ג 2) דקארט

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
    1. 2.1 רנה דקארט 1596-1650
      1. 2.1.1 1.  האיש והתקופה-
      2. 2.1.2 2.  דקארט ורציונליזם דדוקטיבי : דקארט ניצב בפני שתי דילמות:
        1. 2.1.2.1 i. רציונליזם מול תצפיות אמפיריות: מה מקור הידע? - דקארט בחר ברציונליזם.לדעתו מקור הידע הוא בתבונה: האמת מולדת.
          1. 2.1.2.1.1 ii.                                                                                                                                                                                             דדוקציה (הסקה מהכלל אל הפרט) מול אינדוקציה:דקארט נקט ברציונליזם דדוקטיבי: מציאת פתרון לבעיות באמצעות התבונה, ולא באמצעות תצפיות אמפיריות.
          2. 2.1.2.1.2 דקארט: הניסיון לגלות את האמת נערך בשני שלבים:
            1. 2.1.2.1.2.1 1)   יוצאים מאקסיומות, אמיתות ברורות ומובחנות הכופות עצמן על ההכרה, אליהן מגיעים באמצעות האינטואיציה.
            2. 2.1.2.1.2.2 2)   גזירת מסקנות דרך הסקה דדוקטיבית, צעד צעד תוך שימוש בכללי ההסקה הלוגיים.
            3. 2.1.2.1.2.3 תפקיד הניסויים והתצפיות: לאתר את המסקנות, היוצאות מהעקרונות הכלליים, החלות על המציאות בפועל.
            4. 2.1.2.1.2.4 ביקורת: המדע של דקארט הינו הפוך מהדרך בה רואים מדע כיום. שיטה שמתאימה יותר לפילוסוף מאשר למדען.
          3. 2.1.2.1.3 השיטה להגיע לאמת לפי דקארט:
          4. 2.1.2.1.4 2)         
          5. 2.1.2.1.5 i.                                                                                                                                                                                               להטיל ספק, לא לקבל שום דבר כאמת או כמובן מאליו (אלא אם כן הופיע באופן הכי ברור ואז  אין ברירה)
          6. 2.1.2.1.6 ii.                                                                                                                                                                                            לחלק את הרעיון לחלקיו הפשוטים ביותר.
          7. 2.1.2.1.7 iii.                                                                                                                                                                                          הבניה שיטתית לרעיונות מורכבים- לפתור קודם את החלקים הפשוטים.
          8. 2.1.2.1.8 iv.                                                                                                                                                                                           להגיע למסקנות כלליות ולנסות להסביר באמצעות מינימום הנחות מקסימום תצפיות. זה הרעיון של חסכנות- פרסימוניה. (=כיסוי מקיף של כל הפרטים הרלוונטים)
          9. 2.1.2.1.9 הסבר איך ננתח בעיה לפי דקארט  (לפי נדלר)
          10. 2.1.2.1.10 ניטייביזם (זה רק מהסיכום של ז' ורמז מחוברת הלימוד)
      3. 2.1.3 3.  הדואליזם הקרטיזיאני:
        1. 2.1.3.1 דקארט מבחין בין שתי יישויות:
          1. 2.1.3.1.1 a.   תכונות אובייקטיביות/ראשוניות: התכונות הפיסיות של החומר, אינן נפרדות מהאובייקט (צורה, כמות, תנועה).
          2. 2.1.3.1.2 b.  תכונות סובייקטיביות/שניוניות: קיימות רק באדם התופס אותן (ריח, צבע, טעם).
          3. 2.1.3.1.3 יש עולם של חומר ועולם של mind, מחשבה. התנהגות הגוף נקבעת לפי חוקים מכניסטיים, ולכן ניתן לחקור את הגוף, את עולם הטבע.לעומת זאת, ל-mind יש כוונה ורצון חופשי ולכן לא ניתן לחקור אותה בצורה מדעית.
        2. 2.1.3.2 סיכום הדואליזם הקרטיזיאני (מורה בכיתה):
          1. 2.1.3.2.1 - הבחנה ברורה בין גוף לנפש.
          2. 2.1.3.2.2 - הקשר בין הגוף לנפש הוא קשר של אינטראקציה.
          3. 2.1.3.2.3 - גוף ללא נפש זה רפלקס, נפש ללא גוף זה מאגר של רעיונות ראשוניים.
          4. 2.1.3.2.4 האינטראקציה מתרחשת בבלוטת האיצטרובל (pineal gland) בכך קידם את הרעיון של המוח כאיבר מרכזי ביצירת התנהגות
          5. 2.1.3.2.5 דואליזם מסוג חדש (תוספת של נדלר)
        3. 2.1.3.3 הסברים ופירוט על הדואליזם הקרטיזיאני
          1. 2.1.3.3.1 הסבר נוסף על גלילאו (לפי ז')
          2. 2.1.3.3.2 עמדת דקארט לגבי הפרדה של גוף ונפש
            1. 2.1.3.3.2.1 השפעת נפש גוף גוף נפש (פחות חשוב)
          3. 2.1.3.3.3 האינטראקציה מתרחשת בבלוטת האיצטרובל (pineal gland). בכך קידם את הרעיון של המוח כאיבר מרכזי ביצירת התנהגות.
        4. 2.1.3.4 נפש האדם ונפש בעלי החיים (נאמר גם בהקשר לדואליזם הקרטיזני וגם בהקשר לנפש בהמשך- לא כתבתי פעמים)
          1. 2.1.3.4.1 הנפש מייחדת את האדם לעומת בעלי החיים.
          2. 2.1.3.4.2 האינטראקציה אצל בעל חיים ואצל האדם (מהסיכום)
      4. 2.1.4 4.  Animal spirits- מודל להתנהגות אנושית:
        1. 2.1.4.1 נושאים עיקריים מתוך מצגת שנה שעברה
          1. 2.1.4.1.1 באופן כללי
          2. 2.1.4.1.2 1.         דקארט צפה בפסלים "מתנהגים" בגנים וראה בהם מודל להתנהגות אנושית: מודל של automata.
          3. 2.1.4.1.3 2.         לפי דקארט, בגוף ישנה זרימה של נוזלים הנקראים animal spirits והם הגורמים להתנהגות, זיכרון או למידה.
            1. 2.1.4.1.3.1 פירוט (של ז')
      5. 2.1.5 5.   דקארט והנפש מבוא של חוברת העבודה
        1. 2.1.5.1 חשיבה (מדיטציה) כשיטה ללימוד הנפש (להעביר לכאן)
        2. 2.1.5.2 הנפש על פי דקארט: בנפש יש 3 מבנים :
          1. 2.1.5.2.1 רקע של הספר
            1. 2.1.5.2.1.1 פירוט
          2. 2.1.5.2.2 1)      הנפש כמחשבה (RATIONAL SOUL): מהותה של הנפש היא החשיבה.
          3. 2.1.5.2.3 2)   הנפש כרעיונות (אידאות): שלושה סוגים של רעיונות (אידאות):
          4. 2.1.5.2.4 ב- 1) רעיונות מולדים (אמיתות, עקרונות בסיסיים).
          5. 2.1.5.2.5 ב –2)  רעיונות המחברים בין הנפש לעצמים טבעיים, דרך תפיסה, זיכרון ודמיון (למשל ייצוג של אובייקט בעולם).
          6. 2.1.5.2.6 ב- 3)  רעיונות המיוצרים על ידי הנפש (חלימה או שיגעון).
          7. 2.1.5.2.7 3)  הנפש כתודעה
          8. 2.1.5.2.8 4)  הנפש כמודעות עצמית: אין דבר שקיים בנפש ללא מודעות, חייבים להיות מודעים למחשבה על מנת שזו תתקיים.
          9. 2.1.5.2.9 לשים לב שהנפש מייחדת את האדם לעומת בעלי החיים.
        3. 2.1.5.3 כישורי הנפש faculties of mind
      6. 2.1.6 רצון (ככוח) וחופש הרצון
        1. 2.1.6.1 רצון חופשי (מהסיכום בלבד)
      7. 2.1.7 6.  סיכום הרעיונות של דקארט
      8. 2.1.8 7.  סיכום תרומותיו העיקריות של דקארט לפסיכולוגיה
      9. 2.1.9 תשובה מתוך ממן : הצג את הקשר בין הרעיונות המרכזיים של דקארט לבין רעיונות פסיכולוגים מאוחרים יותר
  3. 3 תוספות לפי ז', מאמר, ונדלר שלא הכנסתי (לא להדפיס)
    1. 3.1 לפי ז'
      1. 3.1.1 תוספת מהמאמר:























רנה דקארט 1596-1650

 

מיקוד מאמר 4 של המורה

1.    מושגי יסוד: רציונליזם דדוקטיבי, דואליזם קרטיזיאני, אינטראקציה גוף-נפש, עקרון הפרסימוניה וכו'.

2.    מהי מטרת הפילוסופיה על פי דקארט?

