ג) גשטלט

סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה

הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר



































תוכן

  1. 1 סיכום הקורס 10524 היסטוריה של הפסיכולוגיה אוניברסיטה פתוחה
  2. 2 הסיכום נערך על ידי אור שחר, מורה לשיטת אלכסנדר
  3. 3 גשטלט- יותר משלםמאמרים 15, 16.הרצאה 14.Gestalt Psychology / Kohler (1967) 1988One Man against the Nazis- Wolfgang Kohler/ Henle (1978) 1988
    1. 3.1 גשטאלט מתוך מאמר 2 :
    2. 3.2 מספר מילים חשובות  על הגשטאלט (מצגת מורה שנה שעברה וגם המורה)
    3. 3.3 עמנואל קאנט:
      1. 3.3.1 "האב הרוחני" של הגשטלט.
        1. 3.3.1.1 אדם נולד עם חוקי ארגון ותפיסה.
    4. 3.4 עמנואל קאנט והגשטאלט
    5. 3.5 אבות מייסדים בגשטלט
      1. 3.5.1 באופן כללי אבות הגשטלט ונושאים עיקריים- מצגת שנה שעברה (תוספות נדלר)
        1. 3.5.1.1 נקודות נוספות של נדלר (מבט כללי)
          1. 3.5.1.1.1 רקע  לפי ז' (מפורט יותר במאמר)
      2. 3.5.2 מקס ורטהיימר 1880-1943:
        1. 3.5.2.1 מייסד אסכולת הגשטלט.
          1. 3.5.2.1.1 תופעת פי: החוויה היא יותר מהגירויים המפורקים.
          2. 3.5.2.1.2 אילוזית מילר-לייר
      3. 3.5.3 קופקה 1887-1967:
        1. 3.5.3.1 איש השיווק של הגשטלט. כתב את ההצהרות התיאורטיות של התנועה.
      4. 3.5.4 קוהלר 1886-1941: (גרמני)
        1. 3.5.4.1 ממסד אסכולת הגשטלט.
          1. 3.5.4.1.1 ערך ניסויים על למידה אצל בעלי חיים.
          2. 3.5.4.1.2 (במאמר 16 מסופר על  קוהלר נגד הנאציזם).
    6. 3.6 מספר מילים חשובות על הגשטלט
    7. 3.7 הנחות הגשטלט
      1. 3.7.1 במוח מערכת חוקים מולדת שכופה עצמה על העולם.
        1. 3.7.1.1 למידה נעשית בשלמות ולא בחלקים, כתוצאה מתובנה.
          1. 3.7.1.1.1 למידה בשלמות ולא בחלקים
            1. 3.7.1.1.1.1 למידה כיחסים בין גירויים -  
          2. 3.7.1.1.2 נייטיביזם- (זה רק לפי ז')
          3. 3.7.1.1.3 כל תופעה מתרחשת בשדה פנומנולוגי ולכן יש לחקור את כולו ולא חלקים ממנו.
          4. 3.7.1.1.4 שאלת גוף-נפש: איזומורפיזם בין השדה המוחי לשדה הפנומנולוגי. פרלליזם פסיכו-פיזיולוגי.
          5. 3.7.1.1.5 זיכרון: השכחה היא הדרגתית ועכבות הזיכרון משתנות בתהליך דינמי.
          6. 3.7.1.1.6 הניסויים הראשונים של הגשטלט (רק מתוך הסיכום)
  4. 4 מאמר 15: התפתחות תנועת הגשטלט
    1. 4.1 התחלת ההתפתחות בשנת 1910 על ידי ורטהיימר. עד אז: אבינגהאוז, פכנר, וובר. – "פסיכולוגיה משעממת"
      1. 4.1.1 שאלה מהו שדה תפיסתי ואיך ראו אותו הסטרוקטורליסטים (לא מהמאמר, כן ממצגת שנה שעברה +שיעור שנה שעברה)
      2. 4.1.2 ארנפלס: אוסטריה. בעל הבחנות דומות לאלה של הגשטלט- השלם הוא יותר מסכום חלקיו. מנסח את "התיאוריה הפרודוקטיבית".
      3. 4.1.3 עקרונות הגשטלט התפתחות בסביבה אינטלקטואלית בעיקר מתחום הפיזיקה שמכה ברעיונות
        1. 4.1.3.1 באופן כללי ז'
        2. 4.1.3.2 מקס פלנק: פיזיקאי, תיאורית השדה בפיסיקה והקשר לרעיונות הגשטלט.
          1. 4.1.3.2.1 קוהלר מציג עדויות מחקריות התומכות בגשטלט = מחקרים של תופעות שתמכו בעקרונות הגשטלט
      4. 4.1.4 קישור בין אירועים תפיסתיים לאירועים פיזיולוגיים : יש לחקור את המוח כשלם
      5. 4.1.5 רוח המאמר: "אנחנו יותר טובים מאחרים" (מהסיכום של ז')
  5. 5 השפעת עליית הנאציזם לשלטון על התפתחות פסיכולוגית הגשטלט  מאמר 16
    1. 5.1 סילוק מרצים יהודים מהאוניברסיטאות
      1. 5.1.1 גזרות שונות על האקדמיה- קוהלר יצא נגד גזרות אלה
        1. 5.1.1.1 המכון לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברלין נסגר
          1. 5.1.1.1.1 עצירה והקפאה של פסיכולוגיית הגשטלט
    2. 5.2 הגשטלט על הדילמות
      1. 5.2.1 תשובות מהממן (לא שלי):

גשטלט- יותר משלם
מאמרים 15, 16.הרצאה 14.
Gestalt Psychology / Kohler (1967) 1988
One Man against the Nazis- Wolfgang Kohler/ Henle (1978) 1988

מאמר 15 של קולהר

מאמר 16 הוא קליל וחשוב לפי המורה והוא על קולהר

  • בגשטלט מדובר על תבנית, שלמת, השלם הוא יותר מסכום חלקיו

  • דילמה מרכזית: מולרי מול מולקולרי.



