א 4) פורשים וממשיכים ב'

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר

לא הייתה אפשרות למצוא את כתובת האתר של מפרט הגאדג'ט



































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 תיאוריות פסיכולוגיות חברתיות (פורשים- אדלר הורני)
    1. 3.1 רעיונות עיקריים
      1. 3.1.1 האישיות כתוצר של הסביבה יותר מאשר של הביולוגיה.
        1. 3.1.1.1 גישה אופטימית לגבי טבע האדם.
    2. 3.2 אלפרד אדלר 1870-1937-  (זה גם מהמאמר, וגם מההרצאות)
      1. 3.2.1 רקע על חייו של אדלר (מתוך ההרצאה- פחות חשוב) + כותרות מרכזיות מעצמי  ומז'
        1. 3.2.1.1 גדל בוינה מרכז התרבות, בקהילה יהודית שזכתה לשוויון מוחלט,
        2. 3.2.1.2 מבנה משפחתי נורמלי (שונה מפרויד) + בן שני (השפעת חייו על התיאוריה שלו =א +ב
        3. 3.2.1.3 היה סוציאל דמוקרטי, ולכן טבעי היה שיעסוק באדם, במושגים ברורים, לא רעיונות מקוממים ואפלים,  (השפעת חייו על התיאוריה שלו =ד
        4. 3.2.1.4 אדלר היה נשיא האגודה הפסיכואנליטית. ב 1911 או 1910
        5. 3.2.1.5 יחסיו עם הממסד גרועים,
        6. 3.2.1.6 את פגישותיו עם חסידיו עשה בבתי קפה, לא הצליח לארגן ולמסד, ולכן בהתפתחות המדעית לא ניתן לראות תאוריה אדלריאנית מבוססת,
        7. 3.2.1.7 יחד עם זאת לא היה מנהיג, הרגיש נחות בגלל מראהו הלא מרשים (ז'),
        8. 3.2.1.8 ניתן לראות פתח לתאוריה  ההומניסטית, לתאוריה החברתית ולתחומים כמו חינוך (ז').
      2. 3.2.2 השפעות חייו של אדלר על התיאוריה שלו  
        1. 3.2.2.1 נולד שני למשפחתו, יחסים תחרותיים עם אחיו הבכור- דגש על חשיבות סדר הלידה.
        2. 3.2.2.2 היה תלמיד גרוע בבית הספר ודרך נחישות הפך לראשון בכיתתו- גיבוש התיאוריה בנוגע לפיצוי על רגשי נחיתות.
          1. 3.2.2.2.1 1)
            1. 3.2.2.2.1.1 2)
        3. 3.2.2.3 הרגיש קרוב יותר לאביו מאשר לאמו ולכן שלל את תסביך אדיפוס.
        4. 3.2.2.4 היה סוציאליסט ומטופליו היו מהמעמד הנמוך- רגש הנחיתות כמאפיין של המעמד הנמוך.
        5. 3.2.2.5 שאלה מהממן: הצביע על הקשר בין קורות חייו של אדלר לבין מושגים עיקרים בתיאוריה שפיתח. הסבר כיצד קשור הדבר לרעיונות אודות התפתחות מדעית שהכרת בקורס
      3. 3.2.3 מושגי בסיס של אדלר: (הסיכום וההרצאה +מאמר)
        1. 3.2.3.1 מושג הנחיתות – ומימוש עצמי
        2. 3.2.3.2 חשיבות סדר הלידה
          1. 3.2.3.2.1 בנוסף מז': counterfoil-
        3. 3.2.3.3 ה Psychological Hermaphroditism, אצל כל אחד כבן אדם יש תכונות של 2 המינים
        4. 3.2.3.4 האדם הנוירוטי
          1. 3.2.3.4.1 האדם הנוירוטי מתפתח משלושה שלבים (מהסיכום בלבד)
        5. 3.2.3.5 מימוש עצמי: אדלר לא פסימי-לאדם יש יכולת האדם לממש את עצמו ( זה רק מהסיכום בלבד + הרצאה)
      4. 3.2.4 האקסיומות של התיאוריה האדלריאנית (מהסיכום +הרצאה)
        1. 3.2.4.1 עקרון האחדות- מתייחס לשאלה של גוף ונפש.
        2. 3.2.4.2 עקרון הטלאולוגיה- הכל מכוון למטרה.
        3. 3.2.4.3 עיקרון ההשפעה הקוסמית-
      5. 3.2.5 טכניקות טיפול (מהסיכום וההרצאה וז')
      6. 3.2.6 חינוך (רק מז')
      7. 3.2.7 אדלר חלק על פרויד במספר נושאים מרכזיים (שיקופית מורה):
        1. 3.2.7.1 1. הדגשת הכוחות החברתיים על ההתנהגות והמעטת חשיבותם של כוחות ביולוגיים. ( רק מורה)
        2. 3.2.7.2 2) הפחתת חשיבות המין בעיצוב האישיות והתמקדות בגורמים מודעים לעומת לא מודעים (מורה+מאמר)
          1. 3.2.7.2.1 א) אדלר .הוריד את תפקיד המין למינימום בעיצוב האישיות, פרויד-המין קובע את כל ההתנהגויות.
            1. 3.2.7.2.1.1 ב התמקד בהיבטים מודעים בקביעת התנהגות, פרויד-כוחות לא מודעים
        3. 3.2.7.3 3) עמדה טלאולוגית ולא דטרמיניסטית.(מורה +מאמר + הרצאה)
        4. 3.2.7.4 4. הדגשת אחדות האישיות, בניגוד לפירוקה למרכיבים. המניע של האישיות הוא השאיפה לשלמות (מורה +מאמר)
        5. 3.2.7.5 5. אדלר הושפע מזרם ההשכלה (לייבניץ, קאנט), פרויד-הזרם הרומנטי (הרצאה)
        6. 3.2.7.6 6. אדלר פרקטיקה, פרגמטיזם, פרויד- במסתורי, לא יאומן. (הרצאה)
        7. 3.2.7.7 7. .אדלר- מודעות לבעיות חברתיות. פרויד- תיאוריות גבוהות (הרצאה)
        8. 3.2.7.8 8. .אדלר-מבט אופטימי על האדם, פרויד-מבט פסימי. (הרצאה)
        9. 3.2.7.9 השפעותיו של אדלר – מהסיכום בלבד
    3. 3.3 קארן הורני 1885-1952- פורשת
      1. 3.3.1 רקע
        1. 3.3.1.1 מושגים מרכזיים (מתוך הסיכום וז')
        2. 3.3.1.2 תרומתה של הורייני:
      2. 3.3.2 דומה לפרויד:
        1. 3.3.2.1 מקבלת את התפיסה של מניעים לא מודעים.
      3. 3.3.3 אי הסכמות עם פרויד:
        1. 3.3.3.1 טענה כי האישיות לא תלויה בכוחות ביולוגיים
        2. 3.3.3.2 שללה את הדגש הרב על המיניות ועל תסביך אדיפוס.  לטענה שגברים מונעים על ידי קנאת הרחם.
        3. 3.3.3.3 שללה את מבנה האישיות של פרויד.
        4. 3.3.3.4 התנגדה לגישה הפסימית לגבי טבע האדם ונקטה בגישה אופטימית יותר.
        5. 3.3.3.5 מחלוצות הפמיניזם: קונפליקט משפחה- עבודה/קריירה
        6. 3.3.3.6 אין שלבי התפתחות אוניברסלים (פרטתי קודם בגלל המאמר, אבל המורה לא פירטה זאת כאן)
  4. 4 ממשיכים: (אולפורט, מורי, אריקסון)
    1. 4.1 עקרונות ותחומי מחקר שונים, אך מקור משותף בתיאוריה הפסיכואנליטית
    2. 4.2 גורדון אולפורט 1897-1967
      1. 4.2.1 באופן כללי
        1. 4.2.1.1 רקע
        2. 4.2.1.2 רעיונות מרכזיים (מהסיכום והמאמר):
          1. 4.2.1.2.1 אוטונמיה פונקציונלית
          2. 4.2.1.2.2 העצמי
        3. 4.2.1.3 חקירת תכונות אישיות
        4. 4.2.1.4 דומה לפרויד:
        5. 4.2.1.5 שניהם עסקו בחקר האישיות והציעו שלבי התפתחות.
        6. 4.2.1.6 הבדל מפרויד:
          1. 4.2.1.6.1 התנגד להתמקדות בכוחות הלא מודעים, שם דגש על המודע.
          2. 4.2.1.6.2 התנגד לדגש על חוויות הילדות, שם דגש על התכניות לעתיד "אוטונומיה פונקציונלית".
          3. 4.2.1.6.3 התנגד לחקר האישיות בעזרת נוירוטים וטען כי יש לחקור אנשים נורמליים.
          4. 4.2.1.6.4 הדגיש את ייחודה של אישיות אינדיבידואלית, לדעתו לא ניתן לנסח חוקים אוניברסליים.
        7. 4.2.1.7 תרומתו של אולפורט (מהסיכום והמאמר)
      2. 4.2.2 שאלה מהממן: הציגו את תפיסתו של אולפורט בנוגע לאישיות ומוטיבציות. בנוסף, התייחס בתשובתך לשני הבדלים מרכזיים בין תורבתו של אולפורט לזו של פרויד
    3. 4.3 הנרי מוריי 1893-1988
      1. 4.3.1 באופן כללי
        1. 4.3.1.1 ילדותו וחייו
      2. 4.3.2 שונה ודומה מפרויד: פרסונולוגיה-
      3. 4.3.3 תאוריה הדגישה
        1. 4.3.3.1 המונח הפחתת דחף, חוק ראשוני בהתנהגות האנושית.
        2. 4.3.3.2 חשיבות הלא מודע והשפעת חוויות הילדות.
        3. 4.3.3.3 טען כי האיד מכיל גם דחפים אימפולסיביים אבל גם נטיות כמו הזדהות ואהבה.
        4. 4.3.3.4 האגו אינו רק משרת את האיד אלא מארגן מודע של ההתנהגות.
        5. 4.3.3.5 הסופר-אגו מתפתח במשך כל החיים, בהשפעת החברה כולה.
        6. 4.3.3.6 הסכים עם שלבי ההתפתחות של פרויד, אך שינה אותם מעט.
      4. 4.3.4 דברים נוספים מהסיכום והמאמר
        1. 4.3.4.1 מוטיבציה-
        2. 4.3.4.2 מבחן TAT
        3. 4.3.4.3 תרומתו של מוריי:
    4. 4.4 אריק אריקסון 1902-1994
      1. 4.4.1 אבי הפסיכולוגיה הפסיכו-סוציאלית. (חשוב)
      2. 4.4.2 הוסיף שלבי התפתחות, טען כי האישיות מתפתחת במשך כל החיים. הכיר בכוחות חברתיים, תרבותיים והיסטוריים המשפיעים על התפתחות האישיות.
      3. 4.4.3 "משבר זהות": בכל אחד משמונת השלבים יש משבר או קונפליקט. האדם צריך לבחור בין דרך מסתגלת ודרך לא מסתגלת.
        1. 4.4.3.1 על המשברים של אריקסון עצמו
      4. 4.4.4 טען כי חוויות מאוחרות בחיים יכולות לבטל השפעות של מאורעות בילדות.
      5. 4.4.5 טען כי קיימים הבדלים אישיותיים בין נשים לגברים, ואלה מבוססים על ההבדל באיברי המין שלהם.
      6. 4.4.6 תרומתו של אריקסון (מהסיכום בלבד)

