א 5) התפתחות החשיבה המדעית הרצאות 2-3

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 התפתחות החשיבה המדעית (מתוך הרצאות 2,3, וסיכומים)
    1. 3.1 מספר בעיות הקשורות לעיסוק בפסיכולוגיה כמדע, וכן רעיונות מרכזיים העומדים בסתירה עם הפסיכולוגיה המדעית (נראה פחות חשוב)
    2. 3.2 הגדרת תיאוריה ומרכיביה- כתבתי זאת בסיכום מאמר 2
    3. 3.3 עיקרי התפתחות החשיבה המדעית או איך מתפתח המדע (נושא שעוסקים בו גם בהרצאה 3) – נושא עיקרי וחשוב
      1. 3.3.1 ניוטון וקומט
        1. 3.3.1.1 איך מתפתח המדע לפי ניוטון; Isaac Newton (1642-1727) mathematical positivism
        2. 3.3.1.2 איך מתפתח המדע לפי קומט  Auguste Comte (1798-1857) Ψ positivism
      2. 3.3.2 פופר
        1. 3.3.2.1 איך מתפתח המדע לפי קרל פופר Karl Popper (1902-1994)   falsability
      3. 3.3.3 לקטוש ותומס קון
        1. 3.3.3.1 לקטוש (חגורות שומן)
        2. 3.3.3.2 תומס קון- (כתוב גם בסיכום הרצאה 2)
          1. 3.3.3.2.1 פרדיגמטי ופרה-פרדידיגמטי (פירוט והרחבה מההרצאה השלישית)
            1. 3.3.3.2.1.1 באופן כללי תומאס קיון: איך מתפתח המדע?
            2. 3.3.3.2.1.2 פירוט 2 השלבים העיקריים
          2. 3.3.3.2.2 רצוי לעומת מצוי: מהפכות לעומת התפתחות- והגישה של קון
            1. 3.3.3.2.2.1 פירוט  (הפירוט חשוב כי הוא מתייחס לקון כהמשך של לקטוש)
            2. 3.3.3.2.2.2 המשך קון
          3. 3.3.3.2.3 פרדיגמה: מטריצה דיסיפלינארית ואקזמפלר משותף
        3. 3.3.3.3 סיכום קון על פי ז'
      4. 3.3.4 שאלה ממן: הסבירו את הקשר בין רעיונותיו של קון בנוגע לחשיבה מדעית לבין השלב שבו נמצאת הפסיכולוגיה של ימינו
    4. 3.4 סיכום של התפתחות המחשבה על התפתחות מדעית (מתוך מצגת)
      1. 3.4.1 שאלה 11 מהמבחן (לפי מורה מסימסטר קודם): (וזוהי שאלה גם מהחזרה של עינת)



















התפתחות החשיבה המדעית (מתוך הרצאות 2,3, וסיכומים)

מספר בעיות הקשורות לעיסוק בפסיכולוגיה כמדע, וכן רעיונות מרכזיים העומדים בסתירה עם הפסיכולוגיה המדעית (נראה פחות חשוב)

(ז' לא כתבה)

  • לפסיכולוגיה כמדע 2 מתחרים עיקריים:
  1. תפיסה מוטעית לגבי הידע שיש לאדם שעוסק בפסיכולוגיה (ייתכן שאדם זה מתעסק גם באסטרולוגיה או פרה-פסיכולוגיה וכדומה)
  1. פסיכולוגיה יום יומית שמתבטאת בתגובה שאומרת "גם אני פסיכולוג, גם אני יודע לדבר עם אנשים לבדוק למה הם מתנהגים.."

 

  • מה שמבדיל היא העובדה שפסיכולוגיה כמדע עוסקת בניסיון להסברים סיבתיים ולא מעגליים.
  • לדוגמא: אני לוקח קורס זה כי אני לוקח קורסים באו"פ ואני צריך קורס מתקדם. אמירה זו אין לה הסבר אלא תיאור של תופעה.
  • פסיכולוגיה כמדע עוסקת בסיבתיות.
    • הפסיכולוגיה מחויבת לרעיון של נטוראליזם ומתנגדת לרעיון של דואליזם.

