחות מסורתיות ובין הטיפוס המשותף למשפחות מודרניות

 

 

·       חוקרים שמתמקדים בחקר המשפחה בישראל גורם כי המשפחה הגרעינים בישראל ממשיכה להיות יציבה ומרכזית בחיינו ונשמרת בה מידה רבה של חלוקת עבודה וסמכויות בין הבעל לאישה

 

·       גמישות בחלוקת התפקידים היא תוצר של כורח המציאות ובעיקר של הצורך בשיתוף הנשים בעולם הפרנסה

·       גם כשהאישה עובדת מחוץ לבית הגבר מוגדר כמפרנסה ראשי וכבעל סמכות להכריע בנושאים שונים הנובעים לאישה (נכון גם לנשות קריירה)

·       כשהאישה עוזרת לפרנסה הבעל עוזרה לה בעבודות הבית- הגמישות לא הופכת לדפוס שיתופי שוויוני אלא בני הזוג מרחיבים את טריטוריות עיסוקיהם.

 

 


1. חיי הנישואין "שלו" וחיי הנישואין "שלה"

באופן כללי

·       לבני הזוג יש רצונות, צרכים, עמדות, קשיים שונים זה מזה

 

הסוציולוגית ברווד (טעות בשםמתארת ששני המינים ניכנסים למסגרת הנישואין עם רצנות, קצב וציפיות שבמידה רבה אפשר לתאר אותם כחיי הנישואין שלו, ושלה)

 

פירוט

·       התפיסות הסטראוטיפיות מגדירות באופן שונה את חיי הנישואין של גברים ושל נשים

·       תפקידי המין והסטראוטיפיים מעצבים ציפיות עצמיות והדדיות אצל בני שני המינים- (בהמשך הפרק יתברר שיש מחיר להפנמה הזאת)

 

 

·       הסוציולוגית חפץ טוענת שתכתיביהם הסטראוטיפיים של תפקידי שני המינים שונים זה מזה עד כי קשה לתאר יחסים בין אישיים ואינטימיים ביניהם במסגרת המורכבת וארוכת הטווח של המשפחה

·       הסוציולוגית ברנד אומרת שהנישואים של גברים ונשים הם כל כך שונים עד שאפשר לתארם כנישואים שלו לעומת הנישואים שלה.

 

א. תפיסות עצמיות שונות

באופן כללי

·       גברים רואים את תפקיד המפרנס כתפקיד העיקרי שלהם

·       (גברים יציגו את עצמם לפי מקצועם וישימו פחות דגש על מצבם המשפחתי)

·       נשים מגדירות את הזהות שלהם בהיותם אימהות ורעיות- הבית והמשפחה הם בראש סדר העדיפויות ומהווים תפקיד מרכזי.

·       (נשים יציגו את עצמם על ידי מצב משפחתי ומספר ילדים)

 

פירוט

גברים ונשים נבדלים, בראש ובראשונה בתפיסותיהם העצמיות והדדיות כבעלי משפחה וכאנשים נשואים

·       במחקר של רובין 1983 כשביקשה מהאנשים להגדיר מי את/ה

·       הגברים הגדירו את עצמם במקצוע (מיקום בעולם העבודה) ורק בהמשך נגעו מקצתם במעמדים המשפחתי כבעלים וכאבות

·       אחד המדדים המרכזים לגבריותו של אדם הוא הכנסתו- ל 80% מהגברים הנשואים מעניק תפקיד המפרנס משמעות מרכזית לחייהם

·       גברים ונשים רואים בפרנסה את אחת הפונקציות החשבות ביורת לקיומו של הגבר

·       נשים (ובתוכן נשות מקצוע) מזדהות בראש ובראשונה כאימהות וכרעיות, ורק לאחר מכן הן עשויות להזדהות כבעלות מקצוע

·       הזהות של הנשים כרעיה וכאימא היא חלק מרכזי בזהות העצמית שלהן והם נמצאים בראש סולם העדפות שלהם.

 

·       גברים ונשים יכולים לחלוק על מאפיינה הרצויים של ה"אישה האידאלית" אבל יש הסכמה כללית למדי שהאימהות היא המטרה העיקרית של חיי האישה בחברה המערבית שתכליתה לגדל ילדים סתגלנים לחברה

 

·       האימהות נמצאת בעדיפות ראשונה גם בקרב הנשים הישראליות והיא אחד התכתיבים והחובות המרכזים של תפקיד המין שלהן.

ב. משמעויות חוקיות שונות

באופן כללי

·       מעמד הנשים שונה ממעמד הגברים בתוך המשפחה. למשל: מהרגע שהאישה נישאת היא הופכת להיות שלוחה תקנית של הבעל (מקבלת שם משפחה)

 

פירוט

·       לנישואין יש מלכתחילה משמעויות חוקיות וכלכליות שלא נתונות למשא ומתן מישום שהם קבועות בחוקי המדינה. המשמעויות החוקיות נבדלות בין גברים לבין נשים

·       למשל במקרה של גירושין או מוות רכוש שנצבר במהלך נישואין

·       בארצות הברית היה חוק עד שנות השישים אשר יש לו שרידים עד היום שמהרגע שהאישה התחתנה היא איבדה את זהותה החוקית והפכה למעין שלוחה של בעלה: נשאה את שמו, עברה לגור בבתי, הסכימה לקיים עמו תמיד יחסי מין, התחייבה לשרת אותו כעקרת בית בלא תשלום, ובתמורה התחייב הבעל לפרנס אותה ואת ילדיה על פי יכולתו

·       הדת מהוה גורם חשוב בקביעת מעמדן של נשים בגלל שהיא מהווה חלק מהתפתחותה של כל תרבות. היהדות, הנצרות והאיסלאם מאופיינות בערכים פטריארכליים מובהקים. ועל כן השפעת של ההגדרה הסטראוטיפית של בני שני המינים חזקה

·       בישראל החתן מקדש את כלתו כקניינו בטקס הנישואין.

 

 

ג. האופן שבו נתפסות האהבה והרומנטיקה

 

·       אפשר לראות בנישואין עסקת חליפין מסוג מסוים שבו הנשים ממירות עבודת בית ויחסי מין בתמיכה פיננסית והגברים מספקים את צורכיהם הבסיסים במחיר נפרד משלהם אבל ברור שרק מעט אנשים רואים כך את הנישואין

 

·       מתברר שבתרבות שלנו האידאליזציה של האהבה הרומנטית היא בעיני בני אדם רבים הבסיס לנישואין- וגם מתברר שהאהבה רומנטית היא לא בהכרח בסיס איתן למחויבות ארוכת טווח.

·       רבים גורסים שהתאמה, סובלנות, כבוד הדדי, יושר ורצון לקדם מטרות משותפות הם המרכיבים המכריעים יותר בהצלחתם של נישואין. אבל המרכיבים האלה מאפיינים, לעתים קרובות, ידידויות אינטימיות יותר מאשר את יחסיהם של הנישאים זה לזה

 

ד. האופן שבו נתפסת עבודת האישה מחוץ לבית

באופן כללי

·       המודל הקבוע הוא שהגבר מפרנס והאישה אחראית לבית

·       היום אצל יותר זוגות שני בני הזוג עובדים

·       כל שינוי מהמודל הקבוע יוצר תחושה של סטיה (שהאישה מפרנסת והגבר יושב בבית - גם אם הזוג מרגיש עם זה בנוח החברה מקשה על סידור זה).

·       לעמדות של הבעל יש השפעה גבוה על שינוי המודל- עמדות חיובית של הבעל כלפי יציאה האישה לעבודה מאפשר יותר את יציאת האישה לעבודה.

 

פירוט

·       גורם נוסף שבו נבדלים גברים מנשים ותורם לקשיים בנישואין הוא האופן שבו נתפסת העבודה של האישה מחוץ לבית

 

·       רוב הנשים הן עובדות

·       עבודת האישה בישראל ובארצות הברית נחשבת, על פי רוב, משנית בהשוואה לעבודת הבעל (למשל הניידות של העובדים בארצות הברית מובילה כמעט תמיד לניתוק הנשים ממקום עבודתן)

 

·       חיי הנישואין במשפחות שבהן הנשים עובדות מחוץ למשק ביתן הם מורכבים ורבי אילוצים בעיקר כשיש ילדים- בני הזוג צריכים להתמודד עם ציפיות עצמיות והדדיות וגם עם תחושת הסטייה מהסטראוטיפים המיניים המסורתיים השגורים בחברה (או חלק ממנה)

·       לעמדה של הבעל בנוגע לעבודת האישה ולנכונות שלו לנהוג בגמישות ולסטות מהתפיסה הסטראוטיפית יש השפעה מרוכבה על חיי הנישואים המורכבים ועל האושה המשפחתי.

·       במחקר התגלה שהסיכויים לפרידתם של בני זוג שעמדותיהם ביחס לעבודת האישה מנוגדות הם בערך פי שניים -כבר לאחר שנת הנישואין הראשונה - וזאת לעומת בני זוג שלהם עמדות דומות ביחס לעבודת האישה.

 

·       יחד עם זאת לעבודת הנשים יש גם תוצאות חיוביות- במחקר התגלה שעבודתה של האישה קשורה לרמת חיים גבוהה יותר ולתחושה גבוהה יותר של רווחה כלכלית ופסיכולוגית.

 

·       במחקרים על זוגות כפולי קריירה (שני בני הזוג מעורבים בחיי המשפחה ובקריירות שדורשות רמת מחויבות גבוהה, ארוכת טווח ומתמשכת לעומת משפחות שבהן הנשים לא עובדות מחוץ למשק ביתן

·       נמצא כי יש יתרונות כלכלים, ויתרונות פסיכולוגים ותגמולים חשובים נוספים אחרים כגון קשר נישואין חזק יותר סיפוק רב יותר מהנישואין, אושר גדול יותר ועוד.