תיאוריות פסיכולוגיות חברתיות (פורשים- אדלר הורני)

    • פרויד הושפע מההסתכלות המכניסטית יותר של המאה ה 19 ולכן התרכז בביולוגי והפיזי

    • אחר כך לקראת סוף המאה ה 19 פורסמו מחקרים אנתרופולוגים שתמכו בהצעה שבני אדם הם תוצר של כוחות חברתיים ולכן יש לחקור את הטבע במונחים חברתים יותר מאשר ביולוגים ואז התייחסו יותר לחברה (מורה  + מאמר)  

  • כלומר תיאוריה פרידיאנית בהתאם למדעי החברה- מעין דרך חדש להסתכל על הטבע האנושי-

    • לסיכום

      • פרויד הושפע מההסתכלות המכניסטית יותר של המאה ה 19 ולכן התרכז בביולוגי והפיזי

      • לקראת סוף המאה פורסמו מחקרים אנתרופולוגים, ואז התייחסו יותר לחברה

רעיונות עיקריים

האישיות כתוצר של הסביבה יותר מאשר של הביולוגיה.

  • גישות אלה מדברות על יחסים בין אנשים כמשפיעים על האדם

    • טענו כי האישיות היא יותר תוצר של הסביבה מאשר של הביולוגיה.


גישה אופטימית לגבי טבע האדם.

    • גישה זו התאימה את רוח הזמן והייתה אופטימית יותר לגבי טבע האדם מאשר עמדתו הדטרמיניסטית (פסיכמית) של פרויד.


אלפרד אדלר 1870-1937-  (זה גם מהמאמר, וגם מההרצאות)

(נדלר מדבר עליו הרבה בהרצאה)


רקע על חייו של אדלר (מתוך ההרצאה- פחות חשוב) + כותרות מרכזיות מעצמי  ומז'

  • אדלר נולד בוינה ונפטר בסקוטלנד במהלך מסע הרצאות.


גדל בוינה מרכז התרבות, בקהילה יהודית שזכתה לשוויון מוחלט,

  • נולד כיהודי אך ליהדות שונה מפרויד

    • בוינה של אותה תקופה יש 2 גושים גדולים של יהדות וקיבוצים יהודים.

    • אחד היה הגוש ששורשיו בפרובינציות של הקיסרות, אנשיו הרגישו שונים ומנוכרים.

    • גוש שני מבוסס מאוד שחש מאוד שייך, היהדות הייתה משנית וטריביאלית.

    • בשנת 1904 אדלר המיר את דתו והפך לפרוטסטנט.

  • חלק מהתיאוריות שמציג אדלר מקושרות גם להוויה התרבותית אתנית ממנה הוא מגיע.

    • (לפי המורה אדלר נולד באוסטריה,  וזאת בניגוד לפרויד, שנולד בכפר קטן, אדלר נולד היה בעיר גדולה)


מבנה משפחתי נורמלי (שונה מפרויד) + בן שני (השפעת חייו על התיאוריה שלו =א +ב

  • אדלר נולד למבנה משפחתי שונה מזה של פרויד.

  • משפחה נורמלית יותר, הוריו בני אותו גיל. אמו בניגוד לאמו של פרויד, הייתה ביחסים לא טובים עם בנה.

  • אדלר מאוחר יותר בחייו מנסח את מושג ה- Counterfoil שבו מקופל הרעיון שלכל אחד יש דמות שמולה הוא מתמודד ומודד את עצמו, נאבק איתה ,

  • דמות ראשונית – בשביל אדלר מדובר באמו. אביו היה ביחסים טובים עם בנו, גאה בו מאוד והבעייתיות היא לא כמו אצל פרויד בקנאה כלפי האב אלא בעייתיות הפוכה.

  • בנוסף, אדלר נולד להוריו כאשר הוא היה הבן השני; הבן הבכור היה מאוד מוצלח, יותר מאדלר שחש תמיד בצלו;

  • היה לו אח צעיר ואחות.

  • החשיבות היא עצם היותו בן שני והיה לו אח בכור מוצלח. החשיבות היא אח"כ כאשר הוא מדבר בתיאוריה שלו על חשיבות סדר הלידה של אחים שיוצרת חשיבות לחייו של אדם, תסביך הנחיתות. מול פרויד, הוא הבכור!

  • חייו של אדלר מבחינות מסוימות דומים לאלו של פרויד. אדלר סיים לימודי רפואה ב- 1895. בשנת 1897 הוא נישא ליהודיה ממוסקבה: ראיסה אפשטיין;


היה סוציאל דמוקרטי, ולכן טבעי היה שיעסוק באדם, במושגים ברורים, לא רעיונות מקוממים ואפלים,  (השפעת חייו על התיאוריה שלו =ד

  • נקודה נוספת חשובה – אדלר היה מאבות התנועה סוציאל-דמוקרטית. לרעיונותיו יש כוונה לשנות את העולם בדומה לג'יימס והאל; אלו תיאוריות שיש לתרגמן ולעשות איתן טוב יותר לעולם.

        • (לפי הסיכום אדלר מייצג פרגמטיזם (כמו ג'יימס))

  • בניגוד לכך  פרויד ו- וונדט מייצגים תיאוריות על.


אדלר היה נשיא האגודה הפסיכואנליטית. ב 1911 או 1910

  • בשנת 1902 אדלר מצטרף לחוג של פרויד;

  • פרויד העריך אותו ומינה אותו לנשיא האגודה הפסיכואנליטית .

      • וזאת למרות שהוא ביקר את פרויד בגלוי על הדגש המיני

  • שנת 1911 אדלר עוזב ומקים את ה- Individual Psychology.

    • לפי המורה אפשר להבין שבהתחלה שהיה לאדלר  קשר טוב עם פרויד, ובהמשך פרויד השמיץ אותו-  פרויד אף אמר שאדלר משעממם אותו.

  • בשנת 1926 אדלר מפרסם ספר חשוב Understanding Human Nature ; שנת 1930 הוא מקבל מדליה של כבוד מוינה; שנת 1937 נפטר באברדין שבסקוטלנד.

יחסיו עם הממסד גרועים,

  • יחסיו של אדלר עם הממסד:

  • פרויד קיבל תואר פרופ' מהאוניברסיטה בוינה. אדלר נדחה ע"י הממסד האקדמי.

  • ב- 1915 הוא פנה בבקשה להיות דרגה נמוכה בסולם האקדמי, הוא לא קיבל את זה.

  • 1920 הפסיכולוגיה החברתית שלו- פסיכולוגיה אינדיבידואלית, זכתה להצלחה. 1926 אדלר החל לבקר בארה"ב,

  • ב- 1930 הוא קיבל מדליה וביקש מאוניברסיטת קולומביה גם הפעם סרבו לו לתואר פרופסור

  • 1934 הוא מונה לפרופסור בניו יורק

  • הוא נפטר בסקוטלנד במהלך סיבוב הרצאות.


את פגישותיו עם חסידיו עשה בבתי קפה, לא הצליח לארגן ולמסד, ולכן בהתפתחות המדעית לא ניתן לראות תאוריה אדלריאנית מבוססת,

יחד עם זאת לא היה מנהיג, הרגיש נחות בגלל מראהו הלא מרשים (ז'),

  • אדלר לא היה ממוסד כמו פרויד. פרויד יצר את האגודה שלו בוינה בדירתו באופן קבוע אך אדלר בחוסר פרקטיות שלו ישב עם חסידיו בבתי קפה שונים בוינה. הוא לא הצליח לייצר ממסד מדעי.

  • אדלר לא היה מרשים חיצונית ויש לכך השפעה על משקלו על הפסיכולוגיה בהשוואה לפרויד.

  • הייתה לו אינטואיציה מאוד טובה חברתית ואישית. ב- 1918 אדלר כותב: אין לי ספק שהזוועות שנעשות בשם הרעיון הקומוניסטי יגרמו לתגובת נגד מהצד הימני של המפה, אנחנו צפויים להתנגשות.

ניתן לראות פתח לתאוריה  ההומניסטית, לתאוריה החברתית ולתחומים כמו חינוך (ז').

  • לפי הסיכום:  מושגיו של אדלר הם יותר מובנים ואינטואיטיביים ויש להם חשיבות להתפתחות של ההומניזם וכן להתפתחות הפסיכולוגיה החברתית ותחום החינוך .

