א 1) הנתיב הפסיכואנליטי עד פרויד

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר




















































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 הנתיב הפסיכואנליטי מאמרים 10, 11, 12 הרצאות 10, 11, 12, 13
    1. 3.1 מיקוד של המורה
    2. 3.2 חומר לפי מאמרים והרצאות
    3. 3.3 מספר מילים על פסיכואנליזה מיחידה 1
    4. 3.4 הרקע לצמיחתו של פרויד
      1. 3.4.1 הרקע לצמיחתו של פרויד (סיכום כללי בטבלה)
      2. 3.4.2 ענף הטיפול הקליני: ההיפנוזה ורמות הכרה
        1. 3.4.2.1 מהי היפנוזה? (לאורינטציה משקופית שנה שעברה)
        2. 3.4.2.2 היסטוריה של ההיפנוזה- גלגול שאלת ההיפנוזה:
          1. 3.4.2.2.1 גסנר (1717-1779) מאה 18– הסבר דתי להיפנוזה
            1. 3.4.2.2.1.1 באופן כללי
            2. 3.4.2.2.1.2 פירוט
          2. 3.4.2.2.2 מסמר (1734-1815) –פסבדו מדע
            1. 3.4.2.2.2.1 באופן כללי
            2. 3.4.2.2.2.2 פירוט
          3. 3.4.2.2.3 פוויסיגר ואסכולת ננסי (ליביהולט וברנהיים)- הסבר בין אישי
            1. 3.4.2.2.3.1 באופן כללי
            2. 3.4.2.2.3.2 פירוט פוויסיגר
            3. 3.4.2.2.3.3 באופן כללי The Nancy School
            4. 3.4.2.2.3.4 נדלר על התרומה של אסכולת ננסי
          4. 3.4.2.2.4 שארקו (1825-1893)  מצב דמוי היסטריה- השפעה גדולה על פרויד המשך הרצאה וגם מאמר 12)
            1. 3.4.2.2.4.1 שרקו באופן כללי
            2. 3.4.2.2.4.2 שרקו וההיסטריה באופן כללי
            3. 3.4.2.2.4.3 פירוט
            4. 3.4.2.2.4.4 היסטריה אינם מתחזים  וגם מכניזם של שיתוק
            5. 3.4.2.2.4.5 ניתן לרפא היסטריה באמצעות סוגסטיה
            6. 3.4.2.2.4.6 היסטריה לא מוגבלת לנשים (ולא התחזות)
            7. 3.4.2.2.4.7 שרקו פרונדישין לפרויד
            8. 3.4.2.2.4.8 לסיכום השפעת ההיפנוזה
            9. 3.4.2.2.4.9 סיכום – שאלה ממבחן קודם
            10. 3.4.2.2.4.10 רקע: פירוט נלד על שרקו ופרויד (לא חשוב אבל נותן רקע)
            11. 3.4.2.2.4.11 לשארקו היתה השפעה מאוד גדולה על פרויד
            12. 3.4.2.2.4.12 רקע כללי
          5. 3.4.2.2.5 השפעת שרקו על פרויד בקסם אישיותו
          6. 3.4.2.2.6 3 גילוים של שרקו שהישפיעו על פרויד+ השפעה בין אישית
            1. 3.4.2.2.6.1 1)-  הבנת המכניזם שבבסיס ההיסטריה כלומר תהליכים היסטריים הם לא מודעים ויכולים להיות מופעלים ע"י מצב של סוגסטיה),.- פרויד מאמץ רעיון זה ומדבר על תהליכים לא מודעים.
            2. 3.4.2.2.6.2 מתוך המאמר
            3. 3.4.2.2.6.3 פירוט נוסף מהמאמר השפעת הדגמות שרקו על פרויד ומצבי מודעות רבים
            4. 3.4.2.2.6.4 2)  דחיית ההנחה הנפוצה שהיסטריה נגרמת בגלל הפרעה במע' המינית של נשים. פרויד מאמץ רעיון זה וטוען שאפשר למצוא היסטריה לא רק אצל נשים
            5. 3.4.2.2.6.5 מתוך המאמר
            6. 3.4.2.2.6.6 3) האופי הפסיכוגני של הסימפטומים ההיסטריים והפניה לפסיכולוגיה
            7. 3.4.2.2.6.7 מתוך המאמר
            8. 3.4.2.2.6.8 תוספת של ג'ונס על שיתוקים היסטרים – לפי גו'נס מדובר על רעיון של פרויד
            9. 3.4.2.2.6.9 4) אישיות כובשת (חשוב מאוד)
            10. 3.4.2.2.6.10 השפעות שרקו על פרויד תשובת ממן – ארבעת הדברים החשובים כתובים למעלה ופה זה השאלה והמבוא לתשובה
            11. 3.4.2.2.6.11 מספר מילים על שרקו  (ופרויד) מתוך ממן
      3. 3.4.3 הענף התרבותי- פילוסופי
        1. 3.4.3.1 באופן כללי
          1. 3.4.3.1.1 1) התנועה הרומנטית- גישה לחיים ותנועת נגד לרציונליזם של תנועת ההשכלה.
            1. 3.4.3.1.1.1 מספר מילים על התנועה הרומנטית
            2. 3.4.3.1.1.2 נקודה 1 :  דגש על הלא רציונאלי, המיסטי, הלא ברור, לא הגיוני
            3. 3.4.3.1.1.3 נקודה 2:  תהליכים לא מודעים
            4. 3.4.3.1.1.4 נקודה 3:  חשיבה בניגודים
            5. 3.4.3.1.1.5 נקודה 4: תור הזהב היא תקופת ימי הבינים, חוג סגור של אבירים
            6. 3.4.3.1.1.6 בנוסף
          2. 3.4.3.1.2 2) דרווין-
          3. 3.4.3.1.3 3) שופנהאור  (1788-1860)- אנטיספיישן לפרויד (המורה במצגת הדגישה אותו)
          4. 3.4.3.1.4 4) ניטשה- 1844-1900- אנטיסיפיישן לפרויד
            1. 3.4.3.1.4.1 קשר אדם וחברה
          5. 3.4.3.1.5 5) קרל מרקס- (המורה לא הזכירה בכיתה ולא כתבה במצגת)
          6. 3.4.3.1.6 קרוס רק לפי ז')
      4. 3.4.4 האווירה החברתית
      5. 3.4.5 חברה של וינה סוף המאה ה-19 ( הרצאה+  מצגת שנה שעברה בלבד): בורגנות שמרנית
        1. 3.4.5.1 התקופה הפטריאכלית
          1. 3.4.5.1.1 מעמד הגבר מול מעמד האישה
            1. 3.4.5.1.1.1 ענישה פיזית של ילדים
            2. 3.4.5.1.1.2 פרויד: 'פחד מהאב' ו'חרדת סירוס'
          2. 3.4.5.1.2 היסטריה-
          3. 3.4.5.1.3 "סוף המאה"- תופעה
            1. 3.4.5.1.3.1 1) הסתכלות פסימית על האדם: רק צווי החברה מונעים מאיתנו לאנוס ולרצוח
            2. 3.4.5.1.3.2 2) קונפליקט: "העירוני המושחת מול הפרא האציל"
            3. 3.4.5.1.3.3 3) דגש חזק על מיניות
            4. 3.4.5.1.3.4 סיכום של נדלר


הנתיב הפסיכואנליטי מאמרים 10, 11, 12 הרצאות 10, 11, 12, 13

מיקוד של המורה

מאמר 10

  1. למה לחקור חלומות? מהי הטכניקה לפירוש החלום?

  2. מהי מטרת החלימה? מהו הקשר בין הרובד הסמוי לגלוי?

  3. מהם מקורות החלום?


מאמר 11

  1. מה ההבדל בין פורשים לממשיכים?

  2. השוואה של כל תיאורטיקן לפרויד.

  3. השפעה של החיים המשפחתיים על התיאוריה.

  4. יישומים מחקריים וכלי מדידה מתוך התיאוריה.


מאמר 12

  1. ההשפעה של שרקו על פרויד.

חומר לפי מאמרים והרצאות

  • פסיכואנליזה:

    • ההסטוריה של ההיפנוזה (הרצאה 10, מאמר 12)

    • התקופה - השפעות תרבותיות ופילוסופיות (הרצאה 10-11, מאמר 12)

    • פרויד - האיש והרעיונות (הרצאה 12, מאמר 10)

    • ממשיכיו של פרויד – אנה פרויד, יונג, אדלר, הורני ועוד (הרצאה 12, מאמר 11)


מספר מילים על פסיכואנליזה מיחידה 1

  • מרכז הדיון הוא הלא מודע

    • פסיכואנליטיקאים טענו שאנו פועלים בשל סיבות מעברנו, ילדות מוקדמת ולכן לב העניין הוא בשאלת החיים הלא מודעים; כלומר מרכז הדיון הוא הלא-מודע.

  • שיטת טיפול תצפית קלינית

    • שיטת המחקר הייתה שיטה קלינית – הדרך הטובה להשיג מידע על התנהגות אנושית היא בחדר הטיפול.