 

  • הסבר הפסיכולוגיה מחויבת לרעיון של נטוראליזם ומתנגדת לרעיון של דואליזם.
  • פסיכולוגיה מתנגדת לדואליזם שזה רעיון בו 2 יישויות,
      • אחת של הגוף ואחת של הנפש/נשמה.
  • הפסיכולוגיה כמדע מחויבת לרעיון הנאטורליסטי;
      • רעיון נטוראליסטי אומר שכל הסבר מתבסס על מושגים טבעיים שניתנים לכימות, לצפייה ומדידה או המשגה.
  • אין בתוך הפסיכולוגיה המדעית מקום לדואליזם אין בה מקום לקיום עצמאי של נפש שנשארת לאחר מותו של אדם.

 

  • באופן כללי הפסיכולוגיה כמדע אמורה להיות מובנת על רקע פרספקטיבה על התקדמות המחשבה על חקירה מדעית.

הגדרת תיאוריה ומרכיביה- כתבתי זאת בסיכום מאמר 2

זה היה מייד אחרי קומט (2)

המרצה (פרופסור נדלר ) דיבר על תיאוריה ומרכיביה, מהם תפקידה במדע, הקשר בין תיאוריה ומחקר ואיך תיאוריות מחליפות זו את זה לבסוף זה מתקשר לפוזיטיביות ולאחר מכן המשך להתפתחות החשיבה המדיעת עם קרל פופר, לקטוש וקון

אני כתבתי את זה בסיכום מאמר 2

 

עיקרי התפתחות החשיבה המדעית או איך מתפתח המדע (נושא שעוסקים בו גם בהרצאה 3) נושא עיקרי וחשוב

  • ככתוב באופן כללי הפסיכולוגיה כמדע אמורה להיות מובנת על רקע פרספקטיבה על התקדמות המחשבה על חקירה מדעית.

 

  • באופן כללי אפשר לחלק את הגישות לשלוש
      1. ניוטון וקומט

  • באופן כללי
    • גישה זו מתייחסת לניוטון וקומט ( פוזטיביזם )
    • לגישה זו 2 אמירות:
      • ישנם מספר מצומצם של חוקים המתארים את הטבע
      • וכמו כן במרכז הבמה: אישוש השערות תיאורטיות.
  1. איך מתפתח המדע לפי ניוטון; Isaac Newton (1642-1727) mathematical positivism

  • באופן כללי
    • מדע = פיזיקה
    • המטרה: מציאת מספר מצומצם של חוקים מתמטיים פשוטים שבעזרתם ניתן להסביר את המציאות הפיזיקלית
  • פירוט
  • טען שמטרת המדע (הפיסיקה) היא למצוא מספר קטן ככל שניתן של חוקים מתמטיים בהירים מאוד שבעזרתם נוכל לתאר את המציאות הפיזיקלית- העולם בו אנו חיים
  • לניוטון יש מטרה מציאת חוקים מתמטיים. מתייחס לאישוש השערות במדע.

 

  • הגדרה של ז': מטרת המדע למצוא מספר חוקים שבעזרתם ניתן לתאר את המציאות הפיזיקלית (פוזיטיביזם)
  1. איך מתפתח המדע לפי קומט  Auguste Comte (1798-1857) Ψ positivism

  • באופן כללי
    • מדע = פסיכולוגיה
    • המטרה: מציאת מספר מצומצם של חוקים סיסטמתיים פשוטים שבעזרתם ניתן להסביר את המציאות החברתית והפסיכולוגית
  • פירוט
    • אוגוסט קומט אבי הפוזיטיביזם.
      • הוא  פיתח את רעיונותיו של ניוטון (כלומר הגישה פוזיטיביסטית הנובעת מגישתו של ניוטון).

