א 4) מאמר 2

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר

לא הייתה אפשרות למצוא את כתובת האתר של מפרט הגאדג'ט



































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 מאמר 2: תיאוריה ושיטה:  Theories and systems of psychology
    1. 3.1 חלק ראשון: גישות בפסיכולוגיה
    2. 3.2 חלק שני: תיאוריות, השערות, וחוקים בפסיכולוגיה (מתוך סיכומים ששלחו לי)
      1. 3.2.1 תאוריה (היתה על זה שאלה בממן שנה שעברה)
        1. 3.2.1.1 מהי תיאוריה:
          1. 3.2.1.1.1 תהליך מעגלי= תהליך מחקרי על פי הגישה הפוזיטיבית
            1. 3.2.1.1.1.1 הסבר כיצד תיאוריות מחליפות זו את זו- שני מקרים כללים (שאלה בממן)
        2. 3.2.1.2 אסכולה– (כתוב גם בהרצאה 2)
        3. 3.2.1.3 גישה-
        4. 3.2.1.4 תאוריה- (לעומת גישה)
        5. 3.2.1.5 מהי תאוריה טובה?
        6. 3.2.1.6 תאוריה היוריסטית-
        7. 3.2.1.7 הנחות
        8. 3.2.1.8 מבנה
        9. 3.2.1.9 מבנה היפותטי
        10. 3.2.1.10 משתנים
        11. 3.2.1.11 אופרטיביות
        12. 3.2.1.12 פרגמטיות-
        13. 3.2.1.13 פוזיטיביזם
        14. 3.2.1.14 פוזיטיביזם לוגי
        15. 3.2.1.15 מה הופך גישה בפסיכולוגיה לטובה? (ליכטנשטיין)
    3. 3.3 חלק שלישי: כמה שאלות מרכזיות השנויות במחלוקת= 9 דילמות יסוד
      1. 3.3.1 גוף לעומת נפש (חשובה)
        1. 3.3.1.1 יש 4 עמדות דואליסטיות
          1. 3.3.1.1.1 מוניזם- קיים רק גוף – ביהביוריזם. (קשור ל 2)
            1. 3.3.1.1.1.1 "כעין מוניזם"- אין להפריד בין גוף לנפש (אריסטו)
            2. 3.3.1.1.1.2 יש נפש ויש גוף והנפש שולטת בגוף (ימי הביניים,פרויד, אפלטון) - הנפש עליונה על הגוף
            3. 3.3.1.1.1.3 יש גוף ויש נפש ויש ביניהם אינטראקציה שווה (דקארט).
            4. 3.3.1.1.1.4 יש גוף ויש נפש ויש ביניהם יחסים מקבילים. (גשטלט, סטרוקטורליזם).
        2. 3.3.1.2 שאלת ממן: הציגו את דילמת גוף נפש, הציגו סוגים שונים של דואליזם, ניתוח שלושה תיאורטים מתקופות שונות
      2. 3.3.2 סובייקטיביות מול אובייקטיביות
      3. 3.3.3 מחקר כמותי או איכותי
      4. 3.3.4 רדוקציוניזם מול אנטי רדוקציוניזם (הפחתה, אי הפחתה)
      5. 3.3.5 (מושא המחקר של הפסיכולוגיה צריך להיות מופחת לרמה בסיסית של ניתוח. כלומר, הפסיכולוגיה אינה תחום מדעי אוטונומי, ויש לפרש אותה במונחים ביולוגיים פיזיולוגיים. )
      6. 3.3.6 מולארי מול מולקולרי (נראית חשובה)
      7. 3.3.7 סקינר גרס, שהדרך המדעית לגלות את חוקי הפסיכולוגיה היא לקחת חלק קטן מההתנהגות כמו לחיצת מוט אצל חולדה, ואז להפעיל מניפולציה על המשתנים הבלתי תלויים בזהירות כדי לראות מה קרה לאותו חלק בהתנהגות.
      8. 3.3.8 דילמה שמחולקת לשניים: דטרנמיזם מול רצון חופשי  וכן דטמיניזם מול טלאולוגיה (תכליתיות) (נראית חשובה)
        1. 3.3.8.1 דטרמיניזם מול רצון חופשי
          1. 3.3.8.1.1 דטרמניזם מול טלאולוגיה (תכליתיות)
      9. 3.3.9 מחקר פרקטי (יישומי) מול מחקר טהור
      10. 3.3.10 ניטיביזם מול אמפירציזם / תורשה מול סביבה
      11. 3.3.11 תיאוריה מול נתונים


















מאמר 2: תיאוריה ושיטה: 
Theories and systems of psychology

 

מיקוד של המורה על מאמר 2

  1. תיאוריות וסיסטמות: ללמוד ברמת ההגדרות (מהי תיאוריה/גישה/אסכולה וכו')
  2. לעשות רשימת מושגים (פוזיטיביזם, פרגמטיזם וכו')
  3. ללמוד היטב את הדילמות

 

 

  • מאמר זה הינו סקירה מקיפה ומתומצת של גישות, שיטות ותיאוריות בפסיכולוגיה מסוף המאה שעברה ועד ימינו
  • המאמר מציג את נקודות המבט הרבות המאפיינות את התחום
  • חלק מהמושגים שמוזכרים במאמר זה נלמדו במסגרת קורסים אחרים כמו מבוא לפסיכולוגיה

 

 

  • באופן כללי מבנה המאמר: סקירת התפתחות הפסיכולוגיה מתוך שתי נקודות מבט שונות:
  1. מונחים כלליים המרכיבים תחום מדעי מסוים באשר הוא (תיאוריה, הנחה, השערה)
  1. דילמות יסוד: 9 בעיות שונות בהן עוסקת הפסיכולוגיה משחר ימיה.