3.    כיצד תרם דקארט לפסיכולוגיה?

 

·       נושאים עיקרים (מצגת כיתה מקבילה)

·       האיש והתקופה

·       Animal Spirits

·       שיטת החשיבה

·       דואליזם

 

1.  האיש והתקופה-

1)   התקופה (מצגת כיתה מקבילה)

 

·       רנסאנס = תחייה

·       טכנולוגיה

·       מסעות

·       דת

 

מתוך סיכום ששלחו לי

·       במאה 17-18 2 שאלות חשובות שעולות:

1.   שאלת הגוף נפש, התפתחויות פיזיולוגיות גרמו לכך שהשערות על קיומה של הנפש

2.   רמות תודעה. MESMER, מביא רעיון שהאדם פועל בכמה רמות מודעות בעת ובעונה האחת.

 

§       התקופה של המאה ה-17 מאופיינת בכך שאין מתודה מדעית ברורה.

§       ישנן הרבה שיטות לעריכת תצפיות וניסויים. אין מתודה מדעית אוניברסלית.

§       היה בולט אצל דקארט מתודיזם דוגמטי האמונה שלטכניקה שיש איכות פנימית המבטיחה הצלחה.

 

§       שיטת לימוד בתקופתו- אמת מצויה בכתבי הקודש, יש למצוא הוכחות לוגיות לאותה אמת.

o      המטרה היא לחפש בספרים הקדושים כדי לקבל הוכחות וסימוכין לאמת.


§       מושגים השולטים בתקופת לימודיו:

1.    גישה אריסטוטאלית 3 סוגים של נפש: צמחית, תנועתית ורציונלית (נפש האדם) וזהו הבסיס לידע.

·       כאשר הוא לומד ונפגש עם מושגים מדעיים ולומד "פסיכולוגיה" הוא נתקל בגישה האריסטוטלית שאומרת שידוע שיש vegetative soul שמאפשר לנו לצמוח בדומה לעצים וגם animal soul שמאפשרת לנו לנוע בדומה לבע"ח אך לנו יש human soul מה שעושה אותנו לבני אדם חלק רציונאלי ואנושי. זה הבסיס לתיאורה של התנהגות באתו זמן.

 

2.    בעיית המעגליות עד זמנו של דקארט ההסברים הם מעגליים,

·       למשל : איך יודעים שלאדם ישanimal soul? כי הוא זז ונע מה שמעיד על קיומה של animal soul; אין אפשרות לברר את המהות של ה- souls השונים. דקארט נכנס לדיון ומחקר על המהות של ה- souls האלה

 

3.    למעשה  ה-SOULS אינם מושא למחקר. דקארט מתחיל לחקור את המהות של ה-SOULS

 

2)   דקארט האיש (מתוך מצגת שנה שעברה)

·       ScholasticismRenaissance (פילוסופיה של ימי הבינים והרנסנס)

·       Automata in St. Germain (רעיון האוטומטה שהתגלה לו )

·       William Harvey (גילוי מחזור הדם)

·       Galileo Galilei (גבולות הפיזיקה)

 

מתוך סיכום של ז'

o      דקארט נחשב לפסיכולוג הראשון כי לא קיבל את התאוריה האריסטוטלית על פונקציות ה souls כנתון אלא עסק בתהליכים ובמהות

o      דקארט עסק במיקום המוח כקובע התנהגות ולא הניח דבר כמובן מאליו אלא ניסה לנתח ולהבין הכל.

 

2. 
דקארט ורציונליזם דדוקטיבי : דקארט ניצב בפני שתי דילמות:

 

·       נושאים מרכזיים (לפי מצגת שנה שעברה)

·       רציונליזם דדוקטיבי"

·       רציונליזם מהו המקור לידע?

·       דדוקציה הסקה הגיונית מהכללי לפרטי כפי שנובעת מחוקי היסוד.

 

·       רקע מהספר לימוד

o      דקארט התעניינת מהי הדרך הנכונה ביותר לרכישת ידע.

o      הפתרון של דקארט היה קשור לאמונה שלו כי ישנה ודאות בפעילות ממטית.

·       אל הפיתרון של איחוד שיטה לחשיה ומתמטיקה הגיע דקארט דרך התגלות בחלום שחלם

o      היתה לו הארה ב 2 תחומים

1)   ישום האלגברה בגיאומטריה שהוא הרעיון הבסיסי של גיאומטריה אנליטית (לא בתחום הקורס)

2)   המתודה המתמטית ניתנת ליישום בשדות אחרים של ידע;
אפשר לפתח נקודת מבט למתמטיקה גם בתחומים אחרים

 

·       מטרות הראשונה היתה רציונלית: מציאת אמיתות חותכות

·       המטרה השנייה היתה הסקת מסקנות הנובעות מאמיתות אלה

§       כפי שהיה נהוג בתקופת ימי הביניים, גם דקארט רצה להתחיל באמיתות המקובלות, אך לא על פי הדת אלא על פי ההגיון.

 

·       המאה השבע עשרה היתה מאופיינת שלא היתה שיטה קבועה לעריכה של ניסויים ותצפיות, ולפיכך נפגש דקארט בשתי דילמות

i. רציונליזם מול תצפיות אמפיריות: מה מקור הידע? -
דקארט בחר ברציונליזם.
לדעתו מקור הידע הוא בתבונה: האמת מולדת.

 

·       פירוט

o      רציונליזם מול תצפיות אמפיריות- השאלה היא מה מקור הידע.

o      האם יש לפנות לתבונה או לערוך תצפיות?

o      האם הידע קיים ויש רק לגלותו או שהידע נוצר כל הזמן.

o      במהלך תקופה זו הרציונליזם (המחשבה שהידע קיים בתוכנו) הוא דומיננטי

 

·       דקארט בחר בתבונה. באמת בתוכינו : "אני חושב משמע אני קיים,

 

ii.                                                                                                                                                                                             דדוקציה (הסקה מהכלל אל הפרט) מול אינדוקציה:
דקארט נקט ברציונליזם דדוקטיבי: מציאת פתרון לבעיות באמצעות התבונה, ולא באמצעות תצפיות אמפיריות.

 

·       פירוט

o      דדוקציה מול אינדוקציה

§       דדוקציה = מהכלל אל הפרט = עקרונות כללים

§       אינדוקציה= מהפרט אל הכלל-= עובדות אינדיבידואליות

 

o      הפתרון של דקארט הוא רציונליזם דדוקטיבי:

§       אפשר לגלות את כל האמת לבעיות באמצעות התבונה ולא באמצעות תצפיות

 

§       מקור הידע קיים בתבונה. באמצעות התבונה ניתן לגלות את העקרונות האמיתיים של כל בעיה. אלוהים טבע באדם עקרונות ודאיים אלו.

§       ההצדקה לעמדה הרציונליסטית היא בזה שכל האמת היא מולדת.

·       באומרו רעיונות מולדים התכוון דקארט שהפוטנציאל של המחשבות ממומש ע"י הניסיון.

·       רעיונות פנימיים לא תמיד נוכחים אלא יש לנו את היכולת ל"זמן" רעיונות אלו.

§       הוא טען שניסיון החושים, למרות חוסר היעילות שלהם, עדיין שמישים מאחר שהם מספקים את ההזדמנות לעורר את הרעיונות הפנימיים.

§       תפקידה של התפיסה הוא להביא את הרעיונות הפנימיים למודעות. המוח אז מגלה רעיונות שהיו ברשותו באופן לא מפורש.

§       ידע על אמת ושקר הוא תולדה של החשיבה בלבד.

§       החושים תורמים לחשיבה אך תחושה או דמיון לבד אינם יכולים להבטיח את נכונותם. חשיבה חייבת להיות מעורבת בכך.

·       הניסיון החושי מטעה אך מכיוון שהוא קיים תמיד קשה לשיפוט האנושי להשתחרר מהשפעתו.

 

o      שני דברים השפיעו על דקארט

א) תפיסה נוצרית- התפיסה ששלטה באותה תקופה שהיא טענה לאי תלות בתפיסה החושית

ב) חשיבה מתמטית, שמתאימה לרוח התקופה שמתמטיקה היתה מדע שלטת

 

 

פירוט נוסף

§       דקארט התעניין בבעיה של מציאת השיטה הנכונה להשגת ידע במטרה לגרום לרפורמה חיונית. הפתרון היה שזור בביטחון שלו בוודאות של אופרציות מתמטיות.

§       הרעיון לאחד שיטה ומתמטיקה בא לו כהתגלות בחלום. כתוצאה מהחלום היתה לדקארט הארה בשני תחומים:

·       ישום של האלגברה בגיאומטריה,

·       המתודה המתמטית ניתנת ליישום בשדות אחרים של ידע.