 

    • קומט טוען שהמטרה של המדע בפסיכולוגיה היא לצפות בתופעות אמפיריות ולתאר את התופעות האלה בצורה סיסטמתית בעזרת מערכת חוקים פשוטה ככל הניתן-  בעולם החברתי תרבותי.

 

    • קומט לוקח אותם עקרונות כמו של ניוטון ואומר שזה נכון גם בתחומים החברתיים במדעי האדם.

 

    • בפוזיטיביזם יש דגש חזק על אישוש של תיאוריה - מתייחס לאישוש השערה במדע הפסיכולוגיה.  (וזו הסיבה להתפתחות מדעית)

 

  • הגדרה של ז': קומט-לקח את חשיבת ניוטון למדעי החברה וטען שמטרת הפסיכולוגיה לצפות בתופעות אמפיריות ולתאר אותן בצורה פשוטה, הוא היה אבי גישת הפוזיטיביזם שהדגש בה אישוש תאוריה.

 

  • כאן פרופסור נדלר דיבר על תיאוריה, ותהליך מעגלי (שכתבתי במסגרת מאמר 2)
      1. פופר

  • באופן כללי
    • פופר עוסק בעקרון של: האם ניתן להפריך השערה (falsification), זה הבסיס.
    • פופר פגש בגישה הפסיכואנליטית שהיא "כאילו מדע" מבחינתו ואת הגישה של איינשטיין.
  1. איך מתפתח המדע לפי קרל פופר Karl Popper (1902-1994)   falsability

  • באופן כללי
    • Falsability = הפרכת השערות
    • המטרה: לא לאשש תיאוריות כי אם להפריך אותם – כדי להבדיל בין תיאוריה ופסוודו-תיאוריה
  • פירוט
  • לפי פופר פעילות מדעית היא כזו שצריכה להפריך השערות.

 

  • במאה ה-20 ראה לפניו פופר 2 תיאוריות מרכזיות ותוססות
  • פופר בן המאה ה- 20 בתקופתו 2 התקדמויות חשובות תיאוריה פסיכואנליטית ותיאורית היחסות של איינשטיין.
  • פופר שאל אלו מהתיאוריות טובה ואיזו "כאילו תיאוריה". ההבדל בין התיאוריות מתייחס לא ליכולת לאשש תיאוריה אלא ליכולת לסתור אותה.
  • כזכור לפי הפוזיטיביזם תיאוריה טובה היא תיאוריה שניתן לאשש אותה, ואכן לשי התיאוריות יש אישוש

 

  • אולם קרל פופר טוען שהמטרה היא לא לאשש תיאוריה אלא להפריך אותה
    • כך שכל תיאוריה היא בעירבון מוגבל וכל הפעילות המדעית צריכה להיות מגויסת בכדי לנסות ולהפריך את התיאוריה שנמצאת באותו רגע בשולחן הניתוחים של החוקר

 

  • כך טוען טוען שאחת הבעיות של הפסיכואנליזה היא שלא ניתן לסתור אותה.
    • אין השערה שאוכל לומר עליה שאם היא נופלת כל התיאוריה אינה טובה. התיאוריה יכולה להסביר דבר והיפוכו.
  • אצל את התיאוריה של איינשטיין ניתן להפריך השערות מסוימות;
    • לדוגמא השערה שמדברת על גלי אור שמושפעים מכוחות כבידה; אם גלי האור יהיו ליד כוחות כבידה גדולים הם יתעוותו.

 

  • כלומר מטרת המדע ע"פ פופר היא לא לאושש תיאוריות אלא להפריך תיאוריות ע"י פעילות מחקרית. כל תיאוריה היא בעירבון מוגבל.

