ה) ראשית הפסיכולוגיה האקספרמנטלית

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 ראשית הפסיכולוגיה האקספרימנטלית הרצאות 7+8 מאמר 6 The Establishment of Wound’s Laboratory: An Archival and Documentary Study/ Bringmann et al. 1980
    1. 3.1 מושגים מרכזיים
      1. 3.1.1 מטאפורות:
        1. 3.1.1.1 פירוט מטאפורות (המורה בכיתה + סיכום+ ז')
        2. 3.1.1.2 מכניזם:
          1. 3.1.1.2.1 פירוט מכניזם (המורה בכיתה)
        3. 3.1.1.3 ויטאליזם:
          1. 3.1.1.3.1 פירוט ויטאליזם (המורה בכיתה)
        4. 3.1.1.4 פסיכופיסיקה:
          1. 3.1.1.4.1 פירוט פסיכופיסיקה (המורה בכיתה)
    2. 3.2 התפתחות החשיבה האקספרימנטלית
      1. 3.2.1 מילר 1801-1858:
        1. 3.2.1.1 ובר 1795-1878:
        2. 3.2.1.2 פכנר 1801-1887:
        3. 3.2.1.3 הלמהולץ 1821-1894: (הוא החשוב מבין ארבעתם)
    3. 3.3 מספר מילים כלליות על הסטרורטליזם שקף של המורהמיחידה 1)
      1. 3.3.1 פירוט
        1. 3.3.1.1 מטרת האסכולה
        2. 3.3.1.2 תיאורטיקנים מובילים
          1. 3.3.1.2.1 את המושג סטרוקטורליזם ראוי ליחד לטיצ'נר מאשר לוונדט
            1. 3.3.1.2.1.1 טיצ'נר
        3. 3.3.1.3 האסכולה צמחה כנגד  האמפיריציסטים ההבריטיים
        4. 3.3.1.4 התרומה למדע הפסיכולוגיה
    4. 3.4 וילהלם וונדט 1832-1920- סטרוקטורליסט- אבי הפסיכולוגיה האקספרמנטלית
      1. 3.4.1 רקע
        1. 3.4.1.1 נקודות על האיש (מתוך מצגת שנה שעברה)
          1. 3.4.1.1.1 פירוט
      2. 3.4.2 השפעות על וונדט (מהסיכום):
      3. 3.4.3 השפעת הכימיה על וונדט (ממצגת שנה שעברה)
      4. 3.4.4 וונדט באופן כללי (מהסיכום)
        1. 3.4.4.1 פירוט: וונדט הבחין בין שני סוגים של פסיכולוגיה:
          1. 3.4.4.1.1 פסיכולוגיה של תהליכים פשוטים: הכרה, תפיסה. ניתנת לחקירה ניסויית.
          2. 3.4.4.1.2 פסיכולוגיה של תהליכים מורכבים: שפה, חשיבה. לא ניתנת לחקירה ניסויית.
      5. 3.4.5 עקרונות המדע החדש (באופן כללי ממצגת שנה שעברה)
        1. 3.4.5.1 פירוט להכרה יש שתי אבני יסוד:
          1. 3.4.5.1.1 1) תחושות- הממד האובייקטיבי : perceptions, apperceptions
          2. 3.4.5.1.2 2) רגשות- הממד הסובייקטיבי= תיאורית הרגש של וונדט
            1. 3.4.5.1.2.1 תיאורית הרגש- הרגשות נעים על פני 3 ממדים:
      6. 3.4.6 התרכובות הנפשיות נוצרות תוך כדי (לשים לב קודם להשפעת הכימיה על וונדוט):
        1. 3.4.6.1 1) אסוציאציה,
          1. 3.4.6.1.1 2) סינטזה
          2. 3.4.6.1.2 פירוט נוסף (סיכום)
        2. 3.4.6.2 מחקרים שנעשו במעבדה של וונדט-
          1. 3.4.6.2.1 תיאור מחקריו (רק לפי ז')
      7. 3.4.7 ביקורת: אין התייחסות לתהליך, הקפאת ההכרה.
        1. 3.4.7.1 פירוט נוסף (סיכום)
      8. 3.4.8 וונדט- נקודות נוספות באופן כללי  (באופן כללי ממצגת שנה שעברה)
      9. 3.4.9 כתב שני ספרים (רק לפי ז')
      10. 3.4.10 עיקר תרומתו של וונדט (מצגת של המורה):
        1. 3.4.10.1 ניתק את הפסיכולוגיה מהפילוסופיה ומשאלת הדואליזם גוף-נפש. הפך את הפסיכולוגיה למדע ניסויי עצמאי
        2. 3.4.10.2 פיתח לראשונה שיטה לחקר מדעי ניסויי של הפסיכולוגיה.
        3. 3.4.10.3 כוחו המארגן כמנהיג מדעי- תרם להפצת המדע בעקבות המעבדה שפתח, כתב העת שייסד.
        4. 3.4.10.4 היו לו גם תרומות מחקריות ספציפיות
        5. 3.4.10.5 הישרדות התחום: סטודנטים: הסטודנטים שלו (מתוך מצגת)
      11. 3.4.11 בנוסף, בסוף ימיו: פסיכולוגיה של תהליכים מורכבים
        1. 3.4.11.1 הסבר מדוע אין פסיכולוגיה וונדטיאנית (לפי ז' בלבד)
      12. 3.4.12 פירוט מתוך מאמר 6: ווילהלם וונדט – אבי הפסיכולוגיה הניסויית (מהסיכום)
      13. 3.4.13 שאלה ממ"ן:  מה הם מקורות האינפורמציה ושיטות המחקר ההיסטוריות בהם השתמשו לתיאור הקמת המעבדה של וונדוט מהמאמר
    5. 3.5 אדוארד ברדפורד טיצ'נר 1867-1927- מיסד הפסיכולוגיה הניסויית בארצות הברית
      1. 3.5.1 מייסד את הפסיכולוגיה המדעית בארה"ב.
        1. 3.5.1.1 ההכרה כאוסף החוויות שהאדם חווה ברגע מסוים.
        2. 3.5.1.2 ה-mind: אוסף כל חלקי ההכרה מהעבר.
        3. 3.5.1.3 התעלמות מוחלטת מתהליכי אינטגרציה והתמקדות בלעדית במבנים אטומים.
        4. 3.5.1.4 ניסה לבנות טבלת יסודות בסיסיים של ההכרה האנושית.
        5. 3.5.1.5 דגל בשיטת החקירה- אינטרוספקציה.
        6. 3.5.1.6 בסוף ימיו
        7. 3.5.1.7 תרומתו העיקרית (לפי הסיכום בלבד)
    6. 3.6 ביקורת על שיטת האינטרוספקציה (והסטרורוליזם):
      1. 3.6.1 1.האינטרוספקציה היא בעצם רטרוספקציה. ההתייחסות היא תמיד אל העבר.
        1. 3.6.1.1 2.עצם עשיית האינטרוספקציה משנה את החוויה ההכרתית.
        2. 3.6.1.2 3.מחייבים את הנבדק ליצור שפה חדשה אינטרוספקטיבית.
        3. 3.6.1.3 .האינטרוספקציה- ידע לשם ידע.
        4. 3.6.1.4 ביקורת נוספת על הסטרוטורליסטים זה שהם הפכו את הפסיכולוגיה למדע סטרילי, לא מענין.
    7. 3.7 תוספות מהסיכום וההרצאה
    8. 3.8 מיקום הסטרוקטורליזם על הדילמות

















ראשית הפסיכולוגיה האקספרימנטלית 
הרצאות 7+8 
מאמר 6 
The Establishment of Wounds Laboratory: An Archival and Documentary Study/ Bringmann et al. 1980

(סטרוקטורליזם: וונדט, טיצינר, הלמהולץ, וובר, פכנר)

 

מיקוד על מאמר 6 של המורה

  1. מתי נפתחה המעבדה?
  2. מהי מטרת הפתיחה שלה?
  3. אילו הוכחות היסטוריות קיימות להקמתה ולפעילות המדעית בה?

מושגים מרכזיים

  1. מטאפורות:

  • (1) נותנות מודל מכוון. ועוזרות להבין את משמעות התיאוריה.
      • למטאפורות יש מקום חזק וחשוב בהתפתחות המדעית.

 

      • לפי ז': תפקיד המטאפורות:
        • מטאפורה מנחה את התקדמות המחקר
        • וכל גוף תאורטי יוצר מטאפורה מסוימת שבה הוא משתמש, מטרתה שאנשים יבינו על מה אני מדבר.

