ד) השורשים הפיסיולוגיים של הפסיכולוגיה

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 השורשים הפיסיולוגיים של הפסיכולוגיהמאמר מספר 5: Pioneers of Psychology / Fancher, 1996+ הרצאה 6
    1. 3.1 עקרונות מארגנים של הפסיכולוגיה הפיזיולוגית
      1. 3.1.1 רקע באופן כללי, היסטוריה של החשמל (מצגת שנה שעברה)
        1. 3.1.1.1 רקע: 4 גורמים מרכזיים להתפתחות  הזרם הפיזולוגי-  התשובה הפיזיולוגית למקורות של התנהגות (מצגת שנה שעברה+ הרצאה+ ז')
    2. 3.2 שאלה מרכזית: שאלת הלוקליזציה- שאלת מיקום הפוקנציות במוח
      1. 3.2.1 ·      האם פונקציות התנהגותיות מיוצגות במוח במיקומים שונים או שהמוח כולו פועל כאחד? דהיינו, האם חלקים ספציפיים של המוח אחראיים על תפקודים אנושיים ספציפיים, או שהמוח האנושי פועל כיחידה אחת?
    3. 3.3 1.  פרנץ גאל Franz gall  1758-1828- פיתח את תיאורית הפרנולוגיה (מדע המוח), וכן
      1. 3.3.1 i.      נקודות כלליות על גאל (מתוך מצגת שנה שעברה)
      2. 3.3.2 ii.   תרומותיו של גל (לפי הסיכום והמאמר)
      3. 3.3.3 iii. פרנולוגיה
        1. 3.3.3.1 באופן כללי (מצגת שנה שעברה)
        2. 3.3.3.2 פירוט (הכותרות זה ממצגת של המורה בכיתה)
          1. 3.3.3.2.1 שיטת מחקר- פרנולוגיה:
      4. 3.3.4 iv. ביקורת על התיאוריה של פרנץ גאל:
        1. 3.3.4.1 1)   מבנה הגולגולת- הנחה שגויה.
          1. 3.3.4.1.1 2)   ההנחה כי ישנן 27 תכונות יסוד אינה הגיונית, מכיוון שיש הרבה יותר.
          2. 3.3.4.1.2 3)   לא ניתן להפריך את התיאוריה.
          3. 3.3.4.1.3 4)   4 הנחות של הפרנולוגיה שגויות ( זה רק לפי מצגת מורה בשנה שעברה)
          4. 3.3.4.1.4 הפרנולוגיה היתה פופולרית בקרב הציבור הרחב, אך קהילת המדענים התייחסה אליה כאל בדיחה.
      5. 3.3.5 v.    נקודות נוספות (מהסיכום לא חשוב)
    4. 3.4 2.  פייר פלורן Pierre Flourens  1794-1867:
      1. 3.4.1 נושאים מרכזיים
      2. 3.4.2 פירוט
        1. 3.4.2.1 1)      טען כי אין לוקליזציה, המוח עובד כיחידה אחת. (עורר מחלוקת בדבר לוקליזציה/ אי לוקליזציה)
          1. 3.4.2.1.1 2)        טכניקת ה- ABLATION (=הסרה בניתוח)טכניקת ה ABLATION – : פותחים את הגולגולת, מאתרים איזור מסוים, הורסים אותו ובודקים את השינוי בהתנהגות. ניתח מוחות של בעלי חיים.
          2. 3.4.2.1.2 3)         מצא כי ככל ששטח הפגיעה היה גדול יותר, כך פונקציות רבות יותר השתבשו.
          3. 3.4.2.1.3 4)         טען כי יכול להיות שיש לוקליזציות פשוטות במוח, אבל ההתנהגות כולה היא תוצאה של פעולות משולבות של כל חלקי המוח.
        2. 3.4.2.2 כלומר באופן כללי פלורן ערך אבחנה בין לוקליזציה- הפעולות הפשוטות, לבין הפעולות המשותפות. יש אינטראקציה ביניהן.
          1. 3.4.2.2.1 5)         שיקום פונקציות פגועות: גילה כי אזורים הסמוכים לאזורים פגועים לוקחים על עצמם את ביצוע ההתנהגות. כך גילה את הגמישות והפלסטיות של המוח.
          2. 3.4.2.2.2 הרעיונות של פלורן דומים לדואליזם הקרטזיאני,
          3. 3.4.2.2.3 6)         ביסס את תפקידו העיקרי של המוח הקטן כמתכנן ומשלב תנועות שרירים קטנות האחראיות להתנהגות מוטורית ומאורגנת- .
          4. 3.4.2.2.4 7)         לסיכום: נקודת מבטו של פלורן היתה מתקדמת מאוד מבחינה מחקרית בתחילת המאה ה-19.
        3. 3.4.2.3 ביקורת:
        4. 3.4.2.4 נקודות נוספות
        5. 3.4.2.5 מתוך ממן תרומותיו של פלורן: (מתוך הסיכום פרט לנקודה 1 שהמורה גם הדגישה)  (זה גם מה שכתבתי בממן)
    5. 3.5 3.  מרכזי השפה- ברוקה וורנקה:
      1. 3.5.1 באופן כללי
      2. 3.5.2 פירוט
        1. 3.5.2.1 ברוקה Broca:
        2. 3.5.2.2 ורניקה Wernicke:
        3. 3.5.2.3 ורניקה וברוקה
    6. 3.6 4.   אזורים סנסורים ומוטוריים: פריץ והיציג (המורה בכיתה לא הזכירה נושא זה)
    7. 3.7 5.   דברים נוספים (כנראה פחות  חשובים המורים לא הזכירו)
      1. 3.7.1 דיוויד פרייאר (כנראה גם אזורים סנסומוטורים:
      2. 3.7.2 חשיבות הממצאים עד נקודה זו:
      3. 3.7.3 מודל המוח בסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20 :
      4. 3.7.4 זיכרון: שפרד: קשור לחקר הזיכרון
    8. 3.8 זיכרון: זיכרון ולמידה: פרנץ ולאשלי
      1. 3.8.1 באופן כללי
        1. 3.8.1.1 באופן כללי פרנץ ולאשלי מושגים חשובים:
    9. 3.9 6.  לשלי Lashley 1890-1959 (קשור לחקר הזיכרון) (חשוב):
      1. 3.9.1 פסיכולוג ביהביוריסט, תלמידו של ווטסון.
        1. 3.9.1.1 טען כי אין לוקליזציה. למידה וזיכרון מפוזרים על פני כל המוח.
        2. 3.9.1.2 לשלי קבע מספר חוקים הקשורים ללמידה וזיכרון (מתוך מצגת מורה):
          1. 3.9.1.2.1 1)   .Law of mass action:
          2. 3.9.1.2.2 2)   חוק שוויון הפעולה:
          3. 3.9.1.2.3 3)   השערת העודפות (מיותרות) Redudancy
          4. 3.9.1.2.4 ·       השערת השפע (רק מהסיכום)- לפיה כל זיכרון בודד מאוחסן במספר מיקומים שונים בקורטקס. מספר המיקומים גדל ככל שהזיכרון נעשה מבוסס יותר ומקושר עם זיכרונות אחרים. הסרה של אזור ספציפי במוח יפגע בחלק אבל לא בכל השבילים של הזיכרון הספציפי.
        3. 3.9.1.3 פרטים נוספים (לא חשוב)
    10. 3.10 פרנץ Franz 1874-1933:
    11. 3.11 המשך זיכרון ולמידה (לא חשוב כי היה רק בסיכום ואצל ז' )
      1. 3.11.1 קרל פריבום: הציעה את התיאוריה ההולוגרפית-
    12. 3.12 גירוי חשמלי של המוח הער: ברטולו ופנפילד – באופן כללי
    13. 3.13 7.  ברטולו (פחות חשוב)
    14. 3.14 8.  פנפילד Penfield 1891-1976:
      1. 3.14.1 באופן כללי
        1. 3.14.1.1 פירוט
          1. 3.14.1.1.1 פנפילד גילה לוקליות של פונקציות (לשים לב שבסוף שינה דעתו)
          2. 3.14.1.1.2 ערך מחקרים בעזרת גרייה חשמלית של אדם ער, ריפא אפילפסיה.
          3. 3.14.1.1.3 פנפילד החזיר למרכז את מושג ה-mind. טען כי יש דברים שלא ניתן להסבירם בעזרת המוח
            1. 3.14.1.1.3.1 לפי פנפילד ההוויה האנושית צריכה להיות מוגדרת לפי שתי יישויות: brain ו-mind.
        2. 3.14.1.2 טבלה סיכום סיכום זהבה  ( פונט 12) ומאמר (פונט 11)


















השורשים הפיסיולוגיים של הפסיכולוגיה
מאמר מספר 5: Pioneers of Psychology / Fancher, 1996
+ הרצאה 6

 

מיקוד של המורה על מאמר 5

1.    שאלת הלוקליזציה- אי לוקליזציה +דוגמאות.

