א 3) פורשים וממשיכים א

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר




































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 מאמר 11- פורשים וממשיכים: ניאופרוידאינים,פורשים וממשיכים
    1. 3.1 ניאו-פרוידיאניים: אנה פרויד, מלאני קליין
      1. 3.1.1 פורשים (dissenters): – קארל יונג, אלפרד אדלר, קארן הוריני.
        1. 3.1.1.1 ממשיכים (descendants) – גורדון אלפורט, הנרי מורי, אריק אריקסון..
          1. 3.1.1.1.1 הבחנה בין פורשים וממשיכים –
            1. 3.1.1.1.1.1 יחסו של פרוייד למתנגדיו –
    2. 3.2 המאמר מתמקד ב4 שאלות
    3. 3.3 ניאו-פרוידיאנים ופסיכולוגית האגו
      1. 3.3.1 שינויים מרכזיים שחלו בתיאוריה הפסיכואנליטית לאחר פרויד
      2. 3.3.2 שלושה שינויים עיקריים:
        1. 3.3.2.1 1.הרחבת תפקיד האגו- נתפס כפחות תלוי באיד, בעל אנרגיה משלו.
        2. 3.3.2.2 2. הפחתת הדגש על תפקידם של מניעים ביולוגיים המשפיעים על האישיות, ושימת דגש על מניעים חברתיים-פסיכולוגיים.
        3. 3.3.2.3 3.הפחתת חשיבותה של המיניות בילדות ותסביך אדיפוס. התפתחות האישיות לא נקבעת רק על ידי כוחות פסיכו-סקסואליים.= התפתחות האישיות נקבעת על ידי כוחות פסיכוחברתיים ופחות פסיכוסקסואלים (ירד הדגש מהשפעת המין על הנפש)
        4. 3.3.2.4 2+3
        5. 3.3.2.5 הפיכת פסיכולוגיה ליותר מדעית
        6. 3.3.2.6 הערכה מהסיכום:
    4. 3.4 אנה פרויד 1895-1982- ניאו פרוידיאנית
      1. 3.4.1 רקע
        1. 3.4.1.1 השפעת רקע:
      2. 3.4.2 תרומותיה לפסיכואנליזה בשני מישורים עיקריים:
        1. 3.4.2.1 1. פיתחה את הטיפול הפסיכואנליטי בילדים.
        2. 3.4.2.2 2. פיתחה את הפסיכואנליזה של פרויד, הרחיבה את תפקיד האגו והוסיפה מנגנוני הגנה.
    5. 3.5 מלאני קליין 1882-19600 ניאו פרוידינית
      1. 3.5.1 פיתחה את תיאורית יחסי אובייקט שהתמקדה ביחסים הרגשיים בין האם לתינוק.
        1. 3.5.1.1 השתמשה במונחים קוגניטיביים-חברתיים יותר מאשר במונחים מיניים.
    6. 3.6 קרל יונג 1875-1961- פורש
      1. 3.6.1 רקע כללי על יונג והפסיכואנליזה
        1. 3.6.1.1 השפעת קורות החיים על פיתוח תיאוריות Ψ
          1. 3.6.1.1.1 מצגת משנה שעברה
            1. 3.6.1.1.1.1 האופן בו השפיעו חוויות חייו על התיאוריה שפיתח (מהסיכום בלבד+ ז' )
            2. 3.6.1.1.1.2 2) אידאליזציה של החלום והלא מודע קשור לילדתו- הסתגרותו בעולם של חלומות ופנטזיה
            3. 3.6.1.1.1.3 1)  דחיית תסביך אדיפוס הנובע מיחסיו עם אימו
            4. 3.6.1.1.1.4 3) מין תופס מקום מינימלי בתאוריה שלו והיותו חופשי מבחינה מינית
            5. 3.6.1.1.1.5 4) ארכיטיפ העצמו נוגע מהמשבר שחווה ואותו פתר סביב גיל 39
      2. 3.6.2 דמיון לפרויד:
        1. 3.6.2.1 חשיבות לתהליכים לא מודעים.
      3. 3.6.3 שוני מפרויד:
        1. 3.6.3.1 1.דחיית תסביך אדיפוס ותפיסת הליבידו כאנרגית חיים כוללת המובילה לגדילה, רבייה ופעולות נוספות (גם מאמר)
        2. 3.6.3.2 2.אמונה טלאולוגית ולא דטרמיניסטית- האדם מעוצב גם על ידי מטרות, שאיפות ותקוות לעתיד (גם המאמר)
        3. 3.6.3.3 3.עיסוק בלא מודע הקולקטיבי.
        4. 3.6.3.4 4.גיל העמידה כשלב התפתחות האישיות החשוב ביותר.
        5. 3.6.3.5 5.יחס שונה למטופלים מפרויד.
        6. 3.6.3.6 6) התייחסות  המין (זה רק לפי ז' והמאמר)
        7. 3.6.3.7 התת המודע הקולקטיבי
        8. 3.6.3.8 ארכיטיפים
      4. 3.6.4 תרומותיו של יונג:
        1. 3.6.4.1 1.רעיונותיו השפיעו על שטחים שונים כגון דת, היסטוריה ואמנות.
        2. 3.6.4.2 2.הטיפולוגיה לפי 8 הטיפוסים (אינטרוורטים- אקסטרוורטים) עוררה מחקרים רבים, בניית מבחני אישיות.
        3. 3.6.4.3 (2.5) טיפוסים פסיכולוגים
        4. 3.6.4.4 3.מבחן המילה-אסוציאציה הפך לטכניקת בדיקת השלכות ודרבן את פיתוח מבחן רורשאך.
        5. 3.6.4.5 4.רעיון ההגשמה העצמית הקדים את רעיונות ההומניזם.

