ו) פונקציונליזם

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר



























s

sdfsdflkjsdflkj

תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
    1. 2.1 הנתיב הפונקציונליסטי 
      1. 2.1.1 הרצאה 8+9 
      2. 2.1.2 מאמרים 8+9 
      3. 2.1.3 William James and Stanley Hall: The Founding of Scientific Psychology in the United States/  
      4. 2.1.4 Watson and Evens 1991 (8) 
      5. 2.1.5 (9) The Scope of Psychology/  
      6. 2.1.6 James (1890) 1988
    2. 2.2 סיכום פונקציונליזם  מיחידה 2 – לא שייך לפה ישירות
      1. 2.2.1 בשקף של המורה (יחידה 1)
        1. 2.2.1.1 מטרת אסכולת הפונקציונליזם
          1. 2.2.1.1.1 הפונקציונליזם צומח כנגד הסטרוקטורליזם
          2. 2.2.1.1.2 דרווין כמשפיע על הפונקציונליזם
          3. 2.2.1.1.3 ווליאם ג'ימס- הבולט מבין הפונקציונליסטים (פירוט בהמשך)
          4. 2.2.1.1.4 סיכום האסכולה (מהספר)
    3. 2.3 שאלת ההסתגלות- איזו פונקציה ממלאת ההתנהגות? (זה תחילת הפרק)
      1. 2.3.1 רקע מהסיכום בלבד
        1. 2.3.1.1 רקע של המורה בכיתה
    4. 2.4 צ'רלס דרווין (1809-1882)
      1. 2.4.1 רקע
      2. 2.4.2 הקשר בין התיאוריה הכלכלית של מלטוס לתיאוריה האבולוציות של דרווין (גם לפי תשובת ממן)
        1. 2.4.2.1 התפתחות רעיונותיו של דרווין (לפי ז' בלבד)
        2. 2.4.2.2 תרומות של דרווין לפסיכולוגיה:
          1. 2.4.2.2.1 רעיון הברירה הטבעית- המתאים שורד.
          2. 2.4.2.2.2 ההבדל בין בני אדם לבע"ח- בדרגה ולא במהות. (תרומה)
          3. 2.4.2.2.3 להבעה רגשית יש מטרה פונקציונלית והסתגלותית. (תרומה)
          4. 2.4.2.2.4 ההתנהגות מותאמת לתנאים בהם האדם חי. (תרומה)
          5. 2.4.2.2.5 השפיע על הדרוויניזם החברתי- גם בעולם האנושי החזק שורד.
    5. 2.5 ויליאם ג'יימס 1842-1910
      1. 2.5.1 נקודות מתוך מצגת שנה שעברה (פירוט בהמשך)
        1. 2.5.1.1 הקדמה מתוך הסיכום בלבד
      2. 2.5.2 ג'ימס האדם, (המורה בכיתה)
        1. 2.5.2.1 רקע על ג'ימס מנדלר (וגם קשר בין שני מושגים מתורתו לחייו)
      3. 2.5.3 הפסיכולוגיה כמדע של החיים המנטליים, הן של התופעות עצמן והן של תנאיהן
        1. 2.5.3.1 א) התופעות עצמן Ü  רגשות, תשוקות קוגניציות
          1. 2.5.3.1.1 ב) התנאים של התופעות ( conditions ) Ü  הבסיס הפיזיולוגי, המוח
            1. 2.5.3.1.1.1 פירוט נוסף (כיתה סיכום)
      4. 2.5.4 ג'יימס יצא נגד שתי אסכולות:
        1. 2.5.4.1 1.הפסיכולוגיה הספיריטואלית: הנפש כגורם המייצר ומסביר את כל התופעות של החיים המנטליים.
        2. 2.5.4.2 2.הפסיכולוגיה האטומיסטית והסטרוקטורליזם: כוללות אלמנט מטאפיסי (מעל הפיזי).
      5. 2.5.5 מושגים עיקריים מהפסיכולוגיה של ג'יימס:
        1. 2.5.5.1 זרם ההכרה/החשיבה:   המחשבה היא "מצב הכרתי אחיד ולא מחולק".
        2. 2.5.5.2 חמישה מאפיינים לזרם ההכרה/ החשיבה: (חשוב)
          1. 2.5.5.2.1 1.רציפה
          2. 2.5.5.2.2 2.משתנה
          3. 2.5.5.2.3 3.אישית
          4. 2.5.5.2.4 4.עוסקת באובייקטים השונים ממנה עצמה.
          5. 2.5.5.2.5 5. עורכת כל הזמן בחירות.
          6. 2.5.5.2.6 התייחסות לנקודות מהמאמר
        3. 2.5.5.3 Self, אישיות: תהליך של חשיבה המתפתח כתוצאה מזרם ההכרה.
        4. 2.5.5.4  Soul, נפש: מושג מטאפיסי שאינו דרוש לפסיכולוגיה.
        5. 2.5.5.5 פעילות גומלין בין הגוף לנפש: קשר דו כיווני. מצבים מנטליים גורמים לשינויים פיסיולוגיים ולהיפך.
        6. 2.5.5.6 תיאורית הרגש של ג'ימס: תחושות של שינויים בכלי הדם הן הבסיס לרגש.
        7. 2.5.5.7 תכליתיות/טלאולוגיה: ייחודה של הפעילות המנטלית.
          1. 2.5.5.7.1 בעולם החי: פעילות אקטיבית מכוונת מטרה
          2. 2.5.5.7.2 בעולם הדומם: פעילות פאסיבית ללא מטרה העומדת בפני עצמה.
          3. 2.5.5.7.3 התודעה כפונקציה מטרתית ופותרת בעיות.
        8. 2.5.5.8 Habit הרגל: על מנת לשנות את ההוויה, יש צורך בשינוי ההרגלים. ההתנהגות קובעת את ההוויה. (חשוב)
          1. 2.5.5.8.1 להרגל יש ערך פונקציונלי- צריכת פחות קשב.
        9. 2.5.5.9 Free will הרצון: אדם יכול לשלוט בגורלו באמצעות הרצון. לשנות את ההוויה.
        10. 2.5.5.10 אינסטינקט: האדם כבעל מספר האינסטינקטים הרב ביותר, משמשים לשימור עצמי. (אולי חשוב)
        11. 2.5.5.11 פרגמטיזם: ערכם של רעיונות נקבע לפי מידת הפרקטיות שלהם. עקף את שאלת הגוף-נפש. (אולי חשוב)
        12. 2.5.5.12 שיטת חקירה (תוספת של המורה לא מהמצגת שלה) + ז'
          1. 2.5.5.12.1 שאלה ממן: עמדתו של ג'יסמ בנוג עלניסויי מעבדה, ולהסביר האם גישתו נטורליסטית
          2. 2.5.5.12.2 פסיכולוגיה לא מטאפיזית אלא נטורליסטית (מתוך המאמר)
        13. 2.5.5.13 סוף ימיו - המורה בכיתה +נדלר
        14. 2.5.5.14 הסבר  מדוע ג'יימס חשוב לפי המצגת שנה שעבר (לא הבנתי עד הסוף )
        15. 2.5.5.15 תרומותיו של ג'יימס- (מהסיכום)
        16. 2.5.5.16 לספר של ג'יימס principles of psychology מספר תרומות חשובות
    6. 2.6 מאמר 9-היקפה של הפסיכולוגיה (נכתב ע"י גיימס) רק מז' (המאמר עצמו נמצא בסוף )
      1. 2.6.1 תוספת של ז' מתחילת הסיכום שלה (לאו דווקא שייך לפה)
    7. 2.7 גרנוויל סטנלי האל 1844-1942
      1. 2.7.1 תלמידו של ג'יימס
      2. 2.7.2 ייסד את הפסיכולוגיה בארה"ב
      3. 2.7.3 ייסד את הAPA, אגודות מקצועיות וכתבי עת. הנשיא הראשון של APA.
      4. 2.7.4 גישה פרקטית/פונקציונלית: לדעתו השאלה המרכזית היא שאלת ההסתגלות.
      5. 2.7.5 פסיכולוגיה התפתחותית
      6. 2.7.6 יחס לפסיכואנליזה
      7. 2.7.7 הארווי קאר 1873-1954:
      8. 2.7.8 ניסח את עקרונות הפונקציונליזם בצורה מפורשת.
        1. 2.7.8.1 1.פסיכולוגיה צריכה לעסוק בארגון התהליכים המנטליים.
        2. 2.7.8.2 2. מטרת התהליכים המנטליים היא ארגון ושימור חוויות ושימוש בהן כמנחי התנהגות.
        3. 2.7.8.3 3.תהליכים פסיכולוגיים תורמים להסתגלות.
      9. 2.7.9 הפונקציונליזם כגשר בין חוויות מנטליות להתנהגות.
    8. 2.8 הפונקציונליזם על הדילמות:
    9. 2.9 השוואה בין וונדט לגי'מס (מצגת שנה שעברה)
  3. 3 מאמר 9- וויליאם ג'ימס- מהסיכום בלבד

















הנתיב הפונקציונליסטי 

הרצאה 8+9 

מאמרים 8+9 

William James and Stanley Hall: The Founding of Scientific Psychology in the United States/  

Watson and Evens 1991 (8) 

 

(9) The Scope of Psychology/  

James (1890) 1988

 

(סוף הרצאה 8)

מיקוד של המורה

מאמר 8

  1. מידע לגבי אישיותם של ג'יימס והאל, וכיצד היא השפיעה על הפיתוח התיאורטי והמעשי שלהם?
  2. עקרונות הפסיכולוגיה לפי ג'יימס.
  3. האל כחוקר וכמארגן תחום חדש בארה"ב. ברמת התכנים- היחס אל הפסיכואנליזה.

 

מאמר 9

  1. מהי פסיכולוגיה לפי ג'יימס ונגד מי הוא יוצא?
  2. הקשר בין הפסיכולוגיה למוח.
  3. מהם חיים מנטליים ואינטליגנטיים.

