א 1) הרצאה 1

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר

לא הייתה אפשרות למצוא את כתובת האתר של מפרט הגאדג'ט



































































































































































































































































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 מבוא לקורס+ הרצאה 1
    1. 3.1 הדברים החשובים מהמבוא, הרצאה 1, מאמרים 1,2 (לפי מורה מסימסטר קודם)
      1. 3.1.1 מטרות הקורס
    2. 3.2 I         מדוע חשוב ללמוד את ההיסטוריה של הפסיכולוגיה
      1. 3.2.1 לסיכום- מתוך מצגת של מורה בסימסטר קודם
        1. 3.2.1.1 לסיכום מתוספת מתוך מצגת של מורה בסימסטר קודם בנוגע ללמה דווקא צריך ההיסטוריה של הפסיכולוגיה?
    3. 3.3 II      מהו תהליך ההתפתחות של שדה מדעי?
      1. 3.3.1 1.   בהקשר זה יש 3 עקרונות/רכיבים שקשורים להתפתחות של שדות מדעיים:
        1. 3.3.1.1 מבוא
        2. 3.3.1.2 א) התפתחות לוגית של הרעיון
        3. 3.3.1.3 2) האיש שהוביל את הרעיון –
        4. 3.3.1.4 3) הסביבה החברתית תרבותית שבה צומח הרעיון
        5. 3.3.1.5 סיכום נושא התפתחות מדעית:
          1. 3.3.1.5.1 שאלה מתוך ממן האם התפתחות מדעית היא לוגית ורציונלית הדגם
      2. 3.3.2 2.   מהו אופיים של נתונים היסטוריים והטיות שונות בניתוח היסטוריה= מאפייני הנתונים
        1. 3.3.2.1 1)   מקורות ראשונים כמו מכתבים (מה שהחוקר כתב ולא מה שכתבו עליו)
          1. 3.3.2.1.1 2)   אירוע חד פעמי שלא ניתן לשיחזור. 
      3. 3.3.3 3.   שלוש מקורות לטעויות בנתונים היסטוריים
        1. 3.3.3.1 א      נתונים שאבדו או הודחקו
        2. 3.3.3.2 2) נתונים לקויים עקב תרגום לא מדויק –
        3. 3.3.3.3 3) נתונים שעוותו בשירות העצמי –
      4. 3.3.4 4.   היסטוריה של הפסיכולוגיה עצמה: מהו גילה של הפסיכולוגיה
  4. 4 סקירה של הקורס- תקופות ואישים
















 

 

מבוא לקורס+ הרצאה 1

הדברים החשובים מהמבוא, הרצאה 1, מאמרים 1,2 (לפי מורה מסימסטר קודם)

·       עיוותים בשיטות מחקר היסטוריות

·       למה ללמוד על ההיסטוריה של הפסיכולוגיה

·       3 רמות של התפתחות מדעית

·       6 אסכולות בפסיכולוגיה

·       9 דילמות יסוד

 

·       אסכולות בפסיכולוגיה

o      קבוצה של פסיכולוגים שמסכימים בינהם על:

1.    מה חשוב לחקור?

2.    מהו טבע התופעה?

3.    איך כדאי לחקור אותה?

 

o      לשים לב שהפסיכולוגיה נמצאת בשלב הפרה-פרדיגמטי

מטרות הקורס

·       ללמוד על ההיסטוריה של הפסיכולוגיה: מבט על

·       להבין מדוע הפסיכולוגיה נראית כמדע מפורק

 

I         מדוע חשוב ללמוד את ההיסטוריה של הפסיכולוגיה

(תת פרק זה ז' לא סיכמה)

·       השאלה היא

o      מדוע חשובה היסטוריה של הפסיכולוגיה?

o      מהם תחומיה העיקריים?

 

·       בתשובה  נתייחס לכך דרך כמה מאפיינים של הפסיכולוגיה היום.

 

·       הפסיכולוגיה היום היא שדה נרחב ביותר וקצת מפוזר של מחקר, חשיבה ודיון.

o      לדוגמא: פסיכולוגיה פיזיולוגית שעוסקת במחקר, פסיכולוגי קליני שעוסק בהסתגלות ומצוקות של בני נוער ומתבגרים,

o      מהם המקורות לכך וכאשר שיטות המחקר שלו שונות מאלו של פסיכולוגיה פיזיולוגית.