  • בנוסף

    • אסכולה זו הדגש שלה על תהליכים לא מודעים מניחה גם הנחות דטרמיניסטיות שההתנהגות של האדם נקבעת אחרוה על ידי גורמים שונים של העבר בתחילת ילדותו של האדם. דגש על ייצריות, מיניות אישיות האדם מונעת ע"י דחפים.

         

הרקע לצמיחתו של פרויד

  1. הענף הקליני

  2. הענף התרבותי- פילוסופי

  3. האווירה החברתית


הרקע לצמיחתו של פרויד (סיכום כללי בטבלה)


הענף התרבותי- פילוסופי

הענף הטיפול הקליני


התנועה הרומנטית

גסנר

דתי

דרווין

מסמר

פסאודו- מדע (תיאוריה שלא ניתנת להפרכה)

שופנהאואר

פוויסיגר ואסכולת ננסי (ליביהולט וברנהיים)

בין אישי

ניטשה

שארקו

מצב דמוי היסטריה

האוירה החברתית:



התקופה הפטריארכלית



היסטריה כפתולוגיה הנפוצה



"סוף המאה"








  1. ענף הטיפול הקליני: ההיפנוזה ורמות הכרה

  • ענף טיפול קליני מתעסק בהיפנוזה, רמות ההכרה.

  • סקירה של ההתייחסות לשאלת ההיפנוזה מחזקת את ההנחה על רמות מודעות שונות

  • נדלר

    • השאלה שמלווה אותנו בסלילת נתיב זה היא שאלת רמות ההכרה וגילוי הלא-מודע.

    • שאלת רמות ההכרה

      • בכדי לענות על שאלה זו נשתמש בהיפנוזה שהיא מצב הכרה אחר ולכן ניתן לדבר על כמה רמות הכרה.


מהי היפנוזה? (לאורינטציה משקופית שנה שעברה)
      • היפנוזה- מצב דמוי שינה שנופל על אדם (מהופנט) שהגורם לו הוא אדם חיצוני (מהפנט).  במצב זה המהופנט נוטה להיות סוגסטיבי, כלומר, לקבל את מה שהמהפנט אומר לו ולהיענות לדבריו. (הגדרה מילונית)



שאלת ההיפנוזה- ההסבר הדתי, הפסידו-מדעי, ההסבר הבינאישי.


האיש

ההסבר

גסנר

דתי

מסמר

פסבדו- מדע (תיאוריה שלא ניתנת להפרכה)

פוויסיגר ואסכולת ננסי (ליביהולט וברנהיים)

בין אישי

שארקו (מאמר מספר 12)

מצב דמוי היסטריה



פרויד הושפע רבות משארקו ומאסכולת ננסי.


היסטוריה של ההיפנוזה- גלגול שאלת ההיפנוזה:


גסנר (1717-1779) מאה 18– הסבר דתי להיפנוזה
באופן כללי
  • שם: האב גאסנר ((1717-1779(שויץ)

  • חולים ומחלות: שיתוק היסטרי, מחלות פסיכוסומטיות

  • הסבר: דתי- דיבוק של השטן

  • שיטת טיפול:  -  exorcism גירוש שדים

  • תרומה: התופעה ההיפנוטית במרכז הבמה, ריפוי!


פירוט
  • גסנר היה כומר ועסק בריפוי מצבים פסיכוסומטיים כגון שיתוק היסטרי.

  • הוא הראשון שהתייחס להיפנוזה

  • ההנחה היא שההסבר למצב הפתולוגי הוא דיבוק של השטן ולכן יש להשתמש בכתבי קודש  (כלומר צריך תרופה דתית) ולהקריא מתוכם פרקים וכך ייצא השטן.

  • הוא היה מקריא פרקים מהברית החדשה/ תנ"ך  (בקול מונוטוני) וכך המטופל נכנס למצב של טרנס היפנוטי ויוצא מזה שהוא בריא

      • (טיפל בשיתוק היסטרי, דכאון ותופעות פסיכוסומטיות אחרות)

  • הוא הראשון ששם את תופעת ההיפנוזה ואת תופעת רמות ההכרה ונתן לה הסבר - הסבר דתי.

  • הוא אכן הצליח לטפל בהיסטריה וזה נראה מדהים (סביב 1700)

  • פירוט נוסף של נדלר

    • במילים אחרות: גסטר פגש בחולים שסבלו מדיכאון או מצב פסיכוסומטי כזה או אחר, כגון שיתוק היסטרי, ופעל לריפויים ע"י הסבר דתי.

    • ההנחה היא שההסבר למצב הפתולוגי  הוא דיבוק של השטן וכדי להתמודד על השטן יש להשתמש בתרופה.

    • גאסנר מפעיל את האמצעים הבאים: מושיב מולו חולה ומקריא לה במונוטוניות פרקים מהתנ"ך והברית החדשה. החולה נכנסת למצב טראנס-היפנוטי ופתאום מסוגלת ללכת וכאשר הוא מפסיק לקרוא והיא מתעוררת – היא מבריאה.

    • גאסנר נראה כעושה ניסים בתקופתו והוא הראשון ששם את תופעת ההיפנוזה על מרכז הבמה של הדיון הציבורי, מדעי ודתי של אותו זמן.

    • ההסבר שלו הוא דתי ואת התופעה הזו של רמות הכרה שונות, אנחנו מכירים ממקומות אחרים, אנתרופולוגים, יש כאן תופעה בתרבות המערבית שמראה על רמות הכרה אחרות.

    • בכל תרבות קיים המושג של הדבקות בכוחות הרוע שגורמות לאדם להיות חולה וההתמודדות היא ע"י כוחות קדושה וטוהר.

מסמר (1734-1815) –פסבדו מדע
באופן כללי
  • שם: פרנץ אנטון מסמר 1734 - 1815  (גרמניה, וינה, פריז)

  • חולים ומחלות: פראוליין אוסטרליין- מלנכוליה,מריה תרזה פרדיס – עיוורון היסטרי

  • הסבר: פסאודו-מדעי: animal magnetism

  • שיטת טיפול: "מסמריזם"

  • תרומה: פיתוח השיטה ההיפנוטית, ה"מסמריזם" כתופעה חברתית ומדעית, ריפוי!

  • ועדת החקירה: מספיקים הכישורים הבין אישיים של המטפל

פירוט
  • מסמר הוא ההיפנוטיסט הראשון. ההסבר שלו הוא הסבר פסאודו-מדעי,

  • הוא מסמל מעבר מדת למדע.

  • לפי התיאוריה שלו, כל דבר ביקום מלא בחומר/נוזל מגנטי. והחומר הזה מסביר את תפקוד הטבע והאדם. זהו ההסבר לחולי או לבריאות.

  • כלומר (ז') לכל המחלות גורם אחד-הפרעה בנוזלים המגנטים, ותרופה אחת-סידור הנוזלים

    • ההנחה שלו הייתה שהפרעה בתפקוד הפסיכולוגי/פיזיולוגי נובעת מהפרעה בזרימה של החומר המגנטי. ולכן יש לשתות נוזל עם מתכת ולאחר מכן להעביר על הגוף מגנט שיסדר את הזרימה.

  • הפרעה בתפקוד פיזיולוגי או פסיכולוגי זוהי הפרעה בזרימה של נוזל מתכתי (שקיים)

  • לרוב טיפול בחולות

  • מסמר באמת גרם לאנשים להבריא.

  • הטקס הבין אישי של הריפוי הוא דומה להיפנוזה.

    • הקשר בין אישי שיצר מסמר הוא זה שגרם לשינוי.

      • מסמר עשה טקס- הוא אמר למטופל להירדם, האדם נכנס למצב תודעה אחר ואח"כ האדם נרפא.


לפי ז' *טיפול קבוצתי-

        • חולים יושבים סביב אמבט, רגליהם במים, מוסיקה חרישית, אוירת ציפיה, נוגע בהם עם מוט מגנטי, מביט בעיניהם וצועק להירדם, החולה בהיפנוזה, מתרחש קריז (דוג'-אסמטי חוטף התקף אסמה) וברוב המקרים החולה נרפא.

  • דוגמא להשפעה חברתית

    • מסמר, (בנוגע לממן שהיה) פעל בערב המהפכה הצרפתית בתקופת חוסר נחת תרבותי, שאנשים היו מוכנים לקבל רעיונות מהפכנים

  • מסמר זוהי דוגמא מצויינת להשפעה חברתית- ערב המהפכה הצרפתית, אווירה חברתית תוססת ויש אפשרות לקבל הצעות חדשות ומוזרות.

  • פירוט נוסף של נדלר על מסמר

  • פרנץ אנטון מסמר, הוא היפנוטיסט הראשון. הוא החל למוד משפט ועבר לרפואה;

  • כתב עבודת דוקטור בנושא תיאוריה שלפיה כל היקום מלא בנוזל מגנטי שלא תמיד נראה והוא זה שמסביר את פעילות היקום, הטבע והאדם – לחולי או לרפואה.

  • פרנץ אנטון מסמר עשה את עבודתו בוינה ברובה, נישא לאלמנה עשירה וחי חיים ברמה גבוהה מאוד. הוא היה קשור מאוד למעגלים האינטלקטואליים והאומנותיים של וינה באותה התקופה.

