ב - 1) בהביוריזם

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר



































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 ביהביוריזם מאמר 13.Psychology as the Behaviorist Views it / Watson (1913) 1988.הרצאות 13+14
    1. 3.1 מיקוד מאמר 13 של המורה
    2. 3.2 מספר מילים כלליות על  אסכולה ביהביוריסטית (לפי הרצאה 2):
    3. 3.3 שתי צורות בסיסיות של התניה:
      1. 3.3.1 התניה קלאסית (=התניה בלתי רצונית) : פאבלוב (1849-1936). אבי ההתניה הקלאסית והפסיכולוגיה של הלמידה. בלתי רצונית, האורגניזם פאסיבי.
        1. 3.3.1.1 התניה אופרנטית: תורנדייק. בהתניה זו האורגניזם אקטיבי.
  4. 4 ווטסון 1878-1957- אבי הביהביוריזם
    1. 4.1 רקע (מהסיכום בלבד)- פחות חשוב
      1. 4.1.1 ווטסון אבי הביהביוריזם.
        1. 4.1.1.1 שלושה חידושים מרכזיים במניפסט הביהביוריסטי (1913):
          1. 4.1.1.1.1 שורותיו הראשונות של המניפסט- לאורינטציה בילבד
          2. 4.1.1.1.2 1.מושא המחקר של הפסיכולוגיה הוא ההתנהגות
          3. 4.1.1.1.3 2.שיטת המחקר אובייקטיבית
          4. 4.1.1.1.4 3.מטרת מדע הפסיכולוגיה הוא ניבוי ושליטה על ההתנהגות ולא הבנתה.
          5. 4.1.1.1.5 דגש נוסף של מצגת מכיתה קודמת
          6. 4.1.1.1.6 במחקר- נדלר   (כתבתי לא כתת פרק אלא רק כחיבור להמשך)
        2. 4.1.1.2 תיאורית הרגש של ווטסון (לפי הסיכום בלבד+ הרצאה)
    2. 4.2 הסיבות להצלחת הביהביוריזם
      1. 4.2.1 1.התיאוריה פרגמטית ואינסטרומנטלית. תאמה את התרבות האמריקאית באותה התקופה שגם היא היתה פרגמטית .- נראה חשוב
        1. 4.2.1.1 2.הפיכת הפסיכולוגיה למדע אובייקטיבי מכובד.
        2. 4.2.1.2 3.תאם את הגישה האנטי גרמנית לאחר מלחה"ע הראשונה (אולי פחות חשוב).
        3. 4.2.1.3 4.תואם לגישה האנטי-אינטלקטואלית בארה"ב של אותה התקופה.
          1. 4.2.1.3.1 דבר נוסף שאמרה המורה מהמצגת שנה שעברה- לבדוק האם זה נכון
  5. 5 מאמר 13
    1. 5.1 רקע מתוך מורה שנה שעברה
    2. 5.2 הפסיכולוגיה בעיני הביהביוריזם- חלק ראשון מאמר 13
      1. 5.2.1 ענף ניסויי אובייקטיבי של מדעי הטבע.
        1. 5.2.1.1 המטרה התיאורטית- ניבוי ושליטה על ההתנהגות.
        2. 5.2.1.2 שיטות מחקר: חקר בעלי חיים- IN .אינטרוספקציה- OUT
    3. 5.3 הביהביוריזם יוצא נגד: (חלקים שלישי ורביעי במאמר)
      1. 5.3.1 1 –א ) הגדרת הפסיכולוגיה כחקר ההכרה.
        1. 5.3.1.1 מתוך המאמר:
        2. 5.3.1.2 1- ב) פסילת השימוש באינטרוספקציה.
          1. 5.3.1.2.1 סיכום שתי הנקודות 1 א +ב (מורה שנה שעברה)
        3. 5.3.1.3 2) הסטרוקטורליזם: בעקבותיהם הפסיכולוגיה נכשלה מלתפוס את מקומה כאחד ממדעי הטבע.
          1. 5.3.1.3.1 מתוך המאמר. כותב ווטסון:  
        4. 5.3.1.4 3 – א) הפונקציונליזם: אותם מונחים כמו הסטרוקטורליזם + המילה "תהליך".
          1. 5.3.1.4.1 מתוך המאמר. כותב ווטסון:  
        5. 5.3.1.5 3-  ב) אין להתעסק בשאלת גוף ונפש, גם לא פרלליזם.
          1. 5.3.1.5.1 מתוך המאמר. כותב ווטסון:  
    4. 5.4 פשרה:
      1. 5.4.1 או שהפסיכולוגיה תתעניין בהתנהגות בלי קשר לשאלת ההכרהאו שההתנהגות תעמוד לבדה כמדע נפרד
  6. 6 חלק שני: השפעת העיסוק בתודעה על המחקר הפסיכולוגי
    1. 6.1 ביהביוריזם לפסיכולוגיה =זואולוגיה לחקר האבולוציה
    2. 6.2 עמדתו של ווטסון לגבי הפסיכולוגיה (קטע 11): 5 נקודות
      1. 6.2.1 1.האורגניזם מתאים עצמו לסביבה על ידי תורשה וגם על ידי למידה ורכישת התנהגות.
        1. 6.2.1.1 2. גירויים מסוימים מובילים לתגובות מסוימות. (תיאורית הרגש).
          1. 6.2.1.1.1 תיאורית הרגש של וטסון (לפי הסיכום בלבד)- פירטתי בהתחלה
            1. 6.2.1.1.1.1 לפי ווטסון יש 3 רגשות בסיסיים והם פחד, כעס, אהבה. רגשות אלו מתפתחים בגלל גירויים חיצוניים המופיעים בילדות.
        2. 6.2.1.2 3.חוקי ההתנהגות זהים עבור כל היצורים החיים.
        3. 6.2.1.3 4.יש מספיק מה לחקור בפסיכולוגיה גם ללא שאלת ההכרה.
        4. 6.2.1.4 מטרת הפסיכולוגיה על פי ווטסון
          1. 6.2.1.4.1 ניבוי ושליטה על ההתנהגות
          2. 6.2.1.4.2 למידת שיטות כלליות וספציפיות בהן ניתן לשלוט בהתנהגות על ידי הבנת התורשה, רכישת ההרגלים והגירויים.
          3. 6.2.1.4.3 פרגמטיות!!! (להבהיר)
    3. 6.3 האל 1884-1952
      1. 6.3.1 "הנדסת למידה". חוקים מתמטיים להסבר וניבוי למידה.
    4. 6.4 על תורניק כתבתי בתחילת הסיכום
    5. 6.5 סקינר 1904-1990- מאמר 14
      1. 6.5.1 רקע
        1. 6.5.1.1 בעל מודעות חברתית גבוהה.
          1. 6.5.1.1.1 ניסה ליצור עולם טוב יותר בעזרת תיאוריות הלמידה של ווטסון והאל.
          2. 6.5.1.1.2 התעניין בשינוי ההתנהגות ולא הסבר.
      2. 6.5.2 תרומותיו התיאורטיות של סקינר:
        1. 6.5.2.1 1.הפיכת מושג ההתניה האינסטרומנטלית למושג של עיצוב התנהגות.
          1. 6.5.2.1.1 2.פיתוח המושג "מערכי תגמול". מערך החיזוקים הוא משתנה, ולכן יש הכחדה איטית של התנהגות.
          2. 6.5.2.1.2 3.תרומה שיווקית וחברתית.
            1. 6.5.2.1.2.1 ספריו:
            2. 6.5.2.1.2.2 א) "וולדן 2"- Walden II – תאור של קהילה אוטופית הבנויה על עיקרון עיצוב ההתנהגות.  ותגמולים עבור התנהגויות רצויות.
            3. 6.5.2.1.2.3 ב) "מעבר לחופש ולכבוד"- הפסקת השימוש בענישה, והחלפתו בחיזוקים חיוביים. - Beyond freedom and dignity
    6. 6.6 סיבות לנפילתו של הביהביוריזם הקיצוני:
      1. 6.6.1 1.את מקום הביהביוריזם תפס הקוגניטיביזם.- מרכזי
        1. 6.6.1.1 2.לא ניתן להתבסס על ניסויים בבעלי חיים בלבד על מנת להסביר את החוויה האנושית.- מרכזי
          1. 6.6.1.1.1 3.הביהביוריזם התעלם ממרכיב הקוגניציה בתהליך הלמידה.
          2. 6.6.1.1.2 4.התעלמות מתהליכים רגשיים ומוטיבציוניים.
          3. 6.6.1.1.3 5.הגדרת מושג החיזוק היא מעגלית.
          4. 6.6.1.1.4 שתי נקודות נוספות ממצגת שנה שעברה-  לבדוק
        2. 6.6.1.2 ווטסון תקע את הפסיכולוגיה (לא בהכרח שייך לפה)
    7. 6.7 השוואות מההרצאה של נדלר (סיכום)
      1. 6.7.1 ביהביוריזם לסטרוטורליזם
      2. 6.7.2 ביהיוריזם לפונקציליזם
    8. 6.8 הביהביוריזם על הדילמות:

ביהביוריזם
מאמר 13.Psychology as the Behaviorist Views it / Watson (1913) 1988.הרצאות 13+14

לקחתי מהכיתה, מהסיכום, מהמצגות של המורה בכיתה ושל כיתה שנה שעבר. לא לקחתי כמעט כלום מהמאמר ומקריאת המאמר, אפשר לעשות זאת.

