א 0) טבלת עזר לאסכולות

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר

לא הייתה אפשרות למצוא את כתובת האתר של מפרט הגאדג'ט

























אסכולה

הנחות יסוד (מתוך הסיכום)

תרומה למדה הפסיכולוגיה (מתוך הסיכום)

1) מה חשוב לחקור

2) מה טבע התופעה

3) איך כדאי לחקור

4) הרעיון

5) האיש

6) התקופה

כנגד מי כמה

סטרוקטורליזם

Structure

 

אסכולה המבקשת לנתח את ההכרה האנושית למרכיביה הפשוטים ובכך ללמוד את מבנה ההכרה.

 

חברי האסכולה עסקו באיתור וזיהוי מבנים מנטאליים בסיסיים של החוויות המודעות, הסובייקטיביות של הפרט.

פרוק חוויות אנושיות חשובות ומשמעותיות למבנים הבסיסיים ביותר של החוויה ואותם לחקור.

כדי לתת משמעות לחוויה האנושית יש לפרק אותה למרכיביה הבסיסיים ואח"כ לצרף את התובנות ולהבין את המשמעות של החוויה האנושית בכללותה.

 גישה  מכניסטית, טכנית, לא אנושית.

מפרק חוויה אנושית כמו שמפרקים מכונה.

 

1. הגדרת החוויה המודעת כמושא מחקר – שמה הכרה/חוויה מודעת בבסיס המחקר, מה חושבים אנשים ואיך. מהווה שער כניסה לפסיכולוגיה הקוגניטיבית שדומה בנושא זה אך יותר מורחבת ומפורטת.

 .2 הגדרת אינטרוספקציה – כשיטת מחקר. הכוונה לאינטרוספקציה ניסויית מבוקרת, אינטרוספקציה אינסטרומנטלית, מובנית בתגובה לגירויים שבהם אנו מעונינים (כגון מה ההבדל בחוויה בין כחול לירוק, שמים לוחות בצבעים מתאימים, לא התבוננות פנימית אמיתית אלא אינסטרומנטלית).

מבנה ההכרה

האנושית

 

 

ההכרה בנויה כמו שעון

(לבדוק)

 

 

אינטרוספקציה

 

 

נפרק את ההכרה האנושית למרכיביה

 

ווילהלם וונדט (גרמניה)

 

, אדווארד טיצ'נר (ארצות הברית)

גרמניה אמצע מאה 19

 

האמפריציסטים הבריטיים

 

פונקציונליזם (Function)

 

גישה המתמקדת באופן שבו תהליכים מנטליים תורמים להסתגלותו של הפרט לסביבה שבה הוא חי ופועל

 

חברי האסכולה חקרו את האופן בו תהליכים מנטליים מודעים תורמים להסתגלות הפרט לסביבתו.

 דגש על תהליכים מודעים כמו סטרוקטורליזם אך הדגש הוא לא בפרוק ההכרה/חוויה למרכיבים בסיסיים, אלא השאלה היא כיצד תהליכים מודעים שלמים תורמים להסתגלות הפרט לסביבתו.

 הדגש הוא האופן שבו התהליכים הנפשיים מביאים לתוצאות מעשיות בעולם, תוצאות שבסופן הסתגלות טובה יותר לסביבה.

מהי התועלת שמפיק האדם מתהליך פסיכולוגי זה או אחר.  

התמקדות בהתנהגות האנושית -  האופן שבו אדם נמצא בסביבה, מסביר התנהגות זו או אחרת.

 

איך הפרט מסתגל

לסביבתו

 

תהליכים נפשיים מובילים להסתגלות בסביבה

 

אינטרוספקציה

 

האדם פועל כדי לשרוד 

 

וויליאם ג'יימס

 

השפעה מדרווין

 

ארה"ב סוף מאה 19

 

הסטרוקטורליזם

 

פסיכואנליזה

 

דגש על מקורות לא מודעים של ההתנהגות האנושית, מקורות אלו מצויים בילדות המוקדמת.

חברי האסכולה הדגישו את המקורות הלא מודעים של ההתנהגות האנושית וביקשו להגיע לשיטת טיפול בהפרעות התנהגות באמצעות תצפית קלינית.