מאמר 11- פורשים וממשיכים: ניאופרוידאינים,פורשים וממשיכים


מיקוד של המורה למאמר 11

  1. מה ההבדל בין פורשים לממשיכים?

  2. השוואה של כל תיאורטיקן לפרויד.

  3. השפעה של החיים המשפחתיים על התיאוריה.

  4. יישומים מחקריים וכלי מדידה מתוך התיאוריה.



ממשיכי דרכו של פרויד

הפורשים

הנאופרוידנים ופסיכולוגית האגו

  1. גורדון אלפורט 1897-1967

  2. הנרי מורי 1895-1988

  3. אריק אריקסון 1902-1994

  1. אלפרד אדלר 1870-1937

  2. קארן הורני 1885-1952

  3. קארל יונג 1875-1961


  1. אנה פרויד 1895-1982

  2. מלאני קליין





ניאו-פרוידיאניים: אנה פרויד, מלאני קליין
  • הקרובים ביותר למשנתו המקורית של פרויד. הם דוגלים ברוב הנחות היסוד אך גם משנים כמה מהן.


פורשים (dissenters): – קארל יונג, אלפרד אדלר, קארן הוריני.
  • מי שהיו באגודה הפסיכואנליטית ופרשו ממנה.

  • היו פרוידינים אורתודוכסים לפני שעזבו את המעגל של פרויד.


ממשיכים (descendants) – גורדון אלפורט, הנרי מורי, אריק אריקסון..
  • התיאוריה שלהם הושפעה מאד מהתיאוריה  של פרויד למרות שלא היו חלק מהאגודה.

  • פיתחו את רוב רעיונותיהם לאחר מותו של פרויד.

  • לא הסכימו עם כל הנחותיו של פרויד


הבחנה בין פורשים וממשיכים –
  • הפורשים היו פרוידיאניים אורתודוכסים לפני שעזבו את המעגל של פרויד על מנת לפתח את תפישותיהם

      • כלומר פורשים זה כאלה שהיו באגודה הפסיכואנליטית ופרשו ממנה (המורה בכיתה)

  • והממשיכים לא היו בבחינת פורשים משום שמעולם לא היו פרוידינים אורתודוכסים, הם שאבו את רעיונותיהם מעבודתו של פרוייד על ידי פיתוח או התנגדות לתיאוריה שלו.

      • כלומר ממשיכים הם לא היו באגודה הפסיכואנליטית, אבל הם המשיכו את דרכו של פרויד (מורה)

      • למרות שאין קשר לרעיונות של פרויד הם מנסחים את הדברים בהקשר לפרויד. (מורה)


יחסו של פרוייד למתנגדיו –
  • לא משנה כמה קרובים היו לפרויד, אישית ומקצועית, ברגע שנטשו את תורתו הוא גירשם ולא דיבר איתם עוד לעולם.




המאמר מתמקד ב4 שאלות

  1. שאלה 1: כיצד קורות החיים השפיעו על התיאוריה שלו

  2. שאלה 2: דומה ושונה מפרויד

  3. שאלה 3: על איזה אסכולות נוספות הוא השפיע

  4. שאלה 4: איזה מבחנים או אמצעי מדידה פותחו באמצעות השיטה שלו.