  • לפי נדלר

    • אדלר נפטר ב- 1937. אדלר לא זכה על מותו להכרה אולי בגלל שהוא דיבר על דברים כל כך ברורים.

השפעות חייו של אדלר על התיאוריה שלו  

(הכותרות זה ממצגת שיקופית מורה)

לפי המורה סביר שתהיה שאלה כזאת במבחן: תיאורטיקן וההשפעות של חייו על התיאוריה שלו

  1. נולד שני למשפחתו, יחסים תחרותיים עם אחיו הבכור- דגש על חשיבות סדר הלידה.

  • אדלר היה הבן השני במשפחה והרגיש נחות מאחיו המוצלח (דגש על חשיבות סדר הלידה בתיאוריה.)  

    • (לפי המאמר אדלר קינא באחיו הבכור) ולפיכך הוא פיתח את התיאוריה שלו בדבר חשיבות סדר הלידה)

      • אחים הבכורים הם סמכותיים ויש להם  עניין חזק בשימור הסדר,

          • ויש הרבה אחים בכורים שהם פושעים, נוירוטים וסוטים.

      • אחים שניים שאפתיים, קנאים, ומורדים שמנסים להאפיל על הבן הבכור

  1. היה תלמיד גרוע בבית הספר ודרך נחישות הפך לראשון בכיתתו- גיבוש התיאוריה בנוגע לפיצוי על רגשי נחיתות.

1)
  • היה תלמיד גרוע בבית הספר

      • אמרו לאבא שלו שהדבר היחיד שיצא ממנו זה שוליה של סנרלר.

  • אבל כאשר התמסר ללימודים הוא השתפר מאוד.

  • הוא חתר מבחינה אקדמית וחברתית להתגבר על הנחיתות שלו. מחלתו הקשה בגיל 4

2)
  • אדלר סבל ממראהו החיצוני וזה השפיע על רעיונותיו לגבי נחיתות. חתר כל חייו כדי להתגבר על הנחיתות שלו. (מימוש עצמי)

    • כלומר הוא היה אמיץ מאוד- גם העובדה שסבל מהמראה החיצוני גרם לו להתמודד עם רגשי נחיתות, וקשור למושג של המימוש עצמי

      • רוב התיאוריה והמושגים קשורים לרגשי נחיתות.


  • לפי המאמר בגלל 1  הוא פיתח את התיאוריה שלו בדבר הצורך של האדם לפצות על חולשותיו.

    • כך רגשי נחיתות המהווים את ליבת הגישה שלו, הם שיקוף ישיר של ילדותו.

  1. הרגיש קרוב יותר לאביו מאשר לאמו ולכן שלל את תסביך אדיפוס.

  • הרגיש קרוב יותר לאביו מאשר לאימו (בניגוד לפרויד) ולכן שלל מאוחר יותר את תסביך אדיפוס

    • יחסיו של אדלר עם אימו לא היה חמים, הם היו ביחסים לא טובים.

  1. היה סוציאליסט ומטופליו היו מהמעמד הנמוך- רגש הנחיתות כמאפיין של המעמד הנמוך.

  • אדלר היה סוציאליסט, הם היו משפחה עשירה, אבל לא היה בורגני-

  • הוא  עבד עם המעמד הנמוך.

  • אמר שהטיפול צריך להיות מוגבל רק לשנה אחת.



שאלה מהממן: הצביע על הקשר בין קורות חייו של אדלר לבין מושגים עיקרים בתיאוריה שפיתח. הסבר כיצד קשור הדבר לרעיונות אודות התפתחות מדעית שהכרת בקורס

(התשובות לא מסודרות לפי הסעיפים שלי)

  • כמה נסיבות חיים השפיעו על מושגים עיקריים בתיאוריה שאדלר פיתח

    1. מבחינת סדר הלידה, אדלר היה בן שני. אחיו הבכור שנקרא זיגמונד היה הרבה יותר מוצלח ממנו ועימו היו לאדלר יחסי תחרות- עובדה שהשפיע על ניסוח המושג המרכזי בתיאוריה שלו חשיבות סדר הלידה הוא טען שלבן הבכור לאמצעי ולצעיר, בגלל סדר הלידה שלהם יש חוויות חברתיות שונות שגורמם לכך שאישיותם שונה. הבן האמצעי הוא שאפתן, מרדן, קנאי ושואף בהתמדה להצליח יותר מאחיו- טענה שמבוסס מאוד על החוויות האישיות עם אחיו הבכור. אדלר קרא לזה נחיתות חברתית (שייך לב')

    1. אדלר סבל מהמראה החיצוני שלו- הוא היה נמוך, שמנמן ולא מרשים. מה שהשפיע על רעיונותיו לגבי תסביך הנחיתות- הטענה שחלק גדול מההתנהגות מונעת/ נקבעת על ידי תחושת הנחיתות שהאדם מפצה בכל מיני דרכים. כמו כן הוא היה סוציאלית ומטופליו היו מהמעמד הנמוך וזה תרם לכך שהדגיש נחיתות שמאפיינת את המעמד הנמוך.  (גם ד')

    1. אדלר היה ביחסים לא טובים עם אימו- שררו ביניהם יחסי טינה. כאשר ניסח את מושג רגשי הנחיתות שבו גלום הרעיון שלכל אחד מאיתנו יש דמות מולה הוא מתמודד ומיצב את עצמו, דמות ראשונית שעימה נאבק-  טען שהדמות הזו אצלו זוהי אימו

  • (לא כתבתי לפני אולי קשור לב') בנוסף אדלר חתר כל חייו להתגבר על הנחיתות שלו. מה שהשפיע על המושג שלו של מימוש עצמי. יש משהו שמושך אותנו קדימה וזה המימוש העצמי. תיאוריה טלאולוגית

    • הקשר להתפתחות מדעית הוא דרך הרעיון השני של התפתחות מדעית- הרעיון שחשובה הדמות שמובילה את הרעיון החדש

שני סיבות שגרמו לכך שהיה תיאוריקן מוחמץ  שתרומותיו לא מוכרות מספיק

        1. אדלר לא היה בעל כישורים מנהיגותיים- וזאת להבדיל מפרויד שיצר קבוצה שנפגש בבינתו, הוא נפגש עם אנשיו בבית קפה ולא כפי שראוי למנהיג מדעי- לכן אולי תורתו לא התפתחה כפי שהיה ראוי לה

        2. כמו כן מראהו החיצוני היה לא מרשים, ולהבדיל מפרויד שהיה בעל חזות מרשימה. – דבר שגם תרם לחוסר הפופולריות האלה




מושגי בסיס של אדלר: (הסיכום וההרצאה +מאמר)

מושג הנחיתות – ומימוש עצמי

  • מהמאמר

    • פרויד: הבסיס המוטיבציוני העיקרי הוא המין,

    • אדלר לא הסכים וטען, שרגשות נחיתות הם הכוח הקובע התנהגות- כמו בחייו.

  • הסיבה לפיתוח המושג: כפי שכתבתי קודם לכן, בילדותו סבל אדלר ממחלה קשה והיה תלמיד גרוע, אבל כשהתמסר ללימודיו הוא השתפר ומכאן הרעיון שנחנו נכנסים לעולם עם נחיתות פיזית

  • אנו נכנסים לעולם עם נחיתות פיזית/אורגנית והאדם מפצה עליה בכל מיני דרכים.

  • הנחיתות מכוונת את האדם במהלך חייו (זוהי גישה טלאולוגית)

  • מדובר על נחיתות שנובעת מסדר הלידה.

  • דוגמא שאדלר נותן בעניין זה,- מחלות אוזנים כגורמות לפיצוי- השקיעו מאמצים בתחום השמיעה והפכו למוזיקאים

    • אדלר בחן משפחות מוסיקאים ומוצא שיש במשפחות היסטוריה ברורה של מחלות אוזניים;

    • כנראה שהפיזיולוגיה וגנטיקה גרמו לחולשה בעצבי השמיעה

    • וזה גרם לאדם שהפך למוסיקאי למקד את מאמציו ל self perfection (מלעסוק במוסיקה.

  • אדלר תולה חלק גדול בהתנהגות האנושית בנחיתות הפיזית אורגנית.

    • לנחיתות האורגנית יש משמעות גדולה בפיתוח מטרות של self perfection  (מימוש עצמי)

    • לא כל אחד בוחר בנתיב של self perfection וה- organ inferiority מסביר את הנתיבים השונים בהם אנשים שונים בוחרים כאשר הם הולכים בדרך למימוש עצמי.

  • המושג של organ inferiority (נחיתות איבר) הוא מושג חשוב כיוון שהוא מביא לבמה של התיאוריה האדלריאנית את המאבקים של יחסי כוח במשפחה ומחוץ לה.


מהמאמר

  • בהמשך חייו הרחיב אדלר את המושג רגשי נחיתות וכלל בתוכו נכות פיזית, מנטלית או חברתית- אמיתית או מדומה.

      • בתחילה אדלר קישר תחושה זו לחלקים פגומים בגוף; ילד עם חולשה אורגנית תורשתית ינסה לפצות על פגם זה, בהתאמצו מיוחד להגיע לביצועים בתפקוד הפגוע. כך למשל, ילד מגמגם יכול באמצעות תרפיית דיבור להפוך לנואם גדול.

      • בהמשך הרחיבו כפי שפרטתי

    • אדלר האמין, שמידותיו הקטנות של התינוק, חוסר האונים שלו ותלותו בסביבה, יוצרים תחושת נחיתות.

    • בהיותו מודע לתחושת נחיתות זו והצורך להתגבר עליה, הילד מונע גם ע"י השאיפה המולדת לשלמות/ עליונות. כוחות מושכים ודוחפים אלה ממשיכים גם במהלך החיים, ומדרבנים את האדם כל פעם להגיע להישגים יותר ויותר גדולים.

  • רגשי הנחיתות מתפקדים לטובת האדם והחברה, משום שהם מובילים לשיפור מתמשך.

  • אך אם בילדות רגשות אלה נתקלים בדיכוי או דחיה, התוצאה עשויה להיות התנהגות אבנורמלית מפוצה.