  • הוא לקח את התיאוריה שלו ויישם אותה על בני אדם (פה דיבר על שתי הדוגמאות)

  • שני מקרים ידועים (נדלר)

1)

  • מקרה אחד שבו הוא פגש אישה מבוגרת שסבלה ממלנכוליה. בכדי לרפאה, הוא הניח הנחה שכל הפרעה בתפקוד פסיכולוגי-פיזיולוגי נובע מהפרעה בזרמים המגנטיים. יש לסדר זאת ע"י כך שניתן לגברת לשתות מים עם אבקת מתכת ואז ניקח מגנט ונעבור על גופה וזה יסדר את זרימת הנוזלים המגנטיים.

  • הגברת יושבת, שותה נוזל מוזר, הרופא ניגש אליה עם מוט מגנטי, מביט בה וזה מסדר את הנוזלים המגנטיים בגופה והיא נרפאת. זה מוכיח את התיאוריה שלו שלכל חולי יש מקור אחד ותרופה אחת.

2)  

  • פסנתרנית ידועה שהייתה עיוורת; הוריה פנו למסמר וביקשו את עזרתו. הוא החליט לעזור לה ע"י שיטת טיפול דומה לקודמת והיא אכן החלה לראות. אבל היא ראתה רק בנוכחותו של פרנץ מסמר! (יש לנו אלמנט של קשר בין-אישי שמסביר את המצב);

  • בעקבות הטיפול והעובדה שהוריה טענו שהוא שרלטן, מסמר נכנס למרכזה של שערורייה ונאלץ לעזוב את וינה לפריז.

  • שם, תופעת המסמריזם הפכה לתופעה של אמונה כמעט עממית. פריז של אז היא ערב המהפכה הצרפתית, חוסר נחת חברתי והדבקות בשיגעונות שאחד מהם – המסמריזם.


  • ז': הבנה להשפעה בין אישית

    • כשהחלו טענות נגד מסמר, הקים מלך צרפת ועדה, הועדה מבצעת ניסוי

      • -אדם יושב בחדר כשהדלת סגורה, מעבר לדלת

      • נותנים לו הוראות ואומרים לו שיעבירו לו מוט מגנטי והוא ירדם, הועדה מתארת לאדם את התהליך אך לא מבצעת אותו בפועל והאדם בניסוי חווה מצב הכרה אחר-דמוי היפנוזה

    • , מסקנת הועדה-זה לא דת, לא נוזל מגנטי, זו השפעה בינאישית.


  • ביקורת- מסמר לא צודק לגבי הנוזל המגנטי, זה פשוט אירוע של השפעה בין אישית.

  • לואי ה-16 החליט לבדוק את הנושא והקים ועדה שעשתה ניסוי הדומה להיפנוזה של מסמר רק שאמרו למשתתף את מה שיעשו ולא עשו זאת בפועל ועדיין האדם הופנט ורופא, כלומר קשר בין אישי משפיע ולא נוזלים.  

  • כלומר היום ידוע שהריפוי הנ"ל הוא  פסדו מדע וזה לא מדע אלא ההסבר בין אישי


פוויסיגר ואסכולת ננסי (ליביהולט וברנהיים)- הסבר בין אישי
        • המורה לא התעכבה בכיתה

באופן כללי
  • שם: המרקיז פוויסיגר (1751-1825 ((צרפת)

  • חולים ומחלות: ויקטור ראס, חבורת איכרים.

  • הסבר: פסיכולוגי. השפעה בין אישית.

  • שיטת טיפול: להאמין בקיומו של כוח בתוכך, ומתוך אמונה זו להשתמש בו.

    • על שני המשתתפים להאמין בכוחו של אחד מהם (המהפנט) וברצון של השני להיות מושפע מכוחו (המהופנט).

  • תרומה: "המדריך למסמריסט המתחיל", דגש Ψ, ריפוי!

פירוט פוויסיגר
    • טוען שמדובר בהשפעה שגורמת לשינה היפנוטית וזה פשוט עניין של השפעה בין אישית. וזה מה שגורם למצב תודעה אחר.

          • (כלומר ז': למעשה ממשיך את מסקנות הועדה הצרפתית)

    • הוא טוען שכל אחד יכול להשפיע בצורה זו.

    • הוא מציע תיאוריה פסיכולוגית למצבי תודעה אחרים- ולא תיאוריה מיסטית או דתית.

    • אסכולת ננסי. הוא היה בן אצולה והיו לו אריסים ואכרים רבים שהצליח להפנט בקלות בכוח ההשפעה שלו.

ז':

  • שיטה-יושב מול האדם, משכנע אותו לישון, האדם נכנס למצב היפנוטי ומספר לו כל מיני דברים, כשמתעורר לא זוכר

  • קבוצתי-הושיב איכרים ליד עץ עתיק, כולם החזיקו בחבל שקשור לעץ, הוא עומד במרכז ומפיל עליהם שינה היפנוטית, כשהם בהיפנוזה הוא נותן להם הוראות שהם מבצעים, הם מתעוררים ואינם זוכרים.

  • הסבר-זו השפעה בינאישית שניתן להפעיל בעזרת רצון, אמונה, כוח (משתנים פסיכולוגים).

  • פירוט נוסף של נדלר

  • Puysseguer זה היה בן למשפחה צרפתית אצילה; כל האחים היו חסידים של המסמריזם.

  • Puysseguer מתאר את מצב השינה המלאכותית; כאציל שהיו לו אריסים ואיכרים – היו לו נבדקים בהישג יד...אחד הנבדקים, בחור צעיר בן 23 ששמו Victor Race; ויקטור כנראה היה נתון מאוד בקלות להיפנוזה. Puysseguer מתאר את האופן בו הוא גרם לויקטור להיכנס למצב היפנוטי. הוא מדבר אתו ומשכנע אותו לישון. במצב שינה Puysseguer מספר לויקטור דברים שלא ידע קודם, וכשהוא מתעורר הוא לא זוכר.

  • Puysseguer אומר שהוא לא עשה כלום מלבד השפעה בין-אישית ומצב תודעה אחר שהוא תוצאה של כך.

  • Puysseguer עשה גם טיפול קבוצתי במרכז הכפר. סביב עץ ישבו איכרים והוא במרכז, הם החזיקו בחבל; הם הוכנסו למצב שינה, נאמרו להם דברים מסוימים וכשהם התעוררו הם לא זכרו דבר. Puysseguer אומר שכל אחד יכול לעשות את ההיפנוזה כי זה קשר בין-אישי,

  • הוא אף כותב ספר הדרכה בעניין זה. הוא מציע תיאוריה פסיכולוגית למצבי תודעה אחרים וכאן חשיבותו.

ליביהולט וברנהיים, 2 דמויות המהוות את ה- The Nancy School - אסכולת Nancyלשאלת ההיפנוזה.

  • ליביהולט (1823-1904) –

באופן כללי The Nancy School
  • שם: ליביהולט וברנהיים

  • הסבר: בין אישי: מצב היפנוטי הוא מצב הכרה נורמלי וטבעי.

  • שיטת טיפול: בדומה לפוויסיגר- השריית מצב היפנוטי

  • תרומה: פסיכותרפיה "טיפול בשיחה", ריפוי!

    • ליבלהולט האמין והשתמש בהיפנוזה. היה מאמין גדול בכוח התרפיסטי של ההיפנוזה,

    • הוראותיו ההיפנוטיות דומות למה שקיים היום כגון להסתכל עמוק לתוך העיניים לפרק זמן מסוים ונתן להם הוראות מונוטוניות


פירוט נוסף של נדלר

  • Leibault החל להפעיל הוראות היפנוטיות מאוד קרובות לתהליך שאנו מכירים היום. הוא ביקש מאנשים להסתכל עמוק לעיניו, נתן להם הוראות מונוטוניות, גרם להם להיכנס למצב של שינה היפנוטית וכתוצאה בחלק מהמקרים גרם לריפוי.

  • ברנהיים (1840-1919)- פיתח את אסכולת הננסי.

    • טען בניגוד לשארקו שמצב היפנוטי הוא אינו מצב היסטרי אלא מצב הכרה אנושי וטבעי שנובע מהשפעה בין אישית.

    • כלומר מצב היפנוטי הוא מצב נורמלי, רגיל וטבעי ונובע מהשפעה בינאישית

    • (מתוך אסכולת ננסי צומחת הפסיכותרפיה) -  זה מה שכתוב בסיכום.

  • פירוט נוסף של נדלר

    • Bernheim פיתח את התיאוריה של ה- Nancy School וטען, בניגוד לשרקו (שלפי דבריו מצב היפנוטי הוא מצב פסיכופתולוגי, מצב דמוי היסטריה) – שמצב היפנוטי הוא מצב הכרה נורמלי וטבעי ונובע מהשפעה בין אישית.


נדלר על התרומה של אסכולת ננסי
  • 2 הדמויות Leibault ו- Bernheim מייצגות את הכיוון הבין-אישי ומחזקות את Puysseguer בנושא מצבי הכרה אחרים.

  • Leibault ו- Bernheim חשובים בגלל פרויד ששהה אצל שרקו משך 4 חודשים והושפע ממנו מאוד.

  • פרויד ביקר גם אצל Leibault ו- Bernheim ב- Nancy

  • ובסביבות גיל ה- 30, כשהוא גילגל את התיאוריה הפסיכואנליטית הוא חושב על ההסבר של שרקו מצד אחד לעומת ההסבר של הננסיסטים.