·       בנוסף התברר שיחסי החברות בין בני זוג במשפחות שבהן הנשים מועסקות במשרות מלאות ויוקרתיות, מן הבחינה המקצועית, הם הדוקים יותר מאשר במשפחות שבהן מועסקות הנשים במשרות חלקיות

 

·       בנוסף, בקרב זוגות נשואין בעלי אותו מקצוע מתפתחת מעין הפריית גומלין בין חיי הנישואין לקריירה, הפריה שמעשירה את התפתחותם המקצועית

·       במחקרים שנערך בקרב זוגות פסיכולוגים התברר שבהשוואה לפסיכולוגים שבני זוגם לא היו פסיכולוגים גם הגברים וגם הנשים  פרסמו יותר מאמרים מדעיים

 

·       בעליהם של נשות קריירה, בהשוואה לבעליהן של נשים שעובדים מחוץ למשק הבית אבל אין להן קריירה מעריכים את נשותיהם, את הצלחתן המקצועית ואת הישגיהן באופן חיובי יותר. גם הילדים לאמהות בעלות קריירה מפיקים תועלת מהמצב במיוחד הבנות שנוטות להיות פעילות ועצמאיות יותר יחסית לבנות של אימהות שלא עובדות מחוץ למשק ביתן. תפיסתן של הבנות הללו גם יוצאת נשכרת

 

·       לצד היתרונות של זוגות כפולי הקריירה הם גם סובלים מלחצים ייחודים כמו תפקידים ואחריות בנושאים הקשורים באחזקת הבית בטיפול בילדים, ובמציאת עבודה מספקת לשני בני הזוג באזור מגוריהם

 

 


ה. האופן שבו נתפסת חלוקת העבודה בבית

באופן כללי

·       הבעלים, בד"כ, לא משתתפים בעול שנובע מיציאת האישה לעבודה

·       משתמשים במשפטים סטראוטיפים כמו: אני לא טוב כמוך לניקיון וכד'

·       גברים פחות משתתפים בעבודות הבית והעבודה, למרות שיוצאת לעבודה, נופלת על האישה

·       בנוסף, לגברים יש יותר זמן פנוי.

 

פירוט

למרות השיעור הגבוה של הנשים העובדות מחוץ לביתן חלוקת העבודה בתוך המשפחה לא חורגת מהדפוסים הסטראוטיפיים

·       העובדה שנשים נכנסו לשוק העבודה לא מלווה בדרך כלל בחלוקת התפקידים. למשל

·       מחקר מראה שהנשים ממשיכות לבצע יותר עבודות בית מבעליהן.

·       מחקר של כץ ומחקר כל ליבליך מראה שבעלים ישראלים אינם נוטים להשתתף בעול הנוסף הנובע מעבודת נשותיהם מחוץ לבית.

·       מסקר שנערך בארה"ב עולה שלבעליהן של נשים העובדות מחוץ לבית היה  יותר זמן פנוי מאשר לבעליהן של עקרות בית וכן שלנשים העובדות בחוץ היה פחות זמן פנוי באופן משמעותיה מזה של בעליהן וכן ביחס לעקרות הבית.

 

·       מצד שני כץ טוענת שלאימהות שעובדות מחוץ לבית ונושאות במשרדות יוקרתיות ומכניסות יש סיכויים גבוהים יותר להתמודד עם לחצי כפל התפקידים ולהנות מהמצב מהבחינה הפסיכו חברתית

·       לאימהות יש השפעה רבה יותר על קביעת יעדי התצרוכת המשפחתית- לעומת עקרות בית. והעסקת עזרה בתשלום זה יעד שכיח אצלהן.

 

הסברים מדוע זוגות רבים משמרית את חלוקת העבודה המסורתית בתוך המשפחה

·       הסבר מרכזי מתמקד בהשפעותיהם של הסטראוטיפיים המינים על בני שני המינים

·       בני אדם נוטלים על עצמם במסגרת המשפחה את המשימות שהן מיומנים בביצועים משימות שחופפות את תפיסותיהם העצמיות באשר למשימות שיועדו לתפקיד מינם על פי הסטראוטיפיים המינים

·       ואז גברים אומרים שהם לא מוכשרים כמו האישה לביצוע עבודות הבית.

·       =סטריאוטיפיים

 

·       הסבר אחר מתמקד בחלוקת הכוח והפיקוח בין שני המינים במשפחה

·       שורשי התפיסה הזאת היא בתפיסות הסטראוטיפיות ובבטוין בפועל בחיי היום יום

·       לגברים זכות "לגיטימית" להימנע מעבודות הבית ולהתמקד בעניני פרנסה. בנוסף לרוב נשים פחות מרוויחות מגברים והן תלויות בהם כלכלית, יש לכך השפעה על יחסי הגומלין שבין בני הזוג

·       = חלוקת כוח

 

·       הסבר ששורשיו פיזיולוגיות

·       בגלל שהאישה יולדת ומניקה נוצר פרק זמן שהאשה אחראית לטיפול התינוקות ואז בפרק זה נוצר דפוס של חלוקת תפקידים- דפוס שנוטה להתמיד בחיי הזוג גם לאחר שהנחיצות הביולוגית שלו בטלה.

·       = פיזיולוגי בית

 


ו. דרכי התמודדות עם קשיים ועם פערים בתפיסות

באופן כללי

 

·       (גברים יותר מתמודדים באסטרטגיות של פתרון בעיות נשים מתמודדות באסטרטגיות שמערבות יותר רגש).

 

·       לגבר יש מעמד ממוסד יותר בתוך המשפחה:

·       רמת הכנסה

·       מעמד חוקי

·       זמן פנוי

·       תלוי פחות באישה מאשר האישה תלויה בו

·       הגבר פחות חושש למעמדו ולכן דרכי ההתמודדות שלו עם קשיים עם ישירות יותר

·       ולפיכך אין להם בעיה להתמודד עם נשים מישום שיש להם פחות חרדה סביב מצבי קונפליקט

 

·       נשים מתמודדות באופן עקיף יותר, יותר מערבות רגש- גם בגלל מעמד נמוך יותר, וגם מתמודדות בצורה יותר רגשית

·       למשל מעדיפות לדבר עם חברות במקום לדבר עם הבעל

·       ואז הם זקוקות להוציא את זה באיזה שהוא מקום: קניות, אכילת יתר, דיכאון

 

פירוט

·       חפץ טוענת שהפער שבין הציפיות לבין מציאות חיי הנישואין מוביל לשימוש באסטרטגיות השפעה הדדיות שונות, אשר תכליתן להשיג דברים בדרכים חלופיות

·       יש שמשנים לחלוטין את הציפיות מעצמם ומזולתם ודוחים את תפקידי מינם וכד'

 

·       מחקרים מראים שהתעלמות מהפערים בתפיסות ההדדיות וההתמודדות בדכים עקיפות היא סוג פתרון שכיח ביותר בקרב זוגות נשואים

·       אישה לא מרוצה יכולה להשיג מהבעל  פיצוי חומרי או לדבר עם חברות

·       גבר לא מרוצה יכול להתרחק מאישתו באמצעות התמקדות בעבודה או פניה לחברות שמבינות אותו.

 

·       השימוש בדרכי ההשפעה השונות מוכתב, במידה רבהעל ידי תפיסת הכוח שהפרט חש במצב נתון ביחס לזולת

·       פרטים שחשים שהכוח בידם נוטים להשתמש בדרכי השפעה ישירות

·       פרטים שנתפסים בעיני עצמם כנטולי כוח ביחסיהם הבין אישים ינסו להשיג את מבוקשם בדרכים עקיפות.

 

·       ההבדל בין דרכי התמודדות של גברים ונשים נעוץ בעבודה שכוחו של הבעל במשפחה המסורתית ממוסד

·       הגברים זוכים לכוח בשל היותם גברים

·       נשים לרוב תלויות כלכליות בבעל שלהם

 

·       נשים נוטות, בדרך כלל, להשתמש בדרכי השפעה עקיפות. ונוטות יותר מגברים להשתמש ב"חוסר אונים" כדי לרכוש השפעה בין אישית במשפחה (למרות שבטווח הארוך דרכי ההשפעה האלה מפחיתות מהערכתן העצמית)

 

·       נשים נוטות להתמודד לחצים באופן עקיף

·       שיחה עם חברות על גורמי הלחץ

·       אכילת יתר, התמוטטות, ומחלה

·       גברים נוטים להתמודד בדרכי התמודדות ישירות עם גורמי הלחץ

·       באמצעות עימות או התעלמות מכוונת.

 

·       אלימות במשפחה היא אחת התגובות (הקיצונית) להצטברותם של מתחים, תסכולים ואכזבות בנישואין

 

 

ז. המחיר הגופני והנפשי

באופן כללי

·       גברים יותר שבעי רצון מהנישואין

·       גברים גרושים/ אלמנים חוזרים מהר יותר למערכת זוגית

·       עבור נשים חווית הנישואין לא חיובית כל כך

·       סובלות יותר מהתמוטטות, דיכאון

 

 

פירוט

המחקרים מעידים שמוסד המשפחה והנישואין, במתכונתו המסורתית, הוא לעתים בעייתי, ועלול לגבות מחיר גופני ונפשי כבד מגברים ומנשים כאחד.