 

  • הגדרה של ז':
    • פופר-פיתח את טענת קומט, צריכה להיות אפשרות להפריך השערה,
    • הוא ראה לפניו 2 תאוריות שלשתיהן אישוש, תורת היחסות (אם יהיו גלי אור ליד גופים ככוכבים צורתם תשתנה) כשהתפתחו הטלסקופים היא אוששה אך יכלה גם להיות מופרכת, תאוריה טובה, הפסיכואנליטית יכולה להסביר דבר והיפוכו, לא ניתן להפריך אותה.
      1. לקטוש ותומס קון

  1. לקטוש (חגורות שומן)

  • לקטוש מדבר על חגורות שומן מדעיות שיש בכל תיאוריה.
    • בכל תיאוריה יש חגורות שומן שמקיפות אותה והנחות יסוד שמרכיבות אותה- חגורות השומן עשויות מהמתודולוגיה ושיטות המחקר.

 

 

    • בפעילות מדעית נורמאלית החוקרים אף פעם לא שואלים שאלות על הנחות היסוד ושהמחקר לא תומך בהשערה שלהם
      • כלומר החוקרים לא שואלים על הנחות יסוד אלא דנים על המתודולוגיה שעוטפת את התיאוריה
      • הם אומרים שהמתודולוגיה לא הייתה טובה, כלומר המתודולוגיה משמשת חגורת שומן.

 

    • כשמדען נכשל ולא מצליח לאשש את התיאוריה, הוא אינו משנה את הנחת היסוד או תיאוריה אלא נאחז בחגורות השומן ואומר כי יכול להיות שההשערה לא אוששה כי הניסוי לא היה מוצלח.

 

    • לדוגמא
      • למשל  האל נתקל בכל מיני א-נומליות בתחום הלמידה והוא לא הטיל בספק שום דבר שנוגע להנחות היסוד שהתנהגות אנושית היא פונקציה של גירוי ותגובה;
      • הוא חזר לניסויים עצמם ובדק אם לדוגמא בחלק של המוטיבציה הייתה לא תחת שליטה ולכן נכנסה למשוואה של גירוי-תגובה.
      • האל לא פגע בהנחת היסוד, הוא עיבה את חגורות השומן סביב הנחות היסוד ואישר אותן.
  • מושג זה של חגורות שומן והנחות יסוד הוא בסיס להבנת תומאס קיון בכל הנוגע להתפתחות תיאורטית

 

  • הגדרה של ז': לקטוש-בכל מדע הנחות יסוד וחגורות שומן, כשמדען לא מאשש תאוריה הוא חושב שהשיטה לא נכונה,הוא לא בודק את ההנחות, בכך הופך את הנחות היסוד לחגורות שומן שעוטפות את התאוריה.
  1. תומס קון- (כתוב גם בסיכום הרצאה 2)

    1. פרדיגמטי ופרה-פרדידיגמטי (פירוט והרחבה מההרצאה השלישית)
באופן כללי תומאס קיון: איך מתפתח המדע?

1.השלב הפרה פרדיגמטי

2.Normal Science (= השלב הפרדיגמטי)

3.אנומליה- הפרדיגמה אינה מסבירה את המציאות

4.מהפכה

5.פרדיגמה חדשה שולטת

6.אנומליה....מהפכה..... וכו' וכו'

 

פירוט 2 השלבים העיקריים
  1. שלה פרה-פרדיגמטי מתאפיין בקיומן של גישות ואסכולות רבות ובאי הסכמה לגבי הנחות היסוד ושיטות המחקר.
  2. שלב פרדיגמטי - מתאפיין בקיומה של פרדיגמה אחת מוסכמת המנחה את הפעילות המדעית. מה חוקרים ואיך חוקרים.
    • התהליך:
        • פרדיגמה אחת שולטת NORMAL SCIENCE)
        • אנורמליה (משהו NORMAL SCIENCE לא יכול להסביר)
        • מהפכה

הפסיכולוגיה של ימינו נמצאת עד היום בשלב הפרה-פרדיגמטי.