מיקוד של המורה

מאמר 15

  1. המיוחד בוורטהיימר בפרט ובגשטלט בכלל.

  2. מהו טבע התופעה התפיסתית על פי הגשטלט? מתן דוגמאות.

  3. מדוע נעשה קישור אל הפיסיקה?

  4. הרקע לצמיחת הגשטלט- מול מי היא מתווכחת?

  5. רוח המאמר- "אנחנו יותר טובים מאחרים".


מאמר 16

  1. השפעה של עליית הנאצים לשלטון.

  2. דוגמאות לעמידה של קוהלר מול הנאצים.

גשטאלט מתוך מאמר 2 :

  • כיצד אנשים חווים לדוגמא שדה כלניות?

    • סטרוקטורליסט יאמר שיש כאן כמה מרכיבים הכרתיים: צבע אדום, צורת קו, צבע צהוב וכולי. יש לחקרם בנפרד ואז לחבר הכל ולקבל את החוויה הרצויה.

  • כתנועת נגד לרעיון זה צמח הגשטאלט.

  • הגשטאלט התנגד לפירוק החוויה המודעת. אנשי אסכולה זו טבעו את המשפט: השלם הוא יותר מסך כל חלקיו. התנועה הזו השפיעה על תחומים שונים בפסיכולוגיה מאוחר יותר.

  • תיאורטיקנים בולטים: וורטהיים וקוהלר

  • קמה כנגד סטורקטורליזם  

  • תרומת תנועה זו: פיתוח תחומים של תפיסת חשיבה ולמידת מובן לצד שיטות טיפוליות שונות.

מספר מילים חשובות  על הגשטאלט (מצגת מורה שנה שעברה וגם המורה)

    • התקופה: גרמניה של חילופי המאות 19 - 20

    • אסכולת הגשטאלט

          • קמה כנגד הסטרוקטורליזם מסכימים לחקר ההכרה אך מתנגדים לפירוקה,

          • כנגד הביהביוריזם וההנחות שלהם לגבי צורת הלמידה (בחלקים) (וכנראה גם תורשה סביבה)

          • פירוט בהמשך)

    • הדילמה המרכזית הרלוונטית היא מולארי מול מולקולרי

    • בזמנו של הגשטלט ה-Ψ מתעניינת בנושאים של תפיסה ופסיכו-פיזיקה


עמנואל קאנט:

"האב הרוחני" של הגשטלט.

  • היתה לו השפעה של אנטיסיפשין על הגשטלט

אדם נולד עם חוקי ארגון ותפיסה.
  • פיתח רעיון ניטיבי במהותו שאמר שאנחנו כבר נולדים אל העולם כשאנו נוטים לתפוס אותו בצורה מסוימת שאינה דווקא הצורה שעל פיה הוא בנוי.

  • כלומר אנחנו כופים את התפיסה שלנו על העולם

  • במוח שלנו יש חוקי ארגון שאומרים שצורות דומות יתפסו כשייכות לקבוצה אחת. תפיסה לא אובייקטיבית אלא מובנים בחוקים מולדים

  • כל עקרונות הגשטלט מתבססים על רעיונות שפיתח קאנט

    • כלומר אנחנו תופסים את העולם לא כפי שהוא

    • והמערכת במוח כופה את עצמה על העולם



עמנואל קאנט והגשטאלט

(למעשה חוקי הגשטלט מבוססים על רעיונותיו של קאנט ז')

  • המשותף:

    • התופס משליך את חוקי הארגון התודעתיים שלו על הגירויים בסביבה, ומפרש לפיהם את המציאות.

    • חוקי הארגון של התודעה הם מולדים.

  • השונה:

    • בניגוד לקאנט, אנשי הגשטאלט ניסו לגלות באמצעות ניסויים את חוקי הארגון ולאפיין אותם



אבות מייסדים בגשטלט

(קופקא, קוהלר,וורטהיימר)


באופן כללי אבות הגשטלט ונושאים עיקריים- מצגת שנה שעברה (תוספות נדלר)
  • מקס ורטהיימר "המחדש"

      • ורטהיימר היה האיש שהביא את רעיונות הגשטלט;

      • האיש שהניח את הבסיס למחקרים והביא את הרעיונות (ז')

      • מיסד התנועה


  • למידה = הטלת תבנית תודעתית חדשה על הקלט הפיזיקלי הקיים

  • קורט קופקה "המפרסם"

      • קופקא היה חצי יהודי שחי בגרמניה והוא היה "איש המכירות" (המשווק) של התנועה,

      • הוא כתב את ההצהרות התיאורטיות

  • וולפגנג קוהלר   "הממסד"

      • קילר היה ממסד תנועת הגשטלט.

  • ניסויים באי טנריף

  • התנגדות אקטיבית לנאצים


נקודות נוספות של נדלר (מבט כללי)
  • כמה נקודות שמדגישות את גישת הגשטלט: היא  נוצרה במאה ה- 20

  • כאשר ורטהיימר נוסע ברכבת בגרמניה ושם לב שהעצים נעים ואנו נייחים. הוא חוזר למעבדה ופוגש 2 עוזרים שלו: קופקא וקילר – אבות הגשטלט ומבקש לעבוד על תופעה זו.

  • הם חוקרים את ה- phi phenomenon תופעה לפיה כאשר 2 גירויים נייחים קרובים זה לזה בזמן הם נראים ניידים.