ניאו-פרוידיאנים ופסיכולוגית האגו

שינויים מרכזיים שחלו בתיאוריה הפסיכואנליטית לאחר פרויד

  • באופן כללי הניאו פרוידיאנים קיבלו את רוב ההנחות של הפסיכואנליזה והכניסו 3 (4) שינויים עיקריים

  • כלומר דוגלים בעיקרון הפסיכואנליזה, בהנחות היסוד המרכזיות שלה אבל יש מספר שינויים עיקריים


שלושה שינויים עיקריים:

1.הרחבת תפקיד האגו- נתפס כפחות תלוי באיד, בעל אנרגיה משלו.

  • במילים אחרות: האגו, ולא האיד, הוא השולט בנפש האדם

  • כלומר לאגו יש תפקודים נפרדים מהאיד

    • האגו נתפס כפחות תלוי באיד, בעל אנרגיה משלו ובעל תפקודים משלו המופרדים מהאיד.

    • הם טוענים שהוא חופשי מהקונפליקט הנוצר כשדחפי האיד דורשים סיפוק.

2. הפחתת הדגש על תפקידם של מניעים ביולוגיים המשפיעים על האישיות, ושימת דגש על מניעים חברתיים-פסיכולוגיים.

  • הכוח המניע את האדם הוא פסיכו-חברתי ולא ביולוגי.

    • הדגישו כוחות חברתיים פסיכולוגיים ולא כוחות ביולוגיים כמשפיעים על האישיות.

    • למשל מלאני קליין


3.הפחתת חשיבותה של המיניות בילדות ותסביך אדיפוס. התפתחות האישיות לא נקבעת רק על ידי כוחות פסיכו-סקסואליים.=
התפתחות האישיות נקבעת על ידי כוחות פסיכוחברתיים ופחות פסיכוסקסואלים (ירד הדגש מהשפעת המין על הנפש)

  • כלומר יש חשיבות לכוחות חברתיים

    • הורידו למינימום את חשיבות מיניות התינוק ותסביך אדיפוס.

2+3

  • המיניות (דחפים ואדיפוס) אינם המוקד לטראומות, כי אם יחסים חברתיים ראשוניים.

    • טענו שהתפתחות האישיות נקבעת בעיקר על ידי כוחות פסיכו-חברתיים יותר מאשר פסיכו סקסואליים,

      • אינטרקציות חברתיות בילדות חשובות יותר מאינטרקציות מיניות דמיוניות או אמיתיות.

הפיכת פסיכולוגיה ליותר מדעית

  • השוני העיקרי שניסוי להפוך את הפסיכולוגיה (פסיכואנליזה) ליותר מדעית

    • ולא רק תיאוריה כמו שדובר על פרויד.


הערכה מהסיכום:

  • פסיכולוגיית האגו כפי שפותחה ע"י אנה פרויד וניאו-פרויידינים אחרים, הפכה לצורת הפסיכואנליזה השלטת בארה"ב.

  • ניאו פרוידיאניים הציבו להם למטרה להפוך את הפסיכואנליזה לחלק מהפסיכולוגיה המדעית ועשו זאת ע"י תרגום, הפשטה ונתינת הגדרות אופרציונליות למונחים הפרוידיאניים.

  • הם הצליחו ליצור מערכת יחסים יותר מפויסת בין הפסיכואנליזה לפסיכולוגיה הניסויית האקדמית.

  • הניאו-פרוידיאניים זיהו עצמם באופן כללי כפרוידיאניים (תווית זו לא ניתן ליחס לפורשים וצאצאים).

אנה פרויד 1895-1982- ניאו פרוידיאנית

רקע

  • בתו הצעירה ביותר של פרויד

  • היא אמרה שאילו היו אמצעי מניעה היא לא היתה נולדת (מראה מה שהרגישה)

  • לפי הסיכום היא היתה בתחילה בלתי אהובה במיוחד והרגישה מחוץ למעגל של הגדולים אך הפכה להיות הבת האהובה על אביה והיחידה שהלכה בעקבותיו.

  • היא היתה מאוד קשור לפרויד, היא לא התחתנה עברה טיפול אצל אביה, (אנליזה של 4 שנים)

    • הטיפול שעברה אצל אביה זכה לביקורות רבות וכולם דיברו שזה אקטינג אאוט ליחסים אדיפלים

  • כשרצתה להתקבל לאגודה הפסיכואנליטית הקריאה מאמר על מטופלת שמאוהבת באביה, והתקבלה לאגודה.