 

מחקרים באופן כללי

·       גברים מפיקים מחי הנישואין תועלת גופנית ונפשית רבה יותר מאשר הנשים

·       לנשים נשואות יש בעיות נפשיות יותר מאשר לגברים נשואים

·       לרווקות יש פחות בעיות נפשיות מאשר לרווקים

 

גברים

·       ברנד הציגה מגוון נתונים סטטיסטים שמראים שגברים נשואים מאושרים, בריאים בגופם ובנפשם וחים שנים ארוכות יותר מגברים לא נשואים

·       גברים נשואים סובלים מבעיות בריאות ומסימפטומים חמורים של בעיות פסיכולוגיות פחות מגברים לא נשואים ובהשוואה אליהם נוטים פחות להתאבד

·       גברים נשואים מעורבים פחות בפשיעה מגברים לא נשואים

·       גרושים ואלמנים מתחתנים בהקדם

·       טוענת גברים מודעים ליתרונות שמספקים להם חיי הנישואין ומודעים לתלות הגופנית והרגשית שלהם בנשותיהם.

·       גברים זקוקים למסגרת חיי הנישואין יותר מנשים (גברים לא נשואים דיווחו על בדידות יותר משדיווחו נשים לא נשואות- הנטייה הלכה והתחזקה עם הגיל)

·       לדעת ברנד הטינה שיש לגברים  כלפי נשים במערכת הנישואין נובעת מפיצוי על תלותם היתרה בה.

 

נשים

·       חיי הנישואין של נשים הם לא התנסות חיובית

·       בסאו טוענת שעבור נשים שרואות בנישואין את ייעוד חייהן מהווים הנישואין "סכנה בריאותית".

·       נשים נשואות עלולות לאבד את הערכתם העצמית ואת זהותן העצמית בגלל כניעה לדרישות הבעלים ולציפיותיהן

·       נשים נשואות עלולות לסבול מהתמוטטות עצבים, מדיכאון, מפסיביות, מחרדה ומפוביות יותר מגברים נשואים

·       נשים, יותר מבעלים, מדווחות על רגשות שלילים של תסכול, חוסר סיפוק מחיי הנישואין ומקשר הידידות האינטימי עם בן הזוג, חרטה שנישאו ומחשבות על פרידה וגירושין.

·       לאחר הגירושין נשים מעונינות פחות מגברים להינשא בשנית

 

·       לעומת זאת רוקות שבעות רצון יותר מרווקים

2. הבדלים בין המינים בשביעות רצון מחיי הנישואין

 

·       הקשיים והמשברים שאליהם נקלעים בני אדם נורמליים ויציבים בחיי הנישואין והמשפחה שלהם עלולים לגרום לחוסר שביעות רצון מתמשך ואפילו למצב של שחיקה נפשית (= תחושת תשישות רגשית, גופנית ורוחנית שנגרמת מחמת עומס נפשי מתמשך)

·       השחיקה מאפיינת יותר בני אדם בעלי אידאלים וציפיות גבוהות אשר מציאות חייהם לא אפשר להם לממשם.

·       לרוב השחיקה מחלחלת בהדרגה מתחום אחד אל השני (מהעבודה למשפחה או ההפך)

 

·       כדי להבין את תופעת שביעות הרצון מחיי הנישואין הפרק מתמקד בהבטים התרבותיים והחברתיים של החיים אשר הסטראוטיפיים המינים מהווים חלק מהם, והופכים רבים לחסרי סיפוק בנישואין.

 

א. מגמות המגבירות חוסר שביעות רצון מחיי הנישואין

·       מגמות תרבות בעולם המערבי שינו את מוסד הנישואין ודפוסיו, הגבירו את הלחצים שכרוכים בו, ותרמו להגדלת הפערים שבין הציפיות למציאות ולשכיחותו הגוברת של חוסר שביעות הרצון מהנישואין

·       בין השאר: התפרקותה של המשפחה המורחבת, הכרה הולכת וגוברת בעיקרון השוויון בין המינים, הפער שבין תפיסות ודימויים רומנטיים של הנישואין לבין המציאות בפועל.

 

1. התפרקותה של המשפחה המורחבת

·       רבות מהפונקציות שהיו בעבר ברשותה של המשפחה עוברות למוסדות ולסוכנויות של המדינה:

·       מוסדות חינוך, בתי אבות, מוסדות לבריאות הנפש וכד'

·       בעבר, לשתי משפחות שנקשרו באמצעות נשואי הילדים, היה אינטרס להגן על מסגרת החיים המשותפים של בני הזוג,

·       כיום הנטיה לצמצם את הפונקציות של המשפחה מצמצת מספר סיבות מסורתיות שתרמו להגנה על שלמותם של חיי הנישואין ומגבירה את ההתמקדות באושר, ובאהבה כהצדקה עיקרית של הנישואין. (ואם היא איננה אז זוהי סיבה לפירוק הנישואין)

·       בנוסף, יש מגמה של ליברליזציה כלפי גירושין.

 

·       הניידות הגיאוגרפית של זוגות מרחיקה אותם ממחוזות ילדותם ומרופפת את קשרי המשפחה והילדות שלהם, ומצד שני בהעדר התמיכה החברתית והמשפחתית הקודמת הזוגות המודרניים נזקקים יותר זה לזה.

 

2. הכרה הולכת וגוברת בעיקרון השוויון בין המינים

·       הדגשת חופש הפרט וזכותו למימוש עצמי משפיעה על כל הנאבקים על שחרורם- גברים נשים

 

·       א) יש שגורסים שחוסר הסיפוק של הנשים ממסגרות הנישואין המסורתית הוא לרוב הסיבה לבעיות במשפחה

·       לראיה הם מצביעים על המאבק לשחרור האישה כגורם המזעזע את מוסד הנישואין המשפחתיים.

·       ובנוסף נשים שיכולות לפרנס את עצמן יכולות להרשות לעצמן ציפיות גבוהות מחיי הנישואין מעבר לביטחון הכלכלי

·       ב) יש שגורסים שהגברים הם אלה שמעונינים לנטוש את מסגרת הנישואין

 

3. הפער שבין תפיסות ודימויים רומנטיים של הנישואין לבין המציאות בפועל

·       לרבים במערב יש ציפיות גבוהות ביותר מיחסים רומנטיים, מאהבה ומחיי נישואין

·       ציפיות אלה משפיעות על ההבנה שלנו לגבי מערכת היחסים הספציפית שאנחנו נתונים וכאשר ציפיות אלה לא מתממשות הן גורמות לאכזבה מהנישואין.

 

·       הציפיות לאהבה ולרומנטיקה מזוהות עם אושר אישי, נחשבות בסיס לנישואין ומובעים בעל האמצעים האפשריים למשל שירה, ספרות..

·       הנישואין הם תוצאה גלויה ביותר של אכזבה מנישואין

·       לרוב האנשים לא תולים את האשמה במגמות התרבות שעיצבו ציפיות בלתי מציאותיות מהנישואין, ומעטים מודים שיש השפעה של לחצים סביבתיים על הנישואין כגון  מספר הילדים בבית, אבטלה וכדוהם תולים את האשמה בבן/ת זוג

 

ב. מי פחות שבע רצון: גברים או נשים?

 

·       (על פי הבדיחות אפשר להסיק שגברים פחות מרוצים מנשים )

·       על פי דיווחים מחקריים הנשים הן השחוקות

·       עקרות הבית סובלות מתחושות של הקרבה, חוסר סיפוק העדר תמיכה והערכה, תחושת חוסר משמעות בתפקידן

·       רבות מהנשים העובדות מחוץ לביתן ועקרות בית רבות סובלות מהנטל הדרישות הבלתי פוסק של הילד והבעל, ולא נהנות מיחסי מין עם בני זוגן

 

·       במחקר אמריקאי התברר שהנשים האמריקאיות מדווחות על רמות גבוהות יותר של שחיקה מאשר הגברים האמריקאים

 

 

·       גם במחקר ישראלי מתבר שנשים ישראליות מדווחות על רמות גבוהות יותר של שחיקה בנישואין לעומת בעליהן.

 

 

·       גברים ונשים ישראלים שחוקים פחות מגברים ונשים אמריקאים

·       יתכן שזה בגלל נכונות שונה לדווח על שחיקה: בגלל נורמה חברתית כנגד הודאה בכישלון הנישואין

·       יכן שזה בגלל ציפיות נמוכות יותר מהנישואין שמובילות לפחות אכזבות ויותר מחויבות

·       אולי קשור לפרידות בעקבות המילואים

 

·       אצל נשים דרישות סותרות, התחייבויות משפחתיות הם במקום הראשון והשני  (לפי סדר) שגורם לרמת השחיקה של נשים

 

·       יתכן שאחת הסיבות האפשרות לפערים בין רמת שחיקתם של גברים ונשים בנישואין הוא בגלל הפער שקיים בתפיסתם באשר לנישואין והציפיות מהנישואין- דבר שמוביל לרמות סיפוק שונות מהנישואין.

·       בעלים מתארים את הנישואים בצורה חיובית יותר מהנשים

ג. הצלחה היחסים -אמון הדדי והוגנות

·       אחד הגורמים המכריעים בהצלחתם של יחסים קרובים בין שניים הוא:

1.    האמון ההדדי

2.    מידת ההוגנות                           

                           

א. אמון הדדי

1.    תחושת הוודאות באשר לכוונה חיובית בפעולות השותף לחיים, בכל המצבים האפשריים

2.    תחושת היכולת לנבא בוודאות את ההתנהגות של בן הזוג

3.    התחושה שאפשר לסמוך בוודאות על בני הזוג

 

ב. מידת ההוגנות

·       נמצא שתפיסת ההוגנות הסוביקטיבית של הפרט היא אחד המשתנים שמנבאים שביעות רצון של גברים ונשים מנישואין.