 

·       כביכול אין קשר בין השדות השונים של הפסיכולוגיה. על רקע השוני בין התחומים, מדע הפסיכולוגיה יותר מצב של דמות מבולבלת ולכן יש חשיבות גדולה בלמידה של השורשים ההיסטוריים של כל השדות כולם

·       שכן מה שמאחד את כל השדות היא התשובה לשאלה: מי אתה?

o      אני פסיכולוג.

·      
מה שבעצם משותף בין הפסיכולוגים זה למעשה ההיסטוריה שלהם שנשאבת מאותם מקורות אינטלקטואליים.

·       המשותף השורשים ההיסטוריים, נשען על אותם מקורות אינטלקטואליים. ההיסטוריה של הפסיכולוגיה מעניקה זהות משותפת ותחושת זהות בשדה מחקרי ומדעי.

·       התחום היסטוריה של הפסיכולוגיה הוא תחום ממוסד יחסית, יש לו שורשים.

·       היסטוריה של הפסיכולוגיה, מעניקה זהות משותפת לתחומים המאוד מגוונים השונים לתחום אחד שיש לו ארגונים משלו, במה היסטורית

 

לסיכום- מתוך מצגת של מורה בסימסטר קודם

·       הפסיכולוגיה היא מדע מפורק

o      יש פסיכולוגים מסוגים שונים

§       תעסוקתי, התפתחותית, חברתי, קליני, פיזיולוגי, קוגניטיבי, נוירו פסיכולוגיה

 

·       לסיכוםהעיסוק בהיסטוריה חשוב משום שהוא מעניק תחושת זהות לשדה מדעי שהוא מאוד מגוון ושונה בשיטות המחקר שלו.

 

·       בנוסףתחום זה של ההיסטוריה כתחום מחקר ועיון הוא ממוסד בפסיכולוגיה; כבר ב- 1929 כתב בורינג, אחד אבות הפסיכולוגיה ספר בשם: OLDHISTORY OF PSYCHOLOGY

o      כלומר, כבר אז נכתב ספר על ההיסטוריה של הפסיכולוגיה.

o      ב- 1965 נוסדה ה- ACA זו חטיבה שמאגדת את האנשים שעוסקים בעיון ומחקר בפסיכולוגיה.

לסיכום מתוספת מתוך מצגת של מורה בסימסטר קודם בנוגע ללמה דווקא צריך ההיסטוריה של הפסיכולוגיה?

1)   הבנת האופן בו מתפתחים רעיונות מאפשרת הפנמה טובה יותר שלהם.

2)   מצע הכרחי למחקר עתידי וחשיבה ביקורתית

3)   הבנת התחום: איך היית רוצה לקחת בו חלק?

4)   הפסיכולוגיה היא מדע מפורק

 


II      מהו תהליך ההתפתחות של שדה מדעי?

·       תת פרק זה שואל על היסטוריה של התפתחות מדעית בכלל

 

·       הרי פסיכולוגיה זה לא המדע היחיד; יש משהו מאחד מעבר לעיון בנושא כזה או אחר בכל הנוגע להתפתחות מדעית.

·       מדוע מדע מתפתח? משנה פנים? למה השערה אחת עולה ואחרת יורדת?

·       מדוע תיאוריה אחת שולטת בתקופה מסוימת ובתקופה אחרת באה תיאוריה שונה וזורקת את הראשונה מבעד לדלת?

 

1.   בהקשר זה יש 3 עקרונות/רכיבים שקשורים להתפתחות של שדות מדעיים:

 

(זה ז' סיכמה)

מבוא

·       התפתחות מדעית בניגוד לרציונל היא לא ליניארית ולא רציונלית.

·       מפגש בין מחדשים לותיקים יכול להסתיים ב:

o      דחיית חדש ושמירת ישן,

o      החלפת ישן בחדש,

o      יצירה של מערכת רעיונית שבתוכה משמשים חלקי הישן והחדש.

·       מה קובע אילו מבין 3 התוצאות יתרחש:

1.    איכות הרעיון החדש עצמו,

2.    יכולת המנהיג המדעי למכור את הרעיון

3.    וההקשר החברתי תרבותי שבו הוא מתרחש.