 

  • המטאפורות מייצגות את ההשפעה החברתית- טכנולוגית של התקופה על התפתחות תיאוריות בפסיכולוגיה.
פירוט מטאפורות (המורה בכיתה + סיכום+ ז')
    • הפסיכולוג soyland טוען שלמטאפורות יש כוח חזק כי הן נותנות לנו מודל מובן לכוון שאנו הולכים,
    • לרוב משתמשים בחידושים תקופתיים, - דוגמאות בהמשך
    • הדוגמאות הבאות מראות שלמטפורה יש מקום חשוב בהתפתחות המדעית

 

  • למשל: (לזכור את הדוגמא של פרויד)

פרויד - דיבר על הדינמיקה האישיותית, והסביר אותה באמצעות מכונת הקיטור אשר התגלה באתו זמן

        • כלומר יש קטר, ויש אנרגיה, ויש חלון שנותן לאנרגיה לצאת,
        • האישיות שלנו זה החלון שנותן לצאת או לא לצאת
            • (לפי ז': אצל פרויד פחת היציאה הוא החלום)

 

 

מטאפורה של הולוגרמה (פריבם) : המוח של הולוגרמה- הזיכרון שלנו מפוזר באופן כללי על פני כל המוח

        • פריבם ניסה לענות על שאלת הלוקליזציה, הסביר במונחי הולוגרמה.
        • הוא ביקש להבהיר את עמדתו לגבי זיכרון איפה הוא מאוכסן? (דומה לשאלת הלוקליזציה),
        • הוא משתמש במטאפורה שהיא חידוש טכנולוגי: ההולוגרמה (שנות ה- 60);
        • (לפי ז' בהולוגרמה יש שכפול של אותה דמות אינספור פעמים וכך נוצרת תחושת עומק, כך במוח המידע מפוזר ולכן קשה לפגוע בו, קשה לדחוק זכרון.
        • כמו בהולוגרמה כך גם במוח המידע מפוזר באופן כללי.

 

מטפורת המחשב- תיאוריות קוגניטיבית

      • היום יש את מטאפורת המחשב לפיה המוח פועל כמו המחשב (פלט, עיבוד, קלט).
            • (בתהליך הלמידה : קלט בתהליך הלמידה, עיבוד, ופלט)
      • תאוריות קוגנטיביות מוסברות במונחי מחשב.
  • המטאפורה הכי בולטת במאה ה- 20 היא של המחשב. זו מטאפורה מנחה במחקר הקוגניטיבי והחידושים שבה מקבילים לחידושים המתרחשים בעולם המחשב.
      • כלומר (לפי ז'): יש לנו תוכנות מחשב צרובות בראש, החידושים בקוג' הם חידושים שנובעים מחידושים במחשב)
  1. מכניזם:

  • שימוש בהסברים פיזיולוגיים.
פירוט מכניזם (המורה בכיתה)
      • זוהי השקפה שלא צריך להשתמש בהסברים מעבר להסברים פיזיולוגיים-
        • כלומר לא הסברים פסיכולוגים אלא רק פיזיולוגיים או כימיים.
      • קשור להלמהוץ, נדבר יותר מאוחר –
      • זה בדיוק כמו הפחתה. רדוקצוניזם
  1. ויטאליזם:

  • כוח החיות הפועל בטבע. הנחה מיסטית.
פירוט ויטאליזם (המורה בכיתה)
  • אמונה ששיכת לתקופה הרומנטית (שיעור הבא  נדבר בהקשר של פרויד)
  • יש הנחה מיסטית שקיים כוח חיוני שגורם לכל התהליכים הפיזיולוגים לקרות.

 

  • זה קשור לאנטי רדיוציוני
  • מילר מדבר על זה.

 

  • מכניזם ורדוקציוניזם מנוגדים זה לזה.  והם קשורים לויכוח ממאמר 2:  רדוקציוניזם (מכניזם) ואנטי רדוקציוניזם (ויטאליזם)

 

  1. פסיכופיסיקה:

  • פסיכופיזיקה עסקה בהמרה של אנרגיה פיסיקלית לחוויה פסיכולוגית.
פירוט פסיכופיסיקה (המורה בכיתה)
      • זהו הגשר שהיה עד אליה למה שעכשיו.
        • בין אי עיסוק מדעי בפסיכולוגיה לבין תחילת עיסוק מדעי.
            • בעיקר בעזרת התמקדות בשאלות תפיסה והכרה.

התפתחות החשיבה האקספרימנטלית

  • יש 4 חוקרים שקדמו לוונדט בסטרוקטורליזם. מכיוון שהם קשורים לפיתוח החשיבה בתחום. ש להבין אותם מכיוון שצריך להבין מה קרה לפני וונדט
  • פרק זה הולך עם השנים.

 

  • (חוץ ממילר כולם חיו הרבה שנים גם במונחים של ימינו).
  1. מילר 1801-1858:

באופן כללי

  1. גילה את הספציפיות של ההולכה העצבית.
  2. האמין בויטאליזם.

פירוט

א)

  • מילר היה פיזיולוג וגילה את הספציפיות של ההולכה העצבית.
      • כלומר ההולכה העצבית הולכת במסלולים מאוד ספציפיים
    • מילר גילה שלכל חוש מקושרים עצבים ספציפיים במוח
      • כך שאם נחבר את העצבים השמעתיים לעין לא נשמע ולא נראה
      • אם נחבר את עצבי הראיה לאוזן לא נראה ולא נשמע
      • וכד'
        • לפי ז': עד אז הגישה היתה דומה לשל דקארט שאותו סוג עצבים מקשר גם בין העין לקורטקס הראייתי וגם בין האוזן לקורטקס השמיעתי)
    • כלומר יש ספציפיות של הולכה עצבית.

ב)

  • מילר האמין בעיקון הויטאליסטי. לפיו יש כוח חיות שקיים בטבע וכוח החיות הזה והוא זה שגורם לתהליכים פיזיולוגיים שונים לקרות.
      • כלומר התהליכים הפיזיולוגים הם אלה שמחוברים על ידי כוח חיות הזה.
        • פירוש הדבר שהמוות, זה כוח של דיס- אינטגרציה
        • ברגע שהכוח הפיזי מת, הכוח הויטאליסטי ממשיך הלאה
            • לפי ז': , מוות זה כשכוח ויטליסטי עוזב אותנו (מיסטיקה בשילוב עם מדע).
        • כך שהתהליכים הפיזיולוגיים מפסיקים לקרות אבל כוח הויטאליות ממשיך להתקיים.
  1. ובר 1795-1878:

באופן כללי

  1. המציא את מושג ה-JND: הפער המינימלי שדרוש לתחושת הבדל.
  2. האנרגיה הפיסיקלית כשונה מהחוויה הפסיכולוגית.

פירוט

א) + ב

  • מושג ה jnd-  = just noticeable difference
    • דיבר על הפער המינמלי שצריך לחוש בכדי לחוש את תחושת ההבדל
    • חוויה פסיכולוגית שונה מהמדידה הפיזיקאלית – במדידה פיזיקאלית תמיד יהיה יותר או פחות.
      • נניח 10 קלו אז 1- גרם תמיד יהיה לי יותר או פחות אם אני אוסיף או אגרע.
      • אבל החוויה ה הפסיכולוגית שונה. אם נוסף לעשרה קילו 2 גרם לא נרגיש את זה אבל אם נוסיף לעשרה גרם לשתים עשרה גרם כן נרגיש.

 

      • או (2 מטבעות במעטפה לעומת 2 מטבעות בנעל).

 

פירוט ז'

            • ניסה להגדיר מה הפער המינימלי במגע כדי שנחוש הבדל, מה המרחק המינמלי שבו אחוש שאני נוגע בשתי נק' שונות? כדי לבדוק ערך ניסוי:
            • נבדק לקח בכל יד משקולת, עצם עיניים וצריך לומר אם הן שוות או שונות, הממצא 1:40
            • נבדק מניח ידיו והנסיין שם משקולת בכל יד של הנבדק, סף גס יותר 1:30
            • מסקנה-הסף יחסי ונקבע גם על סמך כמה פעולות מבצע האורגניזם, כמה שרירים וחושים מפעיל.