סיכום פונקציונליזם  מיחידה 2 לא שייך לפה ישירות

בשקף של המורה (יחידה 1)
  • חברי האסכולה חקרו את האופן שבו תהליכים מנטליים תורמים להסתגלות הפרט לסביבתו
  • אסכולה זו צמחה כתנועת נגד לסטרוטורליזם
  • התיאורטיקנים הבולטים הם
    • דרווין (ארצות הברית)
    • וויליאם ג'יימס (ארצות הברית)

 

מטרת אסכולת הפונקציונליזם
  • לפי גישה זו הדבר העיקרים אשר מעניינים את הפסיכולוגיה זהו חקר האופן שבו הפרט מסתגל לסביבתו.
  • הם ביקשו לענות על השאלה מה התועלת שמפיק האדם מתהליך פסיכולוגי זה או אחר
      • (ולא ביקשו ללמוד על מבנה החוויה וההויה האנושית)

 

  • המוקד שלהם הוא האופן שבו התהליכים הנפשיים לביאים לתוצאות מעשיות בעולם, תוצאות שסופן הסתגלות טובה יותר לסביבה.
הפונקציונליזם צומח כנגד הסטרוקטורליזם
  • האמירה של הפונקציונליזם שיש ללמוד את הפונקציונליות של התנהוגת ותהליכים פסיכולוגיים מהווה אמירת נגד לזו של הפסיכולוגיה של וונדט וטיצינר שראתה בבחינת המבנים הנפשיים עניין שעומד בפני עצמו.
  • כלומר ז': הס' צמחו כמחאה על הסטרוקטורליזם, אין צורך לחקור את החוויה וההוויה האנושית אלא את האופן שבו הפרט מסתגל לסביבתו, ואין לפרק ההכרה למרכיבים',

 

  • בעוד שהסטרוק' עשה הדמייה של הפסיכולוגיה לכימיה-שבירה לחלקים ולמידת החלקים הבסיסיים ביותר,
  • הפונקציונליזם עוסק בשאלה איזו פונקציה ממלאת ההתנהגות בהסתגלות,
דרווין כמשפיע על הפונקציונליזם
  • האסכולה הפונקציונליסטית הושפעה רבות מהתפתחות רעיונותיו של דרווין אודות התפתחות המינים
    • כזכור במרכז חשיבתו של דרווין עומדת שאלה  פונקציונלית ביולוגית:
      • כיצד תרמו מאפיינים שונים לשימרו או לאי שימורו של זן זה או אחר בטבע.

 

  • כלומר דרווין לקח את שאלת הפונקציונליזם ושאל מדוע התנהגות בצורה כזו או אחרת, איך זה פונקציונלי לחייו בסביבתו.

 

  • במילים אחרות: ברקע פיתוח התורה הפונקציונליסטית נמצאת התאוריה האבולוציונית של דרווין
ווליאם ג'ימס- הבולט מבין הפונקציונליסטים (פירוט בהמשך)
  • ג'יימס הוא דמות מנוגדת לוונדט שהיה פרופסור גרמני טיפוסי. ג'יימס היה דמות מרתקת יותר ונינוחה יותר. הוא היה פסיכולוג אמריקאי שכתב ספר וטען שהפסיכולוגיה לא צריכה להתעסק במכניקה של פירוק תאים בודדים אלא לשאול שאלה של הסתגלות: כיצד תהליכים מנטליים מודעים תורמים להסתגלות של האדם בסביבתו.

 

      • לדעת ג'ימס המאמץ "לפרק" את ההכרה למרכיבים סטטים פשוטים הוא מאמץ תפל וחסר ערך
      • ההכרה לדעתו היא עניין מורכב ומשתנה.
      • חיים נפשיים מהווים שלמות אחת המשתנה באופן מתמיד. כל מאמץ לשבור את הזרם הבלתי פוסק הזה של ההכרה והחוויה האנושית למבנים פשוטים נידון כילשון
      • הוא פעל בארצות הברית שבה הגישה הפונקציונליסטית היתה הגישה השלטת בחשיבה הפסיכולוגית.
      • גם הדגיש את הערך הפרגמטי שיש לתהליכים נפשיים בהסתגלות לסביבה שבה חיי האדם.

 

  • התרומה למדע הפסיכולוגיה היא בכך שיש התמקדות בהתנהגות האנושית ואינטראקציה של אדם עם סביבתו.
סיכום האסכולה (מהספר)
  • הגישה הפונקצינליסטית בפסיכולוגיה היא גישה המתמקדת באופן שבו תהליכים מנטלים תורמים להסתגלותו של הפרט לסביבה שבה הוא חיי ופועל.

 

מפה זה החומר של היחידה

שאלת ההסתגלות- איזו פונקציה ממלאת ההתנהגות? (זה תחילת הפרק)

רקע מהסיכום בלבד

  • הפסיכולוגיה הפונקציונליסטית חוקרת את האופן שבו הפרט מסתגל לסביבתו. מה התועלת שאדם מפיק מתהליך פסיכולוגי זה או אחר.
  • ההנחה היא שתהליכים נפשיים מובילים להתנהגות והתנהגות זו מובילה לתועלת בסביבה.
  • הדגש הוא לא על מרכיבי התהליך אלא על הפונקציות שלהם.
  • זוהי פסיכולוגיה הרבה יותר תוססת, אנושית וחיה.
  • ברקע של התיאוריה הפונקציונליסטית עומדת התיאוריה של דרווין.

 

  • סיכום ז'
    • הפונקציונליזם צמחו כמחאה על הסטרוקטורליזם, אין צורך לחקור את החוויה וההוויה האנושית אלא את האופן שבו הפרט מסתגל לסביבתו, ואין לפרק ההכרה למרכיבים.

רקע של המורה בכיתה

  • כאן יש אימוץ של הגדרה אחרת לחלוטין לפסיכולוגיה
  • הפסיכולוגיה הפוקציונלית שואלת את שאלת ההיסתגלות:
    • איזה פונקציה ממלאת התנהגות זאת או אחרת. משהו יותר פרגמטי.

 

  • הפסיכולוגיה של הפוקציונליזם יותר חיה, אנושית, תוססת, זה מה שהביא הפוקציונליזם.
    • אפשר לראות במאמר של ג'ימס לעומת וונדט שלא נילמד (מאמר 7 הוא קשה- כתיבה של וונדט כתיבה- קשה לא למבחן)

 

  • הרעיון של הסתגלות לסביבה זה רעיון תופעת האבולוציה ומכאן אסכולה פונקציליסטית, מבוססת על דרווין
  • דרווין ערך מהפיכה חשביתית לעומת האמונה הנוצרית.

 

  • דיבר בעקבות מלאטוס (כלכלה), שדיבר על הברירה הטבעית.

 

צ'רלס דרווין (1809-1882)

רקע

  • לפי ז':
    • במהלך מסע שערך ראה בע"ח לא מוכרים עם התנהגויות מוזרות, ומצא פיזור גאוגרפי של מאפייני בע"ח, המסע הוביל אותו לשאלת האבולוציה,
    • כשברקע 3 גישות לכך:
      • א.ויליאם פאלי-האל יצר אותם כך וזו הסיבה לשוני.
      • ב.ארסמוס דרווין-כולנו מתחילים מיצורים פשוטים ומתפתחים.
      • ג.למארק-המאפיינים הם תוצר של שימוש יתר או שימוש חסר באברים, בגישת למארק יש 2 בעיות: השינויים נעשים מהר מדור לדור, ועל פי גישה זו לא ניתן להסביר מאפיינים לא פונקציונלים כמו זנב.

 

  • ההסתגלות כבסיס להתפתחות
    • לקח את שאלת הפונקציונליזם ושאל אותה גם לגבי בע"ח:
      • למה התנהגות זו או אחרת של בע"ח זה או אחר,
      • איך זה פונקציונלי לסביבה שבה הוא נמצא.
      • ההסתגלות כבסיס להתפתחות. 

 

  • דרווין עשה מהפכה חשיבתית גדולה ביותר במדע המודרני
        • ז': יש חשיבה על האדם לפני דרווין והאדם אחרי דרווין

 

  • לפי דרווין, איבר שאין בו שימוש ייעלם ואיבר שיש בו שימוש יתפתח.

 

  • המכניזם/ התהליך שמסביר את תהליך האבולוציה?
    • רעיון הברירה הטבעית- אלה ששרדו מתאימים יותר לקשיי הסביבה. החזק/המתאים שורד.

 

  • פרויד, ג'יימס וונדט והאל הושפעו מרעיונותיו של דרווין.

הקשר בין התיאוריה הכלכלית של מלטוס לתיאוריה האבולוציות של דרווין (גם לפי תשובת ממן)

  • הקשר ביניהם הוא שמהתיאוריה הכלכלית של מלטוס דרווין פיתח את הרעיון שמסביר את המכניזם של האבולוציה
  • מלטוס בסיפרו הביא את רעיון הברירה הטבעית, שלא דיבר על ביולוגיה אלא על תהליכים כלכלים-
  • הוא הציג מודל של הפתחות כלכלית בעלת השלבים הבאים
    • ראשית לכל היה מספר מועט של אנשים בקהילה- מאחר ומספר מועט יש מספיק מזון לכולם
    • מספר אנשים גדל ואין מספיק מזון לכולם ואז הטבע מפעיל בקרות טבעיות על עצמו כגון מחלות ומגפות
    • מספר אנשים קטן ושוב יש מספיק מזון
    • מתרחב וחוזר חלילה
  • דרווין מצא ברעיון הזה את המפתח למכניזם שמסביר את האבולוציה-
    • יש תהליכים של בקרה טבעית שגורמים לכך שהחזק ישרוד- זה רעיון הברירה הטבעית שלו
    • הטבע יוצר תהליכים של בקרה טבעית שגורם לכך שרק הזנים המתאימים יותר לקשיי הסביבה ישרדו ויתרבו
  • כלומר דרווין דיבר על מטרות פונקציונליות- ההתנהגות מותאמת לתנאים בהם האדם חיי.

 

  • הסבר נוסף (ז)
    • דרווין מחפש הסבר לתהליך האבולוציה-הוא נתקל בספר של מלטוס-רעיון הברירה הטבעית-יש מעט אנשים בקהילה ומספיק מזון לכולם, כולם אוכלים הקהילה מתרבה ואין מספיק מזון לכולם, הטבע מפעיל בקרה טבעית-מחלות, מוות וכו', הקהילה מתמעטת ושוב יש מזון לכולם וחוזר חלילה.
    • דרווין משליך את התאוריה הכלכלית הזו על האבולוציה-יש תהליכי בקרה טבעית והמתאים שורד.

 

    • דוגמא-
      • מצא את אותה ציפור באי אחד עם מקור דק וארוך ובאי השני עם מקור עבה וקצר. ההסבר-בתחילה היו ציפורים רבות על שני האיים, באי אחד המזון השכיח תולעים, לציפור עם המקור הדק קל יותר לשרוד ולהביא דורות אחריה, הציפור עם המקור העבה לא שרדה, באי השני המזון השכיח אגוזים ולכן קרה מצב הפוך.
התפתחות רעיונותיו של דרווין (לפי ז' בלבד)
  • זכה להצלחה גדולה אך גם להתנגדות, יצאו חוקים נגד לימוד תורת האבולוציה, היתה בהלה בממסד הדתי.