2.    טכניקות חקירה- ablation וכו'.

 

 

 

למעשה אנחנו מדברים על השורשים של הפסיכולוגיה הפיזיולוגית המודרנית

הם התחילו לצמוח במאות ה 17, 18 ולאחר מכן אנחנו מדברים מסוף המאה השמונה ועד המאה העשרים

 

עקרונות מארגנים של הפסיכולוגיה הפיזיולוגית

·       סקירת התחום לפי שאלת הלוקליזציה:

§       "האם פונקציות התנהגותיות ממוקמות במוח באזורים מסוימים, או שהמוח כולו פועל כיחידה אחת?"

·       האיש = אנשים

·       הרעיון = לוקליזציה כן או לא

 

·       התקופה = מאה 18-19

 

o      למעשה (ז'): הזרם הפיזיולוגי עוסק בתפקיד המוח להתנהגות, מתפתח תודות למס' גורמים (המפורטים בהמשך):

 

רקע באופן כללי, היסטוריה של החשמל (מצגת שנה שעברה)

o      1729- סטיבן גריי: מוליכות החשמלית בעצמים דוממים

o      1730- היילס: ההתנהגות נובעת מזרמים עצביים

o      1769- ג'יימס וואט: שיפור רכבת הקיטור

o      1790- לואיג'י גלווני: אימפולסים עצביים הם אימפולסים חשמליים

 

רקע: 4 גורמים מרכזיים להתפתחות  הזרם הפיזולוגיהתשובה הפיזיולוגית למקורות של התנהגות (מצגת שנה שעברה+ הרצאה+ ז')

 

§       לפי אריסטו (לא חשוב)- תפקיד המוח הוא לקרר את הדם, אין לו קשר להתנהגות.

·        אריסטו טען שלא ייתכן שהמוח הוא איבר מרכזי להבנת התנהגות מפני שהמוח לדעתו, הוא איבר חסר דם, הוא לא רגיש למגע, הוא איבר באופן כללי שבצורתו אינו מרשים אלא רקע דברים אלו המוח לא יכול להיות איבר מרכזי להסבר התנהגות אנושית ולכן אריסטו מייחס את המקור הפיזיולוגי שקשור בהתנהגות ללב. המוח לדעתו, תפקידו אינו ברור אך מהווה משהו כמו מערכת קירור לדם כאשר הדם עושה את פעולותיו החיוניות להתנהגות בלב.

 

§       1) מאות 17 , 18מתחילה הבנה לגבי תפקיד המוח

§       גילו כי יש קשר בין תופעות פיזיולוגיות לבין שינוי בהתנהגות או באישיות.

·       ז': שמו לב שכאשר יש תופעות פיזיולוגיות כמו שבץ מוחי, אז יש שינוי בהתנהגות

§       ולכן הסיקו כי במוח מתבצעת פעילות כלשהי חשובה להבנת ההתנהגות.

§       מאה 18

·       2) מתגלה הזרם החשמלי. מגלים שפולסים עצביים בגוף הם חשמליים.

§       Hales במאה ה- 18 מגלה את העצבים של הצפרדע וכאשר הוא צובט את העצב חלה תנועה לא רצונית ברגל של הצפרדע. כך הוא אומר שיש אימפולסים עצביים שעוברים דרך מערכת העצבים.

·      ז': Heles-כשצובטים עצב צפרדע יש תנועה לא רצונית ברגל, הסיק שהתנהגות היא תוצאת אימפולסים עצביים.

 

·       3)  1790 מתגלה הזרם החשמלי; Galvanic לוקח אלקטרודה ובעזרת מחולל מעביר זרם חשמלי, מקרב את האלקטרודה לעצב חשוף של צפרדע ואז הרגל זזה.

§       לפיכך הוא מסיק שלא רק שיש אימפולסים עצביים אלא גם שהם חשמליים

§       כל מערכת העצבים היא מערכת חשמלית מסוג כלשהו.

 

§       4) תחילת המאה ה- 19 גילוי התא העצבי.

§       Schwann (תחילת המאה ה- 19) גילה את התא העצבי ואת השלוחות המובילות (בשבילו) גירויים

·      Schwan-גילה את התא העצבי והשלוחות שמובילות בשבילו גרויים.

 

 

שאלה מרכזית: שאלת הלוקליזציה- שאלת מיקום הפוקנציות במוח

·      האם פונקציות התנהגותיות מיוצגות במוח במיקומים שונים או שהמוח כולו פועל כאחד?
דהיינו, האם חלקים ספציפיים של המוח אחראיים על תפקודים אנושיים ספציפיים, או שהמוח האנושי פועל כיחידה אחת?

§       כלומר זוהי שאלת מיקום הפונקציות במוח

 

·      במילים אחרות (ארבעת הגורמים המתוארים למעלה מובילים לשאלה) האם פונקציות התנהגותיות ממוקמות באזורים מסוימים במוח או שהמוח פועל כיחידה אחת ואז יש התנהגות.

 


1.  פרנץ גאל Franz gall  1758-1828- פיתח את תיאורית הפרנולוגיה (מדע המוח), וכן

·       לוקליזציה - טען כי קיימת לוקליזציה.

§       גאל היה הראשון בסידרה ארוכה של חוקרים ששאל את שאלת הלוקליזציה בניגוד לאי לוקליזציה

·      טען שיש לוקליזציה גם לתנועות פשוטות (תנועות ידיים) וגם לפונקציות מורכבות (תכונת יושר).

·       שמו של גאל נודע בעיקר בשל תורת הפרנולוגיה.

 

i.      נקודות כלליות על גאל (מתוך מצגת שנה שעברה)

·       מתאם בין גודל שטח פני הקורטקס של בע"ח שונים לבין מורכבות ההתנהגות

·       גילוי תפקיד ה- Corpus Callosum (כפיס המוח)

·       מציאת קשר בין החומר הלבן והאפור

·       שימוש בשיטות ניתוח חדשות

·       פרנולוגיה

 

ii.   תרומותיו של גל (לפי הסיכום והמאמר)

1.    תרומה לחקר המוח- פיתח טכניקות ניתוח מוח עדינות וחדשות.

o       שימוש בשיטות ניתוח חדשות

·       לגל היו לו תרומות חשובות לחקר המוח והפסיכולוגיה הפיזיולוגית בכלל (למשל הראשון שדיבר על 2 המיספרות (3) וכן הנקודות המפורטות הנוספות

 

2.    הרחבת הידע לגבי חלוקת החומר הלבן והאפור.

o       מציאת קשר בין החומר הלבן והאפור

 

3.    הרחבת הידע על הקשר בין שתי ההמיספרות ואת ההצלבה הקיימת בין המוח והגוף. (שיתוק ביד שמאל נובע מבעיה בהמיספרה הימנית)

o       גילוי תפקיד ה- Corpus Callosum (כפיס המוח)

o       הממצא עזר להסביר, איך נזק בצידו האחד של המוח גורם לפגיעה בצד ההפוך של הגוף.

 

4.    ערך מחקר משווה על המוח בין מינים שונים (בעלי חיים ואדם) והראה שתפקודים מנטליים גבוהים הם בקורלציה עם גודל המוח ושטח הפנים של הקורטקס

o      מתאם בין גודל שטח פני הקורטקס של בע"ח שונים לבין מורכבות ההתנהגות

o       ככל שהאורגניזם מפותח כך המוח שלו גדול יותר.

o       כלומר ככל שהמוח גדול יותר המורכבות גדולה יותר

o       (אך לפי המאמר הוא אמר שההמתאם אינו מושלם, ועלול להוביל להנחות טעויות לגבי הבדלים אינטלקטואלים)

 

5.    שכנע מדענים שהמוח הוא מרכז כל הפעילות המנטלית הגבוהה. הגבוהה (מצא שחיות עם מוחות גדולים יותר מראים התנהגות יותר מורכבת, גמישה ואינטליגנטית).

o       גאל טען שחיות עם מוח גדול יותר, מראות התנהגות יותר מורכבת, גמישה ואינטלקטואלית. רעיון זה שכנע את המדענים, שהמוח הוא מרכז כל פעילות מנטלית גבוהה.