    • לפי ז' והמאמר: היא כתבה מאמר שמבוסס על הפנטזיות שלה ובו תיארה חלומות על גילוי עריות עם אביה, הכאות וסיפוק מיני ע"י אוננות-מאמר זה הכניס אותה לחברה הפסיכואנליטית (המאמר נכתב כביכול על מטופל אנונימי),

  • מעולם לא נישארה והיא הקדישה את חייה לטיפול פסיכואנליטי בילדים עם הפרעות רגשיות וטיפול באביה במהלך מחלתו.  


השפעת רקע:

  • לאנה פרויד לא הייתה ילדות מאושרת ולכן היא עסקה בטיפול בילדים עם הפרעות רגשיות וקדמה את האנליזה של הילד. (כלומר קידמה את הפסיכולוגיה של הילדים)

    • השתמש במשחק לעבודה עם ילדים.


תרומותיה לפסיכואנליזה בשני מישורים עיקריים:

1. פיתחה את הטיפול הפסיכואנליטי בילדים.

  • היא השתמשה במשחק, תצפית על הילד בביתו.

  • לפי ז' היא פיתחה גישה לטיפול בילדים שהתחשב בכישורי השפה הדלים שלהם וכלל שמוש במשחקים ותצפיות על הילד בביתו.


2. פיתחה את הפסיכואנליזה של פרויד, הרחיבה את תפקיד האגו והוסיפה מנגנוני הגנה.

  • פיתחה את הפסיכואנליזה של פרויד, הרחיבה את תפקיד האגו כמתפקד באופן בלתי תלוי באיד.

  • הוסיפה מנגנוני הגנה. חרדה (תארה ביתר בהירות את מנגנון ההגנה והוסיפה דוגמאות מעבודתה עם ילדים).

  • פיתחה את הפסיכואנליזה, וכתבה על זה ספר ":האגו ומנגנוני ההגנה" 1936

  • בנוסף לפי ז' היא *הקימה מרכז אימון פסיכואנליטי שאליו הגיעו פסיכולוגים קלינים מכל העולם.


מלאני קליין 1882-19600 ניאו פרוידינית

(מדובר עליה מעט במאמר)

פיתחה את תיאורית יחסי אובייקט שהתמקדה ביחסים הרגשיים בין האם לתינוק.

  • פתחה את התיאוריה של יחסי האובייקט שהתמקדה ביחסים הרגשיים בין האם לתינוק

  • לקליין היו יחסי זרות עם ילדיה שהאשימו אותה בהתערבות מוגזמת.  


השתמשה במונחים קוגניטיביים-חברתיים יותר מאשר במונחים מיניים.

  • קליין תיארה את הקשר בין האם לתינוק במונחים קוגניטיביים- חברתיים יותר מאשר במונחים מיניים.

  • היא חקרה יחסים אלו באמצעות תצפיות ישירות על תינוקות.




קרל יונג 1875-1961- פורש

רקע כללי על יונג והפסיכואנליזה
  • לפי ז': משפחה לא יציבה, ילדות בודדה ולא מאושרת ולכן פנה לעולם החלומות והתת מודע שלו, וגיבש החלטות על בסיס חלומותיו

  • יונג היה שוויצרי,

  • לאחר שכבר בסס את המוניטין שלו, התעניין בעבודתו של פרויד והם התכתבו.

  • יונג נעשה לתלמידו של פרויד

  • בתחילת הקשר היה פרויד ליונג היה קשר חזק של אב ובן

  • יונג אף  מונה לנשיא הראשון של האגודה הפסיכואנליטית וזאת למרות ביקורתו.  

  • פרויד מינה אותו לנשיא של האגודה האנליטית אולי כנגד האנטישמיות  שבאה.

        • עד אז כולם היו יהודים

        • ופרויד חשב שאם ימנה את יונג אז הנאצים פחות יתקפו את האגודה שלהם

  • אבל מעט שנים לאחר מכן יונג ופרויד נפרדו

  • פרויד ראה ביונג יורש אך אחרי שידידותם התפרקה הוא החל לחלוק על גישתו של פרויד באופן משמעותי.

  • יונג החל דרכו החדשה בפסיכולוגיה האנליטית.  

  • בגיל 38 החל לסבול ממשבר (בעיות רגשיות אינטנסיביות ( וחדל מפעילות אינטלקטואלית.

