ג 3) האמפריציסטים הבריטיים

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
    1. 2.1 האמפיריצסטים הבריטיים
      1. 2.1.1 ממשיכי דרכו של אריסטו בדגש על החוויה החושית על מקור הידע.
        1. 2.1.1.1 אין דיון בשאלת הנפש וברעיונות מופשטים. המוקד הוא התהליכים בעזרתם החוויה החושית מתרגמת לידע.
          1. 2.1.1.1.1 Tabula rasa: האדם נולד לעולם כלוח חלק לגמרי. על לוח חלק זה נרשם הידע באמצעות החושים.
      2. 2.1.2 שלוש עקרונות בסיסיים עומדים בבסיס חשיבתם של האמפיריציסטים הבריטיים:
        1. 2.1.2.1 פוזיטיביזם: המידע היחיד התקף הוא מידע שנאסף בשיטות רציונליות ואמפיריות.= ידע תקף הוא רק ידע מדעית
          1. 2.1.2.1.1 מטריאליזם: בסופו של דבר אין נפש, הכל ברמת ההסבר המטריאלי, החומרי= מכניזם ה mind הוא מנגנון פשוט ונטול מסתורין
          2. 2.1.2.1.2 אמפיריציזם: מידע חדש נרכש באופן אמפירי, דרך בדיקה והתנסות חושית בלבד= ידע נרכש רק באופן אמפירי באמצעות החושים
          3. 2.1.2.1.3 אסוציאציוניזם" – חלקיקי ידע מצטרפים זה לזה באמצעות אסוציאציות. (זהו עיקרון נוסף שרק המורה מסימסטר קודם אמרה)
    2. 2.2 Being and Becoming
      1. 2.2.1 אישיים מרכזיים:
        1. 2.2.1.1 תומאס הובס   1679-1588 (לא חשוב)
          1. 2.2.1.1.1 ג'ון לוק 1632-1704
          2. 2.2.1.1.2 ג'ורג' ברקלי (1695-1753)
          3. 2.2.1.1.3 דיוויד יום
          4. 2.2.1.1.4 ג'יימס מיל
          5. 2.2.1.1.5 ג'ון סטיוארט מיל (הבן של ג'ימס)
          6. 2.2.1.1.6 קישורים
    3. 2.3 ההוגים הגרמניים: גישה הפוכה לגמרי לזו של האמפריציסטים הבריטיים:
      1. 2.3.1 גוטפריד וילהלם לייבניץ 1646-1718
        1. 2.3.1.1 רעיונות חשובים 
        2. 2.3.1.2 רקע (לא חשוב)
        3. 2.3.1.3 ההנחה של לייבניץ: מיקום ותנועת העצם
        4. 2.3.1.4 לייבניץ – תיאוריית המונאדות Monads
          1. 2.3.1.4.1 הנקודות העיקריות
            1. 2.3.1.4.1.1 היקום בנוי ממערכת אינסופית של נקודות (מונאדות)
            2. 2.3.1.4.1.2 המונאדות הן "יחידות קיום דינאמיות בעלות אנרגיה עצמאית".
            3. 2.3.1.4.1.3 למונאדות דרגות שונות של חיות ותודעה
            4. 2.3.1.4.1.4 המונאדות הן לא חומריות, בלתי ניתנות לחלוקה, אינן ניתנות לבריאה או לשינוי, ואינן תלויות זו בזו.
          2. 2.3.1.4.2 לייבניץ הבחין בכמה סוגי מונדות
        5. 2.3.1.5 Psycho-Physical Parallelism- מודל ההתאמה הפסיכו פיזי
        6. 2.3.1.6 לייבניץ לעומת לוק/ היחוד של בני אדם/ ניטיביזם
          1. 2.3.1.6.1 מודל גוש השיש
        7. 2.3.1.7 לייבניץ טוען שיש 3 סוגי תפיסות (ניתוח סיסטמטי של 3 רמות תודעה)
      2. 2.3.2 סיכום תרומתו של לייבניץ לפסיכולוגיה (לפי הסיכום ששלחו לי):
      3. 2.3.3 עמנואל קאנט  1724 – 1804
        1. 2.3.3.1 העולם מתחלק ל2
        2. 2.3.3.2 "האדם כלוא מלידתו במבצר החושים שלו"
        3. 2.3.3.3 "חוקי ה-mind" הם רשימה סופית של חוקים הניתנים לזיהוי והגדרה
  3. 3 Being and Becoming (סיכום)
    1. 3.1 ממן: הציגו והדגימו את תרומותיות של לייבניץ לפיתוח רעיונות פסיכולוגים מאוחרים יותר
    2. 3.2 ממן: הסבר דילמת נייטיביזם אמפריציזם
    3. 3.3 ממן: שאלת גוף נפש

