§       מטרתו הראשונה הייתה ראציונלית: למצוא אמיתות חותכות שלא ניתן להטיל בהן ספק ולאחר שאלו בוססו

§       מטרתו השנייה הייתה להסיק באופן דדוקטיבי אמיתות אחרות הנובעות מאמיתות אלה. הוא התחיל עם אמיתות מקובלות המבוססות על הגיון ולא דת

 

o      כפי שכתבתי הסיבות לדומיננטיות של העמדה הרציונליסטית באותה תקופה:

1)   הכנסייה שטענה לאי תלות בתפיסה חושית.

2)   ההתפתחות של המתמטיקה באותה תקופה והצלחת השיטה הדדוקטיבית.


דקארט: הניסיון לגלות את האמת נערך בשני שלבים:

·       ככתוב, דקארט בחר ברציונליזם דדוקטיבי

·       בניית הידע נערכת בשני שלבים

1)   יוצאים מאקסיומות, אמיתות ברורות ומובחנות הכופות עצמן על ההכרה, אליהן מגיעים באמצעות האינטואיציה.

 

·       כלומר (ז'): שימוש בהיגיון למציאת אמיתות שלא יוטלו בספק

 

§       רקע (המורה)

o      דקרט הגיע ממשפחה מבוססת, מאוד עשירה של צרפת באותם הימים, ונשלח ללמוד בקולג' יוקרתי לבנים, ובגלל שכבר מילדות הוכיח את עצמו כתלמיד מצטיין אז נתנו לו להשאר למיטה בבקרים ולחשוב.

o      מפה יתכן שהגיע למסקנה שיכול להגיע באמצעות האינטואיציה לתובנות שלו.

o      (לאקסיומות מגיעים דרך חשיבה)

o      (רעיון שרעיונות בסיסים לא מוטלים בספק וטבועים באדם- סוג של ניטיביזם)

 

2)   גזירת מסקנות דרך הסקה דדוקטיבית, צעד צעד תוך שימוש בכללי ההסקה הלוגיים.

·       כלומר (ז')

o      הסקה דדוקטיבית מאמיתות ב 1 לנושאים אחרים.

 

§       סוג של מתמטיקה, ודרך הסקה דדוקטיבית מהאקסיומות לפרט, ואפשר לגזור מסקנות שונות

תפקיד הניסויים והתצפיות: לאתר את המסקנות, היוצאות מהעקרונות הכלליים, החלות על המציאות בפועל.

 

·       פירוט

o      הסבר על תפקיד התצפיות והניסוי: למרות שעקרונות המדע מתגלים בחשיבה שכלית צרופה, ע"י הסקת מסקנות מעקרונות פילוסופיים כלליים, יש מקום לתצפיות וניסויים.

o      בגלל שמדובר בהסקת מסקנות מעקרונות כלליים, תיתכנה אפשרויות תיאורטיות שונות ומגוונות.

o      תפקיד התצפית והניסוי הוא לאתר את המסקנות התיאורטיות החלות על המציאות בפועל.

 

o      לפי ז': יכולת ההסקה הדדוקטיבית (2) מולדת וההתנסות החושית יכולה לפגוע בה.

 

 

·       המורה בכיתה

·       יש מקום לערוך תצפיות- על ידי עריכת תצפיות וניסויים אפשר לאתר את המסקנות,

·       כלומר כן לקחת מסקנות, ולבדוק - אבל תוצאות שלא התאימו הוא לא התייחס אליהם

ביקורת: המדע של דקארט הינו הפוך מהדרך בה רואים מדע כיום. שיטה שמתאימה יותר לפילוסוף מאשר למדען.

 

·       פירוט ביקורת על שיטה זו-

o      המדע של דקארט הוא הפוך מאיך שרואים מדע היום.

o      הוא הופך את סדר החקירה במדע ובניסוי, זו שיטה שמתאימה יותר לפילוסוף מאשר למדען.

o      לפי דקארט, קודם עורכים את הניסוי ואח"כ הוא מעלה השערות לגבי המציאות.

o      למעשה, הספק צריך לחול על הנחותיו של המדען ולא הממצאים האמפיריים- דקארט דחה ראיות אמפיריות שלא תאמו לשיטתו.

 

·       המורה בכיתה

o      הביקורת שבמקום שהיחס בין תצפיות ומסקנות הפוך

o      באותם השנים הוא נחשב למדען דגול

 

·       לפי ז': הבעיה בחשיבה הדדוקטיבית-היא מתאימה לתחומי המתמטיקה אך לא למדעי החברה.

 

השיטה להגיע לאמת לפי דקארט:

·       לפי המורה לא ממש צריך להבין את זה לעומק

2)         
i.                                                                                                                                                                                               להטיל ספק, לא לקבל שום דבר כאמת או כמובן מאליו (אלא אם כן הופיע באופן הכי ברור ואז  אין ברירה)
ii.                                                                                                                                                                                            לחלק את הרעיון לחלקיו הפשוטים ביותר.

§       ניתוח בעיה: צעד ראשון בניתוח בעיה הוא הגדרת חלקי יסוד. איך תדע שהגעת לחלק היסודי הקטן ביותר? הוא צריך להיות ברור וגם לא ניתן לחלוקה.

 

·       ז':

o      כשיש בעיה חלק אותה לחלקים הקטנים, תדע שזה החלק היסודי ע"י clear ברור ו-distinct שלא ניתן לחלק יותר

o      דוג'-מקל במים-ברור, לא היסודי, נוציא מהמים נגלה חלק נוסף

iii.                                                                                                                                                                                          הבניה שיטתית לרעיונות מורכבים- לפתור קודם את החלקים הפשוטים.

·       ז': כדי לפתור הבעיה תתמודד עם החלקים הקטנים

iv.                                                                                                                                                                                           להגיע למסקנות כלליות ולנסות להסביר באמצעות מינימום הנחות מקסימום תצפיות. זה הרעיון של חסכנות- פרסימוניה. (=כיסוי מקיף של כל הפרטים הרלוונטים)

§       יש כאן רעיון של חסכנות- דומה לתיאוריה של פרויד (גם הומניסטים) שמסבירים הרבה מאוד באמצעות מעט מושגים

 

·      נדלר: לבסוף, צור תאוריות כוללות, רחבות ופרסומניות.

 


הסבר איך ננתח בעיה לפי דקארט  (לפי נדלר)

·      צעד ראשון, הגדרת חלקי היסוד שלה;

·      שני מושגים חשובים: clearity ו- Distinctiveness = כל דבר שישנו בעולם יכול להיות מחולק לחלקים קטנים יותר;

·      איך תדע שהגעת לחלק שהוא היסודי? הקטן ביותר?

·      תשובה ע"י כך שהדבר עליו אתה מדבר הוא גם ברור וגם לא ניתן יותר לחלוקה.

 

ניטייביזם (זה רק מהסיכום של ז' ורמז מחוברת הלימוד)

·       נייטיביזם-רעיון מולד עובר בתורשה.

·       דקארט מדבר על רעיונות מולדים innate ideas

·       הנייטיביזם סיפק תימוכין לרציונליזם שלו ע"י הטענה שרעיונות בסיסיים (מולדים) אינם מוטלים בספק.

·       הניסיון החושי הוא מקור לטעות ומסלף את הידע המולד,

·       בעקבות ביקורות שקיבל טען שהתכוון לכך שהרעיונות קיימים וממתינים לנסיון שיוציאם לאור, יש לנו יכולת לזמן אותם

 

·       כלומר לדעתו רעיון מולד הוא הנטייה הטבעית להגיע לשורש העניין, רעיונות אלה עוברים בתורשה. (מהמאמר)

 

·      יש כאן גם את רעיון הגירוי תגובה-

o      האינטראקציה בין הגירוי שרואה האדם לבין רעיונות מולדים (innate ideas ) הוא זה שיוצר התנהגות.

 

3.  הדואליזם הקרטיזיאני:

·       זוהי המהות של דקארט

 

·       רעיונות עיקריים מתוך מצגת שנה שעבר

·       אינטראקציה

·       Pineal Gland (בלוטת האיצטרובל)

·       למה?

·       ייחודי לאדם (?), יחידי במוח, קרוב לנוזלי החיות

 

§      מתוך ז': דואליזם קרטיזיני-

·      לאדם יש נפש, יש רציונל סול שבה רעיונות ראשוניים (=בסיסים, מולדים) innate ideas (רעיונות נשגבים) שהם כמו אקסיומות גאומטריות, אנו נולדים איתם

·      חלקים אלה בנפש והחלקים מהעולם החיצוני derived ideas יוצרים אינטראקציה ונוצרים רעיון, מוטיבציה, התנהגות.

 

 


דקארט מבחין בין שתי יישויות:
a.   תכונות אובייקטיביות/ראשוניות: התכונות הפיסיות של החומר, אינן נפרדות מהאובייקט (צורה, כמות, תנועה).

·       תכונות אובייקטיביות/ ראשוניות התכונות הפיזיות של החומר (צורה, כמות, תנועה). תכונות הראשוניות אינן נפרדות מהאובייקט.