 

  • מאוחר יותר זכתה התאוריה לתיקוף:
    • 1.דרווין כתב שצפורים נוצרו מזוחלים, נמצא שלד של של צפור שבקצות כנפיה היו צפורני זוחלים
    • 2. גילו את הגורילה ואת הקירבה האינטלקטואלית שלה לאנושות

 

  • יש הבדל בין בעלי חיים לאדם בדרגה לא במהות, גם לבעלי חיים יש רטיונל סול (דקארט ייחס זאת רק לאדם), בכך סלל דרך למחקר בעלי חיים וסלל דרך לכוון החייתי של האדם (פרויד)

 

  • תאורית הרגש-הבעת רגש עוזרת להסתגלות-האורגניזם חש בסכנה, אישוניו מתרחבים והבעות פניו מוכנות לקלוט גרויים שיעוררו אותנו לרצון לברוח או לתקוף (כתב על זה בספר שלו הבעה רגשית)

 

  • *פסיכולוגיה התפתחותית-התפתחות הפרט היא סיכום של התפתחות האנושות, התפתחות השפה אצל תינוק זהה להתפתחות השפה האנושית (רעיון האנטגוני רספיטולייט פילוגני שעליו כתב בספרון של 10 עמ')

 

  • התנהגות מותאמת לתנאים ואדם משמר התנהגויות פונקציונליות (הרעיון השפיע על פרויד, ואחרים)
  • דרוויניזם חברתי-כמו בטבע גם בחברה המתאים/חזק שורד והלא מתאים/חלש נעלם (מלחמות וכו')

 

תרומות של דרווין לפסיכולוגיה:

רעיון הברירה הטבעית- המתאים שורד.
  • השורדים הם אלא שמסתגלים לתנאי הסביבה.
  1. ההבדל בין בני אדם לבע"ח- בדרגה ולא במהות. (תרומה)
  • אין הבדל מהותי בין האדם לבע"ח. טוען שגם לבעלי חיים יש רגשות ויכולת ללמוד. הוא עסק בטבע החייתי של האדם.
  • ההבדל בין בעלי אדם לבעלי חים זה דרגה, ולא מהות.
  • כלומר ההבדל הוא לא כמותי אלא איכותי.
  1. להבעה רגשית יש מטרה פונקציונלית והסתגלותית. (תרומה)
  • לפי דרווין, להבעה רגשית יש מטרה פונקציונלית, היא עוזרת להסתגלות. (כשחשים בסכנה, האישונים מתרחבים על מנת לראות טוב יותר)

 

  • להבעה רגשית יש מטרה פונקציונליטית והסתגלותית-
  • למשל אם יש חושך, אישונים מתרחבים אפשר לראות יותר טוב. - זוהי מטרה –
  • בכי של תינוק. הוא בעל מטרה
  1. ההתנהגות מותאמת לתנאים בהם האדם חי. (תרומה)
  • רעיון לפיו ההתנהגות מותאמת לתנאים בהם האדם חי. האדם משמר התנהגויות שעוזרות לו להסתגל. (בסיס לפונקציונליזם).
  • ההתנהגות מותאמת לתנאים בהם האדם חי. האדם משמר התנהגויות שעוזרות לו לשרוד
  1. השפיע על הדרוויניזם החברתי- גם בעולם האנושי החזק שורד.
  • השפעה על הדרוויניזם החברתי לפיו גם בעולם האנושי החזק שורד.
  • היתה לזה השפעה גם על תיאוריות סוציולוגיות

 

 

ויליאם ג'יימס 1842-1910

נקודות מתוך מצגת שנה שעברה (פירוט בהמשך)
  • התקופה= "ההליכה מערבה"
  • פונקציונליזם= חקר האופן בו הפרט  מסתגל לסביבתו
  • זרם התודעה= זרם ההכרה = זרם החשיבה = Stream of Consciousness
  • החשיבה עקבית, פרטית, ומשתנה תמידית
  • פרגמטיזם = אין רעיונות מוחלטים
הקדמה מתוך הסיכום בלבד
  • ג'יימס מייצג את האינדיבידואליזם האמריקאי, שאלות של הסתגלות, שאלה פרגמטית וזאת לעומת וונדט שעסק במשותף לאדם (גישה פיזיקלית).

ג'ימס האדם, (המורה בכיתה)

  • ווליאם ג'יימס הגיע משפחה עשירה, למד בהרוארד. בתור מרצה היה ההפך הגמור מוונדט,
      • ז':
        • אביו חן השקיע בחינוך הילדים והם עברו  מסעות בעולם, למדו בבתי ספר פרטים וכד' למדו שפות ותרבויות.
        • החל חייו באמנות, עבר לכימיה, ולבסוף רפואה, היה אדם פתוח, ב
        • שלב מסוים לקה בדיכאון קשה שנפתר חלקית כשנתקל במושגים הרגל ורצון חופשי.

 

  • הוא היה כריזמטי, כובש. מאוד מתקשר עם הסטודנטים שלו.
    • עד כדי כך שביקשו שהם ביקשו ממנו להיות קצת יותר רציני.
      • סיפור עליו: סטודנטית כתבה לו על המבחן שאומנם השאלות מעניינות והחומר מרתק אבל היא עייפה. הוא כתב לה שהוא מבין אותה ונתן ל A- ציון עובר.
רקע על ג'ימס מנדלר (וגם קשר בין שני מושגים מתורתו לחייו)
  • רקע אישי: סבו של ג'יימס עשה השקעה כלכלית נבונה באחת התעלות בצפון אמריקה ובמסילות ברזל וכך ביסס את מעמדה הכלכלי של המשפחה. המשפחה הייתה עשירה וטיילה באירופה ולכן ג'יימס ידע שפות וראה תרבויות.
  • אביו, הנרי ג'יימס היה איש לא מאושר ועבר משבר דיכאון עמוק בגיל ה- 30 והחל להתייחס לפילוסוף שבדי שהפך אותו למוקד חייו. הדבר העיקרי שהאב עשה זה עניינו בילדים.
  • אחיו של ג'יימס הנרי ג'יימס הסופר השפיע על כתיבתו של אחיו וויליאם ג'יימס שכתב באופן רהוט ושוטף.
  • ג'יימס עצמו גילה עניין באומנות כנער ועבר אח"כ ללמוד כימיה. בהמשך עבר ללמוד פיזיולוגיה וסיים לימודי רפואה.
  • הוא לא חש בנוח בעולם הרפואה והחליט לעסוק במחקר. ב- 1865 הצטרף למסע לאמזונס שם היה תקופה קצרה; כשחזר החליט לעסוק בפסיכולוגיה. הוא נסע לגרמניה, שמע על וונדט, חזר לבוסטון
  • וב- 1870 (גיל 28) חווה משבר אישי דיכאוני.
  • הוא נתקל במושג של פילוסוף בשם צ'רלס רנווויר free will ומושג של אלכסנדר ביין habit (הרגל) וכך יצא מהמשבר שבו היה נתון הוא הפך את המושגים האלו לפונקציונליים לעצמו מפני שהם ריפאו אותו
    • המשבר הנפשי של ג'יימס נפתר חלקית כאשר הוא קרא את הפילוסופיה של האבולוציה של רנוויה, שהשפיע עליו רבות.
    • כתביו של רנוויה שכנעו אותו, כי קיים חופש רצון וכי האפשרות להתנהגות ספונטנית נתונה בידי אלה שבוחרים בה.
    • אמונתו ברצון חופשי כנראה שיחררה אותו מאחיזת הדטרמיניזם הנוקשה של מיל, ספנסר וביין, ופתחה בפניו את הדרך להיעשות פסיכולוג פילוסופי.

 

  • הוא משדר מודל אדם שמסוגל להפעיל כוח רצון ולשלוט בגורלו, יש לו רצון חופשי וזה מושג בסיסי בחייו ואם יאמצו כבסיס פונקציונלי להתנהגותו הוא יוכל להתרפא.
  • המושג של הרגל חשוב גם הוא ומשמעו: הדרך לשינוי עוברת דרך אימוץ כפול של התנהגויות חדשות. אם תרצה לשנות את הפסיכולוגיה שלך עליך לשנות את ההתנהגות שלך.
    • מושג ההרגל הוא קריטי יש ליצור משטר חדש של התנהגויות.
      • מספיקה שגיאה אחת (בעניין הפסקה של עישון) כדי למחוק את הניצחון שאדם השיג כשלא עישן תקופה ארוכה;
      • הרגלים צריך לשמר כדי שהם ייצרו הוויה פסיכולוגית אחרת. מדובר כאן במודל של יצור שיכול לכפות את הכרתו על העולם בו הוא חי.

 

  •  מושג נוסף חשוב, "יחסיות מדעית" (פרגמטיזם); ג'יימס היה צנוע ואמר שעולמו עשוי מסוג בעיות שמתאימות לטיפול בכלים ניסוייים ובעיות בהן המדע לא מתאים, כלומר המדע הוא ערך יחסי.

 

  • שנת  1872 ג'יימס מקבל הצעה ללמד פסיכולוגיה בהארוורד. הוא הסכים ומתחיל קורס ראשון של מבוא לפסיכולוגיה.
    • (לפי ז'  והמאמר זה ביב ב 1875 לימד את הקורס הראשון בפסיכולוגיה (הקשר בין פיזיולוגיה ופסיכולוגיה) וייס מעין מעבדה

 

  • 6 שנים אח"כ פנה אליו הנרי הולט וביקש ממנו לכתוב ספר. ג'יימס נענה וכתב את הספר Principles of Psychology שהכיל 1400 עמודים; ב
    • ספר זה ההומניזם והיכולת של ג'יימס להבין חוויה אנושית הופכים את הקריאה למרתקת.
    • ג'יימס עצמו אמר שהספר הוא ביטוי לאישיותו המיוחדת.    

 

      • לפי ז'
        • הוא זלזל בפסיכולוגיה הניסויית אך הכיר בחשיבותה לפסיכולוגיה.
        • התמקד בחוויה האנושית ובאופן שבו התנהגות וחוויה תורמים להסתגלות, מייצג כיוון של הבדלים אינדבדואלים,
        • מאמצו העיקרי אינו ניסוח חוקים כלליים אלא הצבעה על תהליכים מרכזיים.

הפסיכולוגיה כמדע של החיים המנטליים, הן של התופעות עצמן והן של תנאיהן

 

  • טען שהפסיכולוגיה היא חקר התהליכים המנטליים- הן התופעות שלהם (א) והן התנאים(ב) שלהם.
  • הפסיכולוגיה כמדע של החיים המנטליים- מדבר על מיינד (לעומת וונדט שחקר תפיסה, הכרה)
א) התופעות עצמן Ü  רגשות, תשוקות קוגניציות
  • תופעות- רגשות, תשוקות, קוגניציות, הסקות, החלטות.
ב) התנאים של התופעות ( conditions ) Ü  הבסיס הפיזיולוגי, המוח
  • תנאים – הבסיס הפיזיולוגי של ההתנהגות (המוח).
פירוט נוסף (כיתה סיכום)
  • ג'יימס הדגיש את הקשר בין המוח להתנהגות. (קישר בין המוח להתנהגות)

ג'יימס יצא נגד שתי אסכולות:

1.הפסיכולוגיה הספיריטואלית: הנפש כגורם המייצר ומסביר את כל התופעות של החיים המנטליים.

  • הפסיכולוגיה הספיריטואלית "הרוחנית"- הכוללת הסבר מעגלי לפיו הנפש היא גורם אחד שמייצר ומסביר את כל התופעות של החיים המנטליים.
  • התנגד להסבר מעגלי, לפסיכולוגיה הספיריטואלית. לא דיבר על הנפש.