  1. האמפיריצסטים הבריטיים


ממשיכי דרכו של אריסטו בדגש על החוויה החושית על מקור הידע.
    • האמפריציסטים הבריטיים בניגוד לדקארט שהדגיש את האינטראקציה (וגם אפלטון) הכרה ורעיונות שנולדים איתם, הרי שהאמפריציסטים הבריטים מדגישים את האמירה שידע נוצר כתוצאה מחוויה חושית (כלומר ידע נלמד)
אין דיון בשאלת הנפש וברעיונות מופשטים. המוקד הוא התהליכים בעזרתם החוויה החושית מתרגמת לידע.
    • אין דיון בשאלת הנפש וברעיונות מופשטים ונייטיביסטיים. המוקד הוא התהליכים שבעזרתם אנו מתרגמים חוויה חושית לידע.
    • טוענים שהחוויה והידע נוצרים כתוצאה מכך שאנו בלמידה והתנסות מתמדת מול המציאות.
Tabula rasa: האדם נולד לעולם כלוח חלק לגמרי. על לוח חלק זה נרשם הידע באמצעות החושים.
  • TABULA RASA – לוח חלק. אין טעם בדיון על עם מה אנחנו נולדים ואיך אנחנו נולדים. זה לא משנה כי אנו נולדים אל העולם כדף חלק לגמרי. על הדף החלק נרשם הידע בעזרת החושים.
  1. שלוש עקרונות בסיסיים עומדים בבסיס חשיבתם של האמפיריציסטים הבריטיים:

                  1. פוזיטיביזם: המידע היחיד התקף הוא מידע שנאסף בשיטות רציונליות ואמפיריות.= ידע תקף הוא רק ידע מדעית
      • פוזיטיביזם- לפיו המידע היחיד התקף הוא מידע שנאסף בשיטות מדעיות אמפיריות וכל מידע אחר הוא לא תקף ולא מעניין (קומט)
                  1. מטריאליזם: בסופו של דבר אין נפש, הכל ברמת ההסבר המטריאלי, החומרי= מכניזם ה mind הוא מנגנון פשוט ונטול מסתורין
      • מטריאליזם- בסופו של דבר אין נפש והכל ברמת ההסבר המטריאלי/חומרי.
      • כלומר כל התופעות  (כולל החשיבה האנושית) הן תוצר של תהליכים ושינויים חומריים ויש לספק להם הסברים באמצעות ידע שקשור למדעי הטבע (עמדה שטוענת בסופו של דבר שאין נפש, הכל ביוכימיה).
                  1. אמפיריציזם: מידע חדש נרכש באופן אמפירי, דרך בדיקה והתנסות חושית בלבד= ידע נרכש רק באופן אמפירי באמצעות החושים
      • אמפיריציזם- מידע חדש נרכש באופן אמפירי, כלומר דרך בדיקה והתנסות חושית בלבד. הם ממשיכים את אריסטו בדגש שלהם על החוויה החושית כמקור מידע
  • אלה הן גם 3 העמדות של הפסיכולוגיה המדעית.
  • אסוציאציוניזם" – חלקיקי ידע מצטרפים זה לזה באמצעות אסוציאציות. (זהו עיקרון נוסף שרק המורה מסימסטר קודם אמרה)

Being and Becoming

Becoming

Heraclites (500 לפנה"ס):

הידע משתנה וזמני

 

–אריסטו

אמפריציסטים בריטיים

–ביהויוריזם

 

Being

 

Parmenides (500 לפנה"ס):

הידע קבוע, נצחי ונמצא בנפש

 

–סוקרטס

–אפלטון

דקארט

–גשטאלט

  1. אישיים מרכזיים:

תומאס הובס   1679-1588 (לא חשוב)
    • באופן כללי שם דגש על אסוציאציות

 

    • מוניזם מטריאלי
    • דטרמיניזם קיצוני
    • איך נבנה מאגר הידע?- מאגר הידע נבנה דרך אסוציאציות!
                  1. ג'ון לוק 1632-1704
  • נקודות מרכזיות
    • Tabula Rasa
    • יש Mind
    • זכויות שוות
    • תכונות ראשוניות (פיזיקליות) קשורות לתכונות משניות (פסיכולוגיות)

 

  • פירוט
    • ז') ג'ון לוק-חרט את המושג tabula rasa-לוח חלק,
        • אנו נולדים כך ולכן אין טעם לבדוק עם מה אנו נולדים וממה הנפש מורכבת, הידע הוא רעיונות מופשטים, קטגוריות מופשטות.