    • כאשר אנו חווים סרט אנו חווים משהו שלם ולא רצף של תנועות,

          • (אבל אנו מקבלים אשלית תזוזה,

          • אנו רואים רצף תמונות וחווים משהו שלם-תמונה אחת)

    • החוויה היא יותר מאשר הגירויים המפורקים (אוסף של תמונות). דוגמאות נוספות לתופעה זו היא אילוזיית מילר-לייר.


רקע  לפי ז' (מפורט יותר במאמר)
  • הגשטאלט התפתחה בתקופה שבה העיסוק בפסיכולוגיה לא נפוץ בגרמניה, נעשים ניסויים על זיכרון ע"י טכניקות של אבינגהאוז ועל פסיכופיסיקה.

  • וורטהיימר, קופקא וקוהלר שהם מאבות הגשטאלט מנסים לחקור עובדות פסיכולוגיות מענינות יותר כמו תופעת פי.

מקס ורטהיימר 1880-1943:

מייסד אסכולת הגשטלט.
  • פיתח את אסכולת הגשטלט

  • הביא את הרעיונות הראשונים

  • ערך את הניסויים הראשונית

    • למשל על תופע פי

    • ואילוזית מילר לייר: שני הקווים עם חצים משתנים. אחד נתפס כקו ארוך יותר



תופעת פי: החוויה היא יותר מהגירויים המפורקים.
  • הניסויים הראשונים של הגשטלט עוסקים בעיקר בתפיסה ויזואלית

  • שהיא תופעת הפי: שני גירויים המוצגים אחד אחרי השני נראים כגירוי אחד נע, החוויה שלנו היא יותר מהגירויים המפורקים שמרכיבים אותה

    • (נעשו גם ניסויים על למידה (למידת תובנה בה הלמידה היא של יחסים בין גירויים ולא של גירויים נפרדים).

אילוזית מילר-לייר
  • תוספות מתוך הסיכום

  • הציע לחקור את התופעה שבה גירויים נייחים נראים ניידים כמו אוסף תמונות נייחות שנראות בתנועה.

  • היה מחדש בתנועת הגשטלט, האיש שהביא את הרעיונות.

  • קופקא וקוהלר היו האסיסטנטים שלו.  

קופקה 1887-1967:

איש השיווק של הגשטלט. כתב את ההצהרות התיאורטיות של התנועה.
  • הוא היה האסיסטנט של ורטהרימר. הוא כתב את הרעיונות של ורטהיימר

  • לפי הסיכום

  • חצי יהודי, שקט, לא עשה שינוי אלא כתב השערות תיאורטיות.

קוהלר 1886-1941: (גרמני)

ממסד אסכולת הגשטלט.
  • כלומר ממסד של התנועה

      • גם הוא אסיסטנט של ורטהיימר

ערך ניסויים על למידה אצל בעלי חיים.
  • ערך ניסויים רבים על גורילות, שימפנזים והשווה לתרנגולות

  • הלמידה באה בצורה של תובנה

  • הלמידה היא תוצאה של הבנה- וזוהי התנגשות בין הגשטלט לבין הבהיוריזם

  • כלומר (מצגת שנה שעברה)

    • למידה מתרחשת בקפיצות פתאומיות.

    • בע"ח, כמו בני אדם, מעבדים את היחסים בין הגירויים לפני הגירויים עצמם.


(במאמר 16 מסופר על  קוהלר נגד הנאציזם).

מספר מילים חשובות על הגשטלט

  • הגשטלט קמו גם כמחאה לסטרוקטרליסטים על רקע מחלוקת המולארי מול מולקולרי.

      • הם מסכימים לחקר ההכרה אך מתנגדים לפירוקה (ז')

  • הוא יצא נגד הביהביוריזם על רקע מחלוקת תורשה מול סביבה

      • וגם כנגד הביהביוריזם לגבי צורת הלמידה (בחלקים) (ז')

  • הגשטלט קרוב מאוד לפונקציונליזם ולג'יימס

  • הדילמה המרכזית הרלוונטית היא מולארי מול מולקולרי

  • בזמנו של הגשטלט ה-Ψ מתעניינת בנושאים של תפיסה ופסיכו-פיזיקה


  • מספר מילים על הגשטלט מנדלר

  • גשטלט זו מילה גרמנית שאין לה תרגום טוב לא בעברית, אנגלית או שפה אחרת. זה לא שלם, זה יותר משלם, זה משהו שמכיל יותר ממה שהוא מכל בתוכו. הפסיכולוגיה המונח מתייחס למשפט "השלם הוא יותר מסך כל חלקיו".


הנחות הגשטלט

(כל הכותרות זה מצגת המורה בכיתה פרט לניטיביזם שזה ז')

    1. במוח מערכת חוקים מולדת שכופה עצמה על העולם.
  • למעשה יש לנו תפיסה מעוות.

  • המוח מוטה לתפוס את העולם בצורה מסוימת.

  • אנו כופים את חוקי התפיסה על המציאות.

  • העולם הוא שונה מאיך שהאדם תופס אותו

  • במוח יש מערכת חוקים מולדת שכופה את עצמה על העולם ואנו תופסים את העולם לפי מערכת חוקים זו.

    • החוקים המולדים במוח קשור לאמרפיריציזם וניטיביזם


  • כלומר חוקי הגטאלט מבוססים על הרעיון שכבר פיתח עמנואל קאנט, רעיון (ניטיביסטי)  שאנו נולדים לתוך עולם שבו אנו מוטים לתפוס אותו בצורה מסוימת ולא באמת כמו שהוא (שאינה תואמת את המציאות. )

  • כלומר למעשה אנו חיים בעולם מעוות עם חוקי תפיסה מעוותים.