  • קון דיבר על התפתחות מדעית בכלל ולא על פסיכולוגיה באופן ספציפי.
    • הבעיה של פסיכולוגיה היא שהיא נמצאת בשלב של פרדיגמות מתחרות רבות.
      • השלב הפרה-פרדיגמתי הוא שלב בו ישנן הרבה אסכולות, אח"כ חל תהליך שבו יש פרדיגמה אחת שולטת ואז מתבצע מהלך של normal science אח"כ יש תופעת א-נומליה שאותה ה- normal science לא יכולה להסביר ואז מתרחשת מהפיכה.
      • פסיכולוגיה עדיין נמצאת בשלב הראשון של אסכולות רבות.
      • פסיכולוגיה עדיין נמצאת בשלב הראשון של אסכולות רבות.

 

    • לדוגמה
      • פסיכואנליטיקאי: נשאל אותו מהי התופעה שחשוב לחקור יאמר תהליכים לא מודעים, מה התופעות שאתה רוצה לראות בתוך המחקר יאמר תהליכים לא מודעים ואיך תחקור יאמר שיטת מחקר קלינית.
      • נשאל ביהביוריסטית:   מה חוקרים יאמר התנהגות, על מה מסתכלים יאמר תגובת גירוי תגובה, נשאל איך חוקרים יאמר שיטת מחקר ניסויית.
    • כלומר לגבי השאלות: מה חוקרים, על מה מסתכלים ואיך חוקרים כל פסיכולוג ייתן תשובה אחרת, כלומר אין פרדיגמה אחת , אך בין כל הפיזיקאים יש הסכמה על 3 השאלות.

סיכום בשקף של מורה מסימסטר קודם (אחת הדילמות הלא פתורות)

  • תומאס קון - השלב הפרה-פרדיגמטי בפסיכולוגיה: (כלומר הפסיכולוגיה של ימינו נמצאת בשלב הפרה פרדיגמטי)
    • אסכולות מתחרות על מתודולוגיה, הנחות יסוד ושיטות מחקר:
      • עדיין לא מסכימים על מה השאלה, ואיך נבדוק אותה

להזכיר:מהי אסכולה במדע:

      • קבוצת פסיכולוגים חוקרים המסכימים ביניהם לגבי שלושת השאלות:
      1. התופעה שחשוב לחקור.
      2. טבעה של התופעה הנחקרת.
      3. דרכי המחקר של התופעה.

 

    1. רצוי לעומת מצוי: מהפכות לעומת התפתחות- והגישה של קון

 

  • באופן כללי
    • נקודה מרכזית מאוד לפי המורה (מתוך הממן): קון החשיב את החשיבות של פעילות מדעית כפעילות חברתית- וזוהי המהות של טענתו

 

המצוי

  תומאס קיון (1970):

  מדע נעשה בידי בני אדם ולכן תלוי גם בשיקולים אישיים (כבוד ויוקרה) וסביבתיים (פוליטיקה)

הרצוי

 

 

  המדע מתקדם באופן ליניארי אל האמת. 

 

  • קון אומר שתהליכים של שינוי במדע מתרחשים כתוצאה מכך שישנן מהפיכות בתחום.
  • כפי שכתבתי יש 2 מודלים של שינוי:
    • והתפתחות-  אומר שאני בונה נדבך על נדבך וכתוצאה מהתפתחות הדרגתית חל שינוי.- רצוי
    • מהפיכות - אומר ששינוי מתפתח בבת אחת. שינויים במדע מתרחשים כתוצאה ממהפיכות ולא שינויים הדרגתיים וזאת מסיבות אנושיות - מצוי

 

      • אם כל זה היה נכון אז המדע לא היה משתנה.
      • יש שני מודלים של שינוי:
      1. מודל התפתחות- השינוי מתבצע הדרגתי
      2. מודל מהפיכה-שינוי מתבצע בבת אחת.
      • לטענת קון שינויים במדע קורים כתוצאה ממהפיכות שנובעות מסיבות אנושיות חברתיות
פירוט  (הפירוט חשוב כי הוא מתייחס לקון כהמשך של לקטוש)

(אפשר לראות בתומאס קון התפתחות שלישית)

 

  • טענתו של קון היא שפעילות מדעית היא חברתית של אנשים בקהילה שלה אמונות שמאחדות אותה ובניה מתנגדים לכל שינוי.
    • התפתחות מדעית היא ע"י מלחמה בין צעירים לזקנים.