 

    • הסבר כיצד ה- MIND רוכש ידע וכיצד נוצרים רעיונות?
      • חישה חשיבה רעיון
      • אני תופס את העולם בחושיי, אני מעבד את התחושות בתוך ה- MIND וכתוצאה מהעיבוד הזה נוצר רעיון.
      • בדומה לעולם הפיזיקלי רעיונות פשוטים יוצרים רעיונות מורכבים. הרעיונות המורכבים יוצרים רעיונות מורכבים יותר וזאת ע"י אסוציאציות.
  • כלומר ז' : הרעיונות נולדים מניסיון ורעיונות פשוטים יוצרים מורכבים שיוצרים מורכבים יותר וזאת ע"י אסוציאציות.

 

  • (ז'): לוק הפריד בין תכונות ראשוניות שקיימות באוביקט למשניות שהן פסיכולוגיות ואותן אנו חווים
    • דוג'-סכין הוא חד(ראשונית), כאב הדקירה (משנית),
    • אם אנו חווים את העולם בתכונות משניות אז חווית העולם סוביקטיבית,
    • כדי להוכיח זאת עשה ניסוי-אדם מכניס יד למים קרים ואדם אחר למים חמים, לאחר מכן מכניסים שניהם את אותה יד למים פושרים, תחושת הטמפרטורה שונה אצל שניהם למרות שלמים הפושרים אותה טמפרטורה.
                  1. ג'ורג' ברקלי (1695-1753)
  • נקודות מרכזיות
    • הקצין את עמדתו של לוק
    • "הכל סובייקטיבי"
    • תכונות ראשוניות אינן בהכרח קשורות לתכונות משניות
  • פירוט
  • טען שגם המוות הוא סובייקטיבי. אין מציאות אובייקטיבית.

 

לפי ז':

    • לקח את רעיון הלוח חלק ברצינות וחשב שגם המוות סוביקטיבי ולא אמיתי, ביקש שלא יקברו אותו אלא אם הגוף ירקיב ורק אז יהיה ברור שהוא אכן מת
    • חשיבה דתית על המציאות-מטיל ספק במציאות, אוביקט במציאות ובחלום נראים אמיתיים ואולי גם אנו לא אמיתיים לבסוף החליט שהמצאיות קיימת ואנו אמיתיים כי אלוהים מביט בנו, אם יפסיק נחדל מלהתקיים.

 

 

  • דגש על האסוציאציה, קישור של רעיונות היוצרים מושג גדול יותר. דגש על יצירת מושג מורכב מרעיונות פשוטים יותר בתהליכים של אסוציאציה.החוק של האסוציאציה הוא חוק של קרבה.

לפי ז':

    • למשל אני שומע מרכבה, מביט מהחלון ורואה אותה, יוצא ונוגע בה, כלומר בגלל קירבת החושים נוצר רעיון המרכבה
    • (לוק הדגיש אסוציאציה, ברקלי הדגיש אסוציאציה והוסיף את חוק הקירבה).

 

  • ברקלי הוא הראשון שניסח מודל לגבי תפיסת עומק.
    • הוא טען שתפיסת עומק נוצרת כתוצאה מראייה דו עינית, על כל עין יש תמונה קצת שונה והמוח מאחד את 2 התמונות לכדי תמונה אחת.

כלומר ז':

    • מודל תפיסת עומק-2 תמונות קצת שונות נופלות על שתי העיניים הפער ביניהן יוצר תחושת עומק.

 

 

  • תרומותיו של ברקלי:
      1. א.המשיך את לוק והמציא את חוק הקרבה של האסוציאציה.
      1. מקדים את חקר התפיסה שהציע מודל של תפיסת העומק.

 

                  1. דיוויד יום
  • הדגיש תצפיות אמפיריות.
  • לפי ז': דיויד יום החל לנסח את השיטה המדעית, הדגיש תצפיות אמפיריות הן הדרך היחידה להבין התנהגות.

 

  • מושג הסיבתיות- לפי יום ל- MIND שלנו יש הרגלים תפיסתיים ולכן סיבתיות היא יותר מהרגל של ה- MIND . אנו מתוכנתים להאמין שא' גורם ל- ב' כי הוא קדם לו.