    1. למידה נעשית בשלמות ולא בחלקים, כתוצאה מתובנה.
      1. למידה בשלמות ולא בחלקים
  • לפי הגשטלט ההלמידה נעשית בשלמות לא נעשית בחלקים (כפי שטוענים הביהביוריסטים

  • הפתרון בלמידה נעשה בתובנה ולא בחלקים.

        • הלמידה נעשית בשלמות, כתוצאה מתובנה (ז')

    • במחקרו של קוהלר עם שימפנזים, הוא נתן להם חידות ומבוכים ובחן כיצד הם פותרים אותם. הוא שם לב שכאשר יש לו פתרון של בעיה ולמידה של דרך חדשה הדבר לא קורה כתוצאה של התנהגות שכל חלק מקבל תקבול אלא זה קורה בבת אחת כתוצאה מתובנה.

    • היה קוף ששמו לו בננה בתקרה וחפצים שונים, הוא ניסה להגיע לבננה בדרכים שונות ולאחר שלא הצליח הוא נעמד בצד הסתכל על הכלוב וכאילו ראה במבט אחד את התמונה כולה ואז הוא שם ארגז מתחת לבננה, חיבר כמה מקלות יחדיו, עלה על הארגז והפיל את הבננה.

        • לפתע כאילו בבת אחת הגיע לתובנה ניגש בביטחון מלא לארגז, חיבר מס' מקלות והוריד את הבננה.(ז')

  • כל זה קרה כתוצאה מתפיסת שלמות, כשהוא ראה בראשו את כל החלקים (ארגז + בננה וכו)

  • הוא הצליח לפתור את הבעיה. הפתרון של בעיות הוא ברמת הגשטאלט, ברמת התובנה,

  • וזאת בניגוד לסקינר ולביהביוריזם בכלל.

      1. למידה כיחסים בין גירויים -  
  • כשאנו ולמדים וחווים את העולם, אנו לא לומדים גירויים בודדים אלא יחסים בין גירויים.

    • ניסוי עם התרנגולת –

      • קוהלר לקח תרנגולת ולימד אותה שכאשר יש 2 ריבועים על הרצפה, אחד לבן ואחד אפור, רק על הריבוע האפור יש מזון.

      • כאשר קוהלר שם את התרנגולת על 2 ריבועים אחרים, אפור ושחור, התרנגולת ניגשה לתא הכהה יותר השחור ולא האפור כיוון שהתרנגולת למדה שצבע כהה יותר מכיל מזון.

      • היא למדה יחסים בין 2 גירויים, למידה של סביבה שלמה ולא תגמול לגירוי ספציפי אלא את השדה כול


  • כלומר, אנו חווים את העולם כשדה תפיסתי שלם, למידה של יחסים בין גירויים ולא גירויים בודדים.  (וגם אין התייחסות לגירויים וחיזוקים)       

    1. נייטיביזם- (זה רק לפי ז')
  • אנו נולדים לעולם כשאנו מוטים לתפוס אותו בצורה מסוימת שהיא לא בדיוק הצורה שבה הוא עשוי באמת,

  • אנו כופים את החוקים האלה עליו:

      1. חוק הקירבה והדמיון-דברים דומים וקרובים מתפסים כשייכים לאותה קב' (דוגמת הריבועים והעיגולים)

      2. חוק השלמות-אנו סוגרים את החסר בדמיונינו (דוגמת המשולש הסגור והמשולש הפתוח)

      3. זויות ישרות-אנו חיים בעולם של זויות ישרות וקו פתוח נראה כמו פינה רחוקה, קו סגור כמו פינה קרובה, מבחינה חושית הם אותו גודל אך המוח עושה פיצוי (דוגמת שני הקוים אחד עם חיצים פתוחים בקצהו ואחד עם חיצים סגורים)

    1. כל תופעה מתרחשת בשדה פנומנולוגי ולכן יש לחקור את כולו ולא חלקים ממנו.
  • הגשטלט מדבר על שדה פנומנולוגי בו תופעה מתרחשת

  • כדי להבין את התופעה יש לחקור את כל השדה ולא רק חלקים בודדים ממנו.

    1. שאלת גוף-נפש: איזומורפיזם בין השדה המוחי לשדה הפנומנולוגי. פרלליזם פסיכו-פיזיולוגי.
  • לגבי שאלת גוף-נפש, הגשטלט מדבר על איזומורפיזם. (פירוש מילולי= מבנה שווה)

    • לגוף ולנפש אותה צורה,

    • כלומר יש איזומורפיה בין השדה המוחי לבין השדה הפנומנולוגי (=החוויה)

    • במילים אחרות יש הקבלה בין הפעילות המוחית לחוויה.

  • באיזומורפיזים הכוונה לצורה זהה

  • יש איזומופיזים בין השדה המוחי לשדה הפנמונולוגי (זהות בין שתי צורות)

  • בין הסטרורטרליסטים והגשטלט:

    • שניהם דוגלים בפרלליזם

    • סטרוטורליזם: שדה פיסיקלי מקביל לחויה

        • מה שיש בחוץ מקביל למה שיש בפנים (מה שרואים זה מה שבאמת)

        • כלומר ההקבלה היא בין שדה הפיזיקה והעולם החוויתי

    • גשטלט: שדה מוחי מקביל לשדה הפנמנולוגי (חוויתי)

        • זהות בין השדה המוחי (לא מה שיש באמת, אלא מה שאנחנו רואים שהוא לא מה שיש באמת) לבין השדה החוויתי

        • השדה המוחי (אשר הוא לא אובייקטיבי ) הוא זהה לשדה החוותי

        • (אפשר להגיד שזה בין הנפש לבין הגוף)

  • מספר מילים נוספות על דואליזם – על הגשטלט המוקדם-  מסיכום מורה שנה שעברה

  • כאמור קוהלר = הגשטלט המוקדם,  היה חסיד רעיון האיזומורפיזם

  • = קוהלר ברעיון זה טוען שהשדה התפיסתי יוצר תמונה זהה לעצמה בפעילות נוירולוגית במוח או בשדה הנוירולוגי במוח.