 

  • כלומר האנרגיה הפיזיקלית שונה מהחוויה הפסיכולוגית של תחושת ההבדל- הן לא נעות באותה סקאלה
      • החוויה הפסיכולוגית והפיזיקאית לא נעות באותה סקאלה.
  1. פכנר 1801-1887:

באופן כללי

  1. שיטת מחקר פסיכופיסית- שאלת שאלות לגבי התפיסה.
  2. ניסח את הגשר בין מדידה פיסיקלית למדידה פסיכולוגית. (אפשר לשאול אנשים)

פירוט

א)

  • חשב על הרעיון שאם רוצים להבין את התפיסה של האנשים צריך לשאול אותם מה הם חשים. וזה מראה עד כמה זה לא מובן מאליו.

 

ב)

  • ניסח את קשר בין מדידה פיזיקאלית לפסיכולוגית.
    • והחוק וובר-פכנר (שיש צורך לשאול אנשים איך הם מרגישים)
    • כלומר על החוויה הפסיכולוגית אפשר ללמוד על ידי שאלת אנשים שאלות.

 

 

 

      • לפי ז'
        • המשיך את וובר וניסח את החוקיות של סף ההבדל-חוק וובר פכנר
        • מצד אחד עשה ניסויים פיזיקלים והגדיר חוקים,
        • מצד שני האמין בדומה למילר בקוסמיק סול,
          • חילק את העולם לאנשי הלילה-מכניסטים
          • ואנשי היום-מאמינים בקוסמיק סול (הנפש העולמית) ובנפש מעבר למכניסטיקה

.

  1. הלמהולץ 1821-1894: (הוא החשוב מבין ארבעתם)

באופן כללי (המורה בכיתה)

  1. המציא את חוק שימור האנרגיה.
  2. עשה ניסויים ראשונים על זמן תגובה.
  3. המעבר בין תחושות לתפיסות כתהליך המתרחש בקורטקס.
  4. תפיסת צבע: המציא את התיאוריה הטריכרומטית.
  5. האמין בגישה המכניסטית- כל תופעה מוסברת באמצעות פיסיקה.
  6. השפיע על וונדט שהיה אסיסטנט שלו במחקרי זמן תגובה ובעיסוק בחוקי ארגון תפיסתי.

פירוט

  • הוא היה תלמיד של מילר. אבל (גם לפי ז') האמין במכניזם (ההפך מויטליזם), כל דבר מוסבר בכוחות ביוכימיים (פירוט בה')

א) חוק שימוש האנרגיה (החשוב)

  • הלמהולץ המציא את חוק שימור האנרגיה.
    • אמר שיש חום ואש, אנרגיה של אש שהופכת לקיטור שמניע את המכונה= חום ואש הופך לקיטור, המכונה יכולה לנוע.

ב) ניתן למדוד מהירות הולכה עצבית

  • למעשה החזיר את הענינים הרגשיים של מילר בחשיבה ארצית יותר בזמן תגובה
      • בעבר חשבו שהזמן תגובה בין גירוי עצבי לתגובה זה פשוט קורה, מילר הוא זה שהתחיל למדוד את זה.
      • גירוי חשמלי של צפרדע, ומדד זמן שלוקח לה להגיב.

 

      • כלומר לא מדובר על משהו שהוא לא ידוע, אלא משהו שאפשר לבדוק אותו בצורה מדעית.
      • יש חוקים חשובים לזמן תגובה.

 

המחקר על מדידת מהירות ההולכה העצבית: מתוך נדלר

  • ויטאליסטים הניחו שהולכה עצבית וקיום בכלל, זה דבר לא מובן ולכן מהירות ההולכה העצבית לא ניתנת למדידה.
  • הלמהולץ אמר שכן ניתן למדוד הולכה עצבית
  • והוא עשה זאת ע"י ניסוי שבו הוא מתח עצב של רגל של צפרדע וביצע גירוי שלה בצד אחד ומדד את הזמן מאותו רגע של הגירוי ועד שהתרחשה תנועה בקצה הרגל בצד השני.
  • הוא מגלה שמהירות ההולכה היא לא אין-סופית אלא אפילו די איטית.
  • כלומר זה עניין לא מיסטי אלא ארצי שניתן למדידה.

 

  • הלמהולץ עשה גם ניסויים על בני אדם ומדד את ההבדל בתגובה כאשר הוא צבט את בוהן הרגל לעומת צביטה של הירך ומדד את ההפרש במהירות התגובה
    • ז': בכך גרם לפתיחה של תחום המחקר גירוי-תגובה (ותרם לפיזיולוגיה)
  • הוא גילה שמהירות ההולכה העצבית גם כאן ניתנת למדידה.
  • מחקרים אלו חשובים מפני שהם נעשו בגרמניה ומחזירים את החיים הנפשיים לעולם המטריאלי המוחשי. 

ג)

  • מעבר בין תחושות לתפיסות בקורטקס
    • דיבר על המוח. זוהי נקודת ציון חשובה

 

לפי ז'

        • הבחין בין
          • סנסיישן-אנרגיות פיזיקליות שאותן רואים, תהליך הפיכת גלי אור לחווית צבע
          • לפרספשיין-תפיסה, צבע צהוב על רקע כחול יוצר תפיסה של שמש בשמיים.
        • תהליך הפיכת החוויה לתפיסה נעשה בקורטקס במוח הגבוה וזה קורה לפי חוקים (בכך המשיך את קאנט, כשההבדל קאנט-חוקי התפיסה מולדים, הלמהולץ-חוקי התפיסה נלמדים, ומקדים את הגשטלט)
          • ערך ניסוי כהוכחה-נבדק הרכיב משקפיים שמטות את השדה התפיסתי 10 מעלות ימינה, היה לו קשה להתרגל, כשהוריד את המשקפיים היה צריך ללמוד מחדש להסתגל לסביבתו הטבעית.

 

ד)

  • בנוסף תפיסת הצבע, את התיאוריה הטריכומטית, אפשר ליצור את כל הספקטורם הנראה משלושה צבעים: אדום, כחול, ירוק
  • וטען שיש ברשתית את העין תאים שרגישים לכל אחד מהצבעים האלה
  • התאים יורים ועל ידי כך נוצרת תחושת הצבע
    • כלומר תלוי במהירות שהתאים יורים, וכך אפשר לראות את שלושת הצבעים בלבד.

 

לפי ז'

      • תפיסת צבע-הגוונים-אדום, ירוק וכחול כהה, שלושה אורכי גל שבערבוב שונה שלהם ניתן לראות את כל ספקטרום הצבעים (ניוטון שיער זאת לראשונה), אנו חווים את כל הצבעים בעומקים שונים כי ברטינה יש תאים שרגישים רק לאורכי גל של אדום, אחרים רק לירוק, ואחרים רק לכחול-תחושת הצבע נוצרת בהתאם לאינטנסיביות של כמות התאים שיורים (תאורית ינג-הלמהולץ כי ינג ניסח תאוריה דומה 60 שנה קודם).

ה)

 

    • לעומת מילר מורו, מילר תמך בגישה מכניסטית יותר. כך שאפשר להסביר הכל במונחים פיזיולוגים- וזאת לעומת מילר (המורה שלו)
    • הלמוץ מייצג גישה מכניסטית.

 

      • כפי שכתבתי הוא היה תלמיד של מילר. אבל (גם לפי ז') האמין במכניזם (ההפך מויטליזם), כל דבר מוסבר בכוחות ביוכימיים (פירוט בה')

דוגמא למחלוקת בין ויטליזם למכניזם (לפי ז'): גוף/נפש וכן רדוקציוניזם/ אנטי רדוקציוניזם

 

      • האם מהירות ההולכה העצבית אינסופית ולא מדידה (כי תלויה באנרגיה ויטלית) או ברת מדידה בדומה למהירויות אחרות בטבע (כפי שהלמהולץ אכן הוכיח).
      • דילמה הקשורה לויכוח בין שני העקרונות היא גוף-נפש:
        • מעקרון הויטליזם נובע שיש דואליזם בין תהליכים פיזיולוגיים חומריים, לבין תהליכים המשתייכים ללא חומרי.
            • למרות שקיים קשר הם נבדלים זה מזה.
        • עקרון המכניזם מציע עמדה מוניסטית, לפיה ההסבר היחיד הוא ההסבר החומרי/פיזיולוגי.

 

  • דילמה נוספת הקשורה לויכוח היא
    • רדוקציה (כי המכניזם שואף להימנע מהסבר שאינו ברמה הפיזית/ביוכימית)
    • מול אי רדוקציה (כי הויטליזם מחייב שימוש ברמת הסבר נוספת).