      • (קשור ל 4) יונג  רפא עצמו בעזרת התעמתות עם הנפש התת מודעת שלו. (=ז' עימות עם התת מודע שלו)

      • תקופה זו הפכה להיות מאוד יצירתית והובילה לניסוח תיאורית האישיות שלו.  

השפעת קורות החיים על פיתוח תיאוריות Ψ
  • מאמר 11 וחייו של קארל יונג משמשים דוגמה מצוינת לדרך שבה קורות חייו של התיאורטיקן משפיעים על עיצוב התיאוריה שאותה הוא מפתח.


מצגת משנה שעברה

ההשפעה על התיאוריה

הפרט הביוגרפי

דחיית תסביך אדיפוס

יחסיו של יונג לאימו

1

אידיאליזאציה של החלום והלא מודע

הסתגרותו של יונג הילד בעולם של חלומות ופנטסיות

2

מין תופס מקום מינימלי בתיאוריה

חופשי מבחינה מינית

3

ארכיטיפ העצמי

חווית משבר נפשי והתגברות עליו באזור גיל ה- 40

4


האופן בו השפיעו חוויות חייו על התיאוריה שפיתח (מהסיכום בלבד+ ז' )
  • ילדות לא מאושרת, גדל בשוויץ,

      • ילדותה הייתה בודדה ולא מאושרת, אביו היה בעל מצבי רוח ובלתי נסבל, ואמו סבלה מהפרעות רגשיות.

2) אידאליזציה של החלום והלא מודע קשור לילדתו- הסתגרותו בעולם של חלומות ופנטזיה
    • יונג למד בגיל צעיר לא לסמוך או לתת אמון באף לא אחד מהוריו או בעולם החיצון. הוא פנה פנימה לעולם החלומות, עולם התת-מודע שלו.

        • כלומר העובדה שהוא  לא סמך על הוריו ועל העולם, שקע בחלומות, פנטזיות, תת מודע. הביא אותו לנסח את הפסיכולוגיה האנליטית.

    • עולם התת מודע היה לו מורה דרך בילדותו (ולא המודע) ונשאר כך גם במהלך חייו הבוגרים.

    • בזמנים קריטיים בחייו הוא פתר בעיות וגיבש החלטות על בסיס מה שהתת מודע אמר לו באמצעות חלומותיו.

1)  דחיית תסביך אדיפוס הנובע מיחסיו עם אימו
    • יונג דחה את תסביך אדיפוס הוא הסביר את התקשרות הילד לאמו במונחים של צורך תלותי הקשור ביכולת האם לספק אוכל.

    • יונג הציע שהאנרגיה הליבידית לובשת צורה מינית רק לאחר גיל ההתבגרות

    • הוא לא הכחיש את קיומם של כוחות מיניים בילדות, אך הוא הוריד את תפקיד המין לאחד ממספר דחפים

    • יונג לא מצא שימוש לתסביך אדיפוס בתא' שלו משום שתסביך זה לא היה רלוונטי לילדותו. הוא תיאר את אמו כשמנה ולא מושכת, לא הבין את הסברו של פרויד לגבי הכמיהה המינית של ילד לאמו.

3) מין תופס מקום מינימלי בתאוריה שלו והיותו חופשי מבחינה מינית
    • יונג לא פיתח חוסר ביטחון או חרדות לגבי מין ,

    • כמו פרויד, היו לו יחסים מינים עם מטופלות. ולכן הופחת הדגש על המיניות בתיאוריה שלו.

4) ארכיטיפ העצמו נוגע מהמשבר שחווה ואותו פתר סביב גיל 39
    • יונג הגיע בגיל העמידה לאינטגרציה של העצמי ולפתרון המשבר הנוירוטי שלו. ולכן הוא שם דגש על התפתחות האישיות בגיל העמידה ולא בילדות כמו פרויד.

        • יונג  רפא עצמו בעזרת התעמתות עם הנפש התת מודעת שלו. תקופה זו הפכה להיות מאוד יצירתית והובילה לניסוח תיאורית האישיות שלו.  

דמיון לפרויד:

  • (כאמור יונג ייסד את הפסיכולוגיה האנליטית)

חשיבות לתהליכים לא מודעים.

  • נותן משמעות לתהליכים לא מודעים

  • מנסה להסביר את הפתולוגיה בהווה לתהליכים אלה


שוני מפרויד:

(כותרות של מצגת מורה)

1.דחיית תסביך אדיפוס ותפיסת הליבידו כאנרגית חיים כוללת המובילה לגדילה, רבייה ופעולות נוספות (גם מאמר)


א) תפיסת הליבידו כאנרגיית חיים כוללת ולא רק כדחף מיני.