 

b.  תכונות סובייקטיביות/שניוניות: קיימות רק באדם התופס אותן (ריח, צבע, טעם).

·       תכונות סובייקטיביות/שניוניות- תכונות הנמצאות בתופס (ריח, טעם, צבע). התכונות המשניות קיימות רק באדם התופס אותן.

o      כלומר קיימות באובייקט ולא בסובייקט

יש עולם של חומר ועולם של mind, מחשבה. התנהגות הגוף נקבעת לפי חוקים מכניסטיים, ולכן ניתן לחקור את הגוף, את עולם הטבע.
לעומת זאת, ל-mind יש כוונה ורצון חופשי ולכן לא ניתן לחקור אותה בצורה מדעית.

o      על סמך ההבחנה בין שתי הישויות מתבסס הדואליזם של דקארט: יש עולם של חומר ועולם של מחשבה. המציאות האנושית היא או גוף או מחשבה (נפש).

 

·       המורה בכיתה

o      אפשר לחקור את עולם הטבע

o      יש עולם של מיינד, מהות. - אבל למיינד יש כוונה ורצון חופשי ולפיכך לא ניתן לחקור אותה בצורה מדעית

 

o      במילים אחרות- אכן יש גוף יש נפש

·       אבל אפשר לחקור רק את הגוף

·       בגלל שהנפש בלתי ניתנת למחקר.

 

o      אומר שהמיינד מבדיל את האדם מבעלי החיים,

·       אומר שלבעלי החיים יש גוף ולא מיינד, אין רגשות ואין הרגשות.

·       דקארט, ביצע את הניסויים בבעלי חיים, והוא עשה זאת ללא הרדמה,

·       וכמובן שבעלי החיים בכו ונבחו אבל הוא התייחס לזה כאל אוטומט,

·       הוא חשב שבעלי חיים לא מרגישים

·       חשבה בעלי חיים מכניסטים לגמרי

 


סיכום הדואליזם הקרטיזיאני (מורה בכיתה):

- הבחנה ברורה בין גוף לנפש.
- הקשר בין הגוף לנפש הוא קשר של אינטראקציה.

·       המורה בכיתה:

o      זוהי נקודה חשובה: קשר בין גוף לנפש זה קשר של אינטראקציה, ולא קשר של שולט ונשלט.

·       כלומר זה לא שהנפש שולטת בגוף כמו שהיה עד עכשיו כמו בתיאטרון בובות, שהנפש שולטת ומתנועעת

 

- גוף ללא נפש זה רפלקס, נפש ללא גוף זה מאגר של רעיונות ראשוניים.

·       המורה בכיתה

o      גוף ללא נפש רפלקס,

 

האינטראקציה מתרחשת בבלוטת האיצטרובל (pineal gland) בכך קידם את הרעיון של המוח כאיבר מרכזי ביצירת התנהגות
דואליזם מסוג חדש (תוספת של נדלר)

·       למודל הקרטיזני זה חשיבות רבה מאוד משום שבניגוד למודלים קודמים, דקארט מציג דואליזם שאינו קשר של שולט ונשלט כמו של קודמיו אלא אינטראקציה שיוצרת התנהגות (רעיון מודרני של הפסיכולוגיה הפיזיולוגית).

·       מדובר במפגש בן 2 חלקים אנושיים שנמצאים באינטראקציה מתמדת.

·       במונחים מודרניים, האינטראקציה של גוף ונפש הוא רעיון מודרני שנמצא בתיאוריות פיזיולוגיות.


הסברים ופירוט על הדואליזם הקרטיזיאני

(תת פרק זה סוקר את הכתוב במאמר לפי הסדר בעוד שתי תתי הפרקים לפניו התייחסו לסיכום הרעיונות)

 

·       לפני דקארט גוף ונפש לא לגמרי נתפשו כאיכויות מנוגדות.

o       נדלר: עד עכשיו זה מודל מאוד מכניסטי. מהו החלק האנושי שרוצה ומחליט?

·       דקארט הראשון שמבחין בין הנפש הרוחנית לגוף המכניסטי.

 

·       דקארט טוען שהנפש קיימת וכוללת: רעיונות בסיסיים וראשוניים כמו אחדות ושלמות.

נדלר:

o                             דקארט מציע שאצל בני אדם יש נפש rational soul (חזרה לאריסטו) שמכילה בתוכה רעיונות בסיסיים וראשוניים, כמו אקסיומה גיאומטרית. כגון: אחדות, שלמות כאשר הנפש והחלקים בה נמצאים באינטראקציה נוצר רצון, מוטיבציה, התנהגות.

דוגמא:

·                                                                יש לנו עצם שנופל על העיניים ובעזרת animal spirits גירוי זה עובר ע"י נוזלים לנקודה במוח ושם זה המקום החשוב ביותר אצת האדם, שמו: pineal gland הוא מקום אמיתי במוח, שם מתרחשת אינטראקציה בין מה שראיתי, אמפריציזם, לבין הרעיונות הנשגבים שנמצאים בנפש.

·                                                                במודל זה יש חלקים מודרניים.

·                                                                אינטראקציה זו נעשית ב- pineal gland, ולמה דווקא שם? דקארט עשה ניתוחים על בע"ח ופתח את הגולגולת שלהם וראה מקום אחד שהוא איבר יחיד ואינו זוגי, וסביבו נוזלים רבים ולכן שם נעשית האינטראקציה בין גוף לנפש.

·                                                                כלומר, חשיבות המוח כאיבר בו מתבצעת אינטראקציה בין רעיונות ומבנים מוחיים לבין מה שאנו תופסים מה שיוצר התנהגות או מוטיבציה

 

 

·       הסבר כיצד הגיע לאבחנה זו: הדואליזם הקרטיזני נבע ישירות מחיפושו הדדוקטיבי אחר הודאות. מאחר ובמהלך החיפוש אחר הודאות, החומר הוכח כקיים בצעד נפרד מאוחר יותר "אני חושב משמע אני קיים".

טיעונים תומכים נוספים:             

·       חומר ניתן לפרק לחלקיו ונפש לא,

·       הנפש מניעה את הגוף,

·       והחשוב ביותר היא ההבחנה בין הוראה סובייקטיבית לאובייקטיבית שקבלה תמיכה מדעית כאבחנה בין איכויות ראשוניות ושניוניות

·       (גלילאו ערך הבחנה בין העולם האובייקטיבי ומתמטיקה לעולם הסובייקטיבי והחושי. וזה תמך בדואליזם

o      איכויות ראשוניות-תכונות טבע שמאפיינות את העולם ודורשות הסברים מכניסטים, הכרחיות והיחידות שמענינות את המדען.

o      איכויות שניוניות-ריחות וטעמים הם תחושות שקיימות רק בנפשו של התופס.

 


הסבר נוסף על גלילאו (לפי ז')

·      הבחנת גלילאו בין עולם אוביקטיבי ומתמטי לסוביקטיבי וחושי (במטרה לקבוע קבולות לפיסיקה) הפכה לתמיכה בדואליזם:

o      איכויות ראשוניות-תכונות טבע שמאפיינות את העולם ודורשות הסברים מכניסטים, הכרחיות והיחידות שמענינות את המדען.

o      איכויות שניוניות-ריחות וטעמים הם תחושות שקיימות רק בנפשו של התופס.

·       "הבחנתו של גלילאו, הפכה אצל דקארט לתמיכה בזכות הדואליזם ולאי החומריות של הנפש" (מהמאמר) והוא הגדיר איכויות ראשוניות ושניוניות

·       בהקשר לכך  (לפי מה שהבנתי) פיתח דקארט את התכונות הראשוניות ומשניות של חומר

מהמאמר:

·          "איכויות שניוניות: ריחות וטעמים הם תחושות הקיימות בנפשו של התופס. תחושות לא מייצגות אובייקטים מחוץ לנפש - הן מתקיימות רק בנפש. לכן ייתכן שאיכויות חושיות ואובייקטים לא דומים כלל.

·           איכויות ראשוניות: תכונות של הטבע המאפיינות את העולם ודורשות הסברים מכניסטיים. אלה הן התכונות ההכרחיות היחידות שמעניינות את המדען. "

 

·      לפי ספר הלימוד

o      גלילאו תרם תרומה עצומה, שסייעה למקם את מדע הפיזיקה על יסודות מתודולוגיים ואובייקטיבים יותר

o      בנוגע למתודולוגיה האובייקטיבית במדעי הפיסיקה, טען גלילאו שקיימת סובייקטיביות משלימה.

o      הוכחשה האובייקטיביות בחוויות החושיות מארח שהן לא היו חיצונית לאדם- כלומר חוויות הן סובייקטיביות ומתרחשות רק בתוך האדם.

o      אין ספק שהבחנה זו תרמה לעלייה הפסיכולוגיה כמדע, מאחר שהסובייקטיביות של תכונות החושים היוו מאוז ומתמיד בעיה.