 

 

iii. פרנולוגיה

באופן כללי (מצגת שנה שעברה)

·       מטרה: תיאור האישיות ע"י מישוש הגולגולת

1)   27 אזורים מוחיים מובחנים זה מזה

2)   מתאם גבוה בין גודל האזור המוחי ומידת ה"מפותחות" שלו

3)   מתאם גבוה בין גודל האזור לבין בליטות בגולגולת

4)   קרניומטריה

פירוט (הכותרות זה ממצגת של המורה בכיתה)

 

·        גאל אומר שיש לוקליזציה לא רק של פונקציות פשוטות אלא מדובר גם בתופעות פסיכולוגיות מורכבות. יש מקום מסוים במוח ששם ממוקמת תכונת היושר

 

1)   לפי הפרנולוגיה, ניתן ללמוד על מבנה האישיות של האדם דרך צורת הגולגולת שלו. כל אזור בגולגולת אחראי על פונקציה אחרת. ככל שהפונקציה יותר מפותחת- כך הגולגולת תדחף קדימה.

 

·       המורה בכיתה

o      התיאוריה שלו מבוססת על המבנה החיצוני של הגלגלת. אמר שאפשר ללמוד על אישיות האדם מהגולגולת שלו

§       ככל שהפונקציה מפותחת יותר כך הגולגלת תדחף קדימה

§       רעיון שאם הזיכרון מאוד מפותח, מאחורי העיניים אז העיניים בולטות.

 

§       למשל הוא בדק בבתי כלא ומצא אצל האסירים בליטה ואמר שחלק מסויים אחראי על תכונת הגנבות.

o      בעמוד 68 במאמר אפשר לראות את חלוקת המוח שלו לתכונות השונות

 

 

·       הטכניקה שבה השתמש גאל לאיתור פונקציות במוח קרניומטריה  - מדידה של ממדים פיזיים של הגולגולת,

o      כך קיווה להסיק מסקנות על צורתו של המוח שמתחת. חיפש התאמה בין גבשושיות ושקעים ספציפיים על הגולגולת לבים מאפיינים פסיכולוגיים ספציפיים.

ז':

§      גל ניסח את תורת הפרנולוגיה-

§      זהו מדע המוח שבבסיסו נמצאת שיטת הקרניומטריה- שיטת מחקר של מדידת הגולגולת, זיהוי אזורים בולטים ולמידה על אופי האדם

 

2)   טען כי ישנן 27 תכונות בסיס (יושר, תשוקה, זיכרון...)

o      ז': כשהוא מחלק את הגולגולת ל-27 אזורים כשכל אזור אחראי על פונקציה וכשהאזור נפוח הוא משפיע על מבנה הגולגולת, דוחף אותה קדימה.

 

o      ז': דוגמאות לאזורים אחראים (פירוט נוסף מהסיכום):

1)   זיכרון- תלמידים פחות אינטליגנטים ממנו קיבלו ציונים גבוהים בגלל זיכרון מופלא, המאפיין הפיזיולוגי שלהם-עיניים גדולות ובולטות, הסיק שאזור הזכרון נמצא מאחורי העיניים וכשהוא גדול הוא דוחף את הגולגולת קדימה והעיניים בולטות.

 

2)   תשוקה-מכנה משותף לאנשים עם דחפים מיניים חזקים-בסיס הגולגולת והצוואר מפותחים וחמים.

§       האזור האחראי על החשקים המוח הקטן. גילה זאת כאשר מטופלת שלו שהייתה בעלת אישיות אירוטית התעלפה עליו והוא הבחין שצווארה ובסיס הגולגולת שלה עבים מאוד.

 

3)   גנבות-מדד ראשי בחורים שהניח לגביהם שהם גנבים-לנוטים לגנוב יש בליטה מעל ולפני האוזניים.

§       תכונה שמצא במחקר הגנבים איבר הנטייה לצרוך נמצא במוח התחתון מתחת. מצא זאת אצל אנשים עם נטייה לגנוב, ייחס זאת לחייטים.

 

4)   הרסנות-הבחין שחיות הניזונות מהחי האזור מעל האוזן מפותח וסיפר על אנשים כאלה (רוקח שהפך לתליין, וסטודנט שנהנה לענות חיות והפך למנתח).

§       תכונות הרסנות מעל האוזן, מקצועות: תליין ומנתח.

 

·       התייחסות לממצאים כיום הפונקציות שייחס גאל לחלקי המוח השונים לא תואמת את המדע כיום על המוח.

 

 

3)   שכנע מדענים כי המוח הוא מרכז כל הפעילות המנטלית הגבוהה.

·       לפי המורה בכיתה זוהי תרומה משמעותית

 

4)   טען כי קיימת לוקליזציה.

 

5)   גילה את הקשר בין המורכבות של הפעילות הפסיכולוגית של האורגניזם ושטח הפנים של הקורטקס.

 

 

6)   גילה את החיבור בין שתי ההמיספרות ואת ההצלבה הקיימת בגוף.

שיטת מחקר- פרנולוגיה:

עקרונות:

·       חלקים מסוימים של המוח אחראים לתפקודים פסיכולוגיים ספציפיים.

·       את החלקים האלה ניתן לזהות עפ"י מבנה הגולגולת.

·       ברמה האמפירית הוא חיפש קורלציות בין תכונות פסיכולוגיות ובין בליטות ושקעים על פני הגולגולת.

 

חולשות:

·       מבנה גולגולת שלא היה בהתאמה עם התפקוד המצופה לא הוביל לשינוי ההיפותזה.

·       תצפיות סותרות הוסברו בקלות למשל בעזרת טענות על מחלות.

·       התורה לא הגדירה את מאפייניהן של התכונות הפסיכולוגיות.

 

 

iv. ביקורת על התיאוריה של פרנץ גאל:

·      כשאנו מסתכלים על תיאוריה זו היא מאוד טובה יש לה בסיס תיאורטי, תהליך מתואר. יחד עם זאת יש כמה חולשות (בעיות) בתיאוריה שלו:

·      הבעיות הן:

1)   מבנה הגולגולת- הנחה שגויה.

·       ז': ההנחה שמבנה הגולגולת משקף את מבנה המוח שגויה.

2)   ההנחה כי ישנן 27 תכונות יסוד אינה הגיונית, מכיוון שיש הרבה יותר.

·      ז': ההנחה השרירותית של 27 תכונות שגויה, אין תימוכין לכך.

 

3)   לא ניתן להפריך את התיאוריה.

·       באופן כללי אפשר להגיד ש הממצאים האמפירים שלו מפוקפקים-= לא ניתן להפריך את התיאוריה

o      כלומר קשה להפריך

o       אינטראקציה בין 27 משתנים

o       "אזורים הופכיים ואזורים משלימים"

 

·      הסבר ז': כדי להפריך את התאוריה צריך להפריך אינטראקציה של 26 משתנים וזה בלתי אפשרי,

·      נניח אדם עם זכרון מופלא ועיניו לא בולטות, גל יבדוק את אזור הלמידה, ימצא שהוא גדול ויגיד שהוא מפצה על אזור הזכרון,

·      כלומר לכל ממצא שאינו הולם את ההשערה התאורטית ניתן למצוא הסבר חילופי.

 

4)   4 הנחות של הפרנולוגיה שגויות ( זה רק לפי מצגת מורה בשנה שעברה)
הפרנולוגיה היתה פופולרית בקרב הציבור הרחב, אך קהילת המדענים התייחסה אליה כאל בדיחה.

o      עמדת ההמונים כלפי התיאוריה הייתה פופולרית.

·      ז': התורה הפרנולוגית תפסה מקום מרכזי והיו הרבה מרפאות פרנולוגיות.

o      עמדת הקהילה המדעית התייחסה בבוז.

 

·      אבל, גאל עצמו כחוקר היה חשוב מאוד להבנת מבנה המוח. תורתו ריתקה את דמיונם של האירופאים. (נדלר)

 

v.    נקודות נוספות (מהסיכום לא חשוב)

·       רקע רעיוני שבו צמחה תורתו של גאל באותה תקופה אנשים נהגו לקשר אפיונים ספציפיים של הפנים עם איכויות פסיכולוגיות ספציפיות. אמנות הפיזיוגנומיה קריאת אופיו של אדם בתוך תווי פניו.

·       המקור לתא' הפרנולוגיה של גאל מחווית ילדות, התעצבן כל שכמה תלמידים שהיו פחות אינטליגנטיים ממנו קיבלו ציונים גבוהים יותר בגלל שהיו בעלי יכולת זיכרון גבוהה יותר. הוא הבין שלכולם היה מאפיין פיזיולוגי יסודי משותף עיניים גדולות ובולטות. הניח כי יתכן ויש להם איברים אורגניים של זיכרון מילולי שהם מפותחים במיוחד במוח והאמין שהם נמצאים באונה הפרונטלית באחורי העיניים.