      • לפי ז' והמאמר


יונג

        • הליבידו הוא אנרגיות חיים כללים שהמין הוא רק חלק ממנה

          • מתבטא בגדילה ופריון ולובש צורה מינית רק לאחר גיל ההתבגרות

        • יונג התייחס תפקוד המיני כאחד ממספר דחפים


פרויד

        • לפי פרויד-הליבידו אנרגיה שמפעילה אינסטינקטים מיניים,

        • כשבינקות הם פועלים באופן בלתי תלוי ובבגרות הם מתאחדים למטרת רבייה




דחיית תסביך אדיפוס.

      • יתכן שהגישה השונה מתסביך אדיפוס נובעת מכך שגדל במשפחה שונה (המורה)

  • וכפי שכתבתי על היחסים עם אימו : הוא תיאר את אמו כלא מושכת, ולא הבין את התעקשותו של פרויד על כך שלכל ילד קטן יש כמיהה מינית לאמו. (קשור לנקודה 1)


מהמאמר:

      • הוא דוחה את תסביך אדיפוס  וטוען תקשורת הילד עם אימו נובעת מתלות כי היא מספקת לו מזון. (ורק לאחר מכן כשהילה מתבקר ומפתח תפקודים מיניים קשר זה נעשה טעון ברגשות מיניים

      • וכאמור לפי פרויד  יש את תסביך אדיפוס:

        • הילד מאוהב באימו ורוצה לכבוש אותה. אך הוא לא יכול לממש את הפנטסיה, בגלל אביו. הילד כועס על אביו ורוצה לסלקו מהדרך. הילד בטוח כי מחשבותיו גלויות, וחושש שהאב יענישו בשל כך (חרדת סירוס). הילד פותר את הקונפליקט ע"י הזדהות עם האב, וכתוצאה מכך מתפתח סופר אגו- מפנים את דרישות החברה שהאב הוא מייצגה.


2.אמונה טלאולוגית ולא דטרמיניסטית- האדם מעוצב גם על ידי מטרות, שאיפות ותקוות לעתיד (גם המאמר)

    • אמונה בטלאולוגיה- האדם מעוצב לא רק ע"י העבר אלא גם ע"י מטרות, שאיפות ותקוות לעתיד.

      • כלומר בעצם ההתנהגות שהאדם יכול להתנהג היא שונה

      • יונג מוסיף טלאולוגיה (בעוד פרויד דטרמיניסט

        • פרויד טוען התנהגות האדם אינה סתמית אלא נקבעת ע"י אירועי ילדות. האדם נדחף ע"י אירועי העבר, שהוא לא מודע להם ולא מבין אותם


3.עיסוק בלא מודע הקולקטיבי.

    • עיסוק בלא מודע הקולקטיבי- החוויות של הדורות הקודמים.


4.גיל העמידה כשלב התפתחות האישיות החשוב ביותר.

    • השלב החשוב ביותר בהתפתחות האישיות הוא גיל העמידה.

    • יתכן שבגלל שהוא פתר את המשבר שלו בגיל העמידה הוא שם את גיל העמידה במקום חשוב.

5.יחס שונה למטופלים מפרויד.

  • ממה שיודעים היה לו יחס שונה למטופלים,מפרויד

    • אם היחס של פרויד היה מאוד רשמי, אז יונג היה יושב מולם, הם לא היו שוכבים על הספה

    • הוא  היה שר להם,

    • (עם רובן קיים יחסי מין- לפי המורה)


6) התייחסות  המין (זה רק לפי ז' והמאמר)

  • יונג סיפק צרכיו המיניים באופן תדיר ולכן למין תפקיד מינימלי בתאוריה שלו

  • פרויד-בבגרותו חסר ביטחון וחרד בנוגע למין, ולכן למין תפקיד מרכזי בתאוריה שלו)


התת המודע הקולקטיבי

  • בשונה מפרויד,  יונג ניסה לחפור עמוק יותר לנפש התת מודע, ותיאר שתי רמות של תת מודע:

  1. תת מודע אישי- כולל זיכרונות, דחפים ומשאלות וחוויות שהודחקו או נשכחו.

      • רמה זו היא לא עמוקה, וניתן להעביר בקלות מידע מהתת מודע האישי.

  1. תת מודע קולקטיבי- נמצא מתחת לתת מודע האישי

      • כולל חוויות המצטברות של הדורות הקדומים.