·       כל אחד מבני הזוג שוקל באופן סובייקטיבי

·       איזון בין התרומה שלו והתרומה של בן/בת הזוג (לא לצאת פרייר)

·       תמורה שמקבלים מהמערכת היחסים (לעומת התרומה)- כלומר האם התרומה מספקת אותי

·       תמורה יכולה להיות מהאהבה, הבנה, סימפטיה, ועד ליכולת לבצע משימות, סטטוס חברתי וכלכלי.

·       זוג אחד יכול לתפוס חלוקה שבה האישה אחראית לעבודות הבית ולילדים והבעל מפרנס כהוגנת, וזוג אחר יכול לתפוס את זה כמאוד לא הוגן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 


השפעותיהם של הסטראוטיפים המינים על תחום העבודה

 

·     למרות השינויים בחברה בהגדרת  תפקידי המין עדיין רבים נוטים להגדיר את עצמם ואת הסובבים אותם במונחים סטראוטיפיים מסורתיים

·       עבודת הגברים נחשבת כמרכזית בהתנהגותם

·       תפקידיה המשפחתיים של האישה נתפסים כדומיננטיים בחייה.

·       גם אם האישה עובדת מעמדה המקצועי נחות משלה בעלה ולעבודתה חשיבות משנית בעיני

·       יש כאלה שנוטים להעריך את השגי הנשים גם על פי עיסוקו והשגיו המקצועיים של הבעל.

 

1. חיי העבודה "שלו" ושלה

·       חלק מהשפעת הסטראוטיפים הוא שהם גורמים שהעבודה שונה אצל גברים ונשים

 

א. תפיסות עצמיות והדדיות נבדלות

·       תהליך החיברות מוביל להתפתחותן של תפיסות עצמיות והדדיות אצל גברים ונשים הנובעות לחיי העבודה שלהם ומקבלות ביטוי בהתנהגויותיהם

·       מעון 1974 חקרה את עיסוקי הגברים והנשים בכרכי "מקראות ישראל" לכיתות א-ג

·       נמצא שהגברים מוצגים במגוון של 140 עיסוקים ולנשים 13 תפקידים בלבד (אם ורעיה זה אחד מהם)

 

נשים

·       יש מאמצים אדירים של החברה להשקיע בעיצוב המניעים של האישה כדי שבזמן שהיא תגיע לבגרות היא תבחר באותם תפקידים שהוגדרו כמתאימים לנשים.

·       הנשים נתונות בשני קטבים-

·       מצד אחד ההורים, המורים וסוכני חברות אחרים מכוונים את האישה לבחור בעיסוקים שיש סיכוי מזערי שהם יתנגשו עם תפקידי הבית

·       מצד שני יש קריאה להשגים, לפיתוח אישי, לחתירה לקריירה מקצועית ולעצמאות כלכלית.

 

 

גברים

·       תפיסות של מרבית הגברים הולמות את הציפיות החברתיות מהם וגם הם מתנסים בדילמות פנימיות

·       גברים מאופיינים בנחישות שלהם להשיג מטרות ולפיכך לא תמיד שמים לב לאיכות חייהם העכשווי

·       עיסוקו של הגבר המסורתי הוא בהישגיות ואותה הוא מחשיב כאמת מידה לגבריותו

·       התנהגויותיו של הגבר מתנהלים אצלו לפי מספר תכתיבים מרכזיים: הצורך להיות שונה מנשים, הצורך להיות חזק וטוב מאחרים והצורך להיות עצמאי ובלתי תלוי משום בחינה בזולת.

·       ז'וררד סבור שהמודל הנורמטיבי המסורתי עומד בסתירה לצרכים פסיכולוגים בסיסים שבהם גברים אחרים לא נבדלים מנשים למשל: להכיר את הזולת ולהיות בתודעתו, לסמוך ולהיסמך על אחרים, לאהוב ולהיות נאהבים, למצוא תכלית ומשמעות החיים.

·       בגלל שהצרכים האלה עומדים בסתירה לדרישות התפקיד הגברי אז הגברים הם במלכוד בעבודה ובבית ובמישורים אחרים.

 

 

·       במישור הבין אישי קיימות כמה וכמה נורמות התנהגות בלתי כתובות שמכתיבות את התייחסותם של פרטים רבים על עבודת בן/ת הזוג. למשל

·       זכותו של הבעל להיות ראש משפחה ומפרנס

·       זהותו של הבעל להכתיב לאישה את מעשיה יותר מאשר זכותה להכתיב לו את מעשיו

·       רצוי שהאישה תפסה שני צעדים מאחורי בעלה (מבחינת הקריירה שלה ומשכורתה)

·       וכד'

 

 

 

יזראלי טוענת שגברים ונשים מצטרפים לעבודה לפי חוזים שונים

א. כאשר גבר ואישה מתחלים את קריירת העבודה מצפים מהגבר שילמד את רזי הארגון לקראת קידומו ומהאישה מצפים שרק תבצעה את עבודתה

 

ב. הציפייה הרווחת שנשים, בגלל שהן בסטטוס נמוך, ירוויחו פחות- ואז זה משפיע על כוח המיקוח של כל אחד מהצדדים

·       אפשר לרכוש שיתוף פעולה של נשים במחיר נמוך במידה רבה מזה שתובעים גברים ("היא מרוויחה טוב בשביל אישה")

·       מנהלים נוטים לשמור משרות שהטבות מפליגות בצידם בשביל גברים מאחר שגברים מצפים לקבל פיצוי לפי שער חליפין גבוה יותר מאשר נשים תמורת אותה פעילות.

 

ג. ישנה דעה שגברים, בניגוד לנשים, התברכו במיומנויות ובנטיות אישיות הדרושות לתפקידי מנהיגות

·       דעה זו מחזקת את עצמה באמצעות העובדות בשטח, ושליטת התפקידים בתפקידים האלה משמשת כהוכחה- בדיעבד- לדעה השגורה ולסברה שכך צריך להיות.

 

·       המסקנות של יזראלי נתמכות על ידי מחקרים של חוקרים אחרים

·       במחקר של שנהב והברפלד באחת מחברות התעשיה המדעית הגדולות בארץ הראו שנשים הופלו לרעה באפשרויות הקידום שלהן, פערי השכר ביניהם הוסבר כולו על ידי אפליה גלויה וסמויה.

 

 

·       קודם הזכרתי שנשים עובדות משלמות, לעתים, מחיר גבוה במובנים רבים:

·       משימת השילוב בין עבודה בחוץ לעבודה בבית היא קשה וכרוכה בדאגה מתמדת לסבל אפשרי של המשפחה, בהאשמה עצמית בגלל אנוכיות, בלחץ מתמיד של "חובת ההוכחה" שהן מוכשרות לא פחות מגברים וזוהי הסיבה שנשים נאלצות להתפשר עם עיסוק ומעמד מקצועי שלא   הולם את כישוריהן.

 

·       יזראלי טוענת שנשים רבות עושות "חישוב של המרה"= trade off כאשר את בוחרות את משרתן.

·       נשים מחליפות עיסוקים שמבטיחים קידום בעיסוקים המפחיתים את ההתנגשות בין  המשרה שלהן לבין תפקידיהן הביתיים.

·       שיקולי הנשים לבחירת משרה שונה משיקולי הגברים             

·       הן שמות דגש על מרחק מקום העבודה מהבית

·       על מספר קבוע של שעות העבודה

·       על הזדמנות לעבודה במשרה חלקית

·       לוח זמנים גמיש וכד'

 

·       למרות כל האמור לעיל יש עקביות בהתפתחויות בחיי העבודה של הנשים ובתפיסותיהן בנושא זה

·       החוקרות טווריס וויד טוענות שגם ההתפתחויות בחי העבודה של הנשים האמריקאיות ימשיכו ויגברו

 

·       למרות ההתפתחויות מתברר שאותן תפיסות וציפיות חברתיות שכיחות ומסורתיות המייחסות לנשים את האחריות העיקרית לגידול  ילדים, ולגברים את פרנסת משפחתם ממשיכות לקבל ביטוי בחוסר שוויון בין המינים בעולם העבודה

·       למשל ליקוים באכיפת שוויון הזדמנויות בחוק, התפלגות מקצועית שונה לגברים ונשים וכד'

·       ישראל לוקה בכל סימני חוסר השוויון בין המינים יזראלי מכנה מצב זה  אגדת ההזדמנויות השוות

·       כלומר שקיים פער גדול בין מה שנהוג לחשוב על הזדמנות לבין המציאות בפועל

·       הדעה הרווחת שההשתייכות המינית לא חוסמת הזדמנויות של נשים שניחנו בתכונות המתאימות (העובדה שרוב הנשים לא מצליחות להתקדם למישרות בכירות מוצגת כהוכחה לחוסר מוטיבאציה ולחוסר נכונותן של נשים ליטול על עצמן את ההתחייבות הדרושות)

·       אגדת ההזדמנויות השוות נתמכת גם על ידי חוקרים אחרים.