מיקוד מאמר 13 של המורה

  1. מהי הפסיכולוגיה לפי ווטסון? מה המטרה שלה?

  2. לאיזו מסורת פילוסופית קשור הביהביוריזם? (אמפיריציזם, פוזיטיביזם)

  3. מהי הביקורת על האינטרוספקציה וחקר ההכרה?

  4. אפיון הכתיבה- בוטות, ציניות, שיווק, ולמה נכתב המאמר בצורה זו

מספר מילים כלליות על  אסכולה ביהביוריסטית (לפי הרצאה 2):

  • חבריה התמקדו בהתנהגות גלויה;

  • דמות חשובה: ווטסון.

    • ווטסון טוען שאף אחד לא ראה את הלא מודע, את "האני", או חלקי הכרה – מה שאנו רואים לטענתו, זו התנהגות גלויה ואם אנו רוצים להיות מדענים אמיתיים עלינו לחקור רק מה שאנו רואים וזו ההתנהגות הגלויה. מה שאינו התנהגות גלויה הוא חסר ערך לגמרי מבחינה מדעית.

  • הקיצוניות של אסכולה זו הייתה גדולה מאוד. שאלו אותם, איך תחקרו חשיבה? הם ענו שיש תנועות בשרירי הדיבור שמעידים על חשיבה ואלו ייחקרו.

  • דמות נוספת, סקינר.

    • סקינר תרם לביהביוריזם ע"י המושג עיצוב התנהגות; זה מושג שעושים בו שימוש בתרבות המערבית לדוגמא בשיקום אסירים, עיצוב התנהגות בעלי חיים בקרקס וכו'. הדגש הוא ע"י שליטה נכונה בתגמולים וגירוי-תגובה נוכל לעצב כל התנהגות שנרצה. הביהביוריזם בא כתנועת נגד לפסיכואנליזה;

  • דמויות בולטות נוספות:

    • תורנדייק (חשיבות שליטה על התנהגות ע"י תגמולים)

    • ו- פבלוב (עקרונות ההתניה הקלסית).

  • תרומות של אסכולה זו: יש מטרה למחקר – מוקד למידה אנושית – כיצד עושים זאת? ע"י שימוש בבעלי חיים מתוך הנחה שמה שמשפיע על עכברים הם אותם דברים שיכולים להסביר למידה אצל בני אדם.


לפי ז':

    • הביהביורסטים קמו כמחאה לפסיכואנליטית,

    • הדגש-התנהגות גלויה שניתנת לתצפית אוביקטיבית והגורמים הסביבתיים שמשפיעים עליה

    • הביהביוריזם קשור לסטרוקטורליזם כי שניהם רוצים לפרק  לאטומים,

      • הסטרוקטורליסטים את ההכרה והביהביוריסטים את ההתנהגות,

    • הביהביוריזם הסקינריאני קשור לפונקציונליזם הפרגמטי  של גיימס-שניהם רואים עצמם כמשפיעים ומתקנים עולם.



שתי צורות בסיסיות של התניה:

  1. התניה קלאסית (=התניה בלתי רצונית) : פאבלוב (1849-1936). אבי ההתניה הקלאסית והפסיכולוגיה של הלמידה. בלתי רצונית, האורגניזם פאסיבי.

    • פבלוב הינו פיזיולוג שגילה את עקרונות ההתניה הקלאסית.

    • ז': בעקבות הניסוי הידוע (כלבים וריור) פיתח את המושגים הכללה, הבחנה,חשיבות הטיימינג של הופעת הגירוי הניטרלי (שהופך למותנה), דיפרנציאציה, והראה את קיומם האקספרמנטלי בצורה ניסויית

      • הוא לא ראה עצמו כפסיכולוג אלא כפיסיולוג.

    • הוא אף קיבל פרס נובל על עבודתו על מערכת העיכול

      • הוא קבע את המושגים הבסיסיים בתיאורית הלמידה כגון הכללה, הבחנה, חשיבות תזמון הגירוי.

      • פבלוב הניח על פני השטח את המושגים הבסיסים מהם מתפתח אחר כך הביהביוריזם.

    1. התניה אופרנטית: תורנדייק. בהתניה זו האורגניזם אקטיבי.

    • תוצאות המעשה של התניה אופרנטית משפיעות על תהליך הלמידה

      • תורנדייק – התניה אופרנטית- בהתניה זו האורגניזם אקטיבי – לוחץ על משהו כדי לקבל את מזונו או לצאת מהכלוב

    • ז': התניה זאת נרכשת בדרך של ניסוי וטעיה, פעילות שהביאה לתגמול הופכת לנלמדת.

      • הדגיש את שליטת ההתנהגות בעזרת תגמולים.

      • תורנדייק פיתח את ההתניה האופרנטית שבה תוצאות המעשה משפיעות על הלמידה. סקינר (בהמשך הסיכום) המשיך לפתח את רעיונותיו.  

    • סקינר המשיך בעיצוב התנהגות

        • סקינר המשיך ופיתח את ההתניה האופרנטית כאשר הוא עסק בנושא של התניה אופרנטית ועיצוב התנהגות.


    ווטסון 1878-1957- אבי הביהביוריזם

                  1. רקע (מהסיכום בלבד)- פחות חשוב

    • ווטסון נולד ב- 1878-1957 והוא אבי התורה הביהביוריסטית.

    • הוא היה איש מאוד משכנע, וקר מבחינה רגשית.

    • עשה את הדוקטורט שלו על למידה של בע"ח והתפתחות המוח כתוצאה מכך. הוא נעשה מאוד מחויב לעבודה מחקרית ולבעלי חיים.

    • התאהב באסיסטנטית שלו ופוטר מהאוניברסיטה, התחתן איתה ועזב את האקדמיה לטובת הפרסום.

        • אשתו של ווטסון שמעה את הדבר הפיצה את העניין באוניברסיטה וווטסון פוטר

    • הוא עזב את האקדמיה מאוחר יותר והפך לפרסומאי.

        • לקח את רעיונות הביהביוריזם ויישם אותם בפרסום.  

    • הוא דמות חשובה ביותר,

    • כללית

      • טוען שאף אחד לא ראה את ה"לא מודע " או חלקים פנימיים לא מודעים (פסיכואנליטית),

      • אף אחד לא ראה חלקי הכרה (סטרוקטורליזם)

      • ואף אחד לא ראה את האני (פונקציונליזם).

      • ווטסון טוען שמה שאנו רואים זו התנהגות גלויה, ואם אנו רוצים להיות מדעיים אנו צריכים לחקור את מה שאנו רואים, וכל מה שהוא התנהגות לא גלויה הוא חסר ערך לגמרי.

                  1. ווטסון אבי הביהביוריזם.

                  1. שלושה חידושים מרכזיים במניפסט הביהביוריסטי (1913):

    • בשנת 1913 כותב ווטסון מאמר בעל כמה חלקים The behaviorist Manifesto

    שורותיו הראשונות של המניפסט- לאורינטציה בילבד
    • "הפסיכולוגיה כפי שההתנהגותן (=הבהוירויסט)  רואה אותה הינה

          • ענף ניסויי-אובייקטיבי טהור של מדעי הטבע.

          • מטרתה התיאורטית היא ניבוי ההתנהגות ושליטה בה.