 

2.הפסיכולוגיה האטומיסטית והסטרוקטורליזם: כוללות אלמנט מטאפיסי (מעל הפיזי).

  • כלומר אפשר להבין שהפסיכולוגיה שלו נטורליסטית ולא עוסקת בדברים מטאפיזים אלא רק על דברים טבעיים .

פירוט נוסף מהסיכום

  • הפסיכולוגיה האטומיסטית (אמפיריציזם) והסטרוקטורליסטית- טען שיש בה אלמנט מטא-פיזי משום שלא ניתן לחוות תחושה בודדת ולכן החלוקה לאטומים היא מטה פיזית כי לא ניתן לומר שהיא קיימת במציאות
  • האדם לא חווה חוויה חושית פשוטה בפני עצמה, אלא זוהי תוצאה של תשומת לב בררנית של ההכרה.
  • החוויה הבסיסית ביותר של האדם היא המחשבה עצמה ולא התחושה, המחשבה היא העובדה הבסיסית ביותר בחיים הרוחניים של האדם. (מזכיר את דקארט- אני חושב משמע אני קיים…) ההכרה היא לא אוסף מרכיבים בסיסיים אלא זרם אחיד.

 

ובנוסף מהסיכום

  • ג'יימס הדגיש את הקשר בין המוח להתנהגות. (קישר בין המוח להתנהגות)
  • תפקיד הפסיכולוגיה הוא למידת החוויה האנושית ע"י בדיקה האם ההתנהגות היא מסתגלת או לא (הישענות על דרווין)

 

  • לפי העמדה הפרגמטית- לא ניתן לעסוק בפסיכולוגיה בבעיות מטא-פיזיות כי הן לא קיימות במציאות.
  • "יחסיות מדעית"- פרגמטיזם- לפי ג'יימס העולם עשוי משני חלקים: יש בעיות שמתאימות לטיפול ע"י הפסיכולוגיה הניסויית ויש סוג אחר של בעיות שלא מתאים לטיפול ע"י הפסיכולוגיה הניסויית.
      • כלומר, למדע יש פעילות יחסית.
            • הוא טען כי הפסיכולוגיה היא רק שדה אחד של חשיבה ומחקר אנושי מתוך רבים.
            • ג'יימס לא מייצג אסכולה או מייסד אגודה (בניגוד לטיצ'נר), וגם לא קיימת פסיכולוגיה ג'יימסיאנית. )

 

      • ג'יימס הכיר בכך שהפסיכולוגיה היא לא דת ולא אמת מוחלטת אלא אמת יחסית וצנועה. (זאת בניגוד לעמדתו של וונדט).
  • גי''מס מנסח פסיכולוגיה נטורליסטית תוך התעלמות פרגמטית משאלות מטא-פיזיות. הוא הניח שפיזיולוגית מוח צריכה להיכלל בפסיכולוגיה.

 

מושגים עיקריים מהפסיכולוגיה של ג'יימס:

(המורה אמרה לעבור בבית כי זה לא ממצא- נראה לי שהתוספות שכתבתי מהסיכום והנקודות מהמצגת שנה שעברה הן מספקות)

(רשמתי א, ב, לאוריינטציה בלבד לנקודות העיקריות)

 
נקודות עיקריות מתוך מצגת שנה שעברה

  • זרם התודעה= זרם ההכרה = זרם החשיבה = Stream of Consciousness
  • החשיבה עקבית, פרטית, ומשתנה תמידית
  • פרגמטיזם = אין רעיונות מוחלטים

 

  • Self = העצמי; אחדות העצמי, מדידת העצמי
  • Free Will = כוח רצון; האדם אקטיבי ושולט בגורלו
  • Habit = הרגל - קודם משנים התנהגות ואח"כ Ψ
  • James-Lange theory of emotion
    1. זרם ההכרה/החשיבה:   המחשבה היא "מצב הכרתי אחיד ולא מחולק".

  • זוהי אבן פינה חשובה בתיאוריה שלו
  • כלומר המחשבה שלמה

 

  • מהסיכום: זרם ההכרה/החשיבה- לא ניתן להקפיא את ההכרה אלא תמיד יש זרימה ודינמיקה, לכן אין לחקור את המרכיבים אלא את הזרם.

 

  • פירוט של ז'
    • זרם ההכרה-הדינמיקה של ההכרה, כמו נהר שלא ניתן להכניס אליו רגל פעמיים לאותו מקום כי הוא זורם כך גם ההכרה זורמת, משתנה כל הזמן לכן יש ללמוד את הזרם ולא את החלקים.
    • להכרה יכולת בחירה והיא אינה מסתגלת באופן פסיבי לסביבה החיצונית-יסוד טלאולוגי.

 

חמישה מאפיינים לזרם ההכרה/ החשיבה: (חשוב)

  • מספר מילים על המחשבה מהמאמר וז'
    • המחשבה היא שלם שאינו ניתן לפירוק. ללא תלות במורכבות מושא המחשבה, המחשבה עצמה הינה מצב בלתי מחולק של המודעות.
      • ג'יימס גרס, כי המחשבה אינה תחושה, אוסף תחושות או איחוד רעיונות.
    • מחשבות תמיד קשורות לפעילות המוח
1.רציפה
  • כלומר ללא עצירות, לא סדקים
      • ההכרה היא רציפה (ללא עצירות או סדקים),
2.משתנה
  • לא נשארת סטטית או אותו דבר אלא כל הזמן בתהליכי שינוי מתמיד.
      • היא משתנה (לא נשארת סטטית או אותו הדבר), ו
3.אישית
  • לכל אדם יש הכרה ייחודית וספציפית אליו.
4.עוסקת באובייקטים השונים ממנה עצמה.
  • יש הפרדה בין הכרה לבין האוביקטים בהם היא עוסקת.
    • כלומר יש הכרה ויש אובייקטים וזה לא אותו דבר.
      • כשנדבר על דואליזם זה הדואליזם של ג'ימס.

 

    • כלומר - ההכרה עוסקת באובייקטים שהם שונים ממנה עצמה. יש הפרדה בין ההכרה עצמה לבין האובייקטים שהיא עוסקת בהם. זהו סוג של דואליזם.
5. עורכת כל הזמן בחירות.
  • בנוסף, ההכרה עורכת כל הזמן בחירות, סלקציות
  • אנו כל הזמן בוחרים למה לשים לב,
  • תהליך זה הוא לא תמיד מודע.

 

  • מה שקובע לאן יופנה הקשב שלנו הוא דברים שקשורים אלינו.
      • כלומר יש הבחנה חשובה שהכרה עושה בין דברים שהם אני ושלי, לבין לא אני ולא שלי.
  • זהו הבסיס לנקודת המבט של ג'ימס, של רצון, של רצון חופשי, סיבתיות.
    • טוען שהבחירות האלה נשלטות על ידי התעניינות.

 

      • מהסיכום: אחת הסלקציות הכי חשובות שההכרה עושה היא משהו שהוא "אני" ו"שלי" לעומת משהו שהוא "לא אני" ו"לא שלי".

 

כלומר (מהמאמר וז')

    • המחשבה מתענינת בחלקים מהמושאים ומרחיקה אחרים (בחירת האוביקטים המסוימים יותר מאחרים קובעת באלה חלקים של החוויה האדם מבחין)
    • מחשבת האדם תלויה בדברים אותם חווה אך אלה מושפעים מהרגלי תשומת הלב שלו, אם למשל לא מבחין בעקביות בדבר שנמצא לפניו אלפי פעמים הדבר הזה לא יחדור לניסיון שיש לו.
התייחסות לנקודות מהמאמר
  • מאפיינים 1-3: הצירוף "תודעה אישית" מלמד על הדגש ששם ג'יימס על אופייה האישי של המחשבה.
  • מאפיינים 1-2 מלמדים על תפיסתו של ג'יימס את המחשבה האחידה.
  • מאפיין 4: חיוני לתפיסה נטורליסטית של העצמי.
        • ג'יימס מניח מצב של דואליזם, בו קיימים שני היבטים "אוביקט" ו"סובייקט" שאינם ניתנים לפירוק למונחים פשוטים יותר.
          • ע"פ ג'יימס "המחשבה יכולה להבחין בין מושאה לעצמה, אך אין זה הכרחי שתדע לעשות זאת".
          • הבלבול בין מושא המחשבה והמחשבה עצמה מוביל לעתים להכללת עצמים חיצוניים כחלק ממחשבת היחיד ולפיכך כחלק מהיחיד עצמו.
    1. Self, אישיות: תהליך של חשיבה המתפתח כתוצאה מזרם ההכרה.

  • אישיות היא חלק אינטגרלי מהפסיכולוגיה, ואפשר למדוד אספקטים שונים של האישיות.
    • וזה איזה שהוא תהליך של חשיבה המתפתח כתוצאה מזרם ההכרה
    • יש משהו אחיד (קשור לנקודה 1 של זרם ההכרה): למרות שהאישיות שלי משתנה (שאני סטודנט או שאני עם חבר, או מה שהייתי לפני עשר שנים והיום), עדיין יש משהו אחיד,
    • כלומר הגרעין זה האישיות.

 

ז':

      • אחדות הself-אדם נמצא במצבים ומקומות שונים וחש אחרת-
          • יש אני בבית, אני בעבודה, אני בעבר וכו'-כל אני הוא אחר אך יש תחושה פנימית שמאחדת את כל האני שאנו מכירים
      • כפי שזרם ההכרה נמשך ובלתי פוסק, כך גם תפיסת האני מתמשכת כל הזמן כי זה פונקציונלי, עוזר להסתגלות לעולם.
      • לטענת גיימס, יש למדוד את האלמנטים של הself ולבדוק תחושות האדם כלפי הself של עצמו
      • (מקדים את זמנו, סלל דרך לתאוריות הערכה עצמית ותאוריות על ה self )
    1.  Soul, נפש: מושג מטאפיסי שאינו דרוש לפסיכולוגיה.

  • כלומר לא שייך לפסיכולוגיה ולכן לא מדברים עליה.
  • (אולי פחות חשוב)

 

ז':

    • .תהליכים לא מודעים-הכיר בחשיבות של כמה רמות הכרה אך לא במובן הפרוידני.
    • הנפש-בחן 3 תאוריות אודות הנפש: ספירטואליסטית, אסוציאניסטית, טרנסדנטלית, הסיק שנפש מהותית לא חיונית להבעת תופעות סוביקטיביות ממשיות של התודעה,
    • התחליף לנפש הוא זרם המחשבות, הנפש המהותית היא מושג מטאפיזי שלא נדרש לפסיכולוגיה.
    1. פעילות גומלין בין הגוף לנפש: קשר דו כיווני. מצבים מנטליים גורמים לשינויים פיסיולוגיים ולהיפך.