    • הם תופסים את המוח כשדות של נוירונים והם יוצרים זרמים חשמליים.

    • הזרימה החשמלית במוח היא בשביל הגשטלטים שדה פיזיולוגי נוירולוגי.

  • הטענה של קוהלר הייתה שהשדה התפיסתי יוצר שדה מתאים לו במוח

      • כלומר מה שקורה במוח = מה שקורה בחוץ

  • התיאוריה הזו היא מופרכת וחסרת שחר ואין לה שום הוכחה פיזיולוגית. כמה שקוהלר ניסה להוכיח אותה הוא לא הצליח לספק ממצאים רלוונטיים תקפים.

  • המוטיבציה של הגשטלט הייתה להימנע משאלת הדואליזם.

    • כשהם הניחו שהתופס אינו משתתף בתהליך התפיסה,

      • כלומר אין תהליך פרשני המתבצע בנוסף ברגע שהצופה היה פסיבי צריך היה להסביר כיצד בסופו של דבר הוא תופס את התמונה בשדה התפיסתי,

      • אם זה לא תהליכים קוגניטיביים אז מהם כן.

    • הגשטלט התייחס אך ורק לפיזיולוגיה,

    • (אפשר לראות שגגם הפיזיקאים המודרניים אותם קוהלר מצטט במאמר טענו שכדי להבין תהליכים בפיזיקה יש לעיתים להתייחס לתופעה יש להתייחס אליה בשלמותה)


  • מכאן, הגשטאלט  המוקדם מוניסטים ורדוקציוניסטים ביחס לשאלת הגוף נפש  (ז')

  • והגשטלט המאוחר-דואליסטים-מנגנונים מנטלים מפרשים את העולם (ז')


    1. זיכרון: השכחה היא הדרגתית ועכבות הזיכרון משתנות בתהליך דינמי.
  • לפי הגשטלט השכחה היא הדרגתית ועכבות הזיכרון משתנות בתהליך דינמי

  • אנו זוכרים לאט לאט פחות, מה שקובע מה נזכור ומה נשכח אלו הם עקרונות וחוקי הארגון.

  • כלומר זיכרון אינו תהליך דיכוטמי או שזוכרים או שלא זוכרים

  • השכחה היא תהליך הדרגתי ואנו זוכרים פחות ופחות

  • מה שיקבע מה נשכח זה חוקי תפיסה והארגון שנמצאים במוח באופן מולד.


הניסויים הראשונים של הגשטלט (רק מתוך הסיכום)

כפי שכתבתי קודם

  • הניסויים הראשונים של הגשטלט עוסקים בעיקר בתפיסה ויזואלית: תופעת הפי שפירושה ששני גירויים המוצגים אחד אחרי השני נראים כגירוי אחד נע,

  • החוויה שלנו היא יותר מהגירויים המפורקים שמרכיבים אותה

  • נעשו גם ניסויים על למידה (למידת תובנה בה הלמידה היא של יחסים בין גירויים ולא של גירויים נפרדים).

מאמר 15: התפתחות תנועת הגשטלט

  • מאמר זה נכתב על ידי קוהלר ומתאר את התפתחות תיאוריות הגשטלט מנקודת המבט שלו.

התחלת ההתפתחות בשנת 1910 על ידי ורטהיימר. עד אז: אבינגהאוז, פכנר, וובר. – "פסיכולוגיה משעממת"

  • עד וורטהיימר הפסיכולוגיה הגרמנית הייתה מאוד מוגבלת ומשעממת והתופעות בהן עסקו היו צרות ומוגבלות.

  • הפסיכולוגיה בגרמניה עד 1910 היתה בעיקר פסיכופיזיקה- ובר, פכנר,אונבהאוז

  • ואז הגיע וורטהיימר שחשב שהפסיכולוגיה בגרמניה היא התחום מאוד צר ומתעסק רק בפסיכופיסיקה- אנשים עשו ניסויים בזיכרון ועסקו בבעיות של פסיכו פיזיקה

  • ורטהימר הוא ניסה ללמוד תופעות פסיכופיזיות יותר מעניינות

    • הוא מתחיל לשאלות שאלות בנוגע לתפיסה (קוהלר משבח אותו על המדעניות המשובחת שלו)

      • כמו למשל שזה שאובייקטים מופיעים זה אחר זה בהפרש קצר אז נראה כאילו האובייקט הראשון נע לכיוון השני

        • עד אותה תקופה אמרו שמדובר באשליה קוגניטיבית

      • קוהלר מכוונה הסבר כזה כ explaining away כלומר נותנים הסברים בלי עובדות שיתמכו בו.

      • ולפי דעתו כשנותנים הסבר יש לערוך ניסויים שיתמכו בעמדות וזה מה שוורטהיימר עושה

שאלה מהו שדה תפיסתי ואיך ראו אותו הסטרוקטורליסטים (לא מהמאמר, כן ממצגת שנה שעברה +שיעור שנה שעברה)

סטרוקטורליסטים:  טענו ששדה תפיסתי זהו "אוסף של נקודות בעלות איכות ועוצמה שנקבעות באופן פיזיקלי"

    • התזה המרכזית אשר הייתה מקובלת באותה תקופה הייתה שהשדה התפיסתי מורכב מיחידות עצמאיות וכל יחידה כזו יוצרת תחושה נפרדת עצמאית גם היא.


הגשטלט

  • הציע את התזה שהשדה התפיסתי מורכב משלמים, מיחידות המקיימות ביניהן יחסי גומלין.

    • ורטהיימר אומר שבשדה התפיסתי מתקיימים בין המרכיבים יחסים פנימיים.