  • מתוך ה- Nancy School, שלדעתם מצב תודעה אחר הוא תוצאה של השפעה בין אישית בין 2 אנשים רגילים, צומחת הפסיכותרפיה.

  • את המושג פסיכותרפיה תבע Bernheim כאשר בשלב מסוים הוא החליט שמדובר על השפעה בין אישית אז הוא למעשה אמר שלא חייבים היפנוזה, אפשר להגיע לזה גם בשיחה רגילה.

      • לסיכום (ז'):  ברנהיים תבע את המושג פסיכותרפיה (מאוחר יותר קיבל המושג ביטוי בפסיכולוגיה הפרוידיאנית)

    • אסכולת ננסי חשובה כי פרויד ביקר אצלם שטענו להשפעה בינאישית וביקר אצל שרקו שטען שזה מצב של היסטריה וכשהחל מגלגל את התאוריה הפסיכואנליטית התלבט בין שני ההסברים.

שארקו (1825-1893)  מצב דמוי היסטריה- השפעה גדולה על פרויד המשך הרצאה וגם מאמר 12)

כאן זה גם המשך ההרצאה וגם מאמר 12

שרקו באופן כללי
    • נוירולוג צרפתי בעל מעמד שווה ערך לזה של לואי פסטר

    • חולים ומחלות: ביה"ח לה-סלפטרייר, חולות היסטריות.

    • הסבר:מצב היפנוטי הוא מצב תודעה מיוחד ופסיכופתולוגי, ממנו מושפעים אנשים מסויימים בלבד

    • שיטת טיפול: הופעות היפנוטיות

    • תרומות:

  • "קיסר הנוירוזות",

  • Foundation של פרויד,

  • ריפוי!

שרקו וההיסטריה באופן כללי
  • היסטריה =  סמפטומים גופניים כמו עיוורון, שיתוק וכאבים, המופיעים ללא בסיס אורגני

  • הסברים נפוצים עד שרקו: "הפרעה בארגון המיני של  האשה", "התחזות".

  • שרקו:  היסטריה =  "אוטוסוגסטיה היפנוטית",

  • ההיסטרים סובלים באמת ואינם מתחזים

  • הסטריה אינה מוגבלת לנשים אלא קיימת גם אצל גברים

  • ניתן לרפא (וליצר!) היסטריה באמצעות סוגסטיה היפנוטית

פירוט
  • שארקו כונה  הקיסר של הנוריוזות, ובית החולים כונה המכה של הנוירולוגיה.

  • ז': שרקו היה רופא עצבים שערך מחקרים על שיתוק היסטרי,

  • ז': הסבר של שרקו להיפנוזה הוא שזה מצב פתולוגי דמוי היסטריה.


היסטריה אינם מתחזים  וגם מכניזם של שיתוק
    • הבחין בין שיתוקים שמקורם אורגני לבין שיתוקים שמקורם פסיכוגני (כותרת מז')

      • טען שתופעת ההיפנוזה היא אמיתית והוכיח כי יש הבדל בין שיתוקים טראומטיים לשיתוקים אורגניים.

    • מכניזם של שיתוק:

  • שרקו הציע  מכניזם של איך קורה מצב של שיתוק.

  • זה רעיון מוכר אבל היה מאוד מהפכני: השיתוק מקורו במקורות שקיימים במוח אבל מבודדים מהמודע.

  • כלומר הוא נותן שם לתופעה


פירוט המאמר (לא חשוב) לגבי מחקי שרקו על שיתוקים אורגנים וטראומטיים

      • 1880 כאשר פרויד הגיע לפריס, שארקו התחיל את מחקרו בנושא שיתוקים טראומטיים.

      • 1884/5 שארקו הוכיח את ההבדל בין שיתוקים טראומטיים לבין שיתוקים אורגניים. הוא הצליח לגרום לשיתוק טראומטי ע"י היפנוזה.

      • מאוחר יותר הוא הוכיח הבדל דומה בין שכחה טראומטית לבין שכחה אורגנית.

      • לפני מותו ב1893, התעניין שארקו בפסיכופתולוגיה של מחלות, אשר הביא אותו לשקול את המנגנון הפסיכולוגי של טיפול בעזרת אמונה.


(השפעה על פרויד- מסודר  בהמשך)

    • בעקבות אלו פרויד נחשף בפני האפשרות שקיימים מצבי תודעה רבים בו זמנית אצל אותו אדם. (הבסיס ל- 3 רמות המודעות של פרויד).

      • למעשה שארקו היה הראשון שהבין את המכניזמים הנסתרים של תופעת ההיסטריה, והוא עשה זאת במונחים פרוידיאניים.

      • פירוט מהמאמר השפעת הדגמות שרקו על פרויד ומצבי מודעות רבים

        • הדגמותיו של שארקו על היפנוזה והיסטריה, הביאו את פרויד לחשוב על קיומם של מצבי מודעות רבים בו זמנית אצל אותו אדם, בלא שמצב מודעות אחד יהיה ער לקיומו של אחר.

        • שארקו השתמש בהדגמות אלה לא רק כדי להמחיש את האופי הפסיכולוגי של שיתוק היסטרי, אלא גם כדי לקדם את ההבנה של אישיות מפוצלת (מודעות כפולה).

        • פרויד כתב על ניסויים היפנוטיים אלה: "קיבלתי את הרושם של אפשרות קיומם של תהליכים מנטליים רבי עצמה הסמויים ממודעות האדם".


ניתן לרפא היסטריה באמצעות סוגסטיה
    • החיה את ההיפנוזה וערכה הרפואי, (כותרת מז')

      • שרקו טען שמצב היפנוטי הוא מצב דמוי היסטריה, מוזר ולא התחזות כפי שסברו באותה תקופה.

      • דרך המצב הזה נוצרים שינויים וניתן להביא להחלמה.


היסטריה לא מוגבלת לנשים (ולא התחזות)
    • לא רק נשים:

    • שרקו שיחרר את החולות מהסטיגמה שדבקה בהן וחוסר הקרדיט

  • הוא דחה את ההנחה שהיסטריה זוהי מחלה של נשים בלבד שנובעת מהפרעה בתפקוד המיני שלהם

  • הוא הראה שאפשר ליצר סימפטומים של היסטריה באמצעות היפנוזה

      • לפי המאמר:

        • פרויד טען, כי שארקו החזיר את הכבוד לחולה ההיסטרי- הפסיקו לחשוב שהן מתחזות, כי שארקו חשף את אמיתותה והאוביקטיביות של המחלה ההיסטרית.

שרקו פרונדישין לפרויד
  • כאמור, פרויד השתלם אצלו, תרגם את ספריו והושפע ממנו, שרקו מהווה foundation לפרויד.


לסיכום השפעת ההיפנוזה
  • בהיפנוזה הכוונה ל

  • גסנר- דתי

  • מסמר- פסבו מדעי

  • פוסיגר- הסבר בין אישי

  • אסכולת ננסי (ליבהר וברנהים)- הסבר בין אישי

  • שרקו: תופעה דמוי היסטריה

        • שרקו, מצב תודעה אחר הוא מצב פתולוגי של דמוי היסטריה

        • דרך ההיפנוזה אפשר ליצור מצב דמוי היסטריה.

        • באמצעות היפנוזה רואים שההיסטריה לא אורגנית


סיכום – שאלה ממבחן קודם
  • "סילוק השטן על ידי הקראת פסוקי תנ"ך, סידור נוזל מגנטי בגוף ו...

  • אלו שלושה הסברים שונים לתופעה אחת.

  • ציין באיזו תופעה מדובר, מי האנשים שנקשרו לכל אחד מההסברים וכיצד כל אחד מהם הסביר את התופעה.

  • ציין איזו הפרעה פסיכופתולוגית נקשרה וטופלה בדרך זו"

רקע: פירוט נלד על שרקו ופרויד (לא חשוב אבל נותן רקע)
  • בית חולים נידח, שרקו – נוירולוג (רופא עצבים) – לוקח לעצמו את בית החולים והופך אותו לאחד המרכזים החשובים של המדע בסוף המאה ה- 19 תוך התמקדות בתחום אחד שהוא שיתוק שמקורו לא אורגני. זו תופעה ידועה באירופה וההתמודדות איתה לא פשוטה. בבית החולים נוצר מרכז שמטפל בתופעה.

  • שרקו הוא דמות צבעונית מאוד, מרכז חיי התרבות והרוח של פריז בסוף המאה ה- 19. נישא לאלמנה עשירה ומיקם את פעילותו בוילה. איש אשכולות.