  • בנפש הוא מתכוון לרגש

 

  • מדובר על קשר דו כיווני, דבר הקשור לתיאורית הרגש שלו שעל תחושות של שינויים בכלי הדם שהם הבסיס לרגש.

 

  • כלומר - יש קשר בין הגוף לתהליכים נפשיים. זהו קשר דו כיווני.
    • שינויים מנטליים גורמים לשינויים גופניים וההיפך.
    • מצבים מנטליים גורמים לשינויים פיזיולוגיים ומצבים פיזיולוגיים גורמים לשינויים מנטליים (תיאורית הרגש).
    1. תיאורית הרגש של ג'ימס: תחושות של שינויים בכלי הדם הן הבסיס לרגש.

  • ג'יימס טען כי רגש נוצר בעקבות עירור פיזיולוגי שמקבל פרשנות פסיכולוגית,
    • תחושות של שינויים בכלי הדם הן הבסיסי לרגש.
    • כך למשל אנו עצובים/ מרגישים צער בגלל שאנו בוכים.

 

  • (תיאורית ג'ימס לאנג lange
    • לאנג חקר את מערכת כלי הדם, שהגיע למסקנה שבעקבות שינויים בכלי הדם מרגישים שינויים ברגש שלנו. )
    • כלומר ז':
      • ההתנהגות קובעת הוויה ולא להפך-קודם מתנהגים ואח"כ מרגישים.
        • דוג'-אני רואה דוב, מרגיש עוררות פיזיולוגית ואז מפרש זאת כפחד.
    1. תכליתיות/טלאולוגיה: ייחודה של הפעילות המנטלית.

  • תכליתיות/טלאולוגיה - היא ייחודה של הפעילות המנטלית. יש הבחנה בין העולם הדומם אשר אין בו פעילות מנטלית לבין העולם החי שיש בו פעילות מנטלית.
בעולם החי: פעילות אקטיבית מכוונת מטרה
  • זאת הייחודיות של הפעילות המנטלית. זה מה שמפריד את העולם הדומם שאין בו פעילות מנטלית לעומת החי שיש בו פעילות מנטלית.
  • אומר שבעולם החיי הפעילות האקטיבית מכוונת מטרה, ויש לה מטרה סופית.
  • עמוד 142 פסקה 2 – עולם החי.

 

  • כלומר (מהסיכום)
    • בעולם החי הפעילות המנטלית קשורה לתכליתיות של יצורים חיים.
      • ולכן יש להשתמש בהסבר של מטרות כדי לאפיין פעילות מנטלית. - המטרה מושגת באופן אקטיבי וזה מה שמאפיין פעילות מנטלית.
      • האמצעים יכולים להיות שונים אך המטרה זהה, כלומר גם אם משנים את התנאים, האמצעים ישתנו אך המטרה לא תשתנה.

 

בעולם הדומם: פעילות פאסיבית ללא מטרה העומדת בפני עצמה.
  • לעומת זאת בעולם הדומם, יש פעילות פסיבית ללא מטרה שעומדת בפני עצמה.
  • עמוד 141בפיסקה האחרונה. – עולם דומם.

 

 

  • כלומר בעולם החיי, המטרה היא נפרדת מהאמצעים להשגתה
  • ובעולם הדומם אין מטרה בפני עצמה אלא תמיד קשורה לאמצעים.

 

  • כלומר (מהסיכום)
      • בעולם הדומם הפעולה היא ללא מטרה סופית שהיא נפרדת מהאמצעים להשגתה והתוצאה המושגת בסופו של דבר היא פעילות פאסיבית.
      • בעולם הדומם אין מטרה שעומדת בפני עצמה. בעולם הדומם אם משנים את התנאים גם המטרה המושגת תשתנה.
      • התודעה היא פונקציה מטרתית ופותרת בעיות.
התודעה כפונקציה מטרתית ופותרת בעיות.
  • אך ורק פעולות שנעשות לשם השגת מטרה ומראות על בחירת אמצעים יכולות להקרא פעילות מנטלית
  • רואה את התודעה כפונקציה מטרתית. ופותרת בעיות.

 

  • (לאחר מכן הוא היה בדיכאון ואז נפגש במונח habit ו free will, השתמש בהם לטובתו, והפעיל כוח רצון).
    1. Habit הרגל: על מנת לשנות את ההוויה, יש צורך בשינוי ההרגלים. ההתנהגות קובעת את ההוויה. (חשוב)

  • ז'- על הרגל באופן כללי
    • הרגל-דבר שמאפשר קביעות, יציבות, תחושת המשכיות,
    • הדרך לשינוי עוברת דרך אימוץ כפוי של התנהגויות חדשות עד שהופכות להרגל,
    • ההרגל הוא הסיבה שהסדר החברתי נשמר.

 

  • המורה
    • כלומר אפשר לשנות הרגל. הדרך לשינוי הוא דרך אימוץ כפוי של התנהגויות חדשות.
      • כלומר אם רוצים לעשות דיאטה, צריך לשנות את ההרגלים לאכול אוכל בריא.

 

  • מהסיכום
  • הרגל- כשאנו רוצים לשנות את ההוויה שלנו יש צורך לשנות הרגלים. הבעיה היא שההרגלים הם אוטומטיים ולכן קשה מאוד לשנותם.
  • לפי ג'יימס- ההתנהגות קובעת את ההוויה/ההכרה.
  • בחיים, הדבר היחיד שמאפשר המשכיות ועקביות זה ההרגל.
  • כשאנו פועלים לשינוי פסיכולוגי, לשינוי של הרגלים, אנו משנים את עמדתנו.
  • בעזרת שינוי הרגלים ניתן לשנות את ההוויה שלנו. (זה הבסיס לתיאוריות של בם, פסטינגר על שינוי העמדות בעקבות התנהגות).
להרגל יש ערך פונקציונלי- צריכת פחות קשב.
  • דגש נוסף, להרגל יש ערך פונקציונלי כי הרגלים גורמים לנו לצרוך פחות קשב.
  • כמו כן, ההרגל קשור למערכת העצבים, ולכן למוח קל יותר לבצע פעולות שכבר התבצעו בעבר.

 

 

  • נדלר: הרגל Habit: ג'יימס היה מאוד פרגמטי והשתמש במושגים כדי לרפא את עצמו. מושג זה הוא מרכזי והוא הדגש על כך שבחיים אישיים וחברתיים מה שמאפשר תחושת המשכיות, זרם מתמשך ויציב זה ההרגל.
    • ג'יימס אומר שאחת הסיבות לכך שהסדר החברתי שומר על בני האדם הוא סדר חברתי אליו אנו מורגלים.
    1. Free will הרצון: אדם יכול לשלוט בגורלו באמצעות הרצון. לשנות את ההוויה.

  • לכל אחד יש כוח רצון והוא יכול לבחור אם להפעיל אותו או לא להפעיל אותו.
  • כלומר הרצון- אדם יכול לשלוט בגורלו באמצעות הרצון. לכל אחד כוח רצון ולבחירתו אם להפעילו או לא.

 

  • הרצון נותן כלים לשנות את ההויה לדברים שהם חשובים
  • נדלר: הרצון שימש את ג'יימס בצורה טובה ועזר לו להירפא מהמשבר שהיה נתון בו. זה מושג פילוסופי אך ג'יימס אומר שכדי להבין חוויה פסיכולוגית צריך רצון חופשי.
    1. אינסטינקט: האדם כבעל מספר האינסטינקטים הרב ביותר, משמשים לשימור עצמי. (אולי חשוב)

  • משמשים לשימור עצמי. אילו הם תנאים מקדימים לתנאים מנטליים שמדברים עליהם ולכן צריך לחקור אינסטינקטים

 

  • מהסיכום וז'
    • אינסטינקט- האדם הוא בעל המספר הרב ביותר של אינסטינקטים פשוטים  (כמו ניקה, נשיכה) ומורכבים (כמו אינסטינקט הגנה עצמית)
    • שמשמשים לשימור עצמי, וזה הופך את האדם ליותר נעלה.
    • כל אינסטינקט הוא דחף לפעולה כלשהי.
        • לפי ז': הסיבה לחוסר אחדותם-
          • לאדם אינסטינקטים סותרים, שינוי נסיבות קל יכול להכריע איזה דחף יגבר על אחר,
          • אינסטינקטים יכולים להיות מעוכבים ע"י מנהגים.
    1. פרגמטיזם: ערכם של רעיונות נקבע לפי מידת הפרקטיות שלהם. עקף את שאלת הגוף-נפש. (אולי חשוב)

  • שאלת גוף נפש זה לא פרקטי.

 

  • מהסיכום
  • פרגמטיזם- ערך של רעיונות נקבע לפי הפרקטיות שלהם. גם המדע נמדד לפי הערך/הפרקטיות שלו.
  • הפרגמטיזם גם בא לידי ביטוי בשאלה של גוף ונפש- ג'יימס עקף את השאלה מבחינה פרגמטית וטען שיש מספיק דברים אחרים לחקור לפני שניגשים לשאלות הגוף-נפש.

 

  • לפי ז':
    • .פרגמטיזם מדעי-הפסיכולוגיה היא לא האמת היחידה, היא חלק מהאמת הגדולה.
    • יש סוג בעיות שניתן לפתור בכלים אקספרימנטים ויש שלא.
    • דוג'-אין לעסוק בשאלת גוף נפש, לפסיכולוגיה אין מספיק כלים להתמודד איתה.
    • המדע הוא יחסי.

שיטת חקירה (תוספת של המורה לא מהמצגת שלה) + ז'

  • גם אינטרוספקציה. אבל לא במונח הסטרקטורליזם
  • אלא יותר מ armchair פסיכולוגי
  • אינטרוספקציה של פילוסוף לא של מעבדה.

 

  • אומנם אמר שכן חשוב לעשות ניסויי מעבדה, אבל הוא לא ממש תמך בהם.

 

  • כלומר ז': שיטת מחקר-אינטרוספקציה-
    • התבוננות עצמית על החוויה המשותפת,לא ניתוח אלא תיאור חוויה וההתבוננות לאו דוקא במעבדה
    • (לעומת וונדט-אינטרספקציה אנליטית לשם ניתוח)

 

שאלה ממן: עמדתו של ג'יסמ בנוג עלניסויי מעבדה, ולהסביר האם גישתו נטורליסטית

ג'ימס לא היה נגד ניסויי מעבדה ואף עסק בהם. על פיו העולם עשוי משני חלקים- סוג בעיות שמתאימות לטיפול בכלים וסוג אחר של בעיות שלגביהם, המדע, הכלים הניסוים והחשיבה המדעית לא תקפה.

לטענתו היעילות של המדע היא יחסית, לא טוטלית. הגישה של ג'ימס מאוד פרגמטית לפעילות מדעית בכלל ולפסיכולוגיה בפרט

האינטרוספקציה שלו שונה מהאינטרוספקציה האנלטית של ונדט, שלו היתה הסתכלות לתוך התודעה שלו ודווח על המתגלה לנו שם- תאור של חויה אוניברסלית פשוטה, סוג של תאור פנומנלי, שלא כולל אנליזה.