2.  פייר פלורן Pierre Flourens  1794-1867:

·       טען כי אין לוקליזציה: המוח עובד כיחידה אחת.

o      פלורן שונה מגל במתודולוגיה המחקרית שלו, הוא ניתח מוחות אצל בע"ח.

·       כלומר בעוד גאל עסק באקונומטריה הרי שפלוראן ניתח מוחות אצל בע"ח,

·       עשה ניסויים עליהם וניסה לשער השערות.

§       לפי ז': פלורן התנגד לפרנולוגיה, וטען שיש ללמוד על המוח מניסויים בלבד

·       הטכניקה שבה השתמש היא של Ablation שפירושה, פתיחת קופסת הגולגולת, איתור אזור מסוים והריסתו ואז מסתכלים על שינוי בהתנהגות.

·       פלורן מוצא שהמוח פועל כיחידה אחת.

נושאים מרכזיים

·       אבלציות לבע"ח באזורים "פרנולוגים":

·       הצרבלום כמקשר בין תכנון וביצוע

·       ככל ששטח הפגיעה גדול יותר, כך נעלמו פונקציות שונות באופן סימולטני

·       שיקום פונקציות פגועות במוח

·       Action proper ו - Action commune

פירוט

(ראשי הפרקים זה ממצגת המורה בכיתה)

1)      טען כי אין לוקליזציה, המוח עובד כיחידה אחת. (עורר מחלוקת בדבר לוקליזציה/ אי לוקליזציה)

o      לפי פלורן, יכול להיות שיש לוקליזציות פשוטות במוח אבל ההתנהגות כולה היא תוצאה של פעולות משולבות של כל חלקי המוח.

o      הוא מבחין בין פעולה מיידית וספציפית לבין פעולה משותפת. פעולה משותפת אחראית על ההתנהגויות המורכבות.

נדלר

·       פלוראן החליט לבחון השערה של גאל הוא לקח כלב והחליט לבחון את השערת התשוקה של גאל (האלמנה החשקנית);

·      הוא ניתח את הכלב ופגע באזור המסוים ואז הציפייה הייתה שהתשוקה תפגע אך זה לא קרה. מה שקרה הוא שהכלב איבד את יכולת התנועה שלו; לאחר זמן מה הוא יכול היה ללכת רק כאשר הוא נע בזיג-זג. הוא נפל כאשר ניסה להתקדם ובלבל בין ימין לשמאל.

·      למעשה, פלוראן אומר שהיכולת הכללית נפגעה; לכן, אולי יש לוקליזציה של פונקציות פשוטות במוח (כמו תנועת הרגל) אבל ההתנהגות כולה היא לא תוצאה של אזור מסוים במוח, היא תוצאה של פעולת המוח באופן סימולטני,

·      במונחים של פלוראן הוא עושה אבחנה

·      בין פעולה מיידית/ספציפית (Action proper)

·      אך ההתנהגות כולה היא פעולה משותפת (Action commune). כל המוח פועל לשם התנהגות.

·      (לשים לב בהמשך לדמיון לדקארט)

·      לדעתו מה שגאל סיפר על אזור היושר זו שטות, זה לא קיים. כל המוח מסביר התנהגויות מורכבות.

2)        טכניקת ה- ABLATION (=הסרה בניתוח)
טכניקת ה ABLATION – : פותחים את הגולגולת, מאתרים איזור מסוים, הורסים אותו ובודקים את השינוי בהתנהגות. ניתח מוחות של בעלי חיים.

o      פלורן בדק את התיאוריה של גאל וגילה באמצעות טכניקת ה- ABLATION שאזורים במוח לא אחראיים לתכונות עליהן דיבר גאל.

נדלר

·      בנוסף, דרך העיסוק בשאלת הלוקליזציה יש התקדמות בטכניקה המחקרית. פלוראן עושה ניסויים ומנתח.

 

·      הסבר של ז' על*שיטת המחקר שלו-ablation

o      פתיחת קופסת הגולגולת, איתור האזור הנחקר, הרס האזור וצפייה בשינוי התנהגות,

o      הוא לא המציא את ניסויי ההרס המוחי אך פיתח אותם לרמה חדשה:

1)   הרס אזורים מוגדרים, טיפול בחיות כדי שיחזרו למצב בריאותי תקין וזאת כדי למנוע בלבול בין השוק והסיבוכים הניתוחיים לבין השפעות הרס האזור המסוים

2)   בחן את השערת גל-הרס אזורים שמקושרים עם יכולות פרנולוגיות כמו אזור התשוקה וגילה שינוי התנהגות אחר מגל

·      החיה איבדה יכולת תנועה, הסיק שהמוח הקטן קשור בתכנון תנועות שרירים,

·      וכן הרס חלקים מהקורטקס ומצא שהחיה איבדה את יכולת השימוש בחושים ויכולת לפעילות רצונית.

3)         מצא כי ככל ששטח הפגיעה היה גדול יותר, כך פונקציות רבות יותר השתבשו.

o      ממצא שגם מחזק את ההשערה לפיה אין לוקליזציה.

·       נדלר

·      פלוראן מוצא שככל ששטח הפגיעה היה גדול יותר בקורטקס, כך פונקציות שונות נעלמו בצורה סימולטנית.

·      זה מחזק את ההשערה שהכל עובד יחד כדי ליצור התנהגות מורכבת.

 

 

4)         טען כי יכול להיות שיש לוקליזציות פשוטות במוח, אבל ההתנהגות כולה היא תוצאה של פעולות משולבות של כל חלקי המוח.

כלומר באופן כללי פלורן ערך אבחנה בין לוקליזציה- הפעולות הפשוטות, לבין הפעולות המשותפות. יש אינטראקציה ביניהן.

·      ז': לוקליזציה-מהרס אזורים אלה (ב') הסיק שאין לוקליזציה, המוח פעול כיחידה אחת בשליטה על ההתנהגות אך יש לוקליזציה רק על תנועות פשוטות כמו תנועת הרגל.


5)         שיקום פונקציות פגועות: גילה כי אזורים הסמוכים לאזורים פגועים לוקחים על עצמם את ביצוע ההתנהגות. כך גילה את הגמישות והפלסטיות של המוח.

·       שיקום פונקציות פגועות- פלורן גילה תופעה שכאשר שפוגעים באזור מסוים ונפגעת ההתנהגות אחרי פרק זמן ההתנהגות חוזרת, כלומר, המוח משתקם. אזורים סמוכים לוקחים על עצמם את הביצוע של הפונקציות שנפגעו וגמרים להתנהגות מאורגנת (לא תמיד זה כך)

 

הרעיונות של פלורן דומים לדואליזם הקרטזיאני,

(גם בהמשך המפורט בא')

·       הרעיונות של פלורן דומים לדואליזם הקרטזיאני,

o      מצד אחד יש את החלק של הגוף ופעולותיו הפשוטות

o      אך מצד שני יש פעולות מורכבות שהן לא ספציפיות אשר המוח כולו משתתף ביצירה שלהן.

 

·       הגוף בתיאוריה של דקארט זה הפעולות הפשוטות אצל פלורן (Action proper)

·       והנפש בתיאוריה של דקארט (pinal gland) זה הפעולות המורכבות בתיאוריה של פלורן.( Action commune)

 

·       יש משחק בין פונקציות כלליות

o      שאצל דקארט אחראי  על זה ה rational soul (נפש)

o      ואצל פלוראן זה כל המוח (Action commune)

·       ובין פונקציות ספציפיות פשוטות

o      שאצל דקארט זה הגוף Animal spirits.

o      ואצל פלורן זה Action proper,

 

·      לפי ז': כאמור פלורן מבחין בין המושגים

·      action proper -תכנית פעולה, פעולות ספציפיות פשוטות שמיוחסות למוח הקטן והקורטקס.

·      action commune- ההתנהגות כולה משותפת, כל המוח פועל להפיק התנהגות.

 

·      מדובר על דואליזם קרטיזיני מתקדם- כמו דקארט ראה את הנשמה כחלק מהמוח,

·      תכונות פעולה=הגוף (אצל דקארט),

·      תכונה משותפת=הנפש הרציונלית (אצל דקארט).

 

6)         ביסס את תפקידו העיקרי של המוח הקטן כמתכנן ומשלב תנועות שרירים קטנות האחראיות להתנהגות מוטורית ומאורגנת- .
7)         לסיכום: נקודת מבטו של פלורן היתה מתקדמת מאוד מבחינה מחקרית בתחילת המאה ה-19.