 

ו)

  • השפיע על וונדט שהיה אסיסטנט שלו במחקרי זמן תגובה ובעיסוק בחוקי ארגון תפיסתי.

 

  • החוקים שלו היו דומים לחוקי הגשטלט,
    • אבל לעומת הגשטלט הוא אמר שמדובר בחוקים נלמדים ולא מולדים. וזה הבדל ביניהם.

 

לפי ז'

          • למידת חוקי הארגון יוצרים חוקים לא מודעים,
            • קאנט טען שהעובדה שאנו תופסים שני דברים קרובים היא מולדת,
            • הלמהולץ-אנו לומדים שדברים קרובים שייכים לקב' אחת וידיעה זו הופכת לנטיה לראות דברים קרובים כשייכים לקבוצה אחת ולנטיות אלה קרא אנקונצ'ס אינפרנסס-הסקות לא מודעות,
          • בחוקי הארגון הלמהולץ טעה-מאוחר יותר נעשה ניסוי של גיבסון עם תינוקות ושולחן שקוף שחלקו דמוי תהום, נמצא כי התינוקות נעצרו לפני התהום, כלומר זהו חוק שאיתו הגענו לעולם, אך יש גם חוקים נלמדים כמו מוכנות לתגובה.

 

 

סיכום תרומותיו של הלמהולץ לפיתוח רעיונות בפסיכולוגיה (רק מתוך סיכום)

  • מדידת מהירות ההולכה העצבית. הוא עשה ניסויים ראשוניים על זמן תגובה.
  • הבחין בין תחושות שהן קורות לדעתו בין העין למוח לבין תפיסות
    • . האמין כי המעבר מתחושות לתפיסות זה הוא תהליך שקורה בקורטקס לפי חוקים מסוימים.
  • תפיסת צבע- המציא את התיאוריה הטריכומטית לפי ניתן ליצור את כל הספקטרום הנראה מ- 3 צבעי יסוד: אדום, כחול, ירוק. טען שברשתית יש תאים שרגישים לכל אחד מהצבעים הללו (לאורכי הגל הללו). התאים יורים ונוצרת תחושת צבע.

 

  • הלמהולץ, פכנר ו- וובר, עסקו בהמרה של אנרגיה פיזיקלית לחוויה פסיכולוגית.

לפי ז':

      • הלמהולץ-המרת גלי אור לצבע,
      • וובר ופכנר-המרת הבדלים.

 

מספר מילים כלליות על הסטרורטליזם שקף של המורהמיחידה 1)

  • חברי האסכולה עסקו באיתו וזיהוי מבנים בסיסים של החוויות המודעות. הסובייקטיביות של הפרט

ז':

      • הם מדמים הפסיכולוגיה לכימיה-שבירת השלם ולמידת היסודות הבסיסיים ביותר,
      • איתור מבנים מנטלים בסיסיים של החוויות המודעות, וניתוח המרכיבים הפשוטים של ההכרה.

 

  • האסכולה צמחה כנגד האמפריציזם הבריטי
  • התאורטיקנים הבולטים:
      • וונדט (גרמניה)
      • טיצ'נר (ארצות הברית)

 

  • התרומה למדע הפסיכולוגיה
          1. הגדרת החוויה המודעת כמושא מחקר
            • ז': מה ואיך אנשים חושבים (מקדימים את הפסיכולוגיה הקוג').
          1. הגדרת האינטרוספקציה כשיטת מחקר.

פירוט

  • רבים רואים בוונדט את אבי הפסיכולוגיה המדעית
  • טיצ'נר, תלמידו של וונדט,ייבא את הפסיכולוגיה הניסוית מגרמניה לארצות הברית

מטרת האסכולה

  • נשאל את השאלה מה עשו חברי האסכולוה
    • חברי האסכולה עסקו באיתור וזיהוי מבנים מנטליים בסיסים של החוויות המודעות הסובייקטיביות של הפרט

 

  • כלומר מדובר באסכולה שמבקשת לנתח את ההכרה האנושית למרכיבה הפשוטים ובכך ללמוד את מבנה ההכרה
    • ככתוב, שם האסכולה הוא Structure= מבנה

תיאורטיקנים מובילים

  • ווילאם וונדרט  Wilhlm Wundt
  • טיצ'ינר  Titchener (תלמיד של וונדט)

 

 

  • וונדט בנה מעבדה בלפייציג בגרמניה.
  • במעבדה היו
    • קבוצת אנשים ליד מכשירים שונים כגון מנטרום נע בקצבים שונים
      • כשהאדם מאזין למנטרום הוא מספר לחוקר מה החוויות שהוא עובר.

 

  • הנקודה שמזהה את האסכולה היא:
    • טענה שמה שצריך לעשות הפסיכולוגיה זה דבר מאוד דומה למה שעושה הפיזיקה או הכימיה:
      • הסטרוקטורליזם חשבו שצריך לפרק חוויות אנושיות מאוד מורכבות למבנים הבסיסים ביותר של חוויה ואותן לחקור

 

  • למשל: נכנסים למוזיאן בפריס
  • במוזאון רואה את תמונת המונליזה- יש חוויה אנושית משמעותית
    • צריך לפרק את תמונת המונליזה למרכיבים מאוד פשוטות ובסיסיים
    • למשל תמונת המונליזה זה צורות שונות של קו
    • מה החויה הסובייקטיבית שרואה את קו א' לעומת קו ב'
    • כלומר הס' מחלק חוויה אנושית מורכבת למבנים אנושיים וחוקר את החוויה לעומת המבנים הבסיסיים האלה

 

  • למשל סימפונית 9 של בטהובן זוהי חוויה מיוחדת
    • הס' ירצה לחקור את מהות החוייה של האזנה
    • הס' ישמיע את התויים הבודדים לאנשםי שונים
    • ויבקש מהם את התגובות לחוויה של תו זה או אחר

 

  • ההנחה היא שבכדי  להבין משהות של חוויה אנושית מורכבת צריך לפרק אותה למבנים הבסיסים ביותר שלה
  • והחויה המורכבת תהיה צירוף של תובנות שיש לנו מתוך הסתכלות על המרכיבים הבסיסים

 

  • אם נדע מה החוויות שאנשים מרגישים מתו זה או אחר אז נוכל לחבר את כל הידע הזה ולהבין את המשמעות של הסימפונמיה התשיעית.

 

  • כמובן שיש באמירות האלה ימשהו מאוד מכניסטי, מאוד לוגי, - כלומר האמירה שחוויה אינושית אפשר לפרק כמו מרכיבים קטנים. ואז אם מחברים את הכל נקבל תמונה כללית
  • זוהי גישה מכניסית באופייה
  • מי שהביא אותה לכלל שלמות, היה תלמידו טיצי'נר. שהביא את הסטרקוטורליזם לגרמניה
    • הוא לקח את הטענה מאוד רחוק
          • טיצ'ינר הביא את הסטרוקטורליזם לארה"ב מגרמניה.
את המושג סטרוקטורליזם ראוי ליחד לטיצ'נר מאשר לוונדט
  • וודנט עסק בבחינת מבנים מנטלים פשוטים כמו זמן תגובה או חוויות הנוצרות מהאזנה קצבים שונים של מטרונום- אבל הוא הדגיש את היכולת של האדם לארגן באופן פעיל את אותם אלמנטים פשוטים לכלל משמעויות מורכבות הרבה יותר
טיצ'נר
  • טיצינר ניסו כמו וונדט לגלות את טבע האלמנים הפשוטים ביותר של החוויה המודעת.
    • למשל אמירה אובייקטיבית היא שידוע שהטמפרטורה היא 20 מעלות
    • אבל כשאדם אומר שלהרגשתו הטמרטורה היא 20 מעלות צלסיוס הוא מדבר על תחושה הרגשה וזה נושא שהפסיכולוגיה צריכה לעסוק.
    • הוא פיתח שיטות מחקר ייחודיות (יפורטו בהמשך)
    • תהליך הארגון הפעיל של החוויות החושביות לא היה לב העניין של המחקר הפסיכולוגיה שלו.

 

האסכולה צמחה כנגד  האמפיריציסטים ההבריטיים

  • אסכולה זו באופן כללי אפשר לראות אותה במבוא פילוסופי ללמידה
    • זוהי האסכולה שהחוויות שלנו והידע שלנו נוצרים בגלל שאנחנו בלמידה מתמדת מול המציאות
  • אסכולה זו טענה שהחוויות שלנו נוצרות עקב למידה מהסביבה.