          • האינטרוספקציה איננה מהווה חלק מרכזי משיטותיה,

          • וערכם המדעי של נתוניה איננו תלוי במידת הנוחות שבה ניתן לפרשם במונחים של תודעה.

          • הבהיביוריסט במאמציו לפתח תורה אחדותית של פעולת האורגניזם (כלומר במאמציו להשיג תיאור כולל של תגובות בעלי החיים) , אין הביהביוריסט  מכיר בקו מבחין בין האדם לחיה.

          • התנהגות אנוש, בכל מורכבותה ועידונה, מהווה חלק בלבד מנושאי המחקר של הביהביוריסט".


    (הציטוט הזה חשוב)

    1.מושא המחקר של הפסיכולוגיה הוא ההתנהגות
    • וזאת לעומת חקר ההכרה

        • על הפסיכולוג ללמוד התנהגות ולא הכרה!

        • מחשבות, הכרה, תהליכים קוגניטיביים אינם מעניינה של הפסיכולוגיה לטעמו.

    2.שיטת המחקר אובייקטיבית
    • שיטת המחקר צריכה להיות אובייקטיבית ולא אינטרוספקטיבית.

      • האינטרוספקציה לטענתם היא תמיד סובייקטיבית (סטרוקטורליזם)

      • לטענתם צריך לצפות בהתנהגות (באופן אוביקטיבי)

    • כלומר עד עכשיו היתה שיטת סובייקטיבית בשיטת האינטרוספקציה

    • "הפסיכולוגיה כפי שההתנהגותן (=בהביוריסט)  רואה אותה הינה ענף ניסויי-אובייקטיבי טהור של מדעי הטבע"

          • זוהי אמירה כנגד הפונקציונליזם (וגם הסטרוקטורליזם):

    • כלומר (נדלר)   לדעתו מדע הפסיכולוגיה, כשאר המדעים צריך שיהיה אובייקטיבי ולא אינטרוספקטיבי.

        • טיצ'ינר טען בדיוק ההפך... לדעתו יש מקום לאינטרוספקציה

    3.מטרת מדע הפסיכולוגיה הוא ניבוי ושליטה על ההתנהגות ולא הבנתה.
    • מטרת מדע הפסיכולוגיה הוא ניבוי ושליטה על ההתנהגות

    • מטרת המדע היא לא הבנת ההתנהגות.

    • וזאת לעומת עד עכשיו שהמטרה היתה  להבין את האדם וההכרה

    • "מטרתה התיאורטית היא ניבוי ההתנהגות ושליטה בה"

          • זאת בניגוד

      • סטרוקטורליזם: חקירה ניסויית ושיטתית של התודעה

      • הפונקציונליזם: חקר האופן בו הפרט  מסתגל לסביבתו.

    דגש נוסף של מצגת מכיתה קודמת
    • "במאמציו לפתח תורה אחדותית של פעולת האורגניזם, אין ההתנהגותן  (=הבהיביוריסט) מכיר בקו מבחין בין האדם לחיה. התנהגות אנוש, בכל מורכבותה ועידונה, מהווה חלק בלבד מנושאי המחקר של ההתנהגותן"

    • האדם לפי ג'יימס: Self, habit & free will

    • ווטסון מקצין את הגישה הדרוויניסטית להסבר ההתנהגות

    במחקר- נדלר   (כתבתי לא כתת פרק אלא רק כחיבור להמשך)
    • במחקרו ווטסון ניסה ללכת בכיוון זה שאין טעם לעסוק במשהו אחר מלבד התנהגות, תצפית אובייקטיבית שמטרותיהן לנבא התנהגות ולשלוט בה ואת זה הוא עשה דרך מחקר בבעלי חיים.

    • לווטסון היו טענות שממחישות את הטענה שהכל זה התנהגות אובייקטיבית ועלינו לנבא ולשלוט בהתנהגות.  הוא פיתח תיאוריה של 3 רגשות בסיסיים אצל אדם (כתבתי בהמשך).

                  1. תיאורית הרגש של ווטסון (לפי הסיכום בלבד+ הרצאה)

    • ווסטון פיתח תיאוריה של 3 רגשות בסיסיים אצל אדם: פחד/ כעס/ אהבה

    • לפי ווטסון יש 3 רגשות בסיסיים והם פחד, כעס, אהבה. רגשות אלו מתפתחים בגלל גירויים חיצוניים המופיעים בילדות.

        • פחד- נוצר כתוצאה משמיעת רעשים חזקים בינקות המוקדמת. כאשר תינוק שוכב בעריסתו ודלת נטרקת בקול רם.   

        • כעס- נוצר כתוצאה מהגבלת תנועתו של התינוק

        • אהבה- נוצרת כתוצאה ממגע פיזי (ליטוף, החזקה).

    • רגשות נוצרים כתוצאה משלושת הגירויים החיצוניים השונים.

    • הרגשות הנוצרים כתוצאה מגירויים אלו מוכללים על גירויים שונים.

      • לדוגמא- ניסוי על אלברט הקטן –

        • אלברט הקטן היה נבדק בתצפיתו של ווטסון. ילד ששם בעריסתו ולידו שם דבר לבן צמרירי ורך ואז טרק את הדלת ויצר רעש חזק ואז אלברט פיתח תחושת פחד מאותו דבר צמרירי לבן ורך.

        • בשלב הבא אלברט הקטן הכליל את הפחד שלו על כל דבר לבן כגון עכבר לבן. כך הדגים ווטסון התפתחות רגש והכללתו לגירויים דומים.  

    • ווטסון למעשה תקע את הפסיכולוגיה כי במשך שנים היא עסקה בניבוי ובשליטה ולא בהסבר של התנהגות.

    הסיבות להצלחת הביהביוריזם

    1.התיאוריה פרגמטית ואינסטרומנטלית. תאמה את התרבות האמריקאית באותה התקופה שגם היא היתה פרגמטית .- נראה חשוב

    • התיאוריה היא פרגמטית ואינסטרומנטלית  (המבקשת לשנות, לנבא)  ולא מעוניינת בהסברים

    • היא ותאמה את התרבות האמריקאית באותה תקופה (רוח הזמן  Zeitgeist האמריקאי) שגם היא הייתה פרגמטית.

      • כלומר צמח בארצות הברית ולא באירופה כמו חלק אסכולות אחרות

    2.הפיכת הפסיכולוגיה למדע אובייקטיבי מכובד.

    • הביהביוריזם הפך את הפסיכולוגיה למדע אובייקטיבי ומכובד.

      • אין יותר אינטרוספקציה ועיסוק בשאלות הכרה לא מוכרות

      • אין התייחסות לאירועים סובייקטיביים

      • כלומר ז'" הפכה את הפסיכולוגיה למדע אוביקטיבי שמודד כל דבר ולא מתייחס לאירועים סוביקטיבים

    3.תאם את הגישה האנטי גרמנית לאחר מלחה"ע הראשונה (אולי פחות חשוב).

    • הביהביוריזם תאם את הגישה האנטי-גרמנית ( anti germen attitude) ששררה באותה תקופה בארה"ב לאחר מלחמות העולם וביניהן.

    • הפסיכולוגיה הגרמנית היא אינטרוספקטיבית והיא הפוכה מגישת הביהביוריזם.

      • כמו כן הביהביוריזם יוצא נגד הפסיכואנליזה והפונקציונליזם.

    • במילים אחרות עד אז הפסיכולוגיה היתה מאוד גרמנית לאחר מלחמת העולם הראשונה ובין המלחמות


    4.תואם לגישה האנטי-אינטלקטואלית בארה"ב של אותה התקופה.

    • הביהביוריזם לא מתעניין בהסברים אלא בתופעות ויש בו משהו אנטי אינטלקטואלי.

    • זה תאם את הגישה האנטי אינטלקטואלית ששררה בארה"ב באותה תקופה אשר התנגדה לגישה הפילוסופית ששררה בגרמניה.

    • כלומר הגישה האנטי אינטלקטואלית מנוגדת לגישה הפילוסופית ששררה באירופה, שהרבה מהפוקנציליזם, סטרוטרליזם ב מהפילוסופיה של ניטשה שפנאור  ושפינוזה


    דבר נוסף שאמרה המורה מהמצגת שנה שעברה- לבדוק האם זה נכון
    • בתקופה שבין מלחמות העולם חזרו שוב רעיונותיו של קומט בן המאה ה-19 לקידמת הבמה:

      • המטרה של המדע היא לצפות בתופעות אמפיריות, ולתאר אותן בצורה סיסטמטית בעזרת מערכת חוקים פשוטה ככל שניתן.