זו לא היתה אינטרוספקציה של מעבדה, אלא אינטרוספקציה אמפירית של פילוסוף.

למרות שנתן לגיטמציה לשיטה הינוסית הוא התיחס אליה כתוספת לשיטת האינטרוספקציה המסורתית של הפיסלוסופיה האמפירית. הוא תמך בשיטה האמפירית אך גם ביקר את תומכיה.

 

גישתו של ג'ימס נטורליסטית- הפיסכולוגיה שלו היתה פסיכולוגיה לא מטאפיזית. בסיפרו עקרונות הפסיכולוגיה כתב על החלטתו לנקוט בגישה נטורליסטית. הוא כתב שהחליט לשים את הפסיכולוגיה בעמדת מדע נטורלי על ידי הוצאת שאלות מטפיזיות מכל התחום והגבלות למה שניתן לאמת באופן מידי על ידי מודעתו של כל אחד- הגבלת הפסיכולוגיה למסה מרכזת של חוויה שניתנת לתאור ושתתקבל על ידי כל אחד כאמיתית /ודאית ללא קשר למשמעויות הפילוסופיות השונות שהיא עלולה לקבל.

הוא ניסה להגביל כמה שאלות מטפיזיות. ושתים בעיקר

    1. התייחסות למינד כאל יחידת הוויה אמיתית, נפש שפעולותיה הם השלוחות שלה. לטענתו הוא יצר פסיכולוגיה חילונית/ ארצית שבה המחשבה היא החושב
    2. העמדה האטומיסטית והאסוציטיבית של האמרפיציסטים. לטענתו אין תחושה בודדת, תודעה מימנו הראשון מורכבת מהרבה אובייקטים ויחסים ומה שאנו קוראים תחושות בודדות הם תוצאה של תשומת לב בררנית ברגדה גבוהה.

לסיכום, ג'ימס ניסח פסיכולגיה נטורליסטית תוך התעלמות פרגמטית משאלות מטפיזיות.

פסיכולוגיה לא מטאפיזית אלא נטורליסטית (מתוך המאמר)
  • ג'יימס ביקש לכתוב פסיכולוגיה לא מטאפיזית אלא נטורליסטית והוא מנמק זאת כך:
    • "הצבת הפסיכולוגיה בעמדה של מדעי הטבע, תוך הוצאת שאלות מטפיזיות מתחומה, והגבלה למה שיכול להיות מאושר ע"י התודעה, יאפשר לתאר את החוויה, שכל אדם יוכל לקבלה ללא תלות בשוני בין הפירושים הפילוסופיים החבויים".

 

 

סוף ימיו - המורה בכיתה +נדלר

  • גם ג'יימס בסוף ימיו. התחיל לפקפק בתחום הפסיכולוגיה. היו לו ספקות שלפסיכולוגיה כמדע יש חסרונות. בסוף ימיו הגדיר עצמו כפילוסוף.
    • נדלר: לאחר סיום כתיבת ספרו, הוא מתחיל לפתח ספקנות לגבי פסיכולוגיה ניסויית בפרט ופסיכולוגיה בכלל.

 

  • ספר : "עקרונות הפסיכולוגיה" על פני 1400 עמודים קיצר את זה ל 500 עמודים.
  • עצם זה שקיצר את זה בשני שליש, מעיד עד כמה =שהספקות שלו היו רציניים לגבי הפסיכולוגיה שלו כמדע.
  • נדלר: 1892 ג'יימס קיצר את ספרו לכ- 500 עמודים; ג'יימס לקראת סוף ימיו מגדיר עצמו כפילוסוף ולא כפסיכולוג והחל לעסוק בפרה-פסיכולוגיה

 

  • נדלר: ג'יימס פיתח עם פירס את הפסיכולוגיה של הפרגמטיזם אין רעיונות מוחלטים ונכונים באופן  מוחלט (השפעה של דרווין שאומר שזן מסוים בסביבה מסוימת שורד ובסביבה אחרת נכחד, כך גם רעיונות טובים במקומות שונים).

 

  • נדלר: ג'יימס כתב ב- 1902 ספר ששמו "החוויה הדתית לסוגיה" שם נעשה קישור בין פסיכולוגיה חברתית לפילוסופיה כדי להבין מהי חוויה דתית מיסטית לעומקה.      

ז':  לקראת סוף חייו החל לעסוק בתחום הפראפסיכולוגי-השארות הנשמה, החוויה הדתית

    • ז': ובספר שכתב על כך עשה קישור בין פסיכופתולוגיה, פסיכולוגיה חברתית ופילוסופיה

הסבר  מדוע ג'יימס חשוב לפי המצגת שנה שעבר (לא הבנתי עד הסוף )

  • ה-Ψ הופכת רלוונטית לכולם

ז':

      • הפך את הפסיכולוגיה למדע יישומי-הרגל, רצון חופשי (הוא עצמו השתמש בהם כדי לצאת מדיכאון), כתב ספר שמיועד למורים כיצד להתנהג עם ילדים ועוד.

 

  • "נפילתו ועלייתו" של הפונקציונליזם

 

  • תהליכים לא מודעים

 

  • פרגמטיזם ביחס לשאלת גוף-נפש

ז':

      • עבודתו בראשית המאה ה-20 בנושא פרגמטיזם ואמפריציזם קיצוני כוללת את תרומתו הפילוסופית המשמעותית, ערכם של רעיונות חייב להיבחן על פי תוצאותיהם המעשיות, בניגוד לדעה הרווחת שאמונות הן עובדות כי הן אמיתיות,
      • גיימס טוען בפרגמטיזם שלו כי הן אמיתיות בגלל שהן עובדות,
      • במילים אחרות, אין רעיונות שהם רעיונות נכונים באופן מוחלט, כפי שדרווין טוען שזן מסוים שורד בסביבה מסוימת ונכחד באחרת
      • כך גם הרעיונות הם טובים במקומות מסוימים ובאחרים לא.

 

  • סוף חייו: פאראפסיכולוגיה

 

  • ביקורת: אין חשיבה מסודרת

 

תרומותיו של ג'יימס- (מהסיכום)

      1. התפיסה שלו לגבי הפסיכולוגיה היא תפיסה בעירבון מוגבל. הוא מאוד פרגמטי. מדע הפסיכולוגיה הוא יחסי ויכולים להיות עוד הסברים לתופעות הנחקרות.

 

      1. שאלת אחדות ה-SELF – תחושת העקביות של העצמי. ג'יימס אמר שהתפיסה של אני היא כל הזמן מתמשכת בכל מיני מצבים שונים (גם כשאדם מתעלף) בגלל שזה עוזר לנו להסתגל לעולם בו אנו חיים. לפי ג'יימס ניתן למדוד את תפיסת האדם לגבי עצמו. ג'יימס העלה את העסוק במושג ה- SELF שלא היה עד אז.

 

      1. ג'יימס מטפל במושגים שרק בסוף המאה ה- 20 טיפול בהם (למשל- כוח רצון, הרגל)

 

      1. הכרה בחשיבות של תהליכים לא מודעים ובחשיבות של כמה רמות הכרה.

 

הערה של המורה  לגבי ניטרוליזם של ג'ימס (לא קשור לפה) לא יודע לאן קשור לבדוק (אמרה אותה בנוגע להומניזם)

(לגבי הניטורליזם של ג'ימס, השאלה היתה אם הוא ניטורליסט או לא, כי הוא היה ניטורליסט והוא התעלם מתהליכים מטפיזים

דוגמא לכך למשל זה שדיבר על זרם ההכרה, החשיבה, כמשהו שהוא לא ביטוי ליכולת רוחנית, משהו שאנחנו לא יודעים להגיד מה משפיע עליו

לפי ג'ימס  ההתעניינות משפיע עליו.

אנחנו שמים לב לאני ושלי (I me) דברים שקשורים לניטורליזם

מוריד את תהליכי ההכרה, מחשבה, ומשהו ברמה ארצית

כלומר ההכרה שלי מתעיינת בדברים שקשורים אלי, היא לא הולכת לשם בדברים שלא ברור לי לאן היא הולכת ומאיזה סיבות

 

      1. פרגמטיזם מדעי- לפי ג'יימס אין להתעסק בשאלת הדואליזם (גוף ונפש) כי כרגע לפסיכולוגיה אין את הכלים להתמודד עם השאלה הזו. לפי הפרגמטיזם, רעיונות הם טובים במקומות שונים (יחסיות).

 

      1. ג'יימס פתח את הדלת לפסיכולוגיה בהוויה של תרבות ארה"ב בתחילת המאה. הוא מקשר בין רעיונות פסיכולוגיים שונים ובכך מביא את ההכרה כמושג מאוד חשוב ויישומי ברווחת האדם. ג'יימס לא בנה אסכולה, אלא אוסף של רעיונות ללא גישה אחת מלוכדת.

 

      1. מחשבתו של ג'יימס השפיעה בצורה ישירה על התפתחות הפונקציונליזם האמריקאי.
  • השפיע על הפסיכולוגיה האמריקאית והפסיכולוגיה בכלל, לדוגמא מושג ה self
  • וכן והוא תרם לפיתוח החשיבה של הבדלים בין אישיים

לספר של ג'יימס principles of psychology מספר תרומות חשובות

(למעשה זה דברים שכתבתי כבר אבל לא העברתי בשביל המיקוד לדברים החשובים)

        1. זרם ההכרה Stream of consciousness: מושג זה מופיע כהנגדה לסטרוקטורליזם. עבור וונדט וטיצ'ינר ניתן לחתוך את ההכרה לאטומים בודדים וקטנים ואילו ג'יימס מתייחס לדינאמיקה ולזרימה של ההכרה. לדבריו, הסטרוקטורליסטים מנסים לעשות אינטרוספקציה להכרה וזה בלתי אפשרי; הם בניסיונם להקפיא את ההכרה דומים לאדם שרוצה להבין את החושך ומדליק מהר את האור כדי לראות את החושך זה בלתי אפשרי.
        2. הרגל Habit: ג'יימס היה מאוד פרגמטי והשתמש במושגים כדי לרפא את עצמו. מושג זה הוא מרכזי והוא הדגש על כך שבחיים אישיים וחברתיים מה שמאפשר תחושת המשכיות, זרם מתמשך ויציב זה ההרגל. ג'יימס אומר שאחת הסיבות לכך שהסדר החברתי שומר על בני האדם הוא סדר חברתי אליו אנו מורגלים.
        3. רגש Emotion: תיאורית הרגש מדברת על כך שאנו קודם מעוררים פיזיולוגית ורק אח"כ מרגישים. זה בניגוד ל common sense, יש דמיון לתיאוריה של הסתגלות על רצון והרגל כמשנים הוויה.
        4. רצון Will: שימש את ג'יימס בצורה טובה ועזר לו להירפא מהמשבר שהיה נתון בו. זה מושג פילוסופי אך ג'יימס אומר שכדי להבין חוויה פסיכולוגית צריך רצון חופשי.
        5. (תפיסתו לגבי פסיכולוגיה היא בעירבון מוגבל. הוא אומר שהוא מעריך את הפסיכולוגיה אך מאמין שיש אמת גדולה יותר מאשר רק הפסיכולוגיה.