חלק ראשון: גישות בפסיכולוגיה

חלק שני: תיאוריות, השערות, וחוקים בפסיכולוגיה (מתוך סיכומים ששלחו לי)

(את כלל תת הפרק הזה כתבה גם ז')

תאוריה (היתה על זה שאלה בממן שנה שעברה)

תת פרק זה הוא חשוב הוא לא מאמר 2 אלא מההרצאה של נדלר

מהי תיאוריה:
  1. תאור התופעה תאור התופעה כגון חקר למידה.
  2. הסבר התופעה הסבר התופעה, אנשים לומדים בעזרת תגמולים. (כלומר גירוי, תגובה תגמול)
  3. ניבוי ניתן לנבא את התופעה. (אני מנבא שאם אתן לכלב תגמול הוא ילמד לשבת)
  4. שליטה כגון תהליך טיפולי. (אני יכול לגרום לאדם ללמוד מהר ע"י יישום הסעיפים הקודמים) ( זהו המרכיב הישומי של התיאוריה)

 

  • לא כל האסכולות עוסקות באותה אינטנסיביות בכל החלקים של התיאוריה,
      • לדוג' ה
        • פסיכואנליטית מתמקדת בהסבר,
        • ביהביוריזם מתמקד בניבוי ושליטה.

 

 

תהליך מעגלי= תהליך מחקרי על פי הגישה הפוזיטיבית

(בנוגע לגישה הפוזיטיבית אני מתייחס בסיכום הבא בהמשך בהקשר של קומט)

 

  • נקודה נוספת לגבי הסברים תיאורטיים, היא הסכנה של הסברים מעגליים.
    • לפי הסבר זה  הסדר הגורם לתוצאה מתהפך כל הזמן.

 

  • תהליך מעגלי: תיאוריה השערה מחקר עובדות- תיאוריה.
  • זהו תהליך מחקרי עפ"י הגישה הפוזיטיביסטית.Ü  כך מאששים תיאוריה
  • הסבר תיאוריה מעגלי שבו הסבר בין גורם לתוצאה התהפך ומתהפך שוב ושוב זוהי סכנה לפסיכולוגיה.

 

  • מחקר היא פעילות מעגלית; מתיאוריה נגזרת השערה שנבדקת ע"י מחקר המוביל לעובדות שהופכות לתיאוריה וחוזר חלילה. בכך אנו מבקשים לאשש את התיאוריה ע"י מחקר. זהו
    • תהליך מחקרי על פי הגישה הפוזיטיביסטית; הדגש הוא על אישוש השערות תיאורטיות.
        • לדוגמא,
          • אני רואה תופעה: אדם לוקח כדור מסוים שגורם לישנוניות. ההסבר התיאורטי לכך הוא שלכדור זה יש תכונות סומאטופוריות; זה הסבר מדעי
          • אבל התרגום של המונח סומאטופורי הוא גורם לישנוניות. זה הסבר מעגלי.

 

  • דוגמא נוספת לקוחה מעולם הלמידה.
    • תגמול שאדם מקבל מחזק התנהגות;
    • איך נדע מהו תגמול? מה יהיה תגמול עבורי ולא עבור אדם אחר? ע"י כך שאם ניתן אותו דבר לאדם אחר זה יגרום לחיזוק ההתנהגות. עצם חיזוק ההתנהגות הופך את מה שניתן לתגמול.
הסבר כיצד תיאוריות מחליפות זו את זו- שני מקרים כללים (שאלה בממן)
  • אם נשאל לגבי האופן בו תיאוריות מחליפות זו את זו בפסיכולוגיה ישנם 2 יחסים בין תיאוריה ישנה לחדשה:
  1. פריטה (REDUCTION)
  • היא אינה מחליפה אלא מרחיבה ומפרטת
  • לדוגמא: התיאוריה הגנטית. בנדל הציע את התיאוריה הגנטית;
  • במאה ה- 20 אנו מגיעים למצב של פירוט התופעות עליהן דיבר מנדל ברמה הביוכימית (בהמשך התגלה ה DNA)
  • גילוי זה והחלפת התיאוריה של מנדל ע"י תיאורית הדנ"א לא גורם לכך שההנחות שמנדל דיבר עליהן יהיו בלתי  תקפות אלא רק מפרט אותן  יותר.
    • כלומר הגילוי לא החליף אלא הרחיב את התיאוריה של מנדל

 

  1. החלפה;
  • תיאוריה אחת שמחליפה תיאוריה אחר
  • למשל  תיאוריה פאטולמנית אמרה שכדור הארץ הוא המרכז לעומת התיאוריה הקופרניקאנית שאומרת שהשמש היא במרכז.