  • הכשלון לפצות על רגשי הנחיתות עלול להוביל להתפתחות תסביך נחיתות, שיהפוך את האדם לבלתי מסוגל להתמודד עם בעיות החיים.


חשיבות סדר הלידה

    • אדלר נותן בכורה לילד הראשון.


הבכור

    • הוא טוען כי הילד הבכור מרגיש יותר עליון וחזק כשנולדים לו עוד אחים וזה מאפשר לו להתגבר על הנחיתות שלו.

  • לפי המאמר הבכור מקבל את מלוא תשומת הלב עד לידת הילד השני- אז הוא עלול להפוך לחסר בטחון, עוין, סמכותי ושמרני (פרויד היה בכור).


השני

    • הבן השני שאפתן, מרדן, קנאי ומנסה להאפיל על הבכור,

      • מושפע מכך שאדלר בן שני, קינא באחיו הבכור, הרגיש נחות כאילו חי בצילו של אחיו.

  • לפי המאמר הילד השני הוא שאפתן, מרדן, קנאי ומנסה באופן עקבי להאפיל על הבכור (אדלר היה בן שני, והיו לו יחסים תחרותיים עם אחיו בבכור).

    • וכן הוא בעל יכולת הסתגלות גבוהה יותר מאשר הצעיר או הבכור.


הצעיר

  • לפי המאמר הילד הצעיר: הילד המפונק שיש לו סיכוי גבוה לבעיות התנהגות בילדות ובבגרות.


    • המושג של סדר לידה עולה במחקרים שונים כגורם חשוב שמסביר התנהגות חברתית.


בנוסף מז': counterfoil-
  • אדלר שלל את תסביך אדיפוס וטען שלכל אדם דמות ראשונית מולה הוא מתמודד

  • לגבי זה הושפע מיחסיו הקרים ומלאי הטינה עם אימו, היא האדם שמולו היה צריך להתמודד.

ה Psychological Hermaphroditism, אצל כל אחד כבן אדם יש תכונות של 2 המינים

  • לכל בני האדם יש תכונות של שני המינים.

      • אצל הגברים יש תכונות נשיות ואצל הנשים יש תכונות גבריות

  • השלמות מורכבת מתכונות גבריות ונשיות.

    • אצל גברים קיימת המחאה הגברית שבאה לידי ביטוי בהתנהגויות גבריות מוקצנות

    • ואצל נשים זה בא לידי ביטוי בהתנהגויות שונות שהן נחשבות לגבריות (השגיות, תחרותיות, קרייריסטיות).

        • כלומר נחיתות הנמשים בחברה מתבטאות בהתהגויות חבריות כגון התנהגויות תחרותיות, לבישת בגדי נשים וכד'

  • הנחיתות של נשים בחברה נובעת מההתייחסות הבלתי הוגנת של החברה מה שמחייב נשים ליצור התנהגויות גבריות.

  • פרויד התנגד לרעיון הזה וראה באישה דבר מסתורי שלא ניתן להבנה.

      • (אומנם פרויד לא אוהב את הדברים של אדלר לגבי יחסי גברים ונשים.

      • אך המשבר הגדול בין השניים מתרחש שנה לאחר מכן כאשר אדלר מקריא נייר ביקורת על התיאוריה הפסיכואנליטית ונאלץ לעזוב את המפגשים).


האדם הנוירוטי

באופן כללי

  • הנוירוטי לא מצליח למלא משימות חייו של ההגשמה עצמית,

  • אינו מצליח להתמודד עם העולם  ולא ממלא את משימות חייו של הגשמה עצמית,

  • הפתרון שלו הוא להפוך את העולם החברתי שלו למוגבל בכך שבונה חומות סביבו וסביב הקבוצה הקטנה שלו שכוללת משפחה וחברים.

  • זה הפתרון שלו לחוסר יכולתו להתמודד עם העולם המורכב.


פירוט נוסף

  • נוירוטי פתולוגי הוא מצב בו אדם עושה "טריקים" כדי להימנע ממימוש מטרות חייו.

      • זה מדגיש את ההבדל בין אדלר לפרויד כאשר אדלר מבשר את הזרם ההומניסטי שיקבל ביטוי מספר שנים מאוחר יותר.

    • לפי אדלר, האדם הנוירוטי משתמש בכל מיני תחבולות כדי להימנע מהדרך של מימוש עצמי.

      • הנוירוטי הוא חי בעולם שלהפכים: שחור ולבן, / גבוה נמוך / עולם קיצוני ללא ערכי ביניים.

          • כשהוא חושב על התקדמות הוא חושב במושגים של גבוה מול נמוך;

          • כשהוא חושב על ביצוע משימה זה במונחים של הצלחה מול כשלון.

          • במחשבה על גברים ונשים הוא חושב רק על גבר או רק על אישה.

    • החשיבה הדיכוטומית היא לא הסתגלותית ופסיכופתולוגיה מתאפיינת בחשיבה דיכוטומית.



האדם הנוירוטי מתפתח משלושה שלבים (מהסיכום בלבד)
  • כלומר מפתח את חוסר יכולתו להסתגל לעולם ב-3 שלבים:

      1.  נוצר מודל לא אמיתי של העולם, מודל דמיוני  (אנשים אוהבים או שונאים אותי)

      2. סביב מודל זה מתפתחת השערה ה לפיה העולם הוא שחור/לבן, טוב/רע. בוחנים את ההשערה ומאששים אותה. (מוצא תימוכין להשערה)

      3. המודל פוגש את המציאות והוא לא תואם אותה ויכול להתפתח משבר פסיכולוגי. (הפרעה פסיכולוגית)

  • לפי המודל הנוירוטי מסביר אדלר את כל הפסיכופתולוגיות.

  • אדלר הכליל את כל ההפרעות הנפשיות, כולל סטיות מיניות, מתחת למודל זה של 3 שלבים. לפי נדלר יש פה משהו אינטואיטיבי, נכון והגיוני.



מימוש עצמי: אדלר לא פסימי-לאדם יש יכולת האדם לממש את עצמו ( זה רק מהסיכום בלבד + הרצאה)

  • (אדלר לא פסימי או דטרמיניסט כמו פרויד בתפיסתו את האדם הוא מציג דגש חברתי)

  • אדלר טוען שהדבר הכי חשוב שמסביר התנהגות הוא יכולת האדם לממש את עצמו. היכולת למימוש עצמי היא הבסיס העיקרי למוטיבציה האנושית.

      • פרויד רואה באדם רוצח ואנס בפוטנציה, העבר קובע את העתיד.

      • אדלר מדבר על כך שהדבר הכי חשוב שמסביר התנהגות זו יכולתו של האדם לממש את עצמו. בכל אדם מונח פוטנציאל למימוש עצמי, זו מוטיבציה בסיסית – המטרה בעתיד למימוש עצמי.

      • יש כאן 2 מושגים ראשוניים: מוטיבציה של דחיפה ומוטיבציה כמשיכה.

      • אצל פרויד יש משהו בעבר שדוחף ואצל אדלר משהו בעתיד שמושך.    

  • הנוירוטי פתולוגי הוא מצב בו אדם עושה "טריקים" כדי להימנע ממימוש מטרות חייו. (פירטתי על הנוירוטי בהמשך)

האקסיומות של התיאוריה האדלריאנית (מהסיכום +הרצאה)

          1. עקרון האחדות- מתייחס לשאלה של גוף ונפש.

  • אדלר טוען כי בני אדם אינם ניתנים לחלוקה על מימד של גוף ונפש.

  • אין טעם להתעסק בשאלה זו ויש אחדות בין הגוף לנפש (מונדות ליבניץ)

  • כלומר התשובה של אדלר דומה לזו של לייבניץ עם המונדות

    • לדעתו, בני אדם אינם ניתנים לחלוקה לממד של גוף ונפש, הכל זו אחדות ואין טעם להתמקד בשאלה זו

    • כי מה שחשוב שהפונקציות האנושיות השונות באות מתוך אחדות זו.


          1. עקרון הטלאולוגיה- הכל מכוון למטרה.

    • אנו פועלים, חושבים ומרגישים כאשר ניצבת מטרה מול עיננו (הכל מוון מטרה, המטרה יכולה להיות חיובית או שלילית (למשל להמנע מ..)

    • כל האנשים פועלים לקראת מטרה

    • מטרה העיקרית של הפסיכותרפיה לפי אדלר היא לברר את מטרת החיים שהאדם מחזיק בה ולשנות אותה אם היא שגויה.

    • האומץ- מאפשר לאדם לשנות את סגנון חייו.

        • החלק של האומץ מאפשר לאדם לעשות שינוי של סגנון חייו

          • בדבריו כל הזמן מסתתר המושג של ההערכה העצמית

    • כלומר

      • לכל אדם סגנון חיים משלו בעל דפוסים שחוזרים על עצמם.

      • הדרך היחידה לשנות את סגנון החיים זה ע"י האומץ.

      • אדלר טוען, שלהביא תחושת ביטחון ואומץ ביכולת לשנות זה הדבר החשוב ביותר שהורה/מחנך יכול לתת לילד.

      • אדלר שם דגש על מקורות חברתיים להערכה העצמית.

          1. עיקרון ההשפעה הקוסמית-

    • חאדם הוא חלק מהקוסמוס בו הוא חי

    • מאוד חשוב בחייו של אדם הוא רגשות קהילתיים: האמפתיה, הדאגה והיחסים הבין אישיים.

    • קונפליקט:  החיים הפסיכולוגים הם מאבק מתמיד בין ההתחשבות בצרכי האחרים לבין סיפוק הצרכים העצמיים

      • יש למצוא את נקודת האיזון בין תפיסת המקום של העצמי ולבין הרגישות לאחר.

        • אדלר טוען שמי שדואג לעצמו ולצרכיו בלבד לא יוכל להסתגל

        • אך אדם שרגיש לצרכי אחרים סיכויים לפתח חיים מלאים ומספקים הם רבים יותר.