 

      • מול האסכולה הזאת כמה הס' לפרק חוויה, פירוק למרכיבים

 

  • גישה זו של וונדט  נגדה את התפיסה הפסיבית והמכניסטית של יצירת ידע ומשמעות כתוצאה מאסוציאציות בין חלקי ידע והכרה פשוטים- גישה שדגלו בה האמפיריציסטים הבריטיים
  • וונדט  טען לקיומם של תהליכים קוגניטיביים פעילים שבעזרתם האדם יוצר משמעות באופן רצוני.
    • כלומר האדם מארגן באופן פעיל לכלל משמעות

 

התרומה למדע הפסיכולוגיה

 

    1. הגדרת החוויה המודעות כמושא מחקר

 

  • אפשר לראות אותה כהקדמה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית/ גילגול מוקדם של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית
      • היא שמה את ההכרה את החוויה המודעות כבסיס המרכזי ביותר
          • אם אתה רוצה לעשות פסיכולוגיה תחשוב מה חושבים האנשים את עולם ההכרה ואיך חושבים (קוגנטיבי)
          • הס' מבוא את אותו טיעון הנ"ל של הקוגניטיבי אבל בדרך יותר סטטיטית, פחות מרתקת- אבל אומרת אותו דבר
      • כלומר היא מהווה את שער הכניסה לפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

 

 

 

    1. הגדרת האינטרוספקציה כשיטת מחקר.

 

  • הס' מביאה את האינטרוספקציה כשיטת מחקר
  • פירוט אינטרוספקציה
    • לרוב באינטרוספקציה  כוונתינו למשהו מאוד אישי, רגשי, מעמיק.
        • כשאדם יושב וחושב על עצמו, וחושב על התהליכים שקורים בתוכו, על רגשותיו, הוא בעצם מבצע א', מסתכל פנימה
    • האינטרוספקציה  של הסטרוקטורליסטים היא שונה
        • מדובר באינטרוספקציה מבוקרת, ניסויית,
        • אינטרוספקציה שבה כמו המטרונום, או הקווים,
          • אם אני רוצה לבחון את החוויה של המונליזה, אני בודק את החוויה של צבע חום לעומת צבע כחול
          • אז נשים פלקט של צבא חום, נבקש מהאדם לשבת ולספר את החוויה
          • יש א' מובנית, ולא חופשית על מה שקורה בתוכי, אלא מובנית,

 

  • מפה והלאה זה חזרה ליחידה הנוכחית

 

וילהלם וונדט 1832-1920- סטרוקטורליסט- אבי הפסיכולוגיה האקספרמנטלית

  • אבי הפסיכולוגיה האקספרימנטלית.
  • הקים את המעבדה הפסיכולוגית הראשונה בשנת 1879.
  • וונדט מהווה אבן דרך משמעותית ביותר מבחינת הפסיכולוגיה כמו שאנחנו מכירים אותה היום

רקע

נקודות על האיש (מתוך מצגת שנה שעברה)

  • "אבי הפסיכולוגיה"
  • ילדות והתבגרות
  • ממעבדה במרתף ועד לראשות האוניברסיטה
  • פסיכולוגיה פיזיולוגית / ניסויית

 

פירוט
  • היה גרמני, עבד בלייפיציג, היה מאוד נוקשה בתור פרופסור, הקפיד על כל כללי הטקס, "פרופסור גרמני"
  • כתב ספר חשוב : "העקרונות של הפסיכולוגיה הפיזיולוגית" (לא להתבלבל עם הספר של ג'ימס ) - (טיצ'נר תרגם ספר זה
  • הושפע פכנר מבחינת שיטת המחקר לשאול אנשים

 

  • דרכו באקדמיה לא היתה קלה. בהתחלה לא הבינו למה הוא לא רוצה לעסוק בניסויים פיזיולוגים. וייסד איזה סמינר תיאורטי שדיברו על התחלה של פסיכופיזיקה,
  • מאוחר יותר הסמינר התפתח לסמינר אמפירי ולא רק דיונים.

 

  • בהתחלה האוניברסיטה הקצתה לו מעבדה קטנה ששם היה צריך לעשות את הניסויים שלו, והוא מימן אותה מכספו הפרטי אשר ממנו שילם לסטודנטים שלו.

 

  • ייסד כתב עת שקרה לו המחקרים הפילוסופים, (היה כבר כתב עת על מחקרים פסיכולוגים אבל שעסק בפר פסיכולוגיה)

 

  • כוכבו זהר, כאשר באו לבקר אותה הולמץ והול,

 

  • בלפיייג החליטו להשאיר אותו ונתנו לו מימון למעבדה.

 

  • בעמוד 100 יש תיאור המעבדה- מענין לקרוא מבחינת כוח רצון ומוטיבציה ואיך התפתח בתחום, (שם שאלה בממן)

השפעות על וונדט (מהסיכום):

  1. לייבניץ- דיבר על תהליכים הכרתיים מורכבים, קוגניציה.
  2. הלמהולץ- מחקרי זמן תגובה, עיסוק בחוקי ארגון תפיסתי.
  3. פכנר- שיטת המחקר: לשאול אנשים.

השפעת הכימיה על וונדט (ממצגת שנה שעברה)

  • 1870 – הטבלה המחזורית של מנדלייב: כל החומרים בעולם מורכבים מ-92 יסודות פשוטים
  • המאמר: החוויה המודעת נוצרת מחיבור אלמנטים פשוטים זה לזה. חיבור זה מצמיח מאפיינים חדשים שלא היו קיימים באלמנטים הפשוטים קודם לכן.
  • כימיה: תרכובות שונות המורכבות מאותם יסודות יהיו בעלות מאפיינים שונים רק בגלל אופן הסידור השונה של היסודות.
      • כלומר שהפסיכולוגיה הסטרוקטורליסטית עושה הדמיה לכימיה (שבירת השלם לחלקים ולמידת היסודות הפשוטים ביותר)

וונדט באופן כללי (מהסיכום)

  • אבי הפסיכולוגיה הניסויית
  • הקים את המעבדה הפסיכולוגית הראשונה
  • הבחין בין 2 סוגים של פסיכולוגיה
  • (1) פסיכו' של תהליכים פשוטים: הכרה, תפיסה. אשר אותה ניתן לחקור בצורה ניסויית.
  • (2) פסיכו' של תהליכים מורכבים- שפה, חשיבה. אשר אותה לא ניתן לחקור בצורה ניסויית.
  • טען כי הפסיכולוגיה כמדע צריך לעסוק בחוויה המיידית, בהכרה. יש תחושות ויש רגשות. תחושות זה המימד האובייקטיבי של ההכרה והרגשות זה החלק הסובייקטיבי.

פירוט: וונדט הבחין בין שני סוגים של פסיכולוגיה:

    • פסיכולוגיה של תהליכים פשוטים: הכרה, תפיסה. ניתנת לחקירה ניסויית.
  • טען שצריך לעשות- בתהליכים פשוטים. שכוללים הכרה, תפיסה, שאת תהליכים אלה אפשר לחקור בצורה ניסויית
    • פסיכולוגיה של תהליכים מורכבים: שפה, חשיבה. לא ניתנת לחקירה ניסויית.
  • את התהליכים המורכבים לא ניתן לחקור בצורה ניסויית,

 

      • ז':  פסיכולוגיה חברתית, אישיות-תהליכים מורכבים כשפה, מטאפורות, אסוציאציות שאינה יכולה להבחן אקספרמנטלית. 