 

 

o      במילים אחרות (ז')

§       התפתחות מדעית אינה ליניארית ורציונלית, רעיונות חדשים נדחים או מוסכמים על  פי שלושת העקרונות

 

א) התפתחות לוגית של הרעיון

·       כשאנו עוסקים בנקודה זו תפיסה של איך היינו רוצים לראות התפתחות של שדה מדעי. הדרך לגילוי האמת היא התפתחות רציונלית; מדובר בהתפתחות לוגית של רעיון זה או אחר.

·       היינו רוצים לראות שתיאוריה חדשה מחליפה ישנה כשהיא נתפסת לוגית ורציונלית יותר. יש הליכה לינארית לקראת רעיון.

·       אבל יש פער לא קטן בין האופן בו אנו רוצים לראתו את התפתחות מדע לבין ההתפתחות שלה בפועל;

·      במילים אחרות (ז): יש פער בין האופן בו אנו רוצים לראות את המדע מתפתח (בהליכה רציונלית לגילוי האמת) לבין האופן בו הוא מתפתח באמת.

 

 

 

·       התפתחות או פעילות מדעית היא בסופו של דבר פעילות אנושית ובני אדם מונעים ע"י שאיפה לסטטוס, תחרות, קנאה, נאמנות לקבוצה שלהם והתנגדות לחדש וכדומה.

o      כל אלו אינם קשורים ללוגיקה, אמת או רציונליות ואינם מבוססים על חוקים נייטרליים.

o      כלומר, ההתפתחות אינה לינארית ולוגית בלבד, זה חלק של הסיפור כולו.

o      כלומר לדעת קון את המדע עושים אנשים שמונעים על ידי סטטוסנאמנות לקבוצה, התנגדות לחדש וכד'- דברים שלא מבוססים על חוקי היגיון נטרלי

 

·       תגובה ראשונית של הקבוצה שמאיימים עליה עם אמת חדשה, היא לשמור על מעמדה והיא מתנגדת לאמת החדשה גם אם היא יותר רציונלית. המטרה האמיתית היא שהרעיון והממצאים הבאים אתם עקביים מבחינה לוגי ולכן הם מחליפים או מרחיבים הסבר קיים או תופעה רווחת המקובלת על כולם.

 

תוספת מסכמת ממורה מסימסטר קודם

·       הרצוי

o        המדע מתקדם באופן ליניארי אל האמת.             

·       המצוי

o        תומאס קיון:

§       מדע נעשה בידי בני אדם ולכן תלוי גם בשיקולים אישיים (כבוד ויוקרה) וסביבתיים (פוליטיקה)

 

2) האיש שהוביל את הרעיון

·       לא מספיק להציג רציונליות של רעיון חדש אלא צריך להובילו- חשובה דמות מובילה.

o      כלומר צריך אדם שיפתח את הרעיון, ימכור אותו, יגבר וינהיג קבוצה שתאמין ברעיון ותילחם למענו

 

o      פרויד לדוגמא היא דמות מאוד מיוחדת שהובילה רעיון והנחילה אותו לסביבה המדעית.

·       דמות מרתקת. קורות של חייו של הגיבור המדעי אשר השפיעו כגון תיאור נסיבות גידולו, המקורות האישיים לרעיונות שהביא, תיאור דרכו המדעית, מאבקים שניהל עד שהביא את הקהילה כולה לאמץ את רעיונותיו כתקפים.

·       למשל (גם עבור פרויד) תכונות כגון מנהיגות, כריזמטיות, מניפולטיביות (המורה הוסיפה לי בממן)


3) הסביבה החברתית תרבותית שבה צומח הרעיון

·       רוח התקופה כמסבירה את עלייתם ונפילתם של רעיונות מדעיים.

·       האופן שבו השפיעו חידושים מדעיים וטכנולוגיים בתחומים אחרים על התפתחותה של הפסיכולוגיה.

o      כלומר המדען חי בסביבה שעוברת שינויים כמו מלחמות, שינוי משטר, התפתחויות מדעיות של תחומים קרובים וכד'

·       (תוספת חשובה של המורה לממן):  קשור גם אם התקופה היא ליברלית, הדבר מאפשר מהפכות או שמרנות

 

§       לדוגמה (שינויי התקופה)

·       השפעה של התקופה המכניסטית, התפתחות השעון והשפעתו על אופן החשיבה. פירוט (חשוב) בהמשך)

·       השפעה של מלח"ע ה-1 על פרויד וכדומה.

§       רוח התקופה משפיעה על התפתחות והחלפת תיאוריות.