  • שרקו מקיים כל יום ששי טקס שמתקיים בבית החולים; הוא מופיע על במה ונותן הרצאה קצרה. אחד העוזרים מוביל בכסא גלגלים אישה משותקת למרכז הבמה ושרקו פונה אליהו, מהפנט אותה ב- 3 שלבים, מצווה עליה לקום והיא אכן קמה והולכת. שרקו מסביר שמה שהוא עושה הוא יוצר מצב תודעה אחר דמוי היסטריה ובו נוצרים כל מיני שינויים. הוא יוצר לעצמו שם באירופה בשל תופעה זו. 1884

  • בקיץ, מגיע למרכז של שרקו רופא צעיר ל- 4 חודשים: זיגמונד פרויד. פרויד כותב מכתבים הביתה לארוסתו וכולו אחוז פליאה והתרגשות מול מצבי התודעה האחרים שהוא רואה על הבמה. לא רק פרויד נמצא שם, אלא גם רופאים צעירים אחרים. התופעה הזו היא תופעה רחבה ומכה הדים ושרקו מתיידד עם פרויד, משפיע עליו מאוד ופרויד פונה אליו באחת המסיבות ומציע לו לתרגם את כל כתביו לגרמנית. יש כאן אמירה לגבי עוצמתו של שרקו ומשהו גם לגבי פרויד – בחור צעיר שבא לפני מלך הנוירוזות של אירופה ובחוצפה ובעוז פונה אליו ואומר שיתרגם את דבריו לעולם דובר הגרמנית. שרקו מסכים ופרויד ממשיך ומתרגם את שרקו לגרמנית.

לשארקו היתה השפעה מאוד גדולה על פרויד
רקע כללי
  • פרויד בא לבקר את שרקו בבית החולים שלו בפריס ומשם שאב הרבה רעיונות על התיאוריה הפסיכואנליטית

      • פרויד זכה למלגה באוניברסיטה וזכה ב 4 חודשים של מילגה לנסוע לבית חולים של שרקו

      • ואז נחשף  לעובדה שיש מצבי תודעה שונים שאנחנו לא מודעים לכולם.

      • בספר בעמוד 192:

        • כפי שכתבתי כשהוא פרויד הגיע  לשרקו הוא  היה עוד מדען שעלה לשרקו לרגל, ובשביל לקבל ייחס מיוחד, הוא הציע לשרקו לתרגם את הכתבים שלו מצרפתית לגרמנית.

השפעת שרקו על פרויד בקסם אישיותו
  • שרקו השפיע השפעה על פרויד  בקסם אישיותו

    • דוגמה לקסם אישיות: - שרקו בתור איש כריזמטי עשיר, בעל השפעה היה מזמין את כל המי ומי של פריס לנשפים בבית, וככה הקסם של האישיות של שרקו השפיע על פרויד.

  • פרויד כתב שאיש לא השפיע עליו כפי ששרקו השפיע עליו עמוד 191 פיסקה שלישית מלמעלה מצד שמאל- מתייחס אליו בהערצה

  • פרויד מתרשם: תהליכים מנטליים עמוקים (רמות תודעה/ הכרה)- בעזרת היפונוזה-

  • בנוסף כתב במאמר זה (12), כאשר שארקו מצליח לרפא ולייצר תסמינים היסטריים באמצעות היפנוזה פרויד כותב כך:

  • “I received the profoundest impression of the possibility that there could be powerful mental processes which nevertheless remained hidden from the consciousness of men”

  • פרויד בהמשך אמר ש: השיתוק ההיסטרי מנותק מהמנגנון האנטומי. למשל שיתוק כפפה שכף היד משותקת וכל היד לא משותקת פיזיולוגית זה לא הגיוני, כלומר שיתוק היסטרי ולא אורגני

3 גילוים של שרקו שהישפיעו על פרויד+ השפעה בין אישית
  • פרויד התייחס לשלושה גילויים עיקרים שנבעו מעבודתו של שרקו על היסטריה ואשר השפיעו על דרך חשיבתו והמשך הקריירה הפסיכואנליטית שלו


1)-  הבנת המכניזם שבבסיס ההיסטריה
כלומר תהליכים היסטריים הם לא מודעים ויכולים להיות מופעלים ע"י מצב של סוגסטיה),.- פרויד מאמץ רעיון זה ומדבר על תהליכים לא מודעים.
  • הגילוי הראשון הוא שניתן לגרום לסימפטומים זהים לאילו של היסטריה באופן מלאכותי בעזרת סוגסטיה המופעלת על החולה ההיסטרי כשהוא במצב היפנוטי (הסיכום הגדיר את זה כהכללה רפואית)

    • שרקו הראה שניתן להכניס אנשים עם נטיה להיסטריה לטרנס היפנוטי ללא סוגסטיה, והסביר זאת בעבודה שאצלם הכוח של סוגסטיה חיצונית הוחלף בסוגסטיה עצמית

      • על פיו הסוגסטיות ההיפנוטיות הלא מודעות תלויות ברעיון או בסידרת רעיונות שמבודדים ממצב המודעות הער הנורמלי, האגו ועדיין נטועות חזק באזור השני של הנפש שתיאר כ"טפיל"

  • על פי פרויד, שרקו הצליח להוכיח ששיתוקים אילו הם תוצאה של רעיונות ששלטו במוחו של המטופל ברגעים מנטליים מיוחדים

    • כלומר שרקו היה הראשון שהבין את המכניזם החבוי הנ"ל של תופעת ההיסטריה ועשה זאת במונחים שדומים לפרויד

  • כלומר במילים של ז': שרקו הוכיח שניתן להפנט אדם שנוטה להיסטריה ולגרום לו לחקות שיתוק, האמין שסוגסטיות (השפעות) חיצוניות שתלויות ברעיונות לא מודעים מוחלפות בסוגסטיות היפנוטיות עצמיות לא מודעות,

    • מאוחר יותר פרויד טוען שיתוק הוא תוצר של רעיונות ששלטו במוח החולה במצבים מנטלים מיוחדים.



מתוך המאמר
  • עבודתו האינטנסיבית של שארקו על היסטריה, העלתה סדרת תגליות רפואיות- שהשפיעה על מחשבתו של פרויד:

  1. ניתן להבין את המנגנון הפגום של מחלת ההיסטריה, בעזרת העובדה, שניתן לגרום לסימפטומים זהים באופן מלאכותי באמצעות סוגסטיה, המופעלת על החולה ההיסטרית כשהיא במצב היפנוטי.

  2. היכולת לגרום לשיתוק באמצעות היפנוזה קדמה את ההבנה של מחלת ההיסטריה, כשהתברר שהתופעות לא הופיעו מידי. חולה שעבר חוויה מפחידה ללא פגיעה נראית לעין, וכעבור מספר ימים פתאום הפסיק לתפקד.

  3. ניתן להפנט אנשים הנוטים להיסטריה וללא שום סוגסטיה לגרום להם לחקות שיתוק לאחר מכה קלה. שארקו הסביר תופעה זו כך, בחולים אלה סוגסטיה עצמית תפסה את מקומה של סוגסטיה חיצונית. שארקו האמין כי סוגסטיות היפנוטיות בלתי מודעות אלו, תלויות ברעיון או סדרת רעיונות שאיכשהו מבודדים ממצב המודעות ה"ער" הנורמלי, ועדיין נטועים באזור שני של הנפש אותו תיאר כ"טפיל".

  • פרויד הסיק, ששיתוקים אלה הנם תוצר של רעיונות ששלטו במוחו של החולה ברגעים של מצבים מנטליים מיוחדים. כלומר, שארקו היה הראשון שהבין את המכניזם הנסתר של תופעת ההיסטריה.



פירוט נוסף מהמאמר השפעת הדגמות שרקו על פרויד ומצבי מודעות רבים
  • הדגמותיו של שארקו על היפנוזה והיסטריה, הביאו את פרויד לחשוב על קיומם של מצבי מודעות רבים בו זמנית אצל אותו אדם, בלא שמצב מודעות אחד יהיה ער לקיומו של אחר.

  • שארקו השתמש בהדגמות אלה לא רק כדי להמחיש את האופי הפסיכולוגי של שיתוק היסטרי, אלא גם כדי לקדם את ההבנה של אישיות מפוצלת (מודעות כפולה).

  • פרויד כתב על ניסויים היפנוטיים אלה: "קיבלתי את הרושם של אפשרות קיומם של תהליכים מנטליים רבי עצמה הסמויים ממודעות האדם".


2)  דחיית ההנחה הנפוצה שהיסטריה נגרמת בגלל הפרעה במע' המינית של נשים.
פרויד מאמץ רעיון זה וטוען שאפשר למצוא היסטריה לא רק אצל נשים
  • הגילוי הנוסף היה דחית הדעה המקובלת שמחלה ניגרמת תמיד על ידי הפרעת היסטרית באורגניזם המיני של האישה, שכן ניתן למצוא אותה בילדים לפני התבגרותם המינית וכן נמצאו מקרים חמורים בקרב גברים

  • פרויד מאמץ רעיון זה.

  • כלומר ז': שרקו דחה את הדעה שמחלה נגרמת ע"י הפרעת היסטריה באורגניזם המיני של האשה כי ניתן למצוא אותה אצל ילדים טרם התבגרותם המינית, פרויד הציג מאוחר יותר תאוריה על היסטריה של גברים.


מתוך המאמר
  • תרומתו הנוסף של שארקו להבנה מדעית של ההיסטריה, היא בדחיתו את הדעה המקובלת שמחלה נגרמת ע"י הפרעה היסטרית באורגניזם המיני של האישה.

  • ב1888 פרויד מציג את חותם השפעתו של שארקו עליו: הוא מעלה כטיעון עקרי כנגד האטיולוגיה המינית של ההיסטריה, ומציין כי ניתן למצוא מחלה זו בקרב ילדים וגברים.