 

    • לאחר מכן שהיה מבוגר, הוא כן התעניין יותר בתהליכים המורכבים (פירוט בהמשך)
    • אבל כל החלק הזה נעלם כי טינצ'ר תרגם את הכתבים והוא לא האמין בפסיכולוגיה של תהליכים מורכבים. ולפיכך זה נעלם
      • נושא זה קשור לבעיית תרגום – שהיה בשיעור הראשון-

עקרונות המדע החדש (באופן כללי ממצגת שנה שעברה)

  • המטרה: ניתוח ניסויי ושיטתי של התודעה למרכיביה הפשוטים ביותר
  • השיטה: אינטרוספקציה
  • ממצאים: חוויות מנטליות מתפלגות ל-2 סוגים: תחושות ורגשות
    • (1) תחושות (sensations) מתוארות באמצעות 2 משתנים: אופנות ועוצמה
    • (2) רגשות: ניתן לתאר רגשות (feelings) תוך שימוש ב-3 צירים:
        • pleasant unpleasant
        • active passive
        • tense relax

 

פירוט להכרה יש שתי אבני יסוד:

(תחושות ורגשות הן שתי אבני יסוד)

1) תחושות- הממד האובייקטיבי : perceptions, apperceptions

פירוט

  • מידע לתחושות – מגיע מהחושים

 

  • perception אין זמן תגובה
  • Apperception- כוללות גם תהליכי החלטה (יש זמן תגובה)

 

  • אם לוקחים את  Apperceotion מינוס Perception    =  תהליכים של שיפוט והערכה

 

  • שיטות החקירה שלו מוטלות מאוד בספק בגללי זה נעלמו,
2) רגשות- הממד הסובייקטיבי= תיאורית הרגש של וונדט
תיאורית הרגש- הרגשות נעים על פני 3 ממדים:

1) נעים-לא נעים

2) פאסיבי-אקטיבי

3) רגוע-מתוח

פירוט

  • לפי תיאורית הרגש של וונדט את כל הרגשות ניתן למקם על 3 מימדים: (נעים-לא נעים, פאסיבי- אקטיבי, מתוח- רגוע)

 

  • מידע לרגשות מגיע משלוש ממדים= הרגשות נעים על פני שלושה ממדים
  • אפשר למקם כל רגש על פני הציר במרחב התלת ממדי.

 

  • למשל שמחה = יחסית נעימה, יחסית אקטיבית, ויחסית רגוע
  • דיכאון= לא נעים, פאסיבי, מתוח.

 

  • כמובן שאת השימחה ועצב יותר קל למקם על ממדים אלה אבל לא כל רגש אפשר למקם על ממדים אלה.

 

  • מדובר על פירוק ההכרה,
      • כלומר זה ידע לשם ידע,

התרכובות הנפשיות נוצרות תוך כדי (לשים לב קודם להשפעת הכימיה על וונדוט):

  • נוצרת תרכובת נפשית, והתרכובת הנפשית משתנה.
  • התרכובת הנפשית נוצרת דרך שני תהליכים
1) אסוציאציה,
2) סינטזה
  • סינטזה= נוצר משהו חדש, שהוא שונה מהדברים שמרכיבים אותו. זוהי משמעות הסינטזה.
  • אומר דברים שגם אומרים הגשטלט (כמו שאמרנו על הלהולמץ)
  • אומר שזמן התגובה למילה wet ו שונה מזמן התגובה לשלושת האותיות  w/e/t
  • אולם הוא אומר שתהליך זה נעשה באופן רצוני הם פעילים (בניגוד לגשטלט שאומר שזה מולד)
פירוט נוסף (סיכום)
  • לפי וונדט, כשהמרכיבים של התחושות והרגשות נפגשים יחד נוצרת תרכובת נפשית. התרכובות הנפשיות כל הזמן משתנות. הן נוצרות ע"י אסוציאציה וסינתזה.
  • לפי וונדט, יש תהליכים קוגניטיביים שהם פעילים ובאמצעותם האדם יוצר משמעות באופן רצוני.

מחקרים שנעשו במעבדה של וונדט-

  • מחקרים שעסקו בזמן תגובה, היה ניסיון לקטלג את ההכרה במונחים של זמן תגובה ותכונות. נעשה מחקר על הרגש בו מוקמו רגשות על 3 ממדים.
תיאור מחקריו (רק לפי ז')

1) זמן תגובה פשוט- הנסיין מודד זמן תגובה מרגע שנדלק אור ועד שהנבדק לוחץ על כפתור לכבותו.

2.זמן תגובה מורכב-לנבדק  2 גרויים-אור ירוק ואור אדום, צריך ללחוץ על כפתור רק כשהאור הירוק מופיע, מעבר לזמן תגובה יש כאן גם מצב של הפעלת שיקול דעת.

בשני ניסויים אלה יש ניסיון לשבור לאלמנטים פשוטים ולקטלגם במונחי זמן, תכונות וכו'-מודדים את זמן התגובה הפשוט שמחייב תפיסה פשוטה-פרספשיין (ניסוי 1), ומודדים זמן תגובה מורכב שמחייב תפיסה מורכבת אפרספשיין (ניסוי 2), מפחיתים בין הזמנים וניתן לקבל זמן של שיפוט, החלטה וכו'.

 

 

3.תאורית הרגש- (שהסברתי קודם ) כל רגש ניתן להסביר ע"י 3 מימדים: אקטיבי-פסיבי, נעים-לא נעים, מתוח-רגוע. דוג'- אדם עצוב ואדם מדוכא-שניהים ירגישו לא נעים, רגועים אך המדוכא ידווח על יותר פסיביות.

 

4.שני נבדקים בניסוי זמן תגובה, מאחד יבקש וונדט לחשוב על התגובה כשהוא צריך לכבות את האור, מהשני יבקש לחשוב על הגירוי-האור שעומד להופיע. ממצא-כשמוקד הקשב הוא תגובה, זמן התגובה ארוך יותר. ההסבר-יש כאן תהליכי אפרספשיין-תהליכי שיפוט. (הוסבר קודם)

 

5.מדידת זמן תגובה לאותיות לבין זמן תגובה למילים- אין כמעט הבדל כי אנו תופסים את המציאות בשלמות (דומה לגשטלט), לעומת זאת, יש הבדל בין זמן תגובה לאותE לבין W כי E שכיחה יותר.

 

ביקורת: אין התייחסות לתהליך, הקפאת ההכרה.

  • הבעיה היא שחסר קישור פיזיולוגי: לא מקשר לתהליכים פיזיולוגים
  • לא אומר מה סדר הדבר, לא מתייחס להכרה כמשהו שקורה כזרימה, הוא מקפיא את ההכרה ובודק אותה ברגע זה
  • זה לא קשור לכלום.
פירוט נוסף (סיכום)
      • וונדט לא מנסה לקשר את תיאוריית הרגש שלו למקור של הרגשות (מקורות פיזיולוגיים).
      • כמו כן גם אין התייחסות לתהליך, הוא מקפיא את ההכרה ולא מתייחס לדינמיות. הוא מנסה לעצור את הדינמיות של ההכרה ע"י אינטרוספקציה.

וונדט- נקודות נוספות באופן כללי  (באופן כללי ממצגת שנה שעברה)

  • מחקרי זמן תגובה
  • תפיסה – התפסה = perception apperception
  • סוף חייו: שינוי כיוון מדעי
  • פסיכולוגיה של השפה, מיתוסים דת (תרבות)

כתב שני ספרים (רק לפי ז')

  • 1.פרינסיפלס אוף פיזיולוגיקל סייקולוגי-רעיונותיו לגבי פסיכולוגיה, מחקריו וממצאיהם, פסיכולוגיה אקספרמנטלית לא פיזיולוגית (באותה תקופה לא קיים המושג ניסוי ומשתמשים במילה פיזיולוגיקל לתאור משהו מדעי)
  • 2 .וולק סיקולוגי-10 כרכים שעסקו בניתוח שפה, תרבות ומיתוסים (חלק זה כמעט ונעלם)

עיקר תרומתו של וונדט (מצגת של המורה):

            1. ניתק את הפסיכולוגיה מהפילוסופיה ומשאלת הדואליזם גוף-נפש. הפך את הפסיכולוגיה למדע ניסויי עצמאי

 

  • זוהי הנקודה החשובה ביותר.

סיכום ז':

  • ב-1879 פתח בלייפציג בגרמניה את המעבדה הפסיכולוגית לניסויים הראשונה בעולם ובכך בעצם ניתק את הפסיכולוגיה מהפילוסופיה,
  • הוא אינו עוסק בדואליזם,  נפש-גוף, הוא עוסק רק בהכרה והופך את הפסיכולוגיה למדע בפני עצמו.
            1. פיתח לראשונה שיטה לחקר מדעי ניסויי של הפסיכולוגיה.

 

            1. כוחו המארגן כמנהיג מדעי- תרם להפצת המדע בעקבות המעבדה שפתח, כתב העת שייסד.

  • כוח רצון ליצור מה שיצר,
  • הופץ בכל העולם.