 

o      דוגמא (תקופה תוססת) : פרויד חי בסביבה חברתית ותרבותית מאוד מסוימת;

§       פרויד גדל בוינה שהייתה כמו לונדון, לב העולם ומוקד לתסיסה רעיונית ותרבותית של המאה ה- 19.

§       מצד שני, סביבה חברתית תרבותית מצד אחד תוססת ומצד שני שמרנית. תסיסה של רעיונות פוליטיים וכדומה.

§       סביבה מיוחדת. פרויד מאוד השתנה לאחר מלחמת העולם ה- 1 והביט בעולם שגרם לטבח אדיר ללא הצדקה מבחינתו, עולם שנתפס כמתפרק, שיטות משטר חדשות צמחו וכדומה. התיאוריה של פרויד הושפעה מאירועים אלו.

 

·       בתוך המונח של סביבה חברתית תרבותית יש גם התפתחות מדעית. במחצית השניה של המאה ה- 19 החלה להתפתח הפסיכולוגיה הפיזיולוגית וזאת בשל שינויים ותמורות במדעי הטבע והביולוגיה, תהליכים שלא היו ידועים קודם לכן.

 

·       דוגמא (חשוב) נוספת, סביב המאה ה- 16 וה- 17 חל דבר; קרה משהו בעולם הטכנולוגי, נוצר השעון.

·       עד אותו זמן בני אדם מדדו זמן בצורה לא מדויקת: ע"י שעוני שמש או חול.

§       השעון המכני מאפשר דיוק רב יותר. מה המשמעות של כך? שעון מכני אומר שאני קובע עם חברים ואני כועס כשהם מאחרים; מדידת הזמן הרבה פחות מדויקת בפועל כאשר אין שעון מכני מדויק.

 

o      ההמצאה של השעון המכני יש לה משמעות גדולה על ההתפתחות התרבותית ועל השפעת המחשבה המדעית ותחילת הפסיכולוגיה.

·       השעון המכני ריתק אנשים באותה תקופה; אדם יכול היה להגיע לכיכר העיר או לאולם, להרים מבט להביט בשעה. השעון היה מאוד ברור בפעילותו, מבחינת המחוגים והקפיצים שבו. יש סדר מסוים של התנהגות מחוגים, דטרמיניסטית. אני יכול לדעת מתוך ידע על גלגלי השיניים משהו מראש על תנועת המחוגים אח"כ.

·       כאן בא הרעיון הראשון שאני יכול להסביר התנהגות ע"י התייחסות לגורמים הראשוניים שלה. שעון = מחוגים אדם = ?; מעבר לכך,

o     
כלומר הסבר רעיון השעון (ז')

·      ניתן לפרק ולראות איך עובד, ומתוך ידע כיצד גלגלי השיניים עובדים ניתן לדעת על התנועות הבאות של המחוגים

·      , מכאן הרעיון הדטרמינסטי שניתן להסביר התנהגות אדם מהגורמים הראשוניים שלו,

o      ומכאן גם רעיון האוטומטה-התנהגות אדם שמוסברת כמכניסטית, דקארט והפסלים-אוטומטה. (מוסבר בפסקה הבאה)

 

o      תופעה נוספת קרויה בשם האוטומטה.

§       דקארט, אחד הפילוסופים החשובים של תרבות המערב, הוקסם מתופעה שראה בגני המלכה בצרפת. הוא עבר בשביל ולפתע פסל שעבר לצידו הניף את היד ונופף לו לשלום. דקרט היה מופתע מאוד מכך וניסה לבדוק את המנגנון של הפסל.

·       התנהגות אנושית היא מכניסטית לגמרי ומוסברת באופן דומה לשעון.

o      תופעת האוטומטה, דמויות דוממות שמגיבות לבני אדם, הייתה תופעה רווחת בתקופה המדוברת.

 

סיכום נושא התפתחות מדעית:

·       מה נכון? אין תשובה לשאלה זו.

·       כל שלושת המוקדים נכונים במידה דומה וילוו אותנו במהלך כל הקורס.

שאלה מתוך ממן האם התפתחות מדעית היא לוגית ורציונלית הדגם

התפתחות מדעית היא לא רק לוגית ורציונליתמפגש בין רעיון חדש לישן יכול להסתיים ב: דחיית חדש ושמירת ישן, החלפת ישן בחדש, יצירה של מערכת רעיונית שבתוכה משמשים חלקי הישן והחדש. מה שקובע איזו מהתוצאות תתרחש הוא: 1) איכות הרעיון החדש 2) יכולת המנהיג המדעי למכור את הרעיון 3) הקשר החברתי-תרבותי שבו הוא מתרחש.