 

 

 

אסכולה– (כתוב גם בהרצאה 2)

  • אסכולה היא קבוצת פסיכולוגים המסכימים ביניהם לגבי
    1. התופעות שחשוב לחקור (מה חשוב לחקור)
    1. טיבעה של התופעה הנחקרת (מהו טבע התופעה)
    2. דרכי המחקר של התופעה (איך כדאי לחקור אותה)

גישה-

  • אוסף רעיונות שבהם יש סדר וארגון, גישה מצמיחה אסכולה.

תאוריה- (לעומת גישה)

  • דבר מוגבל וספיציפי יותר מגישה, מסגרת חשיבה שמצהירה על קשר בין אירועים.

מהי תאוריה טובה?

1. מתבססת על נתונים אמפירים.

2. מאפשרת גזירת השערות שניתנות לבדיקה אמפירית.

3. מאפשרת הסבר, ניבוי ושליטה.

4. מעוררת ערך היריסטי, כלומר מעוררת ענין ומחקר.

תאוריה היוריסטית-

  • תאוריה שמולידה מחקר שמוביל לאישושה או הפרכתה, ולגילוי ממצאים חדשים

הנחות

  • הנחה 1 postulates (כמעין אקסיומה)
    • הנחה שמתקבלת ללא שאלות.
      • דוג'-בעבר הניחו שהנפש נפרדת מהגוף והנחה זו התקבלה ללא שאלות וממנה החלו מחקרים.
  • הנחה 2. presupposition (הנחה מראש)
    • הנחה תיאורית-הנחה
      • שנאמרת ואז נבחנת ישירות או מוקשת.

מבנה

  • מושג ערטילאי שנבנה מתוך תצפיות ונתונים אמפריים שמטרתם לתאר, להסביר, ולארגן.
    • דוג'-חוקר מדבר על מבנה של פחד, עליו לזהות הגורם לפחד ואילו תגובות יש לפחד.

מבנה היפותטי

  • מבנה משוער.
    • דוג'-טולמן- עכבר לומד מבוך ע"י מפה קוגנטיבית-מבנה היפותטי כי לא ניתן לראות את המפה, היא מוסקת.

משתנים

  • משתנה בלתי תלוי -גורר אחריו שינויים במשתנה התלוי (גרוי או צירוף גרויים)
  • משתנה תלוי-תגובה או התנהגות, עובר שינויים בהשפעת הבלתי תלוי.
  • משתנה מתווך-(טולמן)-אינו ניתן לצפייה, מסיקים על קיומו.
  • משתנה מצב-(סקינר)-משתנה בלתי תלוי שאינו גרוי, כשהוא מופיע הוא משנה את מצב האורגניזם. דוג'-שלילת מזון, הזרקת סם, מתן הלם חשמלי.

אופרטיביות

  • אופרטיביות- הגדרת מושגים לפי הפעולות המוחשיות שבוצעו.
    • רק אירועים שיכולים להיות מתוארים במונחים של פעולות ברורות הבחנה הינם מותרים.
  • כלומר (ז'):
    • הגדרה אופרציונלית-מגדירה את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד מונח,
    • היא מאפשרת מעבר מהרמה התאורטית לרמה התצפיתית.
    • התייחסות רק לאירוע שניתן לצפיה

 

  • האופרטיביות דוחה דברים שאינם נראים.
    • עיקרון האופרטיבי-התייחסות רק לאירוע שניתן לצפייה.
    • לדוגמה מבחינה אופרטיבית רעב יכול להיות מוגדר כמספר השעות של החסרת המזון.

פרגמטיות-

  • טוענת שהתוקף של כל ידע היא במונחים של התוצאות, הערכים והתועלות שלו. מה שפרגמטי הוא מה שהוא מעשי.
  • כלומר פרגמטי-(גיימס)- מעשי, התוקף של ידע הוא במונחים של תוצאות, ערכים ותועלת.

פוזיטיביזם

  • פוזיטיביזם- עמדה תיאורטית ומדעית כללית שמדגישה חסכנות ואופרטיביות בנתונים ובשפה.
    • כלומר (גם ז') נסיון שנרכש ע"י חושים ועובדות מדעיות יכול לשמש בסיס לידע ולא השערות/סיבות לא ידועות.

פוזיטיביזם לוגי

  • מנסה להפוך את הפסיכולוגיה לפיזיקה ודרך זאת להבטיח את הסטטוס של הפסיכולוגיה כמדע.
    • (זה מתייחס לביהביוריזם שמחשיב את הפסיכולוגיה כמדע טבעי ודוחה אירועים שלא ניתנים לתצפית).
    • כלומר מנסה להפוך את הפסיכולוגיה לפיזיקה כי היא הבסיס לכל המדעים, ולהבטיח את הסטטוס של הפסיכולוגיה כמדע.

 

מה הופך גישה בפסיכולוגיה לטובה? (ליכטנשטיין)

      1. ארגון-יכולת לארגן עובדות ולקשר ביניהן בדרך משמעותית.
      2. סגירות-כשאין את כל העובדות עשויות להכלל הנחות תאורטיות עם נתונים שנצפו כדי שהדברים יושלמו.
      3. ערך היריסטי-פונקצית המבחן-מוביל לגילוי ממצאים חדשים או מאפשר מחקר חדש.
      4. פונקציה מגבילה-יש שיטות מוגבלות יותר מאחרות. דוג'-סטרוק' הגבילו לחקר מודעות, ביהב' רק התנהגות.
      5. מורל-תורמת לחוקרים שעובדים תחתיה והם תורמים לה.