 

  • כלומר קון מציג את הפעילות המדעית כפעילות של קהילה שמרנית שמוכנה לשינוי כתוצאה ממהפכה בלבד ולא מאבולוציה של רעיון.   

 

    • כך שלמעשה קון לוקח את הרעיון של לקטוש ומרחיב אותו:
        • הוא מציג פעילות מדעית כפעילות של קהילות מדעיות שמרניות, התנגדות לשינוי ומוכנות לשינוי רק כתוצאה של מהפכה ולא כתוצאה של אבולוציה התפתחותית הדרגתית שבה האחד בא במקום השני.
        • הוא טוען שקהילה מדעית המורכבת מבני אדם היא בסה"כ מחזיקה באמונות משותפות שלא נאמרות בתחום המדעי.
        • האמונות הללו יוצרות פרדיגמה.

 

  • הוא טוען כי תהליכים של שינוי במדע קורים כתוצאה מכך שיש מהפכות בתחום, המודל הוא מודל שינוי כתוצאה ממהפכה המתבצע בבת אחת ולא מודל של התפתחות הדרגתית, אבולוציונית.

 

  • קיון דיבר על התפתחות מדעית בכלל ולא על פסיכולוגיה באופן ספציפי.

 

המשך קון
  • כפי שכתבתי קודם לאקאטוש אמר שלכל תיאוריה יש "חגורות שומן" המקיפות אותה והנחות יסוד שמרכיבות אותה.
      • אמירה מרכזית שמקדימה את קון היא האמירה לפיה כשמדען נכשל ולא מצליח לאשש או להפריך תיאוריה הוא לא עושה מה שההיגיון אומר שהיה עליו לעשות אלא נאחז ב"חגורות השומן" ושואל: האם ייתכן שההשערה לא יצאה מפני שהניסוי היה פגום?.

 

  • כפי שכתבתי קיון למעשה טען שקהילה מדעית שמורכבת מאנשים מחזיקה באמונות משותפות שלא נאמרות, אנשים יודעים אותן בלי לדון בהן ואלו עושות את קבוצת האנשים לקהילה מדעית שמחליטה מהו הטבע של האמת וכיצד מגיעים לאמת זו.
  • אמונה זו עוברת בתהליך של מדור לדור ומאדם לאדם.
  • אנו מדברים על כך שהאמונות האלה שלא נאמרות יוצרות פרדיגמה שהיא עשויה מ- 2 חלקים: מטריצה דיסיפלינארית ו- אקזמפלר משותף.
    1. פרדיגמה: מטריצה דיסיפלינארית ואקזמפלר משותף

כלומר האמונות האלה יוצרות פרדיגמה שעשויה משני חלקים

פרדיגמה עשויה מ:

  1. מטריצה דיסציפלינארית
  2. אקזמפלר משותף
  1. מטריצה דיסיפלינארית
  • מטריצה דיסיפלינארית היא רשת של הנחות יסוד ואמונות משותפות שלא נאמרות של בני הקהילה המדעית המחזיקים בה.
    • לדוגמא, חוק מתחום הלמידה מניח שכל למידה היא תלוית תגמולים,
      • אין צורך לשאול שוב ושוב ממה עשויה הלמידה; הלמידה עשויה מתגמולים, גירויים ותגובות והקשרים ביניהם זו הנחת יסוד.
    • דוגמא הנחת יסוד נוספת שניתן היא , אטומיזם;
      • התנהגות והבנתה היא בכמה רמות:
      • ניתן לחקור אותה כהתנהגות חברתית כלומר קבוצה שלמה כמכלול, חוויה כוללת, אך למעשה יש הנחת יסוד של אטומיזם לפיה כדי לחקור התנהגות אנו אמורים לחלקה לחלקים קטנים: אדם בודד שתופס את הקב' בה הוא נמצא, רמת הפרט ולא רמת הקבוצה. הנחת היסוד היא שתהליכים מורכבים ניתנים להבנה ע"י חלוקה למרכיבים פשוטים.
  1. אקזמפלר משותף:
  • פרדיגמה מחקרית שאיתה אנו ניגשים לשאלות השונות.
  • אם נגיד לפסיכולוג נשתמש בעקרונות "שיטת סקינר" הוא מייד ידע במה מדובר.
    • לדוגמא, מתחום הלמידה אם נגיד לפסיכולוג קופסת סקינר הוא ידע מייד במה מדובר
      • אלמנטים בסיסיים של אורגניזם ששואף לקבל תגמול בצורת מזון ועליו לבצע התנהגות מסוימת; יש באפשרותנו לרווח את מועד קבלת התגמול.
    • יש פרדיגמה מחקרית משותפת.
    • לדוגמא:
      • אם אני אלך לכיתה ואצפה בתלמידים ואומר לפסיכולוג שראוי שייעשה מחקר על האופן בו תגמולים משפיעים על למידה, הוא יבין אותי ואת כוונתי יש אקזמפלר משותף שאין צורך לפרטו.
  • האמירות הן ידועות מתוך הנחה שיש משהו משותף.

 

תפקיד הפרדיגמות

  • הפרדיגמות
    • מאפשרות פעילות מדעית
        • לדוגמה לא בכל פעם היו צריכים לשאול מה טבעה של למידה, ישנם הסכמות לא נאמרות שמאפשרות פעילות מדעית).
    • היא חוקרת את האיך ולא עוסקת במה.

 

 

  • כלומר הפרדיגמות עושות דבר חשוב, הן מאפשרות פעילות מדעית.
  • חוקרי למידה בכל פעם שהם ניגשים למחקר לא צריכים לשאול מהו טיבעה של למידה האם זו תפיסה הוליסטית או משהו על-טבעי או קשור לגירוי-תגובה-תגמול.
  • ברגע שיש הבנה משותפת על הנחת היסוד, החוקרים עובדים על "איך" ולא "מה", איך גירוי משפיע על למידה וכן הלאה.

 

  • הנקודה המרכזית היא שברגע שיש הסכמה על הנחות יסוד תיאורטיות ומתודולוגית, המדע משתחרר לעבוד על פתרון חידות ותופעות לא מובנות כי אם לא הקהילה המדעית הייתה עוסקת במה הוא טבע התופעה.

סיכום קון על פי ז'

  • תומס קון-פירט את רעיונו של לקטוש, פעילות מדעית נעשית ע"י קהילות שמרניות שמתנגדות לשינוי, האמונות שלה אינן נאמרות, הן עוברות מאדם לאדם והן יוצרות פרדיגמה
  • הפרדיגמות שעשויה מ:
    • מטריצה דיסיפלינרית-רשת הנחות יסוד, אמונות משותפות שלא נאמרות,
      • דוג'-כשחוקרים למידה מניחים שהיא תלויה בתגמולים, אין צורך בכל פעם לשאול ממה עשויה הלמידה
    • אקזמפלר משותף-יש פרדיגמה מחקרית שאיתה אנו חוקרים, מתודולוגיה,
      • דוג'-אם נחקור למידה ונאמר לחוקר שאנו משתמשים בקופסת סקינר, הוא יבין אותנו, לא נצטרך להסביר לו מה זה.
  • יש שני מודלים של שינוי:
      1. .מודל התפתחות- השינוי מתבצע הדרגתי.2
      1. מודל מהפיכה-שינוי מתבצע בבת אחת.
  • לטענת קון שינויים במדע קורים כתוצאה ממהפיכות שנובעות מסיבות אנושיות חברתיות