 

ב. פערים בשכר

·       למרות ביטול טבלאות שכר נפרדות לגברים ולנשים קיים פער ניכר בין שכרם של גברים לשכרן של נשים גם בארצות הברית

·       על פי שנתון סטטיסטי 1995 נשים משתכרות כ 75% בלבד משכרם של גברים

·       נשים משתכרות פחות מגברים גם כאשר מאפייניהם דומים: השכלה, ניסיון ותר ברציפות העבודה וכד'

 

·       אחד ההסברים שהוצעו לפער המשכורות בין המיני הוא ההבדל בערך הכלכלי של גברים ושל נשים

1. הון אנושי

·       תיאוריה זו אומרת שההחלטות החשובות ביותר של חיינו קשורות לחלוקת הזמן הנתון בידינו (למשל כמה זמן להקדיש ללימודים)

·       נשים מרוויחות פחות מגברים משום שהשקיעו פחות מהם בהכשרה לעבודתן

 

·       מחקרים שנערכו בארץ הראו שתיאוריית "ההון האנושי" נכונה רק לגבי גברים

·       המשכורת לגברים עולה בצורה חדה עם הצטברות הניסיון והידע המקצועי

·       לגבי נשים, שנות חינוך וניסיון בעבודה הם מדדים גרועים ביותר של ההון האנושי.

·       כאשר אישה עוזבת את מקום עבודת (גם אם כמה שנים בעקבות לידה) חלה ירידה גדולה מאוד ב"ערך השוק" שלה גם אם יש לה השכלה רבה וניסיון רב בעבודה

 

 

2. הפרדת עיסוקים

·       גישה זו אומרת שקימים הבדלים בעיסוקים ובתפקידים שממלאים גברים ונשים

·       העיסוקים ה"נשיים" מעטים מהעיסוקים ה"גברים".

·       למשל תהליך שמוביל להפרדת עיסוקים

·       נשים מורות גננות. זמן הכשרה קצר, ...

 

·       בנוסף מהמחקר שנערך באחת מחברות התעשיה הגדולות בישראל (המחקר שהזכרתי קודם של שנהב והברפלד 1988 ) הראו שנשים אכן הופלו לרעה באפשרויות קידום שניתנו להן

 

·       עיסוקים נשים , מיעוטי שכר ומעט אפשרויות קידום

 

ג. התפלגות מקצועית נפרדת ושונה (הפרדת עיסוקים)

·       בישראל יש שוק עבודה כמעט נפרד ושונה לגברים ולנשים

·       לנשים יש ייצוג יתר, יחסית לשיעורן בכוח העבודה במקצועות הפקידות, השירותים, סיעוד הוראה, עבודה סוציאלית ועבודה פרה רפואית

·       לגברים מתרכזים בקטגוריות מקצועית כגון בנייה, תעשיה תחבורה

·       באקדמיה יש ייצוג גדול לגברים ומיעוט לנשים (רובן במדעי הרוח והחברה)- וזאת למרות שמספר הנשים והגברים הלומדים באוניברסיטאות לתואר ראשון ושני שווה.

 

·       הנטיה להתמיד בהפרדת העיסוקים בישראל נמשכת, ומרובים הם המקצועות "הבלתי מאוזנים" (ששיעור בני שני המינים העוסקים בו גבוה או נמוך בהשוואה לשיעור השתתפותם בכוח העבודה)

 

·       הנטיה להפרדה מקצועית מצמצת את אפשרויות הבחירה הממשיות הפתוחות לפני נשים ומהווה גורם ראשון במעלה להבדלים בין המינים בשכר ובהזדמנויות קידום- וכך במרוצת הנשים מוטבעות תוויות מין לעיסוקים שונים והן משפיעות על התנהגותם של מחפשי העבודה והמעסיקים כאחד.

 

·       כאשר נשים נכנסות למקצועות לא מסורתיים - גם מבחינת טבע המקצוע וגם מבחינת הסמכות הניתנת להן - יש לכך השפעה חיובית על רמת הסתגלותן הפסיכולוגית

·       למשל בצה"ל שהרחיב את טווח המקצועות הפתוחים לפני נשים.

·       במחקר של אשכול ועמיתות 1987 הראו שהעליה בכוח האישי שניתן לנשים, והאתגר הגדול שהועמד לפניהן, הביא להסתגלות טובה יותר, וזאת גם כאשר ההתנהגות שצופתה מהן במסגרת התפקיד לא תאמה את התפקיד המיני המסורתי. (חילות בתפקידים לא מסורתיים הראו הסתגלות פסיכולוגית טובה יותר מחיילות בתפקידים מסורתיים. חיילות בתפקידי מנהיגות הראו הסתכלות טובה יותר מחילות שלא הצריכו מנהיגות)

·       ההסבר הוא על ידי היפותזת האתגר שעל פיה עבודות בעלו סטטוס גבוה מביאות להסתגלות פסיכולוגית טובה יותר מעבודות בעלות סטטוס נמוך.

·       לעומת זאת היפותזת הלחץ שעל פיה עבודות מסורתיות מטילות על נשים פחות לחץ מעבודות שבהן הן נדרשות לבצע תפקידים שלא מתאימים לבני מינן. - היפותזת הלחץ לא נתמכו במחקר

 

·       ההכנסה מעבודה בעיסוקים "נשיים" נמוכה מזו שבעיסוקים "גבריים" בעלי רמות השכלה מקבילות

·       וכן מספר השלבים בסולם הדרשות של עיסוקים "נשיים" קטן בדרך כל מזה שבעיסוקים "גבריים".

·       יזראלי בחנה משרות בתעשיה

·       עבודה שהרוב בה הן נשים (הלחמה, תפירה..) נקבע, לרוב, סולם בין 2-4 שלבי מיומנות

·       עבודה שהרוב בה גברים (עבודות עץ, אריגה, מתכת) נקבע סולם של 5-11 שלבים

·       הסולמות לא שיקפו שלבי מיומנות ממשית שנדרשה בעבודה אלא תוצר של מיקוח בין האיגוד המקצועי להנהלה.

 

·       עבודת המזכירות היא דוגמא לעיסוק שמסלול אופקי (מסלול שבו עוברים מתפקיד לתפקיד באותה רמה מבלי להתקדם למעלה), סולם השכר בו נמוך ונקבע על ידי מעמדו של הממונה הישיר.

 

·       בארצות הברית המצב דומה

 

·       רסקין ופדאוויק מבחינות בשני סוג הפרדה: הפרדה ברמת התפקיד והפרדה ברמת העיסוק

·       מכיון שגם גברים ונשים באותו עיסוק לא ממלאים אותם תפקידים (במסגרת אותו עיסוק). - עיסוק

·       לדוגמא האופים הגברים מאורגנים באיגודים מקצועיים ומרוכזים במאפיות גדולות שמשלמות משכורות גבוהות

·       האופות הנשים מרוכזות במאפיות קטנות, לא חברות בארגונים מקצועיים ושכרן נמוך

·       =הפרדה ברמת התפקיד

 

·       מבחינה של עשרת העיסוקים הנפוצים לכל מין 1990 בארצות הברית

·       הפרדה ברמת התפקיד: גברים מפוזרים בצורה שווה יותר על פני 503 העיסוקים הקיימים

·       הפרדה ברמת העיסוק: גדולה על ההפרדה ברמת העיסוק

·       = יש הפרדה גם על בסיס מין

 

·       על פי דוח האו"ם משנת 1991כמעט בכל המדינות, טווח התפקידים שממלאות נשים הוא צר יותר ומספר תפקידים מוגדר, בפירוש, כעבודת נשים מידי. עבודת הנשים זוכה לרוב לשכר ולסטטוס נמוכים יותר.

 

·       כאשר מסיבות חברתיות, תרבותיות וכלכליות שונות נשים מתחילות להיכנס למקצועות גברים    כניסתן גורמת לפיחות ביוקרתם ולעתים גם בשכר המשולם- למשל כניסת הנשים למקצוע ההוראה והמזכירות.

 

ד. קידום בעבודה

·       כפי שכתבתי נשים רבו בארץ נוטות לעבוד בעיסוקים שהם בעלי אפשרויות קידום מוגבלות (מזכירות, מורות, גננות וכד')

·       נשים ממעטות למלא תפקידים בכירים בסולם המקצועי ובדרגים המנהלים הבכירים ואפילו במקצועות הנשים הבלתי מאוזנים

 

מספר סיבות אפשריות

1.    נשים מתכוננות פחות מגברים לקריירת ניהול ומשקיעות פחות בהשכלה הקשורה בניהול

2.    לידה וטיפול בילדים נתפסים כהפסקת עבודה בניגוד למילואים של גברים. לפיכך נשים נתפסות על ידי הממונים ככח עבודה לא יציב

3.    קיימת העדפת גברים לתפקידי ניהול כמו גם בקידום ובהענקת סטטוס פורמלי

4.    השקפות מסורתיות של בעלי ומעסיקים על אי התאמתן של הנשים לתפקידים הדורשים אחריות (היכולת להחליט ענינית ובקור רוח) וסמכות (הפעלת סמכות על גברים) מרתיעות נשים מלהתמודד על קידומן

5.    קיימים מחסומים לא פורמליים שמקורם במערכת הנורמטיבית המסורתית, המונעים כניסתן של נשים לתפקידים בכירים (תפקיד  עקרת הבית הוא תפקיד מרכזי בצרור תפקיד האישה והתפקיד לא משחרר אותה, לעתים עבודה מקצועית מתפרשת כהתחמקות מתפקידים במשפחה, כפיות גברים לנשים במקום העבודה לא מקובלת וגברים מתקדים לשתף פעולה)

6.    החברה רואה את הבית והמשפחה בעיקר בתחום אחריותה של האישה

7.    הצבא, שהוא גורם מרכזי בפיתוח קריירה בארץ, הוא נחלת הגברים שכן נשים מנועות מלמלא בו תפקידים קרביים

 

·       תקרת זכוכית (פירושו דימוי למראית ענין של אפשרות הקידום- אין מניעה חוקית ופורמלית לקידום נשים בעבודה (אין תקרת בטון) אבל המניעה קיימת שכן הזכוכית רק מעניה השליה של אפשרויות קידום)

·                  תנאי חיזוק, סטריאוטיפים וכד' (להשלים)

·       רצפה דביקה (זהו דימוי שמכוון לכל אותם גורמים ה"מדביקים" את האישה לעיסוקים "נשיים" מכל המשתמע מכך מבחינת שכר וקידום)

 

·       תקף זכוכים חוסמת את קידומן של נשים בארגון רבים ובמקביל רצפה דביקה כובלת את הנשים לתפקידים שבהן השכר, הניידות והקידום נמוכים.