 

 

חלק שלישי: כמה שאלות מרכזיות השנויות במחלוקת= 9 דילמות יסוד

  • חלק זה כולל דילמות מרכזיות- נושאים חשובים ביתר השנויים במחלוקת מראשיתה של הפסיכולוגיה ועד ימינו

 

  1. Mind vs. Body
  2. .Subjectivism vs. Objectivism
  3. Quantification vs. Qualification
  4. Reductionism vs. non-Reductionism
  5. Molar vs. Molecular
  6. Determinism vs. Free Will
  7. Utility vs. Purity
  8. Nativism vs. Empiricism
  9. Theory vs. Data

 

    • דילמות 1, 5, 6 הודגשו כחשובות על ידי מורה מסימסטר אחר

 

  1. גוף לעומת נפש (חשובה)

 

  • עולה השאלה מה טבע הקשר בין הישויות האלה: האם יש אחת או שתיים
  • כלומר האם קיימת נפש בכלל?
  • אם כן האם גוף ונפש הם שני דברים נפרדים או שזה ישות אחת?
      • אם הן נפרדות (כלומר אם יש 2) ישויות אז מה הקשר ביניהן?

 

  • לגבי פסיכולוגיה: האם הנפש צריך להיות מושא המחקר של המדע
  • כל שיטה המשערת שהגוף והנפש הם חלק מהפסיכולוגיה היא גישה דואליסטית.

 

 

דואליזם

מוניזם:

קיימת הפרדה בין אירועים מנטליים לאירועים גופניים

(ופסיכולוגיה עוסקת גם באירועים מנטליים)

 

כלומר יש נפש ויש גוף ושניהם מושא למחקר

(למעשה כל שיטה שמשערת שהגוף והנפש הם חלק מהפסיכולוגיה נקראת דואליסטית)

הנפש מאורע שלא ניתן לצפיה, ולכן לא קיימת בזמן ומרחב- לפיכך הוא לא מהווה את מושא המחקר של המדע

(ולכן חוקרים רק את תגובות הגוף)

פסיכואנליזה- אומרת שיש נפש שלא ניתן להתעלם ממנו

בהביוריזם

אקזיסטנציליזם, הומניזם

אריסטו

קוגניטיבית (מדבר על משהו שיותר מגוף)

 

(פונקציליזם- בין מחשבה לאובייקט- נדבר בהמשך)

 

גם סוקרטס ואפלטון דיברו על הנפש כיישות בפני עצמה

 

גם סטרוקטורליזם, וגשטלט

 

 

דואליזם

מוניזם

האסכולה

X

 

סטרוקטורליזם

X

 

פונקציונליזם

X

 

פסיכואנליזה

 

X

ביהביוריזם

X

 

גשטאלט

X

 

הומניזם

 

 

יש 4 עמדות דואליסטיות
      1. מוניזם- קיים רק גוף ביהביוריזם. (קשור ל 2)
  • מוניזם ביהביוריסטים, כל שאר האסכולות הן דואליסטיות בצורות כאלו ואחרות.
      1. "כעין מוניזם"- אין להפריד בין גוף לנפש (אריסטו)
  • היחסים הסימביוטיים לא ניתן להפריד בין המהות הגופנית למהות החומרית. לא ניתן לומר מהן הפעולות הקשורות בגוף לבין הפעולות הקשורות בנפש. לא ניתן להפרידם כמהויות שונות ולדבר על חוקיות ביניהם.
  • התיאורטיקנים שלוקחים את העמדה הזו טוענים כי הגוף והנפש אחד הם וזו לא גישה מוניסטית. כי מוניסטים מדברים רק על הגוף.

 

  • סימביוזה אריסטו מחזיק בגישה זו, הוא הראשון שטען כי היחסים בין גוף לנפש בלתי ניתנים להפרדה והוא עשה זאת כאנטי דעה אפלטוניסטית.
    • תוספת של המורה: לפיכך מבחינת הקורס לא מדובר בדואליזם אלא במוניזם
      • כלומר סימביוזה יש נפש ויש גוף ולא ניתן להפריד ביניהם. האחד לא מתקיים בלעדי השני
      1. יש נפש ויש גוף והנפש שולטת בגוף (ימי הביניים,פרויד, אפלטון) - הנפש עליונה על הגוף
  • שולט נשלט יחסים בהם יש השפעה של יחסים בין גוף לנפש, בדרך כלל הנפש משפיעה על הגוף היא דומיננטית יותר וחשובה יותר.
    • שולט נשלט אפלטון, בפסיכולוגיה ניתן לדבר על פרויד (פסיכואנליזה).