 

שאלה ממן: הסבירו את הקשר בין רעיונותיו של קון בנוגע לחשיבה מדעית לבין השלב שבו נמצאת הפסיכולוגיה של ימינו

קון מדבר על  השלב פרדיגמטי והפרה פרדיגמטי. הפסיכולוגיה של ימינו נמצאת עד היום בשלב הפרה פרדיגמטי.

 

לפי קון המדע מתפתח בצורה שבתחילה (1) המדע נמצא בשלב הפרה פרדיגמטי לאחר מכן (2) הוא עובר לשלב ה Normal Science כלומר לשלב הפרדיגמטי, לאחר מכן (3) מתבצעת אנומליה-(הפרדיגמה אינה מסבירה את המציאות) לאחר מכן

(4) ישנה מהפכה, (5) פרדיגמה חדש שולטת (6) וחוזר, אנומליה מהפכה..

 

קון הדגיש את החשיבות של פעילות מדעית כפעילות חברתית זו המהות של  טענתו (המורה) {להשלים את הקישור משאלה לעינת}

קון רואה את מודל המהפיכה (שינוי מתבצע בבת אחת) וטוען ששינויים במדע קורים כתוצאה ממהפיכות שנובעות מסיבות אנושיות חברתיות

 

 

השלב פרה-פרדיגמטי מתאפיין בקיומן של גישות ואסכולות רבות ובאי הסכמה לגבי הנחות היסוד ושיטות המחקר.

 

השלב פרדיגמטי - מתאפיין בקיומה של פרדיגמה אחת מוסכמת המנחה את הפעילות המדעית.

 

(הפרדיגמה  עשוייה מ: 1) מטריצה דיסציפלינארית ( רשת של הנחות יסוד ואמונות משותפות שלא נאמרות של בני הקהילה המדעית המחזיקים בה)  2) אקזמפלר משותף  (פרדיגמה מחקרית שאיתה אנו ניגשים לשאלות השונות)

 

הפרדיגמות הן אלה אשר מאפשרות פעילות מדעית- הנקודה היא שברגע שיש הסכמה על הנחות יסוד תיאורטיות ומתודולוגית, המדע משתחרר לעבוד על פתרון חידות ותופעות (מצב שהפסיכולוגיה של ימינו עדיין לא נמצאת בו).

 

הפסיכולוגיה של ימינו נמצאת בשלב הפרה פרדיגמטי מכיוון  שאין הסכמה על פרדיגמה אחת מוסכמת. התשובה לשאלות של מה חוקרים, על מה מסתכלים ואיך חוקרים לא מקובלת על כל סוגי הפסיכולוגים. (למשל פסיכואנליטיקאי לעומת ביהוויוריסט, יתנו תשובות שונות לשאלות אלה).  או בהבט אחר המטריצה דיסציפלינארית ואקזמפלר המשותף לא מוסכמים על כל סוגי הפסיכולוגים.

 

כלומר אסכולות מתחרות על מתודולוגיה, הנחות יסוד ושיטות מחקר: עדיין לא מסכימים על מה השאלה, ואיך נבדוק אותה

 

סיכום של התפתחות המחשבה על התפתחות מדעית (מתוך מצגת)

  • ניוטון Ü  קומט Ü  פופר Ü    קון

 

שאלה 11 מהמבחן (לפי מורה מסימסטר קודם): (וזוהי שאלה גם מהחזרה של עינת)

    • הסבר מהו עקרון ההתפתחות עליו הצביעו ניוטון, קיון, לאקאטוש ופופר
    • במשפט אחד עבור כל איש


Comments