 

ביקורת:

·       פלורנס הסיר אזורים שפגעו גם באזורים אחרים על פני קליפת המוח, דבר שיצר אפקט כללי.

o      בשיטה זו החמיץ פלורנס אפקטים של לוקליזציה.

 

נדלר

·        תלמידיו של גאל שראו את הביקורת של פלוראן, טענו שפלוראן כאשר הוא פוגע באזורים מסוימים במוח הוא עושה זאת בצורה גסה ולכן פוגע בכמה אזורים בעת ובעונה אחת.

 

נקודות נוספות

·       מחקריו סתרו חלק ניכר מההיפותזות של גאל ועוררו את ראשיתה של מחלוקת מרכזית סביב טבעו של המוח.

·       עמדת האקדמיה כלפי פלורן כבוד רב, הערכה.

·       יתרונותיו של פלורן על מנתחי מוח הקודמים לו לא המציא את ניתוח הקטיעה אלא פיתח אותו, היה בעל כישורי ניתוח גדולים והסיר אזורים מוגדרים ביתר דיוק עם % הישרדות גבוהים יותר. תמיד טיפל בחיות עד שחזרו למצב בריאותי תקין לפני שהסיק מסקנות כלשהן.

·       תפקיד הצרבלום (מוח קטן) לא נכונות להתאהב כפי שגאל טען אלא כאחראי על אינטגרציה ותכנון של תנועות השרירים הקטנות האחראיות לכל התנהגות מוטורית מאורגנת כגון הליכה.

·       העריך יתר על המידה את אחידות תפקוד המוח.

·       הקורטס לפי פלורן היכולת למודעות ורצון בניגוד לגאל שקישר אותו עם היכולות הגבוהות ביותר.

·       דעתו של פלורן על גאל תיעב את האסטרטגיה התצפיתית של גאל ולא האמין בממצאים. על אף שלא האמין בלוקליזציה מחקריו הראו סוג מסוים של לוקליזציה של המוח הקטן והקורטקס, אך הוא האמין שפונקציות נפרדות אלו מפוזרות שווה בתוך כל איבר.

·       בדיעבד הוא פיספס אפקטים חשובים של לוקליזציה קורטיקלית.

 

 

מתוך ממן תרומותיו של פלורן: (מתוך הסיכום פרט לנקודה 1 שהמורה גם הדגישה)  (זה גם מה שכתבתי בממן)

1.   ביסס את תפקידו העיקרי של המוח הקטן כמתכנן ומשלב תנועות שרירים קטנות האחראיות להתנהגות מוטורית ומאורגנת- . הוכיח כי המוח הקטן לא קשור ב"נכונות להתאהב" כפי שסבר גל.

2.    החלמה של תפקודים - ראה שלפעמים קטיעה גרמה לפגיעות בתפקוד שחל בו שיפור עם הזמן, כלומר חלקי מוח שלא נפגעו יכולים איכשהוא להשתלט על פונקציות של חלקי מוח שהוסרו= גמישות ופלסטיות לש המוחה

3.    המוח כיחידה שלמה- כלומר עורר מחלוקת בדבר לוקליזציה ואי לוקליזציה

4.    החקירה של גל חשפה את האינטגרציה בין חלקי המוח (תקשורת בין קורטקס לצרבלום) וההרמוניה הקיימת בין חלקיו השונים של המוח.- חקירותיו של פלורנס חשפו את האינטגרציה וההרמוניה השוררים במצב נורמאלי בין חלקיו השונים של המוח. הוא הודה בסוג מסויים של פעולות ספציפות למוח הקטן ולקורטקס אך גם הדגיש את שיתוף הפעולה והתקשרות בין 2 חלקי המוח.

5.    הבחנה בין תפקוד ספציפי ובין תפקוד אינטגרטיבי של המוח. המוח מתפקד כשלם והפעולות הספציפיות של החלקים הן חלק מהפעולה הכללית של המוח.

 

 

3.  מרכזי השפה- ברוקה וורנקה:

באופן כללי

·       יש לוקליזציה: ברוקה ואחריו ורניקה הם הראשונים שמערערים על גישתו ההוליסטית של פלורן.

·       המתודולוגיה: בדיקה קלינית + אוטופסיה

·       תרומה משמעותית להבנת המוח

פירוט

רקע מתוך סיכום של ז'

·      הסופר ג'ונתן סוויפט סבל משבץ מוחי והפך לאילם, רק כשהיה נסער הוציא משפט שחזר על עצמו, וזה מביא אותנו לגילוי מרכזי השפה במוח.

·      בויאר- דחה חלק ניכר מהפרנולוגיה אך האמין שמרכז השפה ממוקם באונות הפרונטליות של הקורטקס (תלמיד של גל)

·      אוברטין- חתנו של בוליווד, מצא חולה שנפגע באונה השמאלית וכשלחצו על המקום איבד את יכולת הדיבור, טען שזה נותן תימוכין להשערתו של בוליווד.

·      ברוקה-גילה את אזור ברוקה-אזור שאחראי על יכולת הדיבור ונמצא בהמיספרה השמאלית הפרונטלית (קרוב לאזור הזכרון המילולי שמצא גל). נזק שנגרם לאזור זה נקרא אפאזיה (מצב שאין לך מילים), מכאן יש לוקליזציה של פונקציות מורכבות.

 

ברוקה Broca:

·      באופן כללי: גילה את האזור במוח האחראי ליכולת השפה והדיבור. לפיו, יש לוקליזציה של פונקציות במוח.

·      ברוקה - גילה את האזור במוח שאחראי ליכולת הדיבור אזור ברוקה, הנמצא באונה הפרונטלית בהמיספרה שמאל.

·      אפזיה אקספרסיבית - פגיעה באזור ברוקה הגורמת לקשיים ביכולת ההבעה המילולית. לפי ברוקה יש לוקליזציה של פונקציות במוח.

 

ורניקה Wernicke:

·      באופן כללי

o      גילה את אזור ההבנה של הדיבור במוח. גם לפיו יש לוקליזציה.

·       פירוט

·       גילה את אזור ההבנה של הדיבור במוח אזור ורניקה.

·       גם לפי ורניקה יש לוקליזציה. אפזיה סנסורית

§       נזק באונה הטמפורלית השמאלית גורמת להפרעה בדיבור 

·       חולים אלו דיברו בשטף אבל הבנת השפה אצלם הייתה לקויה, דיבורם היה מלא במילים מוזרות ומרובה בשגיאות בהגיית המילים.

 

·       עדויות מחקריות איששו את התא' של וורניקה. הוא בנה תאוריה לגבי השפה שהיא תוצאה של אינטראקציה בין מס' פקטורים סנסוריים, מוטוריים ואסוציאטיביים פשוטים. בעקבותיו מדענים הפסיקו לחפש אחר יכולת ברמה גבוהה הממוקמת במוח וניסו להדגים כיצד תהליכים מורכבים מבחינה פסיכולוגית יכולים להיווצר מאלמנטים בסיסיים יחסית של תחושות, תנועות ועקבות זיכרון

 

ורניקה וברוקה

·       יש לשים לב שגם ברוקה, וגם ורניקה לא ערכו ניסויים אלא אספו מידע על פי פגיעות קיימות וניתוחים שאחרי המוות.

 

·       אפזיה מוטורית נובעת מפגיעה באזור ברוקה.

·       אפזיה סנסורית נובעת מפגיעה באזור ורניקה.

·       אפזיית הובלה הפרעה בדיבור, פרפזיות בגלל אובדן היכולת לוויסות עצמי, אבל הבנה ושטף כללי תקינים. יכולת הוויסות והתיקון של האדם מתאפשרים אודות לסיבים אסוציאטיביים המקשרים זיכרונות דיבור סנסורים באזור וורניקה לזיכרונות דיבור מוטוריים באזור ברוקה. אפזיה הנגרמת כתוצאה של נזק לסיבים המקשרים בין אזור ברוקה ואזור ורניקה.

·      במילים של ז': אפזית הובלה-אבדן יכולת לויסות עצמי ותיקון דיבור כתוצאה מפגיעה בסיבים האסוציאטיבים.

 

 

4.   אזורים סנסורים ומוטוריים: פריץ והיציג (המורה בכיתה לא הזכירה נושא זה)

·       באופן כללי

·       1870: יש אזור ספציפי שאחראי על תנועות וחישה

·       האזור מופעל ע"י זרמים חשמליים

·       האזור המוחי המגורה מפעיל את הצד הנגדי של הגוף

 

·       פירוט

·       טכניקה: גרייה חשמלית.

·       תרומה: גילוי קורטקס מוטורי, רצועה מוטורית.