3) האופי הפסיכוגני של הסימפטומים ההיסטריים והפניה לפסיכולוגיה
  • הגילוי הנוסף היה גילוי האופי הפסיכוני של הסימפטומים ההיסטריים
    פרויד מאמץ רעיון זה ופונה לפסיכולוגיה

    • שרקו היה הראשון שלימד שעל מנת להסביר נוירוזה היסטריה וסיפמטומיים פיזיולוגיים נוספים חייבים לפנות לפסיכולוגיה

  • כלומר במילים של ז': שרקו הוכיח מחלות פסיכוגניות,

    • מאוחר יותר פרויד-יש תהליכים מנטלים לא מודעים, רמות הכרה שונות. (גם קשור ל 1)


מתוך המאמר
  • מהכללתו הרפואית הראשונית של שארקו לגבי היסטריה, משתמע האופי הפסיכוגנטי של הסימפטומים ההיסטריים.

  • פרויד כתב, שארקו היה הראשון שלימד, כי כדי להסביר את הנוירוזה ההיסטרית עלינו לפנות לפסיכולוגיה.

  • פרויד גם תיאר את גישתו השונה של שארקו לבעיות נוירולוגיות, קליניות ופסיכולוגיות, שנראתה מוזרה לרופא, שאומן במסורת הגרמנית- עם דגש על פרשנות פיזיולוגית של סימפטומים. למרות מוזרותה הוא הראה בגישתו של שארקו תיאוריה חדשה ורעננה לעובדות רפואיות.


תוספת של ג'ונס על שיתוקים היסטרים – לפי גו'נס מדובר על רעיון של פרויד
    • פרויד ייחד לשרקו חלק מרעיונותיו לגבי המקור הפסיכוני של שיתוק היסטרי טראומטי,

    • אך ג'ונס טוען שהרעיון המרכזי הוא דווקא של פרויד:

      • פרויד הראה ששיתוקים היסטריים לא תלוים בחלוקה האנטומית האחראית למקרים מוכרים של שיתוקים אורגנים, כך שהוא הגיע למסקנה שההיסטריה  מתנהגת כאילו האנטומיה לא קיימת

    • בהיותו בפריס, הוא תרגום את הרצאותיו של שארקו, והחל לחקור את אופיים הפסיכוגנטי של שיתוקים היסטריים טראומטיים. פרויד נתן את הקרדיט לשארקו על הרעיון הבסיסי- למרות שכנראה היה זה הרעיון שלו.

      • פרויד ניסה להראות, ששיתוק היסטרי אינו תלוי באנטומיה האחראית לשיתוק אורגני. לדוגמה, שיתוקים אורגניים במוח בד"כ השפיעו על אזור רחוק (יד) יותר מאשר על אזור קרוב (כתף). לעומת שיתוק היסטרי ששם זה לא תמיד נכון. כלומר, הפגיעות בתפקוד של שיתוק היסטרי לא התרחשו בהתאם לחוקי הנוירואנטומיה.


4) אישיות כובשת (חשוב מאוד)
  • חשוב: שרקו השפיע על פרויד גם עקב אישיותו הכובשת והכריזמטית אשר בלעדיה לא היה סוחף אחריו מדענים כה רבים.

    • זה פירטתי קודם לכן


השפעות שרקו על פרויד תשובת ממן – ארבעת הדברים החשובים כתובים למעלה ופה זה השאלה והמבוא לתשובה

סיכום השפעות של שרקו על פרויד – מתוך ממן של מישהי עם תוספות של המורה: תאור השפעות של שרקו על פרויד, לציין אילו הפרעות הסביר שרקו באמצעות תופעת ההיפנוזה ואיזה שימוש עשה ברעיונות אלה פרויד.


מספר מילים על שרקו  (ופרויד) מתוך ממן
  • שרקו חקר שיתוקים טראומטיים

      • הוא הראה שהם שונים מבחינת הסימפטומים שלהם משיתוקים אורגנים והצליח באופן מלאכותי ליצור שיתוקים לא אורגנים באמצעות היפנוזה

    • הדגמות שעשה שקשורות להיסטריה והיפנוזה מאוד השיפוע על פרויד

      • דרכם פרויד נחשף לראשונה לאפשרות שכמה מצבי תודעה יכולים להתקיים בו זמנית באתו אדם, בלי שאף מצב תודה יהיה מודע לאחר

      • שרקו השתמש בהדגמות אילו גם בכדי לקדם את ההבנה של אישיות מפוצלת

      • פרויד כתב לגבי ניסוים היפנוטיים אילו שהתרשם שישנם כמה תהליכים מנטליים רבי עוצמה החבויים מתודעתו של האדם.

      • שרקו על פי פרויד החזיר את הכבוד למחלת ההיסטריה על ידי חשיפת אמיתותה והאובייקטיביות שלה

  1. הענף התרבותי- פילוסופי

באופן כללי
    1. התנועה הרומנטית (1750-1850)

    2. ארתור שופנהאואר (1788 – 1860)

    3. צ'רלס דרווין (1809 – 1882)

    4. קרל מרקס (1818 – 1883)

    5. פרידריך ניטשה (1844 – 1900)


1) התנועה הרומנטית- גישה לחיים ותנועת נגד לרציונליזם של תנועת ההשכלה.
מספר מילים על התנועה הרומנטית
  • מדובר בפילוסופיה, אומנות, גישה לחיים, תנועת נגד לרציונליות של ההשכלה

  • היא מחזירה דגש למקורות עלומים ובלתי ידועים של תרבות והתנהגות אנושית.

  • היא פרחה בתחילת המאה ה- 19 –

  • מספר נקודות  המאפיינות תנועה זו:

נקודה 1 :  דגש על הלא רציונאלי, המיסטי, הלא ברור, לא הגיוני

דגש על הלא רציונלי, טבע,מיסטי.

  • הדגשת הלא-רציונלי והמיסטי (בניגוד לרציונלי). חלום, שיגעון, סמלים ותרבויות עתיקות ואקזוטיות

  • כלומר בני אדם נשלטים על ידי דברים לא רציונלים, יותר מאשר שיקולים הגיוניים. על ידי אינסטיקטים


נקודה 2:  תהליכים לא מודעים

דגש על תהליכים לא מודעים

  • התנועה הרומנטית דיברה על קיומו של עולם לא מודע שמניע את האדם,
    וזה רעיון מרכזי בתיאוריה של פרויד

  • מההרצאה של נדלר

    • נקודה שניה, דגש על הטבע. תנועת ההשכלה שמה במרכזה את האדם והתנועה הרומנטית את הטבע.

    • התנועה הרומנטית מדגישה תהליכים לא מודעים ומוקסמת מתופעות כגון שיגעון, תהליכים של חלום, של פיגור, גאוניות – דברים לא ברורים, תופעות של פרה-פסיכולוגיה.

    • יחד עם זאת, תנועה זו מדגישה את הלמידה של תרבויות וסמלים של תרבויות רחוקות ולא ברורות. ב

נקודה 3:  חשיבה בניגודים

דגש על חשיבה בהפכים וניגודים. (חיים/מוות, טוב/רע) –

  • פרויד הושפע מכך כגון

      • אינסטינקטים של חיים ומוות

      • עונג ומניעת כאב

נקודה 4: תור הזהב היא תקופת ימי הבינים, חוג סגור של אבירים
  • תור הזהב שלה ימי הביניים (בניגוד לרציונלים-פילוסופיה יוונית) והדגש הוא על קב' האבירים, נאמנות בקב' הקטנה

  • הדבר דומה לפרויד וחסידיו- חוג סגור של אבירים, נאמנות, אין סובלנות לביקורת

  • מההרצאה של נדלר

    • נוסף, תנועת ההשכלה התגעגעה לתור הזהב מבחינתה כלומר הפילוסופיה היוונית.

    • תור הזהב של התנועה הרומנטית הייתה תקופה עלומה בהיסטוריה האנושית, תקופת ימי הביניים. סביב זה בא אידיאליזציה של קבוצת האבירים, נאמנות לקבוצה הקטנה, קבוצת החברים.

    • ניתן לראות גם את המודל לתחילת התנועה הפסיכואנליטית שגם היא התנהלה כחוג סגור של אבירים, נאמנות למנהיג ולחברים, אין סובלנות לביקורת, שאיבת ערכים בהסתכלות על העולם מתוך מאפייניה של התנועה רומנטית שהשפיעה על התרבות הגרמנית.

  • נדלר

    • התנועה הרומנטית הדגישה גם חשיבה בניגודים – תזה ואנטי-תזה, אור וחושך, צדק ורשע;

    • גם פרויד מושפע מחשיבה בניגודים: הוא מדבר על אינסטינקטים של מוות מול חיים, עקרון עונג ושאיפה להימנע מכאב, סובייקט מול אובייקט.


בנוסף
  • מתן עדיפות ללב על פני המוח כמסביר התנהגות – ממצגת שנה שעברה

  • מהסיכום בלבד

      • רואה את האדם בצורה פסימית

      • דגש על למידה של תרבויות סמלים.