עמדת דקארט לגבי הפרדה של גוף ונפש

·       דקרט התעקש על אבחנה מלאה בין הגוף לנפש שהן 2 איכויות נפרדות ומובחנות. כל המציאות של הקיום האנושי הוא או גוף או נפש. ניתן לחקור כל אחד מהם בנפרד מבלי להתייחס לשני.

o      העולם הגשמי ניתן למדידה.

o      גישתו הדואליסטית של דקרט נשארה דומיננטית עד למאה ה-20. 

 

·       הבחנה ברורה בין הנפש לבין הגוף. למרות מאמציו להפריד בין הגוף לנפש, דקארט היה מודע באופן חד לקשרים ביניהם, הוא לא יכל היה להתעלם מההוכחות לעובדה שהנפש משפיעה על הגוף והגוף על הנפש. תשובתו לכך הייתה להניח שקיימת אינטרקציה. הקשר ביניהם הוא קשר של אינטראקציה

o      גוף ללא נפש זה רפלקס ונפש ללא גוף זה מאגר של רעיונות מקוריים ראשוניים.

·      לפי ז':

o      גוף ללא נפש הוא אוטומט הפועל עפ"י גרויי הסביבה,

o      נפש ללא גוף מכילה רעיונות מולדים שלא ימומשו,

 

o      רק כתוצאה מהאינטראקציה של שני החלקים הללו נוצרת התנהגות אנושית. זהו רעיון מודרני שמהווה בסיס למחקר הפסיכולוגי-פיזיולוגי. דקארט הציע דואליזם שהקדים את זמנו.

 

 

·       לפי דקארט, התנהגות הגוף נקבעת ע"י חוקים מכניסטיים. לעומת זאת, לנפש יש כוונה ורצון, ולכן לא ניתן לחקור אותה בצורה מדעית, כיוון שאינה פועלת לפי חוקי הסיבתיות המאפיינים את העולם החומרי המכני.

o      ללא הנפש הגוף הוא רפלקסים ללא מודעות, בדומה לבעלי חיים אשר לפי דקארט הם כמו פסל דומם, מכניים, ללא רגשות.

o      הבחנה זו בין גוף (תכונות ראשוניות) לבין נפש (תכונות שניוניות) עיכבה את צמיחתה של הפסיכולוגיה כמדע בשנים רבות.

 

·      לפי ז': יש 2 איכויות:

·      מחשבה שמקבילה לנפש,

·      ושלוחה שמקבילה לחומר,

 

·      לכן צריך לחקור כל אחד מהם בנפרד.

 

·      לפי ז

·                  "אני חושב משמע אני קיים"-תחושת האמת נכונה במציאות ובחלום ומשקפיים נראים בשניהם אמיתיים באותה מידה,

·                  אך אני חושב על זה, לכן אני הדבר האמיתי היחיד. ההצהרה הפכה את החשיבה לנפרדת מהחומר,

o                  את החומר ניתן לחלק וההתנהגות נקבעת לפי חוקים מכנים,

o                  הנפש לא ניתנת לחלוקה, יש לה אחידות, היא עצמאית, ויש לה תכלית ורצון חופשי

השפעת נפש גוף גוף נפש (פחות חשוב)

·       השפעת הנפש על הגוף- הנפש מכוונת את מסלול תנועת נוזלי הגוף אך לא את הנפח שלהם. לנפש ייחודית שנשללה מן הגוף, במידה וניקח חלק מן הגוף הוא יצטמצם אך לא יגרע כלום מהנפש. בנוסף, ניתן לחלק עצמים גופניים אך לא את הנפש.

o      לפי ז': השפעת הנפש על הגוף-הנפש מכוונת את התנועה שזורמת דרך הגוף מבלי לשנות את עוצמת התנועה.

 

·       השפעת הגוף על הנפש- יש 3 היבטים להשפעת הגוף על הנפש: תפיסה, דמיון, תשוקה.

1.               תפיסה: א. השפעה של אובייקטים חיצוניים על תנועת הגוף. ב.התוצאה המנטלית של תפיסת כאב, צבע או קול. ג. שיפוט המבוסס על ניסיונות העבר עם דברים בהווה.

2.               דמיון- המשגה של צורה חומרית בידי הנפש. כשהגוף מדמיין משהו הנפש יוצרת בעיני רוחה צורה חומרית.  (דמיון לא הכרחי כי ניתן למצוא את האמת על ידי הבנה, אבל הוא כן שימושי כהשלמה לשיקול דברים חומריים)

3.               תשוקות- דקארט היה אחד הראשונים שניסה להבין את החיים הרגשיים, עד אז עסקו בצד האינטלקטואלי.
תשוקות של הנפש עולות מתנועות גוף והמוח הוא מקום מושבם הפיסיולוגי.

·      לפי ז': תשוקה-מצב מודע שעולה בנפש ונגרם ע"י תנועת הגוף, מבטא את פסיביות הנפש, משפיעה על הלב (מרכז הנפש),

o      יש 3 סוגי תשוקות ראשוניות

§      תפיסות שמתייחסות לעולם החיצוני-אור, צליל,

§      שמתייחסות לגוף-רעב, צמא,

§      ושמתייחסות לנפש-כעס, שמחה (ובאלה התמקד דקארט)

 

·      במקביל התמקד דקארט בשש תשוקות בסיסיות: התפעלות, אהבה, שנאה, תאווה, שמחה ועצב. הוא טען שאפשר ללמוד על התשוקות מהתנהגות חיצונית: הסמקה, בכי, צחוק. "אם אני מסמיק אני נבוך, אם אני בוכה אני עצוב…"

 

האינטראקציה מתרחשת בבלוטת האיצטרובל (pineal gland). בכך קידם את הרעיון של המוח כאיבר מרכזי ביצירת התנהגות.

 

·       פירוט האינטראקציה בין הגוף לנפש המתרחשת באיצטרובל- קיימת השפעה הדדית של הגוף והנפש. והיא מתרחשת בבלוטת האצטרובל.

o      הסיבות לכך:

i. איבר יחיד

ii.                      מוקף בנוזלים (מתאים למודל האנימל ספיריטס).

·       בכך מקדם דקארט את הרעיון של המוח כאיבר מרכזי ביצירת התנהגות.

·       דקרט הניח שהתנועה הכי קלה של הבלוטה יכולה לשנות את זרם רוח החיה ורוח החיה מסוגלת לשנות את תנועת הבלוטה.

·       על פי דקארט הנפש מכוונת את מהלך התנועה הזורמת דרך הגוף בלא לשנות את תפיסת המקום שלה בחלל. כלומר, הנפש לא מפעילה כוח פיסי.

 

·       פירוט של ז'

·      לפי דקארט האינטראציה מתבצעת בבולטות האיצרובל ב pineal gland (זהו איבר יחיד שמוקף בנוזלים

·      האינטראקציה מתבצעת במס' שלבים:

i.       גרוי חושי לעין

ii.     ב.מעבר למוח

iii.   התפיסה עוברת תהליך האחדה שנותן משמעות לגירוי

iv.   ד.מעבר לפינל גלנד

v.    יצירת חוויה מודעת רציונלית הלווי אמוציה פיזית

vi.   תרגום לרמת אנימל ספיריט שיוצר התנהגות.

 

·      בנוסף לפי ז'

o      תנועה קלה של בלוטת האצטרובל יכולה לשנות את זרימת הנפש,

o      והנפש יכולה לשנות את תנועת הבלוטה.

o      עירור הבלוטה נובע מחושים חיצוניים ופנימיים (רעב, תשוקה).


נפש האדם ונפש בעלי החיים (נאמר גם בהקשר לדואליזם הקרטיזני וגם בהקשר לנפש בהמשך- לא כתבתי פעמים)

הנפש מייחדת את האדם לעומת בעלי החיים.
האינטראקציה אצל בעל חיים ואצל האדם (מהסיכום)

·       האינטראקציה אצל בע"ח לדעת דקארט הם יצורים מכניים ללא רגשות כמו פסל דומם ולכן ניתח אותם ללא הרדמה והיה משועשע מהיללות שלהם.

o      האינטראקציה אצל בע"ח נעצרת לאחר התפיסה (אוטומטית).

 

·       לפי נדלר בע"ח בשביל דקארט דומים לפסלים בגן המלכה ואינם שונים מפסל דומם; דקארט אומר שאלו יצורים מכניים ללא רגשות. בעל חיים אינו יודע כאב, הוא מכונה, אם הוא בוכה ממצוקה זו חריקה של גלגלי שיניים ולא יותר מזה.

 

·       האינטראקציה אצל בני אדם (תהליך התפיסה) גירוי חושי לעין - מעבר למוח - תהליך האחדה - מעבר לבלוטת האצטרובל - יצירת חוויה מודעת המתלווה לאמוציה פיזית

o      תרגום לרמת האנימל ספירטיס שיוצרת התנהגות ומוטיבציה. דוגמה: אני רואה אדם, חווה חוויה מודעת של כעס, רוצה לתקוף, תוקף.