 

    • מה שכתבתי בממ"ן+ תוספת של המורה
  • דואליזם רדיקלי. לפי גישה זו יש הבחנה ברורה בין הגוף לבין הנפש. הנפש מתקיימת ללא צורך בגוף. מיצג גישה זו הוא אפלטון אשר מבחין בין אידאה לחומר. וטוען שעולם האידאות מתקיים בנפרד מהמציאות החושית. כלומר הוא עורך הבחנה ברורה בין גוף לנפש. לדעתו אחרי המוות, הנפש הראציונלית נפרדת מהגוף ונפגשת עם האידיאות.
  • תוספת של המורה: הנפש כעליונה על הגוף
      1. יש גוף ויש נפש ויש ביניהם אינטראקציה שווה (דקארט).
  • יחסים של אינטראקציה הדדית אין להם יחסי השפעה אך אין בהם שולט ונשלט קיים שוויון, הגוף והנפש שווי ערך זה לזה. הגוף משפיע על הנפש ולהיפך באופן הדדי.
    • אינטראקציה הדדית
      • דקארט- דואליזם קרטיזיני-יש נפש ויש גוף, שתי ישויות נפרדות שיכולות להתקיים אחת בלעדי השניה והן באינטראקציה מתמדת ומשפיעות אחת על השניה
      1. יש גוף ויש נפש ויש ביניהם יחסים מקבילים. (גשטלט, סטרוקטורליזם).
  • דואליזם פרללי הכוונה שהגוף והנפש פועלים במקביל כל חטיבה כזו מתנהלת לפי חוקיות שלו אין יחסי השפעה בין הגוף לבין הנפש, אין יחסים של סיבתיות בין הגוף לנפש, הם פועלים במקביל אבל בהתאמה זה עם זה.
      • המילה התאמה/זיקה באה כתחליף למונח סיבתיות או השפעה. כמו שני שעונים המכווננים לאותה השעה ובאותו הרגע מתחילים לצעוד כל אחד לפי החוקיות שלו, אין קשר ביניהם אבל הם מותאמים זה לזה.
      • הצעה מהסוג הזה הוצעה כדי לברוח מהסיבתיות של כיצד גוף משפיע על נפש וכיצד הנפש משפיעה על הגוף.
    • דואליזם פרללי גשטלט. יחסים מקבילים בין גוף לנפש.

 

  • כלומר (לפי ז') בדואליזם פרללי-הנפש והגוף מתפקדים יחד אך בלי שיתקיים יחס סיבתי ביניהם

 

שאלת ממן: הציגו את דילמת גוף נפש, הציגו סוגים שונים של דואליזם, ניתוח שלושה תיאורטים מתקופות שונות

הדילמה דואליזם מוניזם מדברת על דילמת הגוף- נפש. השאלה היא מה טבע הקשר בין הישויות האלה: האם יש אחת או שתיים, כלומר האם קיימת נפש בכלל? ואם כן האם גוף ונפש הם שני דברים נפרדים או שזה ישות אחת? אם יש 2 ישויות אז מה הקשר ביניהן?

 

מוניזם טוען שהנפש מאורע שלא ניתן לצפיה, ולכן לא קיימת בזמן ומרחב- לפיכך הנפש לא מהווה את מושא המחקר של המדע (ולכן חוקרים רק את תגובות הגוף) ואילו דואליזם טוען שיש גוף ויש נפש  קיימת הפרדה בין אירועים מנטליים לאירועים גופניים

 

יש סוגים שונים של דואליזם:

1) דואליזם הטוען שיש נפש ויש גוף אבל הנפש עליונה על הגוף, הנפש דומיננטית וחשובה יותר מהגוף  ולרוב משפיע עליו יותר. (למשל אפלטון, או פרויד)

2) יחסים של אינטראקציה שווה- כלומר יש יחסי השפעה בין הגוף לנפש אבל אין בהם שולט ונשלט כך שקיים שוויון ביניהם. הגוף משפיע על הנפש והנפש על הגוף. (למשל דקארט)

 3) מצב של דואליזם פרללי- מצב שבו יש גוף ויש נפש ויש ביניהם צורה מסוימת של יחסים מקבילים. (למשל הגשטלט ראו הקבלה בין השדה המוחי לשדה הפנמנולוגי) 

{ בנוסף ישנן גישות הטוענת למוניזם, כלומר שהן מתייחסות רק לגוף (למשל ביביוריזם) , ויש גישות  "כמעין מוניזם" אשר המייצג הברור שלה הוא אריסטו, הטוענות שאין להפריד בין המהות החומרית לגופנית כך שהנפש לא יכולה להתקיים ללא גוף והגוף ללא נפש  בקורס התייחסנו לזה כמוניזם) }

 

אפלטון מייצג את הדואליזם הרדיקלי שבו הנפש כעליונה על הגוף, הנפש משפיע על הגוף, היא מתקיימת ללא צורך בגוף והיא עליונה, דומיננטית וחשובה הרבה יותר מהגוף: אפלטון מבחין בין אידאות מופשטות לבין החומר שהוא קונקרטי. הוא טוען שעולם האידאות מתקיים בנפרד מהמציאות החושית. כלומר עורך הבחנה ברורה בין גוף לנפש.הנפש אצלו היא מושג מרכזי והיא כעליונה על הגוף.  לדעתו אחרי המוות, הנפש הרציונלית נפרדת מהגוף ונפגשת עם האידיאות. ואילו החושים מטעים את האדם. (כך למשל בעולם האידאות  קיים המעגל המושלם, הנצחי, ואילו בעולם החומר אפשר לצייר רק מעגלים לא מושלמים).