  • מז': מדגישה את הטבע (בניגוד לרציונלים-האדם במרכז)



לאורינטציה: מתי הייתה התקופה הרומנטית

  • ימי הביניים: 300 – 1300 [אוגוסטין, סט תומאס אקווינאס]

  • הרנסאנס: 1300 – 1600 [דקארט, הובס]

  • תקופת ההשכלה:  1600 – 1750 [דקארט, לוק, ניוטון, לייבניץ, קאנט]

  • the enlightenment, the age of reason

  • תנועת ההשכלה ראתה את העולם כסיסטמטי, ניתן להבנה ומסודר באופן הגיוני.

  • התקופה הרומנטית: 1750 – 1850

  • המהפכה התעשייתית: 1750 – 1850



מבט על פרויד ביחס לתקופה הרומנטית (מצגת שנה שעברה)

  • (1) התנועה הרומנטית שמה שדגש על הלא רציונאלי, המיסטי, שבני אדם נשלטים על ידי דברי םלא רציונלים

  • גם אצל פרויד יש רעיון דומה של שיש משהו אחר סמוי (תת מודע, חוויות ילדות וכד') שאנשים נלשטים עלי ידו (זוהי נקודה שלי באופן חופשי)

  • (2) התנועה הרומנטית התנועה הרומנטית דיברה על קיומו של עולם לא מודע שמניע את האדם,

  • אצל פרויד זה רעיון מרכזי בתיאוריה שלו

  • (אצל ז')

  • (3) חשיבה בניגודים והפכים – אור וחושך, צדק ורשע.

  • פרויד: מוות וחיים (ארוס ותנאטוס), מוסר ודחפים (סופר-אגו מול איד) , רגשות עזים.

  • (נקודה ממצגת שנה שעברה)

  • (4) תקופה הסטורית משפיעה: ימי הביניים (בניגוד ליוון העתיקה)

  • פרויד: "המסדר הפסיכואנליטי".

  • (נקודה ממצגת שנה שעברה)

  • התנועה הרומנטית סובייקטיבית ולא אובייקטיבית

  • פרויד: לכל אדם אישיות שונה לאור הנסיבות הסובייקטיביות שלו

  • (נקודה ממצגת שנה שעברה)

2) דרווין-
  • דגש על אינסטינקטים כקובעים את ההתנהגות (הבסיס לדגש אצל  פרויד),

      • ז': כלומר זהו הבסיס לרגש הזה אצל פרויד

  • דרוין: קיים רצף בין בני אדם לבעלי חיי

  • פרויד: 1) עיסוק בדחפים חייתים של האדם 2) אינסטינקטים  קובעים התנהגות

  • ההבדל ביניהם:

    • דרווין מדבר על אינסטינקטים של שימור עצמי, המתאים שורד ולבסוף עובר לאינסטינקטים חיוביים (אהבה, חיים),

        • כלומר דרווין התחיל באינסטינקט התחרות, החזק השורד ורק אח"כ עבר לדיון באינסטינקטים חיוביים יותר.

    • פרויד בתחילת דרכו - אינסטינקטים חיוביים (חיים, אנרגיה), בסוף עובר לשליליים (מוות, הרס)

        • פרויד התחיל הפוך בדיון על אינסטינקטים של החיים וסיים בדיון על אינסטינקט המוות וההרס

  • כלומר הרצף והדמיון בין בע"ח לבני האדם - הביא את פרויד לחשוב על היצרים החייתיים של האדם רק שפרויד הדגיש אינסטינקטים של חיים כגון מין ודרווין הדגיש אינסטינקטים של מוות).

  • נדלר כתב: ולבדוק דמות נוספת שהשפיעה על פרויד, היא דרווין. פרויד קרא את דרווין באדיקות והושפע ממנו מאוד. - לבדוק האם אנטיסיפישן או פאונדישין לפרויד

  • הדגש של דרווין על אינסטינקטים כקובעים התנהגות הוא הבסיס לדגש זה אצל פרויד..


3) שופנהאור  (1788-1860)- אנטיספיישן לפרויד (המורה במצגת הדגישה אותו)
  • Schopenauer (1788-1860) פילוסוף מספר שהאדם הוא יצור לא רציונלי בעיקרו, מונחה ומודרך ע"י כוחות שאינו מבין או מודע להם.


עסק  (דיבר על) בלא מודע

  • טוען האדם הינו יצור לא-רציונלי שפועל באופן לא הגיוני; הוא מודרך ע"י כוחות שהוא לא מבין ולא מודע אליהם,

  • כוחות אלו הם כוחות אינסטינקטיביים,

        • אינסטינקט אחד של שימור המין (אינסטינקט דרוויניסטי)

        • אינסטינקט שני המין (שקשור לרביה)

  • פרויד מביא את נושא אינסטינקט המין כאשר הדגש הוא על עקרון העונג.


פירוט נוסף: דיבר על אינסטינקט המין והשימור העצמי

  • האדם נדחף לפעולות ע"י 2 אינסטיקטים- אינסטינקט המין ואינסטינקט השימור העצמי.

  • אינסטינקט המין של שופנהאואר קרוב יותר ל"עקרון שימור המין",

  • בעוד שאצל פרויד מדובר למעשה ב"עקרון העונג".




שופנאאור מציע מודל של של מחלת נפש

  • המודל של שופנהאואר לגבי מחלת נפש- יש קונפליקט בין דחף לבין חשיבה.  הלב רוצה משהו שהשכל אומר שהוא לא יקבל.

      • כלומר , ז': קונפליקט בין רצון לבין משהו שמנוגד להוויה עולה למודע ולובש צורה של מחלת נפש.

  • כאשר הקונפליקט חריף מדי- לדעת פרויד ושופנהאואר- נוצרת מחלת נפש.

    • כלומר בין הרצון לאינטלקט: שיגעון זה שיש קונפליקט בין רצון לאינטלקט.


הדחקה (רק ממצגת שנה שעברה)

  • מושג ההדחקה: כאשר יש מחשבה על ארוע טוב היא נוטה להישאר במוחנו ללא כל מאמץ, אך כאשר המחשבה רעה או מטרידה היא נוטה להיעלם- להיות מודחקת.


שופרנהאור  היה אנטיסיפיישין לפרויד

  • שופנהאור מהווה אנטיסיפיישן לפרויד, כי פרויד קרא את כתביו של שופנהאור מאוחר בחייו ולכן לא הושפע מהם בעבודתו.

    • פרויד אינו מצהיר שהוא מסתמך על שופנהאואר. לכן שופנהאואר מהווה Anticipation לפרויד.

4) ניטשה- 1844-1900- אנטיסיפיישן לפרויד
    • נדלר:

      • ניטשה חי בין 1844 ל- 1900; גדולתו הוכרה לקראת סוף ימיו; בילה את שנותיו האחרונות בבית חולים לחולי נפש. נחשב לפילוסוף גדול וחשוב שיש בו קשר לרעיונות הפרוידיאנים.


א) ניטשה דיבר על מנגנוני הגנה באופן שפרויד דיבר עליהם:

  1. האדם עושה רציונליזציה והוא משקר לעצמו,- כלומר משקר לעצמו כי עושה רציונליזציה.

      • האדם באופן רגיל בחייו משקר לעצמו כי הוא עושה רציונליזציות.

      • יש אימרה מפורסמת שהיא אומרת: האדם הענו ירומם. כלומר אדם שמתנהג בצניעות רוצה להיות מרומם – זה מנגנון הגנה (מושג פרוידיאני)

      • לפי ז': דוגמא נוספת למנגנון הגנה זה צניעות שהיא רצון לשלוט

        • מוטיבציה פנימית לא מודעת שגורמת לנו להתנהג צנוע וקובעת את ההתנהגות. פרויד-תאורית היפוך תגובה

  1. סובלימציה שמקבלת עידון בצורה לגיטימית יותר (למשל).

  • ניטשה דיבר על מנגנוני הגנה כמו סובלימציה, הדחקה (שכחה ככוח אקטיבי שהנפש מפעילה כדי להתמודד קונפליקטים בין הייסורים של המציאות והדחפים שרוצים לקבל ביטוי)

    • רעיון נוסף הוא של סובלימציה – רעיון הגנה חשוב שבלעדיו אין תרבות לדעתו של פרויד.

      • דחפים שביטויים אסור עוברים עידון ומקבלים ביטוי ביצירות אומנות, חקירה.

      • ניטשה אומר במשפט אחד פשוט: התנהגויות רצויות כאומנות הן סובלימציות של דחפים אסורים.

לפי ז',

        • ניטשה קורא לזה עכבה, והיא כוח אקטיבי.

        • פרויד-הדחקה אקטיבית של הדחפים ללא מודע.

  1. האדם לא יודע למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג ויש מוטיבציות פנימיות שגורמות להתנהגות

      • לא יודעים למה אנחנו מתנהגים בצניעות או מתנהגים בכלל. יש מוטיבציות פנימיות לא מודעות שגורמות להתנהג באופן מסוים.



ב) רעיון הלא מודע: טוען שהלא מודע מכיל בליל של רעיונות ואינסטיקטים, דברים שפרויד דיבר מאוחר יותר

  • הלא מודע כולל את היסטורית המין האנושי הוא לא מאורגן וכולל בליל של רעיונות, רגשות ואינסטינקטים.