 

מאמר 9-היקפה של הפסיכולוגיה (נכתב ע"י גיימס) רק מז' (המאמר עצמו נמצא בסוף )

  • גיימס מגדיר את הפסיכולוגיה כמדע של חיים מנטליים (חוויה, רגש, חשיבה וכו') ובמאמר מנסה להגדיר אילו תחומים צריכה הפסיכולוגיה לכלול בתוכה.
  • יש 2 שיטות להגדרת חיים מנטלים:
    • 1.השיטה האסוציאטיבית-חיפוש מרכיבים משותפים והסברתם ע"י ארגון שונה שלהם. דוג'-הווית היחיד כמו זכרון נוצרת ע"י חיבור של רעיונות נבדלים או הרחקתם.
    • 2.השיטה השמרנית הספירטואליסטית-קשירת המצבים המנטלים לישות אחת-הנפש האישית. דוג'-קשירת זכרון ויכולת החלטה לישות אחת-הנפש.
  • לדעתו שתי השיטות מבלבלות ולא נותנות תשובה מספקת,
    • דוג'-תופעת הזכרון- הסבר השיטה הספירטואליסטית שהזכרון משויך ליכולת נפשית של הזכרון, כך  ניתן להסביר את כשלון הזכרון ע"י סיבות משניות, אך לא ניתן להסביר מדוע הצלחנו לזכור דווקא עובדה מסוימת, הספירטואליסט חייב להודות שיכולת הזכרון מופעלת ע"י רמז.
    • האסוציאניסט יגיד שזה רעיון שנקשר בדבר שנזכר, אסוציאציה שמספקת היזכרות, אך לא יוכל להסביר מדוע חום, תשישות, זיקנה, היפנוזה משפיעים על הזכרון.

 

  • מכאן, גיימס טוען שהפסיכולוגיה צריכה לכלול:
    • 1.פיזיולוגיה-אחד מתנאי יכולת הזכרון הוא חווית הגוף, בעיקר חווית המוח, אם נניח הקשר העצבי בין המוח לעין ינותק, חוויות העין לא יהיו קיימות עבור הmind- העין עוורת.
      • אם המוח נפגע כתוצאה מאלכוהול, סמים, חום וכו' המודעות תשתנה גם אם שאר האברים מתפקדים.
      • הפסיכולוג צריך להיות פיזיולוג עצבי כי תופעות מנטליות לא רק נגרמות עקב שינויים פיזיולוגים אלא גם גורמות לשינויים פיזיולוגים כמו דופק וכו'.
    • 2.מחקרים של פעולות מכניות-פעולות מודעות הופכות אוטומטיות ע"י כח ההרגל ואז נראה כאילו הן נעשות באופן בלתי מודע,
      • דוג'-אדם הולך, עומד, גם כשהmind שקוע בדברים אחרים, אינסטינקטים ורפלקס לשימור עצמי גם נראים אוטומטים, לכן, גם אם הגבול בין פעולות מנטליות לאוטומטיות עמום יש לכלול תופעות של הבדל בין פעולות מנטליות למכניות בפסיכולוגיה

 

      • זה צריך להיעשות ע"י הבחנה בין התנהגות דטרמיניסטית להתנהגות טלאולוגית- יש להעמיד בין המטרה לאמצעים להשיגה מכשול,
        • אם המטרה משתנה והאמצעים, הדרך להשיגה לא משתנים אזי החיים הם דטרמינסטים, התנהגות מכנית שנדחפת מאחור,
        • אם המטרה לא משתנה והאמצעים להשיגה כן אזי ההתנהגות היא טלאולוגית, פעולות שנעשות להשגת המטרות ומראות בחירת אמצעים הן ביטויים של המיינד.

תוספת של ז' מתחילת הסיכום שלה (לאו דווקא שייך לפה)

          • כתב ספר "עקרונות הפסיכולוגיה" ובו ניסה לכתוב פסיכולוגיה נטורליסטית (כל תופעה בעולם כפופה לחוקי הטבע ושלילת קיום כוחות על-טבעיים),
          • טען שהצבת הפסיכולוגיה בעמדה של מדעי הטבע וביטול שאלות מטאפיזיות( ביטול ההתיחסות לשכל כישות ממשית, וביטול הפסיכולוגיה של האטומיזם ואסוציאניזם) יאפשר לתאר חוויה
          • כמו כן נקט בעמדה פוזיטיביסטית (יש לטפל בחוויה ולא בפרשנות)

 

גרנוויל סטנלי האל 1844-1942

תרומתו העיקרית היא ייסוד הפסיכולוגיה ההתפתחותית וביסוס של הפסיכולוגיה ומעמדה האקדמי ארגוני.

 

פירוט בנקודות

תלמידו של ג'יימס

  • הדוקטורנט הראשון של ג'יימס
  • יש לו תרומות חשובות בגלל שיצר בסיס לפסיכולוגיה התפתחותית
      • עסק בפסיכולוגיה התפתחותית (חקר תהליכים קוגניטיביים אצל ילדים) (לא קשור אלינו בקורס זה)
      • הדגיש את העיקרון הדרוויניסטי לפיו התפתחות היחיד מכילה בתוכה את התפתחות המין האנושי. (עיקרון ההליכה והתפתחות השפה).
  • ז': גם השתלם גם אצל וונדט בפסיכולוגיה אקספרמנטלית, ולכן  גישתו דמתה לשל גיימס-גישה פרקטית פונקציונלית שעוסקת בהסתגלות, אך כמו וונדט מיסד את האסכולה.

 

      • ז': רקע- הורים משכילים, למד פילוסופיה, לאחר שקרא את ספרו של וונדט החליט ללמוד פסיכולוגיה

ייסד את הפסיכולוגיה בארה"ב

  • תלמידו של ג'יימס אשר ייסד את הפסיכולוגיה בארה"ב
  • (קשור גם לנקודה הבאה)

 

ייסד את הAPA, אגודות מקצועיות וכתבי עת. הנשיא הראשון של APA.

האל ייסד את ה- APA (ארגון הפסיכולוגיים האמריקאים) , וכן אגודות מקצועיות וכתבי עת.

גישה פרקטית/פונקציונלית: לדעתו השאלה המרכזית היא שאלת ההסתגלות.

להאל, כמו לג'יימס, היתה גישה פרקטית, פונקציונלית לפסיכולוגיה.

פסיכולוגיה התפתחותית

(תרומה מרכזית אבל לפי המורה לא קשורה לקורס שלנו)

ז':

  • חלוץ מחקרי ילדות, התבגרות, זיקנה וגנטיקה.
  • החל במחקרי התפתחות של ילדים ופירסם ספר שמבוסס על מחקר מודרני (שאלונים), הספר עסק במה ילדים יודעים, מהו תוכן עולמם, כתב ספר נוסף שהיה מיועד להדרכת מורים
  • כתב ספר על גיל ההתבגרות (הראשון שהצביע על בעיות בגיל זה)
  • עסק בפסיכולוגיה התפת' כשרעיונו המרכזי היה הרעיון הדרוויניסטי "התפתחות היחיד מכילה את התפתחות המין"- ילד מתחיל בזחילה, קם, עומד, הולך-זה רפליקציה למין האנושי-בתחילה הולך על ארבע, קם, עומד, הולך, רץ. דרווין קבע רעיון זה גם לגבי השפה- בשלבי התפתחות של האנושות אנשים השמיעו קולות כמו תינוק, אח"כ יצרו מילים ולבסוף משפטים.

יחס לפסיכואנליזה

 

  • האל היה בין האמריקאים הראשונים שהתעניינו בפסיכואנליזה. והזמין את פרויד ויונג לכנסים שנערכו באוניברסיטת קלארק.
  • הזמנה זו היתה אמיצה לנוכח חוסר החיבה שהופנתה כלפי התנועה הפסיכואנליטית. עם זאת, האל אינו פרוידיאני, הוא נטל מפרויד רק מה שראה כמועיל, וקיבל דעות שסתרו את פרויד.

 

  • לסיכום: האל שימש בעיקר מקור גירוי עבור אחרים, בפותחו בפניהם נושאים לימוד ומחקר. וצוין כחלוץ במחקריו על ילדות, התבגרות, זקנה וגנטיקה

הארווי קאר 1873-1954:

  • לפי ז': בנה את אסכולת הפונקציונליסטים בשיקגו.

:

ניסח את עקרונות הפונקציונליזם בצורה מפורשת.

(גם נדלר מדבר על כך)

  • ז': פירסם ספר ובו ניסח את הפונקציונליזם

טען כי:

1.פסיכולוגיה צריכה לעסוק בארגון התהליכים המנטליים.

    • ז': מטרת הפסיכולוגיה עיסוק בתהליכים מנטלים כעשיית החלטות, חשיבה, רגש, תפיסה וכו' כי אנו מנסים להבין איך האדם מארגן חוויותיו ומשתמש בהן כמנחי התנהגות, איך ההתנהגות והתהליכים המנטלים תורמים להסתגלות הפרט בסביבה.

2. מטרת התהליכים המנטליים היא ארגון ושימור חוויות ושימוש בהן כמנחי התנהגות.

3.תהליכים פסיכולוגיים תורמים להסתגלות.

הפונקציונליזם כגשר בין חוויות מנטליות להתנהגות.

    • ז': בדגש שלו על הפונקציונליזם יש חיבור של תהליכים מנטלים הכרתיים (סטרוק') להתנהגות (ביהביוריסטים)

 

הפונקציונליזם על הדילמות:

1) אין התעסקות בנפש, דואליזם בין הכרה לאובייקט

1.גוף-נפש

2) סובייקטיביות, יש לחקור גם את החוויות הפנימיותאת ה self

2.סובייקטיביות-אובייקטיביות

3) דגל באיזה ניסויי, אבל אפשר להגיד גם וגם , אבל האינטרוספקציה שלו כן ניסתה להיות ניסוית (למרות שונה וונדט). כלומר תמך במדע ניסויי

3.כמותי-איכותי

4) גם וגם - כן שם דגש על המוח והתפקידים שלו בהתנהגות המנטלית אבל גם שם דגש על המיינד, כלומר גם הפחתה וגם אי הפחתה

4.הפחתה מול אי הפחתה

5) רצון חופשי- תכליתיות, טלאולוגיה

5.דטרמיניזם מול רצון חופשי

6) פרקטיזה הפסיכולוגיה שלו, פרקטית, פרגמטית.