להבדיל מהפונקציונליזם שביקשו להסתכל על ההתנהגות כולה ולשאול את השאלה איך היא מסבירה הסתגלות לסביבה, לפי הפסיכואנליטיים המקורות של ההתנהגות הם בד"כ לא מודעים, סיבות בעבר (ילדות מוקדמת) ולכן השאלה היא בחיים הלא מודעים ולא בחיים המודעים (בניגוד לפונקציונליזם וסטרוקטורליזם).

שיטת המחקר היא שיטה קלינית – בחדר הטיפול מקבלים את המידע הטוב ביותר, זהו מידע אחר.

הדגש הוא על תהליכים לא מודעים והנחה דטרמיניסטית

1.תפיסת אישיות האדם כיצרית, מינית ומונעת ע"י דחפים.

. תא' זו חוללה מהפכה בחברה המערבית במאה ה-20.

 

 

תת מודע

 

התנהגות נקבעת ע"י התת- מודע

 

שיטות קליניות

 

ארכיאולוגיה- חשיפת התת מודע

 

פרויד (גרמניה)

אדלר (אוסטריה)

, יונג (שוויץ)

 

גרמניה  אמצע מאה-19

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד) ביהויוריזם (Behavior

 

התמקדו בהתנהגות הגלויה הניתנת לתצפית אובייקטיבית במונחים של גירוי תגובה והגורמים הסביבתיים המשפיעים עליה.

 

1.מטרת המחקר – יש מטרה למחקר, חיפוש אחר עקרונות המסבירים את הלמידה האנושית.

2. שיטת מחקר: שימוש בבע"ח מתוך הנחה שהם פועלים לפי עקרונות יסוד זהים לבני אדם.

התנהגות

 

אין Mind. יש גירוי ותגובה

 

ניסויים אמפיריים בחיות מעבדה

 

פסיכולוגיה = מדעי הטבע

 

ווטסון, סקינר

 

תורנדייק.  פבלוב

ארה"ב תחילת מאה 20

 

פונקציונליזם,   סטרוקטורליזם,  ופסיכואנליזה

 

ה) גשטאלט ("שלמות”(

 

חקרו את יחסי הגומלין בין האלמנטים המרכיבים את התהליכים ההכרתיים והתנגדו לפרוק החוויה המודעת לגורמים.

הדגש הוא לא על פרוק החוויה למרכיבים בסיסיים ופשוטים וחיבורם לכדי תמונה שלמה, הם התנגדו לפרוק החוויה טענו שצריך לחקור את החוויה בשלמותה (השלם ולא מרכיביו),שכן השלם הוא יותר מסך כל חלקיו.

פיתוח התחומים של תפיסה, חשיבה ולמידה לצד גישות טיפוליות שונות.

 

חווית התפיסה

הכוללת

 

האדם תופס את העולם לפי סכמות מובנות

ניסויים אמפיריים פיזיקליים

 

השלם גדול מסכום חלקיו

 

וורטהיימר, קילר וקופקה

 

גרמניה, סוף מאה-19

 

וונדט והסטרוקטורליזם

 

ו) הומניזם (Human)

 

הדגישו את חשיבות התחושות והחוויות הסובייקטיביות בניגוד לתיאוריה הפסיכואנליטית והסבריה הנוקשים. טלאולוגיה – אנשים הם יצורים עם מטרות- הגשמה עצמית, הם אינם נדחפים ע"י סיבות לא מודעות ואינם מגיבים באופן אוטומטי לשרשרת גירוי תגובה.

טוען כי כל אדם רוצה להגשים את עצמו, מתנגד לפסימיות ופסיביות של דטרמיניזם, אדם הוא מכוון מטרה ולא נדחף מאחור.

1. הדגשת הייחודיות של כל אדם.

2. הדגשת חשיבות ההגשמה העצמית.

 3.שיטת עבודה פנומנולוגית – הבנת התנהגות כתופעה ייחודית חד פעמית בניגוד לאסכולות המדעיות.

היא התנגדה לניסוח חוקים,

, שיטות מחקר שגורמות לנו להבין את החוויה החד פעמית עבור אדם אחד בזמן מסוים. הדגישה את ההערכה העצמית

איך למצות את

הפוטנציאל

 

האדם הוא חיובי ואקטיבי

 

נגד לחקור

 

האדם שואף להגשמה עצמית

 

אברהם מסלאו, קרל רוג'רס

 

התקופה- ארה"ב, אמצע מאה 20

 

"הכוח השלישי": ביהויוריזם ופסיכואנליזה

 

 

Comments