·       פרוט המתודולוגיה: הביאו את המתודולוגיה של מחקר המוח קרוב מאוד לאיפה שהוא היום. (הציעו שיטת ניסוי חדשה)

o      הם גירו אזור במוח של כלב עם אלקט' וזה גרם לכלב להזיז את הרגל שלו בצד הנגדי שגורה במוח.

o      הם למעשה גילו את הרצועה המוטורית בקורטקס. זו הייתה הוכחה לסוג של לוקליזציה שלא חשבו שקיים קודם לכן, זוהי גם שיטה ניסויית חדשה לחקירה.

§       (לפי ז': הם מצאו שגירוי חשמלי ברצועה מוטורית גרם לתנועות בצד ההפוך של הגוף ומכאן שיש לוקליזציה)

·       הם טוענים שיש לוקליזציה במוח.

·       הניסויים שבאו בעקבות ניסוייהם של פריץ והיציג אשרו את הלוקליזציה הקורטיקלית וגם הורידו את קרנה של הפרנולוגיה.

·       הלוקליזציות שגילו היו שונות מהאיברים הפרונולוגיים עליהן דיבר גל.

 

5.  
דברים נוספים (כנראה פחות  חשובים המורים לא הזכירו)

דיוויד פרייאר (כנראה גם אזורים סנסומוטורים:

·       טכניקה: גרייה חשמלית.

·       תרומה: גילוי מרכז הראייה, השמיעה, הקורטקס הסומטו סנסורי.

 

·      סיכום של ז'

§      פרייר: גילה את האזור הויזואלי בקורטקס העורפי-גירה חלק אחורי של האונה העורפית וגרם לעיני החיה לזוז במהירות ובתיאום, הסרת האזור גרמה לעוורון.

§      גילה את האזור השמיעתי באונה בצדדית ואת הרצועה הסנסורית שמתווכת בין התפקודים הסנסורים, הסרת הרצועה גורמת לאובדן רגישות, הסרת הרצועה המוטורית גורמת לשיתוק.

§      ניסויים אלה אישרו לוקליזציה קורטיקלית והורידו את הפרנולוגיה לתמיד, משום שפרט לאזור ברוקה כל הלוקליזציות שהתגלו היו במקומות שונים מהאזורים הפרנולוגים.

 

חשיבות הממצאים עד נקודה זו:

·       סתירת טענתו של פלורנס על אחדות המוח.

·       לוקליזציה חדשה: אזור מוטורי, אזורים סנסוריים, אזורי שפה.

·       הרחבת הידע על תפקוד המוח: מקבל אינפורמציה, מפעיל, מעבד מידע.

·       השערות על מסלולים עצביים המקשרים אזורים במוח כדי להסביר תופעות מורכבות כגון למידת שפה.

 

מודל המוח בסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20 :

§       גירויים חושיים נשמרים באזורים חושיים

§       שמירה באזורים סמוכים

§       מקושרים ע"י חומר לבן. החומר הלבן מקשר בין סוגי זיכרון שונים. זהו חומר של אסוציאציות.

 

§      ז': מודל המוח-המוח מקבל מידע סנסורי, מאחסנו באזורים שונים וזכרונות אלה מקושרים ע"י סיבי החומר הלבן, חלקי המוח העשירים בחומר הלבן נקראים אזורי אסוציאציה.


זיכרון: שפרד: קשור לחקר הזיכרון

§       טכניקה: אימון והרס - הסרה קורטיקלית אך בניגוד לפלורנס הוא לא חיפש אפקטים כלליים של הסרה אלא התעניין באפקטים של תגובה נלמדת ספציפית. שילב שיטת הסרה עם אימון חיות.

·       הנחה: אם תגובות למידה מאוחסנות באזורים לוקליים אז הרס שלהם ישפיע על הזכירה.

·       מסקנה ממחקרים: האונה הפרונטלית אחראית ללמידה, אזורים אחרים אחראים ללמידה מחדש.

·       מסקנות כלליות:

1.    המוח הוא פלקסבילי.

2.    התפקודים אינם ספציפיים ויש אפשרות לפיצוי - במהלך שהותו בבית חולים התרשם מההחלמה המהירה של חולים בעיקר צעירים, הבחין שחולים שסבלו מאובדן פונקציות מנזק מוחי מקומי לעיתים הצליחו לרכוש מחדש פונקציות אלו.

3.    המוח מתפקד כיחידה שלמה - מחקרו חשף לוקליזציה מאוד כללית: חתכי בקורטקס הפרונטלי גרמו לתגובות להעלם בעוד שחתכים במקומות אחרים לא גרמו לכך. חיות שהוסרו חלקים מהאונות הפרונטליות שלהן היו מסוגלות ללמוד מחדש את תגובת ההימלטות די במהירות. ממצא זה הוביל אותו לא להאמין בלוקליזציה אלא שהמוח מתפקד כשלם.

 

·      לפי ז': כלומר שפרד פרנץ-חשפו לוקליזציה כללית-חתכים בקורטקס הפרונטלי גרמו לתגובות למידה להיעלם.

·       כשמסירים חלקים בקורטקס בע"ח הם לומדים תגובות מחדש ע"י חלקים אחרים,אין לוקליזציה

 

זיכרון: זיכרון ולמידה: פרנץ ולאשלי

באופן כללי

·        מתודולוגיה: אבלציות + אילוף בע"ח

·        1915: הזיכרון מבוזר במוח באופן שווה

 

באופן כללי פרנץ ולאשלי מושגים חשובים:

·       Equipotentiality = שיוויון פעולה כל הנוירונים / חלקי המוח השונים בעלי משקל שווה, פעילות שווה, וחשיבות זהה בפעולת הזיכרון

·       Law of Mass Action = ככל ששטח הפגיעה גדול יותר כך גדולה הפגיעה בהתנהגות = פעולות הזיכרון והלמידה דורשות פעילות של הרבה נוירונים

·       Redundancy = יתרות = מיותרות = בזבזנות של המוח

 

 

·       על פרנץ ולשלי (נדלר)

o       שניהם קשורים לשאלת הלוקליזציה. פרנץ היה נוירוכירורג ו- לשלי היה פסיכולוג ביהביוריסט שעסק במחקר בתחום הלמידה ורצה לבחון את הלמידה והשפה כפונקציה של חתכים שונים במוח.

o       הוא  מציג שלב נוסף בסולםחיבור בין טכניקות אקספרמנטליות בפסיכולוגיה ניסויית לשיטות פיזיולוגיות נוירולוגיות (הריסת אזור במוח).

 

6. 
לשלי Lashley 1890-1959 (קשור לחקר הזיכרון) (חשוב):

פסיכולוג ביהביוריסט, תלמידו של ווטסון.

·       לשלי היה תלמידו של ווטסון ולכן העיסוק שלו במחקר הלמידה מתוך ראיית העבודה שלו במסגרת הביהביוריסטית.

טען כי אין לוקליזציה. למידה וזיכרון מפוזרים על פני כל המוח.

§       התשובה שלו לשאלת הלוקליזציה היא לא! אין לוקליזציה, למידה וזכירה מפוזרים על פני כל המוח ולא על אזור מסוים.

§       לשלי מבסס את אמירתו לשאלה זו בכך שהוא מוצא שכל המוח כולו משתתף בתהליך הזכירה מפני שכשפוגעים ביותר חלקים בקורטקס יש יותר פגיעה בביצוע הכללי.

§       אז אם פוגעים באזור מסוים פגיעה מזערית החיה מבצעת וזוכרת פחות טוב; אם הוא פוגע באזור רחב יותר החיה מבצעת הרבה פחות טוב וכן הלאה.

§       כלומר, יותר פגיעה פיזית במוח יותר פגיעה בביצוע.

·      לשלי מצייר מודל שאומר שתהליך זכירה ולמידה מפוזר על פני כל המוח כדי לבצע התנהגות שנלמדה.

·      מאוד דומה לאמירה לגבי Action commune פונקציות מורכבות מחייבות את פעולת המוח כולו כיחידה אחת.

 

·      לפי ז': לשלי הריץ עכברים במבוך ובחן יכולת למידה, לאחר אימון בע"ח יחד עם פרנץ פגעו באזור מסוים ובדקו מה נשאר בזכרון,

§      מצאו כי כל המוח משתתף בתהלך הזכירה, אין לוקליזציה.

 

לשלי קבע מספר חוקים הקשורים ללמידה וזיכרון (מתוך מצגת מורה):

(חשובים כנראה השניים הראשוניים)

1)   .Law of mass action:

·       ככל שפוגעים בשטח גדול יותר במוח נפגעת יותר ההתנהגות.

·      כלומר ז': ההפעולה המאסיבית-ככל שנפגע בשטח גדול יותר כך תפגע התנהגות גדולה יותר.