      • רעיון הלא מודע. יש לעשות הבחנה בין 2 דברים:

        • ראשית, עצם קיומו של הלא מודע (יש לנו כמה רמות של הכרה)

        • הדבר השני מעבר לעובדה שיש לא מודע זה מהו האופי של החיים הרגשיים בלא מודע.

      • התיאוריה הפסיכואנליטית מושתתת על הרעיון הפרוידיאני שלחיים הרגשיים בלא מודע אין בהם סדר, הווה עבר ועתיד, הם פרועים לגמרי בניגוד לחיים במודע שהם מסודרים וכפופים למציאות בה אנשים חיים.

      • ניטשה אומר דבר דומה לפני פרויד ומספר שהלא מודע הוא אזור שיש בו בליל של רעיונות ורגשות ואינסטינקטים וזה המקום בו העבר של הפרט ושל הזן כאילו משוחקים עוד פעם בלא-מודע

        • (ברעיון זה יש את פרויד מצד אחד ואת יונג רעיון הארכיטיפים מן הצד השני).


ז':

      • ניטשה: אני עשיתי אומר הזכרון =  פרויד-אגו

      • ניטשה: אני לא עשיתי אומרת הגאווה= פרויד סופר אגו.

      • בהקשר זה, ניטשה מאוד מקדים את התיאוריה והחשיבה הפסיכואנליטית.


ב) הדחקה (רק הרצאה נדלר)

  • מהו המנגנון הבסיסי ביותר בתיאוריה הפסיכואנליטית? ההדחקה. הרעיון שדחפים אסורים נשארים בלא מודע כי אסור להם לקבל ביטוי וכתוצאה יש חיים פסיכולוגיים. ההדחקה ומיקומה בלא מודע,

  • ניטשה מדבר על כך וקורא להדחקה: עכבה inhibition!.

  • שיכחה (oblivion) אינה כוח פשוט כתוצאה מזמן או כוחות פשוטים; להיפך, שיכחה היא כוח אקטיבי שהנפש מפעילה כדי להתמודד עם ייסורים במציאות מול דחפים.

  • הדחקה בתיאוריה של פרויד היא תהליך אקטיבי.


קשר אדם וחברה
  • דיבר על רגש אשמה כתוקפנות המופנית כלפי פנימה (לאדם יש תוקפנות מולדת שלא יכולה לבוא לידי ביטוי בחברות ולכן התוקפנות מופנות כלפי פנים- זהו רגש אשמה שבלעדיו אין חיים חברתיים).

  • נקודה אחרונה מתייחסת לקשר בין אדם לחברה.

  • אדם בתחילת דרכו היה ה"פרא האציל" וכאשר החברה התמסדה האדם לא יכול יותר לבטא את דחפיו באופן חופשי.(למשל ז': לתקוף כשיש דחפים אלימים)  כאשר יש איסור על תוקפנות כלפי חוץ, התוקפנות הופנתה כלפי פנים.

  • תוקפנות כלפי פנים  זה רגש אשמה, זה השוט היעיל ביותר לקיומם של חיים חברתיים.

  • פרויד אח"כ כותב על התהליכים החברתיים והיווצרות חברה ואכן מתייחס לאותם מושגים. (כלומר ז': פרויד משיך בעמדתו של ניטשה כשכותב על תהליכים והתנהגות חברתיים)


צווי הורים למצפון הילדים

  • נישה דיבר על המצפון כהפנמת הצווים של ההורים הקשר בין צווי ההורים למצפון הילדים;

      • לפי ז':ניטשה אומר שהמצפון הוא אוסף דרישות שדרשו מאיתנו בילדותינו אנשים שאנו מכבדים (למשל הורים)

    • אצל פרויד – סופר-אגו (ופתרון תסביך אדיפוס ) מהפנת הצווים ששמו עלינו ההורים



ניטשה אנטיסיפשן לפרויד

  • פרויד ציין שניטשה הבין את רוח הפסיכואנליזה

  • ניטשה היה אנטיסיפשן לפרויד ולא פאונדישין כי פרויד לא ציטט אותו באופן בולט- כלומר לא התייחס אליו באופן ישיר.

  • למרות שהוא כן אומר שבמקום  מסוים שניטשה למעשה הבין את הפסיכואנליזה ורעיונותיה עוד לפני שהם היו בשטח.

  • אולם  יונג, תלמידו של פרויד כן עושה התייחסות ברורה לניטשה ולכן הקשר ביניהם הוא foundation.


5) קרל מרקס- (המורה לא הזכירה בכיתה ולא כתבה במצגת)
  • טען שהאדם בחברה המעמדית סובל מניכור והדת נועדה להקהות את תחושת הכאב והניכור של האדם.

      • לדעתו הדת פירושה אופיום להומונים

  • גם פרויד האמין שהדת היא תרופה קבוצתית לכאבים פסיכולוגיים




קרוס רק לפי ז')
  • היה פילוסוף, הידע של המודע מונח מתחת ללא מודע.

  1. האווירה החברתית


חברה של וינה סוף המאה ה-19 ( הרצאה+  מצגת שנה שעברה בלבד):
בורגנות שמרנית

התקופה הפטריאכלית
    • תקופה בה האב הוא החזק, עונש פיזי נתפס כלגיטימי והוא שכיח

    • קל לפתח רעיונות על חרדת סירוס

    • (פרויד דיבר על קנאת הפין, תסביך אדיפוס)

מעמד הגבר מול מעמד האישה
  • וינה של סוף המאה זוהי חברה שנשלטת ע"י גברים. הגבר שולט במשפחה, הסמכות שלו על משפחתו בלתי מעורערת. החוקים נוקשים וברורים

ענישה פיזית של ילדים
פרויד: 'פחד מהאב' ו'חרדת סירוס'
  • עונש פיזי של האב בחינוך ילדיו הוא שכיח מאוד. די קל לפתח רעיונות על חרדת סירוס ופחד של בן מאביו כי ענישה פיזית היא נורמטיבית

  • ביטוי של כל זאת הוא בתסביך אדיפוס שפרויד מביא אח"כ, מיניות עזה כלפי האם וכתוצאה קונפליקט שנפתר בסופו של דבר.

היסטריה-
    • היסטריה הייתה בזמנו מחלה נפוצה (שכיחה) – יתכן שזה נובע מכלי הביטוי שהיה אז- התיאטרון בו יש הקצנה של התנהגות.

    • הדגש על טיפול בהיסטריה השפיע על יצירת הפסיכואנליזה.

      • פרויד (ושרקו) עוסק ומכיר את סוג ההפרעות הזה.

  • פירוט נדלר

    • פרויד וגם שרקו, ראו הפרעות מולם, הפסיכופתולוגיה שהייתה שכיחה באותו זמן? היסטריה. לא דיכאון.

    • אחת ההשערות היא שזה נובע מההבדל שיש בין סוף המאה ה- 19 למאה ה- 20 בתקשורת ההמונים.

    • כלי תקשורת אז היה תאטרון ובסוף המאה ה- 20 קולנוע וטלויזיה. מבחינת מסר חברתי, בתאטרון מקצינים את ההתנהגות שלנו ובקולנוע מנסים להיות נאמנים למציאות

    • מבחינה זו נוח להבין מדוע פרויד טיפל הרבה בתופעות היסטריות וכיצד תיאוריות פסיכואנליטיות התפתחו.


"סוף המאה"- תופעה
      • מעבר בין המאה ה- 19 למאה ה- 20 . יש התפשטות של פסימיות, ארוטיות,

      • דגש על הקיום הלא מוסבר של האדם, על דחפים וחלקים אפלים בהתנהגות האדם.

  • פירוט נדלר

    • נקודה נוספת חשובה, המושג של fin de siecle שפירושו: סוף המאה. כמה מוטיבים תרבותיים בולטים שקשורים לתיאוריה הפרוידיאנית:

1) הסתכלות פסימית על האדם: רק צווי החברה מונעים מאיתנו לאנוס ולרצוח
  • הסתכלות פסימית על האדם ולא אופטימית על הקיום הלא מוסבר, על דחפים ולא על רציו או יצירה,

  • חלקים (ודחפים) אפלים בדמות האדם.


2) קונפליקט: "העירוני המושחת מול הפרא האציל"
  • ניגוד בין 2 מושגים – ה"עירוני המושחת" מול ה"פרא האציל" –

  • חיי עיר שמשחיתים את האדם לעומת חיי טבע שמוציאים את המיטב שבאדם.


3) דגש חזק על מיניות
  • דגש על מיניות היא תופעה מודגשת של סוף המאה.


סיכום של נדלר
  • באופן כללי, בסוף המאה ה- 19 רואים חזרה לרומנטיציזם והם מקבלים ביטוי בתיאוריה הפסיכואנליטית.

    • האדם בבסיסו הוא רוצח ואנס ורק חוזים חברתיים מסוימים שנכפים עליו מאפשרים קיום חברתי.

    • העיסוק האינטנסיבי של התיאוריה בחומרים לא מודעים, חלומות וכדומה, הוא תופעת של עליה של מוטיבים של רומנטיציזם.

    • כמו כן דגש על מיניות היא תופעה מודגשת של סוף המאה.


Comments