     



    מאמר 13

    • גם הדברים שכתבתי קודם קשורים למאמר 13


    רקע מתוך מורה שנה שעברה

    • מאמר זה עוסק בראשית האסכולה הביהביוריסטית, המאמר נכתב על ידי ווטסון. המאמר מתפרסם בשנת 1913.

    • הוא מתפרסם בעקבות סדרה של הרצאות שווטסון נותן על פסיכולוגית בעלי החיים. ב

    • מאמר הזה ווטסון למעשה מצהיר על קיומו של אסכולה חדשה היא האסכולה הביהביוריסטית והוא עושה זאת בצורה מאוד בוטה,

      • הוא מפרסם את המניפסט של הביהביוריסטים בצורה מאוד אגרסיבית,

      • כאשר הוא שוחט ומבקר באופן ציני את כל הפסיכולוגיה כפי שהיא ידועה באותה התקופה.




    הפסיכולוגיה בעיני הביהביוריזם- חלק ראשון מאמר 13

      1. ענף ניסויי אובייקטיבי של מדעי הטבע.

    • לפי ווטסון, הביהביוריזם הוא ענף אובייקטיבי, אקספרימנטלי ושייך למדעי הטבע.

      • ולכן אמורה לעסוק אך ורק בתופעות שנתנות לצפיה = התנהגות- ולא ההסבר להתנהגות

      1. המטרה התיאורטית- ניבוי ושליטה על ההתנהגות.

      • לפי ז' יש לחקור את מאפייניה  של ההתנהגות על מנת שניתן יהיה לנבא אותה ולשלוט עליה.

      1. שיטות מחקר:
        חקר בעלי חיים- IN .אינטרוספקציה- OUT

    • כלומר לא אינטרוספקציה ולא בני אדם

    • דרך חקר בעלי חיים מסיקים על האדם

    • מתוך המאמר

      • כלומר ערכם המדעי של נתונים אינו תלוי בניתנות שלהם לאינטרוספקציה במושגים של מודעות.

      • הביהביוריסט בנסיונו ליצור תכנית מאחדת לתגובות של בע"ח לא מזהה קו מפריד בין האדם לחיה.

      • התנהגות האדם עם כל שכלולה ומורכבותה, מהווה רק חלק מתכנית החקירה הכללית של הביהביוריסט.


    הביהביוריזם יוצא נגד: (חלקים שלישי ורביעי במאמר)

    • ווטסון יוצא  נגד הפונקצינליזם והסטרוקטורליזם, והוא מפרט את הקשיים שיש לו איתם


    1 –א ) הגדרת הפסיכולוגיה כחקר ההכרה.

    • ווטסון יוצא נגד פסיכולוגיה בתור חקר ההכרה ובכך יוצא נגד הפונקציונליזם והסטרוקטורליזם.

      • ווטסון טוען שעד עכשיו אמרו שהנתונים התנהגותיים הם בעלי ערך רק אם הם קשורים ונותנים ידע על ההכרה.

        • כלומר רק אם שפכו אור על ההכרה

            • (ובגלל זה מחקריו של ווטסון ואחריו לא תרמו כלום כי לא תרמו להכרה אלא להתנהגות- הוא פוסל זאת ומסביר למה )

      • כלומר עד לרעיונותיו, הערך של נתונים התנהגותיים היה עקיף, רק אם הוא מלמד משהו על ההכרה.

          • ז': וטטסון  יוצא כנגד הפסיכולוגיה שעוסקת בתופעות בלתי נראות כתודעה, נפש ותהליכים מנטליים אחרים היות והן לא ניתנות לצפיה וזה לא מדעי לחקור אותן,

          • (ז': לטענתו הקישור של כל רעיון לתודעה גורם לפסיכולוגיה "לדרוך" במקום ולא מאפשר לה להתפתח כמדע.)

    מתוך המאמר:
    • כותב ווטסון: הפכנו לכודים בשאלות ספקולטיביות בנוגע ליסודות ההכרה ותוכן התודעה, עד כי אין עוד עירבון כי אנו מתכוונים לאותו הדבר כשאנו משתמשים במונחים פסיכולוגיים.

    • למשל, פסיכולוגים בעלי רקע לימודי שונה יגדירו באופן שונה "תחושה", הגדרות אלה מורכבות כל כך עד שרעיון של "תחושה" אינו שמיש עוד, לאנליזה או סינתזה.


    1- ב) פסילת השימוש באינטרוספקציה.

    • ז': וונדט יוצא  כנגד האינטרוספקציה כשיטת מחקר,

      • היא אינה אוביקטיבית (ז'),

          • כלומר סובייקטיבית

      • תוצאותיה אינן ברורות כי היא עוסקת ברגשות ורגשות וזה מאפיין לא ברור (ז')

    מאמר

    • תוצאות האינטרוספקציה אינן ברורות, משום שרגשות אינם ברורים.

    • לדעת ווטסון הגיע הזמן שהפסיכולוגיה תשליך כל יחוס לתודעה, אך היא לא צריכה עוד להשלות את עצמה שהיא הופכת מצבים נפשיים לאובייקט תצפיתי.

      • היא לא ניתנת לחזרה,  (ז')

          • כלומר לא חזרתית

      • ובנוסף לכך לעומת מדעי הטבע שכשמחקר נכשל בודקים את השיטה, ואילו בפסיכולוגיה מפילים את האשמה על הנבדק. (ז')

    מצגת שנה שעברה

    • לפי וונדוט " האינטרוספקציה איננה מהווה חלק מרכזי משיטותיה, וערכם המדעי של נתוניה איננו תלוי במידת הנוחות שבה ניתן לפרשם במונחים של תודעה"

    • פילוסופית: במדעי הטבע השיטות הניסוייות יוצרות תוצאות בנות שיחזור ללא קשר לאדם שעשה את הניסוי.

    • מעשית: אין קריטריון ברור שמבחין מהי אינטרוספקציה נכונה ומתי היא מתרחשת. כל תוצאה שמושגת באמצעות מחקר כזה יכולה ליפול בטענה שהנבדק אינו משתמש כיאות בשיטה.





    מורה שנה שעברה

    • ברגע שהאינטרוספקט לא היה נותן את התשובה המצופה, היו מתחקרים עוד יותר,

    • במדעי הטבע כאשר הממצאים לא עונים על הציפיה, בוחנים את השיטה, הליך המחקר,

    • הפסיכולוגיה המנטליסטיות לא בוחנות את הליך המחקר.


    מתוך המאמר (קשור גם לנקודה הבאה):

    • הפסיכולוגיה נכשלה כדיסיפלינה ניסויית לתפוס את מקומה בעולם- כמדע טבע שאינו שנוי במחלוקת.

    • אם פסיכולוג נכשל בשחזור ממצאיו, אין הוא רואה זאת ככשל במכשיר או בשליטה על גירויים, אלא כאינטרוספקציה בלתי מיומנת של הנבדק.

    • ההתקפה היא על הצופה ולא על המערכת הניסויית. בשונה מפיסיקה וכימה שתוקפת את תנאי הניסוי.


      • לא ניתן להחיל אינטרוספקציה על בעלי חיים, ורוב הניסויים נעשים על בעלי חיים,


    סיכום שתי הנקודות 1 א +ב (מורה שנה שעברה)
    • ווטסון יוצא כנגד שתי האסכולות הללו  (הפונקציליסטית והסטרוטורליסטית) מפני שהן דרשו מהביהביוריסט לתרגם את המונחים הביהביוריסטיים, את הממצאים ההתנהגותיים במונחים הכרתיים. כלומר לבקש הכרה מבעל החיים ואין אפשרות לעשות זאת

    • לדעת ווטסון הפסיכולוגיות המנטליסטיות (הפונקציונליסטית והסטרוקטורליסטית) שהגדירו את הפסיכולוגיה כמדע של החיים המנטליים הן לא רלוונטיות למחקר הביהביוריסטי העוסק בהתנהגות, בלמידה, בהרגלים ובהסתגלות. הם לא רלוונטיות למחקר הביהביוריסטי היות והביהביוריסט חוקר בעלי חיים ואלה לא יכולים לעשות אינטרוספקציה

    2) הסטרוקטורליזם: בעקבותיהם הפסיכולוגיה נכשלה מלתפוס את מקומה כאחד ממדעי הטבע.