 

  • מקים את הענף של פסיכולוגיה ניסויית
  • מפרסם את הענף של פסיכולוגיה ניסויית
  • הרצאות, ז'ורנל, כתיבה ענפה
  • מתייחס לעצמו כפסיכולוג באופן רשמי ופומבי

 

ז':

        • לוונדט כח כמנהיג מדעי- מכל העולם למדו אצלו וכשחזרו לארצם הפיצו את הפסיכולוגיה הניסויית.
            1. היו לו גם תרומות מחקריות ספציפיות

            1. הישרדות התחום: סטודנטים: הסטודנטים שלו (מתוך מצגת)

  • Kraeplin - סכיזופרניה
  • Munsterberg - ראש החוג לפסיכולוגיה בהרווארד
  • Bechetev - תורת ההתניה
  • Spearman - סטטיסטיקה
  • Cattel - מבחני האינטיליגנציה הראשונים
  • Titchener - מביא את הסטרוקטורליזם לארה"ב

בנוסף, בסוף ימיו: פסיכולוגיה של תהליכים מורכבים

  • פסיכולוגיה של שפה, מיתוסים, דת
  • פסיכולוגיה חברתית של האישיות. אבל לא יכול לחקור את זה בגלל שלא יכול לחקור תהליכים של שפה
  • היום לא מסכימים אותו, (לא פסיכולוגיים אישיותיות ולא איכותיים)

 

  • נדלר
    • בשנים האחרונות לחייו, וונדט מאס בפסיכולוגיה הניסויית והוא החליט שמה שבאמת מעניין זה ידע של לימודי התרבות.
    • הוא התעניין מאוד בשאלות של שפה, מיתוסים, דת
    • הוא כתב 10 כרכים (תחילת המאה ה- 20) שעסקו בניתוח שפה, תרבות ומיתוסים.

הסבר מדוע אין פסיכולוגיה וונדטיאנית (לפי ז' בלבד)

  • וונדט תמך בגרמניה במלחמת העולם הראשונה, לא הוסיף לו אהדה.
  • *טיצינר שתרגם את ספריו לאנגלית עוות את תוכנם והקצין את תורתו, חלק מעבודתו נעלם.

 

פירוט מתוך מאמר 6: ווילהלם וונדט אבי הפסיכולוגיה הניסויית (מהסיכום)

  • ב-1879 קמה המעבדה של וונדט, היא לא קמה בבת אחת אלא תהליך של כמה שנים,
  • וונדט האמין שמכיוון שהסמינרים על היבטים תאורטיים של המחקר הפסיכולוגי מושכים סטודנטים צריך שתתווסף הכרות מעשית עם השיטות הבסיסיות של המחקר הפסיכופיזי. ה
  • הכותב מסתמך על מקורות מידע ראשוניים לתאור הקמתה:

 

(ייסד את המעבדה ה-1 שעסקה בפסיכולוגיה ניסויית. )

  • + העצומה (עתירה)  של וונדט למשרד החינוך פנה למשרד החינוך בבקשה לתקציב סדיר למערכת מכשירים פסיכופיזיים כדי שניתן יהיה לבצע עבודה מחקרית פסיכו-פיזית במהלך הלימודים בקשתו נדחתה עקב "מצוקה כספית".

 

  • עצומה 2 של וונדט עתירה לתמיכה של האוניברסיטה בעבודתו. הוא מימן את רוב הפעילות ורצה שהאוניברסיטה תספק את התנאים ההכרחיים לפעילותו הסמינרית המעשית.

 

  • + הסמינר של וונדט עפ"י דיווחו של סטנלי האל (קיבל דוקטורט במקום אחר ורק בא לבקר) רשם בבליוגרפיה שלו על פתיחה של המעבדה. היה מקצה חומר קריאה, ציפה מכל אחד לדיווחים ופרוט, רשם הערות בלי הפסקה.
        • ז': עדות ראיה של האל שביקר באוניברסיטת לייפציג, השתתף בסמינר של וונדט ומספר על עבודת וונדט עם תלמידיו,

 

  • + מרקס פרידריך- דוקטורט הראשון של וונדט- מקור היסטורי 2 על פתיחת המעבדה.
        • לפי ז': עבודת מחקר- עבודה שהשלים פרידריך ונעשתה תחת פיקוחו של וונדט במעבדה.

 

.

  • + הוציא גורנל עצמאי בנושא מחקרים פילוסופיים, מטרת הגורנל העיקרית הייתה לפרסם ניסויים שבוצעו במעבדתו.
        • ז': כתב עת שייסד וונדט ובו פירסם ניסויים שבוצעו במעבדה (+מכתבים ממנו לקרפלין על כך)

 

  • אישיותו של וונדט לפי וויליהם גיימס מנומס, חייכן, אינו מעמיד פניו בגינונים, לא הראה כל רצון להרחיב הכרות.
        • לפי ז': ג'יימס שביקר אצל וונדט ומספר במכתביו על קיומה ותפקודה של המעבדה.

 

  • .זה רק לפי ז': מכתבים-
    • באחד וונדט מספר על תלמידיו שעזרו להקמת המעבדה ותפקודה,
    • השני המלצה מוונדט להאל ובו מציין שהאל עבד במעבדתו,
    • השלישי מכתב מוונדט לקרפלין ובו הוא מספר על מעבדתו,
    • הרביעי מכתב מאוניברסיטת בריסל ובו תנאים שיועמדו לרשות וונדט אם יקים מעבדה אצלם- מכתב שיצר לחץ על אוניברסיטת לייפציג שלבסוף הסכימה להכיר במעבדתו

 

  • רק לפי ז': .ידיעון האוניברסיטה ובו מפורסם סמינר של וונדט כמוסד לחקירה פסיכולוגית.

 

  • ראשית הדרך של המעבדה מבחינת וונדט התחיל להציע פעילות סמינרית מעשית בלתי רשמית.

 

  • המחקר ה-1 של וונדט במעבדתו עבודת מחקר על משך הזמן של תפיסות פשוטות ומורכבות וונדט, הול ופרידריך

 

  • כיצד בא לידי ביטוי ההכרה והתגמול שלהם זכה וונדט מהממסד היה מועמד למשרה באוניברסיטה וכדי להשאירו הציעו לו בונוס כספי והעמידו לרשותו אודיטוריום קטן. הסמינר החדש נקרא "מוסד לחקירה פסיכולוגית". 

 

 

שאלה ממ"ן:  מה הם מקורות האינפורמציה ושיטות המחקר ההיסטוריות בהם השתמשו לתיאור הקמת המעבדה של וונדוט מהמאמר

  • מקורות האינפורמציה הם מקורות ראשוניים שנמצאו על ידי חוקרים בארכיון של ויליאם וונדט בליפיציג ובאריות במחוזר דרדזן והכוללים
    • עצומה חשוב של וונדט שהוגשה למשרד החינוך שבה הוא ביקש תקציב סידר על מנת להקים ולתמוך במערכת מכישים פסיכופיזים
    • ומכתב ארוך של וונדט לממונים עליו המתאר בהרחבה את התפתחות נקודת הראיה שלו לגבי תפקיד מעבדה אוניברסיטאית
    • ישנו דיון של סטנלי הול, לגבי מה שהתרחש בסמינר של וונדטו בסמסטר 1879-1880 הול כתב על כך באוטוביורפיה שלו, וכך גם עשה גי'מס
    • וונדט גם סיפק מידע משמעותי לגבי ימיה הראשונים של המעבדה שלו בעצומה נוספת לעיריה ב 1882 שבה הוא שוב מסכם את ההיסטוריה של המעבדה שלו
    • ויש גם תיעוד שנכנסת על ידי וונדטו במלאות 500 שנה לאוניברסיטת לייפציץ
    • קטלוג האוניברסיטה, המחקרים של הסטודנטים של וונדוט, והקמת ג'רנסל עצמאי למחקרים פילוסופים.

 

אדוארד ברדפורד טיצ'נר 1867-1927- מיסד הפסיכולוגיה הניסויית בארצות הברית

מייסד את הפסיכולוגיה המדעית בארה"ב.

  • היה בריטי, למד אצל וונדט חזר לאקספורד, מכיוון שלא היה לו מקום אז עבר לארצות הברית. וכך היה יכול לייסד את הפסיכולוגיה המדעית בארצות הברית

ההכרה כאוסף החוויות שהאדם חווה ברגע מסוים.

  • טען כי ההכרה היא אוסף החוויות שהאדם חווה כרגע.

ה-mind: אוסף כל חלקי ההכרה מהעבר.

  • ה- MIND זה אוסף כל חלקי ההכרה שאנו סוחבים מהעבר.

התעלמות מוחלטת מתהליכי אינטגרציה והתמקדות בלעדית במבנים אטומים.