 

1) התפתחות לוגית של הרעיון: בהבט זה היינו רוצים  לראות את רעיון ההתפתחות מדעית כהתפתחות לוגית ורציונלית של רעיון זה או אחר. היינו רוצים לראות שתיאוריה חדשה מחליפה ישנה כשהיא נתפסת לוגית ורציונלית כלומר שיש הליכה לינארית לקראת רעיון. אולם התפתחות המדע  אינה רק לינארית ולוגית בלבד.

 

2) האיש שהוביל את הרעיון בשביל לגרום לרעיון חדש להתקבל חשובה שתהיה דמות מובילה. -  למשל פרויד היא דמות מאוד מיוחדת שהובילה רעיון והנחילה אותו לסביבה המדעית).

הכוונה לתכונות כגון מנהיגות, כריזמטיות, מניפולטיביות

 

3) הסביבה החברתית תרבותית שבה צומח הרעיון- רוח התקופה מסבירה את עלייתם ונפילתם של רעיונות מדעיים. האופן שבו השפיעו חידושים מדעיים וטכנולוגיים בתחומים אחרים על התפתחותה של הפסיכולוגיה.  למשל סביב המאה ה 16-17 הומצא השעון המכני. זוהי המצאה שיש לה משמעות גדולה על ההתפתחות התרבותית ועל השפעת המחשבה המדעית ותחילת הפסיכולוגיה- . רוח התקופה משפיעה על התפתחות והחלפת תיאוריות.

בנוסף, אם למשל התקופה היא ליברלית היא מאפשרות מהפכות

 

לפיכך למרות הרצון לראות את התפתחות מדעית כלוגית ורציונלית כשהמדע מתקדם באופן לינאי אל האמת הרי שהמצוי הוא   "שהמדע נעשה בידי בני אדם ולכן תלוי גם בשיקולים אישיים (כבוד ויוקרה) וסביבתיים (פוליטיקה) (קון)

 

2.  
מהו אופיים של נתונים היסטוריים והטיות שונות בניתוח היסטוריה= מאפייני הנתונים

(שתי הכותרות (רק הכותרות ולא התוכןהן רק מ  ז')

 

1)   מקורות ראשונים כמו מכתבים (מה שהחוקר כתב ולא מה שכתבו עליו)

·       התנאי הראשון לנתונים של מדעי החברה הוא של רפליקציה,

o      אם אני עושה מחקר ועמיתי עושה אותו מחקר הוא אמור לקבל אותם ממצאים אמורה להיות תופעה כללית.

o      נתונים היסטוריים הם חד פעמיים ולא ניתן לשחזרם בדיוק כפי שהיו. בגלל סיבה זו בהיסטוריה של דגש גדול על שימוש במקורות ראשוניים,

 

·       כלומר אם אני רוצה לבדוק את האופן בו החליפו 2 דמויות מכתבים עלי לעשות זאת ע"י קריאה או לקרוא משהו שמישהו אחר קרא או את המכתבים עצמם וזה מקור ראשוני.

·       בגלל שאנו עוסקים במקורות ראשוניים יש מקורות לטעות

 

2)   אירוע חד פעמי שלא ניתן לשיחזור

·       אירועים חד פעמיים

3.   שלוש מקורות לטעויות בנתונים היסטוריים

א      נתונים שאבדו או הודחקו

·       לא תמיד כל הנתונים בהם אני מסתכלים הם כל הנתונים הקיימים.

·       הדחקה של נתון במודע,

·       כלומר נתונים שאבדו והתגלו מאוחר יותר או נתונים שהודחקו

 

·       במילים אחרות: אנו עוסקים בנתונים שנמצאים לפנינו ויתכן שישנם נתונים נוספים שלא ידוע לנו עליהם. הודחקו

 

§       לדוגמא אפיזודת הקוקאין של פרויד

·       לפרויד הייתה תקופה שהוא השתמש בקוקאין, הביוגרף של פרויד ניסה לטשטש את אפיזודת הקוקאין של פרויד

 

2) נתונים לקויים עקב תרגום לא מדויק

·       הפסיכולוגיה היא למעשה פסיכולוגיה שפותחה או צמחה בחלקה הגדול בגרמנית (פרויד, אדלר) והיה צורך לתרגמה

·       כלומר בכדי להביא את הדברים לקהל הרחב הם תורגמו כאשר במהלך התרגום נפלו עיוותים שהשתרשו.

o      למשל תרגום המילה: Est = Id = It?