    • ז': הקונפליקט יכול להתבטא בצורות שונות-חיפוש עליונות על אחרים, או השגת עליונות באמצעים לא ישירים, לסגת למעגל מצומצם של אנשים קרובים מצב שיאפשר לאדם להיות דיקטטור בממלכתו הקטנה.

    • ז': אדם שיש לו בעיה עם הרגשות הקהילתיים תמיד יבחר קודם בניסיון לשלוט בכל החברה, אם לא מצליח אז לשלוט במעגל המצומצם.

    • הנירוטי יציב לעצמו מטרות שאליהם לא יכול להגיע, וכשלא מגיע הוא נסוג לדכאון, חרדה וכו'

    • פירוט נוסף של האדם הנוירוטי: האדם הנוירוטי מציב לעצמו מטרות גבוהות לא ריאליות שלעולם לא יוכל להשיג.

      • כשהאדם זה נתקל במציאות הקשה אז הוא נסוג לסידור הנוירוטי שיכול ללבוש צורה של דיכאון, חרדה, מחלה פיזית ואף פסיכוזה.

      • הסידור הזה מסתיר את הכישלון בהשגת המטרות הלא ריאליות.


    • תסביך אדיפוס לפי אדלר

      • הילד מקבל את הרגישות לצרכי האחרים ואת היכולת החברתית מהאם.

      • הילד מקבל את האומץ ואת הצרכים האישיים מהאב.

      • לפי אדלר, תסביך אדיפוס הוא המתח בין האגואיזם לאמפתיה, המתח בין השפעת האם להשפעת האב.



טכניקות טיפול (מהסיכום וההרצאה וז')

  • אדלר שם דגש על זיכרונות מודעים ועל ניסיון לברר מהו סגנון החיים של האדם, מהם הדפוסים שחוזרים על עצמם ואיך יקבל את האומץ לשנות את סגנון החיים שלו.

  • לפי אדלר  טיפול חייב להיות מוגבל בשנה אחת (זהו חידוש מול הפסיכואנליזה האינסופית).

  • בשלב הראשון האדם לומד על סגנון חייו והופך להיות מודע למטרה שלא מסתגלת אליה חותר האדם.

  • יש לבדוק איך ניתן לשנות את מטרת החיים. בטיפול יש דגש על האקט החינוכי.

  • התהליך הטיפולי הוא יותר מודע ופרגמטי לעומת התהליך המסתורי והלא מודע של הפסיכואנליזה.

  • אדלר היה סוציאליסט ומטופליו היו מהמעמד הנמוך. לעומת זאת, פרויד היה בורגני וטיפל באנשים מהמעמד הבינוני-גבוה.

    • הטיפול בסוגי אוכלוסייה שונים יכול להסביר את התיאוריה שצמחה מאוחר יותר.

    • אדלר למשל, הדגיש נחיתות שמאפיינת בצורה מסוימת את המעמד הנמוך.

    • כך גם לגבי משך זמן הטיפול.

חינוך (רק מז')

  • חינוך-פתח גן ילדים באזור פועלים שבו כל ילד היה חופשי לעשות כרצונו אך היה כלל אחד-לילד צריך להיות אומץ להתחיל ולסיים במה שהוא עוסק.

  • היה מוכן לטפל במשפחות, זה הוביל לטיפולים המשפחתיים של היום.

אדלר חלק על פרויד במספר נושאים מרכזיים (שיקופית מורה):

1. הדגשת הכוחות החברתיים על ההתנהגות והמעטת חשיבותם של כוחות ביולוגיים. ( רק מורה)

2) הפחתת חשיבות המין בעיצוב האישיות והתמקדות בגורמים מודעים לעומת לא מודעים (מורה+מאמר)

א) אדלר .הוריד את תפקיד המין למינימום בעיצוב האישיות, פרויד-המין קובע את כל ההתנהגויות.
  • אדלר  הוריד למינימום את תפקידו של המין בעיצוב האישיות

  • לעומתו פרויד טען ש אינסטינקט המין קובע כמעט את כל התנהגויותיו של האדם

ב התמקד בהיבטים מודעים בקביעת התנהגות, פרויד-כוחות לא מודעים
  • אדלר התמקד בהיבטים מודעים במקום לא מודעים בקביעת ההתנהגות

  • פרויד טען כוחות לא מודעים קובעים חלק גדול מההתנהגות. שכן האדם משקיע אנרגיה רבה במציאת דרכי ביטוי אפשריות לרעיונות לא מודעים, או מניעת חדירתם למודעות

3) עמדה טלאולוגית ולא דטרמיניסטית.(מורה +מאמר + הרצאה)

  • אדלר הוא טלאולוג

      • התנהגות האדם מושפעת משאיפתו למטרות בעתיד.

      • כך שציפייה לאירוע בעתיד יכולה להשפיע על ההתנהגות בהווה.

        • כלומר יש משהו שמושך אותנו קדימה וזהו המימוש העצמי.

  • פרויד הוא דטרמינסט

      • התנהגות האדם נקבעת ע"י חוויות העבר (מאורעות וכוחות העבר).

4. הדגשת אחדות האישיות, בניגוד לפירוקה למרכיבים. המניע של האישיות הוא השאיפה לשלמות (מורה +מאמר)

  • אדלר הדגיש את אחדות ועקביות האישיות- ישנו כוח מדרבן דינאמי בודד המנקז את האנרגיות של האישות למטרה אחת מוגדרת.

      • מטרה אליה כולם שואפים- עליונות/ שלמות, והיא חובקת את ההתפתחות המלאה, ההגשמה וההבנה של העצמי.

      • שאיפה זו לעליונות ולשיפור עצמי היא מולדת וניכרת לעין בכל היבט של האישיות

        • כלומר יש שאיפה מולדת לשלמות (ניטיביזם)

  • פרויד חילק את האישיות למבנים נפרדים:  איד; אגו; סופר אגו.

5. אדלר הושפע מזרם ההשכלה (לייבניץ, קאנט), פרויד-הזרם הרומנטי (הרצאה)

  • אדלר השענות על זרם ההשכלה (לייבניץ, קאנט) (לייבניץ והמונדות, קאנט והצו המוסרי מול ה- community feeling של אדלר

  • פרויד השענות על רומנטיציזם, )שופנהאור)

6. אדלר פרקטיקה, פרגמטיזם, פרויד- במסתורי, לא יאומן. (הרצאה)

  • אדלר האמין בפרקטיקה, פרגמטיזם,

  • פרויד-האמין במסתורי, לא יאומן.


7. .אדלר- מודעות לבעיות חברתיות. פרויד- תיאוריות גבוהות (הרצאה)

  • אלדר פסיכולוגיה צריכה לעסוק בבעיות חברתיות,

  • פרויד-צריכה לפתח תאוריות גבוהות בלי קשר לבעיות חברתיות.

8. .אדלר-מבט אופטימי על האדם, פרויד-מבט פסימי. (הרצאה)

  • אדלר אופטימיות לגבי האדם

  • פרויד- פסימיות לגבי האדם


השפעותיו של אדלר – מהסיכום בלבד

  • התיאוריה הפרגמטית של אדלר הועילה ותרמה במיוחד לתחום החינוך והעבודה הסוציאלית.

  • התובנות של אדלר עיצבו את הפסיכולוגיה. הוא טיפל גם במשפחות ובילדים ובכך סלל את הדרך לטיפול משפחתי. (כנראה שפרויד לא היה מוכן לטפל במשפחות)

  • התיאוריה שלו סללה את הדרך לתיאוריות אישיות נוספות (סאליבן, פרום, הורני) , קבוצתיותוכן היא סללה את הדרך לפסיכולוגיה החברתית.

  • הכוח היוצר של העצמי כמעצב סגנון חיים השפיע על חשיבתו של אברהם מאסלו.

  • נעשו מחקרים על סדר הלידה בעקבות רעיונותיו.

קארן הורני 1885-1952- פורשת

  • פורשת,

  • נולדה בגרמניה

רקע

  • הייתה בעלת ילדות לא מאושרת חסרה באהבה מצד ההורים שגרמו לה להרגיש חרדה וחסרת ערך .

    • זה היה הבסיס לחרדה הבסיסית בתיאוריה שלה.  (קשר בין תיאוריה לילדות)

  • היא קינאה באחיה על שאמה העדיפה אותו עליה ואביה העיר לה על הופעתה  והאינטליגנציה שלה וגרם לה לתחושת נחיתות.

  • לפי ז': בבגרותה היא חוותה דכאונות ובעיות מיניות

  • היא היתה מחלוצות הפמיניזם

    • הדילמה שלה בין אהבה לעבודה הביאו אותה לנסח את הפסיכולוגיה הפמיניסטית.

    • התרומה העיקרית שלה היא תחום הפמיניזם

  • היא הוכשרה כפסיכואנליטיקאית בגרמניה. ראתה בעבודה שלה כהרחבה של פסיכואנליזה ולא כניסיון לדחות אותה


מושגים מרכזיים (מתוך הסיכום וז')

  • חרדה בסיסית- הרגשה של הילד שהוא חסר אונים בעולם עוין,

    • החרדה אינה מולדת והיא תוצר של כוחות חברתיים: היא נוצרת כתוצאה מהורות דומיננטית, לא אוהבת ולא עקבית. (ז': חסרת הגנה וחום)

  • המוטיבציה האנושית הבסיסית היא הצורך בביטחון וחופש מהפחד (כזכור לפי פרויד המוטיבציה נובעת מאינסטינקטים).

  • הורני האמינה כי האישיות מתפתחת בילדות המוקדמת אך טענה כי היא יכולה להשתנות לכל אורך החיים.

  • אין שלבי התפתחות אוניברסלים (שזה מאוד שונה מפרויד): הורני הכחישה שלבי התפתחות אוניברסליים כמו אוראלי, אנאלי והתמקדה בדרך בה הילד מטופל ע"י הוריו.