 

2)   חוק שוויון הפעולה:

·       אם חלק אחד מהמוח נפגע, חלק סמוך לוקח את תפקידו. כל האזורים במוח זהים מבחינת הפוטנציאל שלהם.

·      כלומר ז': שוויון הפעולה-המוח מאופין בפוטנציאליות אחסון, אם נהרוס חלק אחד, חלק אחר יקח תפקידו כי אזורי המוח זהים מבחינת הפוטנציאליות

3)  
השערת העודפות (מיותרות) Redudancy

·       למידה וזכירה מאוחסנות (ומפוזרות) בחלקים רבים במוח. כך המוח למעשה (כאילו) מבזבז מקום ואנרגיה.

·       ההסבר לכך:

·       בכל מקום נלמד פן אחר של הגירוי, וכמו כן סיבה אבולוציונית- אם אזור אחד נפגע, האחר לוקח את התפקוד.

 

·        לפי נדלר :  (דומה לפלוראן, לדואליזם קרטזיני).

 

·       כלומר ז': השערת היתירות-כל זכרון מאוחסן במס' מקומות בקורטקס, כאילו המוח מבזבז אנרגיה מיותרת, אך הסרת אזור מבודד במוח לא תפגע בכל עקבות הזיכרון, הלמידה עדיין קיימת.

 

·       השערת השפע (רק מהסיכום)- לפיה כל זיכרון בודד מאוחסן במספר מיקומים שונים בקורטקס. מספר המיקומים גדל ככל שהזיכרון נעשה מבוסס יותר ומקושר עם זיכרונות אחרים. הסרה של אזור ספציפי במוח יפגע בחלק אבל לא בכל השבילים של הזיכרון הספציפי.

 

פרטים נוספים (לא חשוב)

·       טכניקה:

o      אימון והרס. ניסויי מעבדה אשר נעשו בעיקר על חולדות משום שניתן לצפות בהן בקלות, לשלוט בסביבתן והם אינן יכולות להטעות את החוקרים עם דיווחים סובייקטיביים.

·       ממצאים

1.    מיקום ההרס לא השפיע על זכירת המטלה.

2.    הרס רחב הפחית ביצוע יותר מהרס ממוקד.

 

·       מסקנות כלליות:

1.    כל חלק במוח מסוגל לבצע את התפקוד של החלק שנהרס.

2.    יעילות הביצוע יורדת באופן פרופורציונלי לרמת הפגיעה.

3.    אין לוקליזציה לזיכרון.

 

·       פרוט נוסף

·       טוען כי אין לוקליזציה. למידה וזכירה מפוזרים על כל המוח ולא מתרכזים באזור מסוים. כי ככל שפוגעים ביותר אזורים במוח יש פגיעה גדולה יותר בתפקוד/בביצוע החיה. לפי לסלי, כל המוח פועל על מנת לבצע תהליך למידה/זיכרון.

 

·       ביקורת על לשלי לפי ז' בלבד

·       למידת מבוך כוללת יותר מפעולה אחת (מגע, ריח, שמיעה) ולכן נזק קטן ישפיע רק על חלק קטן ביכולת הלמידה וחלק גדול ישפיע על יכולת יותר גדולה.

 

 

 

פרנץ Franz 1874-1933:

·       פרנץ ולשלי

o      שילבו בין טכניקות של הפסיכולוגיה הניסויית לבין טכניקות של הפסיכולוגיה הפיזיולוגית.

o      פרנץ ולשלי אימנו חולדות להתמצא במבוך, ולאחר מכן ביצעו הסרות סלקטיביות במוחן. מצאו מעט מאוד הוכחות ללוקליזציה.

§       גילו שהסרות גדולות פגעו בביצוע במבוכים יותר מאשר הסרות קטנות.

o      מכאן הסיקו שהזיכרון מפוזר בכל הקורטקס ולא ממוקם במקום ספציפי.

 

המשך זיכרון ולמידה (לא חשוב כי היה רק בסיכום ואצל ז' )

קרל פריבום: הציעה את התיאוריה ההולוגרפית-

·       על ההולוגרמה יש מידע ויזואלי המפוזר באופן שווה.

·       קרן הלייזר העוברת דרך הלוח מקרינה תמונה תלת מימדית של הסצנה ההולוגפית. אם הלוח מפורק לחתיכות וקרן לייזר עוברת דרך חלק אחד, כל הסצנה תוקרן, אבל בפחות חדות ודיוק.

·       כך כל מרכיב קטן של מידע ויזואלי מתפשט על פני כל הלוח ההולוגרפי, כמו שעקבות הזיכרון הספציפי מפוזרים בכל הקורטקס.

 

גירוי חשמלי של המוח הער: ברטולו ופנפילד באופן כללי

·       מתודולוגיה: גריה חשמלית של מוח אדם ער

·       ברטולו: רפליקציה של פריץ והיציג באדם

·       בעיות אתיות

·       פנפילד: חיפוש ה-Aura של חולי אפילפסיה

o       רפליקציה של כל המיקומים הקודמים באנשים רבים

o       גילוי איזורי הראייה והשמיעה האסוציאטיבים

o       סוף חייו: "מעולם לא גיריתי נקודה במוח שגרמה לרצון, החלטה או חוש הומור"

·       חזרה לדואליזם קרטזיאני

7.  ברטולו (פחות חשוב)

·       היה הראשון שהשתמש בטכניקה של גרייה חשמלית של אדם ער. לדעתו יש לוקליזציה.

 

·       נדלר

o      Bartholow היה הראשון שהשתמש בטכניקת גריית המוח הער (גרייה חשמלית).

§      הוא בחן בחורה צעירה (עם פיגור שכלי מסוים) שהיה לה גידול במוח,

·      הוא פתח את קופסת הגולגולת ועשה למטופלת גירוי חשמלי של אזורים שונים בקורטקס.

·      הוא חדר עם מחט חשמלית לאזור מסוים במוח ואז היא נראתה סוערת ומתוחה והחלה לבכות;

·      זמן קצר לאחר מכן יד שמאל שלה נשלחה בניסיון לתפוס משהו, וכל זאת כשהיא שוכבת על המיטה.

·      היד הייתה עצבנית בתנועתה, האישונים היו קבועים ומורחבים כאילו היא צופה במשהו מפחיד.

·      לאחר זמן מה של גרייה הבחורה התעלפה.

o      תשובתו ללוקליזציה היא כנראה שכן! אולי יש מאגר זכרונות ויזואליים ולכן בזמן גירוי אזור מסוים הבחורה הגיבה כמו שהגיבה.

8.  פנפילד Penfield 1891-1976:

באופן כללי

·       טכניקה: גרייה חשמלית באדם הער.

·       חקר אפילפסיה.

 

·       ממצאים:

o      גילוי אזורים שונים במוח שאחראים על תפקודים שונים.

 

·       תרומותיו:

§       ערך מחקרים בעזרת גרייה חשמלית של אדם חי, ריפא חולי אפילפסיה.

§       גילה לוקליות של פונקציות .

§       תפס את המוח ואת הנפש כשתי איכויות בלתי תלויות אשר הן באינטראקציה . הדואליזם שלו היה דומה לזה של דקארט.

פירוט

רקע נדלר

·       Penfield היה נוירוכירורג. הוא במסגרת עיסוקו עזר לאנשים וניתח אותם להסרת גידולים.

o      במהלך ניתוחים שעשה ושימוש באלקטרודות,

o      הוא דיווח על שני סוגי תגובות: אינטרפציה וחוויתיות

 

·      לפי ז': כלומר פנפילד ניתח מוחות אנושיים בהרדמה מקומית כשהחולה בהכרה ודווח על מס' תופעות:

פנפילד גילה לוקליות של פונקציות (לשים לב שבסוף שינה דעתו)

·       טען כי יש שני סוגים עיקריים של תגובות:

§       תגובות של אינטרפרטציה- גירוי של אזור מסוים גרם לאדם לתחושה עמומה והוא פירש מחדש את הסביבה בה הוא נמצא.

§       תגובות של אינטרפטציה: האדם שנותח מדווח שאינו יודע איפה הוא נמצא למרות שיש לו תחושה של דז'ה-וו.

§      ז': תגובות אינטרפטציה-גירוי אזור מסוים גורם לתחושת דז'ה וו או שהכל זר (חדר מוכר הופך לזר)

 

§       תגובות חוויתיות- למשל, לאחר הגירוי הפציינט רואה עצמו כילד בן 6 שזה יום הולדתו. הוא חווה מחדש את החוויה המוקדמת כאילו הוא צופה בסרט.

o      לפי פנפנילד כנראה בקורטקס נמצאים האזורים החוויתיים ואגור הזיכרון לפנים, לרגשות ולחוויות.