 

  • סיבתיות- אנו מתוכנתים כך שאם A מקדים את B נתפוס שA גורם לB אך זה לא בהכרח נכון, למיינד יש הרגלים תפיסתיים והסיבתיות היא הרגל כזה (מקדים את הגשטאלט)
                  1. ג'יימס מיל
  • תרומתו לפסיכולוגיה הייתה בכך שלקח את הרעיון של לוק כדרך חיים.
  • ז':
    • גיימס מיל(1776-1883)-*לקח את רעיון הלוח חלק כדרך חיים.
    • המיינד, הידע, ההכרה נוצרים ממאגר תפיסות חושיות שמחוברות זו לזו ע"י אסוציאציה (ביהביוריזם)
  • לשים לבד לקשר בין ג'ימס מיל והביהביוריזם (המורה)
                  1. ג'ון סטיוארט מיל (הבן של ג'ימס)
  • הוא רואה את ה- MIND כיוצר.
    • המאגר הוא לא של תהליכים מכניים אלא התהליך הוא יותר יצירתי.
    • הוא רואה את ה- MIND כאקטיבי ולא רק מחבר אסוציאציות.
    • כלומר (ז') -המיינד כתהליך יצירה אקטיבי ולא רק מחבר אסוציאציות (ביהביוריזם קוגניטיבי )
  • לשים לבד לקשר בין ג'ון סטיואט מיל מיל והביהביוריזם הקוגניטיבי (המורה)
קישורים
  • לפי המורה: לשים לב
    • שאסוציאציה: מדובר על אריסטו, וגם על לוק, ברקלי והובס
    • וכן אינטגרציה : אריסט, לוק, מיל

 

  1. ההוגים הגרמניים: גישה הפוכה לגמרי לזו של האמפריציסטים הבריטיים:

      1. גוטפריד וילהלם לייבניץ 1646-1718

רעיונות חשובים 

  • תיאורית המונאדות
  • מטאפורת גוש השיש
  • אינטראקציה בין תכונות מולדות ונלמדות
  • ניסוח סיסטמטי של 3 רמות תודעה
      • Apperceptions
      •   Perceptions
      •     Minute perception

רקע (לא חשוב)

  • לייבניץ  חי סביב תקופת חייו של ג'ון לוק בגרמניה, משמעות חשיבתו בפסיכולוגיה רבה.
  • בדומה לג'ון לוק הוא עבר לעסוק בפוליטיקה לאחר שהבין שהמדע זה אינו תחום בשבילו.
    • לייבניץ נשלח ע"י המושל שהעסיק אותו לפריס ושם עסק בפעילויות פוליטיות שונות.
    • הוא הציע ללואי ה- 14 לכבוש את מצרים וזאת בדומה לכיבוש שביצע נפוליאון 100 שנים אח"כ. בפריס הוא נחשף לרעיונות חדשים: הוא שרטט ובנה דגם של צוללת, בנה מכונת חישוב מכנית. לייבניץ המציא את האלגברה הדינאמית שעל פיה סימנים של 0 ו- 1 ניתן על ידם ליצור כל סיפרה ועוד.
  • אח"כ הוא עבר להולנד ושם הייתה לו פגישה שקשורה לפיתוח רעיונותיו עם 2 אישים: שפינוזה ואנטון ון לונהוק.
    • לייבניץ הגיע למסקנה שהכל חי ואורגני בדומה לטיפת מים במיקרוסקופ (הוא צפה בכך בפגישתו);

לפי ז':

  • לייבניץ נפגש עם לבנהוק-ממציא המיקרוסקופ, הפלא של אותה תקופה
  • הוא מבין שבעזרת המכשיר ניתן לראות בטיפת מים עולם שלם,
  • הדבר מביא אותו לחשיבה שהכל בעולם חי ואורגני.

 

    •  זה חשוב כי זה מהווה את הבסיס לתיאוריה שלו על האדם שהכל עשוי מחלקי חיים קטנים.
  • מאוחר יותר, הוא עובר להאנובר בגרמניה שם הוא עוסק בהיסטוריה וכתב את תולדות המשפחה. בשלב מסוים הוא נבחר כ"הלא בריטי הראשון" לאגודה המדעית הבריטית.
  • לייבניץ עשה המון דברים אך לא עד סופם. הוא לא סיכם את דבריו, היה ידוע מאוד באירופה ובחיים התרבותיים שם.

 

ההנחה של לייבניץ: מיקום ותנועת העצם

  • ההנחה הבסיסית של לייבניץ היא שתכונות הבסיסיות ביותר בעולם הפיסיקלי הן: מיקום ותנועה של עצם,(אילו הם תכונות יסוד)
  • אולם גם תנועה (ולו הקצרה ביותר) גם אותה ניתן לחלק למרכיבים יותר קטנים יסודיים.
  • כל תנועה היא מיקום יחסי בזמן
  • כל תנועה יכולה התחלק למרכיבים יותר קטנים.
  • לפי ז'
    • לוק ואחרים טענו שהן תכונות יסוד ולא ניתן לחלקן,
    • לייבניץ טען שהתנועה הקצרה ביותר יכולה להתחלק לחלקי יסוד נוספים כי היא מיקום העצם באופן יחסי למקום שהיה קודם.