 

4.  Animal spirits- מודל להתנהגות אנושית:

(זה לא מהמאמר אלא מההרצאה של נדלר)

נושאים עיקריים מתוך מצגת שנה שעברה

·       Animal spirit

·       זיכרון, רגש, חלימה

·       טריגר ורפלקסים

באופן כללי

·       דקארט הלך וטייל בפסלים בפריז וראה מודל של פסלים נעים (בזמן שדרך ליד הפסל, הוא הפעיל משאבה של מים, וזה הפעיל את הפסל וכד')

·       מפה הסיק לגבי שאיך שאנשים מתנהגים זה מודל של אוטומט, ואמר שיש זרימה של נוזלים אשר הם גורמים להתנהגות זכרון או למידה.

·       תקופת האוטומטה (קושר למחוגי השעון)

 

·       באתם שנים וויליאם הארווי גילה את מחזור הדם מה שחיזק את אמונתו של דקארט על זרימת זרמים שגורמים להתנהגות.

§       לדוגמא, זיכרון, כאשר יש זרימה במקום מסוים הנוזל זורם בקלות יותר וזה הזיכרון.

·       אנו רואים תיאוריה פארסימונית; בדומה לפרויד, יש עקרון תיאורטי אחד שמסביר המון. יש כאן מודל שיש לו עקרון פשוט, זו הפסיכולוגיה.

·       (דקארט טוען שאל לנו להאמין לכלום מלבד החשיבה שלנו עצמנו. הדרך לאמת היא בחשיבה עצמית; הוא עשה דה-פרסונאליזציה של אנשים והפך אותם לפסלים למעשה)

 

 

1.         דקארט צפה בפסלים "מתנהגים" בגנים וראה בהם מודל להתנהגות אנושית: מודל של automata.

 

·       נוזלי הגוף - בגיל 16 דקארט נסע לטייל בפריס וראה את הפסלים ב-ST.GERMAIN (אדם מתקרב, דורך על נקודה מסוימת שמפעילה משאבה מתחת לקרקע אשר מפעילה זרימת מים בזרם חזק מאוד וזה גורם לפסל לנוע),

·       דקארט רואה התנהגות שדומה להתנהגות האנושית. דקארט לוקח את המודל שראה בגנים ואומר, שזה בשבילו  מודל להתנהגות אנושית.

·       פסלים אלו הסבירו לו באופן מכניסטי כיצד ההתנהגות מתבצעת. הוא מניח את קיומם של ה-ANIMAL SPIRITS אשר דומים לנוזלים שזורמים בפסלים.  (פירוט בפיסקה הבאה)

§       כלומר מדובר על הסבר מכניסטי לגמרי וכך גם הפסיכולוגיה. וכך הוא מניח על קיומם של animal spirits בדומה לפסלים

 

·       כפי שכתבתי דקארט ראה פסלים מתנהגים (ע"י מים) בגנים וראה בהם מודל להתנהגות האנושית. זהו מודל מכניסטי לגמרי, אלה מונחים של

·       AUTOMATA . זוהי תיאוריה פרסימונית (יש עיקרון תיאורטי אחד שמסביר המון)- עקרון פשוט של זרימת האנימל ספיריטס. (גם הפסיכואנליזה היא פרסימונית).

·      (בנוסף לפי ז', מוח הוא איבר מרכזי להתנהגות (עשה ניתוחי מוח בבעלי חיים))

2.         לפי דקארט, בגוף ישנה זרימה של נוזלים הנקראים animal spirits והם הגורמים להתנהגות, זיכרון או למידה.

באופן כללי יש השפעה של הרווי: באותם שנים גילה הרווי את מחזור הדם, וזה קשור למחזור הדם לזרימה של הנוזלים.

 

·       דקארט  מחפש מהם התהליכים שגורמים לתפיסה. הנוזלים הם ה animal spirits על פי דקארט והם גורמים להתנהגות אנושית,

o      למשל אדם רוצה לתקוף אז למעשה המוח גורם לזרימת נוזלי animal spirits דרך צינורות חלולים. זה מודל מכניסטי לגמרי. הוא מדבר על ההסבר הזה במונחים של אוטומטה.

פירוט (של ז')

·      כלומר רעיון האנימל ספיריט בא מכך שדקארט בתקופת האוטומטה של המכניזם (גלגלי השעון) ומטיולו בגני המלכה והפסלים הנעים (כשאדם עומד בנק' מסוימת בשביל זורמים מים לפסל וגורמים לו לנוע),

·      מבחינת דקארט זוהי ההתנהגות האנושית-מכניסטית.

 

·      תימוכין לאנימל ספיריט מצא דקארט כשגילה וויליאם הרווי את מחזור הדם.

פירוט המודל להתנהגות אנושית (SPIRITS ANIMAL)

·       לפי דקארט בתוך העצבים זורמים נוזלים שנקראים ANIMAL SPIRITS ואלה וגרמים להתנהגות/ למידה/ זיכרון.

·       למידה - אם יש זרימה פעמים רבות במקום מסוים, השביל נפתח ואז הזרם זורם יותר בקלות

·       אמוציות- כמות שונה של נוזל מייצגת אמוציות שונות.

·       שינה- המוח ריק מנוזל.

·       חלימה- תנועות קלות של הנוזל שנותר.

5.   דקארט והנפש מבוא של חוברת העבודה

·       בחלקים הבאים עוסק המאמר בבעית הנפש- הנושא העיקרי של הפסיכולוגיה המתפתחת

·       מדובר על התפיסה של מבנה הנפש, היכולות שלה, יחסה לרצון, הבעיה של אובייקטביות, ותכונות ראשוניות ושניותניות

·       בתחילה הוא מתחילה במדיטציה- חשיבה- כדרך ללימוד הנפש

 

חשיבה (מדיטציה) כשיטה ללימוד הנפש (להעביר לכאן)

§       הבחנה בין אינטרוספקציה למדיטציה (שיטת החקירה של דקארט)

o      אינטרוספקציה היא מפעל משותף של אנשים רבים למציאת מבנה הנפש.

o      מדיטציה (דקארט) גורסת כי לא ניתן לחקור אחרים וללמוד על העצמי.

 

o      אינטרוספקציה עושה ניתוח של הנפש לחלקיה

o      לעומת מדיטציה שבוחרת בחיפוש אחר מבנים שלמים. (לדקארט עמדה מולארית לגבי מבנים מנטליים).

 

·      ז':

o      חשיבה (meditation) כשיטה לחקר הנפש-לא דומה לאינטרוספקציה המאוחרת, משום שדקארט לא האמין בכך שניתן לפרק מצבים נפשיים לחלקים הבסיסיים כי מדיטציה אינה משותפת.

הנפש על פי דקארט: בנפש יש 3 מבנים :

רקע של הספר

·       דקארט, ביחד עם הובס, שינו את התפיסה של הנפש לתפיסה של מבנה, מהות בפני עצמה דבר שהפך להיות חשוב ביותר בתקופה המודרנית

·       לנפש מהות אחת, עם דגשים מבניים שונים: הנפש כמחשבה, כרעיון, כתודעה, או כמודעות עצמית.

פירוט

o      בנפש יש ארבעה מבנים,

§       ההבדלים בין המבנים הם יותר הבדלים איכותיים, ולא בדיוק כמותיים.

§       כלומר  (ז') הנפש היא מהות בפני עצמה עם הדגשים מבניים שונים:

·       במילים אחרות דקארט ממשיג את הנפש בכמה אופנים:

1)      הנפש כמחשבה (RATIONAL SOUL): מהותה של הנפש היא החשיבה.

·       "אני חושב משמע אני קיים"

 

o      פירוט הנפש כמחשבה לפי ז'

§       נפש במובן הצר היא מחשבה, תהליך לא חומרי.

§       דקארט התייחס אליה כהבנה, כשהנפש עסוקה בהבנה הגוף נחשב לפולש, תחושות דמיוניות וזכרונות מסלפים את האינטואיציה של רעיונות בסיסיים,

§       במובן הרחב היא מה שאנו מודעים אליו-הבנה,רצון, דמיון, תחושה וזיכרון ומובן זה מתקיים כשיש אינטראקציה בינה לבין הגוף,

·       דקארט ממזג את הנפש המרגישה עם הנפש החושבת (לעומתו אריסטו הפריד ביניהן).

 

פירוט מצומצם של הנפש כמחשבה מתוך סיכום

§       מהותה של הנפש היא חשיבה והבנה שבה הגוף הוא גורם מפריע (התפיסה, הדמיון ושיכרון מערפלים את האינטואיציה בדבר רעיונות בסיסיים ואת הרחבתם הדדוקטיבית).