    • הוא מבקר את הסטרוקטורליזם וטוען שבגללם הפסיכולוגיה נכשלה מלתפוס מקומה כאחד ממדעי הטבע,

      • וזה בגלל שהם השתמשו בשיטות איזוטריות כמו אינטרוספקציה.

    • ווטסון טוען שהסטרוקטורליזם מתעסקים בשאלות ספקולטיביות

      • אין בין שני חוקרים באותה אסכולה התאמה בשאלות בסיסיות כמו מה המאפיינים של תחושה ויזואלית (תחושה פונקציונלית)

      • הפסיכולוגיה על פיו, צריכה לזנוח את האינטרוספקציה כי אחרת לא תהיה הסכמה – ושזוהי בעיה מהותית.

        • ווטסון טוען שמאז קמה הפסיכולוגיה כמדע היא לא הצליחה למצוא את מקומה. היא עדיין נחשבת כמדע איזוטרי, שולי בקרב אותם מדעים המתקראים כולם מדעי הטבע.


    מתוך המאמר. כותב ווטסון:  
    • כאשר מדע מתפתח הוא מלא בשאלות חסרות תשובה, ברור שסטרוקטורליזם הכבולים למערכת האינטרוספקציה כפי שהיא נתונה עכשיו, מאמינים כי בעתיד הפסיכולוגיה תהיה אחידה יותר בתשובות שלה לגבי שאלות כמו תחושה.

    • אך אני מאמין כי בעוד 200 שנה, אם לא ינטשו את השיטה האינטרוספקטיבית, הפסיכולוגיה עדיין תהיה חלוקה באשר לשאלות כמו תחושה.


    3 – א) הפונקציונליזם: אותם מונחים כמו הסטרוקטורליזם + המילה "תהליך".

    • הביקורת של ווטסון על הפונקציונליזם:

    • הפונקציונליזם משתמש בדיוק באותם מונחים כמו הסטרוקטורליזם רק שהם מוסיפים  את המילה תהליך.

    • מבחינת ווטסון אין הבדל בין הסטרוקטורליזם לפונקציונליזם.

    • כלומר למרות שהפונקציליזם רצה לצאת נגד הסטרוקטורליזם הרי שלא ניתן להבחין ביניהם.

    • שתיהן משתמשות באותן מונחים פרט לזה שהפונקציליזם מוסיפים את המילה תהליך- ולפיכך זה לא הגיוני שהפונציליזם מבקר את הסטרוקטורליזם

    מתוך המאמר. כותב ווטסון:  
    • הפסיכולוגיה שלי אינה עומדת במחלוקת רק עם פסיכולוגים שיטתיים וסטרוקטורליסטיים אלא גם עם הפסיכולוגיה הפונקציונליסטית.

    • הפסיכולוגיה הפונקציונליסטית מזלזלת בשימוש במובן הסטטי של הסטרוקטורליזם, היא מדגישה את החשיבות הביולוגית של תהליכי תודעה במקום להדגיש את הניתוח של מצבי תודעה למרכיבים פשוטים הניתנים לאינטרוספקציה. (זה ז' הדגישה)

    • למרות שניסיתי להבין את ההבדלים ביניהם, השגתי בלבול גדול. המונחים: תחושה, תפיסה, חיבה, רגש ורצון נמצאים בשימוש בשתי הגישות. התוספת של המלה "תהליכים" (מצבים נפשיים כשלמים) אחרי כל מונח מסלקת את "התוכן" ומשאירה את "התפקוד" במקומו.

    • רעיונות אלה מטעים כאשר מסתכלים עליהם מנקודת מבט של תוכן או תפקוד, במיוחד כאשר תפקוד מושג באמצעות שיטת אינטרוספקציה.

    • מעניין שאף פונקציונליסט לא ערך הבחנה בין תפיסה כפי שמשתמשים בה הסטרוקטורליסטיים לבין תהליכי תפיסה כפי שמשתמשים בה הפונקציונליסטים.

    • זה נראה הוגן לבקר את הסטרוקטורליזם ובאותה עת לעשות שימוש במונחיו מבלי להראות במדויק את השינויים במשמעות שיש לייחס להם.


    3-  ב) אין להתעסק בשאלת גוף ונפש, גם לא פרלליזם.

    • לפי וטסון הפוקנציונליזם משתמשים במונחים שמניחים את קיומה של הנפש

    • לפי הפונקציונליזם קיים פרלליזם. כלומר יש פעולה מקבילה של הגוף אל הנפש.

    • (ווטסון טען כי אם הפונקציונליזם רוצה להראות שתהליכים מנטליים משפיעים על ההסתגלות אז העמדה שלהם צריכה להיות עמדה של אינטראקציה בין גוף לנפש ולא של פרלליזם.)


    • ווטסון טוען שהפסיכולוגיה לא צריכה להתעסק בזה והשלמות של גוף נפש לא נוגעת לבעיות המחקריות של הביהביוריסט כמו שזה לא נוגע לחוקר במדעי הטבע

    • כלומר לדעתו  אין להתעסק בכלל בשאלת הגוף-נפש.

    • אפשר לעשות פסיכולוגיה שחוקרת התנהגות בלי מושגים כמו הכרה, מיינד, ונפש אלא רק עם מונחים כמו גירוי ותגובה

    • כל הנחה שלא מכירה בערך העצמאי של נתונים התנהגותיים מאלצת את החוקר להניח שהוא חייב למצוא מסקנות לגבי מודעות, הכרה של אותו אדם או בעל חיים

    • זהו מצב אבסורדי

    • לפיכך צריך לקבל את חקר ההתנהגות כשהוא לעצמו ולא כמשליך להכרה.


    מתוך המאמר. כותב ווטסון:  
    • אחד הקשיים העומדים בפני פסיכולוגיה פונקציונליסטית עקיבה היא השערת המקבילות.

    • אם פונקציונליסטים מתבטאים במונחים שהופכים מצבים מנטליים כמתפקדים באופן אקטיבי בעולם ההסתגלויות, הם באופן כמעט בלתי נמנע עוברים למושגים של אינטראקציה.

    • כאשר הם נשאלים על כך הם עונים כי הם עושים זאת כדי להימנע מהסרבול שטבוע בכל יסוד מקביל.

    פשרה:

    או שהפסיכולוגיה תתעניין בהתנהגות בלי קשר לשאלת ההכרה
    או שההתנהגות תעמוד לבדה כמדע נפרד

    • ווטסון הציע "פשרה" לפיה

      • או שהפסיכולוגיה תשנה את עמדתה ותתעניין בהתנהגות בלי קשר לשאלת ההכרה,

      • או שההתנהגות תעמוד לבדה כמדע נפרד בפני עצמו.

    • (הוא אף מאיים שאם החוקרים לא ישנו את עמדתם הביהביוריסטים יערכו מחקרים על בני האדם)


    מתוך מורה שנה שעברה

    • ווטסון מאיים במאמרו שהוא לא מוכן יותר לפרש, לתרגם את התנהגות החיה במונחים הכרתיים

    • ואם האסכולות בתקופתו לא יקבלו את הממצאים שלו הוא הולך ומייסד מדע חדש.

        • כלומר ז': הוא מקצין ואומר שאם הפסיכולוגיה לא תשנה עמדתה ותתחיל להתענין בהתנהגות ללא קשר לתודעה, יש להפוך את ההתנהגות למדע בפני עצמו

    • ווטסון מציע בציניות להתחיל לחקור בני אדם באותן השיטות שבהן חוקרים את בעלי החיים.

    . י




    חלק שני: השפעת העיסוק בתודעה על המחקר הפסיכולוגי





    ביהביוריזם לפסיכולוגיה =זואולוגיה לחקר האבולוציה


    הרעיון ז':

    • הוא משווה את הפסיכולוגיה למצב שבו היתה הביולוגיה בתקופת דרווין (נתונים נאספו אך ורק אם הצליחו לאושש את תאורית האבולוציה ולהוכיח קשר לבני אדם),

    • כשהזאולוגיה ערכה ניסויים על אבולוציה המצב השתנה-האדם פסק להיות המרכז.