לייבניץ – תיאוריית המונאדות Monads

(ז': מודל psycho physical parallelism)

  • MONADS – יחידות אורגניות של קיום. אפשר לחשוב על מונדות כעל אטומים.
    • אפשר לחשוב על monads במושגים מודרניים אנו מדברים על אטומים
    • מונדות הן יחידות קטנות ודינמיות של חומר לא חי שהן יחידות שנמצאות בתנועה כלשהי, יש להן אנרגיה משלהן. כך גם החומר האנושי;

ז'

        • הקיום האנושי מורכב מכל המונדות שמאפשרות עיבוד הכרתי ומודעות, אין מונדה שעולה על השניה,
        • לייבניץ משתמש במטאפורה של הרבה שעונים שכולם מכוונים בקצב משל עצמם אך רצים במקביל. יש 4 סוגי מונדות:

 

 

    • לייבניץ קרא ליחידות הקטנות של האטום Monads והוא הבחין בין 4 סוגי מונאדות
הנקודות העיקריות
היקום בנוי ממערכת אינסופית של נקודות (מונאדות)
המונאדות הן "יחידות קיום דינאמיות בעלות אנרגיה עצמאית".
למונאדות דרגות שונות של חיות ותודעה
המונאדות הן לא חומריות, בלתי ניתנות לחלוקה, אינן ניתנות לבריאה או לשינוי, ואינן תלויות זו בזו.

 

לייבניץ הבחין בכמה סוגי מונדות
  1. SUPREME MONADS - (מונדות עליונות) - המונדה המושלמת העליונה היא אלוהים, כל שאר המונדות נוצרות מהיחידה העליונה והמושלמת הזו.
  • המונדה הזו היא נצחית. כל שאר המונדות הן תרגום של תפיסותיו של אלוהים

 

FINITE MONADS (מונדות סופיות) הן :

  1. RATIONAL MONADS – יחידות הקיום האנושיות. יחידות אלו מאפשרות עיבוד של תפיסה ומודעות עצמית. סגולות העיבוד ההכרתי והמודעות. זה מה שעושה אותנו לבני אדם
  • בנוסף להיותן עם אנרגיות דינאמיות ולאפשר חוויה פשוטה כמו כאב וכדומה הן מאפשרות גם:
    • (1) Apperception או עיבוד של תפיסה 
    • (2) Reflection אני יכול לחשוב על עצמי יש לי מודעות עצמית. זו סגולת המודעות

,תוספת של ז'

  • .rational monads- מונדות אנושיות, יח' בסיס הקיום האנושי שפרט להיותן עם אנרגיה דינמית כמו הסימפל (4) מסוגלות לתפוס ולאפשר חוויה כמו הסבטיננט, (3)
  • הן יכולות לעבד תפיסה
  • ולעשות רפלקציה על עצמן-סגולת המודעות העצמית (בכך תרם לרעיון תהליכי ההכרה של הקוגנטיבית מאוחר יותר)

 

  1.  SUBTINENT MONADS – יחידות הקיום של בע"ח. ביכולתן לחוות את העולם, לתפוס אותו ולהרגיש רגשות פשוטים כמו כאב ושימחה
  2. Bare SIMPLE MONADS - יחידות קיום פשוטות של החומר הלא האנושי
  • ז': גופי חומר ללא מודעות (ז')

 

 

 

אנו נכנסים עם המונדות לעולם! (נייטיביזם)

 האל  Rational = אדם Subtinent = בע"ח Simple  = לא אורגני

 

 

 

 

 

Supreme

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Psycho-Physical Parallelism- מודל ההתאמה הפסיכו פיזי

(זהו מודל המונדות שתיארתי)

  • המודל הפסיכו-פיזי- על פי המודל הזה הקיום האנושי מורכב מכל סוגי המונדות שכתבתי.
    • אבל לייבניץ אומר שאף מונדה לא עליונה על אחרת, אלא הן פועלות במקביל.  
        • כפי שכתבתי כמו שעונים רבים שכולם מכוונים מקצב משל עצמם אבל רצים במקביל.
  • זהו מודל מאוד שונה מהאמפיריציזם של לוק.