·       מחקרים מראים שגברים לא צריכים להתמודד עם הזדמנויות חסומות בשל מינם- גברים נוטים "לעלות מעלה כמו בועות בבקבוק שמפניה"- נמצא שמעסיקים בוחרים בגברים במקצועות נשים מסורתיים -כמו סיעוד, ספרנות הוראה בבית ספר יסודי עבודה סוציאלית וכ' לתפקידי ניהול בכירים.

 


ה. תנאי עבודה

·       בישראל קיימים תנאי עבודה ייחודים לנשים, המעוגנים בחוקי העבודה, בהסכמים קיבוציים ענפים ומפעליים. תנאים אלה מבוססים על תפיסה חברתית שרואה בנשים אימהות עובדות

·       התפיסה הזאת מכוונת לאפשר להן לשלב עבודה עם התחייבויות משפחתיות אך יחד עם זאת חוקרים רבים חושבים שהיא פוגמת בשכרן של הנשים, באפשרויות שלהן להתפתחות מקצועית, ובסיכויי הקריירה שלהן.

·       חוקרים מסוימים שההגנות על הנשים מגבילות ותוחמות את חירות הבחירה של הנשים

·       מקצתן מנציחות את הסטראוטיפיים המיניים שעליהן הן מבוססות ומקצתן הן זכויות יתר, מיותרות לעתים.

·       בישראל התגבשו הגנות רבות ומגוונות לנשים למשל:

·       מניעה מלכן בתפקידים שונים בצבא (יחידות קרביות למשל)

·       איסור עבודת לילה במקצועות רבים

·       איסור על עבודה בזמן חופשת לידה

·       גיל פרידה אופציונאלי נמוך מזה של גברים.

·       פטור משירות צבאי עם הינשאן

·       חופשת לידה מכוח החוק

·       זכותה של אם לא להיות מפוטרת בזמן הריון או חופשת לידה

·       וכד'

 

·       דוגמא להגנות מגבילות : מניעה מלכהן בתפקידים שונים בצבא, וקיצור של השירות הצבאי

·       דוגמא להגנות שמנציחות סטראוטיפיים מיניים: זכותה של אם לא לעבוד ולקבל הכנסת מינימום מהביטוי הלאומי וחופשת לידה מכוח הכוח

·       דוגמא להגנות שמדגישות את התפקיד הביולוגי של האישה כאם, הגנות שאולי הן מיותרות- איסור על עבודת לילה והזכות לא להיות מפוטרת בזמן היריון

 

 

דוגמא

·       מקרה א'- קיצור יום עבודה לאימהות שלהן ילדים עד גיל 12

·       מקרה ב-' יום עבודה בלתי מפוצל שנה לאחר הלידה

 

·       שני דוגמאות אלה הן דוגמאות לתנאי עבודה ייחודים שלא מפרידים בין היריון, לידה והנקה

·       מקרה א' מדבר על תפקיד הורות של אנשים עובדים

·       מקרה ב' מדבר על מקרה של הנקה.

 

·       אפשר לחשוב שמקרה ב- ההקלות לאם אחרי הלידה היא הכרחית שכן האם צריכה להחלים מהלידה ולהיניק את תינוקה

·       אבל אין סיבה לחשוב - בהקשר למקרה א' - שלאחר הלידה שני ההורים לא ישתתפו בגידול ילדים ויקבלו הקלות דומות מקומות העבודה שלהם

·       בנוסף, אפשר לציין את הנכונות להעניק, למשל, זכות היעדרות של שישה ימים עקב מחלת בן משפחה דווקא לעובדות ועל חשבון ימי מחלתה - זוהי דוגמא נוספות למדיניות, המשקפת את התפיסות החברתיות השגורות באשר לתפקידי המינים

·       כלומר כפי שאי אפשר להתעלם מהגורם הביולוגים של ההיריון, הלידה וההנקה, כך אי אפשר להתעלם מהתחייבות ההורות והמשפחה של הגברים.

 

 

 

 

 

·       תנאי העסקה הייחודיים של נשים מעוררים בעיות ולא רק במישור הערכי ומנקודת המבט של הגברים אלא גם בעיות במישור המעשי

 

א. למרות שהמדינה מממנת חלק מתנאי העסקה היחודים עדין חלק מזה מממן המעסיקים וכך גדלה עלות העסקתן של הנשים (בעיני המעסיקים)

·       בטווח הקצר יכולות נשים לקבל תנאי עבודה משופרים אולם בתנאי משבר בתעסוקה צפוי שיועדפו גברים

 

ב. החברה נוטה להתעלם מהאפליה בשכר נשים ולהתמקד בתנאי ההעסקה הייחוסית שלהן ועל פיהן לשפוט את מצב בעבודה

 

ג. למרות שהיעדרותן של נשים בגלל אימהות והתחייבויות משפחתיות מעוגנת בהסכמי העבודה שלהן הרי שבניגוד להיעדרויות הגברים מהמילואים נוצר הרושם הכללי שנשים נעדרות יותר מגברים  והדבר עלול להשפיע על קידומן של נשים בעבודה

·       (חוץ מנשים צעירות אימהות לילדים אין הבדלים בין המינים בהיעדרות מהעבודה)

ו. סטראוטיפיים מינים בעבודה

·       התפיסות הסטראוטיפיות המיניות שאנו נוטים ליחס קשורות פחות לאנשים שהתפיסות הסטראוטיפיות האלה מיוחסות להם, ויותר לאלה אשר משתמשים בתפיסות הסטראוטיפיות ובמצבים שהן עולות.

 

·       פרטים אשר מחזיקים בעמדות מסורתיות כלפי נשים ותפקידן בחברה, ייטו לראות את הגברים והנשים בעבודה בצורה סטראוטיפיות יותר מאשר פריטים בעלי עמדות פחות מסורתיות.

·       במחקר שנערך נמצא שככל שאנשים ביקרו יותר בכנסיה כן עמדותיהם כלפי נשים היו מסורתיות יותר

·       ככל שאנשים מבוגרים יותר ומשכילים יותר אז עמדותיהם כלפי נשים פחות מסורתיות.

 

·       במחקרים אחרים נמצא שנשים שיש להן הערכה עצמית גבוה החזיקו בעמדות פחות מסורתיות מאשר נשים  שלהן הערכה עצמית נמוכה

 

·       גברים ונשים אנדרוגנים נוטים להחזיק בעמדות פחות מסורתיות כלפי נשים

·       אבל נשים נשיות וגברים גבריים נוטים להחזיק בעמדות מסורתיות יותר.

 

·       מאפייני מצב גם הם משפיעים על ביטויים של סטראוטיפים מינים בעבודה

·       נמצא שעבודה עם נשית עמיתות או תחת ניהולן משפיע עם הזמן על העמדות כלפיהן

·       במחקר שנערך על נשים שהחלט לעסוק בתחום הכבאות (שבאופן מסורתי הוא מקצוע גברי) נמצא שככל שגברים עבוד עם נשים כבאיות יותר זמן כן גבר הערכתם החיובית כלפיהן וכן נעשו עמדותיהם כלפי נשים בכלל מסורתיות פחות קיג' וג'קוב 1985

·       מחקר דומה עם תוצאות דומות נערך כעל נשים בצבא ארה"ב

·       אפשר לומד שעמדותיהם של גברים כלפי עמיתות לעבודה מושפעות מהניסיון האישי שלהם

 

גורם מצב אחד שמשפיע על סטראוטיפים מיניים במקום העבודה הוא שיעור הייצוג של פריטים מסוימים שונים בקבוצות העבודה (שחורים, לבנים, יהודים, מוסלמים וכד')

·       מקרה פרטי בתיאוריה זו של קנטר 1977 הוא שיעור הייצוג של נשים וגברים בקבוצת העבודה

·       קנטר זיהתה 4 טיפוסי קבוצות, בעלות שיעורי ייצוג שונים של גברים ונשים

·       קבוצות אחידות

·       קבוצות בקצה אחד של הרצף אילו קבוצות שמורכבות מגברים בלבד או משנים בלבד

·       בקבוצה זו לא עולים כלל נושאים שקשורים בגברים ונשים

·       קבוצות מאוזנות

·       קבוצות שמורכבות ממספר שווה פחות או יותר של גברים ונשים. בקבוצות מטיפוס זה גורמים אחרים ולא דווקא מין משפיעים על האינטראקציה בין החברים

·       קבוצות מוטות, וקבוצות מוטות ביותר

·       קבוצות מוטות ביותר (להשלים אחוזים)

·       בני מין שהם הרוב בקבוצה נקראים שליטים

·       בני המין האחר נקראים סמלים- מישום שהם מייצגים את בני מינם ולא נמצאים כפרטים בזכות עצמם. הסמלים בולטים בשלב שונותם

·       אחת מדרכי ההתמודדות במקום העבודה של הסמלים הוא אימוץ התרבות השלטת של הרוב המכריע

·       קבוצות מוטות

·       בקבוצות כאלה השליטים הם רוב והסמלים מיעוט

·       בקבוצות כלאה המיעוט יכול להפוך לבעלי ברית וכך לצור השפעה רבה על תרבות הקבוצה יותר מאשר בקבוצות מוטות ביותר.