דקארט (דואליזם קרטיזיאני) עורך הפרדה ברורה בין הגוף לנפש. הוא רואה ביניהם קשר של אינטראקציה (ולא קשר של שולט ונשלט), אין עדיפות לאף אחד מהחלקים,  הגוף משפיע על הנפש והנפש על הגוף. לדעתו יש עולם של חומר ועולם של mind, מחשבה. התנהגות הגוף נקבעת לפי חוקים מכניסטיים, ולכן ניתן לחקור את הגוף, את עולם הטבע.לעומת זאת, ל-mind יש כוונה ורצון חופשי ולכן לא ניתן לחקור אותה בצורה מדעית. כך שלדעתו  גוף ללא נפש זה רפלקס, נפש ללא גוף זה מאגר של רעיונות ראשוניים. כתוצאה מהאינטרקציה (שלהערכתו מתרחשת בבולטת האינטרובל) בין החלקים נוצרת התנהגות אנושית.

קוהלר (גשטלט טוען לאיזומורפיזם בין השדה המוחי לשדה הפנמנלוגי. כלומר טוען לפרלליזם פסיכו- פיזיולוגי. הוא טוען שהשדה החוויתי (פנומנולוגי, (שמתקשר לנפש) מקביל לשדה המוחי (שמתקשר לגוף) כלומר יש הקבלה בין הפעילות המוחית לחויה. 

  1. סובייקטיביות מול אובייקטיביות

  • הדילמה היא מהם הנתונים שקבילים עלינו כפסיכולוגיים האם הם
          • אובייקטיבים
          • או סובייקטיביים
            • כלומר האם חוויות או רגשות פנימיים צריכים להיות מושא למחקר
            • כלומר איה נתונים נאסוף

 

      • (קצת  דומה לדילמה של גוף ונפש מכיון שהוויכוח האם חוויות או רגשות פנימיים צריכים להיות מושא למחקר)
  • במילים של ז':
    • איזה סוג נתונים נאסוף?
      • האם נתייחס לחוויות פנימיות של הפרט בשיטת האינטרוספקציה 
      • או שנתייחס לנתונים נצפים ברי מדידה, בעיקר התנהגותיים?

 

סוביקטיביות

אובייקטיביות

נתונים יכולים להיות גם החוויות הפנימיות של האדם

(לא ניתן להתעלם מחוויות אלה כגון מחשבות, רצונות או שאיפות)

נתונים יכולים להיות רק דברים שניתן למדוד בצורה ישירה ומדוייקת

 

(הרעיון הוא שהנתונים שמודדים יכולים להיות רק דברים שאפשר למדוד בצורה ישירה ומדוייקת)

פונקציונליזם- חווית ה self, חוויות פנימיות

ביהביוריזם (חוקרים מה שרואים ואפשר לכמת)

אקזיסטניזלים, הומניזם

 

פסיכואנליזה

 

החקירה נשענה בעיקר על שיטת חקירה של אינטרוספקציה ופסיכואנליזה

 
  

גשטלט- יש לחקור חוויות פנימיות

גשטלט- יש לנסח חוקים כללים

  

סטרוקטואליזם (יכול להיות גם אובייקטיבי אבל שייך לפה)

מדברים על דברים שבתוך המחשבה ויכול להיות סובייקטיבי

סטרוקטואליזם (יכול להיות גם סובייקטיבי)

מבחינת שיטת מחקר שדברים שצריכים למדוד ולכמת

 

  1. מחקר כמותי או איכותי

  • השאלה היא איך אוספים את הנתונים
  • מהו אופי הנתונים שנאספים ומה עושים עם נתונים אלו,
    • האם מכמתים אותם ומעמידים אותם מול ערך מספרי
    • או שנשארים עם תיאור מילולי ולא מדיד של התופעה

 

איכותי

כמותי

לא כל הנתונים בפסיכולוגיה יכולים להיות מדווחים במדדים מספריים

לדווח על נתונים בצורה מספרית  ומדויקת

 

מדדים מספרים הם תנאי הכרחי למדע (היתרון הוא שהדיווח מדוייק יותר)

פסיכואנליזה

בהוויוריזם- עיקרי

אקזיסטיאליזם,

סטרוקטואליזם

הומניזם

פונקציונליזם- תמכו בפסיכולוגיה ניסויית

  

דקארט

 

  1. רדוקציוניזם מול אנטי רדוקציוניזם (הפחתה, אי הפחתה)

  • הדילמה האם הפסיכולוגיה היא ענף מחקר עצמאי (כלומר אוטונומי) או שכל הנתונים הפסיכולוגיים צריכים לעבור רדוקציה להסבר ברמת ניתוח הפיזיקלית ביולוגית?
  • מהו מעמד הפסיכולוגיה כמדע אוטונומי,

 

  • האם מושא המחקר יכול לעמוד בכוחות עצמו כבלתי תלוי של מדעים אחרים, או שצריך להיות מופחת לרמה בסיסית של ניתוח.

 

  • כלומר השאלה היא: האם יש לפרש, להסביר ולתאר תהליכים פסיכולוגיים במונחים ביולוגיים פיזיולוגיים, גם במונחים ביולוגיים ופיזיולוגיים או להסתפק בתיאור התופעה הפסיכולוגית בלבד.

כלומר

  • האם יש לפרש תהליכים פסיכולוגים  גם במונחים ביולוגים פיזיולוגים, כלומר מושא המחקר יופחת לרמה בסיסית של ניתוח
  • או להסתפק בתיאור התופעה הפסיכולוגית, מושא המחקר עומד כבלתי תלוי במדעים אחרים

 

אנטי רדוקציוניזם= אי הפחתה

רדוקציוניזם= הפחתה

הפסיכולוגיה היא ענף מחקר עצמאי ולכן ניתן לקבל ההסברים ברמה הפסיכולוגית והם  לגיטימיים בדיוק כמו ההסברים של הפיזיולוגיה, הפיזיקה והכימיה ולכן לא צריך להפחית אותם לרמה בסיסית יותר.