    • ארגון הנמצא בשדה התפיסתי כופה את עצמו על ההכרה.

  • ההכרה לפי ורטהיימר היא סבילה,  (לא התקבל)

    • אין מקום לתופס/מפרש, כלומר לתופס אקטיבי שמזהה בעזרת מנגנונים הכרתיים, בעזרת פרשנות שלו את השלמים, אלא, השלמים שם בשדה התפיסתי והם כופים את עצמם על ההכרה ולא הפרשנות של התופס כופה את עצמה על הנתונים

  • הגשטלט המוקדם עומד בניגוד למה שאמרו הגשטלטים האוסטריים ביניהם פון ארנפלסט אשר טען גם הוא שכדי לחקור את התפיסה לא צריך להתייחס ליחידה הבודדת אלא לחוויה הכוללת,  (הוא נתן דוגמא מתחום המוזיקה- בהמשך)

  • פון ארנפלסט אומר כי הגשטלט הוא תוצאה של תהליכים קוגניטיביים גבוהים, כלומר של פרשנות והפרשנות הזו נכפית על הנתונים.


    • לשים לב שהתזה של ורטהיימר לא התקבלה.

    • התזה לפיה יחסי הגומלין כופים עצמם להכרה והצופה הוא פאסיבי לא התקבלה.

      • כלומר תיזת הגשטלט עצמה התקבלה אבל התיזה הזו לא התקבלה.

    • כלומר  הגשטלט כפי שתפס אותו ורטהיימר הוא לא אותו גשטלט כפי שאנו לומדים אותו היום

ארנפלס: אוסטריה.
בעל הבחנות דומות לאלה של הגשטלט- השלם הוא יותר מסכום חלקיו. מנסח את "התיאוריה הפרודוקטיבית".

(זה הרוב כן מהמאמר, ומתקשר לרעיון הקודם)

  • מקור נוסף לעקרונות הגשטלט  היה באוסטריה, ארנפלס האוסטרי טען שישנן תופעות תפיסתיות רבות שלא ניתנות להבנה על ידי החוקים הפשוטים הקיימים

  • כלומר שנים לפני שוורטהיימר החל את עבודתו פון ארנפלס טען, שישנן תופעות תפיסתיות רבות שלא ניתנות להבנה ע"י החוקים הפשוטים הקיימים

  • ארנפלס- התייחס לאותן שאלות כמו שאלות הגשטאלט. הוא טען כי השדה התפיסתי הוא לא רק אוסף של גורמים פיזיקליים שונים.

  • פירוט של המורה

    • יש לו הבחנות דומות לאלה של הגשטלט. השלם גדול מסכום חלקיו.

    • יש להתייחס לשדה התפיסתי כשלם ולא רק לגירויים המרכיבים אותו.

    • ניסח את התיאוריה הפרודוקטיבית


  • Ehrenfels:לוגית ו-Ψ: "השלם הוא יותר מסכום חלקיו"

  • (מורה שנה שעברה: ) הגשטלט (המוקדם)  עומד בניגוד למה שאמרו הגשטלטים האוסטריים ביניהם פון ארנפלסט אשר טען גם הוא שכדי לחקור את התפיסה לא צריך להתייחס ליחידה הבודדת אלא לחוויה הכוללת,

    • דוגמאות: מוזיקה, ציור

      • הוא נתן דוגמא מתחום המוזיקה. הוא הראה כשמשנים את האקורדים המנגינה נשארת אותו הדבר. משנים את התווים או משנים את האקורדים אך לא את היחסים בין התווים האיכות הגשטלטית נשארת דומה.

  • כפי שכתבתי, פון ארנפלסט אומר כי הגשטלט הוא תוצאה של תהליכים קוגניטיביים גבוהים, כלומר של פרשנות והפרשנות הזו נכפית על הנתונים.


  • האוסטרים היו כ-30 שנה לפני ורטהיימר. ואבל רטהיימר הוא התיאורטיקן שעשה נפשות לגשטלט ולא פון ארנפלסט.



עקרונות הגשטלט התפתחות בסביבה אינטלקטואלית בעיקר מתחום הפיזיקה שמכה ברעיונות

באופן כללי ז'
  • עקרונות הגשטאלט התפתחו בסביבה אינטלקטואלית בעיקר מתחום הפיזיקה שתמכה ברעיונות:

    • גיימס מקסוול-תיאר ב3 משוואות כיצד מתנהגת קרינה אלקטרומגנטית

        • (לא פירטתי מהמאמר)

    • מקס פלאנק-מייסד תורת הקוואנטים (השפעת חלקיקים קטנים על התנהגות קרינה אלקטרומגנטית)

    • שניהם טענו טענה דומה-יש תופעות פיזיקליות שניתן להבינן רק אם ייחקרו בשלמות,

      • וזאת בניגוד לדעה הרווחת באותה תקופה שיש לפרקן לתהליכים הבסיסיים המרכיבים אותה כדי להבינה.




מקס פלנק: פיזיקאי, תיאורית השדה בפיסיקה והקשר לרעיונות הגשטלט.

  • פלנק- היה פיזיקאי שדיבר על תיאוריית השדה בפיזיקה. הוא השפיע על הגשטלט –

  • לפי קוהלר, קיים קשר בין תיאוריית השדה בפיזיקה לבין רעיונותיו של וורטהיימר.


  • האמירה הפסיכולוגית המסורתית בעבר אמרה שיש להתייחס לשדות תפיסתיים כאילו הם מורכבים מתחושות/גירויים בדידים.

      • באותה תקופה גם העמדה הפסיכולוגית היתה שהשדה התפיסתי מכיל אלמנטים עצמיים, גירויים בדידים.