6.מחקר פרקטי מול טהר

7) מולארי- יש להתמקד בהכרה ולא במרכיבים שלה

7.מולארי מול מולקולרי

8) גם וגם, מהבחינה שטען שאמפירציזם שהוצג עד עכשיו היה מטאפיזי, אבל כן רצה לחקור מבחינה אמפריציזים, חשב שיש השפעות של הסביבה, יש חוויות אנושיות עם הבדלים אינדיבידואלים= גם וגם

8.נייטיביזם מול אמפיריציזם

9) גם וגם. בגלל שדבר הרבה תיאוריה (הרגל, רצון חופשי, self אבל דיבר על נתונים שמתקבלים מהאינטרוספקציה.

9.תיאוריה מול נתונים

 

  • אם יש צורך לנתח שתי אסכולות זו לזו על דילמה מסוימת אז לבחון דילמה משמעותי. למשל  מחקר פרקטי מול טהור או על  אמפריציזים מול נייטיביזם.

 

השוואה בין וונדט לגי'מס (מצגת שנה שעברה)

 

פונקציונליזם

סטרוקטורליזם

אמריקאי

גרמני

Ψ מולארית (פונקציה)

Ψ מולקולרית (מבנה)

הבדלים בין-אישיים

אמיתות כלליות

השפעות פילוסופיות

Renouvier, Bain

השפעות פיזיולוגיות

  Helmholtz, Fechner

Self, habit, free will

Sensations, feelings

פרגמטיות

יישומיות (לשם מה?)

טוטאליות

מדעיות (מה בתודעה?)

Principles of Ψ

(פסיכולוגי) (לבדוק)

“Principles of physiological Ψ (פיזיולוגי)

 

מתוך הרצאה של נדלר

  • ג'יימס חי בין השנים 1842-1910 כאשר כמה דברים שמייחדים אותו;
  • הוא שונה מוונדט באישיותו ובגישתו.
    • ג'יימס הוא אדם שמטיל ספקות בעצמו, פתוח, מסתובב עם תלמידיו בהארוורד ומשוחח עימם. הוא שונה בגישה בשבילו הפסיכולוגיה היא שונה.

 

    • וונדט ראה בפסיכולוגיה כאמורה לפרק את התפיסה לחלקים
    • ולעומת זאת תפקידה של הפסיכולוגיה על פי דעתו של ג'יימס זה למידת החוויה האנושית והאופן שבו התנהגות תורמת להסתגלות של הפרט לסביבתו.

 

    • בשביל וונדט הפסיכולוגיה הייתה כמעט כמו דת
    • וג'יימס רואה בפסיכולוגיה שדה של חשיבה ומחקר אנושי אחד, מוגבל ביחס לכלל האופן בו אדם לומד על עצמו ומבטא את חוויותיו (יש גם ספרות). ג'יימס צנוע יותר.

 

    • הבדל נוסף בין וונדט לג'יימס, ג'יימס אינו program builder הוא לא מייסד אגודה ואין כזה דבר פסיכולוגיה ג'יימסיאנית. יש אוסף של רעיונות אך אין דומה לפסיכולוגיה של וונדט שהפיקה פסיכולוגיה וונדטיאנית.

 

    • וונדט מייצג את המדע הגרמני, גישה בסיסית של פסיכולוגיה גרמנית הוא מנסה לגלות אמיתות כלליות שנכונות לכל בני האדם במנותק מהחוויה האנושית.
    • ג'יימס עוסק בחוויה אנושית פרטית ולכן מייצג כיוון בפסיכולוגיה של הבדלים אינדיבידואלים. הוא אינו מנסח חוקים כללים אלא מצביע על תהליכים מרכזיים

 

    • ג'יימס לא אהב את וונדט, הוא משווה אותו לנאפוליון של העולם האינטלקטואלי. הפסיכולוגיה של וונדט בעיניו היא מפורקת ולא מתחברת למשהו אחיד.

 

    • ג'יימס השפיע על הפסיכולוגיה האמריקאית ועל הפסיכולוגיה בכלל (לדוגמא, מושג ה- self), תרם לפיתוח החשיבה של הבדלים בין-אישיים.

 

 

 

מאמר 9- וויליאם ג'ימס- מהסיכום בלבד

 

במאמר זה מנסה גיימס לתאר את הפסיכולוגיה כמדע של החיים המנטליים. טענתו היא כי תופעות רבות הקשורות לחוויות, תחושות, רגשות, חשיבה ועוד קשורות לחיים המנטליים ולכן יש לחקרן בתחום הפסיכולוגיה. לפי תפיסתו, יש חיבור בלתי ניתן לניתוק בין החיים המנטליים לפעילות גופנית פיסיולוגית. גיימס מתאר תפקודים מסוימים שיש למוח האדם וקושר אותם למושג המודעות.

 

מה הן 2 האסכולות המגדירות את החיים המנטליים וההבדלים העיקריים בינהם:

1.תיאוריה שמרנית ספיריטואליסטית חיפשו גורם משותף שעומד מאחורי כל המרכיבים המנטליים והסברתם באופן קונסטוקטיבי ע"י אופני הארגון השונים של המרכיבים הללו.

  1. אסכולה אסוציאטיביסטית חיפשו מרכיבים משותפים בתוך העובדות המנטליות המגוונות עצמן. לקחו רעיונות בדידים אשר ע"י חיבורם, הרחקתם וסדר הופעתם נולדים יצירי מוחו של היחיד כגון רגשות ורצונות. ה-SELF נראה כתוצר מורכב של המיצגים ולא כמקור הקיים לפניהן.
  2. כיצד מסבירים הספיריטואליסטים את תופעת הזיכרון ומה המכשלה בכך הזיכרון מתואר כמשוייך ליכולות הנפשיות של הקוגניציה או הזיכרון, ויכולות אלו בעצמן נחשבות כתכונות מוחלטות של ה-SOUL. כלומר, במקרה של זיכרון, לא ניתנת סיבה מדוע ניזכור עובדה כפםי שהיא קרתה מבלד שזכרונה הוא עצם יכולת הזכירה.

 

גיימס טוען שהסברנו נעשים מסובכים במידה שווה לעובדות הגסות שאיתן התחלנו. הוא טוען שהיכולת לזכור אינה קיימת באופן מוחלט אלא מתפקדת תחת תנאים (כגון מיטיבים לזכור מאוחר מאשר מוקדם) והחיפוש אחר התנאים הופך להיות מטלתו המעניינת ביותר של הפסיכולוג.

 

גיימס טוען שההסבר האסוציאטיבי מעורר תמיהה ובלבול. הם טוענים שאנו נזכרים בדברים בעקבות רעיון אשר קשור בדברים בהם נזכרים כך למשל נזכור ביתר קלות דברים שבהם אנו נפגשים לעיתים קרובות יותר אך זה לא מסביר תשישות, היפנוזה, זקנה וכיוצא בזה.

עפ"י גיימס אחד התנאים העיקריים לקיומו של הזיכרון הוא חווית הגוף, המוח הוא האיבר שחוויותיו קשורות ישירות לכך. אם הקשר העצבי בין המוח לאיבר אחר ינותק הרי שחוויותיהם של אותם איברים לא יתקיימו (העין עיוורת). ואם המוח נפגע המודעות מחוסלת או משתנה.

כלומר, חוויות גופניות ובעיקר מוחיות צריכות לקבל מקום בין התנאים של החיים המנטליים בהם הפסיכולוגיה צריכה לעסוק.

מסקנה 1: מידה מסוימת של פיזיולגית מוח צריכה להיכלל בפסיכולוגיה.

דרך נוספת שבה הפסיכולוג נדרש להיות פיזיולוג עצמי תופעות מנטליות אינן רק מותנות מראש בתהליכים גופניים אלא גורמות להם לאחר מעשה. כלומר, מצבים מנטליים גורמים לשינוים בלחץ דם, דופק וכדומה. ככלל, לעולם אין שינוי מנטלי אשר אינו מלווה או עוקב לו שינוי גופני.

הפסיכולוגיה צריכה לכלל גם מצבים הקודמים למצבים מנטליים וגם מצבים הנובעים ונגרמים כתוצאה מהמצבים המנטליים.

 

פעולות חצי אוטומטיות אצל האדם פעולות אשר מקורן באינטליגנציה ומודעות אך הופכות להיות אוטומטיות ע"י כוח ההרגל עד כי נראה שהן מבוצעות באופן בלתי מודע כמו הליכה ודיבור. אפשר לעשותן כאשר ה- MIND שקוע בדברים אחרים אך בכל זאת הם נדמות כפעולות אינטליגנטיות

 

האם מחקרם של פעולות דמויות מכונה אך מלאות כוונה אלו צריכות להיכלל בפסיכולוגיה יש לכלול תופעות אלו אם בכך נוכל לשפוך אור על נושא מחקרנו. עדיף לא להיות דקדקן ולתת תחום מדעי עמום להיות עמום, לעיים עמימות זו מובילה לפוריות.

ההבדל שעליו מצביע גיימס בין עולם החי לדומם מוביל לדעתו לכך שאנשים מכחשים שמטרות סופיות קיימות בכלל בעולם הפיסיקלי.  התוצאה של פעילות כלשהי שהאדם משיג איננה נתפסת כמטרה אידיאלית הנפרדת מהדרך ומהמאמצים להשגתה.התוצאות הסופיות נתפסות כתוצאות פסיביות שהושמו כמטרות, ללא השפעה על הדרכים להפקתן. אם נשנה את התנאים והאמצעים המוקדמים נגיע בכל פעם לתוצאות אחרות. החוגמה היא לשנות את הדרכים והפעילויות עם שינוי התנאים אבל לא את המטרה הרצויה. הרכישה של מטרות עתידיות ובחירת האמצעים להשגתן הן ציון הדרך והקריטריון לקיומה של פעילות מנטלית (רומיו ויוליה וקיר, מגנט ושבבים, אם רומיו ירצה להגיע ליוליה ומפריד בינהם קיר הוא ימצא דרך עוקפת להגיע אליה ולא ישאר דומם באותו מצב).

הרדיפה אחרי מטרות עתידיות ובחירת האמצעים להשגתן הן סימן וקריטריון לנוכחותה של מנטליות בתופעה. מבחן זה משמש להבחנה בין פעילות אינטליגנטית ומכנית. איננו מייחסים אינטליגנציה לזרדים ואבנים שכן הם חסרי מטרה.

על מנת שמחליט אם הקוסמוס הוא ביטוי לאינטליגנציה רציונלית פנימית או עובדה חיצונית אכזרית ופשוטה אם אנו תופסים את עצמנו כבלתי מסוגלים לפסול את האפשרות כי העולם הינו בעל מטרות סופיות, שהוא קיים למטרה כלשהי, אז אנו שמים את האינטליגנציה במרכז ומקבלים דת. אם בניגוד לכך, אם אנו מחשיבים את ההווה כדבר הנובע מן העבר ומתרחש ללא כל התייחסות לעתיד אז אנו אתאיסטים ומטריאליסטים.

 

לסיכום: רק פעולות הנעשות לשם השגת מטרה ומראות בחירת אמצעים יכולות להיקרא ללא ספק ביטויים של ה-MIND.



Comments