 

 

לייבניץ לעומת לוק/ היחוד של בני אדם/ ניטיביזם

  • לייבניץ ראה עצמו ממשיך דרכו של אפלטון (נייטיביזם) (בעוד שלוק הוא ממשיך דרכו של אריסטו).
  • ולייבניץ גם מרחיב את התיאוריה של ג'ון לוק כלומר
      • לייבניץ ראה את עצמו כממשיך דרכו של אפלטון.
      • בעוד שלוק הוא ממשיך דרכו של אריסטו.
  • לפי לייבניץ, הפסיכולוגיה וההכרה מכילה בתוכה את המקורות של הידע ושל הרעיונות והמפגש עם העולם החושי אינו עושה דבר מלבד לעורר את אותם רעיונות וידע קיים.
  • החוויה החושית אינה אלא הדגמה של רעיונות קיימים, היא אינה יוצרת אותה.
  • האמיתות הנחוצות הן ידע שיש בתוכנו והמפגש עם המציאות מדגים זאת.
  • לפי לייבניץ בע"ח מתנהגים כפי שג'ון לוק אומר, אמפריציסטים לדעתו מתארים את ההתנהגות של בע"ח, אצל בני אדם זה לא עובד כך. כלומר לעומת בע"ח לאדם יש מונדות מולדות עם יכולות ומודעות שקיימות באדם.

פירוט נוסף של ז'

  • נייטיביזם-הסול, ההכרה מכילה את מקורות הידע, המפגש עם העולם החיצוני רק מעורר את הידע הקיים,
  • בע"ח אכן מתנהגים כפי שלוק טוען-אמפריציזם, חוויה, עיבוד מידי והתנהגות,
  • אך לאדם יש מונדות האנושיות, היכולת לתהליכים הכרתיים של הבנה ותובנה והיכולת למודעות עצמית.
מודל גוש השיש
    • לייבניץ טוען שה- MIND הוא כמו גוש שיש עם קווי שבר וחלקים עבים או רכים יותר. הפסל יכול לעשות מהגוש דמות אך הוא אינו יכול להתעלם מנתוני גוש השיש .(לא יכול לעשות משהו מנותק מהמציאות)
      • כלומר, דמות הפסל כבר נתונה בגוש והפסל רק מגלה אותה. כך ה- MIND מכילה כבר את כל התכונות האנושיות שלנו, והמציאות מביאה אותם לכלל מימוש. המציאות מפסלת את התכונות.
        • לדוגמא- תיאוריית המזג של היום טענת שבני אדם באים לעולם עם מזג כללי נתון גנטי (מזג אקטיבי, פסיבי, שבדימוי הם שווים לקוי השבר)
        • אבל המציאות (המפגש עם העולם) היא זו שתעצב את המזג הזה ותוציא אותו אל הפועל.
        • האינטראקציה בין המציאות למזג יוצרת תכונות שהן בעצם גילוי והחצנה של משהו שכבר היה קיים (המזג).
            • וזה מה שיקבע האם האקטיביות תלבש צורה של רוצה או איש טוב)
            • לפי ז': בכך הוא תרם להומניזם ורעיון הרצון החופשי, חופש בחירה, מימוש עצמי
    • במילים  אחרות ה mind הוא כו שיש, הוא מכיל את כל הנטיות האנושיות, תכונות פוטנציאליות. המציאות היא הפסל שמגלה את הפוטנציאל של התכונות האנושיות ומביא אותן לכלל מימוש.

 

לייבניץ טוען שיש 3 סוגי תפיסות (ניתוח סיסטמטי של 3 רמות תודעה)

    • (פיתח את תיאורית הלא מודע)

 

  1. PERCEPTIONS - חוויה חושית מיידית – דוגמא- דמות שנופלת על הרטינה

 

  1. APERCEPTIONS – חוויה חושית לאחר עיבוד הכרתי – דוגמא- המובן שאנחנו נותנים לדמות (מובן לדמות שנופלת על הרטינה) זהו תהליך הכרתי

 

  1. MINUTE PERCEPTIONS - תפיסות מזעריות. אלה תפיסות אותן אנו חווים בלא מודע.
          • לייבניץ שם לב לעובדה שלא ייתכן שאנו מודעים לכל התפיסות אנו תופסים יותר ממה שאנו מודעים אליו, יש המון גירויים שאנו חשופים אליהם ולא מודעים לכולם יש רמה יותר נמוכה מהתפיסות וזו הרמה של minute perceptions זו רמת הלא מודע
      • זוהי אחת הפעמים הראשונות (נלדר אומר פעם ראשונה) שהרעיון של הלא מודע עולה לשטח וזוכה לניסוח.
      • לייבניץ טוען שיש לתפיסות המזעריות חשיבות רבה כי הן יוצרות את תחושת ההמשכיות של ה- SELF . העצמי נשאר קבוע למרות שינויים בחיי ההכרה שלו (אירועים/חוויות)
      • תחושת מודעות זו של ה- self המתמשך מייחס לייבניץ ל- minute perceptions כלומר הוא מייחס את זה ללא-מודע. זה רעיון חדש שפרויד יפתח מאוחר יותר.