  • קוהלר טען שגם בתיאורית השדה בפיסיקה יש הבנה שלא ניתן להתייחס לגירוים בודדים

      • כלומר מצד שני  קיימת פיזיקת השדה טוענת שיש מערכות שלא ניתן להבין אותם אם מחלקים אותם לחלקים נפרדים

    • הוא טען שהאמירה שיש להתייחס לשדות תפיסות כאילו הם מורכבים מתחושות בודדות היא מוטעית והיא מתעלמת מהמציאות. כחיזוק נגד אמירה זו קוהלר פנה לפיזיקת השדה לפיה יש מערכות שלא ניתן להבין אותן אם מחלקים אותן לחלקים נפרדים במקום לחקור אותן בשלמותן.

        • ויש לחקרם בשלמות   זהו ההקשר לגשטלט

  • קוהלר ראה בוורטהיימר חוקר שמיישם את עקרונות תיאוריית השדה בפיזיקה לפסיכולוגיה. הוא טען כי במערכת בעלת תלות הדדית יש לחקור את המערכת כולה ולא רק את חלקיה.

  • קוהלר כותב במאמר:

    • ב1920 פרסמתי ספר על פיסיקת השדה וההשלכות האפשריות שלה לפסיכולוגיה ולהבנת תפקודו של המוח.

    • הספר הראה שאלמנטים בפסיכולוגית הגשטלט תאמו לעובדות ממדעי הטבע.

    • מובן מסוים, פסיכולוגית הגשטלט הפכה מאז למעין יישום של פיסיקת השדה לחלקים הכרחיים בפסיכולוגיה ובפיזיולוגיה של המוח.


קוהלר מציג עדויות מחקריות התומכות בגשטלט = מחקרים של תופעות שתמכו בעקרונות הגשטלט

(אולי לזכור את הראשון, את השאר העתקתי מז')

      • שולץ בדק את המרחק בין שני קווים עוקבים מקבילים כשהפרש הזמנים ביניהם משתנה.

      • הוא מצא שהקו השני מופיע קרוב מדי לראשון הרבה לפני שהפרש הזמנים ביניהם הגיע להפרש ההכרחי לתנועה מדומה.

      • מכאן, שהקו השני נמשך ע"י סוג של "שארית השפעה" של הקו הראשון, בדיוק כפי שטען וורטהיימר.

    1. לאונסטין-חקר טעויות זמן בהשוואה של צורות ואת הקשר שלהן לגורל עקבות זכרון צעיר.

    2. רסטורף וקוהלר-יישמו את עקרונות התפיסה לבעיות זכרון וכך גילו את אפקט הבידוד.

    3. קורט לוין-ביצע ניסויים בזכרון, הישגיו בכך שהעביר מצבים פסיכולוגים למעבדה והגדיל את טווח החקירות הפסיכולוגיות.

    4. .ורטהיימר-אוביקטים, דמויות ושטחים מופרדים מסביבתם כישויות נפרדות,הדגים את התוצאה העיקרית "תפיסת שלמים"


קישור בין אירועים תפיסתיים לאירועים פיזיולוגיים : יש לחקור את המוח כשלם

  • קוהלר: "למרבה הצער נראה כי המיקרואלקטרודה המוכנסת לתא הבודד ביטלה את העניין בפונקציות מולאריות יותר של מערכת העצבים:

  • לפי קוהלר אין לוקליזציה ויש לחקור את המוח כשלם (= קישור פיזיולוגי )

      • כלומר יש לחקור את המוח כשלם ולא כל תא שפועל בפני עצמו

      • הוא אומר שהקשר בין אירועים תפיסתיים לפיזיולוגיה כמעט נזנח

  • בסוף המאמר הוא מסיים בטון נלהב ואומר שהפסיכולוגיה הצליחה כל כך בגרמניה ולפיכך אין שום סיבה שהיא לא תצליח גם בארצות הברית והעולם.



רוח המאמר: "אנחנו יותר טובים מאחרים" (מהסיכום של ז')

  • קוהלר מציג את הגשטאלט כטובים יותר מאחרים

  • ניתן לראות זאת בהתבטאויות שלו כשהוא מדבר על מחקריו של ורטהיימר ומתאר אותם כיצירת מופת,

  • הוא מתאר את הפסיכולוגיה לפני הגשטאלט כמשעממת וטוען שהגשטאלט פתחו פתח לחלק המענין שבה,

  • הוא מוצא תימוכין לכל תובנה של הגשטאלט במחקרים מהפיזיקה ומתחומים אחרים,

  • הוא מראה עד כמה הגשטאלט לא עוסקת במה שכולם עוסקים כי זו האופנה, אלא עוסקת בבעיות שבאמת יכולות לגרום לשינוי הפסיכולוגיה

השפעת עליית הנאציזם לשלטון על התפתחות פסיכולוגית הגשטלט  מאמר 16

  • באופן כללי בעקבות עליית הנאצים לשלטון, מדלדלים שורותיו, מרבית החוקרים שבו, עוזבים את גרמניה לארה"ב, אז מתחילה פריחה בארה"ב אבל חלה הידלדלות בגרמניה.

  • בתאריך ה 31.1.33  היטלר גזר גזירות על האקדמיה וסילק מדענים יהודים מהאקדמיה בכלל

  • המאמר מדבר על אוניברסיטת ברלין בשנים הללו

  • מאמר 16 מתאר את אותו פרק זמן שבו קוהלר יושב בראש הגשטלט והוא מתאר את המאבק מול הנאצים,

  • מאמר 16 מסכם את עליית הנאצים לשלטון ככזו שסתמה את הגולל על אסכולת הגשטלט ובכלל סגרה את האסכולה כולה.

סילוק מרצים יהודים מהאוניברסיטאות

כל סעיף זה (פרט לכותרת) לפי ז':

    • כשהנאצים עולים לשלטון, ההשפעה הראשונית על האוניברסיטה היא פיטורי פרופסורים יהודים.