      • מורכב מחוויות אבולוציוניות אוניברסליות ויוצר את הבסיס לאישיות.

      • החוויות הללו הן לא מודעות.

ארכיטיפים

  • ארכיטיפים הם נטיות מורשות בתוך התת מודע הקולקטיבי הגורמות לאדם להתנהג כפי שאבותיו התנהגו (במצבים דומים)

    • ארכיטיפים בד"כ מקושרים עם מאורעות משמעותיים בחיים כמו לידה ומוות, עם שלבים בחיים כמו גיל ההתבגרות ועם תגובות למצבי סכנה קיצוניים.

  • הארכיטיפים:

  • הפרסונה- מסכה שלובש אדם כשהוא בחברה.

  • אנימה ואנימוס- לכל אדם מאפיינים של המין שלו ושל המין השני.

      • . אנימה-מאפיינים נשיים בגבר

      • אנימוס-מאפיינים גבריים באשה,

      • לכל אדם יש מאפיינים של המין הנגדי.

  • הצל- החלק החייתי של האישיות. כולל את התשוקות האסורות. (איד)

    • -העצמי האפל של האדם, החלק החיית

    • פרויד-האיד- אנרגיה ששואפת לסיפוק מיידי


מהמאמר (לא נראה מאוד חשוב):

יונג

        • ארכיטיפ הצל זהו העצמי האפל של האדם, החלק החייתי והפרימיטיבי ביותר באישיות.

        • הצל מכיל את הפעילויות והמאווים הלא מוסריים. הצל מדרבן את האדם לעשות דברים שלא היה מרשה לעצמו במצב רגיל, וברגע שעשה אותם הצל משתלט על חייו.

        • יונג ראה בצל ירושה מהצורות הנמוכות של הקיום. לצל יש גם צד חיובי: הוא מקור ליצירתיות, ספונטניות, הארות ורגש עמוק, ההכרחיים להתפתחות אנושית מלאה.


פרויד

        • האיד מאגר אנרגיה יצרית השואפת לסיפוק מיידי. זה חלק פרימיטיבי באישיות, הקיים מלידה.

        • האיד שואב את האנרגיה שלו מתהליכים גופנים ומשמש מאגר אנרגיה נפשית יחידה, המספקת הכוח לאגו ולסופר אגו. האיד מייצג את העולם הפנימי שאינו מודע למציאות האוביקטיבית

  • ארכיטיפ העצמי- מאזן את ההבטים של התת מודע, מספק יציבות ואחדות לאישיות. (אגו) (החשוב ביותר)

    • הוא דוחף להגשמה עצמית שמתרחשת בגיל העמידה,

          • רעיון זה אומץ ע"י מאסלו, אריקסון ותיאורטיקני אישיות

      • לפי המאמר

        • הוא מאזן בין כל ההיבטים של התת מודע, וכך מספק אחדות ויציבות לאישיות.

        • יונג דימה את העצמי לדחף או כוח להגשמה עצמית, שמוביל להרמוניה ושלמות של האישיות.

        • יונג האמין שלא ניתן להגיע להגשמה עצמית עד לגיל העמידה, וראה בשנים אלה כקריטיות להתפתחות האישיות.

      • בגיל העמידה הגיע יונג לאינטגרציה של העצמי, בעקבות פתרון המשבר הנוירוטי שלו.

  • ניתן להגיע להגשמה עצמית רק בגיל העמידה, שזהו השלב הקריטי בהתפתחות האישיות.

    • פרויד-האגו משמר חיים, לתווך בין האיד למציאות, זהו השלב בהתפתחות האישיות-הילדות

      • האגו תפקידו בשימור החיים. האגו מתפתח בתגובה לגירויים חיצוניים, ובתגובה לצורך במתווך בין דרישות האיד לדרישות המציאות.

      • האגו מנסה לפתור את הקונפליקט בין כוחות מנוגדים הקיימים באישיות, כדי להגיע להסתגלות.

      • לפי פרויד השלב החשוב בהתפתחות האישיות הוא הילדות

תרומותיו של יונג:

1.רעיונותיו השפיעו על שטחים שונים כגון דת, היסטוריה ואמנות.

  • רעיונותיו השפיעו על שטחים שונים כמו דת, היסטוריה, אמנות.