 

  • כלומר (ז') .minute perception-יש הרבה גרויים ואנו לא מודעים לכולם, לכן יש רמה נמוכה יותר של פרספשיין-תפיסות מזעריות שאנו תופסים בלא מודע (בכך תרם לפסיכואנליזה מאוחר יותר-דגש על תהליכים לא מודעים)

 

סיכום תרומתו של לייבניץ לפסיכולוגיה (לפי הסיכום ששלחו לי):

  1. דגש על תהליכי הכרה (MIND ) ולא על תהליכי תפיסה ובכך השפיע על קאנט וונדט. (וזאת לעומת בחינת תהליכי התפיסה כפי שהיה נהוג עד אז)
  2. רעיונותיו על הלא מודע – הניסוח הראשון
  3. המודל של נטיות ודפוסים קיימים כפוטנציאל הניתן למימוש. הרחבה של המודל של אפלטון. (כלומר תרגום המודל הכללי שהוא תרגום מודרני של אפלטון). מטאפורת השיש, - מתאים לתיאורית המזג בת ימנו.

 

      1. עמנואל קאנט  1724 – 1804

        • ממשיך דרכו של לייבניץ בכך שמדגיש תהליכים הכרתיים.

העולם מתחלק ל2

1העולם הנומינלי nominal world= אובייקטיבי

  • עולם התופעות כפי שהן, אוביקטיביות

 

 

2)  העולם הפנומינלי Phenomenal world = תפיסתי

  • כלומר הדברים שהם קיימים

 

  • העולם התפיסתי.
  • העולם הנומינלי והעולם הפנומינלי אינם זהים, כלומר אין ביניהם הקבלה

 

  • לפי קאנט, המוח שלנו מתוכנת לתפוס דברים קרובים ודומים כשייכים לאותה קבוצה. קיימים חוקי תפיסה!
  • קאנט הוא ממשיך דרכו של לייבניץ בכך שהוא מדגיש תהליכים הכרתיים.
  • קאנט מקדים את הגשטלט בקביעתו שיש חוקי תפיסה המעוותים את המציאות.

"האדם כלוא מלידתו במבצר החושים שלו"

  • הרעיון של Hume לסיבתיות כהרגל של המוח מאוד הטריד את קאנט. הוא אמר שכנראה זה נכון ואנו מעוותים את העולם שלנו.
  • העולם שלנו (nouminal world) של דברים כפי שהם קיימים לעומת כפי שהם נתפסים (phenomenal world) אינם זהים.

 

  • דוגמא מהגשטלט: ציור של 3 ריבועים ו- 3 עיגולים נתפסים כך ולא כ- 3 זוגות של עיגולים וריבועים;
  • ה- mind שלנו מתוכנת לתפוס דברים דומים או קרובים כשייכים לאותה קבוצה.
  • ישנם חוקים של תפיסה כגון חוק הסיבתיות (א' גרם ל ב'). חוקי התפיסה גורמים לנו לעוות את העולם שאנו תופסים.

 

  • קאנט הכיר את האילוזיות האופטיות כגון אילוזית מילר-לייר והאליוזיות שלמעשו אומרות שה- mind שלנו כופה עצמו על המציאות ומתארגן על פי מה שמוכר.

 

  • לשים לב לקשר בין קאנט, הלמהולץ והגשטלט (חוקי תפיסה, אבל נלמדים גם)

"חוקי ה-mind" הם רשימה סופית של חוקים הניתנים לזיהוי והגדרה

 

Being and Becoming (סיכום)

Becoming

Heraclites (500 לפנה"ס):

הידע משתנה וזמני

 

–אריסטו

–אמפריציסטים בריטיים

–ג'ון לוק

–ביהויוריזם

Being

Parmenides (500 לפנה"ס):

הידע קבוע, נצחי ונמצא בנפש

 

–סוקרטס

–אפלטון

–דקארט

לייבניץ

–קאנט

–גשטאלט

 

 

ממן: הציגו והדגימו את תרומותיות של לייבניץ לפיתוח רעיונות פסיכולוגים מאוחרים יותר

 

המודל של נטיות ודפוסים קיימים כפוטנציאל הניתן למימוש, (הרחבה של המודל של אפלטון) וכן מטאפורת גוש השיש מדברים על רעיון פסיכולוגי של אינטראקציה תכונות מולדות לנלמדות (בין סביבה לגנטיקה): לייבניץ טוען שה- MIND הוא כמו גוש שיש עם קווי שבר וחלקים עבים או רכים יותר. כפי שהפסל יכול לעשות מהגוש דמות אך הוא אינו יכול להתעלם מנתוני גוש כך ה- MIND מכיל כבר את התכונות האנושיות שלנו, ואילו המציאות מביאה אותם לכלל מימוש. זהו רעיון שבא לידי ביטוי למשל בתיאורית המזג של ימינו" הטענה היא שבני אדם באים לעולם עם מזג כללי נתון גנטי אבל הסביבה היא זו שמעצבת את המזג הזה ומוציאה אותו אל הפועל. האינטראקציה בין המציאות למזג יוצרת תכונות שהן בעצם גילוי והחצנה של משהו שכבר היה קיים (המזג).