      • כלומר הכל נובע מהתנהגות הרית ולכן יש צורך לטפל בהורים

(פרויד, שלבים פסיכוקסדואלים)

      • הורני:  התמקדה בטיפול עם ההורים טענה שאם הילה מפתח נטיות (למשל שלב אנאלי) הדבר נובע מההתנהגות ההורית. בגלל שההתפחות האוניברסילית לא תלויה בהטים תרבותיים, חברתיים וסביבתיים

      • כזכור לפי פרויד: שלבים פסיכוסקסואליים: מרגע לידתו ועד לבגרותו המינית עובר הילד שלבי התפתחות קבועים (הנובעים מדחפים ביולוגים בעיקר מיניים), הטבועים בו מבחינה גנטית.





  • צרכים נוירוטיים- בעקבות החרדה הבסיסית הילד מפתח אסטרטגיות התנהגות כדי להתמודד עם חוסר האונים וחוסר הביטחון.

  • אם אסטרטגיה הופכת לחלק קבוע מהאישיות היא קרויה צורך נוירוטי, צורה של הגנה מפני חרדה.

  • ישנן שלוש סוגי נטיות נוירוטיות.

    • 3 נטיות נוירוטיות (מהסיכום בלבד)

  • אישיות מתרצה: נטייה לקראת בני אדם (לקבלת אהבה) =  (תלות)

  • אישיות מנותקת: נטייה להתרחק מבני אדם (= התכנסות פנימה) הפנמה וחוסר תלות

  • אישיות אגרסיבית: נטייה כנגד בני אדם (= עוינות אגרסיביות) , צורך בכוח, ניצול האדם עיון ואגרסיבי

  • הורני טענה כי נוירוזות היו נמנעות אם חיי הבית של הילד היו חמים, מלאי הבנה, ביטחון ואהבה.

  • תפיסת העצמי האידיאלית -מסיכה מטעה של האישיות שמונעת מהנירוטי הבנה וקבלה של העצמי האמיתי,

  • נירוזות היו נמנעות אם ההורים היו חמים, מלאי הבנה, אוהבים.

תרומתה של הורייני:

  • תרומתה העיקרית כיום היא בתחום הפמיניזם.

דומה לפרויד:

מקבלת את התפיסה של מניעים לא מודעים.

  • מקבלת את התפיסה של מניעים לא מודעים ולא רציונליזם

  • היא אומרת שהאדם הנוירוטי הוא זה המתכחש לקונפליקטים הלא מודעים האלה

אי הסכמות עם פרויד:

  1. טענה כי האישיות לא תלויה בכוחות ביולוגיים

  • (למעשה רוב אילו שלא מסכימים עם פרויד טוענים נקודה זאת)

  1. שללה את הדגש הרב על המיניות ועל תסביך אדיפוס.  לטענה שגברים מונעים על ידי קנאת הרחם.

  • לדעתה בגלל הקנאה הזאת משפילים נשים ולא נותנים להם זכויות שמגיעות להן.

  • ז': הכחישה היבטים מיניים, תסביך אדיפוס, דחתה את רעיון הליבידו  ואת המבנה הפרוידיני לאישיות

  • ז': גברים מונעים מקינאת הרחם, מתבטא בהשפלת האשה  (פרויד-נשים מונעות ע"י קינאת הפין)

  1. שללה את מבנה האישיות של פרויד.

  • (כזכור היא קינאה באחיה על היותו בן)

  • תוספת מהמאמר (לא פתחתי ראש פרק חדש)

  • לפי הורני המוטיבציה האנושית הבסיסית היא הצורך בבטחון וחופש מפחד

  • לפי פרויד: כוחות המוטיבציה העיקריים הם האינסטינקטים.

  • לפי הורני: האשיות מתפתחת בילדות המוקדמת, ויכולה להשתנות לכל אורך החיים

  • לפי פרויד: אישיות המבוגר מעוצבת בילדותו

  1. התנגדה לגישה הפסימית לגבי טבע האדם ונקטה בגישה אופטימית יותר.

  • טענה שלאדם יש את הרצון והיכולת לפתח את הפוטנציאל הגלום בו.

  • ז': לאדם יכולת לפתח הפוטנציאל שלו והוא יכול להשתנות כל חייו,  (פרויד-מבט פסימי על טבע האדם וההחלמה מהנירוזות)

  1. מחלוצות הפמיניזם: קונפליקט משפחה- עבודה/קריירה

  • אישה מסורתית שואבת את הזהות שלה מהמשפחה

  • ואילו אישה המודרנית שואבת זהות מהעבודה והקריירה.

  • התרומה העיקרית שלה אילו הם הקווים הפמיניסטים

  1. אין שלבי התפתחות אוניברסלים (פרטתי קודם בגלל המאמר, אבל המורה לא פירטה זאת כאן)

    • אין שלבי התפתחות אוניברסלים (שזה מאוד שונה מפרויד): הורני הכחישה שלבי התפתחות אוניברסליים כמו אוראלי, אנאלי והתמקדה בדרך בה הילד מטופל ע"י הוריו.

      • כלומר הכל נובע מהתנהגות הרית ולכן יש צורך לטפל בהורים

(פרויד, שלבים פסיכוקסדואלים)



ממשיכים: (אולפורט, מורי, אריקסון)

עקרונות ותחומי מחקר שונים, אך מקור משותף בתיאוריה הפסיכואנליטית

  • מקור משותף בתיאוריה פסיכואנליטית גם אם יוצאים נגדרה

  • כלומר הם שאבו רעיונותיהם מפרויד ע"י פיתוח או התנגדות לתאוריה שלו לאחר מותו.


גורדון אולפורט 1897-1967

באופן כללי
  • פיתח התאוריות על סמך התנגדותו לפסיכואנליזה

      • התיאוריה שלו הייתה דחייה מלאה של הפסיכואנליזה של פרויד.

  • תרומתו העיקרית היא בכך שהפך את חקר האישיות לעיסוק מכובד מבחינה אקדמית.

  • הוציא את חקר האישיות מהקליניקה והביאה אל המעבדה.


רקע

  • בבית חווה חיים מאושרים,

    • אומנם  הוא היה מבודד ודחוי על ידי ילדים אחרים

    • אבל החיים בביתו היו מאושרים ואפויינו בקשר רגשי חזק ואמון

    • ולא נראה שהיו לו חוויות ילדות טראומטיות שהשפיעו באופן ישיר על תפיסתו את האישיות

  • ייתכן כי זו הסיבה שהוא בחר לעסוק בפסיכולוגיה מנקודת ראות אקדמאית אינטלקטואלית יותר מאשר מנקודת ראות אישית.

    • לפי המאמר

      • אלפורט ביקר את פרויד בוינה, מאורע שגרם לו לתפוס את האישיות באופן שונה מפרויד.

      • עבור אלפורט הפגישה עם פרויד היתה טראומטית,

      • הוא חשב שהפסיכואנליזה מתמקדת מדי בכוחות לא מודעים, ומזניחה כוחות מודעים.

רעיונות מרכזיים (מהסיכום והמאמר):

אוטונמיה פונקציונלית
  • מרכז תיאורית האישיות שלו היא הטיפול במוטיבציה. אוטונומיה פונקציונלית-

    • הרעיון שמוטיבציה אינה תלויה באופן פונקציונלי לחוויות ילדות או בנסיבות המקוריות בהן הופיעה.

        • למשל, עץ אינו תלוי באופן פונקציונלי לזרע ממנו גדל, אלא הופך לקובע עצמי. באופן דומה בוגרים הופכים לקובעי עצמי הבלתי תלויים בחוויות ילדות.

        • לדוגמה, כאשר אנו מתחילים בקריירה, אנו עובדים קשה במוטיבציה להגיע למטרות כמו כסף ובטחון בעבודה. לאחר שהשגנו את מטרותינו, אנו יכולים להמשיך לעבוד קשה, אך מסיבות אחרות.

    • מוטיבציית הבוגר אינה ניתנת לאיתור בילדות (ז' אינה תלויה בחוויות ילדות), אלא ניתנת להבנה רק במונחים של התנהגות והכוונה בהווה.

העצמי
  • העצמי כולל את מה שמיוחד באדם, זה אספקט חשוב ומודע של האישיות.

  • יחסים חברתיים, במיוחד עם האם, משפיעים מאוד על התפתחות העצמי.


  • Proprium פרופריום/ עצמי:  הוא יחודי לכל אדם והוא מתפתח בשבעה שלבים שמערבים יחסים חברתיים

    • העצמי הוא מה שמתאים או נכון לכל אדם, הוא כולל את הייחוד שבאדם, והוא היבט חשוב ומודע של האישיות.

    • הפרופריום מתפתח בשבעה שלבים מינקות לבגרות,

    • שלבים התפתחותיים אלה אינם פסיכוסקסואליים ואינם מערבים קונפליקטים פרוידיאניים המתמקדים באזורי הגוף,

    • אלא מערבים יחסים חברתיים- במיוחד אלו עם האם.


חקירת תכונות אישיות

  • אולפורט חקר תכונות אישיות.

  • אלפורט חקר תכונות אישיות, ע"פ תצפיות בהתנהגות וחיפוש אחר מאפיינים עקביים והבחין בין:

  1. תכונות המשותפות למספר רב של אנשים;

  2. דיספוזיציה אישית- תכונות הייחודיות לכל אדם.

  • אלפורט דן בשלושה סוגים של תכונות:

  1. תכונות קרדינליות: השולטות בתשוקות הדומיננטיות בכל ההיבטים של החיים.

  2. תכונות מרכזיות: נושאים/ רעיונות התנהגותיים כמו אגרסיביות או רגשנות.

  3. תכונות שניוניות: התנהגויות פחות תדירות ועקביות מאשר התכונות האחרות.


דומה לפרויד:

שניהם עסקו בחקר האישיות והציעו שלבי התפתחות.

  • גם עסק בחקר אישיות והציע שלבי התפתחות

  • אומנם שלבים שלו שונים אבל גם דיבר על נושאים אלה.

