ב 2) שאלה

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר






















שאלה 1: הציגו את עמדתם של ווטסון בנוגע לפסיכולוגיה כתחום מדעי.

ווטסון ראה בפסיכולוגיה ענף אוביקטיבי ואקספרמנטלי של מדעי הטבע, ומכיוון שכך, הפסיכולוגיה אמורה לעסוק אך ורק בתופעות שניתנות לצפיה – בהתנהגות, ואין לחקור את ההסבר להתנהגות, יש לחקור את מאפייניה על מנת שניתן יהיה לנבא אותה ולשלוט עליה.


ווטסון יוצא כנגד הפסיכולוגיה שעוסקת בתופעות בלתי נראות כתודעה, נפש ותהליכים מנטליים אחרים היות ותופעות אלה לא ניתנות לצפיה וזה לא מדעי לחקור אותן, לטענתו הקישור של כל רעיון לתודעה גורם לפסיכולוגיה "לדרוך" במקום ולא מאפשר לה להתפתח כמדע.


הוא מקצין ואומר שאם הפסיכולוגיה לא תשנה עמדתה ותתחיל להתענין בהתנהגות ללא קשר לתודעה, יש להפוך את ההתנהגות למדע בפני עצמו.

הוא יוצא גם כנגד האינטרוספקציה כשיטת מחקר, לטענתו היא אינה אוביקטיבית, תוצאותיה אינן ברורות כי היא עוסקת ברגשות ורגשות זה מאפיין לא ברור, היא שיטת מחקר שלא ניתנת לחזרה, מה גם שלעומת מדעי הטבע שכשמחקר נכשל בודקים את השיטה, בפסיכולוגיה מפילים את האשמה על הנבדק. יתרה מכך, לא ניתן להחיל אינטרוספקציה על בעלי חיים, וכידוע רוב הניסויים נעשים על בעלי חיים, ב

עצם ווטסון משווה את הפסיכולוגיה למצב שבו היתה הביולוגיה בתקופת דרווין, כאשר נתונים נאספו אך ורק אם הצליחו לאושש את תאורית האבולוציה ולהוכיח את הקשר לבני אדם.





שאלה 2: כיצד ווטסון מגדיר מודעות ומי הוא האורגניזם חסר המודעות.

ווטסון טוען שנעשו נסיונות לקבוע סידרת קריטריונים שלפיהם ניתן יהיה להחליט האם תגובה מסוימת מצביעה על קיום מודעות או שהיא תגובה פיזיולוגית טהורה.

לדעתו, מודעות היא תוצאה של מצב שבו האורגניזם מנסה לשמר את עצמו ופעילויות הרפלקסים והאינסטינקטים שלו נכשלים בביצוע שימור זה.


אורגניזם שמסתגל לחלוטין יהיה חסר מודעות ולעומת זאת, בכל פעם שנראה אורגניזם שהפעילויות שלו מפוזרות כתוצאה מעיצוב הרגלים אנו נצדיק את הנחת המודעות, כלומר, נניח שיש מודעות.


ככלל, ווטסון שולל את הנחת המודעות במרכז משום שהמודעות היא תהליכים מנטלים שאינם ניתנים לצפייה ולכן אין אפשרות לחקור אותם, והניסיון של הפסיכולוגים לקשור הכל למודעות גורם לטעויות ונובע מרצון הפסיכולוגים להשליך המחקרים בבעלי חיים על בני אדם (כפי שעשתה הביולוגיה בתקופת דרווין).



שאלה 3- עמדה ביהביוריסטית לגבי גוף נפש

העמדה הביהייביוריסטית לגבי דילמת גוף-נפש היא מוניסטית.

סקינר, הדגיש כי האתגר של הפסיכולוגיה הוא להסביר במונחים של התנהגות למה אנו מתכוונים ברגשות ותהליכים מנטליים ולא להיכנע לפתרון הקל, שרווח במשך מאות השנים שקדמו לביהייביוריזם, של שימוש במושגים מנטליים שאינם ניתנים לצפייה (ולכן אינם מדעיים).

מעבר לכך, מטרות הפסיכולוגיה לדעת סקינר הן בראש ובראשונה ניבוי ושליטה בהתנהגות ופחות ההבנה שלה – ועל מנת להשיג את


האסכולה הביביוריסטית מצדדת בגישה המוניסטית הטוענת שהנפש לא ניתנת לצפיה ולכן לא מהווה מושא למחקר. למשל ווטסון, מאבות הביהביוריזם, טוען שבעית שלמות הגוף- נפש היא  לא מעניינה המחקרי של הפסיכולוגיה (כפי שהיא לא מעניינו של החוקר במדעי הטבע)

לתפיסתו אפשר לעשות פסיכולוגיה שחוקרת התנהגות בלי מושגים כמו הכרה, מיינד, ונפש אלא עם מונחים כמו גירוי ותגובה. ווטסון אף יוצא נגד פסיכולוגיה ודורש שהיא תתעסק בהתנהגות כשלעצמה ללא חקר ההכרה ולא כמשליכה עליה.