    פירוט בניית הרעיון

    • התביעה לכך שלכל מחקר תהיה השפעה על חקר ההכרה גרמה לביהביוריסטים למצוא פתרונות לא טובים

      • ווטסון טוען כי כל טענה הטוענת שאין ערך לנתונים התנהגותיים גורם לחוקרים התנהגותיים לנסות ולמצוא איזה קשר בין התנהגות להכרה, וזה מוביל אותם לעשות ניסויים לא חשובים ולא רלוונטיים.

        • למשל: לייחס לבעלי חיים תכונות כמו זיכרון אסוציאטיבי  כמו לבני האדם, ולא לדבר על ההתנהגות שלהם

        • או למשל: במחקרים התנהגותיים שונים לתכנן את המחקרים בצורה עקיפה שיראו על תודעה/ הכרה ולא רק נתונים התנהגותיים.


    • מודעות לפי ווטסון:

      • אורגניזם שמסתגל לחלוטין) יהיה מחוסר מודעות.

        • אורגניזם חסר מודעות הוא האורגניזם שמסתגל באופן מושלם.

      • לעומת זאת, כאשר אנו מוצאים פעילות מפוזרת שנובעת מעיצוב הרגלים אנו נצדיק את ההנחה שהמודעות קיימת

        • ז': כלומר לדעתו מודעות היא תוצאה של מצב שבו האורגניזם מנסה לשמר את עצמו ופעילויות הרפלקסים והאינסטינקטים שלו נכשלים.

    • מתוך מה שכתבתי בממן

    • ווטסון מדבר על המודעות המתעוררת בזמן שפעילויות הרפלקס והפעילויות האינסטינקטיביות  נכשלות בשימור האורגניזם.

          • מודעות: לפי ווטסון נכון לדבר על מודעות במצב שבו יש פעילות מפוזרת שנובעת מעיצוב הרגלים.

          • אורגניזם חסר מודעות: לפי ווטסון אורגניזם חסר המודעות (חסר ההכרה) זהו האורגניזם שמסתגל באופן מושלם.

          • לדעתו של ווטסון יש מספיק מה לחקור בפסיכולוגיה גם ללא שאלת ההכרה. כך שלמעשה לא צריך לעסוק בשאלה הזאת במסגרת הפסיכולוגיה.



    • ווטסון אומר שנעשהו ניסיונות רבים בשביל למצוא קריטריונים שעל פיהם ניתן להחליט האם תגובה מסוימת מצביע על מודעות, תגובה אחרת קשורה למודעות באופן חלקי ותגובה שהיא פיסיולוגית טהורה- אבל הניסיונות לא היו בעלי הצלחה מספקת.

          • כלומר ז': ווטסון שולל את הנחת המודעות במרכז כי היא תהליכים מנטלים אינם ניתנים לצפייה וניסיון הפסיכולוגים לקשור הכל למודעות גורם לטעויות ונובע מרצונם להשליך המחקרים בבעלי חיים על בני אדם.

    • הניסיון להסיק באופן אינטגרטיבי מתהליכי מודעות אנושיים לתהליכי מודעות אצל בעלי חיים ולהפך כמו הניסיון להפוך את המודעות למרכז ההתייחסות של כל דיון העוסק בהתנהגות מוביל את הפסיכולוגיה לדעת ווטסון למצב דומה לזה שבו היו מצוים הביולוגיה והמחקר בתחום בזמנו של דרווין:

      • נתונים מחקריים שנאספו נבחנו על פי מידתם הצלחתם לאושש את התיאוריה האבולוציונית

      • זהו המצב שבו מצויה הפסיכולוגיה לדעת ווטסון (המאמר נכתב ב 1913)

      • שלב ההתפתחות שבו נמצאת הפסיכולוגיה כתחום מדעי הוא שלב שבו עדיין נשאלת השאלה באשר לחומר המשמשים מטרה למחקר.

    • לפיכך ווטסון משווה את הפסיכולוגיה בזמננו למצב הביולוגיה בתקופת דרווין.

      • בתקופת דרווין הסתכלו על הביולוגיה רק מבחינת התרומה שלה לאבולוציה האנושית, - כלומר רק מה שתרם להתפתחות בני האדם

        • כלומר הוא טוען כי הביולוגיה בזמן דרווין התעניינה בשאלות אבולוציוניות ואיך הם מוכיחות משהו שנוגע לגבי האדם. הם ניסו להוכיח שהאדם הוא יצור אבולוציוני

    • הזואולוגיה לעומת זאת, מתעניינת לא רק בחקירת בע"ח בהקשר של האדם או ביחס לאדם אלא חקר בע"ח מעניין בפני עצמו גם אם אין לו קשר לבני האדם.

    • לסיכום בפסיכולוגיה יש מצב מקביל לביולוגיה הדרוויניסטית, כי בודקים נתונים התנהגותיים ביחס להכרה כמו שחקרו בע"ח ביחס לבני אדם.


    • ווטסון מקווה שהבהביוריזם יעשה לפסיכולוגיה מה שהזואולוגיה עשתה לביולוגיה.



    עמדתו של ווטסון לגבי הפסיכולוגיה (קטע 11): 5 נקודות

    1.האורגניזם מתאים עצמו לסביבה על ידי תורשה וגם על ידי למידה ורכישת התנהגות.

    • הנחת היסוד היא שאורגניזם מתאים את עצמו לסביבה גם ע"י תורשה וגם ע"י למידה ורכישת התנהגות.

    • כלומר מקבל את תורת האבולוציה ולא מתעלם מתורשה


    2. גירויים מסוימים מובילים לתגובות מסוימות. (תיאורית הרגש).

    • גירויים מסוימים מובילים את האורגניזם לתגובות מסוימות.

    • וזה מה שמוביל לרגשות של פחד, כעס ואהבה.

    • כל הרגשות מובילים לשלושה רגשות, פחד, כעס אהבה

      • שלושת הרגשות הללו הם  רגשות חיצוניים שמתפתחים מגירויים חיצוניים שחווים בילדות, והרגשות שנוצרים מגירויים אלה מוכללים על גירויים אחרים.

        • כמו אלברט הקטן והחולדה.

    תיאורית הרגש של וטסון (לפי הסיכום בלבד)- פירטתי בהתחלה
    • לפי ווטסון יש 3 רגשות בסיסיים והם פחד, כעס, אהבה. רגשות אלו מתפתחים בגלל גירויים חיצוניים המופיעים בילדות.

    3.חוקי ההתנהגות זהים עבור כל היצורים החיים.

    • רלוונטיים לכולם, בעלי חיים, בני אדם.


    4.יש מספיק מה לחקור בפסיכולוגיה גם ללא שאלת ההכרה.

    • יש מספיק מה לחקור בפסיכולוגיה ללא שאלת ההכרה

    • יש מספיק בעיות בחקר ההתנהגות גם מבלי לחקור את ההכרה


    1. מטרת הפסיכולוגיה על פי ווטסון

    • מטרת הפסיכולוגיה היא לחקור את ההתנהגות האנושית. ניתן לנבא על סמך הגירוי את התגובה ועל סמך התגובה ניתן לנבא מה הגירוי שקדם לה.

          1. ניבוי ושליטה על ההתנהגות
    • מטרת הפסיכולוגיה על פי ווטסון לחקור את ההתנהגות האנושית

        • ניתן לנבא על סמך הגירוי את התגובה ועל סמך התגובה לנבא מה היה הגירוי שקדם לה (משפט זה מהסיכום).

          1. למידת שיטות כלליות וספציפיות בהן ניתן לשלוט בהתנהגות על ידי הבנת התורשה, רכישת ההרגלים והגירויים.
    • המטרה הסופית של המחקר היא ללמוד שיטות כלליות וספציפיות שבהן ניתן לשלוט בהתנהגות

    • ולא לתאר מצבי תודעה כשלעצמן

          1. פרגמטיות!!! (להבהיר)
    • ווטסון מנסה לשכנע בפרגמטיות:

      • אם הפסיכולוגיה תפעל ביחד יהיו תחומים אחרים שיוכלו לאמץ עקרונות אלה באופן מעשי כמו רפואה וחינוך

        • מנסה לחבר פסיכולוגיה לתחומים אחרים.


    האל 1884-1952

    "הנדסת למידה". חוקים מתמטיים להסבר וניבוי למידה.
    • דיבר על "הנדסת למידה".