·       חברה קבוצת המיעוט מובחנים זה מזה אבל שונים מחברי קבוצת הרוב.

 

יחסי מיעוט רוב בקבוצות עבודה, במיוחד בקבוצות שבהן מיעוט נשים לעומת רוב גברי, מתאפיינים בכמה אפיונים שהבולטים ביניהם: בולטות, ניגוד, התמזגות עם הסטראוטיפ

                            (אילו הם תופעות שמאפיינות מיעוט באירגון- בולטות, ניגוד התמזגות)

·       בולטות

·       מושכת תשומת לב אשר לעתים מחניף אבל לרוב גורמת ללחץ

·       למשל נשים מנהלות בארגונים בעלי מאפיינים "גברים" חשות חשופות בשל התמקדות תשומת הלב בהן

·       הן מצוין במבחן כפול- להוכיח ולא לשגות ומצד שני לייצג כראוי את בני מינם

·       ישנם כמה אופני התמודדות עם מצב זה

·       הישגיות יתר, היטמעות, יציאה מהתחרות

·       ניגוד

·       נוכחות המיעוט מבליטה את המשותף בין חברי קבוצת הרוב

·       הבלטת הגבריות המאחד לעומת הייחודיות הנשית

·       הנוכחות הנשית מטשטשת את ההבדלים הבין אישים של גברים ומבליטה את תכונותיהם הגבריות המשותפות

 

·       התמזגות עם הסטראוטיפ

·       המיעוט נתפס בעיני עצמו ובעיני אחרים כמייצג את מינו.

·       למשל עבור נשים: האימא, אוביקט מיני שזוכה לרוב להגנה של בעל דרגה בכירה, ה"קמע"  (מעין מעודדת), בתולת הברזל (נתפסת כמסוכנת וכקשוחה).

 

לסיכום סטראוטיפים מינים במקום העבודה

·       מספר גורמים אישים ומצביים משפיעים על נטייתם של פרטים להשתמש בסטראוטיפים מיניים כלפי אחרים במקומות העבודה

·       גורמים אישיים- כוללים מאפייני אישיות כמו הערכה עצמית, ומידת ההזדהות עם תפקיד המין וכן מאפיינים דמוגרפים כגון גיל והשכלה

·       גומרים מצביים- כוללים את מידת ההתנסות הקודמת של העבודה עם חברים לעבודה שהם מבני המין האחר וכן את היחס המספרי בין גברים לנשים בקבוצות העבודה

ז. אפיוני עבודה

·       גורמים אישים ומבנים תורמים להגברת התפיסות הסטראוטיפיות בעולם העבודה, וזאת למרות שאין הצדקות ביולוגיות לכך.

·       תת פרק זה דן בהתנהגותם של בני שני המינים במסגרת העבודה עצמה

 

מנהיגות במקום העבודה

·       הסוציולוגית קנטר ניסתה להסבר את הסטראוטיפ השכיח בדבר העדר כושר מנהיגות בקרב נשים

·       היא מצאה שרמת ההנעה של גברים עלתה על זאת של נשים

·       גברים האמינו יותר ביכולתם מנשים

·       נשים סייגו את שאיפות הקידום שלהם כדי שהקידום לא יפריע בתפקודן כאימהות

 

·       הסבר הממצאים

·       אפשר להסביר את הממצאים בגורם הביולוגי- תפקידן כאימהות.

·       אפשר להסביר את ממצאים בגורם הפסיכולוגי- פחד מהצלחה

 

·       קטנר בחרה לבדוק את הסיכוי בפועל של בני שני המינים להעלות בדרגה

·       התברר שמרבית הגברים היו אנשי מקצוע אשר גם עבודה ברמות הנמוכות של הארגון היתה אמורה להכשירם לתפקידי ניהול בעתיד

·       ואילו מרבית הנשים עבדו ככתבניות וכמזכירות כלומר בעבודות שלא צפוי בהן כ קידום לתפקיד בכיר אחר פרט למזכירה בחירה

·       מעט הנשים שהיו בתפקידים בכירים שהיה בצדם ענין, שכר גבוה, ואפשרויות קידום עלה שהם לא נבדלו כלל מהגברים

·       מסקנות של קנטר

·       גילתה שגילוים שונים של מנהיגות ויכולת ארגון בהתנהגותם של פרטים מוכתבת, במידה רבה, מהמיקום שלהם בארגון יותר מאשר מהמין הביולוגי שלהם.

·       לדעתה המיקום בארגון משפיע על אפיוניה הבולטים ביותר של עבודת הפרט והתנהגותו בלא קשר למינו.

·       במחקרים אחרים הראו שגברים, שאפשרויות הקידום שלהם בעבודה חסומות מתנהגים בצורה האופייניים לסטראוטיפ הנשי- מפחיתים בערך העבודה שלהם, מדמיינים עזיבה, מדגישים את חשיבות המשפחה בהשוואה לעבודה- תגובה זו של נשים וגברים הולמת את המצב

 

·       לפי קנטר עבודה מעניינת, ואפשרויות קידום תורמים להתפתחות שאיפות גבוהות, להשקעת זמן ומרץ כדי להצליח, לעבודת שעות נוספות בלא תלונה ולהערכת תגמולים נפשיים ושכליים יותר מאשר תגמולים כספים

 

·       מחקרים רבים הראו שאין הבדלים בין המינים במחויבות לעבודה, בעמדות כלפיה וזאת כאשר המשתנים הארגונים (למשל עמדה, ודרגה) היו זהים לגבירם ולנשים.

 

·       הסוציולוגים קון ושולר 1978 בחנו במחקר את השפעת הגומלין שבין אפיוני עבודה לאפיוני אישיות

·       במחקר של גברים הם גילו שמורכבות העובדה היא משתנה חשוב במיוחד המשפיע על כל רמות התפקיד הפסיכולוגי של הנבדקים והיא קשורה ישירות לתפיסה העצמית

·       במחקר של נשים הם מצאו שנשים הושפעו מעבודתן באותה מידה כמו הגברים

·       ממצא זה אומר שתנאי העבודה משפיעים על כל הנשים העובדות בצורה דומה בלא קשר למניעיהם לעבוד, לרמת השכלתן, להכשרתן המקצועית, למספר ילדיהן ואפילו לא לסיפוק שהן מפיקות מהעבודה

·       "העבודה משפיע על האדם יותר מאשר האדם משפיע על העבודה"

 

 

·       נראה שהשיפוט של מקצת הנשים והגברים עדין מוכתב על ידי הסטראוטיפים המינים המופנמים בקרבם והנתפסים בעיניהם לגיטימיים

·       אצל חלק מהנשים אמת המידה להערכת מצבן הוא לא שכרן של גברים המצויים במצב מקביל לשלהם (לעתים טוענות שהגבר הוא המפרנס הראשי של המשפחה ולכן צריך שכר יותר גבוה) אלא נשים עובדות אחרות ותנאי העסקתן הייחוסים כאימהות (ואז הן יכולות להעריך את תנאי עבודתן כטובים למדי גם אם הן מופלות לרעה בשכר בהשוואה לגברים)

 

ההבדלים בין המינים בשחיקה ובעבודה

·       השחיקה בעבודה (כמו השחיקה בנישואין) היא תוצר של פעילות גומלין דינמית בין פרטים לבין סביבתם כפי שהם תופסים אותה.

 

שחיקה בעבודה- מהי?

·       שחיקה בעבודה מוגדרת כתשישות רגשית, גופנית ורוחנית שנגרמת מחמת עומס נפשי מתמשך. העומס הוא תוצאה של פער מתמשך בין ציפיות גבוהות לבין קשרים במציאות, והוא נוטה לאפיין אנשים המחפשים תחושת משמעות קיומית בעבודות- ויש רבים כאלה בחברה המערבית

א. מי שחוק יותר: גברים או נשים

·       נמצא שנשים מדווחות על רמות שחיקה גבוהות יותר מאשר הגברים

·       בכל המחקרים הושוותה רמת השחיקה של גברים ונשים במקצועות דומים

 

הסברים אפשריים מדוע מדווחות נשים על שחיקה גבוה יותר מאשר גברים

·       אפשר להסביר את הממצאים בכוח פיזי ונפשי

·       אפשר להסביר את הממצאים בחוסר נכונות של גבירם להודות בחולשה שמוכתבת על ידי הסטראוטיפ

·       אפשר להתמקד באפיוניה של סביבת העבודה ולהסביר את ההבדלים בין המינים בהתנהגות שונות הקשורות בעבודה, בלחצי סביבה ובמצבים שונים ונבדלים

 

·       במחקר התברר שאפיוני עבודתם של הגברים היו חיובים במידה רבה מאילו של הנשים- לנשים היו פחות אפיונים חיובים מאשר לגברים ויותר אפיונים שליליים

·       עבודת הנשים אופיינה בפחות גיוון, ומורכבות ופחות עצמאות וחופש להשפיע על החלטות הקשורות במהות עבודתן

·       כמו כן לנשים היתה פחות התנסות עם חידושים, פחות הזדמנויות להוכיח את עצמן, לבטא את עצמן ולפתח את מלוא יכולותיהן.

·       מאפייני העבודה החיצונים של נשים היו פחות נעימים והתגמולים בעבודה עבודתן היו פחות מספקים.