 

 

(מושא המחקר של הפסיכולוגיה עשוי לעמוד בכוחות עצמו כבלתי תלוי במדעים אחרים. כלומר, הפסיכולוגיה היא תחום מדעי בפני עצמו, ואין צורך להסביר אותה במונחים ביולוגיים.)

כל התנהגות (או כל תופעה פסיכולוגית) צריכה להיות מתוארת במונחים ביולוגיים

 

כלומר הפסיכולוגיה היא ענף הביולוגיה ולא ענף מחקר עצמאי

 

(רדוקציוניסט חושב על הפסיכולוגיה כמדע שטח ולא מדע עומק והמדעים המדויקים הם מדע עומק שמספק את ההסברים הבסיסיים)

 

(מושא המחקר של הפסיכולוגיה צריך להיות מופחת לרמה בסיסית של ניתוח. כלומר, הפסיכולוגיה אינה תחום מדעי אוטונומי, ויש לפרש אותה במונחים ביולוגיים פיזיולוגיים. )

 

(למעשה היום אין אסכולה שהיא רדוקציוניסית שכן אז היא לא היתה שייכת לפיסכולוגיה)

פסיכואנליזה

באופן כללי התחום של נוירופסיכולוגיה הוא רדוקציוניסטי. כל ההתייחסות למחלות הנפש במובנים פסיכיאטריים זו התייחסות רדוקציוניסטית.

הומניזם,

 

סטרוקטואליזם

 

ביהביוריזם טען שתגובות של אורגניזם לגירויים בסביבה לא צריכות להיות מופחתות יותר לרכיבים פיזיולוגיים (סקינר)

 
 

אין מישהו שהוא מאוד ברור ברדקציונליזם

 

פסיכולוגיה פיזיולוגית (ואולי קוגניטיבית- לבדוק)

לפי ז' גם פיזיולוגית קוגניטיבית הגשטלט המוקדם

 

דקארט- בלוטת האיצטרובל (שמשפיעה הרבה על ההתנהגות שלנו)

 

פנפילד- דיבר על התנהגות במונחים פסיכולוגיים- לבדוק

ויטליזם

מכניזם

 

 

  1. מולארי מול מולקולרי (נראית חשובה)

  • השאלה היא מהי היחידה שיש לחקור- האם היחידה היא השלם, או מרכיבי השלם
      • כלומר האם יש לחקור את השלם או את החלקים שלו?

 

    • במונחי התנהגות
      • האם יש לחקור את התגובות של האורגניזם השלם (מולארי)
    • או להגביל את המחקר לתיאור תגובות או רפלקסים נבדלים פשוטים (מולקולארי)?

 

 

 

מולארי

מולקולרי

יש לחקור את התנהגות האורגניזם כולו

או את החוויה שלמה

 

(ואמירה שניתוח יחידות קטנות הנה פעולה מוגבלת.)

צריך לפרק את החוויה לחלקים ואותם לחקור

 

צריך לחקור תגובות בודדות ופשוטות  ולפרק את החוויה למרכיביה

  

גשטלט- שלם גדול מסכום חלקיו

כלומר התפיסה האנושית הנה שלמה, ואין לפרק את החוויה ליחידות אלמנטריות. "השלם הוא יותר מסך כל חלקיו".

בהוויוריזם

סקינר גרס, שהדרך המדעית לגלות את חוקי הפסיכולוגיה היא לקחת חלק קטן מההתנהגות כמו לחיצת מוט אצל חולדה, ואז להפעיל מניפולציה על המשתנים הבלתי תלויים בזהירות כדי לראות מה קרה לאותו חלק בהתנהגות.

הומניזם- שלא ניתן לפרק את החוויה

הם: חקרו את החוויה הפרטית- השאיפה להגשמה עצמית- של האדם השלם.

סטרוקטורליזם- יש לפרק את ההכרה (עשו זאת בצורה מכנית למשל ניסו לקחת חוויה שהיא שלמה אנושית, מהותית ולחלק אותה. סימפוניה של בטהובן לחלק צלילים בודדים, פשוטים)

דקארט- לחקור מבנים שלמים

 

פונקציונליזם- לחקור הכרה ולא מרכיביה

 
  

פסיכואנליזה על הרצף

 

 

מולקולרי

מולארי

האסכולה

X

 

סטרוקטורליזם

 

X

פונקציונליזם

X

 

פסיכואנליזה

X

 

ביהביוריזם

 

X

גשטאלט

 

X

הומניזם

 

  1. דילמה שמחולקת לשניים: דטרנמיזם מול רצון חופשי  וכן דטמיניזם מול טלאולוגיה (תכליתיות) (נראית חשובה)

  • האם לאדם יש יכולת לבחור או האם הכל נקבע מראש
    • למעשה השאלה היא מה מקור המוטיבציה להתנהגות (ז')
          1. דטרמיניזם מול רצון חופשי
  • האם לאדם יש יכולת לבחור או האם הכל נקבע מראש על ידי העבר שלנו
    • האם אנחנו מקבלים החלטות מרצון חופשי?