2)   הנפש כרעיונות (אידאות): שלושה סוגים של רעיונות (אידאות):

o      פירוט כללי מהסיכום של  הנפש כרעיונות-

1.   הנפש מכילה רעיונות מולדים (עקרונות בסיסיים, אמיתות)

2.   רעיונות שיוצרים קשר בין הנפש לעצמים טבעיים דרך תפיסה זיכרון ודמיון (למשל ייצוג של אובייקט בעולם)

3.   ורעיונות המיוצרים ע"י הנפש (כמו בחלום, בשיגעון, או התשוקות והרצון).

·                                        לפי ז':

o                                        אידיאות הן תכני הmind, מקורן בנפש, הגוף רק ממריץ הופעתן.

o                                        שלוש סוגי האידאות:

 

ב- 1) רעיונות מולדים (אמיתות, עקרונות בסיסיים).

·       מדובר על אמיתות שכופות עצמן על ההכרה שלנו

 

·       לפי ז': מולדות, עקרונות בסיסים. ההשג הנשגב ביותר של הנפש

 

ב 2)  רעיונות המחברים בין הנפש לעצמים טבעיים, דרך תפיסה, זיכרון ודמיון (למשל ייצוג של אובייקט בעולם).

·       למשל רוצים  שולחן או אדם זה הייצוג של האובייקט דרך התפיסה הזאת אצל האדם עצמו

 

·       לפי ז': שיוצרות קשר בין הmind לאוביקטים חיצוניים דרך חישה, זיכרון, ודמיון.

 

ב- 3)  רעיונות המיוצרים על ידי הנפש (חלימה או שיגעון).

·       מושגים פרודיינים כמו חלימה או שיגעון

 

·       לפי ז': נוצרות ע"י הנפש-אוביקטים דימיוניים (חלום, חולי נפש), אוביקטים שלא קיימים.

 

3)  הנפש כתודעה

(המורה בכיתה איחדה את ג' וד' לסעיף אחד)

·       לפי ז':

o      התודעה היא היבט של הנפש,

o      רעיון התודעה כישות מודגם ע"י דקארט על ידי 2 סוגי זכרון:

1.    זכרון לדברים חומריים-משאיר עקבות גרויים קודמים לו במוח.

2.    ב. זכרון לדברים מנטליים-משאיר עקבות קבועים במודעות.

4)  הנפש כמודעות עצמית: אין דבר שקיים בנפש ללא מודעות, חייבים להיות מודעים למחשבה על מנת שזו תתקיים.

·       לפי ז' נפש כמודעות עצמית-

o      אני חושב משמע אני קיים מעיד שדקארט העמיד את המודעות העצמית במרכז,

§       הנפש חושבת ומודעת לעצמה, וכשנכיר במודעות נכיר בקיום שלנו.

o      המודעות עוזרת לנו להבחין בין שינה לעירות, קשורה להערכה עצמית שמתעוררת בעקבות שימוש ברצון חופש,

o      יש פה התחלה של רעיון אחדות האני.

 

§                                                    המורה בכיתה

o      מודעות עצמית- כלומר אין תת מודע, סותר אצלנו את כל רעיון תת המודע.

o      למרות שאפשר לראות אצל דקארט יסודות פרודינים הרי שפה זה הפוך,

o      יש פה גם לקיחת אחריות שכל מה שעושים זה מתוך כוונה או רצון חופשי.

 

§       פירוט מהסיכום של הנפש כתודעה, מודעות עצמית

·       אין דבר שקיים בנפש ללא מודעות, אנו חייבים להיות מודעים למחשבה על מנת שזו תתקיים.

·       ניתן ללמוד מכך כי דקארט אינו מאמין בלא מודע.

·       הרעיון של הנפש כמודעות עצמית מסביר את ההמשכיות של הזהות ומבחין בין הערות לשינה.

·       רעיון זה גם מתקשר גם לעיקרון הבחירה החופשית ומאפשר לשפוט את מעשיו של האדם.

 

לשים לב שהנפש מייחדת את האדם לעומת בעלי החיים.

כישורי הנפש faculties of mind

o      לפי ז'

§      mind)-עד דקארט הנפש נתפסה כפעילה ובעלת תוכן,

§      ואילו דקארט טען שהיא מורכבת רק מיכולת מחשבה, כישורים (רגשות, רצון) אינם חלק ממנה והיא רק עושה בהם שימוש.

רצון (ככוח) וחופש הרצון

רצון חופשי (מהסיכום בלבד)

·       רצון חופשי - אחת מהיכולות של הנפש היא הרצון החופשי.

·       רצון חופשי זה מתבטא ביכולת לבחור, או ביכולת לסרב לבצע משהו.

o      לפי ז': חופש הרצון מתבטא ביכולת הבחירה ובפעולות שיפוט

·       חופש הרצון הוא מולד וניתן לנו ע"י האל.

 

·       קשר בין רצון לנפש

o      התשוקות מעוררות את הנפש לרצות.

o      הנפש לא יכולה לשלוט בהתעוררותן של תשוקות. אבל הרצון כן יכול לשלוט ולא לאפשר לתשוקות להתקדם מעבר להתחלה הראשונית

o      שימוש ברצון יכולה להביא לטעויות, הבנה לא יכולה להביא לטעויות

 

 

הקשר בין הרצון לנפש לפי ז':

o                                                                          בניגוד לעמדתו הקודמת שהנפש רק מחשבה טהורה,

o                                                                          דקארט טוען שקיים גם רצון אשר משפיע על הנפש ועצמאותה.

o                                                                          רצון יכול לגרום לטעויות, הבנה לא יכולה לגרום לטעויות.

 

·       בנוסף, שליטת הרצון בתשוקות מתבצעת דרך השפעה על בלוטת האצטרובל (ייתכן שהמשגה זו מושפעת מהכנסייה).

 

 

·       הקשר בין רצון לתשוקה

·        מטרתו של דקארט היא לשלוט בתשוקות-

·        הדבר מתאפשר כאשר מבינים אותן:

·        כאשר מתעוררת תשוקה יש להסיט את המחשבה למקום אחר עד שהתשוקה נרגעת, רק אז נוכל לבצע החלטה.

·        כאשר המוח חופשי מהתשוקות הוא יוכל להשפיע על פעולות הגוף בעזרת הרצון.

 

·       עוד על רצון ותשובה  (לא נראה חשוב)

·        הרצון שונה מתשוקה או מתאווה בכך שיש לו את יכולת הבחירה להתעלם מהן או להיכנע להן.

o        תשוקה יכולה להסיט את הנפש לרצות, המחשבה לא יכולה להתעלם לחלוטין מהתשוקה,

o        אך הרצון יכול לנטרל את השפעת התשוקה- בכך שהוא לא נותן לה להתפשט מעבר לרגע הראשוני.

o        כוח הרצון יכול להשפיע על רוב הפעולות, מלבד פעולות רפלקסיביות.

 

 

·       עמדת דקארט לפסיכולוגיה: רצון חופשי ופסיכולוגיה

o      משמעות הרצון החופשי של דקארט היא שהפסיכולוגיה לא יכולה להיות מדע כיוון שהנפש חופשית ולכן היא מעבר לחוקיות של הטבע של סיבה ותוצאה.

6.  סיכום הרעיונות של דקארט

·       המוח הוא המרכז

·       רפלקס

·       דואליזם אינטראקטיבי

·       תפיסה כתהליך סיסטמטי

·       ניתוח מכניסטי של תופעות הפסיכולוגיה

 

·       רעיונות מרכזיים

·       החשיבה הלוגית פותרת את כל הבעיות

·       רעיונות מתגלים, לא נוצרים

·       פוטנציאל הממומש ע"י הנסיון

·       ספקנות

·       Innate Ideas (רעיונות מולדים)

 


7.  סיכום תרומותיו העיקריות של דקארט לפסיכולוגיה

1.   הרעיונות של דקארט בדבר הדרך להגיע לאמת ולדרך החקירה (להטיל ספק, לא לקבל שום דבר כמובן מאליו וכד') תרמו למדע העכשוי-

·                              מציב את הספק כעמדת המוצא של המדען, ואת השאיפה לפרסימוניה.

 

2.   התייחסות לאינטראקציה גופנית-נפשית מתרחשת בבלוטת האיצטרובל קידמה רעיון בן מודרני של המוח כאיבר מרכזי בהתנהגות

§       כלומר מקום המוח כאיבר מרכזי במהלך ההתנהגות (גם נדלר)

 

3.   בנוסף יצר עמדה של פתיחות כלפי  "למידת האדם". היוותה לבנה נוספת לבסיס הפסיכולוגיה

§       כלומר יצר פתיחות כלפי פסיכולוגיה או "למידת האדם" "הניע את המנוע" (נדלר)

§       יצר פתיחות כלפי למידת האדם, כלפי הפסיכולוגיה, אך התכחש לקיום מדע הפסיכולוגיה (ז)

 

4.   רעיון הגירוי תגובה (גם נדלר)

הרעיון לפי מה שהבנתי (לבדוק)

לבדוק עם עינת

·      כשדיברנו על ניטיביזם, יש כאן גם את רעיון הגירוי תגובה-

o      האינטראקציה בין הגירוי שרואה האדם לבין רעיונות מולדים (innate ideas ) הוא זה שיוצר התנהגות.