  • מקס פלאנק שולח בקשה להיטלר לעצור את הפיטורין ומדגיש את חשיבות המדע למדינה,

    • תשובת היטלר שמדיניותו לא תשתנה גם לא בשביל מדענים ואם זה יגרום לחיסול המדע הגרמני אזי גרמניה תסתדר ללא המדע למשך כמה שנים.

  • קוהלר  גם הוא מביע מחאתו במכתבים ומאמרים וזוכה להתנכלויות כלפיו מצד הנאצים,

    • המנהל הנאצי של המכון בו קוהלר עבד, שהיה מהמכונים הבולטים ומשך אליו סטודנטים מכל העולם לא מאפשר לסטודנטים של קוהלר להשאר,

    • עוזריו של קוהלר מתפזרים, חלקם עוברים לאוניברסיטאות אחרות, חלקם מהגרים וחלקם מתים,

    • אנשי הגשטאלט מתפזרים לכל עבר וכך נעלם הגשטאלט,

    • השלטון הנאצי והסביבה התרבותית חברתית גורמים לגשטאלט להכחד.

גזרות שונות על האקדמיה- קוהלר יצא נגד גזרות אלה
  • הנאצים הביאו לסילוק של מרצים יהודים מהאוניברסיטאות בגרמניה וסטודנטים יהודים. הוטלו גזרות שונות על האקדמיה, וקוהלר יצא נגד גזירות אלו.

    • למשל

      • הוא סירב שילכדו סטודנטים שלו,

      • הוא פרסם מאמר נגד הנאצים בעיתון



המכון לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברלין נסגר

בשנת 1934 הוא עוזב לארה"ב, בעצם נעלמת אסכולת הגשטלט מאירופה

עצירה והקפאה של פסיכולוגיית הגשטלט
  • עליית הנאצים לשלטון הביאה לעצירת והקפאת התפתחות פסיכולוגיית הגשטלט.

  • קוהלר ניסה להחזיר את היהודים לאוניברסיטה אך לא הצליח ולכן נמחק דור שלם של פסיכולוגים צעירים של הגשטלט, והמכון הפסיכולוגיה באוניברסיטת ברלין נסגר.

  • בנוסף המורה רשם שבארה"ב רעיונותיהם לא הצליחו להתבסס בגלל הסביבה האינטלקטואלי השונה

הגשטלט על הדילמות

דואליזם

איזומורפיזם בין שדה מוחי לפנולוגיה

קיימת הכרה ומודעות


1.גוף-נפש

גם וגם

מצד אחד יש לחקור חוויות פנימיות

ומצד שני צריך לנסח חוקים כללים

2.סובייקטיביות-אובייקטיביות

לא רלוונטי

3.כמותי-איכותי

אי הפחתה- הבדלים ברמה פסיכולוגית

דיברו על מנטליזם

הסברים ברמה הפסיכולוגית

4.הפחתה מול אי הפחתה

גם וגם

יש חוקי תפיסה מולדים

אבל גם לא ממש דטרמיניזם


5.דטרמיניזם מול רצון חופשי

גם וגם

גם הרבה תיאוריה

גם פרקטי

6.מחקר פרקטי מול טהר

מולארי

7.מולארי מול מולקולרי

יותר נייטיביזם

יש חוקי תפיסה מולדים שמארגנים את התפיסה

8.נייטיביזם מול אמפיריציזם

גם וגם

גם הרבה תיאוריה

וגם הרבה נתונים.

9.תיאוריה מול נתונים



תשובות מהממן (לא שלי):

שאלה 4

תחילתה של אסכולת הגשטאלט ב-1910 בסביבה אינטלקטואלית בעיקר בתחום הפיסיקה, אשר גם היא תמכה ברעיון השלמות (מקסוול, פלאנק שטענו כי יש תופעות שניתן להבין רק אם נחקור אותן בשלמות),

באותה תקופה מדע הפסיכולוגיה צר מאוד והגשטאלט פורצת כמחאה נגד הסטרוקטורליסטים שמבקשים לפרק ההכרה למרכיבים קטנים ונגד הביהביוריזם ששללו את ההכרה ומרכיביה,


ורטהיימר מתחיל לחקור את תופעת הפי שעוסקת בחוויה האנושית והגשטאלט יוצאת לדרכה,


כשעולים הנאצים לשלטון הם מפטרים מדענים יהודים אם פרופסורים ואם עוזרים, ללא יוצא מן הכלל, כשפלאנק מעביר בקשה להיטלר שיעצור פיטורים אלה ומוחה נגדם, היטלר עונה על כך שמדיניותו לא תשתנה בשביל מדענים ואם פיטורי מדענים יהודים אלה יגרום לחיסול המדע הגרמני אזי העם הגרמני יסתדר ללא מדע למשך כמה שנים,


גם מחאותיו של קוהלר מאבות הגשטאלט לא מועילות, המנהל הנאצי של המכון שבו עבד קוהלר, שהיה מהמכונים הבולטים ומשך אליו סטודנטים רבים מרחבי אירופה וארה"ב, לא מאפשר לסטודנטים של קוהלר להישאר, עוזריו של קוהלר מתפזרים לכל עבר, חלקם עוברים לאוניברסיטאות אחרות, חלקם מהגרים וחלקם מתים, בעצם אנשי הגשטאלט מתפזרים לכל עבר וכך נעלם הגשטאלט, כלומר השלטון הנאצי והסביבה התרבותית חברתית בעצם גורמת לגשטאלט להכחד.


תוספת: המורה רשם שבארה"ב רעיונותיהם לא הצליחו להתבסס בגלל הסביבה האינטלקטואלי השונה