·       האפיון החיובי היחיד שלא אפיין את עבודת הגברים היה ה"שיתוף"

 

ב. מגמות המגבירות שחיקת נשים בעבודה

·       קימות סיבות אחדות לשחיקה הגדולה של הנשים ביניהן

·       הבחירה המקצועית הנבדלת של נשים

·       ציפיות רגישות גבוהות של נשים מהעבודה

·       קונפליקט עבודה- בית

 

 

1. הבחירה המקצועית הנבדלת של נשים

·       כפי שנאמר ההתפלגות המקצועית בין גברים לבין נשים היא שונה

·       לנשים יש ייצוג יתר במקצועות שירות שונים כמו סיעוד, הוראה, עו"ס

·       העבודה במקצועות האלה מציבה נשים בקבוצות סיכון גבוה לא רק מבחינת השחיקה בעבודה אלא גם מבחינת השחיקה בנישואין.

 

האפיונים של המקצועות של הנשים

 

א.

·       שיעור גבוה של עובדים בעלתי תפיסה חברתית ובין אישית אידאליסטית ואלטרואיסטית-

·       צפוי שלעובדים כאלה יהיו ציפיות גבוהות מעבודתם ויהיו יותר פגיעים מאחרים לאפונים שלילים בסביבת הבודה שלהם (סחבת, ניירת, וכד')

 

ב.

·       עבודה תובענית מבחינה רגשית-

·       בעבודה מסוג זה מתקיים מגע ישיר ומתמשך עם בני אדם לעיתים קורות מקבלי שירות בעיתים במצבים של חשיפה והזדהות עם בעיות

·       העבודה נחשפת לחץ נפשי רב יותר מול קשיים אוביקטים לענות על צרכיהם של מקבל השירות (ככל שמקבלי השירות בעיתים יותר כך השחיקה רבה יותר

 

ג.

·       חוסר סימטריה ביחסים עם מקבלי השירות

·       מצב שבו קיימת נתינה חד צדדית של איש המקצועה למקבל השירות שוחק לאורך זמן את העובדה בעיקר שאין לצד עבודתו דיי תגמולים חיוביים.

 

·       כל אחד מהאפיונים האלה בנפרד, עלול לגרום לשחיקה, וכשהם משולבים זה קשה יותר.

·       חשיפה לבעיות הזולת ומחויבות אישית לפתרונן היא חוויה מכבידה על כך כמה וכמה אם האנשים המאופיינים ברגישות חברתית ואישית בוחרים מקצוע זה

 

·       נשים נמשכות יותר מגברים לעבודות עם אנשים במיוחד בתפקידי עזרה וייעוץ. יחסי הגומלין שלהן בעבודה לא שונים באופן מהותי מיחסי הגומלין של הנשים בבית ובחיי הנישואין - אשר גם שם מצפים מהן להשקיע ולהעניק מעצמן גם מהבחינה הנפשית.

·       קשור לסטראוטיפ הנשי המגדיר אותם כבעלות רגש, כדואגות, כמבינות וכרגישות לצורכי האחרים. ולמעשה מקצועות אלה מהווים הרחבה לשלוחה של תפקידיהן בבית.

·       תפקידים אלה דומים לתפקיד האם הממוקד בילד- המטלות הם קשות ומקיפות כך שהן מותירות את העובדות בתחושה שתמיד יש דברים נוספים שצריך לעשות- שזהו מקור נוסף ללחץ נפשי.

 

 

2. ציפיות רגשיות מהעבודה

·       ממחקרים שונים שבדקו את עמדותיהן של נשים כלפי עבודתן עולה כי נשים הבוחרות קריירה מקצועית, ורואות בה חלק חשוב מחייהן נוטות גם להיות מעורבות בה רגשית יותר מהגברים, ונוטות לראות בעבודתן מקור לצמיחה ולהתפתחות ולהגשמה עצמיים.

 

א.

·       תפיסות הנשים והמעורבות הרגשות כרוכות גם בציפיות גבוהות יותר מהקריירה בהשוואה לגברים מנהלים - כאשר הציפיות הגבוהות לא מתממשות אז יש הישחקות

 

ב.

גברים רואים בקריירה אמצעי לטיפוס בסולם הדרגות מבחינתם כל עבודה היא שלב נוסף בהתפתחות. אצל נשים כל עבודה היא הזדמנות למימוש עצמי

 

ג.

·       נשים נוטות להפריד בין עבודה בווה לבין "קריירה"

·       הגברים מתמקדים בתוכניות ארוכות טווח והנשים מתמקדות בעבודה שלהן בהווה

 

ד

·       גברים מתקשים יותר מנשים להפריד בין מטרות אישיות לבין מטרות מקצועיות.

·       נשים מזדהות יותר עם תפקיד המשפחה ומנסות יותר מגברים לשמור על חיי הבית שלהן בנפרד מהקריירה.

 

3. קונפליקט עבודה בית

·       נשים שעובדות מחוץ לבית מכורח או מבחינת הקריירה מתמודדות עם משרה נוספת שהסוציולוגית הוכשילד מכנה "משמרת שנייה".

·       נשים רבות מעדיפות את הקונפליקט הזה על פני הסתפקות בתפקיד עקרת הבית, ולנשים רבים אין מנוס מלעבוד מחוץ לבית.

 

·       גם במשפחות שבהם שני בין הזוג עובדים, מוטלת האחריות המרבית לבית ולחינוך הילדים על הנשים.

 

כפל התפקידים מציב שני קשיים מרכזיים

 

א.

·       הקושי והקונפליקט הרגשי הכרוכים בתפקיד בשני ממדים מנוגדים כל כך ובשילובם זה בזה: ממד התפקיד וממד הרגש

·       ממד התפקיד- מצריך אפיונים כמו החלטיות, קשיחות, ענייניות, עמידה בלחץ שהם השולטים בפרופיל הגברי הסטראוטיפי

·       ממד הרגש- מצריך בדיוק את ההפך- רכות, רגישות, קשב אורך רוח

·       אישה עובדת, בעיקר בעלת קריירה, מתמודדות גם המשמעויות המגוונות של הסטייה מהסטראוטיפ הנשי המסורתי (גבריות, דורסנות וכד') וגם נתונה בקונפליקט בגלל שלפי  התפיסות של הסובבים אותה עלולים אפיוניו של ממד הרגש שלה להפריע לה בעבודתה

 

ב.

·       הקושי של האישה להתמודד עם תזמון המטלות, חלוקת הזמן וקביעת סדר הקדימויות וכן להותיר לעצמה זמן- האישה הלהטוטנית

 

 

·       למרות שחיי המשפחה של נשים עובדות תובעים מהם מאמצים ומעמיסים עליהם מטלות ולחצים יותר מאשר על בעליהן ומעניקים להם תגמולים מועטים - נשים עובדות מרגישות יותר אשמה וחרדה מאשר גברים על זה שהן לא ממלאות כראוי את מכלול תפקידיהן המורכב

 

לסיכום

·       הלחץ של הנשים העבודות מקורו לא רק בתוספת המעמסה של העבודה בבית - שאין בצידה פיצוי או הערכת הסובבים אלא גם בתנאי העבודה שלהם מחוץ מבית: חוסר שוויון בשכר, תחושת העדר מימוש הפוטנציאל של יכולותיהן, ואפליה בהערכה ובקידום על רקע מינן. כל אלא הם בנוסף לקונפליקט התפקידים היסודי וקשורים בסימפטומים של לחץ

 

 

ג. היתרונות שבשילוב בית תפקידי בית לקריירה

·       קרוסבי סוברת שהאישה (שאותה היא מכנה להטוטנית ) לא צריכה להאשים את עצמה כשהיא חווה קשים בשילוב של עבודה מחוץ לבית בשילוב עם מחויבות משפחתי- הבעיה מצוייה במצב

·       הרעיון המרכזי הוא שהלחצים קיימים בתוך כל אחד מהתפקידים בנפרד (בית, משפחה) ולאו דווקא בגלל ריבוי התפקידים

·       התקווה להימלט מנזק באמצעות הגבלת המעורבות רק לאחד מהם (לעבודה או משפחה) היא תקוות שווא

·       תכתיבי האימהות בחברה המערבית מטילים דרישות כמעט בלתי אפשריות על האימהות.

·       מצד שני נשים המשלבות משפחה ועבודה מסופקות מהחיים יותר מנשים שלא משלבות שני תחומים אלה

 

·       נשים זוכות לסיפוק ולהערכה כאשר הן משלבות חיים בעלי משמעות (אימהות ותעסוקה)

·       הן במצב רגשי יותר טוב מנשים שממלאות פחות תפקידים- הן סובלות פחות מדיכאון, בהערכה עצמית גבוה יותר ובסיפוק רק יותר מהחיים יחסים לנשים שממלאות פחות תפקידים.

סיכום

·       היחידה הדגישה כי חיי הנישואין כמו חייה העבודה לא מנותקים מהקשר החברתי שבו אנו חיים, מהתרבות החברתית, ומהמושגים ששגורים בה (באשר למהות גבר או אישה, נישואין, משפחה ועבודה) ומן הציפיות מהתנהגותם

·       ההשפעות האפשריות על היותנו גבר או אישה על היחסים שמנהלים עם הזולת במשפחה ובעבודה מובנות בתהליך החברות והחינוך שלנו

 

גברים לעומת נשים

נשים

גברים

הווה-

דגם של הוה, עכשוי

עתיד-

דגש על העתיד, התקדמות, קריירה, תכנון לטווח ערוך

(לעתים שוכח ליהנות בהווה)

קונפליקט בית קריירה-

מושגים: חישוב של המרה, הפרדת עיסוקים

העדר קונפליקט

דגש על תפקידי מין נשי

דגש על השג

 

 

·       מושגים חשובים

·       אגדת ההזדמנויות השוות

·       תקרת זכוכית

·       ריצפה דבוקה

 

·       פערים בשכר

·       קבוצות מוטות, קבוצות אחידות וכד'

·       מורכבות בעבודה

 

 


Comments