 

·       במילים אחרות:

o      חלקה הגדול של הפסיכולוגיה הוא בשפה בגרמנית, תרגום לא מדויק עלול לעוות את המושגים האמיתיים אליהם התכוון המחבר. פרויד לא השתמש באיד, אגו, סופר אגו. המושג אני קרוב יותר למשמעות האמיתית של פרויד יותר מאגו.

 

3) נתונים שעוותו בשירות העצמי

·       ייתכן שמקור ראשוני שנכתב ע"י אדם עצמו עוות.

·       כלומר האדם (=החוקר) עצמו עיוות אותם בשביל לשמור על תדמית מסוימת

o      לדוגמא: סקינר;

§       סקינר כתב על עצמו X וביוגרף שכתב עליו סיפר דברים אחרים.

 

·       במילים אחרות  החוקר עצמו מעוות את הנתונים.

§       לדוגמה סקינר הציג את עצמו כאדם שהקדיש עצמו ללימודים ותו לא, הביוגרפיה שלו (בפועל ) מסתבר שמיהר לסיים במעבדה ושיחק הרבה פינג פונג

4.   היסטוריה של הפסיכולוגיה עצמה: מהו גילה של הפסיכולוגיה

·       יש לשים לב שיש פה פרדוקס לגבי גילה של הפסיכולוגיה

 

·       הרעיון

o      התשובה לגבי גילה של הפסיכולוגיה אינה פשוטה.

o      פסיכולוגיה זה תחום שבו אנו תוהים על ההתנהגות האנושית ומקורותיה ותוך כדי כך אנו עושים את מה שעשה האדם מיום שנעמד זקוף והחל לצייר במערות האדם החושב תמיד שאל שאלות על עצמו שאלת ה- למה?

 

o      חלק מעברה הרעיוני של הפסיכולוגיה נעוץ בחשיבה שהחלה ביוון העתיקה בדמויות שונות. לעיתים נמצא רעיונות מצחיקים ולעיתים מתוחכמים יותר הקרובים לרעיונות של המאה ה- 20.

 

·       מצד אחד, גילה של הפסיכולוגיה עתיק אך יש להבחין בין 2 פסיכולוגיות:

o      העיסוק בשאלות פסיכולוגיות (תהליך תפיסה, חשיבה, התנגשות בין מוסר ליצר);

o      מה שהשתנה זה העיסוק המדעי בפסיכולוגיה וגיל עיסוק זה אינו עולה על 100 שנה.

·       ב- 1879 וונדט פתח את המעבדה הראשונה לחקר תהליכים פסיכולוגיים זה התאריך המוסכם להולדתה של הפסיכולוגיה המדעית.

 

·       כלומר (ויש שאלה על כך במבחנים לדוגמא)

o      היסטוריה אחת מתחילה ביוונים-

o      למשל דמוקרטס טען שתפיסה מתרחשת כשדמות מוקטנת נעה אוויר עד שנופלת על העין (רעיון מגוכך)

o      אבל מצד שני דובר על כך שחומר עשוי מחלקיקים קטנים, שזהו רעיון מודרני מתוחכם (מתוך ז')

 

o      היסטוריה אחרת מתחילה עם דקארט

 

o      היסטוריה נוספת מתחילה עם וונדט

o      אבל העיסוק במדע הפסיכולוגיה הוא משנת 1879 שבה ייסד וונדט את המעבדה הראשונה.

 

סקירה של הקורס- תקופות ואישים

·       ההיסטוריה של הפסיכולוגיה מתייחסת למאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20. נפתח בתקופות קודמות בעיקר יוון העתיקה,

·       נעבור למאה ה- 17 (דקארט), האמפריציסטים הבריטיים, נזכיר את הזרם בגרמניה,

·       נעבור למאה ה- 19 שם נעסוק בנושא ההתפתחות של הזרם הפיזיולוגי, נטפל ב- 2 דמויות חשובות מאבות הפסיכולוגיה: וונדט מול ג'יימס.

1


Comments