    • ניסה ליצור תיאוריה מתמטית של למידה,

    • וניסה למצוא חוקים מתמטיים שיסבירו וינבאו למידה.

    • כמו עוצמת דחף שתסביר מוטיבציה שתשפיע על התנהגות

    • ניסה לעשות מהלמידה מדע הנדסי

    • כתב ספר שנקרא עקרונות של התנהגות.

    • פירוט מנדלר

      • הנדסת למידה

      • האל היה מהנדס רכבות והוא ניסה ליצור תיאוריה מתמטית של למידה ע"י חוקים מתמטיים כדי לנסות להסביר ולנבא תהליכים של למידה.

      • זה חשוב משום שזה נמשך עשרות שנים,

      • ספרו של האל שפורסם בשנת 1943 The principles of behavior סקר תכנית מחקרית סביב הרעיונות שניתן לעשות מתמטיזציה של הפסיכולוגיה של הלמידה וסקר כיוונים מחקריים שונים.

      • האל מבחינה הזו מנסה לעשות את הלמידה למדע כמעט הנדסי.



    על תורניק כתבתי בתחילת הסיכום


    סקינר 1904-1990- מאמר 14

    רקע

    נדלר

        • סקינר ראה את כל התופעות החברתיות של היום כמו מונופליזציה של המחשב, טלויזיה, 2 מלחמות עולם. דברים אלו משפיעים על האופן בו הוא תופס ומפתח פסיכולוגיה.

        1. בעל מודעות חברתית גבוהה.
    • היתה לו מודעות חברתית מאוד גדולה, רצה לגרום לשינוי חברתי.

    • נדלר: הוא פסיכולוג עם מודעות חברתית מאוד גבוהה, מנסה לגרום לשינויים חברתיים.

        1. ניסה ליצור עולם טוב יותר בעזרת תיאוריות הלמידה של ווטסון והאל.
    • ראה עצמו כמהנדס חברתי (social engineer)

          • סקינר אמר: תנו לי את מערך התגמולים של כל אדם ואני אצליח לשנות את כל ההתנהגות שלו

          • אמר אני מהנדס ועוסק בשינוי של התנהגות ולא הסבר של התנהגות שפחות מעניין אותי. זה נעשה ע"י עיצוב התנהגות.

    • ראה את כל התופעות של המאה ה- 20 וניסה לגרום לשינוי חברתי.

    • הוא פרגמטי על ידי כך שהוא הוא מנסה לחבר את הפרגמטיזם של הפונקציליזם עם תיאוריות הלמידה של האל ווטסון ותורנדייק. )

    • ובעזרת תיאורית הלמידה ליצור עולם חדש וטוב יותר

        1. התעניין בשינוי ההתנהגות ולא הסבר.
    • את סקינר לא מעניין הסבר אלא ניבוי ושליטה.

      • היה איש שיווק טוב.

            • מבחינת סקינר, החלק של הסבר במדע לא מעניין;

            • הוא היה איש שיווק במובן מסוים. הוא ניצל את המדיה כדי למכור ולהפיץ את רעיונותיו

    • סקינר התעסק בשינוי ההתנהגות ולא בהסבר ההתנהגות.

      • לקח הרבה אלמנטים מההתניה האיסטרומנלית




    תרומותיו התיאורטיות של סקינר:

    נדלר

        • סקינר אינו תיאורטיקן גדול, תרומתו היא ב- 2 רעיונות:


    1.הפיכת מושג ההתניה האינסטרומנטלית למושג של עיצוב התנהגות.
    • סקינר לא תרם בפיתוח התיאורטי אלא תרם בכך  שטבע את המושג "עיצוב התנהגות"

      • (ע"י שליטה נכונה בתגמולים וגירוי תגובה, ניתן לעצב כל התנהגות שאנו רוצים).}

    • סקינת לקח את ההתניה האינסטרומנטלית של תורנדייק והפך אותה למושג של עיצוב התנהגות.

    • לפי ז'-אם נדע את מערך התגמולים של כל אדם נצליח לשנות התנהגותו, נבנה תכנית שתעצב אותה.


    2.פיתוח המושג "מערכי תגמול". מערך החיזוקים הוא משתנה, ולכן יש הכחדה איטית של התנהגות.
    • פיתח את המושג מערכי תגמול. מערך החיזוקים הוא לא קבוע אלא משתנה וכתוצאה מכך יש הכחדה מאוד איטית של ההתנהגות. (כמו למשל בהימורים)

      • כלומר מערך החיזוקים הלא קבוע הוא זה שגורם להתנהגות לחזור על עצמה, וזה גורם להכחדה איטית של התנהגות


    נדלר

          • הכוונה היא לכך שלדוגמא כאשר מהמר מגרד לא טוב, מה שגורם להתנהגות זו של הגירוד כרטיס זה שמערך החיזוקים בהקשר זה הוא לא קבוע.

          • כתוצאה מכך, כשישנם מערכים לא קבועים של חיזוקים זה גורם להכחדה מאוד איטית של ההתנהגות.

    3.תרומה שיווקית וחברתית.
    • לסקינר גם תרומה שיווקית וחברתית מאוד גדולה גם על ידי שני ספריו


    נדלר

      • סקינר פיתח את התיאוריה שלו סביב המושגים הנ"ל (1+2) .

      • אפשר לסכם את תרומתו כחברתית, שיווקית ותיאורטית מבחינת התנהגות ומערכי חיזוק.

    ספריו:
    • סקינר עצמו היה מאוד רגיש להשלכות היישומיות של מחקריו.

    • למעשה את החשיבה החברתית שלו פיתח ב- 2 ספרים:


    א) "וולדן 2"- Walden II – תאור של קהילה אוטופית הבנויה על עיקרון עיצוב ההתנהגות.  ותגמולים עבור התנהגויות רצויות.
    • ספר "וולדן 2" – סקינר מתאר בספר קהילה אוטופית שבנויה על עיקרון של עיצוב התנהגות.

    • כל החוקים החברתיים מבוססים על עקרון עיצוב התנהגות ותגמולים עבור התנהגות נכונה. קל להגיע לקהילה זו טוב לחיות בה.

    ב) "מעבר לחופש ולכבוד"- הפסקת השימוש בענישה, והחלפתו בחיזוקים חיוביים. - Beyond freedom and dignity
    • ספר "מעבר לחופש ולכבוד"- סקינר טוען שהאדם מחונך על רעיון בסיסי של חופש הרצון והבחירה אך מושג זה הוא אשליה.


    נדלר

      • הספר השני, מעמיק יותר ועוסק בטיעון לפיו אנו בתרבות ובכל חברה מחונכים על רעיון בסיסי של חופש הרצון יש לנו חופש רצון, אנחנו בוחרים; (למשל בוחרים עם מי להינשא)

      • המושג של חופש רצון הוא אשליה מאוד מסוכנת, כדי לזנוח את מושג חופש הרצון ולהבין שמדובר באשליה צריך לעבור מהפיכה מנטלית אמיתית.

      • הוא מסביר את האשליה על ידי אבחנה בין עונש לחיזוק חיובי.

      • כיוון שבכל ימי בני האדם הגופים השולטים משתמשים בענישה כדי לשלוט בהתנהגות ולעצבה (על ידי חוקים, איסורים וכד') אז, אנשים מפתחים תגובת נגד של אשליית חופש רצון.

      • כי כל התנהגותנו נשלטת ע"י תגובה לגירויים בחוץ ((ניסיונות למידה) אז אנו רובוטים בסביבה בה אנו חיים ואשליית חופש רצון מונעת התקדמות חברתית

        • כלומר  כתוצאה מהגבלת חופש הרצון ע"י ענישה נוצרה תרבות שלמה שבמרכזה חופש הרצון.\

        • אשליית חופש הרצון מונעת התקדמות חברתית

      • בכדי להבין שזו אשליה דרושה מהפיכה,

      • כדי לעבור מהפיכה

        • 1) אנו צריכים להבין שאנו נשלטים ע"י גרויים בעולם שאנו חיים ואין חופש רצון

    • הרעיון של סקינר שאנחנו חיים באשליה שיש לנו חופש רצון אבל זה לא נכון בגלל שאנחנו נרתעים מענישה אז אין לנו חופש רצון

        • 2) להבין ששימוש בענישה אינו יעיל, הדרך לעצב התנהגות היא ע"י חיזוקים חיוביים.