 

 

דטרמיניזם

רצון חופשי

כל מאורע בהווה נקבע על ידי גורמים בעבר

כל בחירה נקבעת מראש

התנהגות הפרט לא נקבעת על ידי העבר אלא

לאדם יש רצון חופשי ויכולת בחירה אמיתית

  
  

פסיכואנליזה- פרויד

הומניזם- לאדם יש כוח לבחור ולשנות את חייו

ביבהיוריזם- הסטורית החיזוקים קובעת התנהגות בעתיד

פונקציונליזם- לאדם יש רצון חופשי

 

סטרוקטורליזם: רצון חופשי של תהליכים קוגניטיביים

קוראים באופן רצוני. למשל המילה wet לעומת האותיות שלה

 

דקארט- אמר שהנפש היא חופשייה (למרות המרכניזם שלו)

גשטלט- מצד אחד יש חוקי תפיסה מולדים

גשטלט- מצד שני הם לא ממש דטרמיניסטים

 

          1. דטרמניזם מול טלאולוגיה (תכליתיות)
    • מה גורם להתנהגות האדם בהווה?
      • כלומר מה מקור המוטיבציה להתנהגות

 

        • ז':
          • האם גורלינו נקבע מראש כי העבר משפיע ודוחף מאחור,
          • או שהשאיפות לעתיד משפיעות,העתיד מושך את ההווה?

 

דטרמיניזם

טלאולוגיה

התנהגות בהווה נקבעת על ידי העבר

ההתנהגות בהווה נקבעת לפי מטרות בעתיד

ההתנהגות היא לא אקראית אלא שיש לה תכלית

  

פסיכואנליזה- חוויות הילדות

אדלר- מטרות בעתיד

בהוויוריזם- היסטוריית החיזוקים

הומניזם

 

(טולמן)- לבדוק מי זה

 

 

טלאולוגיה/ רצון חופשי

דטרמיניזם

האסכולה

X

 

סטרוקטורליזם

X

 

פונקציונליזם

 

X

פסיכואנליזה

 

X

ביהביוריזם

X

X

גשטאלט

X

 

הומניזם

  1. מחקר פרקטי (יישומי) מול מחקר טהור

  • האם יש לחקור לשם הידע או לשם מטרות פרקטיות
      • האם אנו עושים מדע על מנת לפתח כלים
      • או האם אנו רוצים לספק הסבר לתופעה ולהבין את משמעות העולם בו אנו חיים

 

טהור

תועלת

המחקר עצמו הוא המטרה היחידה

ולא משנה אם יכול לבוא לידי מימוש, שימוש או שלא

המחקר צריך להיות פרקטי, פרגמטי

 

העקרונות שמגלים במעבדה צריכים להיות ניתנים לישום ומועילים

  

סטרוקטואליזם- ידע לשם ידע

וונדט טיצ'ינר

פונקציונליזם- ג'ימס (הקים תיאוריה בניגוד לוונדט) עסק באיך פוקנצית הידע משרתת את הסביבה

 

ביהביוריזם

 

גם פרויד פיתח פרקטיקה יישומית לייעול תהליך ההסתגלות

להומניסטים יש גם פרקטיקה מעשית וגם מבקשים הסבר להתנהגות (לפי ז')

  1. ניטיביזם מול אמפירציזם / תורשה מול סביבה

  • תולדה עצמית מול ידע חושי

 

  • השאלה היא האם מקור הידע הוא בחושים או בתולדה עצמית.
  • הדילמה של תורשה מול סביבה
  • עד כמה הכישורים שלנו (האינטליגנציה וכו') הם תוצר של תורשה או סביבה?

 

אמפיריציזם

נייטיביזם- תורשה

הידע נרכש באמצעות התנסות

ובאמצעות החושים, ועל ידי יצירת אסוציאציות

הידע הוא מולד וטבעי

 

קאנט

בהביוריזם (בעיקר)

פסיכואנליזה

אמפריציסטים הבריטיים- לוק טבולה רסה

גשטלט- חוקי אירגון פנימיים

סטרוקטורליזם- הכרה משתנה, אסוציאציות, סינתזות (לא מובהק)

הומניזם- הדחף לצמיחה וחופש מולדים

 

 

  1. תיאוריה מול נתונים

  • האם להישאר ברמת הנתונים או שיש להשתמש במושגים מופשטים יותר
  • האם
    • צריך לארגן נתונים שנאספים במבנים ולבנות תאוריה (למשל פרויד)
    • או להסתפק באיסוף הנתונים (למשל ביהב'- לאסוף נתונים ולראות אם חוזרים על עצמם כשמתרחשת אותה תופעה)

 

  • וגם (ז')
    • האם נבנתה קודם תאוריה ולאחר מכן נעשו מחקרים שהוכיחו אותה
    • או קודם נעשה מחקר ומהתוצאות נאספו נתונים?

 

 

נתונים

תאוריה

אין צורך בתיאוריה אלא רק בנתונים

(ורצוי בנתונים שהתקבלו בניסויים מבוקרים)

הנתונים לא מספקים את כל המידע ולכן נדרשות תיאוריות בכדי למלא את "החוקרים"

  

ביהביוריזם

פסיכואנליזה- נשענה כמעט רק על התיאוריה (ולא מספיק על נתונים)

סטרוקטורליזם

אקזיסטנציאליזם, הומניזם


Comments