§      לפי ז': תגובות חוויתיות-גירוי אזור מסוים גורם לחולה לחוות סצנות מהעבר כאילו צופה בסרט.

 

·       לפי פנפילד, יש כנראה אזורים ספציפיים של זיכרון, לעומת זאת, גירוי של שום אזור במוח לא גרם לתגובה מקיפה.

o      כנראה בקורטקס, האזורים האלה הם החוויתיים ושם אגור הזיכרון והוא מורכב מאוד (פנים, רגשות, שמחה).

 

ערך מחקרים בעזרת גרייה חשמלית של אדם ער, ריפא אפילפסיה.
פנפילד החזיר למרכז את מושג ה-mind. טען כי יש דברים שלא ניתן להסבירם בעזרת המוח

·       פנפילד מחזיר למרכז את מושג ה- MIND , וטוען כי יש דברים שלא ניתן להסביר בעזרת המוח וכאן נכנס תפקיד ה- MIND .

·       לטענתו, לא ניתן לעולם להסביר את ה- MIND לפי נוירונים במוח.

·       ההוויה האנושית צריכה להיות, לפי פנפילד, מוגדרת לפי 2 ישויות: BRAIN ו- MIND .

 

לפי פנפילד ההוויה האנושית צריכה להיות מוגדרת לפי שתי יישויות: brain ו-mind.

·       האינטראקציות התוך מוחיות (שנקראות ההויה האנושית או היצירתית) הן מורכבות ביותר, לא ניתן להסבירן על ידי אינטראקציות נוירונליות.

§       לפי פנפילד, אנחנו מתחילים לדעת איפה דברים קורים, אך לא נדע איך הם קורים. קיימת אינטראקציה בין שתי הישויות.

·       הדואליזם שלו דומה לזה של דקארט: המוח והנפש כשתי איכויות בלתי תלויות הנמצאות באינטראקציה.

·      המוח הוא לא רק brain הוא גם mind-לא ניתן להסביר את המיינד על סמך פעולות נוירונים, יש אינטראקציה של 2 ישויות הbrain והmind (דואליזם קרטיזיני).

 

·      לפי ז' סיכום על לוקליזציה-

o      בתחילת חייו תומך בלוקליזציה-גרוי אזור מסוים תומך במחקרים אחרים.

o      בסוף חייו-לא תומך בלוקליזציה, טוען שבכל הניתוחים שעשה לא נתקל בתגובה יצירתית, וחוזר לדקארט-

§      המוח הוא לא רק brain הוא גם mind-לא ניתן להסביר את המיינד על סמך פעולות נוירונים,

§      יש אינטראקציה של 2 ישויות הbrain והmind (דואליזם קרטיזיני).

 

 

·       בהתייחס לסוף ימיו (נדלר) (אולי דוגמא נוספת למי ששינה את דעתו בסוף ימיו)

·      Penfield אומר שכנראה יש לוקליזציה ואז הוא בא בהצהרה מפתיעה שמסכמת את מחקריו והוא כותב: בכל השנים בהן גיריתי מוח ער מעולם לא נתקלתי בנקודה שגרייה שלה גרמה לתגובה יצירתית, להחלטה, לחוש הומור, ליצירת משהו חדש.

·       כיוון שלדעתי לעולם אי אפשר יהיה להסביר את ה mind על סמך נוירונים במוח, ובגלל שנראה לי שה mind מתפתח באופן עצמאי במהלך חיו של אדם כאילו שזו יישות עצמאית (דואליזם קרטזיני) מהמוח, אני חייב לאמץ את ההנחה שההוויה שלנו האנושית צריכה להיות מוסברת על בסיס של 2 אלמנטים בסיסיים או 2 יישויות בסיסיות לא רק ביוכימיה אלא גם mind.

·        Penfield התכוון שאינטראקציות תוך-מוחיות שקובעות הוויה אנושית, החלטה או רצון וכולי, הן מורכבות כל כך שלא נוכל להסבירן ע"י אינטראקציות נוירונליות במוח.

 

טבלה סיכום סיכום זהבה  ( פונט 12) ומאמר (פונט 11)

שיטת מחקר

לוקליזציה

האם פונקציות התנהגותיות ממוקמות באזורים מסוימים במוח, או שהמוח פועל כיחידה אחת כדי להפיק התנהגות.

שם

קריונומטריה-מדידת גודל הגולגולת

מדידת ממדים פיסיים של הגולגולת, כדי להסיק על צורת המוח.

יש

קיימת לוקליזציה עבור תופעות פשוטות כמו הנעת יד, וגם לפונקציות פסיכולוגיות מורכבות מאוד- כמו יושר.

גל

Ablation-הרס אזור וצפייה בשינוי התנהגות

Ablation פתיחת קופסת הגולגולת, איתור האזור הנחקר, הרס ניסויי של אותו אזור וצפיה בשינויים הנראים בהתנהגות או תפקוד החיה לאחר התאוששות מהניתוח.

בגדול אין, אולי רק של פונקציות פשוטות

אין לוקליזציה, המוח פועל כיחידה אחת כשהוא שולט בהתנהגות. ייתכן שיש לוקליזציה של תנועות פשוטות (תנועת רגל), אך ההתנהגות כולה אינה תוצאה של אזור מסוים במוח אלא תוצאה של פעילות המוח כולו.

פלורנס

 

יש-מרכז השפה באונות

בוליווד

 

יש, מרכז השפה האונות

אוברטין

ניתוח שלאחר המוות

יש,אזור ברוקה אחראי על דיבור

יש לוקליזציה, שכן אזור ברוקה אחראי על יכולת הדיבור, פגיעה באזור זה תגרום לאובדן הדיבור

ברוקה

גירוי חשמלי ישיר של המוח

יש,גירוי ברצועה מוטורית גורם לתנועה בצד הנגדי  של הגוף

יש לוקליזציה, גירוי נקודות מסוימות ברצועה המוטורית גרם לתנועות בצד הנגדי של הגוף.

פריטש-היטיזיג

גירוי חשמלי ישיר של המוח.

 

יש, גילוי האזור הויזואלי והאזור השמיעתי

יש לוקליזציה, קיימים מספר מרכזים פונקציונליים מובחנים בקורטקס האחראיים על יכולות שונות

פרייר

כנראה ניתוח שלאחר המוות

יש, פגיעה באזור השמיעה תגרום לאפזיה סנסורית

יש לוקליזציה, שכן פגיעה באונה הצדדית השמאלית הקרובה לאזור השמיעה (ללא פגיעה לאזור השמע ולאזור ברוקה) תגרום לאפאזיה סנסורית.

אפאזיית הובלה תתרחש אם סיבים אסוציאטיביים המקשרים בין זכרונות דיבור סנסוריים באזור וורניקה לזכרונות דיבור מוטוריים באזור ברוקה יפגעו, בעוד שאזור ברוקה וורניקה ישארו תקינים.

ורניקה

Ablation בשילוב אימון בע"ח

 

להתמצא במבוכים ומשימות אחרות

אין

אין לוקליזציה: אם האזורים שנהרסו היו אחראיים ללמידה המקורית, חלקי המוח האחרים היו מסוגלים לבצע תפקודים מאוד דומים בלמידה מחדש- כלומר, המוח מתפקד השלם. כמו כן, גמישות המוח מלמדת על תפקודו כשלם.

פרנץ

שפרד פרנץ

Ablation בשילוב אימון בע"ח

להתמצא במבוכים ומשימות אחרות.

אין,למידה מפוזרת על כל המוח

אין לוקליזציה, למידה וזכירה מפוזרים על פנים כל המוח, אין אזור מסוים שאחראי עליהן.

לשלי

 

אין, יכולת החלפה של אזורים פגועים

הב

 

אין, דימוי ההולוגרמה

פריברם

גרייה חשמלית במוח ער

יש, גירוי אזור גורם לחולה לראות משהו

ברתולו

גרוי חשמלי של מוח מודע

יש-  גרוי אזורים מראים השפעות ממחקרים אחרים

אין -אין אזור במוח שמסביר נפש

יש לוקליזציה, גירוי אזורים נורמלים בקורטקס הראו את ההשפעות הצפויות ממחקרי לוקליזציה קודמים. וכמו כן, ממצאיו בדבר גירוי האזור השניוני- שגרמו להלוצינציות שמיעתיות וויזואליות מלאות תוכן.

אין לוקליזציה, שכן אין אזור במוח שיכול להסביר את תופעת הנפש.

פנפילד

 

20

 


Comments