הבדל מפרויד:

    1. התנגד להתמקדות בכוחות הלא מודעים, שם דגש על המודע.
  • שם דגש על המודע. תפיסה שונה לחלוטין על האישיות

  • אולפורט טען שבוגרים בריאים נפשית מתפקדים בצורה מודעת והגיונית, רק נירוטיים מושפעים מהלא מודע שלהם.

  • פרויד ייחס חשיבות גדולה לתפקידו של הלא מודע בקביעת ההתנהגות.

    1. התנגד לדגש על חוויות הילדות, שם דגש על התכניות לעתיד "אוטונומיה פונקציונלית".
  • התנגד לדגש על חוויות הילדות, טען כי האדם מושפע יותר מחוויות ההווה ומהתכניות לעתיד.

  • לדעתם האדם מושפע על תוכניות לעתיד ופחות להווה (טלאולוגיה לעומת דטרמיניזם)

  • במאמר מסבירים את  האוטונומיה הפונקציונלית (כתבתי זאת):

        • אדם נפרד כפי שהעץ נפרד מהזרע שלו, אבל בסופו של דבר נהפך לעץ עצמאי ואוטונומי  אבל קשור לזרע-

          • כלומר הזרע כבר לא שם אולם  יש קשר לזרע

          • וגם קוראת התפתחות אוטונומית/

  • לפי אולפורט האדם מושפע יותר מחוויות ההווה, ומתכניותיו לגבי עתידו

  • לפי פרויד חוויות ילדות משפיעות על קונפליקטים בבגרות.

    1. התנגד לחקר האישיות בעזרת נוירוטים וטען כי יש לחקור אנשים נורמליים.
  • לפי אולפורט: הדרך היחידה לחקר האישיות היא ללמוד מבוגרים נורמלים.

      • אולפורט האמין כי אין רצף בין בין התנהגות נורמלית ונירוטית.

      • מאחר שאין דמיון ביניהם אין בסיס להשוואה.

  • לפי פרויד יש לחקור את האישיות ממבוגרים נירוטיים.

      • חולים ובריאים נמצאים על פני רצף אחד, ומתאפיינים באותם מבנים ותהליכים

      • לכן אי אפשר להפריד בין נפש בריאה לחולה.

    1. הדגיש את ייחודה של אישיות אינדיבידואלית, לדעתו לא ניתן לנסח חוקים אוניברסליים.
  • אולפורט הדגיש את ייחודה של כל אישיות אינדיווידואלית ונמנע מבניית חוקים אוניברסליים.

  • פרויד הציע חוקים אוניברסליים שניתן לייחס לכולם




תרומתו של אולפורט (מהסיכום והמאמר)

  • תרומתו העיקרית היא בכך שהפך את חקר האישיות לעיסוק מכובד מבחינה אקדמית.

  • התיאוריה של אלפורט לא עוררה מחקר רב, בשל הקושי בתרגום אופרציונלי של מושגיו.

  • הוציא את חקר האישיות מהקליניקה והביאה אל המעבדה.

  • הדגש על ייחודיות האישיות ועל חשיבות מטרות האדם השפיעו על ההומניזם מאסלו ורוגג'ס

  • פיתח מבחן פסיכולוגי למדידת ערכים ואמונות של האדם הנמצא בשימוש למחקר, ייעוץ ולבחירת עובדים.

  • מחקריו זכו לתשומת לב, אלפורט חשף היבטים שונים באישיות באמצעות מחקרים על התנהגות אקספרסיבית.


שאלה מהממן: הציגו את תפיסתו של אולפורט בנוגע לאישיות ומוטיבציות. בנוסף, התייחס בתשובתך לשני הבדלים מרכזיים בין תורבתו של אולפורט לזו של פרויד


תפיסתו של אולפורט בנוגע לאישיות ומוטיבציה:

על מנת להסביר מוטיבציה באדם בוגר נורמלי הוא הציע את המושג "אוטונומיה פונקציונלית" הרעיון שהמניעים אצל מבוגר לא קשורים באופן פונקציונלי לחוויות הילדות. מכיוןן שהם אוטונמים הם לא תלויים בנסיבות המקוריות שבהם הופיע, כמו שעץ מתפתח באופן עצמאי ללא קשר לזרע שממנו צמח.

באופן דומה האדם המבוגר מעצב את העצמיות שלו ללא תלות בחוויות ילדות. המוטיבציה של האדם הבוקר לא ניתנת לאיתו בילדות אלא אפשר להבין אותה רק במושגים של ההתנהגות וההכונה של האדם בהווה


העצמי על פי אולפורט הוא מה ששיך או יאה לכל אחד. זה כולל כל מה שמיוחד באדם- אספקט חשוב ומודע של האישיות. העצמי מתפתח בשבעה שלבים מילדות לבגרות. אבל לא מדובר על שלבים פסיכוסקואלים ולא כוללים קונפליקטים פרוידיאנים המרוכזים סבבי אזורים מינים בגוף. לעומת זאת, יחסים חברתיים, בעיקר עם האלה משמעותיים להתפתחות העצמי


אולפורט חקר תכונות אישיות- הבדלים בין תכונות המשותפות למספר רב של אנשים ונטיות אישיות שהם התכונות המיוחדות לכל אדם. אפשר להסיק על שני סוגי תכונות אילו על ידי צפיה בהנהגות במשך תקופת זמן וחיפוש אחר דברים שחוזרים על עצמם בקביעות. הוא דיבר על 3 סוגי תכונות.


שני הבדלים בינו לבין פרויד:

אולפרט טען שהפסיכואנליזה מתמקדת מידי במניעים לא מודעים עד כדי הזנחת המניעים המודעים, ולכן פיתח גישה שונה לאישיות שממזערת את תפקיע הלא מודע במבוגרים בריאים בנפשם וטוענת שהם מתפקדים באופן יותר רציונלי ומודעו. לטענות רק אנשים נוירוטים מושפעים באופן משמעותי מהנפש הלא מודעת

בנוסף, אולפורט חלק על פרויד בעניין הדגש ששם על חשיבות השפעת חוויות הילדות על הקונפליקטים בחיים הבוגרים, וטען כאמור שהאדם מושפע הרבה יותר מחוויות ההווה ומתוכניות לעתיד מאשר מהעבר- שזה קשור לדטרמניזם וטלאולוגיה.


 

הנרי מוריי 1893-1988

באופן כללי
  • נשען בעבודתו על הפסיכואנליזה ( רעיונותיו של פרויד)

  • כמו אולפרט גם הוא שם דגש על הזירה האקדמית ולא הקלינית

  • שם דגש על הזירה האקדמית ולא הקלינית, ועבד בהארוורד, ועשה ניסויים על סטודנטים רגילים, נורמלים.

        • מורי לא פתח קליניקה, וחקר את האשיות דרך מחקר על נבדקים נורמלים.

  • פיתח את תיאורית הפרסונולוגיה- התיאוריה של מוריי.  (אשר דומה ושונה מפרויד


ילדותו וחייו
  • בילדותו נדחה על ידי אימו (הוא ייחס זאת להתקפי הדכאון שסבל מהם לכל אורך חיו).

  • הוא פיתח רגישות בלתי רגילה לסבל אנושי וייחס את הפיצוי האדלריני לפגמים הפיזיים שלו (מום) - גמגום וחוסר יכולת ספורטיבית.

      • הוא סיים רפואה בקולומביה, השלים התמחות בביוכימיה באנגליה, והפך לפסיכולוגיה עקב משבר אישי:

  • המשבר שלו: הוא התאהב באישה נשואה, אך לא רצה לעזוב את אישתו.

      • הוא נסע לצירך כדי להתייעץ עם קארל יונג, שבאותו זמן ניהל רומן באופן גלוי בעודו מנהל חיי משפחה תקינים

      • יונג הציע לו לעשות כמותו ומורי נהג כך במשך 40 שנה.

    • 1927 מורי הצטרף לקליניקה הפסיכולוגית בהארוורד, ונשאר בה עד סוף הקריירה שלו.


שונה ודומה מפרויד: פרסונולוגיה-

  • יש הרבה דברים שהם גם שונים וגם דומים מפרויד בתיאורית הפרסונולוגיה שלו


תאוריה הדגישה

      1. המונח הפחתת דחף, חוק ראשוני בהתנהגות האנושית.

  • את המונח הפחתת דחף , שזהו חוק ראשוני בהתנהגות האנושית

      • לפי ז': הדגיש פונקציות פיזיולוגיות כהפחתת מתח שמבחינתו היא חוק ראשוני להתנהגות

  • שזה דומה לפרויד

      1. חשיבות הלא מודע והשפעת חוויות הילדות.

  • חשיבות הלא/תת מודע ואת השפעת חוויות הילדות על ההתנהגות בבגרות.

  • דומה לפרויד

      1. טען כי האיד מכיל גם דחפים אימפולסיביים אבל גם נטיות כמו הזדהות ואהבה.

  • טען כי האיד מכיל גם נטיות מולדות (ז': דחפים)  אימפולסיביות- שחלק זה דומה לפרויד

  • אבל בנוסף לכך טען לדחפים הפרימיטיביים שבאיד ישנן גם נטיות רצויות (טובות) כמו אמפטיה, הזדהות ואהבה (בדומה ליונג ארכיטיפ הצל)

    • כדי שתתרחש התפתחות נורמלית יש לדכא חלקים של האיד ולאפשר לחלקים אחרים (חיובים) להתבטא.

  • כלומר לקח מפרויד והוסיף עליו.  (בדומה ליונג עם ארכיטיפ הצל).

      1. האגו אינו רק משרת את האיד אלא מארגן מודע של ההתנהגות.

  • האגו אינו רק משרת את האיד אלא גם אקטיבי בקביעת התנהגות

      • הוא מארגן מידע , מדכא דחפים לא רצויים של האיד ומעודד את ביטויים של הדחפים הרצויים.

  • זה דומה ושונה מפרויד (דומה לנאו פרודיאנים)

      1. הסופר-אגו מתפתח במשך כל החיים, בהשפעת החברה כולה.