  • לא רק על הפסיכולוגיה. הארכיטיפים הלא מודע הקולקטיבי מופיע בהרבה ספרי אומנות


  • (מהסיכום) : למרות זאת באופן כללי הפסיכולוגיה המדעית התעלמה מהפסיכולוגיה האנליטית שלו –

    • כנראה בגלל:

      • ספריו לא מובנים ולא סיסטמטים.

      • זלזל בשיטות מדעיות מסורתיות .

      • לא ניתן לאשש או להפריך התיאוריה שמבוססת על תצפיות ולא חקירה מעבדתית מבוקרת.  


2.הטיפולוגיה לפי 8 הטיפוסים (אינטרוורטים- אקסטרוורטים) עוררה מחקרים רבים, בניית מבחני אישיות.

  • 8 הטיפוסים של יונג עוררו מחקרים רבים.

    • סוגי טיפולים ו 4 פונקציות דומיננטיות

    • עשה קשר בין הטיפול לפונקציות

  • הוא דיבר על טיפוסים אינטרווורטים ואקטרוורטים

    • ונבנו מבחני אישיות שנועדו לגלות טיפוסים אלו.

  • האקסטרוברטי (מוחצן): אדם המכוון את הליבידו מחוץ לעצמי- למאורעות ואנשים חיצוניים.

      • אדם זה מושפע מכוחות סביבתיים, הוא חברותי ובטוח בעצמו.

  • האינטרוברטי (מופנם): אדם המכוון את הליבידו פנימה.

      • אדם זה מהרהר, אינטרוספקטיבי, מתנגד להשפעות חיצוניות, פחות בטוח ביחסיו עם העולם החיצוני ועם אנשים ופחות חברותי.


(2.5) טיפוסים פסיכולוגים

  • הבדלי אישיות מתבטאים ע"י ארבע פונקציות

  • הבדלי אישיות מתבטאים עפ"י חשיבה, רגש (תגובות רציונליות כי כוללות הגיון ושיפוט),

  • תחושה ואינטואיציה (לא רציונליות),

  • דרכם אדם מגבש דעות על העולם החיצוני והפנימי,

  • בכל זוג רק פונקציה אחת דומיננטית בזמן נתון (רעיון שעורר מחקרים ופיתוח מבחנים)



אופנים רציונלים של תגובה, משום שהם מערבים הגיון  ושיפוט.

פירוט

  • דיבר על הבדלי אישיות מתבטאים ע"י ארבע פונקציות:

  1. חשיבה: תהליך המספק משמעות והבנה.

  2. רגש: תהליך סובייקטיבי של שקילה והערכה.


אופנים לא רציונלים של תגובה, משום שהם לא מערבים הגיון.

  1. תחושה: תפיסה מודעת על אובייקטים פיסיקליים.

  2. אינטואיציה: מערבת תפיסה באופן בלתי מודע.


  • נבנה מבחן אישיות שעושים בו שימוש נרחב לצרכי מחקר ולמטרות יישומיות כגון בחירת עובדים וייעוץ. (סיכום)



3.מבחן המילה-אסוציאציה הפך לטכניקת בדיקת השלכות ודרבן את פיתוח מבחן רורשאך.

  • מבחן המילה-אסוציאציה הפך לטכניקת בדיקת השלכות, ודרבן את פיתוח מבחן רורשך.

  • הפך לטכניקה של בדיקת השלכותואת פיתוח לש מבחן רושך

  • הסבר על מבחן המילה-אסוציאציה

    • יונג פיתח שיטת מחקר בה הקריא לנבדק רשימת מילים , והנבדק הגיב לכל מילה לחוד עם המילה הראשונה העולה בדעתו.

    • יונג מדד את זמן התגובה, קצב הנשימה.

    • מילה שעוררה זמן תגובה ארוך או תגובה פיזית, יונג הסיק מכך על קיומה של בעיה רגשית הקשורה למילת הגירוי או התגובה.

    • (יונג הסתמך על תצפיות ופרשנויות קליניות ולא על חקירה מעבדתית מבוקרת. )

    • לפי ז': בעקבותיו התפתח מבחן רורשאך

4.רעיון ההגשמה העצמית הקדים את רעיונות ההומניזם.

  • רעיון ההגשמה העצמית הקדים את רעיונותיו של מאסלו וההומניזם.

    • לדעתו ניתן להגיע להגשמה עצמית רק בגיל העמידה, שזהו השלב הקריטי בהתפתחות האישיות.

  • רעיון זה  אומץ ע"י מאסלו, אריקסון ונתקבל ע"י תאורטיקנים עכשויים של האישיות.