    • כלומר ולכן צריך לבטל את האיום בענישה וליצור תגמול על התנהגות חיובית

              • כלומר להבין ששימוש בענישה אינו יעיל לעיצוב התנהגות ויש לעצב התנהגות ע"י חיזוקים חיוביים.

      • לסיכום הרעיון (סיכום)

    • סקינר מבחין בין עונש לחיזוק חיובי . השימוש בענישה רווח בחברה וגורם לאדם לפתח תגובת נגד- נגד הענשה והוא מפתח אשליה של חופש רצון.

    • כתוצאה מהגבלת חופש הרצון ע"י ענישה, יש מלחמות וקשיים. ולכן צריכה להתרחש מהפכה חברתית בה השימוש בענישה יופסק ויוחלף בשימוש בחיזוקים חיוביים.

      • סקינר מרגיש שהמושגים של תקופת המאה ה- 18 הם מיושנים ואינם טובים לעולמנו שלנו, הוא מרגיש קירבה גדולה לרוסו.

      • הגישה של סקינר מקבלת ביטוי בתחומים רבים בהם עסק.

    סיבות לנפילתו של הביהביוריזם הקיצוני:

    • נדלר:

      • הביהביוריזם כתורה קיצונית ונושא עיצוב ההתנהגות אומץ במקומות שונים כגון בתי ספר או בתי סוהר. הביהביוריזם נפל והיום לא ניתן למוצאו באופן הטהור של סקינר.

      • את מקומו כמושג מרכזי בפסיכולוגיה האקספרמנטלית תפסה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

      • סקינר לא אהב את מה שראה בסוף ימיו, את המטאפורה שעושים הקוגנטיביסטים בין האדם למחשב, בין קבוצות ידע למונחים של תוכנה וקטגוריות מול המוח האנושי. הוא חשב שזה מוטעה ולא יקדם את הפסיכולוגיה.


    1.את מקום הביהביוריזם תפס הקוגניטיביזם.- מרכזי
    • את מקום הביהביוריזם תופס הקוגניטיביזם. מושג הקוגניציה תופס מקום מרכזי ומחליף את המושגים של ההתנהגות והחיזוקים.


    2.לא ניתן להתבסס על ניסויים בבעלי חיים בלבד על מנת להסביר את החוויה האנושית.- מרכזי
    • ההנחה שכל התנהגות אנושית יכולה להיות מוסברת במושגים של עכברים במבוך היא לא הגיונית, אפילו אינטואיטיבית היא לא נכונה.

    • אי אפשר להתבסס רק על ניסויים בבעלי חיים כדי להסביר את החוויה האנושית.

      • (מצגת שנה שעברה) מתאם נמוך בין חיי עכברים במבוך לבין החיים של בני אדם.

    • כלומר זה לא שחוקי ההתניה אינם נכונים אך הם מסבירים חלק מאוד לא מרכזי של החוויה וההתנהגות האנושית.

    .

    3.הביהביוריזם התעלם ממרכיב הקוגניציה בתהליך הלמידה.
    • הביהביוריזם התעלם מתפקיד חשוב של הקוגניציה בתהליך הלמידה

          • (לפי ז'. למרות שהמחקרים שלהם עצמם מראים על חשיבות הקוגניציות בתהליך הלמידה. טולמן ביהביוריסט)

      • למשל- טולמן הראה שעכברים במבוך משתמשים במפה קוגניטיבית.

      • להבנה של החשיבות של מבנים קוגניטיביים בלמידה תרמה ההבחנה בין STM ל- LTM  (זיכרון לטווח ארוך/ קצר) . ההבנה הזו של ההבחנה בין שני סוגי הזיכרון תרמה לנפילת הביהביוריזם.

        • כלומר התנהגות העכברים במבוך לא קשורה לחיזוקים אלא לקוגנציה

    • דומה לנקודה הראשונה


    4.התעלמות מתהליכים רגשיים ומוטיבציוניים.
    • הביהביוריזם מתעלם מתהליכים רגשיים ומוטיבציוניים וידוע שתהליכים אלו קשורים בלמידה ומשפיעים עליה.

    5.הגדרת מושג החיזוק היא מעגלית.
    • ההגדרה של מושג החיזוק / תגמול היא מעגלית.

    • החיזוק מוביל להתנהגות אבל גם ההתנהגות מובילה לחיזוק.

    • יש בעיה בהגדרה של תגמול/חיזוק כשמדובר בתגמולים אנושיים מורכבים

    • הגדרה מעגלית זו חוסמת את התיאוריה הביהביוריסטית.  (ז': כי היא לא מאפשרת פיתוח תיאורטי)

    • כלומר חיזוק זוהי הגדרה טאוטולוגית [= מעגלית, ולא להתבלבל עם טלאולוגיה (מול דטרמיניזם) ותאולוגיה (שזה הסבר דתי)].


    שתי נקודות נוספות ממצגת שנה שעברה-  לבדוק
    • שיפור טכנולוגי מהיר: CT, MRI ועוד.

    • עליית הפסיכולוגיה ההומניסטית, הגישה הנראטיבית ועוד ועוד


    ווטסון תקע את הפסיכולוגיה (לא בהכרח שייך לפה)

    • ווטסון למעשה תקע את הפסיכולוגיה כי במשך שנים היא עסקה בניבוי ובשליטה ולא בהסבר של התנהגות.

    נדלר

        • כלומר ווטסון "תקע" את הפסיכולוגיה למשהו כמו 40 שנה.

        • הפסיכולוגיה הייתה בעיקר ביהביוריסטית וכך הוסט המבט מתופעות אחרות שקשורות בהתנהגות מלבד ניבוי ושליטה.



    השוואות מההרצאה של נדלר (סיכום)

    ביהביוריזם לסטרוטורליזם

    • ביהביוריזם מתקשר  מצד אחד לסטרוקטורליזם כי גם הסטרוקטורליזם מפרקים את החוויה האנושית המודעת וגם הביהביוריזם מפרקים את ההתנהגות למרכיבים קטנים

      • רק שהביהביוריזם מתמקד בהתנהגות והסטרוקטורליסטיים מתמקדים בהכרה.

    • כלומר, לימוד ברמה מאוד מולקולרית ולא ברמה מולרית כוללת.


    ביהיוריזם לפונקציליזם

    • מצד שני, יש קשר ברור בין הביהביוריזם של סקינר לבין הפונקציונליזם והפרגמטיזם של גיימס

      • כייון שסקינר רואה את עצמו כמתקן עולם, כמשפיע על העולם החברתי בו הוא חי כמו גיימס והאל שרצו להשפיע על מערכות חינוך ומערכות אחרות כדי להטיב את חיי בני האדם.

    • הביהביוריזם הנוקשה של ווטסון ניזון מהסטרוקטורליזם והמטרה שלו קשורה יותר לפונקציונליזם ולפגמטיזם.



    הביהביוריזם על הדילמות:

    מוניזם,

    הנפש לא ניתנת לצפיה ולכן לא מהווה מושא למחקר


    1.גוף-נפש

    אובייקטיביות בלבד

    נתונים הנחקרים יכולים להיות רק דברים שניתן לצפות בהם ולכמת אותם

    2.סובייקטיביות-אובייקטיביות

    בעיקר כמותי,

    דווח על נתונים בצורה מספרים

    3.כמותי-איכותי

    אי הפחתה

    תגובות אורגניזם לא צריכות מופחתות לרכיבים פיזיולוגיות

    אלא מדווחים במונחי ההתנהגות

    4.הפחתה מול אי הפחתה

    דטרמניזם

    ההתנהגות בהווה נקבעת על פי היסטורית חיזוקים


    5.דטרמיניזם מול רצון חופשי

    פרקטי

    פרגמטי

    נתונים צריכים להיות מועילים

    לשליטה וניבוי התנהגויות

    6.מחקר פרקטי מול טהר

    מולקולרי

    מפרקים התנהגות למרכיבים

    7.מולארי מול מולקולרי

    אמפיריציזם,

    הכל נרכש באמצעות חיזוקים

    ואסוציאציה בין חיזוקים לתגובות

    8.נייטיביזם מול אמפיריציזם

    נתונים

    אין צורך להסביר מדוע, אלא רק להציג נתונים שהתקבלו בניסויים מבוקרים.

    9.תיאוריה מול נתונים