  • הסופר אגו- מייצג הפנמה של ערכים תרבותיים- אנשים שופטים את התנהגותם בהתאם לערכים אלה (כמו פרויד).

  • הסופר אגו מושפע מהחברה כולה ולא רק מההורים. (שונה מפרויד)

      • כלומר הסופר אגו אינו מושפע רק ממה שהילד לומד מהוריו, אלא גם ממה שהוא לומד מחבריו, מספרות והחברה.

  • הסופר אגו מתפתח במשך כל החיים ולא רק עד גיל 5. (שונה מפרויד)

      1. הסכים עם שלבי ההתפתחות של פרויד, אך שינה אותם מעט.

  • הסכים עם שלבי ההתפתחות של פרויד (טען שהאישיות מתפתחת בסדרת שלבים בילדות) ושינה אותם מעט,

        • בכל שלב ישנו מצב שגורם להנאה, וכל שלב מטביע את חותמו על האישיות בצורת תסביך נורמלי-

        • זו התנהגות נורמלית המשפיעה על ההתפתחות המאוחרת באופן לא מודע. התסביכים נורמלים אלא אם כן הם באים לידי ביטוי קיצוני.

  • טען כי כולם עוברים את אותם שלבי התפתחות. = אוניברסלי

  • שינה את השלבים ותיאר שישה שלבים שנקראים קומפלקסים ומצויינים במאמר.

  • לפי ז':

    • תסביך מנזר-קיום בטוח ברחם,

    • אורלי-הנאה ממציצת מזון,

    • שופכה-הנאה מהטלת שתן,

    • גניטלי-הנאה מאברי המין.


דברים נוספים מהסיכום והמאמר

מוטיבציה-

  • מושג מרכזי בתיאוריה של מוריי, כדי להסבירה סווג צרכים.

        • כלומר מורי סיווג צרכים כדי להסביר "מוטיבציה"- שהיא מרכזית לתיאוריית האישיות שלו

  • טען כי צרכים מעלים את רמת המתח בגוף, שניתנת להפחתה רק ע"י סיפוקם.

  • מכאן שהצרכים מפעילים התנהגות ומכוונים אותה.

  • הוא זיהה 20 צרכים שונים (כמו הישג, אגרסיביות ואוטונומיות)

  • סוג הצרכים היווה בסיס למבןח TAT שנים אחרי


מבחן TAT

  • מוריי פיתח את מבחן ה- TAT בו אדם יוצר סיפור על הדמויות בתמונה רב משמעית ומשליך את צרכיו על הדמות בתמונה.


תרומתו של מוריי:

  • התיאוריה שלו עוררה מחקר רב על צרכים ועל הטכניקה שלו להערכת האישיות.

  • חלק גדול מהמחקר תמך ברעיונותיו, במיוחד לגבי הצורך בהשתייכות ובהישג.








אריק אריקסון 1902-1994

  • התחנך על פי גישה פסיכואנליטית מסורתית, למד אצל אנה פרויד,

  • הוא הרחיב את הפסיכואנליזה, הכיר בהשפעת תרבות, היסטוריה וחברה

  • פיתח תאוריה עם גישה התפתחותית שמתמקדת בהתפתחות האישיות לאורך החיים והרעיון המרכזי בה הוא חיפוש אחר זהות האגו.


אבי הפסיכולוגיה הפסיכו-סוציאלית. (חשוב)

הוסיף שלבי התפתחות, טען כי האישיות מתפתחת במשך כל החיים. הכיר בכוחות חברתיים, תרבותיים והיסטוריים המשפיעים על התפתחות האישיות.

  • הוסיף שלבי התפתחות נוספים, טען שהאישיות מתפתחת לאורך כל החיים.

  • הכיר בכוחות חברתיים, תרבותיים המשפיעים על התפתחות האישיות.


"משבר זהות": בכל אחד משמונת השלבים יש משבר או קונפליקט. האדם צריך לבחור בין דרך מסתגלת ודרך לא מסתגלת.

  • משבר זהות- מושג מרכזי. 4 שלבים ראשונים דומים לפרויד,  ו4 נוספים הוסיף עד להתבגרות ולזקנה

      • כלומר סה"כ יש 8 שלבי התפתחות פסיכוסוציאלים

  • בכל שלב האדם חווה משבר, קונפליקט, והאדם בוחר בין דרך מסתגלת או לא מסתגלת.

  • כלומר לכל שלב יכולה להיות תוצאה חיובית או שלילית, ניתן לתקן בשלב מאוחר יותר.

  • לאריקסון היו כמה משברי זהות בחייו מה שהביא אותו למושג המרכזי בתיאוריה שלו- זהות האגו.

      • התיאוריה שלו היא בעלת גישה התפתחותית. הרעיון המרכזי בהתפתחות האישיות הוא החיפוש אחר זהות האגו.

  • יש 8 שלבים אשר בכל שלב יש משבר או קונפליקט. האדם צריך לבחור בין 2 דרכי התמודדות- דרך מסתגלת ודרך לא מסתגלת/חולנית. בסוף כל שלב האדם רוכש תכונה נוספת בהתאם לדרך פתרון הקונפליקט.

  • לפי ז': 4 שלבים ראשונים: אורלי, אנאלי, פאלי וחביון (כמו פרויד)  4 שלבים אחרונים מההתבגרות לזיקנה,

  • אריקסון טוען שאדם מכוון התפתחותו בכל שלב במודע.

  • אריקסון טען כי האדם מכוון את הגדילה שלו (ז': במודע) בכל אחד משלבי ההתפתחות (בניגוד לתפיסתו של פרויד שאנו תוצר של חוויות הילדות ושהאישיות היא לא ניתנת לשינוי).

    • אריקסון טען כי חוויות מאוחרות בחיים יכולות לבטל ולשנות השפעות של מאורעות בילדות.

    • מאוחר יותר נערכו מחקרים על כך והתאוריה שלו קיבלה תימוכין

  • פרויד טען להשפעת הילדות ושלא ניתן לשנות אישיות,

  • שאלת זהות האגו- צריכה להיפתר בשלב ההתבגרות. יצירת זהות הוא תהליך קשה ומעורר חרדה. מי שמשיג זהות יכול להתמודד עם בעיות הבגרות. מי שנכשל בהשגת זהות חווה משבר זהות.

  • לפי ז': בגיל ההתבגרות אדם מגבש זהות ע"י עיצוב העצמי שמספק המשכיות מהעבר ואורינטציה לעתיד,

    • מי שמצליח להתמודד עם משברים מגבש זהות חזקה,

    • מי שנכשל חווה משבר זהות

על המשברים של אריקסון עצמו

  • אריקסון נודע בזכות המושג שלו על "משבר זהות", רעיון שעלה ממשברים אישיים שחווה בילדותו (כתבתי כאן על הילדות שלו בגלל ההקשר):

  • משבר I: הוא גילה שאביו הוא בעצם אביו החורג.

  • משבר II: נידוי חברתי בביה"ס, הגרמנים דחו אותו משום שהיה יהודי והיהודים דחו אותו בגלל מראהו הארי.

  • (כתוב במאמר שזה משבר אבל זה לא נראה משבר: משבר III:

    • כשהיה בן 25 קיבל משרה כמורה בבי"ס בוינה שהוקם עבור ילדיהם של מטופליו של פרויד. הוא אומן בפסיכואנליזה ע"י אנה פרויד והכריז שהוא מצא את זהותו האישית והמקצועית. למרות שלא היה לו חינוך אקדמאי פורמלי)

  • אריקסון לימד בהארוורד והפך לפסיכואנלטיקאי חשוב.


טען כי חוויות מאוחרות בחיים יכולות לבטל השפעות של מאורעות בילדות.

  • (כתבתי קודם לכן)

טען כי קיימים הבדלים אישיותיים בין נשים לגברים, ואלה מבוססים על ההבדל באיברי המין שלהם.

  • בעמוד  186 יש פירוט, התייחסות ייחס לכוחות ביולוגיים.


מתוך המאמר

      • אריקסון טען כי הבדלי אישיות בין המינים הם ביולוגים ועולים מהמצאותו או העדרו של הפין. הוא הסיק זאת גם כהסכמה עם פרויד, וגם ממחקריו על ילדים בין 10-12 בקוביות עץ.

    • הוא מצא שהמבנים של הבנות היו נמוכים וסטטיים,  

    • והמבנים של הבנים שהיו עם אורינטציה של פעולה וגבוהים.

      • אריקסון פירש זאת כביטוי גניטלי של בנים ובנות. אך הוא הודה שההבדלים עשויים להיות תוצאה של אימון במשחק תפקידים, בו הבנים לומדים להיות יותר אגרסיביים מהבנות.


תרומתו של אריקסון (מהסיכום בלבד)

  1. השפיע על החינוך, העבודה הסוציאלית ועל ייעוץ נישואין פסיכולוגיה התפתחותית.

  • עבודתו של אריקסון השפיעה על הפסיכואנליזה, חינוך, עבודה סוציאלית, ייעוץ נישואים ועל הפסיכולוגיה ההתפתחותית בתפיסתו את ההתפתחות לכל אורך החיים.

  1. מחקרים רבים נעשו בתחום הזהות ורכישת הזהות.

  • נערכו מחקרים רבים למושג "זהות האגו", שהראו כי מתבגרים המפתחים זהות חזקה וחיובית מתמודדים באופן מסתגל עם משברי שלבי ההתפתחות המוקדמים. ואילו מתבגרים המפתחים זהות אגו חלשה פותרים את המשבים באופן לא מסתגל (תומך בהשערותיו של אריקסון).

  • אך חלק מהמחקרים כיוונו לכך שייתכן שמשבר הזהות מתרחש מאוחר יותר ממה שהוצע ע"י אריקסון.

      • ישנן הוכחות מחקריות לשלבי ההתפתחות הפסיכו חברתיות, אך הוקדשה פחות תשומת לב לזקנה.