 

השפעה על רעיון הלא מודע: לייבניץ דיבר על 3 סוגים תפיסות 1) PERCEPTIONS - חוויה חושית מיידית 2) APERCEPTIONS – חוויה חושית לאחר עיבוד הכרתי – שאנחנו נותנים לה מובן 3) MINUTE PERCEPTIONS - תפיסות מזעריות. אלה תפיסות אותן אנו חווים בלא מודע.   ליבניץ הבחין שיש המון גירויים שאנו חשופים אליהם ולא מודעים לכולם יש רמה יותר נמוכה מהתפיסות זו רמת הלא מודע הרעיון זה של הלא מודע עולה לשטח וזוכה לניסוח. הוא טוען שיש לתפיסות הללו חשיבות רבה כי הן יוצרות את תחושת ההמשכיות של ה- SELF . העצמי נשאר קבוע למרות שינויים בחיי ההכרה שלו, הוא מייחס תחושת מודעות זו של ה self אל הלא מודע- רעיון שפרויד יפתח מאוחר יותר (הלא מודע)

 

דגש על תהליכי הכרה (MIND ) ולא על תהליכי תפיסה בכך השפיע על הרעיונות של קאנט ועל עבודתו של וונדט: לייבניץ שם דגש רב על תהליכי ההכרה  וזאת לעומת בחינת תהליכי תפיסה כפי שהיה נהוג עד אז.

ממן: הסבר דילמת נייטיביזם אמפריציזם

ניטיביזם מול אמפריציזם ( being vs becoming)- דילמה זו שואלת את השאלה  האם מקור הידע הוא בחושים או בתולדה עצמית. הנייטיביזם טוען שהידע הוא מולד וטבעי, האמפריציזם טוען שהידע נרכש ע"י התנסות החושים

 

ההוגנים הגרמניים תומכים בגישת הניטיביזם. לייבניץ כדוגמא טוען שההכרה מכילה בתוכה את המקורות של הידע ושל הרעיונות והמפגש עם העולם החושי אינו עושה דבר מלבד לעורר את אותם רעיונות וידע קיים. האמיתות הנחוצות הן ידע שיש בתוכנו והמפגש עם המציאות מדגים זאת. בדוגמת גוש השיש טוען לייבניץ שהפסל כבר נתון בגוף השיש והפסל רק מגלה אותו. כלומר המיינד מכיל כבר את כל התכונות האנושיות שלנו והמציאות מביאה אותם לכלל ביטוי.

 

לעומתם, האמפ' הבריטיים תומכים בגישת האמפירציזם וטוענים שהאדם נולד לעולם ככלוח חלק. עליו נרשם הידע ע"י החושים, הם שמים דגש על החוויה החושית כמקור ידע.  לדעתם ידע נרכש רק באופן אמפירי באמצעות החושים.

ממן: שאלת גוף נפש

התייחסות לשאלת הגוף נפש: הדילמה היא האם להתייחס לנפש ואם כן כיצד. דעה 1 היא שהנפש לא ניתנת לצפיה, לא קיימת ולא מהווה את מושא המחקר המדעי. דעה 2 היא שקיימת הפרדה בין אירועים מנטליים לאירועים גופניים

 

ע"פ האמפריציסטים הברטים אין  דיון בשאלת הנפש וברעיונות מופשטים: המוקד הוא שבתהליך שבעזרתו מתרגמים חוויה חושית לידע. טוענים שהחוויה והידע נוצרים מכך שאנו בלמידה והתנסות מתמדת מול המציאות. לפי עיקרון המטריאליזם, הרי שבסופו של דבר אין נפש, הכל ברמת ההסבר החומרי. כלומר מכניזם ה mind הוא מנגנון פשוט ובלי מסתוריןלפי ההוגים הגרמניים יש בהחלט דיון בשאלת הנפש וברעיונות מופשטים:  לייבניץ למשל מדבר על תיאורית המונאדות על כך שהן  בעלות דרגות שונות של חיות ותודעה, שהן לא חומריות, למשל ה RATIONAL MONADS – יחידות הקיום האנושיות. היא המאפשרת עיבוד של תפיסה ומודעות עצמית.


Comments