  • הסטייה המרכזית של טיצ'נר מוונדט הייתה ההתעלמות המוחלטת מתהליכי אינטגרציה apperception (תפיסה מורכבת שכוללת תהליכי שיפוט) והתמקדות בלעדית במבנים אטומים perception.

 

  • המורה אמרה שבגלל זה וונדט לא התפרסם בנושאים האלה כי הוא לא תרגם את וונדט בחלקים אלה.

 

    • לפי ז':
      • תירגם את תורתו של וונדט לאנגלית וכתב ספרים בעצמו-הספר אקספרימנטל סייקולוגי שנחשב עד היום כאבן יסוד של שיטות מחקר אקספרמנטליות בפסיכולוגיה (תלמידו של וונדט)

ניסה לבנות טבלת יסודות בסיסיים של ההכרה האנושית.

  • ניסה לבנות טבלה של תהליכי ההכרה.
        • הוא התמקד בחקר האטומי וניסה לעשות טבלת יסודות בסיסיים של ההכרה האנושית (כמו בכימיה).

 

  • הוא לא התייחס לגירוי עצמו אלא למרכיבים שלו.
      • לא התייחס לבקבוק כפי שהוא – זה לא בקבוק ויש בו ממים אלא אימן נבדקים להתייחס למרכיבים למשל אדום, כחול, משהו שמתרחב, עגול, נוזל עם מצב צבירה נוזלי.
      • הוא לא מתייחס לגירוי, אלא מתייחס למרכיבים המאוד קטנים

 

  • לפי ז':
    • מטרתו ליצור מדע שינתח אטומים של ההכרה,
    • הכין טבלת יסודות בסיסיים של ההכרה וטען שצריך לפרקה ולהתייחס רק למימדים הפשוטים של התפיסה.
      • דוג'-תפוח אדום, צריך להתמקד בצבע, בתכונה הכדורית ולא למימד השלם של התפוח,
    • אימן את נבדקיו להתייחס לתכונות ולא לגירוי.

דגל בשיטת החקירה- אינטרוספקציה.

  • דגל בשיטת החקירה של אינטרוספקציה
      • = מה אתה רואה. והנבדקים מספרים מה הם רואים

 

        • לפי ז': לימד את נבדקיו את שיטת האינטרוספקציה ולבצע אינטרוספקציה על עצמם למשל בעת יחסי מין.

 

 

  • (אפילו טיצנר התחילו לפקפק בפסיכולוגיה הזאת, ואולי להתמקד בפנמולוגיה כפי שהיא קוראת, ואולי להתמקד בהכרה ולא כפי שהיא).

בסוף ימיו

  • לקראת סוף ימיו, הוא החל לפקפק בהיגיון המחקרי שיש בסטרוקטורליזם. הוא החל לשאול האם לא ראוי לפסיכולוגיה לשנות עמדה ולעסוק בפנומנולוגיה (בחוויה ההכרתית)
  • חוויה הכרתית טבעית כפי שהיא מתרחשת (בלי לפרק לאטומים), דיווח של נבדקים על החוויה כפי שהיא ללא פירוקה לחלקים.

תרומתו העיקרית (לפי הסיכום בלבד)

  • הייתה בכך שהביא את הפסיכולוגיה הניסויית לארה"ב.
  • וכן הוא הפך את הפסיכולוגיה הניסויית לעובדה שאין להתווכח עליה אם היא קיימת או לא.
  • אך הוא לא פיתח רעיונות חשובים.
  • דגל בשיטת החקירה- אינטרוספקציה.

 

ביקורת על שיטת האינטרוספקציה (והסטרורוליזם):

1.האינטרוספקציה היא בעצם רטרוספקציה. ההתייחסות היא תמיד אל העבר.

  • התייחסות תמיד לעבר, כי מה שרואים כרגע, זה מה שראיתי לפני שנייה אפילו אם זה קורה ממש עכשיו
      • ז': כשאני חושב על מה שצריך לדווח אני חושב על העבר, לא יכולה להיות אינטרוספקציה של ההווה.

 

2.עצם עשיית האינטרוספקציה משנה את החוויה ההכרתית.

  • כי אי אפשר להתייחס למה שרואים אלא רק לפרק למרכיבים קשור לנקודה השלישית
      • ז': כלומר אי אפשר ממש להסתכל מהצד (דומה לקאנט)

3.מחייבים את הנבדק ליצור שפה חדשה אינטרוספקטיבית.

  • משנים את החוויה ההכרתית אחרי שאילפו אותה לשפה החדשה = לא לגירוי עצמו אלא למרכיבים שלו.

 

  • כלומר ברגע שאוסרים על נבדק לחשוב במונחים רגילים אוסרים עליו להשתמש בשפה ובעצם מחייבים אותו ליצור שפה חדשה אינטרוספקטיבית.

.האינטרוספקציה- ידע לשם ידע.

  • האינטרוספקציה הפכה את הפסיכולוגיה למדע לא רלוונטי שלא קשור לכלום ולא מעניין.
  • ידע לשם ידע.

ביקורת נוספת על הסטרוטורליסטים זה שהם הפכו את הפסיכולוגיה למדע סטרילי, לא מענין.

תוספות מהסיכום וההרצאה

הפסיכולוגיה של וונדט הוחלפה בגרמניה ע"י הגשטלט והפסיכואנליזה.

בארה"ב מחליף אותה הסטרוקטורליזם של טיצ'נר, הפונקציונליזם והבהיוריזם.

 

אביגנהאוז- תרומתו היא ביצירת טכניקה ניסויית כדי לבדוק תהליכי למידה פשוטים. הטכניקה היתה מבוססת על ההנחה של אותה העת לפיה יש להבין את המורכב ע"י פירוק לפשוט.

 

סיכום ז'

  • אבינגהאוז (1850-1908)-יצר טכניקה אקספרמנטלית לבדיקת תהליכי למידה פשוטים (בהתאם למסורת התקופה-הבנת המורכב ע"י פירוק לחלקים פשוטים),
  • ייצר את עקומת השכחה-תוצאה של אנשים שלמדו הברות חסרות מובן,
  • הממצא-מירב החומר שנלמד נשכח זמן קצר אחרי הלמידה, הרוב נשכח ב-20 דקות הראשונות ואז העקומה הופכת מתונה, כמעט ולא נשכח דבר.
  • המתודולוגיה שלו איפשרה ללמוד על למידה בתנאי מעבדה פשוטים.

 

 

ברטנו- טען שהפסיכולוגיה צריכה לתאר תהליך ולא מרכיבים וכן הדינמיקה של תהליכים פסיכולוגיים חשובה יותר מהמרכיבים של התהליך. גישה דומה לזו של ג'יימס.

לפי ז':

  • פרנץ ברטונוב -הפסיכולוגיה צריכה לעסוק בתהליכי ההכרה-חשיבה ותפיסה ולא במרכיבים שלה.
  • (פרויד שמע זאת ויישם זאת בצורה מאוד בולטת בתאוריה הפסיכואנליטית)

מיקום הסטרוקטורליזם על הדילמות

1)לא עסקו בזה- כי זה שאלה פילוסופית ולא פסיכולוגית

(אבל כן יש התיחסות לדואליזם ראה למול הגשטלט)

1.גוף-נפש

2)אובייקטיביות- זה מדע ניסויי

2.סובייקטיביות-אובייקטיביות

3) כמותי- פירוק ההכרה למרכיבים

3.כמותי-איכותי

4) אי הפחתה- טבלה של מרכיבי ההכרה לא של מרכיבים פיזיולוגיים (חשוב לזכור)- לא במונחי מוח, אלא במונחים פסיכולוגיים מדעיים-

 

(אילו היו מקשרים את זה למשהו אחר זה היה הפחתה)

4.הפחתה מול אי הפחתה

5)רצון חופשי של תהליכים קוגניטיביים קוראים באופן רצוני. למשל המילה wet לעומת האותיות שלה

5.דטרמיניזם מול רצון חופשי

6) ידע לשם ידע.

6.מחקר פרקטי מול טהר

7)מולקולרי- פירוק ההכרה למרכיביה.

7.מולארי מול מולקולרי

8)פחות מובהק. דיבר על אמפריציזם – תרכובות נפשיות משתנות על ידי תהליכים של הכרה,

(אבל לא שלילת נייטיביזם כי אין נתונים על זה)

8.נייטיביזם מול אמפיריציזם

9) נתונים שהתקבלו ממחקר אמפירי מבוקר. כמעט ולא היה תיאוריה אלא בעיקר נתונים.

9.תיאוריה מול נתונים


Comments