 

 

5.   גישתו הדואליסטית בדבר האבחנה בין הגוף לנפש כ 2 איכויות נפרדות ומובחנות וגישתו לגבי סובייקטיביות הנפש שלטה בפסיכולוגיה עד השנים הראשונות של  המאה ה20.

·      עמדתו העקבית לגבי סובייקטיביות הנפש שלטה בפסיכולוגיה עד לשנים הראשונות של המאה 20. (מאמר וז')

 

6.   (להבהיר לעצמי) הקונפליקט בין מציאות, דחפים אוטומטיים והנפש שמרכיב את התנהגות האדם. (מזכיר רעיונות של פרויד).

§       הקונפליקט בין מציאות, דחפים אוטומטיים ו-soul שיוצר התנהגות אנושית (נדלר)

 

·       כלומר דקארט- עיסוק בשאלת גוף ונפש, בקשר בין התנהגות לתהליכים קוגניטיביים כלומר בין המיינד להתנהגות חיצונית, קונפליקט שמזכירים את פרויד,

 

7.   דרך מושג האוטומטה ורעיון הפעולה הרפלקסיבית תרם לפסיכולוגיה הפיזיולוגית ולפסיכולוגית בעלי החיים. (וגם דרך האמירה שההתנהגות האנושית היא תוצאה של הנפש והגוף)

§       רעיון החיה כאוטומטית-תרם לעלית פסיכולוגיה פיסיולוגית ופסיכולוגיה של בעלי חיים. (ז')

 

8.   
שיטת המדיטציה שלו והפניה לעצמי כמקור ידע מיידי קידמה את שיטת המחקר הפנומנולוגית.

·        דקארט ערך התבוננות פנימית בעצמו- לכן ניתן לראותו כסנדק של הגישה הפנומנולוגית הקוראת לחקירת הנפש ע"י התבוננות פנימית. (גם ז')

 

9.   הטענה של הדואליזם הקרטזיאני בדבר קשר אינטראקטיבי בין הגוף לנפש (במקום המודל של "תיאטרון בובות" הינה בסיס לרעיון המודרני המדבר על תופעות פסיכוסומטיות והשפעות דו סטריות בין חוויות פסיכולוגיות למצבים גופניים.

·       וכן גם רעיון, האינטראקציה שבין הגוף לנפש היוצר התנהגות אנושית מזכיר רעיון מודרני המהווה בסיס לפסיכולוגיה הפיזיולוגית.

 

10.          טען כי שמחה ועצב נובעים משלמות/ חוסר שלמות עצמית. תשוקות הגורמות לאדם לחתור לשלמות. מזכיר את תיאוריות האישיות של הגשמה עצמית.

 

11.          היה בין הראשונים שעסקו בחיי הרגש ולא רק באינטלקט (למשל יצירת תשוקה) מזכיר גישות מאוחרות של עיסוק בחיי הנפש.

 

12.          טענתו שניתן ללמוד על התשוקות מההתנהגות החיצונית מזכירה את התיאוריה של ג'יימס.

 

13.          רעיון הביהביוריזם הקוגניטיבי (אינטראקציה בין גוף ונפש) הקשר בין התנהגות לתהליכים קוגניטיביים (זה רק נדלר)

 

14.          רעיון החומר כהתפשטות- קידם את המדע הכמותי אובייקטיבי, ופתח את הדרך לתפיסת האדם כמכונה. (מאמר וז')

 

תשובה מתוך ממן : הצג את הקשר בין הרעיונות המרכזיים של דקארט לבין רעיונות פסיכולוגים מאוחרים יותר

·       הרעיונות של דקארט בדבר הדרך להגיע לאמת ולדרך החקירה (להטיל ספק, לא לקבל שום דבר כמובן מאליו וכד') תרמו למדע העכשוי- מציב את הספק כעמדת המוצא של המדען, ואת השאיפה לפרסימוניה.

·       טענת הדואליזם הקרטזיאני בדבר קשר האינטראקציה בין הגוף לנפש (במקום מודל "תיאטרון בובות") הינו בסיס לרעיון מודרני המדבר על תופעות פסיכוסומטיות והשפעות דו סטריות בין חוויות פסיכולוגיות למצבים גופניים

·       רעיון, האינטראקציה שבין הגוף לנפש היוצר התנהגות אנושית מזכיר רעיון מודרני המהווה בסיס לפסיכולוגיה הפיזיולוגית.

·       התייחסות לאינטראקציה גופנית-נפשית מתרחשת בבלוטת האיצטרובל קידמה רעיון בן מודרני של המוח כאיבר מרכזי בהתנהגות

·       דרך מושג האוטומטה ורעיון הפעולה הרפלקסיבית תרם לפסי' הפיזיולוגית

·       שיטת המדיטציה שלו והפניה לעצמי כמקור ידע קידמה את שיטת המחקר הפנומנולוגית שהתפתחה מאוחר יותר הקוראת לחקירת הנפש ע"י התבוננות פנימית.

·       גישתו הדואליסטית בדבר האבחנה בין הגוף לנפש כ 2 איכויות נפרדות ומובחנות וגישתו לגבי סובייקטיביות הנפש שלטה בפסיכולוגיה עד תחילת המאה ה20.

·       היה בין הראשונים שעסקו בחיי הרגש ולא רק באינטלקט (למשל יצירת תשוקה) מזכיר גישות מאוחרות של עיסוק בחיי הנפש.

·       טענתו שניתן ללמוד על התשוקות מההתנהגות החיצונית מזכירה את התיאוריה של ג'יימס.

תפיסה של איכויות ראשונית לשיניונית שינה את התפיסה של הנפש לתפיסה של מבנה בפני עצמה. דבר שהפך לחשוב בתקופה מאוחרת- רעיונות שלנפש מהות אחת עם הדגשים מבניים שונים: נפש כמחשבה, תודעה, או מודעות עצמית.


תוספות לפי ז', מאמר, ונדלר שלא הכנסתי (לא להדפיס)

לפי ז'

*ניסויים הכרחיים כדי לספק תימוכין לתבונה, במיוחד הדגיש ניסויים בהקשר הביולוגי והפיזיולוגי.

תרומותיו:

3.עמדתו העקבית לסוביקטיביות הנפש שלטה בפסיכולוגיה עד השנים הראשונות של המאה ה20

 

4.למרות שהתעקש על סוביקטיביות הנפש הוא חיפש אוביקטיביות מתודולוגית:

*רצה להגיע לאמת שניתן להשוותה לאמת האוביקטיבית של מתמטיקה.

*רצה להבחין בין תודעה לעולם החיצוני כשניתן להגיע למציאות רק ע"י שימוש בהסקה.

 

6.ההבחנה בין ניסיון ההווה לבין הצטברות נסיונות מראה שהוא לא אמפריציסט, תרם לפנומנולוגית.

 

 

 

סיכום תרומתו של דקארט לפי נדאלר:

§       תפיסה: תהליך סיסטמטי של עיבוד אנרגיה פיזית נפילת אנרגיה על הרטינה וכולי

תוספת מהמאמר:

·        מבנה הנפש: דקארט שינה את התפיסה של הנפש לתפיסה של מבנה- מהות בפני עצמה, דבר שהפך להיות חשוב בתקופה מודרנית יותר. לנפש מהות אחת, עם הדגשים מבנים שונים: הנפש כמחשבה, כרעיון, כתודעה או כמודעות עצמית.

 

 

1.    דקארט היווה מקור עשיר לקומבינציות שונות של אובייקטיביות סובייקטיביות מתודולוגית ותכנית:

2.    .רעיון החיה כאוטומטית-תרם לעלית פסיכולוגיה פיסיולוגית ופסיכולוגיה של בעלי חיים.

3.     

4.    למרות שדקארט התעקש על סוביקטיביות רציפה של הנפש, בעשותו כן הוא חיפש אובייקטיביות מתודולוגית ולכן אין לערבב את תפיסתו עם סוביקטיביזם במובן זה:
1. הוא רצה להגיע לאמת שניתן להשוות אותה לאמת האובייקטיבית של המתמטיקה.
2. הוא רצה להבחין בין תודעה לבין העולם החיצוני: תודעה- כל אדם עם עצמו; מציאות- כוללת אנשים אחרים.
    ניתן להגיע למציאות רק ע"י שימוש בהסקה צעד שמדגיש את המרחק שבין סובייקט לאובייקט.

5.    Erlebnis- נסיון ההווה; Erfahrung- הצטברות נסיונות. הבחנה זו מאפשרת לדבר על דקארט כמדגיש את נסיון ההווה ולא כאמפיריציסט התלוי בהצטברות נסיונות כמקור לידע. דגש זה תרם לגישה הפנומנולוגית.

 

Comments